מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- (-) Remove period filter period
- עת (73) Apply עת filter
- and (73) Apply and filter
- book (73) Apply book filter
- ילדים (68) Apply ילדים filter
- ספרי (68) Apply ספרי filter
- children (68) Apply children filter
- כתבי (42) Apply כתבי filter
- אוונגרד (37) Apply אוונגרד filter
- שירה, (37) Apply שירה, filter
- שירה (37) Apply שירה filter
- ספרותיים, (37) Apply ספרותיים, filter
- ספרותיים (37) Apply ספרותיים filter
- ביידיש, (37) Apply ביידיש, filter
- ביידיש (37) Apply ביידיש filter
- ומאספים (37) Apply ומאספים filter
- avant (37) Apply avant filter
- avant-gard (37) Apply avant-gard filter
- avantgard (37) Apply avantgard filter
- books, (37) Apply books, filter
- gard (37) Apply gard filter
- periodicals, (37) Apply periodicals, filter
- poetri (37) Apply poetri filter
- yiddish (37) Apply yiddish filter
- וכתבי (31) Apply וכתבי filter
- עבריים (31) Apply עבריים filter
- hebrew (31) Apply hebrew filter
- וערבית (5) Apply וערבית filter
- כתביעת (5) Apply כתביעת filter
- כתבי-עת (5) Apply כתבי-עת filter
- יהודית (5) Apply יהודית filter
- לאדינו (5) Apply לאדינו filter
- וספרים (5) Apply וספרים filter
- arab (5) Apply arab filter
- judeo (5) Apply judeo filter
- judeo-arab (5) Apply judeo-arab filter
- judeoarab (5) Apply judeoarab filter
- ladino (5) Apply ladino filter
שלוש ממעשיות האחים גרים – "טראמבל-באמבל" [עוץ לי גוץ לי], "שנייוייס און רויזנרויט" [לובנשלג ואודמורד], ו"איינאייגל צווייאיינגל דרייאייגל" [חדעינית, דועינית ותלתעינית], בתרגום ליידיש. איורים נאים מאת יוסף צ'ייקוב. העטיפה וכותרות הסיפורים בעיצוב צ'ייקוב.
נדיר.
47 עמ', 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. קרע בשולי הדף הראשון (הדף מנותק חלקית). קרע חסר בפינת העטיפה הקדמית. קרע קל בשדרה.
1. портрет натана альтмана [דיוקן נתן אלטמן], מאת אברהם אפרוס. הוצאת Шиповник, מוסקבה, 1922. רוסית.
מונוגרפיה קצרה על יצירתו של אמן האוונגרד היהודי-רוסי נתן אלטמן (Натан Исаевич Альтман, 1889-1970), עם תמונות של כמה מעבודותיו. על העטיפה הקדמית ציור מאת אלטמן (רפרודוקציה מוקטנת של עבודה מהסדרה Judische Graphik- "גרפיקה יהודית").
101, [3] עמ', 18.5 ס"מ. מצב טוב. אחד הקונטרסים מנותק. דפים רופפים. כתמים קלים. עטיפה מנותקת חלקית, עם קרעים בשוליה (חלקם חסרים; ללא פגיעה בהדפסה). שדרה קרועה, משוקמת בהדבקת רצועת נייר (שיקום לא מקצועי). רישום בעפרון אדום על העטיפה האחורית.
2. S. Chekhonin, מאת אברהם אפרוס וניקולאי פונין. הוצאת State Press, מוסקבה-לנינגרד. [1924 בקירוב]. אנגלית.
שני מאמרים מאת אברהם אפרוס וניקולאי פונין (Nikolai Punin, 1888-1953), העוסקים בחייו וביצירתו של המעצב והאמן הרוסי הרב-תחומי סרגיי צ'חונין (Сергей Васильевич Чехонин, 1878-1936). מלווים ב-12 לוחות (על נייר בעובי משתנה; חלקם צבעוניים) ואיורים רבים בגוף הטקסט, המציגים מעבודותיו המגוונות של צ'חונין – ציורים, איורים לספרים, צלחות חרסינה, בולים, שטרות, תווי ספר, ועוד.
הספר ראה אור ברוסית, צרפתית, גרמנית ואנגלית.
ראו: The Russian Avant-Garde Book 1910-1934, בהוצאת MoMA, פריט 530.
104, [2] עמ' + [12] לוחות, 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דפים ולוחות אחדים מנותקים. עטיפה מנותקת. קרעים בעטיפה ובשדרה, חלקם חסרים (ללא פגיעה בהדפסה). רישום בעפרון כחול על העטיפה האחורית.
С. Чехонин, מאת אברהם אפרוס וניקולאי פונין. הוצאת Государственное Издательство [ההוצאה לאור הממלכתית], מוסקבה-פטרוגרד, [1924 בקירוב]. רוסית.
שני מאמרים מאת אברהם מרקוביץ' אפרוס (1888-1954) וניקולאי פונין (1888-1953), העוסקים בחייו וביצירתו של המעצב והאמן הרוסי הרב-תחומי סרגיי צ'חונין (1878-1936). מלווים ב-12 לוחות (על נייר בעובי משתנה; חלקם צבעוניים) ואיורים רבים בגוף הטקסט, המציגים מעבודותיו המגוונות של צ'חונין – ציורים, איורים לספרים, צלחות חרסינה, בולים, שטרות, תווי ספר, ועוד. העטיפה מאוירת.
מלבד המהדורה הרוסית, ראה הספר אור בצרפתית, בגרמנית ובאנגלית.
ראו: The Russian Avant-Garde Book 1910-1934, בהוצאת MoMA, פריט 530.
112, [1] עמ' + [12] לוחות, 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (כתמים רבים בעטיפה). רישום בעט על דף הבטנה הקדמי. חותמות דיו על דף הבטנה האחורי ועל העטיפה האחורית. דפים אחדים מנותקים חלקית. קרעים וקרעים חסרים בשולי העטיפה וכמה מהדפים, חלקם משוקמים.
סרגיי צ'חונין (Сергей Васильевич Чехонин), אמן גרפי, צייר וקרמיקאי רוסי-סובייטי משפיע; חבר התנועה האמנותית "עולם האמנות" (Мир искусства), ממפתחי רעיון השימוש בכלי חרסינה להפצת תעמולה סובייטית. לאחר מהפכת 1905 נעשה מעורב בפוליטיקה, והתקרב לחוגים המהפכניים, צייר קריקטורות סאטיריות למגזינים, והחל לעצב ספרים. בשנים 1918-1923 היה מנהלו האמנותי הראשון לאחר מהפכת אוקטובר של "בית החרושת הממלכתי לחרסינה" ("בית החרושת הקיסרי לחרסינה" לשעבר), שפעל תחת אגף האמנויות בנרקומפרוס – הקומיסריאט לחינוך, תחת אנטולי לונאצ'רסקי. צ'חונין הוביל קו עיצובי קונסטרוקטיביסטי, ששירת את צרכי השעה תחת האידיאולוגיה החדשה. הוא הוחלף על ידי פונין, ושב שנית לניהול האמנותי של המפעל בשנים 1925-1927. כמעצב גרפי, עיצב שטרות ובולים, והיה שותף לעיצוב דגל הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית. ב-1928 עזב את רוסיה; התגורר בצרפת ובגרמניה, עסק בעיצוב כלי קרמיקה, תפאורות, וספרים.
מונוגרפיה ראשונה אודות האמנית אלכסנדרה אקסטר (Aleksandra Aleksandrovna Ekster, 1882-1949), ציירת, מעצבת במה ותלבושות קובו-פוטוריסטית וקונסטרוקטיביסטית; ילידת אוקראינה. אקסטר נמנתה על הבולטים שבאמני האוונגרד הרוסי והאוקראיני. פעלה וחיה בקייב, סנקט פטרבורג, מוסקבה, וינה ופריז; לימדה והשפיעה על אמנים רבים ובהם בוריס ארונסון, יששכר בר ריבק ויצחק פרנקל.
בסוף הספר, 39 לוחות תמונה – דוגמאות ליצירותיה של אקסטר בתחומים שונים: ציור, עיצוב תלבושות ועיצוב במה. ארבעה לוחות נוספים (שלושה מהם צבעוניים) נדפסו על דפים נפרדים והוצמדו לדפי הספר.
המחבר, מבקר האמנות יאקוב טוגנדהולד (Yakov Alexandrovich Tugendhold, 1882-1928), חיבר גם את המונוגרפיה הראשונה אודות מארק שאגאל בשפה הרוסית וכן מגוון ספרים אחרים בנושא אמנות; שימש, בין היתר, כמומחה וכקניין עבור אוסף האימפרסיוניזם המפורסם של האספן סרגיי שצ'וקין (Sergei Shchukin).
31, [1] עמ' + [4] לוחות, XXXIX לוחות (לוח II חסר; במקומו נכרך שנית – במהופך – לוח מס' XIII), 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים בשולי חלק מהדפים. קמטים ופגמים קלים. קרעים קלים בשדרה ובשולי העטיפה.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
מדריך ובו מידע מפורט על טכניקות הדפס שונות – ליתוגרפיה, תחריט נחושת, תחריט עץ מצוטינט, ועוד. המדריך כולל איורים רבים (בגוף הטקסט ועל דפים נפרדים) – עבודות הדפס מעשה ידי אמנים ידועים מתקופות שונות, ביניהן עבודות מאת המחבר מסיוטין עצמו, שאף עיצב את העטיפה.
וסילי ניקולייביץ' מסיוטין (Василий Николаевич Масютин, 1884-1955) נולד בריגה והתחנך בבית ספר צבאי. למד אמנות במוסקבה והתמחה באמנות ההדפס. לחם כשנתיים בחזית במלחמת העולם הראשונה. משנת 1921 התגורר בברלין, שם עסק בציור, בפיסול, בעיצוב תפאורות וסטים לסרטי קולנוע, ובעיקר בעיצוב גרפי ובאיור ספרים עבור הוצאות רוסיות שונות – ביניהם ספרים מאת הקלסיקונים הרוסים פושקין, לרמונטוב, גוגול, צ'כוב ואחרים.
133, [1] עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בעיקר על גבי העטיפה). שפשוף בדף השער. מספר דפים מנותקים חלקית. עטיפה מנותקת. קרעים קלים בשולי העטיפה; קרעים חסרים בשדרה.
טקסט מאת Gaston Bachelard, 96 רפרודוקציות שחור-לבן איכותיות ו-24 ליטוגרפיות מקוריות בצבע, ליצירות בנושאים תנ"כיים שיצר שאגאל במהלך השנים 1958-1959. עיצוב הכריכה נעשה בידי שאגאל.
כרך 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים (בעיקר בשוליים). פגמים וקרעים קלים בשולי לוחות הכריכה ובשדרה.
2. "אזור מגן ונאום בן הדם", מאת אורי צבי גרינברג. הוצאת סדן, ירושלים, תר"ץ [1930]. חיתוך לינוליאום מעשה ידי ליאון פין על גבי העטיפה הקדמית.
3. "בעקבי השיר, דברי הערכה ומחקר על שירת אורי צבי גרינברג, יוצאים לאור מזמן לזמן". הוצאת המילוא, ירושלים, תמוז תש"ט [1949].
4. "שירים", מאת אורי צבי גרינברג. ללא פרטי הוצאה. דיוקן המשורר מאת ראובן רובין בדף הראשון.
גודל ומצב משתנים. כתמים ופגמים (ברובם קלים), דף עם קרע ארוך באחת החוברות. העטיפות עם פגמים ובלאי (אחת מהן מנותקת ואחת עם קרעים ארוכים וקרעים חסרים לאורך השדרה).
1. מלקוש, שירים א', מאת יעקב פארמן. דפוס מ' שהם, יפו, תל-אביב, תרפ"ו [1926]. ללא ציון שם מעצב העטיפה.
2. משיח בן יוסף, מאת ב. שטימן [ביינוש שטיימאן]. תרגם (מיידיש) יהודה יערי. הוצאת "הסטודיה הדרמתית 'מסד'", ירושלים, תרפ"ז. ייתכן כי סמל הקבוצה התיאטרלית "מסד" אשר נדפס על העטיפה, עוצב בידי אריה אלחנני (אלחנני עיצב את התלבושות ואת התפאורה למחזה "משיח בן יוסף").
3. אדם, מאת ש. [שמואל] בס. הוצאת "הדים", תל-אביב, תרפ"ז [1927]. איור ועיצוב השער נעשו בידי האמן נחום פליי (פלי, 1889-1956).
4. בשער, מחזור שירים, מאת ל. [ליובה] אלמי. ירושלים, תרפ"ז [1927]. עיצוב העטיפה והאיור המודבק עליה (בדרך כלל נתלש) מאת פנחס ליטבינובסקי.
5. אל השמש, דרמה בשלש מערכות, מאת יונה ריגאי. הוצאת "ניבים", תל-אביב, תרפ"ח [1928]. ללא ציון שם מעצב העטיפה.
6. עין רחל (אגדה), מאת שרה גלוזמן. תל-אביב, תרצ"ד [1934]. הציורים: [דוד] הנדלר.
7. מבית, שירים, מאת אברהם ברוידס. הוצאת "דבר", תל-אביב, תרצ"ו [1936]. עיצוב העטיפה: משה וורובייצ'יק.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. בחלק מהספרים כתמים, קרעים וקמטים בשולי העטיפות.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
כרך גיליונות השבועון "איל אינסטרוקטור, ריב'יסטה סיינטיפיקה אי ליטירארייה" [המורה, מאסף מדעי וספרותי], בעריכת דוד פ'ריסקו [פרסקו]. שנה ראשונה, גיליונות 1-32 (לא נדפסו גיליונות נוספים). גלאטה, איסטנבול, תרמ"ח-תרמ"ט [1888]. לאדינו.
כתב העת "איל אינסטרוקטור", בעריכתו של המתרגם, איש הציבור ועיתונאי הלאדינו החשוב, דוד פרסקו (1853-1933), ראה אור במהלך שנת 1888 (א' אייר תרמ"ח עד יא' כסליו תרמ"ט). גיליונותיו עסקו בענייני ספרות, מדע, היסטוריה, והעולם היהודי, והביאו סיפורים ורומנים בהמשכים, חידות ושעשועים, ועוד. במאמר המערכת בגיליון הראשון כותב פרסקו: "אחרי שהקדשתי יותר מי"ג שנה שהן מיטב שנותי להוצאת העתון 'איל טיליגראפ'ו', ראיתי הכרח להסתלק ממנו [...] ואני מתחיל עתה בהוצאת עתון חדש בשם איל אינסטרוקטור" (מובא אצל גאון, ראו להלן).
נדיר. אוסף הגיליונות השלם קיים בספרייה הלאומית ובספריות נוספות במיקרופילם בלבד.
ראו: • דב הכהן, אוצר הספרים בלאדינו, יד בן צבי, 2021. מס' 3480. • משה דוד גאון, העיתונות בלאדינו, יד בן צבי, 1965, מס' 15.
עורך כתב העת, דוד פרסקו (1853-1933), היה מקורב לכי"ח, ונודע כתומך נלהב בהשתלבותם של יהודים כאזרחים שווים במדינה העות'מאנית – בין השאר על-ידי עידודם ל"התמערבות" בכל תחומי החיים. עמדות אלה יוצגו ב"איל אינסטרוקטור", אחד ממספר פרסומים שערך פרסקו, ששמו להם למטרה: "לחנך את הקוראים בנוגע למגמות האחרונות בתחומי ההיגיינה, גידול הילדים, התזונה, מדעי האדם ומדעי הטבע" (Abrevaya Stein, עמ' 124; ראו להלן). "איל אינסטרוקטור" וכתבי עת נוספים בעריכת פרסקו הורכבו כמעט אך ורק ממאמרים שתורגמו מכתבי עת מערביים בני הזמן, אשר הדריכו את קוראיהם "כיצד לאכול, לשתות, לישון, להתעמל, לנשום ולהתנהג" (שם). בכך סיפקו פלטפורמה לקידום מטרותיו של ארגון כי"ח, ששאף להביא את בשורת המודרניות ליהודי האימפריה העות'מאנית, שיעצבו עצמם על-פי דגם הבורגנות היהודית-צרפתית. יחד עם זאת, בשל העובדה שנכתבו בלאדינו, עדיין נתפשו ככתבי עת יהודיים במהותם.
קו העריכה שהכתיב פרסקו עורר ביקורת על כך שלא היה ציוני, ובתקופות מסוימות אף הביע עוינות לתנועה הציונית ולמוסדותיה, ודחה אותה לטובת השתלבות היהודים בחברה הכללית. חרף זאת, בבמות השונות בהן כתב, הגן פרסקו בתוקף על זכויות היהודים, והתמודד עם ההתקפות נגדם בעיתונות הטורקית, וזאת תוך הפגנת נאמנות בלתי מסויגת לאימפריה העות'מאנית, ולאחר 1923 – לרפובליקה הטורקית.
ראו:
Sarah Abrevaya Stein, "Making Jews Modern: the Yiddish and Ladino Press in the Russian and Ottoman Empires", Bloomington and Indianapolis: Indiana UP, 2004.
32 גיליונות, כרוכים יחד. 318 עמ' (8-12 עמ' לגיליון; עימוד רציף). 38 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים (במספר דפים כתמים כהים). קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי הדפים, חלקם משוקמים, ללא פגיעה בטקסט. קמטים קלים. מעט רישומים בכתב-יד. כריכה ודפי בטנה חדשים.
חמישה כרכי גיליונות של המוסף הספרותי של העיתון איל טיליגראפ'ו – "איל טיליגראפ'ו, אידיסייון די מארטיס" [הטלגרף: מהדורת יום שלישי], בעריכת איזאק בן יחזקאל גבאי.
שנים 1-5 – 241 גיליונות. גלאטה (איסטנבול), 1888-1893. לאדינו.
חמישה כרכי גיליונות של המוסף הספרותי של העיתון "איל טיליגראפ'ו", אשר ראה אור בימי שלישי. במוסף, שהחל להתפרסם בשנת 1888, כלולים מאמרים בנושאים ספרותיים שונים, סיפורים בהמשכים, נובלות, שירים, וידיעות מגוונות בנושאי תרבות ומדע, בהקשר יהודי ובהקשר כללי (כולל סדרת מאמרים המוקדשת לתערוכה העולמית בפאריז ב-1889). איורים בכמה מהגיליונות.
מוסף נוסף של "איל טיליגראפ'ו" התפרסם בימי חמישי (תחת הכותר "איל טיליגראפ'ו, אידיסייון די ג'ואיב'יס" [הטלגרף: מהדורת יום חמישי]). על-פי דב הכהן (ראו להלן), לא ברור אם שני המוספים יצאו בו זמנית באותן שנים, או שמא ראו אור בשנים שונות.
לפנינו 241 גיליונות, בחמישה כרכים. ככל הנראה, זהו אוסף כמעט שלם של גיליונות המוסף. הכרך הראשון, משנת 1888, נדיר במיוחד. דב הכהן מציין (על-פי העותקים בספריית יד יצחק בן-צבי): "ראינו גיליונות מן הכרכים 2-5... האחרון: כרך 5 [שנה 16], מס' 48, כ"ו בתשרי תרנ"ד" (הגיליון האחרון בכרכים שלפנינו הוא גיליון 47, ד' תשרי תרנ"ד).
מעט ידוע על חייו של העורך, איזאק בן יחזקאל גבאי (נפטר ב-1930 באיסטנבול). גבאי – סופר, עיתונאי, עורך ומתרגם – היה נצר למשפחה ספרדית מכובדת, בנו של שופט בית המשפט העליון יחזקאל גבאי, ואחיה של הסופרת רוזה גבאי. אביו ייסד את העיתון "ג'ורנאל ישראלית" (הכהן, מס' 3549), אשר הפך לעיתון "איל נאסייונאל" (שם, מס' 3650), שלימים היה ל"איל טיליגראפ'" (ולאחר מכן "איל טלגראפ'ו"). גבאי ערך את העיתון, מהחשובים בקרב דוברי הלאדינו באימפריה העות'מאנית, לאורך רוב שנות קיומו; קדם לו בעריכת העיתון העיתונאי בעל השם דוד פרסקו.
פירוט הגיליונות:
• כרך 1 (שנים 10-11 להופעת המהדורה העיקרית של איל טיליגראפ'ו), גיליונות מס' 1-50 –
כ"ט ניסן תרמ"ח (1888) עד ח' ניסן תרמ"ט (1889). 398 עמ'. חסר הדף האחרון של גיליון מס' 50. כולל דף שער ותוכן עניינים לכרך כולו.
• כרך 2 (שנים 11-12 למהדורה העיקרית), גיליונות מס' 1-48 – כ"ג ניסן תרמ"ט (1889) עד י"א ניסן תר"ן (1890). 384 עמ'. כולל דף תוכן עניינים לכרך כולו.
• כרך 3 (שנים 12-13 למהדורה העיקרית), גיליונות מס' 1-48 – כ"ה ניסן תר"ן (1890) עד י"ב ניסן תרנ"א (1891). 382 עמ'. כולל דף תוכן עניינים לכרך כולו.
• כרך 4 (שנים 13-14 למהדורה העיקרית), גיליונות מס' 1-48 – כ"ז ניסן תרנ"א (1891) עד ה' סיון תרנ"ב (1892). 384 עמ'.
• כרך 5 (שנים 14-15 למהדורה העיקרית), גיליונות מס' 1-47 – י"ט סיון תרנ"ב (1892) עד ד' תשרי תרנ"ד (1893). 376 עמ'.
ראו: • דב הכהן, אוצר הספרים בלאדינו, יד בן צבי, 2021. מס' 3575. • משה דוד גאון, העיתונות בלאדינו, יד בן צבי, 1965, מס' 117.
5 כרכי גיליונות, 33.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי חלודה וכתמי רטיבות, חלקם גדולים. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעה בטקסט; בכמה מהדפים קרעים ארוכים (לרוחב הדף). כמה מהקרעים מתוקנים בהדבקת פיסות נייר (שיקום לא מקצועי). כמה דפים מנותקים או רופפים. קונטרסים רופפים בכרך האחרון (הכריכה מנותקת חלקית). נקבי תילוע קטנים בכמה מהגיליונות. בולי הכנסה עות'מאניים. בלאי ופגמים בכריכות. בארבע מהכריכות שולבו שדרות העור המקוריות.
שישה כרכי גיליונות של כתב העת הסאטירי "איל ג'וגיטון, ג'ורנאל אומוריסטילי", בעריכת אליה רפאל קארמונה. שנים 2-7 – 293 גיליונות. דפוס ארדיטי, איסטנבול, 1910-1915. לאדינו.
תוכן העיתון "רובו חומר ספרותי היתולי, כגון שירים ופרודיות וכתבות שמבקרות את הנהגת הקהילה, אישיה מנהיגיה וכו'. כולל סיפורים בהמשכים, רבים מהם מאת העורך קרמונה" (הכהן, ראו להלן). חלק מהגיליונות נדפסו על נייר צבעוני. בחלקם מופיעים קריקטורות ואיורים.
לפנינו 293 גיליונות – כל גיליונות השנים 2-7 להופעת כתב העת (בשישה כרכים): • שנה שנייה, 51 גיליונות עוקבים – ניסן תר"ע (1910) עד אדר תרע"א (1911). • שנה שלישית, 51 גיליונות עוקבים – אדר תרע"א (1911) עד אדר תרע"ב (1912). • שנה רביעית, 52 גיליונות עוקבים – ניסן תרע"ב (1912) עד אדר א' תרע"ג (1913). • שנה חמישית, 52 גיליונות עוקבים – אדר ב' תרע"ג (1913) עד אדר תרע"ד (1914). • שנה שישית, 43 גיליונות עוקבים – אדר תרע"ד (1914) עד אדר תרע"ה (1915). • שנה שביעית, 44 גיליונות עוקבים – אדר תרע"ה (1915) עד ניסן תרע"ו (1916).
נדיר. אוסף שלם של גיליונות עוקבים מהשנים הללו אינו מצוי.
עורך העיתון, אליה (אליהו) רפאל קארמונה (Elia Rafael Carmona, 1869-1931/5), הומוריסט וסטיריקן, מחשובי העיתונאים והסופרים בלאדינו. נולד באיסטנבול למשפחה ספרדית בעלת ייחוס. חיבר רומנסות, נובלות ורומנים בהמשכים; הועסק כקלדן אצל העיתונאי דוד פרסקו, עמו עמד בקשר קרוב. לאחר מהפכת התורכים הצעירים, ניצל את החופש היחסי שהביאה עמה, והחל להוציא לאור את "איל ג'וגיטון". העיתון זכה לאהדה רבה, וראה אור במשך למעלה מעשרים שנה (פרסומו הופסק ככל הנראה ב-1931).
ראו: • דב הכהן, אוצר הספרים בלאדינו, יד בן צבי, 2021. מס' 3546. • משה דוד גאון, העיתונות בלאדינו, יד בן צבי, 1965, מס' 86.
6 כרכי גיליונות. מספור דפים משתנה, ברוב הגיליונות 8 עמודים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב (חלק מהגיליונות במצב טוב-בינוני). כתמים. קרעים, רובם קלים. דף אחד קרוע לשניים; במספר דפים קרעים ארוכים, משוקמים. שוליים קצוצים בכמה מן הגיליונות, עם פגיעה קלה בטקסט. נקבי תילוע קטנים בכמה מהגיליונות. דיו דהויה במספר דפים. מעט רישומים בכתב-יד. דפים אחדים מנותקים או מנותקים חלקית. פגמים קלים בכריכות.
1. סילאבארייו ז'ודיאו-איספאנייול, אי פרימו ליב'רו די ליקטורה [ספר ללימוד הקריאה בספרדית-יהודית, וספר הקריאה הראשון]. הוצאת "עובדיה נער", דפוס "איקליר", [סלוניקי, 1925 בקירוב].
מעמ' 19 ואילך – "פרימו ליב'רו די ליקטורה", מגוון קטעי קריאה בלאדינו (כנראה מאת יעקב בן אליהו הכהן, שפרסם בסלוניקי ב-1890 בקירוב את הספר "ליקטוראס דיב'ירסאס").
בשנות ה-20 וה-30 הדפיס המו"ל עובדיה שם טוב נער מספר מהדורות (שונות בתוכנן) של ספר ללימוד לאדינו, והשתמש לעיתים באותו שער עבור כמה מהדורות. לפנינו מהדורת 1925 בקירוב, עם שער של מהדורת 1920 בקירוב. ראו: דב הכהן, "אוצר הספרים בלאדינו, 1490-1960, ביבליוגרפיה מחקרית מוערת", ירושלים תשפ"ב, רשומות מס' 2734, 2736 ו-2737.
32 עמ' (כולל עטיפה), 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קמטים. נקב עש קטן בכל הדפים (עם פגיעה מזערית בטקסט). נקבי סיכות וכמה קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט), חלקם משוקמים. חיתוך דפים לא אחיד בשוליים התחתונים. כרוך בעטיפת נייר חדשה.
2. נואיב'ו סילאבארייו איספאנייול, מיטוד פראטיקה אי מודירנה, פור איל אינסינייאמיינטו דילה לינגואה ז'ודיאו-איספאנייולה [ספר חדש ללימוד הקריאה בספרדית. שיטה שימושית ומודרנית ללימוד השפה הספרדית-יהודית]. הוצאת "עובדיה ש"ט נער", סלוניקי, 1931.
מעמ' 22 ואילך – "סיגונדה פארטי אי פרימו ליב'רו די ליקטורה", קטעי קריאה בנושאים מגוונים. נדפס על-פי מהדורת סלוניקי 1929. ראו: דב הכהן, "אוצר הספרים בלאדינו, 1490-1960, ביבליוגרפיה מחקרית מוערת", ירושלים תשפ"ב, רשומות מס' 2738-2739.
חותמת דיו על העטיפה האחורית – Offenbach Archival Depot (ארכיון של צבא ארה"ב בעיירה אופנבך על המיין שבאזור הכיבוש האמריקני בגרמניה, בו נאספו מיליוני ספרים, כתבי יד ומסמכים שנבזזו במלחמת העולם השנייה בידי הגרמנים. חלקם הוחזרו מאוחר יותר לבעליהם המקוריים וחלקם נשלחו לספריות ואוספים שונים ברחבי העולם).
[40] עמ', 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. חותמות דיו על העטיפה. כרוך בכריכת קרטון חדשה (יחד עם העטיפה המקורית).