מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- and (88) Apply and filter
- ילדים (79) Apply ילדים filter
- book (79) Apply book filter
- children (79) Apply children filter
- עת (68) Apply עת filter
- period (68) Apply period filter
- hebrew (42) Apply hebrew filter
- ביידיש (37) Apply ביידיש filter
- שירה (37) Apply שירה filter
- ספרותיים, (37) Apply ספרותיים, filter
- ספרותיים (37) Apply ספרותיים filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- ומאספים (37) Apply ומאספים filter
- ביידיש, (37) Apply ביידיש, filter
- שירה, (37) Apply שירה, filter
- אוונגרד (37) Apply אוונגרד filter
- avant (37) Apply avant filter
- avant-gard (37) Apply avant-gard filter
- avantgard (37) Apply avantgard filter
- books, (37) Apply books, filter
- gard (37) Apply gard filter
- periodicals, (37) Apply periodicals, filter
- poetri (37) Apply poetri filter
- yiddish (37) Apply yiddish filter
- וכתבי (31) Apply וכתבי filter
- עבריים (31) Apply עבריים filter
- מסע (20) Apply מסע filter
- מחקר (20) Apply מחקר filter
- ישראל (20) Apply ישראל filter
- וספרי (20) Apply וספרי filter
- בארץ (20) Apply בארץ filter
- מפות (20) Apply מפות filter
- תחריטים (20) Apply תחריטים filter
- מפות, (20) Apply מפות, filter
- engrav (20) Apply engrav filter
- map (20) Apply map filter
- maps, (20) Apply maps, filter
- on (20) Apply on filter
- palestin (20) Apply palestin filter
- studi (20) Apply studi filter
- travelogu (20) Apply travelogu filter
- האלפבית (11) Apply האלפבית filter
- להוראת (11) Apply להוראת filter
- alphabet (11) Apply alphabet filter
- for (11) Apply for filter
- teach (11) Apply teach filter
- textbook (11) Apply textbook filter
- the (11) Apply the filter
תרגום יידי לספר הילדים הראשון שפרסם סופר הילדים, המבקר והמתרגם היהודי-רוסי קורניי צ'וקובסקי (Корне́й Ива́нович Чуко́вский, 1882-1969). הספר הפך לקלאסיקה וזוכה לפופולריות גם היום.
איורים מאת "רעמי" (Ре-Ми), שם העט של ניקולאי רמיזוב (Никола́й Влади́мирович Ре́мизов, 1887-1975) – אמן, קריקטוריסט ומעצב תפאורות רוסי-אמריקאי.
[1] דף, 40 עמ', 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בעיקר על הכריכה ובקצות הדפים). כריכה קשה, רופפת. דפי הבטנה מנותקים חלקית.
עיבוד ליידיש של סיפור ילדים רוסי בחרוזים מאת סמואיל מרשק, מלווה באיורים נאים – ליתוגרפיות צבעוניות המתפרסות על פני עמודים שלמים. על העטיפה הקדמית איור צללית של גיבורי הסיפור.
הסיפור, שראה אור לראשונה ב-1933, חושף בסגנון פארודי את גזענותם של האמריקנים הבורגנים – הגזענות של אנשי "העולם החופשי" כביכול, הכבולים בדעותיהם הקדומות החשוכות, מוצגת בסיפור כהיפוכה של הסובלנות הסובייטית, הדוגלת בערך השוויון. הספר יצא לאורך השנים במהדורות רבות, ועובד לבמה, לטלוויזיה ולקולנוע.
סיפור המעשה במיליונר האמריקני מר טוויסטר, הלוקח את אשתו ובתו (וקוף המחמד שלה) לטיול בלנינגרד. על פי בקשתו המפורשת מסוכנות הנסיעות קוק, על גבי האונייה שתיקח אותם לשם יהיו נוסעים לבנים בלבד: "ניט דא אינ שכיינעס / קיינ מענטש שווארצהויטיקע, / נעגרענ, / כינעזער / אונ אנדערע קויטיקע. / נעגערנ, / אינדוסנ / פונ וייטנ סיאמ / וויגנ גאר אנדערע שיפנ אינ יאמ." [מילולית: אין בשכנות לו אף אדם שעורו כהה, / כושים, סינים, או כל סחי דומה, / כושים והינדים מרחבי סיאם, שטים בסירות אחרות בים].
בלנינגרד, בבית המלון "אנגלעטער" (מצרפתית, "אנגליה") המפואר, נתקלים מר טוויסטר ומשפחתו באדם שחור, ונמלטים בזעם ובהלה מהמלון. מן המלון מטלפנים לקולגות במלונות "אוסטריה", "סיציליה" ו"איטליה", ומבקשים שלא להשכיר חדר לשלושת ה"סקאנדאליסטנ". מיסטר טוויסטר ומשפחתו מתרוצצים ברחבי העיר, ולא מוצאים מקום לינה, ולבסוף נאלצים לקחת חדר במלון " אנגלעטער", אשר החדרים שסביבו מושכרים לסיני, פולינזי, הודי ובן שבט הזולו.
את המהדורה הרוסית הראשונה של הסיפור אייר האמן ולדימיר לבדב (1891-1967). מרשק ולבדב עיבדו מחדש את הסיפור ואת האיורים לאורך השנים, שינו, הוסיפו והשמיטו פרטים, במידה רבה על פי הדרישות הפוליטית המשתנות בברית המועצות של סטאלין ולאחריו. הגרסה שלפנינו היא גרסה מוקדמת למדי של הסיפור.
סמואיל (שמואל) יקובלביץ' מַרשַק (1887-1964), משורר, סופר, מתרגם, מחזאי ואיש חינוך רוסי-יהודי אשר נודע בעיקר כמשורר ילדים. כונה על-ידי גורקי "מייסד ספרות הילדים הרוסית". זכה לפרסים ועיטורים רבים, ונמנה עד היום על גדולי ספרות הילדים הרוסית. ספריו תורגמו לשלל שפות, וביניהן עברית – "המפוזר מכפר אז"ר" הוא עיבוד עברי לספרו של מרשק "המפוזר".
14, [2] עמ', 31X22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים ופגמים קלים. רישומים בעט על העטיפה הקדמית ועל אחד הדפים. בגב החוברת הוצמד לוח כריכה עשוי קרטון (עם קילופים ופגעי רטיבות); רצועת בד בשדרה.
ספר שירי ילדים מחורזים ביידיש, מלווים איורים מאת האמן והמעצב היהודי-רוסי בוריס פרידקין (1901-1976).
37, [3] עמ', 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני חריכה בשולי כמה דפים. קרעים חסרים בשולי העטיפה וכל הדפים, משוקמים במילוי נייר. הספר כולו עבר שיקום מקצועי ונתפר מחדש בחוט.
שלושה ספרי ילדים מאת הסופר והמאייר בער סארין, הוצאת U. Margolis i S. Klaczko, וילנה, 1937. יידיש.
שלושה ספרי ילדים מחורזים ביידיש, מלווים באיורים צבעוניים מאת המחבר (מתוך סדרה של שמונה ספרים):
1. "א מייסע וועגן מייזעלעך ווייסע" [מעשה בעכברים לבנים].
[4] דף, 16 ס"מ. כתמים. נקבי תילוע, עם פגיעה קלה באיורים. נקבי סיכות להידוק הדפים (הסיכות הוסרו). חותמות דיו (בהן חותמת של בית ספר יהודי בריגה). רישום בעט על העטיפה הקדמית. כרוך בכריכה חדשה (עם העטיפה המקורית).
2. "דעם פעטער מיכלס ביכל" [הספרון של דוד מיכל].
[4] דף, 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים כהים על העטיפה המקורית). חותמות דיו. קילופים בשדרה.
3. "מאכן מיר א מענטש פון שניי" [אנו עושים איש שלג].
[4] דף, 16 ס"מ. כתמים. נקבי תילוע, עם פגיעה קלה באיורים. נקבי סיכות להידוק הדפים (הסיכות הוסרו). חותמות דיו (בהן חותמת דהויה של בית ספר יהודי בריגה). כרוך בכריכה חדשה (עם העטיפה המקורית).
בער סארין הוא שם העט של משה לוין (1907-1942), סופר ומאייר יהודי-ליטאי. לוין היה מורה ברשת בתי הספר ציש"א (ארגון בתי הספר היידים המרכזי ברפובליקה הפולנית) וחבר בקבוצת הסופרים והמשוררים "יונג-ווילנע"; בשנות ה-30 המאוחרות, חרף הקשיים מהם סבלו יהודי פולין באותה תקופה, כתב, אייר, הדפיס, והפיץ בעצמו את ספריו המאוירים לילדים צעירים. יצירותיו למבוגרים ראו אור בכתבי-עת ביידיש, וחלקן אבדו. לוין נמנה על חברי ארגון המחתרת בגטו מינסק, שם נרצח עם משפחתו.
דער מילנער, די מילנערין און די מילשטיינער [הטוחן, הטוחנת ואבני הָרֵחַיִם], מאת פעטער בן ציון [דוֹד בנציון; שם העט של בנציון רסקין]. איורים מאת אליעזר (אל) ליסיצקי. הוצאת "קולטור-ליגע", במסגרת הסדרה "פאר קליינע קינדער". ורשה, תרפ"ב (1922). יידיש.
מעשייה לילדים, עם איורים מאת אל ליסיצקי. הספר נדפס לראשונה בשנת 1919, בהוצאת "אידישער פאלקס-פארלאג" בקייב.
14, [2] עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים בגוף הספר. הספר נכרך מחדש. נקבים קטנים בשולי הדפים (מהסיכות שהידקו את הדפים במקור). כתמים, פגמים וקרעים (חלקם חסרים) בכריכה; הכריכה עברה שיקום. רצועות נייר דבק בחיבור דפי הבטנה לכריכה.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
"עלפאנדל" [בן הפיל], מאת רודיארד קיפלינג. איורים מאת "קראפט" [אל ליסיצקי]. הוצאת שוועלן, ברלין, 1922. יידיש.
תרגום ליידיש של סיפור הילדים הידוע "בן הפיל" (The Elephant's Child) מאת רודיארד קיפלינג (1856-1936), מתוך הקובץ "סיפורי ככה סתם" (Just So Stories). איורים מאת אמן האוונגרד היהודי-רוסי אל ליסיצקי (תחת שם העט "קראפט").
14, [2] עמ', 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים קלים. קרעים קלים בשולי הדפים, משוקמים. שיקום לאורך השדרה. שולי העטיפה קצוצים מעט.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
Эпопея, Литературный ежемесячник [אפופיאה, ירחון ספרותי], בעריכת אנדריי ביילי (Андрей Белый). גיליון מס' 3. הוצאת "הליקון" (Геликон), מוסקבה-ברלין, 1923. רוסית. עטיפה בעיצוב אל ליסיצקי.
גיליון מספר 3 של כתב העת הספרותי "אפופיאה" (אפוס), בעריכת הסופר, המשורר והתאורטיקן הרוסי החשוב אנדריי ביילי (1880-1934). הגיליון כולל טקסטים מאת מקסים גורקי, מרינה צבטייבה, ויקטור שקלובסקי, ולדיסלב חודסביץ', אלכסיי רמיזוב, וביילי עצמו. עטיפת הגיליון בעיצוב אל ליסיצקי.
309, [2] עמ', 21 ס"מ. מצב טוב. מרבית הדפים אינם מופרדים. כתמים קלים. קרעים קלים בשולי הדפים והעטיפה, ללא פגיעה בטקסט. קרע חסר בשולי בעטיפה (ללא פגיעה בטקסט).
מקור: אוסף עוזי אגסי.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי. הוא עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה, והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בשנת 1921 היגר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים, ספרי מחקר וירחונים.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Das Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע על המציאות ולהביא לשינויה.
אסופת שירי-עם ושירים לילדים מאת משוררי יידיש בולטים, ובהם: י.ל. פרץ, לייב קוויטקו, משה ברודרזון, פרץ מרקיש, דער נסתר (פנחס כהנוביץ'), מאני לייב, ואחרים. מלווים באיורים ווינייטות מאת האמנים יוסף צ'ייקוב, אל ליסיצקי, יששכר בער ריבאק, מארק שאגאל וארתור שיק.
69, [3] עמ', 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים בודדים. קרעים בשולי דפי הבטנה. כריכה קשה בצבע אדום. גוף הספר מחובר לכריכה בנייר דבק.
בשנת 1922 יצאו לאור שלוש חוברות תחת הכותר "מאיסעלעך פאר קליינינקע קינדערלעך". כל חוברת כללה מעשיות קצרות מאת סופרת הילדים מרים מרגולין. לצד כל אחת מהמעשיות נדפס איור גדול (על-פני עמוד שלם), שחור-לבן, מאת ריבאק.
לפנינו עותקים לא שלמים של שתיים מהחוברות בסדרה.
1. חוברת ראשונה. ללא הדף האחרון (ובו איור מאת ריבאק) וללא העטיפה הצבעונית.
[11] דף (תשעה איורים מאת ריבאק), 28X21.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים קלים. כמה רישומים בעפרון. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים (קרעים גסים בדף השער). הדפים כולם היו קרועים לשניים; החוברת שוקמה שיקום מקצועי, עם מילוי נייר. כריכה חדשה.
2. חוברת שניה. ללא הדף האחרון (ובו איור מאת ריבאק) וללא העטיפה הצבעונית.
[11] דף (תשעה איורים מאת ריבאק), 27.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. נייר שביר. התכהות קלה ומעט כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט ובאיורים). דף השער מנותק. ללא כריכה.
פרייד [שמחה], ירחון מאויר לילדים. שנה שניה, גיליון מספר 8. הוצאת "קולטור-ליגע", דפוס "קאפמאן", קייב, יולי 1923. יידיש. עטיפה בעיצוב מארק אפשטיין; איורים מאת אפשטיין בגוף הגיליון.
גיליון מס' 8 של הירחון לילדים "פרייד" (יצא לאור בין השנים 1922-1925). הגיליון כולל מאמרים בנושאים שונים, סיפורים ושירים, ועוד, מלווים בתמונות ואיורים. לשוליו העליונים של עמ' 24 מוצמד הדפס – תמונה מקיר תערוכה לזכרו של משורר היידיש אשר שוורצמן במושבת הילדים מלחובקה שבפרברי מוסקבה (בית יתומים יידישיסטי-סובייטי שפעל בשנים 1919-1938. בין המחנכים במוסד נמנו מארק שאגאל, דער נסתר, יואל אנגל ואחרים).
בגיליון נדפסו מספר איורים מאת מארק אפשטיין, שאף עיצב את העטיפה.
35, [1] עמ', 27.5 ס"מ. מצב טוב. נייר כהה, שביר. קרעים וקרעים חסרים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). רישומים (בעפרון). קמטים קלים. קרעים לאורך השדרה (העטיפה האחורית והקדמית מנותקות חלקית).
מארק אפשטיין (1897-1949), אמן גרפי, צייר, פסל ומעצב תפאורות, יליד בוברויסק. בילדותו התחנך בחדר, ומאוחר יותר למד בבית הספר לאמנויות בקייב. בשנת 1918 למד בסטודיו של האמנית אלכסנדרה אקסטר. באותה שנה השתתף בתערוכת אמנים יהודים במוסקבה והיה ממקימי החטיבה האמנותית של הארגון "קולטור-ליגע". הקו האמנותי שאפיין את יצירתו של אפשטיין הושפע במידה רבה מקשריו עם סופרים ומשוררים יהודים בעלי אוריינטציה מודרניסטית שפעלו בקייב, ובהם "דער נסתר" (פנחס כהנוביץ'), דוד ברגלסון ויחזקאל דוברושין.
אפשטיין פעל בקייב גם לאחר התבססות השלטון הסובייטי באוקראינה והעברת מוסדות ה"קולטור-ליגע" לידי ארגונים קומוניסטיים, אף ששותפיו לחטיבה האמנותית בחרו לעזוב את העיר. בשנים 1923-1931 ניהל את בית הספר היהודי לאמנות ואומנות של קייב (גלגולה הקומוניסטי של החטיבה האמנותית של "קולטור-ליגע"). במקביל עסק בעיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטראות בקייב ובחרקוב.
בשנת 1932, לאחר סגירת בית הספר שבניהולו וסגירתם של מוסדות "קולטור-ליגע" האחרונים, נאלץ לעזוב את קייב ועבר למוסקבה. בשנותיו האחרונות לא הציג בתערוכות.
די פארשטערטע כאסענע: קינדער פיעסע אין איין אקט [החתונה שהופרעה: מחזה לילדים במערכה אחת], מאת י. [איציק] קיפניס. הוצאת "קולטור ליגע", קייב, 1924. יידיש.
מחזה הומוריסטי בחרוזים המיועד לילדים: השדכן מכנס את חיות היער לרגל מסיבת נישואיו של הדוב, אך במהרה הכול משתבש, והחופה לא נערכת על-פי התוכנית. איורים מאת מארק אפשטיין.
18, [1] עמ', 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. חותמת דיו על העטיפה האחורית. קרע חסר בפינה השמאלית התחתונה של העטיפה קדמית.
יצחק (איציק) קיפניס (1896-1974) – סופר ילדים, משורר יידי, ומתרגם יהודי-סובייטי, יליד אוקראינה. בשנות השלושים סבל מהתנכלויות וחרמות מצד המשטר הקומוניסטי בשל הנטיות הלאומניות (דהיינו, ציוניות) שאפיינו כביכול את יצירתו. ב-1948 גורש לגולאג לצד יוצרים יהודים נוספים. שוחרר מהגולאג לאחר מותו של סטלין, אך רק בשנות ה-60 הותר לו לשוב ולהתיישב בקייב.
מארק אפשטיין (1897-1949) – אמן גרפי, צייר, פסל ומעצב תפאורות, יליד בוברויסק. בילדותו התחנך אפשטיין בחדר, ומאוחר יותר למד בבית הספר לאמנויות בקייב. בשנת 1918 למד בסטודיו של האמנית אלכסנדרה אקסטר. באותה שנה השתתף בתערוכת אמנים יהודים במוסקבה והיה ממקימי החטיבה האמנותית של הארגון "קולטור-ליגע". הקו האמנותי שאפיין את יצירתו של אפשטיין הושפע במידה רבה מקשריו עם סופרים ומשוררים יהודים בעלי אוריינטציה מודרניסטית שפעלו בקייב, ובהם "דער נסתר" (פנחס כהנוביץ'), דוד ברגלסון ויחזקאל דוברושין.
אפשטיין פעל בקייב גם לאחר התבססות השלטון הסובייטי באוקראינה והעברת מוסדות ה"קולטור-ליגע" לידי ארגונים קומוניסטיים, אף ששותפיו לחטיבה האמנותית בחרו לעזוב את העיר. בשנים 1923-1931 ניהל את בית הספר היהודי לאמנות ואומנות של קייב (גלגולה הקומוניסטי של החטיבה האמנותית של "קולטור-ליגע"). במקביל עסק בעיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטראות בקייב ובחרקוב.
בשנת 1932, לאחר סגירת בית הספר שבניהולו וסגירתם של מוסדות "קולטור-ליגע" האחרונים, נאלץ לעזוב את קייב ועבר למוסקבה. בשנותיו האחרונות לא הציג בתערוכות.
1. פון מיר צו דיר, הומאָרעסקן ["ממני אליך", הומורסקות], מאת מ. [משה] נאדיר [יצחק רייז]. הוצאת "קולטור ליגע", קייב, 1927. יידיש. עיצוב העטיפה: מארק אפשטיין.
העטיפה האחורית חסרה. העטיפה הקדמית מנותקת חלקית. קרעים וכתמים רבים.
2. אהין און צוריק [לשם ובחזרה], מאת ל. טראָצקי [לאון (לב) טרוצקי]. הוצאת "קולטור ליגע", קייב, 1926 (בשער ברוסית – 1925). יידיש. פרסום מס' 7 בסדרה "שול-און פיאָנערן ביבליאָטעק". ללא ציון שם מעצב העטיפה.
קרעים וקרעים חסרים. חלק מהגיליונות לא נחתכו בשוליים העליונים לאחר הקיפול. עמוד השער מנותק. כרוך בעטיפת קרטון חדשה (עם העטיפה המקורית).
3. אונטער דער בריק [תחת הגשר], מאת א. מ. [אברהם משה] פוקס. הוצאת "קולטור ליגע", קייב, 1928. יידיש. פרסום מס' 10 בסדרה "אוניווערסאלע ביבליאָטעק". ללא ציון שם מעצב העטיפה. מעט קרעים.
4. דרייצן אונדזערע [שלושה-עשר משלנו], סיפורי ילדים מאת מענוכע [מנוחה] ברוק, תרגם ליידיש י. [יצחק] קיפניס. הוצאת "קולטור ליגע", קייב, 1930. פרסום מס' 42 בסדרה "שול-און פיאָנערן ביבליאָטעק". איורים מאת נתן אלטמן.
העטיפה האחורית חסרה. דפים מנותקים. חותמות.
גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף עוזי אגסי.