"קונסט אלף-בית" [אלף-בית אמנותי], מאת משה קוסאוויצקי. הוצאת המחבר, ביאליסטוק; דפוס Progress, ורשה, 1935. הקדמה בעברית וביידיש.
אותיות האלף-בית העברי בעיצוב משה קוסוביצקי. מתוך ההקדמה: "...נמלכתי בדעתי ליצור כמו כן את ה'אלפא ביתא' בתמונות חיות, להפיח בהן באותיות רוח חיים, כל אות ואות תצטיר לפנינו בתמונה אנושית חיה בתנועות ובתרגילים שונים והאות תעמוד בצביונה לפנינו מוכנה ומזומנה, מלבד שישנן ב'אלפא ביתא' שלי תמונות עשירות ומעונינות [!], חושבני שיש להן עוד ערך אומנתי. פגשתי במלאכתי זו הרבה קושיים ליצור אותן בתמונה חיה, אולם אחרי עמל רב עלה בידי, לדוגמא, אות 'ט' – תמונת עמל [מתעמל] שכוב, אות 'ץ' – אטלט [אתלט], אות 'ה' – מהגר יהודי, אות 'ח' – נודד, אות 'ש' – שוחה במים. ל'אלפא-ביתא' יש גם ערך פדגוגי: אות חיה נרשמת במוח הילד ונשארת לעולם בזכרונו".
[20] דף, 29X21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה. פגמים קלים. העטיפה מנותקת. קרעים בשדרה. רישום בעט בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית.

אלפון עברי, מאת אליעזר וטרין וישראל קפלן, איורים מאת א. [אהרן?] פרל. הוצאת א. פטשק, קאונס [קובנה], [1939].
ספר לימוד להקניית הקריאה בעברית לילדים, מאת המחנכים אליעזר וטרין וישראל קפלן, מלווה באיורים צבעוניים. בספר שיעורים ללימוד האותיות וקטעי קריאה רבים, על-פי סופרים ומשוררים עבריים ידועים – פיכמן, ביאליק, לוין קיפניס, יצחק קצנלסון, ואחרים. בסוף הספר שני דפים לתלישה, עליהם מודפסות אותיות לגזירה המיועדות ליצירת מלים וצירופים.
בעמוד השער הקדשה בכתב-ידו של נתן גורן (גרינבלאט; 1887-1956), סופר, עיתונאי, מחנך ופעיל ציוני בליטא ובארץ-ישראל: "למזכרת רָחֵל \ מעשה ידיו של ישראל \ לי הוא חבר ולך אח \ אמנם אלי שָלַח \ אבל מוטב שהיא תִקַח".
ישראל קפלן (1902-2003), היסטוריון וסופר יליד וולוז'ין, רוסיה. שימש כמורה בקובנה. בשנת 1924 החל לפרסם סיפורים, דרמות, ומאמרים וערך כתבי עת ספרותיים שונים. שרד את השואה בגטאות ובמחנות הכפייה, ועלה לישראל בשנת 1949. כבר בימי השואה עסק בתיעוד החיים וההומור בגטו; בארץ היה מראשוני ההיסטוריונים שאספו באופן שיטתי ופרסמו עדויות על השואה ועל הוויי החיים בגטאות ובמחנות. זוכה פרס מנגר ליצירה ספרותית ביידיש. נפטר בירושלים.
אליעזר וטרין, מורה לעברית ולהיסטוריה בגימנסיה העברית בקובנה, לא שרד את השואה.
ייתכן שמאייר הספר הוא אהרן פרל, פסל, בוגר האקדמיה לאמנות בקובנה, שאף הוא ככל הנראה נרצח בידי הנאצים.
הספר אינו מופיע ב-OCLC.
96 עמ', [3] דף, 32.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. נקבי תילוע קטנים באחדים מן הדפים, משוקמים (פגיעה קלה בטקסט ובאיורים). רישום בעט על עמוד השער. פגמים וקילופים בכריכה.

שני ספרים ללימוד אותיות האלף-בית. ניו יורק, 1939 ו-1945. יידיש.
1. "פון א ביז ת", מאת אלעף כץ [משה אברהם כץ]. איורים מאת יוסף שאר [שור]. הוצאת "אלעף", 1939.
[16] דף, 22.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. העטיפה הקדמית והאחורית מנותקות זו מזו ומגוף הספר. קמטים בעטיפה; קרעים קלים בשוליה.
2. "מיין א"ב", מאת .י קאמינסקי. איורים מאת נ. קאזלאווסקי [נוטה קוזלובסקי]. הוצאת "ברידער קאמינסקי", 1945.
[24] דף, 15.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. רצועת דבק בד לאורך השדרה.

אצבעוני, בתרגום משה בן-אליעזר. ספרון ראשון בסדרה "צעצועים". הוצאת "ספרות", ורשה, [שנות ה-20 של המאה ה-20].
ספרון לילדים בהוצאת "ספרות" ("Safrus"; נוסדה בוורשה ב-1924), מלווה באיורים צבעוניים. סיפורו של הנער הזעיר אצבעוני והרפתקאותיו, על פי נוסח האחים גרים. דמותו של אצבעוני מוכרת בגרסאות עממיות שונות, אנגליות, גרמניות, צרפתיות ואחרות, ואף בתרבות היהודית – ביידיש ובעברית (גרסאות שונות של הסיפור אף עובדו בידי ביאליק ועגנון).
משה בן-אליעזר (גלמבוצקי) (1882-1944), סופר, ומתרגם; כתב בעיתונות העברית והיידיש – בעיתונים "הדור", "הזמן", "דער יוד", "הארץ" ואחרים. חי מספר שנים באמריקה וכתב על החיים היהודיים בה. היגר לארץ ישראל ב-1924, נפטר בתל-אביב.
[6] דף (כולל העטיפה), 11.5 ס"מ. מצב טוב. חותמת דיו בעמד הראשון. שדרה משוקמת; החוברת נתפרה מחדש בחוט.