פרשיות תפילין בכתיבת ידו של הסופר המפורסם, הצדיק רבי נתנאל סופר (תפילינסקי), ירושלים, [שנות התר"ס בערך].
דיו שחורה על גליונות קלף זעירים.
"תפילין של רבי נתנאל סופר" היו לשם דבר בעולם התורני שלפני השואה. מכל רחבי תבל הגיעו לירושלים פניות להשגת תפילין קדושים אלו שכתב הסופר הצדיק רבי נתנאל סופר תפילינסקי. רבים מגדולי ישראל בתקופתו השתדלו לרכוש תפילין ומזוזות מעשה ידי רבי נתנאל סופר, ביניהם רבי שמואל סאלנט; הגאון רבי חיים ברלין; בעל ה"לשם"; "הסבא מסלבודקה"; הראי"ה קוק; ועוד. ידוע כי ה"חפץ חיים" עשה השתדלויות רבות להשיג תפילין כאלו, וכשהגיעו לידיו שמח שמחה גדולה.
רבי נתנאל סופר תפילינסקי (תרכ"ו-תרע"ח), איש קודש, מגדולי ישיבת "עץ חיים" בירושלים, שהתברך בכשרון טכני מיוחד וכושר המצאה. היה עושה בעצמו את מלאכת התפילין מראשיתה ועד סופה: עיבוד הקלף ועיבוד עור הבתים והרצועות, עשיית הדיו ועיבוד הגידין, הכתיבה, עשיית הבתים, חיתוך הרצועות, ועוד.
כתיבת הפרשיות אצל רבי נתנאל היתה מלאכה בפני עצמה – היה מייצר לבד את הקלף המהודר ואת הדיו המיוחד בשחרותו ובעמידותו. היה כותב כל אות וכל תג בקדושה ובטהרה, כשהוא עטוף בטלית ובתפילין, ולא היה מפסיק בדיבור בעת הכתיבה.
עוד בחייו הקצרים של רבי נתנאל סופר (נפטר בגיל 52), היו "תפילין של רבי נתנאל" מצרך נדיר, באשר לרוב דקדוקיו היו יוצאים מתחת ידיו מספר מועט של זוגות-תפילין; וכך סיפר במכתב האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש על השתדלותו של אביו האדמו"ר בעל ה"דרכי תשובה" להשיג תפילין של רבי נתנאל: "בירושלים עיה"ק תובב"א יש אומן מופלא כזה וראיתי מלאכתו הנפלאה, ועוד בימי כ"ק אאמו"ר רבן של ישראל זי"ע בקשנוהו על ידי צירים לעשות בעדנו בתים כאלה שהם יוצאים ידי שניהם בזה ועוד מעלות רבות מלבד היופי שלהם, אך הוא עשה מלאכתו לאט לאט, להבאים אליו מקודם כסדרן, ולא אלמן ישראל המדקדקים במצוות, ועל ידי זה לא יוכל לעשות בעדנו...".
עד ימינו נותרו מספר מזוזות ופרשיות תפילין שכתב רבי נתנאל סופר, והן ניכרות בדקדוקים המיוחדים בהלכות צורת האותיות ובכתיבתו הנאה במיוחד. הדיו המיוחד שייצר רבי נתנאל נשאר בשחרותו, והוא בוהק ונאה גם לאחר כמאה שנה.
זיהוי הכתב ככתבו של רבי נתנאל סופר נבדק ואומת ע"י גדולי סופרי הסת"ם בירושלים. גם בפרשיות שלפנינו ניתן להבחין בסימני ההיכר שלו ובהידוריו המיוחדים; וכפי שכתב רבי נתנאל בעצמו על מעלת פרשיותיו: "האותיות ספורים ומדודים בתחילה שלא להרחיבם או לקצרם... ולא הונף הסכין על שום אות לתקנו אף בעת הכתיבה... בתחלת הפרשיות גליון כדי לגול ההיקף... הדיו נעשה באופן הכשר ומתקיים הרבה ולא יתאדם ולא יקפוץ אף קוצו של יו"ד".
5 גליונות קלף איכותי, ברובו קלף דק. גובה הקלף: 31 מ"מ.
הפרשיות נבדקו ע"י מגיה מומחה. לדבריו: פרשה של יד נמצאה כשרה, ואילו באחת מארבעת הפרשיות של ראש נמצא חשש פסול.