שלושה גיליונות של כתבי עת ביידיש, לספרות, לאמנות ולביקורת. חרקוב ווילנה, 1925-1936.
1. די רויטע וועלט, פאליטיש-געזעלשאפטלעכער ליטעראריש-קינסטלערישער און וויסנשאפלעכער זשורנאל ["העולם האדום", כתב-עת פוליטי-חברתי, ספרותי-אמנותי ומדעי]. הוצאת "מעלוכע פארלאג פון אוקראינע", חרקוב. גליון 15, אוקטובר 1925. יידיש.
הגיליון כולל, בין היתר, מאמר אודות יצירתו של נתן אלטמן, עם תצלומים של עבודותיו.
128 עמ', 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. העטיפה והדפים במצב טוב. פגמים קלים. שדרה חסרה. עטיפה ודפים מנותקים.
2. פראָליט, ליטעראריש-קינסטלערישער, קריטיש-ביבליאגראפישער כוידעש-זשורנאל ["פרוליט" (פרולטריון), ירחון ספרותי-אמנותי, ביקורתי-ביבליוגרפי], ביטאון "האיגוד הכל-אוקראיני של הסופרים הפרולטריים" ("דער אלוקראינישער אסאציאציע פראלעטארישע שרייבער – וואוספפ") בעריכת איציק פעפער. הוצאת "אוקרמעלוכע-נאצמינדפארלאג", חרקוב, שנה חמישית, גליון 3-4 (גליון כפול), מרץ-אפריל 1932.
[2] דף, 143, [1] עמ', 21.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים וקמטים בשולי הדפים והעטיפה. נייר יבש ושביר. חלק מהגיליונות לא נחתכו בשוליים העליונים לאחר הקיפול. קרעים בשדרה. העטיפה האחורית והדף האחרון מנותקים.
3. העפטן פאר יידישער קונסט [חוברות לאמנות יהודית], דו-ירחון. הוצאת "קונסטמוזיי ביים יידישן וויסנשאפטלעכן אינסטיטוט" [מוזיאון האמנות על יד המכון למדעי היהדות – ייווא], וילנה, גיליון 1, נובמבר-דצמבר 1936.
הגיליון כולל מאמרים בנושא אומנות יהודית, עם תצלומים של פריטי יודאיקה, מכתבים ממארק שאגאל, ועוד. עיצוב העטיפה נעשה בידי האמנית אומע אָלקעניצקי (1899-1943). כנראה, לא נדפסו חוברות נוספות.
31, [1] עמ', 24 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים (בעיקר בשולי העטיפה). פגמים קלים בעטיפה.
מקור: אוסף עוזי אגסי.

שני ספרים עם עטיפות מאוירות בידי האמן יוסף מויסביץ צ'ייקוב (1888-1979; יידיש: טשאיקאוו, נכתב גם Chaikov או Tchaikov) – פסל, אמן גרפי, צייר, מורה ותיאורטיקן יהודי יליד קייב.
1. אין שטורעם פון געשיכטע, ארויסגעריסענע בלעטלאך פון טאג-בוך, 1914-1921 [בסער ההיסטוריה, דפים תלושים מתוך יומן, 1914-1921], מאת דוד קאיגען [קויגן]. תרגום מגרמנית: ז' קאלמאנאוויטש [זליג קלמנוביץ']. הוצאת "יידישער ליטערארישער פארלאג", ברלין, 1923. יידיש. עטיפה בעיצוב יוסף צ'ייקוב.
קטעים מתוך יומנו הפרטי של דוד קויגן, המתעדים ממקור ראשון את המאורעות ההיסטוריים במזרח אירופה בין השנים 1914-1921: פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מהפכת אוקטובר ומלחמת האזרחים ברוסיה, הפוגרומים ביהודי אוקראינה וכן בריחתו של המחבר מברית המועצות לאחר כיבוש אוקראינה. על העטיפה הקדמית איור מעשה ידי יוסף צ'ייקוב.
247, [1] עמ', 18.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים בגוף הספר. כתמים על העטיפה. קרעים קלים בעטיפה, משוקמים שיקום מקצועי.
2. בראשית, א' (לא יצאו חלקים נוספים). מוסקבה-לנינגרד, 1926. דפוס Gutenberg, ברלין. "ציור השער של י. צ'יקוב [יוסף צ'ייקוב]. ציור תו ההוצאה של ב. שובין".
מאסף ספרותי הכולל יצירות מאת איסאק באבל, יוכבד בת מרים, גרשון חנוביץ' ואחרים. איור הכריכה הקדמית נעשה בידי יוסף צ'ייקוב.
קבוצת הסופרים שהוציאה לאור את הקובץ שלפנינו לא הצליחה למצוא בברית המועצות בית-דפוס שיסכים להדפיס ספר עברי, לכן כתב-היד נשלח להדפסה בברלין. רק חלק קטן מהטפסים שנדפסו הורשו להיכנס לתחום ברית המועצות.
[1], 199, [5] עמ', 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים וקמטים קלים בשולי העטיפה. חותמות. סימון בעט במספר דפים. עטיפה מקורית, מנותקת חלקית.
מקור: אוסף עוזי אגסי.

רִמּוֹן, מאסף עתי לאמנות ולספרות, בעריכת מארק ווישניצר וברוך קרופניק, עריכה אמנותית: רחל ווישניצר-ברנשטיין. ברלין, תרפ"ב-תרפ"ד (1922-1924). חוברות א'-ו' כרוכות יחד.
שש החוברות של כתב העת "רימון" (נדפס במקביל לכתב העת היידי "מילגרוים"). בגיליונות מופיעות יצירות של מיטב האמנים והסופרים, ביניהם: אל ליסיצקי, צ'ייקוב, בודקו, חנה אורלוב; ביאליק, עגנון, טשרניחובסקי, אצ"ג, יצחק קצנלסון, ברדיצ'בסקי, ורבים אחרים.
"רימון" היה כתב העת העברי הראשון שעסק באופן שיטתי באמנות פלסטית. הוא ראה אור במשך פרק זמן קצר – בין 1922 לראשית 1924, בתקופה של פריחה במו"לות העברית בגרמניה. חוברותיו, וכן פרסומי הוצאת הספרים שפעלה בצמוד אליו, נוצרו תוך הקפדה יתרה על הצורה החיצונית הצבעונית והמרשימה, והקפדה על הדפסה איכותית. גדעון עפרת כותב: "רימון לא היה כתב-עת ציוני. הרפרודוקציות הצבעוניות, הפורמט הגדול, הדמיון והיצירתיות הגראפיים, התייצבו בחזית רוח-הזמן – כל אלה שרתו תרבות יהודית משכילנית החפצה להתחבר לתרבות העולם הפרוגרסיבית והקוסמופוליטית במיטבה" (מתוך "המחסן של גדעון עפרת", "רימון" נגד "אוֹסְט אוּנד וֶסְט").
כרך, 31 ס"מ. חוברת א', 1922: VI, [2], מח עמ', [2] דף. חוברת ב', 1922: VI, [2], מח עמ'. חוברת ג', 1923: [2] דף, מח עמ', [2] דף. חוברת ד', 1923: [2] דף, מח עמ', [2] דף (כמה דפים בתחילת הגיליון ובסופו דבוקים זה לזה ולא ניתנים להפרדה). חוברת ה', 1923: [2] דף, מ' עמ', [2] דף. חוברת ו', 1924: [2] דף, מ' עמ'. מצב משתנה. חוברת ד' במצב בינוני (כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וסימני עובש. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט. מספר דפים דבוקים זה לזה). יתר החוברות במצב כללי טוב – כתמים, בהם כתמי רטיבות. פגמים קלים. שולי עטיפותיהן הקדמיות של שתי החוברות מעט קצוצים, עם פגיעות בטקסט.
כריכה חדשה.

בר. גרים מייסעלאך [מעשיות האחים גרים], בתרגום נ. לוריע [נח לוריא]. איורים מאת יוסף צ'ייקוב. הוצאת "קולטור-ליגע", [קייב, 1922]. יידיש.
שלוש ממעשיות האחים גרים – "טראמבל-באמבל" [עוץ לי גוץ לי], "שנייוייס און רויזנרויט" [לובנשלג ואודמורד], ו"איינאייגל צווייאיינגל דרייאייגל" [חדעינית, דועינית ותלתעינית], בתרגום ליידיש. איורים נאים מאת יוסף צ'ייקוב. העטיפה וכותרות הסיפורים בעיצוב צ'ייקוב.
נדיר.
47 עמ', 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. קרע בשולי הדף הראשון (הדף מנותק חלקית). קרע חסר בפינת העטיפה הקדמית. קרע קל בשדרה.

С. Чехонин, מאת אברהם אפרוס וניקולאי פונין. הוצאת Государственное Издательство [ההוצאה לאור הממלכתית], מוסקבה-פטרוגרד, [1924 בקירוב]. רוסית.
שני מאמרים מאת אברהם מרקוביץ' אפרוס (1888-1954) וניקולאי פונין (1888-1953), העוסקים בחייו וביצירתו של המעצב והאמן הרוסי הרב-תחומי סרגיי צ'חונין (1878-1936). מלווים ב-12 לוחות (על נייר בעובי משתנה; חלקם צבעוניים) ואיורים רבים בגוף הטקסט, המציגים מעבודותיו המגוונות של צ'חונין – ציורים, איורים לספרים, צלחות חרסינה, בולים, שטרות, תווי ספר, ועוד. העטיפה מאוירת.
מלבד המהדורה הרוסית, ראה הספר אור בצרפתית, בגרמנית ובאנגלית.

ראו: The Russian Avant-Garde Book 1910-1934, בהוצאת MoMA, פריט 530.

112, [1] עמ' + [12] לוחות, 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (כתמים רבים בעטיפה). רישום בעט על דף הבטנה הקדמי. חותמות דיו על דף הבטנה האחורי ועל העטיפה האחורית. דפים אחדים מנותקים חלקית. קרעים וקרעים חסרים בשולי העטיפה וכמה מהדפים, חלקם משוקמים.

סרגיי צ'חונין (Сергей Васильевич Чехонин), אמן גרפי, צייר וקרמיקאי רוסי-סובייטי משפיע; חבר התנועה האמנותית "עולם האמנות" (Мир искусства), ממפתחי רעיון השימוש בכלי חרסינה להפצת תעמולה סובייטית. לאחר מהפכת 1905 נעשה מעורב בפוליטיקה, והתקרב לחוגים המהפכניים, צייר קריקטורות סאטיריות למגזינים, והחל לעצב ספרים. בשנים 1918-1923 היה מנהלו האמנותי הראשון לאחר מהפכת אוקטובר של "בית החרושת הממלכתי לחרסינה" ("בית החרושת הקיסרי לחרסינה" לשעבר), שפעל תחת אגף האמנויות בנרקומפרוס – הקומיסריאט לחינוך, תחת אנטולי לונאצ'רסקי. צ'חונין הוביל קו עיצובי קונסטרוקטיביסטי, ששירת את צרכי השעה תחת האידיאולוגיה החדשה. הוא הוחלף על ידי פונין, ושב שנית לניהול האמנותי של המפעל בשנים 1925-1927. כמעצב גרפי, עיצב שטרות ובולים, והיה שותף לעיצוב דגל הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית. ב-1928 עזב את רוסיה; התגורר בצרפת ובגרמניה, עסק בעיצוב כלי קרמיקה, תפאורות, וספרים.