זאב רבן (1890-1970), לקט מתווים למטבעות על פי מטבעות ממלכת החשמונאים, הממלכה ההרודיאנית, המרד הגדול ומטבעות בר כוכבא ולקט תליונים וסיכות שנטבעו על פיהם. [ירושלים, שנות ה-50 של המאה ה-20].
בלקט: • עשרה מתווים גדולים על פי שמונה מטבעות עתיקים (חלקם לקוחים משני צידיו של מטבע אחד). עפרון ודיו על נייר. כולם חתומים בחותמת הסטודיו של רבן.
50X40 ס"מ בממוצע. מצב טוב-בינוני. קרעים, כתמים ופגמים. תיקונים בנייר דבק חומצי.
• שמונה תליונים עגולים, רובם על פי המתווים שלפנינו; חלקם דו צדדיים. נוסף על דגמי המטבעות העתיקים משובצים בתליונים מטבע המציג את מגדל דוד ומטבע המציג את מצבת האריה בתל-חי.

קוטר: 26 מ"מ עד 30 מ"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים וקורוזיה.
• 13 סיכות על פי מתווים אלו ועל פי מטבעות עתיקים נוספים.

קוטר: 10 מ"מ (להוציא 2 סיכות שקוטרן 23 מ"מ). מצב טוב.
מקור: עזבון שלמה קדמי.

זאב רבן (1890-1970), "בנות ישראל, הבו לנו את קשוטיכן", מתווה עבור "קרן הזהב לנשים עבריות". [ירושלים, שנות ה-20].
עט ודיות על נייר. חתום בחותמת "זאב רבן, ירושלם".
"קרן הזהב" נוסדה בוועידת לונדון (1920) במסגרת "קרן היסוד" ומטרתה הייתה לאסוף תכשיטי זהב ולפדותם בכסף לטובת עבודת הבניין בארץ ישראל.
על גב המתווה מתווה נוסף, לאיור עבור האגדה "שלמה המלך ומלכת שבא" מאת ח"נ ביאליק.
שני המתווים מופיעים בקטלוג "זאב רבן סימבוליסט עברי" (2001), עמ' 94, 124.
16.5x24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים.
ספרות: בת שבע גולדמן-אידה, זאב רבן, סימבוליסט עברי. תל-אביב-ירושלים: מוזיאון תל-אביב לאמנות ויד יצחק בן צבי, 2001.
מקור: עזבון שלמה קדמי.

זאב רבן (1890-1970), הצעה לתוכנית לבניין בית הדפוס "ירושלם", עבור המו"ל שלמה זלצמן. [ירושלים, 1919].
דיו על נייר. חתום בחותמת הסטודיו של רבן.

במתווה נראה מבנה רחב ידיים בעל שלוש כיפות, עתיר פרטים עיטוריים ודימויים בסגנונו האופייני של רבן. בראש הכיפה המרכזית מתנוסס פסל של אדם מזוקן (הדומה דמיון ניכר לפסלו של בוריס שץ, "מתתיהו"), מניף מגילה ועליה הכתובת "עם הספר".
שלמה זלצמן, מן המו"לים העבריים הבולטים ברוסיה ובגרמניה, היה בעליה של הוצאת הספרים "קדימה" באודסה, של הוצאת "זלצמן" שנדדה עמו מסנט פטרבורג לברלין ושל הוצאת "הספר" בברלין. עם עזיבתו את רוסיה בשנת 1919 ולפני שהשתקע בברלין, הגיע לירושלים וביקש לייסד בה בית דפוס והוצאת ספרים.

ד"ר גיל וייסבלאי, בספרו "קב ונקי" (2019, עמ' 87-99) המתאר בהרחבה את קורותיה של הוצאת "הספר" ואת קורותיו של זלצמן כמו"ל עברי, מספר כיצד הגיע זלצמן לארץ ישראל בשנת 1919 והחל בהכנות נמרצות לייסוד מפעל מו"לות עצום ממדים בשם "קריית ספר" – "רובע מיוחד [...] בפאתי ירושלים, שם ירוכזו בתי דפוס, סדנאות לעיבוד ציורים ותמונות, מפעלים להפקת גלופות דפוס, כריכיות, מחסני נייר, צבע וציוד לכריכה, ועוד". יחד עם כמה פעילים ציוניים שהיו שותפים לחזונו, ניהל את חברת "עם הספר", שפעלה לגיוס ההון הנדרש למימוש מפעל המו"לות. בין היתר, רכשה החברה מזאב רבן את העבודה "שיר השירים" וכן את איוריו לספר "אלף בית". במקביל הזמינה מרבן תוכנית לבית הדפוס המתוכנן: "קבלה על תשלום בסך שמונה לירות לאמן זאב רבן מלמדת כי זלצמן קיבל ממנו, ב-1 בספטמבר 1919, 'ציור של הצעת התוכנית לבנין בית הדפוס "ירושלם"'. רבן [...] היה כוכב עולה בשמי האמנות העברית באותם ימים – אך ללא כל השכלה פורמלית בתחום האדריכלות. יש לשער, אם כן, שהיה זה מתווה בלבד לתוכנית בניינה העתידי של 'קרית ספר'". על פי וייסבלאי, את התוכניות האדריכליות וההנדסיות ביצע בפועל המהנדס בן ציון גיני על פי המתווה הרעיוני שהציע רבן. עקב מאורעות 1920 נאלץ זלצמן לנטוש את חזונו, ועזב את ירושלים לברלין, שם הקים את הוצאת "הספר".
וייסבלאי מציין כי לא ראה את התוכנית עצמה וכי ארכיונו של רבן המופקד בארכיון עיריית ירושלים כולל תעודות החל משנת 1922. לפנינו אפוא התוכנית החסרה, מעיזבונו של רבן שעבר לחזקתו של שותפו שלמה קדמי.

54X33 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדף. כתמים. סימני קיפול. קרעים במרכז הדף, לאורך קו הקיפול האנכי (מתוקנים בנייר דבק בגב).

ספרות: גיל וייסבלאי, קב ונקי: תחייתה של אמנות הספר העברי ברפובליקת ויימאר. ירושלים: כרמל, 2019.
מקור: עזבון שלמה קדמי.

זאב רבן (1890-1970) או מאיר גור אריה (1891-1951), מתווים לשתי מפות של אזור הגליל.
דיו על נייר.
1. מתווה ללוח הקדשה עם מפת הגליל: "ארץ ישראל, הגליל העליון. לגואל החולה יהושע חנקין ליובלו השבעים, מעוזריו בעבודה". חתומה "גור אריה את רבן, ירושלם". [1934].
21.5.5X44 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים בשולי הדף. סימני קיפול.
2. מתווה למפה של אזור הגליל עבור "הירדן בע"מ". כפי הנראה עבור סמליל מסחרי.
7.5X11.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים בשולי הדף.

מקור: עזבון שלמה קדמי.

אוסף גדול של תצלומי עבודות שנוצרו בסטודיו מיסודם של מאיר גור אריה וזאב רבן.
כ-250 תצלומים, רובם של עבודות מוגמרות בתכנונו ובעיצובו של רבן. בהן: • תבליטים ועיטורי בניין עבור בניין ימק"א. • קבר הפטריארך הארמני (שעוצב ובוצע בשיתוף פעולה עם מאיר גור אריה). • כריכות ספרים, בהם ספר איוב בכריכת כסף (ראו "זאב רבן, סימבוליסט עברי", עמ' 166), "ספר הזהב" של הקק"ל, וספרי תנ"ך. • חלונות ויטראז' בבית הכנסת "עמנו-אל" בבומונט, טקסס ובבית הכנסת הגדול בתל אביב. • תשמישי קדושה למטרות שונות ולקהילות שונות. • לוחות זיכרון, בהם תבליט לזכר מאיר דיזנגוף ותבליט לזכר חיים ארלוזורוב. • שלטי הקדשה, בהם שלט לכבוד יהושע חנקין, שלט זיכרון לבניין ימק"א, ועוד. • שלטים מסחריים. • עבודות גרפיות, בהם איורים לספרים, תעודות כבוד, מגילת עזרא ונחמיה מאוירת שהוענקה ללורד בלפור לכבוד ייסוד האוניברסיטה העברית, ועוד.
גודל ומצב משתנים.
מקור: עזבון שלמה קדמי.