מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- (-) Remove and filter and
- book (125) Apply book filter
- of (101) Apply of filter
- the (101) Apply the filter
- books, (89) Apply books, filter
- ספרי (88) Apply ספרי filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- ישראל (69) Apply ישראל filter
- palestin (69) Apply palestin filter
- ילדים (68) Apply ילדים filter
- children (68) Apply children filter
- חפצים (66) Apply חפצים filter
- hebrew (66) Apply hebrew filter
- other (66) Apply other filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- art (52) Apply art filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- by (52) Apply by filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
שני מכתבים (בכתב-יד) שהוחלפו בין יעקב איזנברג ומייסד "בצלאל" בוריס שץ: מכתב בקשה ללמוד ב"בצלאל" ומכתב תשובה חיובי. פינסק וירושלים, 1913.
1. מכתב בקשה ללמוד ב"בצלאל" מאת יעקב איזנברג: "...מרגיש אני את עצמי כשרון לציור ואת מלאכת הציור לא למדתי ומצייר אני תמונות על פי הטבע וגם תמונות מתמונות קטנות לגדולות...". חתום: יעקב יהושוע איזינברג. פינסק, כ' ניסן תרע"ג (27.4.1913).
דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים (ברובם קטנים) בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעות קלות בכיתוב.
2. מכתב תשובה מאת בוריס שץ (על נייר מכתבים רשמי של "בצלאל"): "...כשאנו מקבלים מכתב שאלה מתלמיד החפץ לבוא לבה"ס, אנו דורשים תמיד מאתו לשלוח לנו קֹדֶם ציורים ודוגמאות מעבודתו... חושש אני שמא עד בא ציוריך לא ישאר לך מקום פה, הנני נותן לך רשות לבא תכף אחרי קבלך את מכתבי זה...". חתום: פרופ' בוריס שץ. ירושלים, ט אייר תרע"ג (16.5.1913).
דף, 28 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול. קרעים בשוליים. קרעים ארוכים לאורך קווי הקיפול (כמה פיסות מהדף מנותקות כמעט לחלוטין), עם פגיעות קלות בכיתוב (בעיקר ברישום המען).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
ארבעה מכתבים מאת בוריס שץ, חתומים בחתימת ידו, המתעדים את מאמציו לעזור לתלמידי "בצלאל" שגויסו לצבא הטורקי. ירושלים, 1916.
1. מכתב מיום ז' סיון תרע"ו (יוני 1916): "לתלמידי היקרים, שמחתי לקבל מכתבכם והרבה צער היה לי לקרא אותו. מה לעשות? הלא הצרפתים אומרים: À la guerre comme à la guerre [במלחמה כמו במלחמה]. אבל לא צריך להוואש מתקוה, ותקוות יש עתה שונות: הראשונה – א' וילבושביץ... והשנית – כתבתי מכתב להמנהל של 'מקוה ישראל'... והשלישית – הבטיח לי א' מזי"א הצעיר שישתדל... והרביעית – כתבתי מכתב להמהנדס ילין... ואחרון אחרון חביב – שיש כבר תקוה קרובה לשלום".
[1] דף (שני עמודים כתובים), 27 ס"מ.
2. מכתב מיום יט' סיוון תרע"ו (יוני 1916): "לתלמידי היקרים בבאר שבע... יש לי תקווה גדולה ששלשה או ארבעה, היותר חלשים מכם, ישתנה המצב שלהם לטוב והאחרים, אם לא יבואו הנה בחזרה, יעבדו אצל א' פינקלשטיין... שם תהיה האכילה בטוב וגם שכר 6 פיאסטר ליום". לצד חתימתו של שץ, שורה בכתב-ידו של זאב רבן: "דרישת שלום חמה, ז. רבן".
[1] דף (עמ' אחד כתוב), 27 ס"מ.
3. מכתב מאלול תרע"ו (אוגוסט 1916): "לתלמידים בבאר שבע... שולח אנכי לכם עפרונים, מוחקים, פחם וניר... עשו הסקיצות והקומפוזיציות, זה ינחם אתכם מצערכם ויתן לכם כח לסבול... עד שיבוא השלום".
[1] דף (שני עמודים כתובים), 27 ס"מ.
4. מכתב מיום ז' סיון תרע"ו (יוני 1916) אל אליעזר ילין (בנו של דוד ילין), קצין הנדסה בצבא העות'מאני – בקשה להעביר תלמידים מגויסים מ"בצלאל" (בהם יעקב איזנברג ודוד מורובנה [מערבי]) לתפקיד משרטטים: "8 תלמידים מביה"ס בצלאל עובדים בבאר שבע אצל א' מזרחי עבודת הגננות. הם כלם צעירים... ורק זה 2 שנים שבאו מרוסיה והם סובלים מאד מן החם הגדול שאי אפשר להם לנשוא אותו... ואחר שכצם יודעים רשום ושרטוט.... יכול להיות כי תוכל לתת להם עבודה יותר קלה...".
[1] דף (עמוד אחד כתוב), 13X20 ס"מ בקירוב.
שלושה מהמכתבים כתובים על נייר מכתבים רשמי של "בצלאל".
מצב משתנה.
עם כניסת האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם היו תלמידי בצלאל מהראשונים לקבל על עצמם נתינות עות'מאנית; בית הספר סיפק לצבא העות'מאני הדפסי מפות ועבודות ליתוגרפיות ללא תשלום. בתחילת שנת 1916 החלו השלטונות העות'מאניים בגיוס אנשי "בצלאל" – ראשון גויס מורה השטיחים יעקב קנטרוביץ', אחריו גויסו זאב רבן ומאיר גור אריה, ועמם גם שלושה עשר תלמידים. בראשית 1917 נותרו בבית הספר שלושה תלמידים בלבד. בניסיון להציל את "בצלאל" מסגירה, הפעיל בוריס שץ את תלמידיו מרחוק, והללו הכינו עבורו עבודות במחנות הצבא מחומרים שסיפק להם. עבודות אלה שמשו את כמשכון להלוואות שלקח בית הספר. משך כל אותה התקופה, נהג שץ לשלוח לתלמידיו מכתבים עם דברי עידוד, דרישות שלום ממורי בית הספר ועדכונים על הסיוע שעלה בידו להשיג עבורם. רק בחודש מרץ 1918, לאחר כיבוש הארץ בידי האנגלים, החלו התלמידים להתקבץ בחזרה אל "בצלאל".
מקור: עזבון שלמה קדמי.
1. מכתב (מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות אמנות") בחתימת-ידו של בוריס שץ. מעיד כי על-פי היתר שהתקבל מהמושל הצבאי, "התלמיד ברזילי [יעקב איזנברג[ רשאי לערוך סיורי רישום בירושלים ופרבריה. 1918. אנגלית.
2. מכתב בכתב-ידו של העיתונאי יצחק בריינין אל יעקב איזנברג – "לא נכזבה תקותי כי אמנות הקרמיקה יתפתח בעתיד בפלשתינה וישפיע על אופי הבניה החדשה". וינה, תרפ"ג (1923).
3. פתקה בכתב-ידו של הקולנוען ירושלים סגל – "קבלתי מה' גור אריה את הספר 'הפילם המצויר' בגרמנית השיך לה' בן דוב". 1931.
4. מתווה (דיו ועפרון על נייר) לשלט או מודעה – "קו לקו, חברה לפילמים מצוירים. פן. גור-אריה. בן-דב. תלפיות ירושלם".
5-6. שני עלוני תערוכה לרגל יובל ה-50 של בצלאל – איורים מאת זאב רבן וציורים מאת יעקב איזנברג (אחד עבור הצגת התערוכה בירושלים והשני עבור הצגת התערוכה בתל-אביב). 1957. עברית ואנגלית.
גודל ומצב משתנים.
מקור: עזבון שלמה קדמי.
בין המסמכים: • שמונה טיוטות והעתקים של תקנון האגודה, משלבי הכנה שונים – רישום מפוזר בכתב-יד (עם ציור קטן של יהודי תוקע בשופר) טיוטות מודפסות עם תיקונים, ונוסח סופי (בין הסעיפים: מטרות האגודה, תנאי הקבלה, חובות החברים, ועוד). • תריסר פרוטוקולים של ישיבות האגודה, בהשתתפות האמנים יוסף בודקו, יעקב שטיינהרדט, אנא טיכו, זאב רבן, מאיר גור אריה ואחרים. מרביתם בדפוס ומקצתם בכתב-יד. שלושה מהפרוטוקולים כתובים בכתב-ידו של מזכיר האגודה, מאיר גור אריה (בשוליו של אחד מפרוטוקולים אלה, מופיע רישום קטן של רקדנית ונחש). • מכתבים בחתימות ידם של אמנים ומבקרים – מרדכי נרקיס, חיים גליקסברג, ליאו פיין ואחרים. • טיוטה בכתב-יד לטופס דו לשוני (עברי גרמני) לאמנים מצטרפים. • טיוטה בכתב-יד להזמנה להשתתף בתערוכת חג הסוכות של האגודה ב"בצלאל" (בצדה האחורי רשימה של שלושים ושלושה אמנים ירושלמים). • ועוד.
חלק מהמסמכים חתומים בראשי תיבות בחתימת-ידו של מאיר גור אריה ואחד מהם – פרוטוקול בכתב-יד, חתום בחתימת ידו המלאה.
כ-40 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כמחצית מהמסמכים מתויקים בקלסר.
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), לקט תחריטים ושני רישומים:
• 11 תחריטים: דיוקן בוריס שץ, דיוקנאות יהודים תימנים וספרדים, ועוד. חמישה מהתחריטים חתומים בלוח (במונוגרמה); שניים (דיוקן שץ ודיוקן נוסף) חתומים בעפרון.
גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים (בעיקר בשולי הדפים) וקמטים קלים.
• שני רישומים, חתומים.
25X35 ס"מ, 27X36 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. קרעים בשולי הדפים. פגמים קלים.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), דמות זקן.
שמן על בד. חתום.
37.5X48 ס"מ. הבד אינו מתוח (ללא מסגרת). פגמים ניכרים בצבע. סימני קיפול.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), נוף כפרי. וינה, [1920-1922 בקירוב].
שמן על קרטון. חתום.
24X33 ס"מ בקירוב, במסגרת 36X45 ס"מ. פגמים קלים.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), נוף גבעות.
שמן על קרטון. חתום.
20X28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תליה (עם פגמים ושברים חסרים) בארבע הפינות. כתמים קלים. ללא מסגרת.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), ירושלים.
שמן על בד. חתום.
50X65 ס"מ, במסגרת 70X84.5 ס"מ. פגמים קלים.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
פליז מעשה מקשה; עבודת צריבה.
במרכז הצלחת לוחית עגולה מעשה מקשה ועליה שתי דמויות ובידיהן משלוחי מנות; מתחתיהן כתובת "משלוח מנות איש לרעהו בצלאל ירושלם". היקף הצלחת מעוטר בעלי גפן ואשכולות ענבים בעבודת צריבה, ובכתובת "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". על גב הצלחת מולחמת לוחית ועליה סמל הסדנה "שרא"ר" והכתובת "Made in Palestine at the art workshop Sharar Bezalel Jerusalem".
קוטר: 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כיפופים ופגמים קלים.
ספרות: "בצלאל של שץ, רשימה קטלוגית של החפצים בתערוכה", אוצרת: נורית שילה-כהן. הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, 1983. פריט 595, עמ' 51.
פליז צרוב.
שני האגרטלים זהים, ועשויים כמנסרה משושה הולכת וצרה. על כל פאה משש הפאות צרוב מלבן ריק ומתחתיו מדליון. בשלושה מן המדליונים כתובות: "אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי"; "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני"; "תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי". בשלושת המדליונים הנוספים נראים שור ואיכר החורש בו, גמל ורוכבו וסוס ורוכבו. חתום בסדרת קרטושים על פאות האגרטל: "בצלאל בית מדרש למלאכות אמנות ירושלם תרע"ג".
גובה: 16.5 ס"מ. קוטר: 6.5 ס"מ. מצב טוב. כיפופים קלים. פגמים קלים. תחתית אחד האגרטלים מנותקת חלקית.
ספרות: "בצלאל" של שץ, 1906-1929, רשימה קטלוגית של החפצים בתערוכה. אוצרת: נורית שילה-כהן. ירושלים: מוזיאון ישראל, 1983. פריט 648, עמ' 55.
כסף פיליגרן; גרנולציה.
הנרתיק עשוי דגמי פיליגרן נאים; בראשו כיפה וסביבה כתר פתוח, ובקצה הכיפה גולה המוקפת עלי כותרת. על קצה מוט הגלילה חקוקה מונוגרמה נאה: "MB".
אורך: 14 ס"מ. מצב טוב. כיפופים. ללא סוגר הכסף בפתח.
מצורפת: מגילת אסתר מיניאטורית (גובה: 4 ס"מ) על קלף דק כנייר. הטקסט מחוק ברובו.