מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- (-) Remove book filter book
- and (125) Apply and filter
- books, (89) Apply books, filter
- ילדים (79) Apply ילדים filter
- ספרי (79) Apply ספרי filter
- children (79) Apply children filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- the (63) Apply the filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- חפצים (52) Apply חפצים filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- art (52) Apply art filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- by (52) Apply by filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- of (52) Apply of filter
- origin (52) Apply origin filter
- other (52) Apply other filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
- כתבי (42) Apply כתבי filter
- hebrew (42) Apply hebrew filter
- avant (37) Apply avant filter
1. מכתב (מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות אמנות") בחתימת-ידו של בוריס שץ. מעיד כי על-פי היתר שהתקבל מהמושל הצבאי, "התלמיד ברזילי [יעקב איזנברג[ רשאי לערוך סיורי רישום בירושלים ופרבריה. 1918. אנגלית.
2. מכתב בכתב-ידו של העיתונאי יצחק בריינין אל יעקב איזנברג – "לא נכזבה תקותי כי אמנות הקרמיקה יתפתח בעתיד בפלשתינה וישפיע על אופי הבניה החדשה". וינה, תרפ"ג (1923).
3. פתקה בכתב-ידו של הקולנוען ירושלים סגל – "קבלתי מה' גור אריה את הספר 'הפילם המצויר' בגרמנית השיך לה' בן דוב". 1931.
4. מתווה (דיו ועפרון על נייר) לשלט או מודעה – "קו לקו, חברה לפילמים מצוירים. פן. גור-אריה. בן-דב. תלפיות ירושלם".
5-6. שני עלוני תערוכה לרגל יובל ה-50 של בצלאל – איורים מאת זאב רבן וציורים מאת יעקב איזנברג (אחד עבור הצגת התערוכה בירושלים והשני עבור הצגת התערוכה בתל-אביב). 1957. עברית ואנגלית.
גודל ומצב משתנים.
מקור: עזבון שלמה קדמי.
בין המסמכים: • שמונה טיוטות והעתקים של תקנון האגודה, משלבי הכנה שונים – רישום מפוזר בכתב-יד (עם ציור קטן של יהודי תוקע בשופר) טיוטות מודפסות עם תיקונים, ונוסח סופי (בין הסעיפים: מטרות האגודה, תנאי הקבלה, חובות החברים, ועוד). • תריסר פרוטוקולים של ישיבות האגודה, בהשתתפות האמנים יוסף בודקו, יעקב שטיינהרדט, אנא טיכו, זאב רבן, מאיר גור אריה ואחרים. מרביתם בדפוס ומקצתם בכתב-יד. שלושה מהפרוטוקולים כתובים בכתב-ידו של מזכיר האגודה, מאיר גור אריה (בשוליו של אחד מפרוטוקולים אלה, מופיע רישום קטן של רקדנית ונחש). • מכתבים בחתימות ידם של אמנים ומבקרים – מרדכי נרקיס, חיים גליקסברג, ליאו פיין ואחרים. • טיוטה בכתב-יד לטופס דו לשוני (עברי גרמני) לאמנים מצטרפים. • טיוטה בכתב-יד להזמנה להשתתף בתערוכת חג הסוכות של האגודה ב"בצלאל" (בצדה האחורי רשימה של שלושים ושלושה אמנים ירושלמים). • ועוד.
חלק מהמסמכים חתומים בראשי תיבות בחתימת-ידו של מאיר גור אריה ואחד מהם – פרוטוקול בכתב-יד, חתום בחתימת ידו המלאה.
כ-40 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כמחצית מהמסמכים מתויקים בקלסר.
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), לקט תחריטים ושני רישומים:
• 11 תחריטים: דיוקן בוריס שץ, דיוקנאות יהודים תימנים וספרדים, ועוד. חמישה מהתחריטים חתומים בלוח (במונוגרמה); שניים (דיוקן שץ ודיוקן נוסף) חתומים בעפרון.
גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים (בעיקר בשולי הדפים) וקמטים קלים.
• שני רישומים, חתומים.
25X35 ס"מ, 27X36 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. קרעים בשולי הדפים. פגמים קלים.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), דמות זקן.
שמן על בד. חתום.
37.5X48 ס"מ. הבד אינו מתוח (ללא מסגרת). פגמים ניכרים בצבע. סימני קיפול.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
![יעקב איזנברג (1893-1966), נוף כפרי. וינה, [1920-1922 בקירוב]. שמן על קרטון. חתום. 24X33 ס"מ בקירוב, במסגרת 36X45 ס&quo](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/352.jpg "יעקב איזנברג (1893-1966) – נוף כפרי – שמן על קרטון")
יעקב איזנברג (1893-1966), נוף כפרי. וינה, [1920-1922 בקירוב].
שמן על קרטון. חתום.
24X33 ס"מ בקירוב, במסגרת 36X45 ס"מ. פגמים קלים.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), נוף גבעות.
שמן על קרטון. חתום.
20X28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תליה (עם פגמים ושברים חסרים) בארבע הפינות. כתמים קלים. ללא מסגרת.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
יעקב איזנברג (1893-1966), ירושלים.
שמן על בד. חתום.
50X65 ס"מ, במסגרת 70X84.5 ס"מ. פגמים קלים.
יעקב איזנברג (1893-1966), יליד פינסק, מתלמידיו הבולטים של "בצלאל הישן". בשנת 1919 נשלח על ידי בוריס שץ ללמוד את מלאכת הקרמיקה בעיר וינה, ועם שובו ייסד את מחלקת הקרמיקה של בצלאל. בתקופה זו הכין כמה מהיצירות הנודעות של ראשית הקרמיקה בארץ ("תפילת הדרך", "וגר זאב עם כבש"), את שלטי הרחוב של ירושלים החדשה ואף את הכתובת "ברוכים הבאים", שהתנוססה מעל דלת הכניסה של בצלאל. בין השנים 1927-28 לימד ציור בבצלאל. נודע גם בזכות עבודות ויטראז', הדפסים ודיוקנאות שיצר. עבודותיו הוצגו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בבצלאל (1924) ובבית האמנים בירושלים (1958 ו-1961).
מקור: עזבון שלמה קדמי.
![צלחת למשלוח מנות תוצרת "שרא"ר" מבית "בצלאל". ירושלים, [1914-1929].
פליז מעשה מקשה; עבודת צריבה.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/355_1.jpg "צלחת למשלוח מנות – \"שרא\"ר\" מבית \"בצלאל\" – ירושלים, 1914-1929")
![צלחת למשלוח מנות תוצרת "שרא"ר" מבית "בצלאל". ירושלים, [1914-1929].
פליז מעשה מקשה; עבודת צריבה.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/355_2.jpg "צלחת למשלוח מנות – \"שרא\"ר\" מבית \"בצלאל\" – ירושלים, 1914-1929")
![צלחת למשלוח מנות תוצרת "שרא"ר" מבית "בצלאל". ירושלים, [1914-1929].
פליז מעשה מקשה; עבודת צריבה.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/355_3.jpg "צלחת למשלוח מנות – \"שרא\"ר\" מבית \"בצלאל\" – ירושלים, 1914-1929")
פליז מעשה מקשה; עבודת צריבה.
במרכז הצלחת לוחית עגולה מעשה מקשה ועליה שתי דמויות ובידיהן משלוחי מנות; מתחתיהן כתובת "משלוח מנות איש לרעהו בצלאל ירושלם". היקף הצלחת מעוטר בעלי גפן ואשכולות ענבים בעבודת צריבה, ובכתובת "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". על גב הצלחת מולחמת לוחית ועליה סמל הסדנה "שרא"ר" והכתובת "Made in Palestine at the art workshop Sharar Bezalel Jerusalem".
קוטר: 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כיפופים ופגמים קלים.
ספרות: "בצלאל של שץ, רשימה קטלוגית של החפצים בתערוכה", אוצרת: נורית שילה-כהן. הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, 1983. פריט 595, עמ' 51.
פליז צרוב.
שני האגרטלים זהים, ועשויים כמנסרה משושה הולכת וצרה. על כל פאה משש הפאות צרוב מלבן ריק ומתחתיו מדליון. בשלושה מן המדליונים כתובות: "אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי"; "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני"; "תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי". בשלושת המדליונים הנוספים נראים שור ואיכר החורש בו, גמל ורוכבו וסוס ורוכבו. חתום בסדרת קרטושים על פאות האגרטל: "בצלאל בית מדרש למלאכות אמנות ירושלם תרע"ג".
גובה: 16.5 ס"מ. קוטר: 6.5 ס"מ. מצב טוב. כיפופים קלים. פגמים קלים. תחתית אחד האגרטלים מנותקת חלקית.
ספרות: "בצלאל" של שץ, 1906-1929, רשימה קטלוגית של החפצים בתערוכה. אוצרת: נורית שילה-כהן. ירושלים: מוזיאון ישראל, 1983. פריט 648, עמ' 55.
![נרתיק כסף קטן בעבודת פיליגרן למגילת אסתר. [כפי הנראה תוצרת "בצלאל", ארץ ישראל, ראשית המאה ה-20].
כסף פיליגרן; גרנ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/357_1.jpg "נרתיק כסף קטן למגילת אסתר – ארץ ישראל, ראשית המאה ה-20")
![נרתיק כסף קטן בעבודת פיליגרן למגילת אסתר. [כפי הנראה תוצרת "בצלאל", ארץ ישראל, ראשית המאה ה-20].
כסף פיליגרן; גרנ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/357_2.jpg "נרתיק כסף קטן למגילת אסתר – ארץ ישראל, ראשית המאה ה-20")
כסף פיליגרן; גרנולציה.
הנרתיק עשוי דגמי פיליגרן נאים; בראשו כיפה וסביבה כתר פתוח, ובקצה הכיפה גולה המוקפת עלי כותרת. על קצה מוט הגלילה חקוקה מונוגרמה נאה: "MB".
אורך: 14 ס"מ. מצב טוב. כיפופים. ללא סוגר הכסף בפתח.
מצורפת: מגילת אסתר מיניאטורית (גובה: 4 ס"מ) על קלף דק כנייר. הטקסט מחוק ברובו.
ארד יצוק. ממוספר 5/8.
מצורף אישור המעיד כי התבליט הוא "פרט מתוך סדרה של 8 עותקים שנוצקו ע"פ התבליט המקורי אשר נעשה על ידי פרופסור שץ מייסד האקדמיה בצלאל. באישור עיזבון בוריס שץ ובפיקוחו" (חתום בידי מנהל עיזבון שץ).
50X53 ס"מ.
![כרך גיליונות השבועון "איל אינסטרוקטור, ריב'יסטה סיינטיפיקה אי ליטירארייה" [המורה, מאסף מדעי וספרותי], בעריכת דוד פ'](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/373.jpg "כל גיליונות כתב העת \"איל אינסטרוקטור\" – לאדינו – איסטנבול, 1888 – נדיר")
כרך גיליונות השבועון "איל אינסטרוקטור, ריב'יסטה סיינטיפיקה אי ליטירארייה" [המורה, מאסף מדעי וספרותי], בעריכת דוד פ'ריסקו [פרסקו]. שנה ראשונה, גיליונות 1-32 (לא נדפסו גיליונות נוספים). גלאטה, איסטנבול, תרמ"ח-תרמ"ט [1888]. לאדינו.
כתב העת "איל אינסטרוקטור", בעריכתו של המתרגם, איש הציבור ועיתונאי הלאדינו החשוב, דוד פרסקו (1853-1933), ראה אור במהלך שנת 1888 (א' אייר תרמ"ח עד יא' כסליו תרמ"ט). גיליונותיו עסקו בענייני ספרות, מדע, היסטוריה, והעולם היהודי, והביאו סיפורים ורומנים בהמשכים, חידות ושעשועים, ועוד. במאמר המערכת בגיליון הראשון כותב פרסקו: "אחרי שהקדשתי יותר מי"ג שנה שהן מיטב שנותי להוצאת העתון 'איל טיליגראפ'ו', ראיתי הכרח להסתלק ממנו [...] ואני מתחיל עתה בהוצאת עתון חדש בשם איל אינסטרוקטור" (מובא אצל גאון, ראו להלן).
נדיר. אוסף הגיליונות השלם קיים בספרייה הלאומית ובספריות נוספות במיקרופילם בלבד.
ראו: • דב הכהן, אוצר הספרים בלאדינו, יד בן צבי, 2021. מס' 3480. • משה דוד גאון, העיתונות בלאדינו, יד בן צבי, 1965, מס' 15.
עורך כתב העת, דוד פרסקו (1853-1933), היה מקורב לכי"ח, ונודע כתומך נלהב בהשתלבותם של יהודים כאזרחים שווים במדינה העות'מאנית – בין השאר על-ידי עידודם ל"התמערבות" בכל תחומי החיים. עמדות אלה יוצגו ב"איל אינסטרוקטור", אחד ממספר פרסומים שערך פרסקו, ששמו להם למטרה: "לחנך את הקוראים בנוגע למגמות האחרונות בתחומי ההיגיינה, גידול הילדים, התזונה, מדעי האדם ומדעי הטבע" (Abrevaya Stein, עמ' 124; ראו להלן). "איל אינסטרוקטור" וכתבי עת נוספים בעריכת פרסקו הורכבו כמעט אך ורק ממאמרים שתורגמו מכתבי עת מערביים בני הזמן, אשר הדריכו את קוראיהם "כיצד לאכול, לשתות, לישון, להתעמל, לנשום ולהתנהג" (שם). בכך סיפקו פלטפורמה לקידום מטרותיו של ארגון כי"ח, ששאף להביא את בשורת המודרניות ליהודי האימפריה העות'מאנית, שיעצבו עצמם על-פי דגם הבורגנות היהודית-צרפתית. יחד עם זאת, בשל העובדה שנכתבו בלאדינו, עדיין נתפשו ככתבי עת יהודיים במהותם.
קו העריכה שהכתיב פרסקו עורר ביקורת על כך שלא היה ציוני, ובתקופות מסוימות אף הביע עוינות לתנועה הציונית ולמוסדותיה, ודחה אותה לטובת השתלבות היהודים בחברה הכללית. חרף זאת, בבמות השונות בהן כתב, הגן פרסקו בתוקף על זכויות היהודים, והתמודד עם ההתקפות נגדם בעיתונות הטורקית, וזאת תוך הפגנת נאמנות בלתי מסויגת לאימפריה העות'מאנית, ולאחר 1923 – לרפובליקה הטורקית.
ראו:
Sarah Abrevaya Stein, "Making Jews Modern: the Yiddish and Ladino Press in the Russian and Ottoman Empires", Bloomington and Indianapolis: Indiana UP, 2004.
32 גיליונות, כרוכים יחד. 318 עמ' (8-12 עמ' לגיליון; עימוד רציף). 38 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים (במספר דפים כתמים כהים). קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי הדפים, חלקם משוקמים, ללא פגיעה בטקסט. קמטים קלים. מעט רישומים בכתב-יד. כריכה ודפי בטנה חדשים.