מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- (-) Remove print filter print
- באירופה (35) Apply באירופה filter
- קהילות (35) Apply קהילות filter
- עברי (35) Apply עברי filter
- יהודיות (35) Apply יהודיות filter
- ודפוס (35) Apply ודפוס filter
- and (35) Apply and filter
- communiti (35) Apply communiti filter
- europ (35) Apply europ filter
- hebrew (35) Apply hebrew filter
- in (35) Apply in filter
- jewish (35) Apply jewish filter
- ביבליופיליה (24) Apply ביבליופיליה filter
- ספר, (24) Apply ספר, filter
- ספר (24) Apply ספר filter
- ההדפס (24) Apply ההדפס filter
- ביבליופיליה, (24) Apply ביבליופיליה, filter
- תווי (24) Apply תווי filter
- אמנות (24) Apply אמנות filter
- bibliophil (24) Apply bibliophil filter
- bookplat (24) Apply bookplat filter
- bookplates, (24) Apply bookplates, filter
- edit (24) Apply edit filter
- editions, (24) Apply editions, filter
1. Kinder-Kalender des Jüdischen Frauenbundes, für das Jahr 5695, 1934/35.
לוח שנה מיוחד לילדים, עם איור שער צבעוני ואיורים בכל אחד מהדפים (חיתוכי עץ, מרביתם חתמים בדפוס ES). חמישה מהאיורים נצבעו בעפרונות צבעוניים.
[1] שער מעטפת + [14] דף, 20 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים (בעיקר בשוליים). הדף האחרון מנותק.
2. Das Jahr des Judischen Frauenbundes, 5699, 1938/39.
לוח שנה יהודי. חמישים ואחד דפים (עבור כל שבוע), עם דיוקנאות, ציטטות ויצירות אמנות של יהודים בצדם האחורי. שער מודפס על נייר עבה עם איורים של שנים עשר המזלות. בין הדפים טופס להזמנת לוח השנה הבאה – ת"ש (לא נדפס).
51 דף + [1] טופס הזמנה, 13X17 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. הדפים מחוברים באמצעות חוט המושחל דרך נקבי תיוק. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים (בעיקר סביב נקבי התיוק). פגמים קלים בדפים. הקדשה על השער; רישומים במספר דפים (כתב-יד).
שבועון צרפתי סאטירי אנטי-דרייפוסי, שהתפרסם בתקופת משפטו של אלפרד דרייפוס. מאות איוריהם הארסיים של פוריין וקאראן ד'אש נחשבים בין הפרסומים האנטישמיים החריפים ביותר הקשורים לפרשת דרייפוס.
85 גליונות. [4] עמ' לגליון, 40 ס"מ. מצב טוב-בינוני (מספר גיליונות במצב בינוני). כתמים. קמטים, קרעים וקרעים חסרים (חלקם גדולים). הגיליונות נתונים בכריכת קלף, מנותקת ופגומה.
כרזה אנטישמית שנתלתה בבתי מלון ובמרחצאות באי בורקום (Borkum, גרמניה), המציגה "לוח זמנים" לקו רכבת דמיוני מהאי לירושלים: "לוח הזמנים לנסיעות מבורקום לירושלים [...] בזאת נמסר לקהל הנוצרי הנכבד שהנוסעים היהודים יעברו בדיקה בגבול, ושהיהודים המתנדפים לירושלים יורשו לשאת עמם שישה מארקים בלבד. אין כרטיסים חזור".
עוד בסוף המאה ה-19 נודע לשמצה האי בורקום שבים הצפוני בשל האנטישמיות ששררה בו. במדריך תיירים מ-1897 הוכרז שהאי הנו "נקי מיהודים" (Judenrein או Judenfrei), ובמדריך תיירים משנת 1910 הוזהרו היהודים מפני "התנכלויות אכזריות". בחנויות המזכרות הוצעו למכירה גלויות אנטישמיות, בבתי מלון ובתי מרחצאות רבים נתלו שלטים עם הכיתוב "הכניסה ליהודים ולכלבים אסורה", ומדי יום נהגה תזמורת בתי המרחץ לנגן בפני המבקרים את "שיר בורקום" (Borkum-Lied), המהלל את האי ונופיו, ואת טוהרו הגרמני, ובסופו נקראים בעלי "רגליים שטוחות, אפים עקומים ושיער מקורזל" לצאת מהאי.
נוסח הכרזה שלפנינו נדפס בגליון 44 (שנה תשיעית) של עתון "האגודה למאבק באנטישמיות" – Mitteilungen aus dem Verein zur Abwehr des Antisemitismus (ברלין, נובמבר 1899).
47X63 ס"מ. נייר דק. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. נקבים וקרעים חסרים קטנים.
אלבום קטן המתעד בתמונות את הליך המשפט שנערך נגד מנחם מנדל בייליס, ואת האנשים הקשורים בו, בהם הנרצח, השופטים, עדים, עורכי דין ועוד. כל תמונה מתוארת ביידיש וברוסית.
מנחם מנדל בייליס (1874-1934) הואשם כי רצח באפריל 1911 נער נוצרי אוקראיני בשם אנדריי יושיצ'ינסקי כדי להכין מדמו מצות לחג הפסח. בייליס נאסר על סמך עדות שקר ומשפטו החל בספטמבר 1913. על רקע ה"רצח" והמשפט אורגן מסע הסתה כנגד היהודים. לאחר קרוב לשלוש שנות מאסר, ב-10 בנובמבר 1913, זוכה בייליס מאשמה. ב-1917, לאחר המהפכה הרוסית, הוקמה ועדה לחקירת לפרשה, אשר ממצאיה העלו כי השלטונות הכירו את נסיבות המקרה האמיתיות, אך ביימו את המשפט מטעמים אנטישמיים. האלבום שלפנינו נדפס לרגל זיכויו של בייליס מאשמה, ובתמונה האחרונה בו הוא נראה כאדם חופשי לאחר תום המשפט.
[13] דף, 16X8 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בשולי דף השער. כריכה קשה עם הטבעה מוזהבת. פגמים וקילופים קלים בכריכה.
חוברת בהוצאת "הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה", ובה ראיות מספרי הקודש, מסמכים אפיפיוריים, תעודות של שליטים וכתבים של מלומדים נוצרים, המפריכות את הטענה שהיהודים עושים שימוש בדמם של נוצרים – טענה שעמדה בבסיס אין-ספור עלילות דם (ייתכן שהחוברת פורסמה בתגובה לעלילת דם שנפוצה בערב ראש השנה 1929, אודות חזן מהעיר חאסקובו שחטף ילדה נוצרייה).
המחבר, שאול מיזאן (1893-1943), היה משורר, חוקר יהדות ופעיל ציוני. נציגה של בולגריה בקונגרס הציוני ה-12 ומתרגמו של זאב ז'בוטינסקי לבולגרית (עמו עמד בקשרי מכתבים). לאחר פרסום "החוק להגנת האומה" (חוק הגזע הבולגרי, 1941) נעשה למתנגד משטר, גורש מבולגריה והצטרף לכוחות פרטיזנים. נסיבות מותו ומקום קבורתו אינם ידועים.
32, [3] עמ', 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים בעטיפה. כתמים קלים בפנים החוברת. קמטים בפינות. קרעים קלים בשוליים. עטיפה קדמית ואחורית מנותקות, עם קרעים חסרים בשוליים. שדרה מתפוררת וחסרה בחלקה.
חוברת נדירה. עותק אחד ב-OCLC (בספרייה הלאומית).
שמונה כרטיסי בריסטול כחולים, מקופלים לשניים. בצדם החיצוני של הכרטיסים מודפס איור של מגן דוד, הכותרת "Für Hilfe und Aufbau" [עבור סיוע ושיקום], ופרטים נוספים (שמות האנשים להם ניתנו הכרטיסים נוספו בכתב-יד). על כמה מהכרטיסים נדפס כי הם הוצאו על ידי הקהילה היהודית של ברלין, ועל כמה מהם מופיעות חותמות-דיו של לשכות רווחה יהודיות בברסלאו (Jud. Wohlfahrtsamt Breslau) ובמינכן (Wohlfahrtsant der Israelitischen Kultusgemeinde München).
בצדו הפנימי של כל כרטיס מודבקים שנים עשר בולים, בעריכים שונים – אחד עבור כל חודש בו נתקבלה תרומה עבור ה"לשכה המרכזית לרווחה של יהודי גרמניה". על הבולים מודפסים איורים צבעוניים, רובם בנושאים יהודיים: סמלי שנים עשר השבטים; חפצי יודאיקה; חגים, טקסים ומנהגים (ובהם חתונה יהודית, תפילה בכותל המערבי, הדלקת נרות שבת וסעודת פורים); דמויות תנ"כיות; ועוד.
כרטיסים מסוג זה הוענקו על-ידי ה"לשכה המרכזית לרווחה של יהודי גרמניה", החל משנת 1934, עבור תרומות כספיות שנתקבלו על-ידי הלשכה. כספי התרומות שימשו לסייע ליהודי גרמניה שאיבדו את יכולתם להתפרנס או נפגעו בדרך אחרת מידי שלטונות גרמניה הנאצית.
שמונה כרטיסי בריסטול, 15X20 ס"מ, מקופלים לשניים. מצב כללי טוב. כתמים (ובהם כתמי חלודה כתוצאה משימוש באטבי נייר) ופגמים קלים. נקב תיוק באחד הכרטיסים. קרע חסר ושרידי הדבקה בשולי כרטיס אחר.
Transpotrundschreiben für die Chawerim der Gruppe Ajelet Haschachar [חוזר נסיעה לחברי הקבוצה "איילת השחר"] מסמך עם הוראות מפורטות לעולה לארץ-ישראל, מטעם ארגון ה-Jüdische Jugendhilfe [עליית הנוער]. ברלין, [1939]. גרמנית.
מסמך בן עשרה דפים (משוכפלים) מטעם "ארגון עליית הנוער", מתוארך ל-5 ביולי (ללא ציון השנה); שמו של העולה שאליו מוען המסמך רשום בעפרון בראש הדף הראשון; העולה היינץ פרוינדליך (Heinz Freundlich) השתייך על פי המסמך לקבוצת "איילת השחר", העתידה להפליג מטריאסטה אל חיפה ב-9 באוגוסט על-גבי האוניה "פלשתינה". המסמך מתאר בפרוטרוט את כל מה שעל העולה לדעת לפני היציאה: המסמכים הדרושים מטעם הרשויות, לוחות הזמנים לתשלומים, מועדי יציאת הרכבות והפלגת האונייה, תקנות הנוגעות לוויזות ולמטען, עלויות המסע, ציוד שעל העולה להביא עמו, ועוד. כל שלבי המסע מאורגנים בידי "משרד ארצישראל" של הסוכנות היהודית.
שמו של פרוינדליך מופיע ב"רשימת העולים שבאו לא"י" של לשכת העליה בחיפה (זמינה לצפייה באתר האינטרנט של ארכיון המדינה), מיום 14 באוגוסט 1939.
בשנת 1932, בעקבות התגברות האנטישמיות בגרמניה, יזמה רחה פריאר (1892-1984) את הקמת ארגון "עליית הנוער". מטרת הארגון הייתה לסייע לנוער היהודי להכשיר עצמו לעבודה, ולהעלותו לארץ-ישראל, שם יזכה לחינוך ברוח לאומית ויסייע בבניין הארץ. בתחילה פעלה פריאר באופן עצמאי, אך בהמשך זכה הארגון שהקימה לתמיכת הסוכנות היהודית, ובראשו הועמדה הנרייטה סאלד (1860-1945). ארגון "עליית הנוער" עסק בתעמולה ציונית בקרב יהדות גרמניה, גיבש קבוצות נערים ונערות ודאג להכשרתם ולחינוכם, להקצאת סרטיפיקטים, למימון חלקי של העלייה, ולהשמת הקבוצות לקליטה בקיבוצים ובמושבים בארץ-ישראל, ביניהם: עין חרוד, נהלל, שדה אליהו, ואיילת השחר. עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, סייע הארגון לעלייתם של כ-5000 נערים ונערות לארץ-ישראל, מרביתם ממערב אירופה.
"משרד ארצישראל" היה כפוף בכל פעולותיו למחלקת ההגירה של הסוכות היהודית לארץ ישראל בירושלים. הוא היה הזרוע הביצועית של הסוכנות, והאחראי מטעמה לכל היבטיו של הליך העלייה לארץ – כולל הגשת בקשות יציאה מגרמניה וסרטיפיקטים בריטיים. במהלך שנות ה-30 ותחילת שנות ה-40, סייע לעלייתם, והלכה למעשה להצלתם, של עשרות אלפי עולים מגרמניה.
10 דף, 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם נזק קל לטקסט. הדפים קרועים לשניים (בקו הקיפול; שוקמו בהדבקת נייר דבק בגב). כמה מהדפים מהודקים בסיכה.
מסמך מרתק שהוכן על-ידי המשרד הארצישראלי של הסוכנות היהודית בברלין. במסמך בן ארבעה העמודים (משוכפלים) מידע חיוני והוראות פרקטיות לעולה לקראת ההפלגה הצפויה לארץ ישראל. הוא כולל מידע לגבי המסמכים הדרושים ליציאה מגרמניה (יהודים אינם חייבים יותר בגיוס ולכן יכולים לעזוב את המדינה ללא בעיה מיוחדת; יש להשיג אישור עזיבה מתחנת המשטרה המקומית), מידע על הוצאת כסף וניירות ערך מהמדינה ועל שילוח המטען, הוראות מיוחדות לקבוצות (אין להרעיש ולשיר במהלך הנסיעה ברכבת לטריאסטה, ואין להשתמש במילה העברית "להתראות"), הוראות להתנהלות העולים עם ההגעה לטריאסטה, ועוד.
"משרד ארצישראל" היה כפוף בכל פעולותיו למחלקת ההגירה של הסוכות היהודית לארץ ישראל בירושלים. הוא היה הזרוע הביצועית של הסוכנות, והאחראי מטעמה לכל היבטיו של הליך העלייה לארץ – כולל הגשת בקשות יציאה מגרמניה וסרטיפיקטים בריטיים. במהלך שנות ה-30 ותחילת שנות ה-40, סייע לעלייתם, והלכה למעשה להצלתם, של עשרות אלפי עולים מגרמניה.
[1], 3 דף. חציו העליון של דף 2 חסר. 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים, חלקם קרעים חסרים, עם נזק קל לטקסט. תיקונים בנייר דבק. הדפים קרועים לשניים (בקו הקיפול; שוקמו בהדבקת נייר דבק בגב).
בדפים הראשונים מופיעים תמונתה, פרטיה האישיים וחתימתה של בעלת הדרכון – פיגה פשיגודה (Faiga Przygoda) מהעיר פלונסק, ילידת 1918, שהתגוררה בתל-אביב והייתה כובענית.
בדפים הבאים מופיעות חותמות ואשרות המתעדות את נסיעתה: פיגה יצאה מנמל תל-אביב באוגוסט 1939, נכנסה לרומניה דרך נמל קונסטנצה (לחופו של הים השחור), ומשם הגיעה לפולין ב-26.8.1939 – חמישה ימים לפני שפרצה מלחמת העולם.
החותמות הבאות בדרכון נעשו כולן לאחר שמפת אירופה שינתה את פניה: חותמת של רשויות גרמניה הנאצית בעיר ורשה, עם רישום מיום 16 בינואר 1940, חותמות של משטרת הגבולות הגרמנית מחודש פברואר 1940, אשרת יציאה שהונפקה בעיר לובלין בידי גרמניה הנאצית, אשרת כניסה לאיטליה הפאשיסטית, חותמת יציאה מגרמניה דרך מעבר ארנולדשטיין וחותמת יציאה מנמל טריאסטה ביום 1.3.1940. החותמת האחרונה בדרכון – חותמת כניסה לארץ ישראל מנמל חיפה, מתוארכת ליום 7.3.1940.
32 עמ', 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט פגמים. כריכה מעט בלויה.
בתחילת הדרכון מופיעים תמונתה ופרטיה האישיים של בעלת הדרכון, אמה בחורסקי (Emma Bachurski). בדפים הבאים שתי קבוצות של חותמות, שביניהן מפרידות עשר שנים ללא החתמה: חותמות המתעדות יציאה מאירופה בחודש יוני 1939 (אשרת יציאה מגרמניה, אשרת כניסה לאיטליה, חותמת כניסה לאיטליה דרך רכבת וחותמת יציאה מעיר הנמל ג'נובה), וחותמות המתעדות עליה למדינת ישראל בשנים 1948-49.
קורותיה של אמה בעשר השנים החסרות מתועדות רק בהערה בכתב-יד שנוספה תחת הויזה האיטלקית, ובה מצויין שאישור הכניסה ניתן לצורך הפלגה לשנגחאי מעיר הנמל ג'נובה (על סיפון האוניה Gneisenau).
שמה ופרטיה האישיים של אמה מופיעים במסמכים השמורים בארכיון הפדרלי הגרמני, וכן ברשימת ניצולים משנגחאי שבארכיון ארגון הג'ויינט. עיון במסמכים אלה משלים את סיפורה – אמה היתה אישה לא יהודייה שנישאה ליעקב בחורסקי, יהודי חסר אזרחות יליד פולין, אשר בשנת 1938 נכלא במחנה הריכוז זקסנהאוזן (מערב גרמניה). ערב המלחמה שוחרר יעקב ממחנה הריכוז ונמלט ביחד עם אמה לשנגחאי, שם שהו עד סוף המלחמה, ולבסוף עלו יחד לארץ ישראל.
15.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים. בלאי קל בכריכה (רישום בכתב-יד בצדה הקדמי).
בדפים הראשונים מופיעים תמונתה ופרטיה האישיים של בעלת הדרכון, Karola Neumann מהעיר וירצבורג, ולצדם שני סימני היכר מיוחדים ליהודים: האות J מוטבעת בדף הראשון והשם "שרה" נוסף לשם הלידה (השם ה"מתוקן" מופיע בכל רישום גרמני, שש פעמים לאורך הדרכון).
בדפים הבאים חותמות המתעדות את דרכה של קרולה ארצה לאחר פרוץ המלחמה: שתי אשרות יציאה מגרמניה הנאצית (חותמת "ביטול" על המוקדמת); אשרת כניסה לאיטליה, עם שם האונייה שבה תפליג קרולה – "גליליאה"; חותמות מעבר מגרמניה לאיטליה ביום 14 בנובמבר 1939; אשרת כניסה בריטית לארץ ישראל (מקונסוליית רומא) וחותמת כניסה לנמל חיפה ביום 21 לנובמבר 1939.
32 עמ', 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, משוקמים. העטיפה חסרה (הדפים נכרכו מחדש בחוט).
מקור: אוסף משפחת רימון.
מכתב מאת פליט יהודי, אזרח גרמניה או אוסטריה, בשם אריך וואלאך (Erich Wallach); נשלח ממחנה מעצר "T" ב-Trois-Rivières, קוויבק, מחנה שיועד לפליטים נתיני מדינות אויב. במכתב מדווח וואלאך להוריו שבירושלים על ההפלגה לקנדה – "הפלגה של 11 יום שהייתה בטוחה לחלוטין תודות לצי הבריטי המהולל ורב העוצמה" ועל התנאים הטובים במחנה הקנדי ("האוכל טוב... ישנו מטבח כשר ומקומות הלינה נוחים") ומאחל לאביו לרגל יום הולדתו "שבקרוב תהיה לך הזדמנות לחזות בניצחון הגדול והמהולל של בעלות הברית ובתבוסת אויבנו הגדול ביותר הנאציזם".
חתום בחותמת דואר קנדית (Base A.P.O Canada) משנת 1940 ובחותמות צנזורה, ונושא מדבקה של הצנזורה ("Opened by Censor").
המכתב שלפנינו מהדהד פרשה היסטורית משונה: בראשית מלחמת העולם השנייה נעצרו באנגליה אלפי פליטים יהודים בעלי אזרחות גרמנית ואוסטרית כנתיני מדינות אויב, חרף העובדה שהם נמלטו לאנגליה מאימת הנאצים. בין 2000 ל-3000 איש מתוך אותם פליטים נשלחו לקנדה כשבויי מלחמה "גרמנים". חלקם אף נכלאו בראשית מעצרם לצד שבויי מלחמה ממש – חיילים גרמנים ששירתו בצבא הגרמני ונפלו בשבי, ולצד אזרחים קנדים ממוצא יפני וגרמני. לימים כונו יהודים אלה "מהגרים בשגגה" ("accidental immigrants").
ממשלת אנגליה אמנם הכירה כעבור זמן קצר בטעות שבזיהוי יהודים נרדפים כ"נתיני אויב", אך בקנדה שהו חלק מן הפליטים במחנות המעצר כשלוש שנים, ואף זמן ארוך יותר. הסיבה, כך מציעים מקורות שונים, נעוצה בתפישות אנטישמיות של גורמים בממשל הקנדי. עם שחרורם הושבו הפליטים לאנגליה או יצאו לחופשי בקנדה.
[1] דף, מתקפל למעטפה, 31X15.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים וקמטים קלים לאורך סימני הקיפול. קרע במרכז הדף (כתוצאה מפתיחת המעטפה), עם פגיעה קלה בטקסט.