מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
- (-) Remove and filter and
- יד (94) Apply יד filter
- manuscript (94) Apply manuscript filter
- כתבי (84) Apply כתבי filter
- דפוס (77) Apply דפוס filter
- book (68) Apply book filter
- letter (59) Apply letter filter
- יהדות (52) Apply יהדות filter
- jewri (52) Apply jewri filter
- ומסמכים (41) Apply ומסמכים filter
- document (41) Apply document filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- matter (38) Apply matter filter
- print (38) Apply print filter
- מכתבים (36) Apply מכתבים filter
- יד, (26) Apply יד, filter
- דברי (24) Apply דברי filter
- דפוס, (23) Apply דפוס, filter
- ומכתבים (23) Apply ומכתבים filter
- חסידות (23) Apply חסידות filter
- communiti (23) Apply communiti filter
- jewish (23) Apply jewish filter
- ודברי (21) Apply ודברי filter
- ישראל (19) Apply ישראל filter
- the (18) Apply the filter
- חבד (16) Apply חבד filter
- תנך (16) Apply תנך filter
- תנ (16) Apply תנ filter
- ותהילים (16) Apply ותהילים filter
- חב (16) Apply חב filter
- תנ"ך (16) Apply תנ"ך filter
- חב"ד (16) Apply חב"ד filter
- bibl (16) Apply bibl filter
- books, (16) Apply books, filter
- chabad (16) Apply chabad filter
- tehillim (16) Apply tehillim filter
- ותפילות (15) Apply ותפילות filter
- סידורים (15) Apply סידורים filter
- prayer (15) Apply prayer filter
- siddurim (15) Apply siddurim filter
- איטליה (14) Apply איטליה filter
- italian (14) Apply italian filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
- יהודי (13) Apply יהודי filter
- in (13) Apply in filter
- african (12) Apply african filter
- algeria (12) Apply algeria filter
- avot (12) Apply avot filter
- manuscript, (12) Apply manuscript, filter
- mishnayot (12) Apply mishnayot filter
מציג 157 - 168 of 184
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
פנקס "ספר הזכרון - למוסד הנשגב 'בית יתומים העברי' פעיה"ק צפת ת"ו - הנוסד בשנת תרע"ט ע"י אדמו"ר הרב הצדיק... מוהר"ר ישראל האגער שליט"א הרבי מראדאוויץ, בעי"ת נויארק יע"א אמעריקא...". צפת, [תרע"ט בקירוב].
דף שער בכתיבה קליגרפית בגוני שחור, זהב ונחושת. עיטורים צבעוניים (זר פרחים סביב המילים "ספר הזכרון" ומסגרת מסוגננת). כריכת עור נאה, עם עיטורים מוזהבים. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת, וחבר הנהלת בית היתומים.
בדף שאחרי השער, סעיפים אודות "המייסד", "המטרה" ו"ההנהלה". בחלק הראשון מסופר על ייסוד בית היתומים ע"י האדמו"ר מראדוביץ, בחלק השני פרטים על מטרות המוסד; ולאחר מכן רשימת הגבאים וההנהלה "שמינה הרה"צ מידו": ר' ברוך כהן מוהליבר, ר' אלעזר סג"ל, ר' יוסף צבי גייגער [מאייר הפנקס] ור' חיים ליב פרלמן.
בהמשך הפנקס: "ספר התעודות - מבית יתומים העברי בצפת ת"ו" (כותרת זו נתונה בקישוט צבעוני נאה), עם מכתבי המלצה שונים: המלצת פקידי הממשל הצבאי בצפת, שביקרו במוסד בחודש יולי 1920 ומשבחים את פעילותו; המלצת ד"ר אליהו שטרן, והמלצת וואלף קאפענהיים מווינה; מכתב אישור והמלצה משנת תרפ"א מאת רב העיר רבי אברהם ליב זילברמן.
[7] עמ' כתובים, ועשרות דפים ריקים. כ-28 ס"מ. כריכת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית.
דף שער בכתיבה קליגרפית בגוני שחור, זהב ונחושת. עיטורים צבעוניים (זר פרחים סביב המילים "ספר הזכרון" ומסגרת מסוגננת). כריכת עור נאה, עם עיטורים מוזהבים. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת, וחבר הנהלת בית היתומים.
בדף שאחרי השער, סעיפים אודות "המייסד", "המטרה" ו"ההנהלה". בחלק הראשון מסופר על ייסוד בית היתומים ע"י האדמו"ר מראדוביץ, בחלק השני פרטים על מטרות המוסד; ולאחר מכן רשימת הגבאים וההנהלה "שמינה הרה"צ מידו": ר' ברוך כהן מוהליבר, ר' אלעזר סג"ל, ר' יוסף צבי גייגער [מאייר הפנקס] ור' חיים ליב פרלמן.
בהמשך הפנקס: "ספר התעודות - מבית יתומים העברי בצפת ת"ו" (כותרת זו נתונה בקישוט צבעוני נאה), עם מכתבי המלצה שונים: המלצת פקידי הממשל הצבאי בצפת, שביקרו במוסד בחודש יולי 1920 ומשבחים את פעילותו; המלצת ד"ר אליהו שטרן, והמלצת וואלף קאפענהיים מווינה; מכתב אישור והמלצה משנת תרפ"א מאת רב העיר רבי אברהם ליב זילברמן.
[7] עמ' כתובים, ועשרות דפים ריקים. כ-28 ס"מ. כריכת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית.
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
תקון סופרים - "סדר פרשיות והפטרות כל השנה". אמשטרדם, תפ"ו [1726]. נדפס במצות הגבירים חזן שמואל רודריגיז מינדיז, משה צרפתי די גירונא, דוד גומיש דא סילוא.
בדף המגן האחורי רישומים בכתב יד (באנגלית), על לידות ופטירות מהשנים 1795-1806, של בני משפחת הנריקס מג'מייקה. חתימה בראש השער הראשון של אחד מבני המשפחה, משנת 1857.
שערים מאוירים בפיתוחי נחושת מאת ברנרד פיקאר. שער מיוחד לסדר ההפטרות. כולל: חיבור לוח קריאת פרשיות המועדים, ולוחות בספרדית (דפים מקופלים). עם שער מיוחד בעברית ובספרדית: "אלה מועדי יהוד מקראי קודש" - Calendario Facil y Curiozo. אמשטרדם, תפ"ו [1726].
בדפים שבסוף הכרך מופיעים שירים בשבח המהדורה, טעמים, לוח קריאת המועדים, תיקוני "המגיה", ועוד.
[1], שכט, [1], של-תמה, [2] דף, דף תמו, [8] דף; [3] לוחות מקופלים; 16-9 עמ'; [2] דף (דף תמו נכרך שלא במקומו). 16.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים מוזהב. דף המגן האחורי עם הרישומים המשפחתיים קרוע בחלקו, עם פגיעה ברישומים. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוזהבים נאים. פגמים ופגעי עש בכריכה.
[10] דף (עם שירים והוספות) שנרשמו במפעל הביבליוגרפיה כמופיעים בתחילת הכרך, מופיעים בעותק שלפנינו בסוף הכרך (ללא דף עם "מפתחות מפותחות" - על פרשיות המחוברות).
בדף המגן האחורי רישומים בכתב יד (באנגלית), על לידות ופטירות מהשנים 1795-1806, של בני משפחת הנריקס מג'מייקה. חתימה בראש השער הראשון של אחד מבני המשפחה, משנת 1857.
שערים מאוירים בפיתוחי נחושת מאת ברנרד פיקאר. שער מיוחד לסדר ההפטרות. כולל: חיבור לוח קריאת פרשיות המועדים, ולוחות בספרדית (דפים מקופלים). עם שער מיוחד בעברית ובספרדית: "אלה מועדי יהוד מקראי קודש" - Calendario Facil y Curiozo. אמשטרדם, תפ"ו [1726].
בדפים שבסוף הכרך מופיעים שירים בשבח המהדורה, טעמים, לוח קריאת המועדים, תיקוני "המגיה", ועוד.
[1], שכט, [1], של-תמה, [2] דף, דף תמו, [8] דף; [3] לוחות מקופלים; 16-9 עמ'; [2] דף (דף תמו נכרך שלא במקומו). 16.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים מוזהב. דף המגן האחורי עם הרישומים המשפחתיים קרוע בחלקו, עם פגיעה ברישומים. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוזהבים נאים. פגמים ופגעי עש בכריכה.
[10] דף (עם שירים והוספות) שנרשמו במפעל הביבליוגרפיה כמופיעים בתחילת הכרך, מופיעים בעותק שלפנינו בסוף הכרך (ללא דף עם "מפתחות מפותחות" - על פרשיות המחוברות).
קטגוריה
יהודי אמריקה ואנגליה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
דף מודפס, "תנאים ראשונים ואחרונים" לחג השבועות, נוסח מקורי מאת רבי זלמן בראנסאן. שיקא[ג]א, אילל [שיקגו, אילינוי], תרע"ט [1919].
שטר תנאים מליצי בין התורה הקדושה לכנסת ישראל, הבנוי על נוסח שטר התנאים לנישואין. בשטר תנאים זה, החתן הוא עם ישראל ("מורנו ר' ישראל ישרון יחי'") והכלה היא התורה ("מרת תורה תושיה תחי'"). "העומד מצד בתו הכלה" הוא הקב"ה - נותן התורה, והעומד מצד החתן הוא משה רבינו. העומד מצד הכלה התחייב לתת נדוניא לבתו הכלה שש מאות ושלש עשרה מצוות. הערֵבים הם האבות - אברהם יצחק ויעקב. החתונה תתקיים בחג השבועות. דוד המלך ינגן, ואהרן הכהן יברך את החתן והכלה. כריכות התפילין על האצבע משמשות בתור טבעת הנישואין. העדים: שמים וארץ.
קיימות מספר יצירות מן הסוג הזה, הראשונה שבהן ה"כתובה לשבועות" שחיבר רבי ישראל נג'ארה (ומופיעה בספרו "זמירות ישראל"), ואשר נהגו לאומרה בקהילות עדות המזרח ביום חג השבועות בשעת הוצאת ספר תורה. ידוע גם "שטר אירוסין ותנאים", שנדפס בפיעטרקוב תרע"ג (בספר "סדר התנאים והכתובה"), ושם יוחס גם הוא לר"י נאג'רה. לפנינו נוסח מקורי וחדש. בתחתית הדף נדפס: "ממציא התנאים רב זלמן בראנסאן...", "מסדר התנאים רב פינחס פאבערסאן...".
[1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וסימני קיפול.
לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
שטר תנאים מליצי בין התורה הקדושה לכנסת ישראל, הבנוי על נוסח שטר התנאים לנישואין. בשטר תנאים זה, החתן הוא עם ישראל ("מורנו ר' ישראל ישרון יחי'") והכלה היא התורה ("מרת תורה תושיה תחי'"). "העומד מצד בתו הכלה" הוא הקב"ה - נותן התורה, והעומד מצד החתן הוא משה רבינו. העומד מצד הכלה התחייב לתת נדוניא לבתו הכלה שש מאות ושלש עשרה מצוות. הערֵבים הם האבות - אברהם יצחק ויעקב. החתונה תתקיים בחג השבועות. דוד המלך ינגן, ואהרן הכהן יברך את החתן והכלה. כריכות התפילין על האצבע משמשות בתור טבעת הנישואין. העדים: שמים וארץ.
קיימות מספר יצירות מן הסוג הזה, הראשונה שבהן ה"כתובה לשבועות" שחיבר רבי ישראל נג'ארה (ומופיעה בספרו "זמירות ישראל"), ואשר נהגו לאומרה בקהילות עדות המזרח ביום חג השבועות בשעת הוצאת ספר תורה. ידוע גם "שטר אירוסין ותנאים", שנדפס בפיעטרקוב תרע"ג (בספר "סדר התנאים והכתובה"), ושם יוחס גם הוא לר"י נאג'רה. לפנינו נוסח מקורי וחדש. בתחתית הדף נדפס: "ממציא התנאים רב זלמן בראנסאן...", "מסדר התנאים רב פינחס פאבערסאן...".
[1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וסימני קיפול.
לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
קטגוריה
יהודי אמריקה ואנגליה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
אוסף כרוזים שנדפסו במסגרת פולמוס כשרות הבשר בטורנטו. [טורונטו, המחצית הראשונה של המאה ה-20].
בטורונטו שבקנדה התנהל פולמוס סביב כשרות הבשר, בו היו מעורבים רבני טורונטו וארגונים שונים. לא רבות ידוע על פולמוס זה. לפנינו מספר כרוזים נדירים מזמן הפולמוס (ראה חומר מצורף):
• ארבעה כרוזים ביידיש, בעניין המחלוקת בין שני ארגוני הכשרות בטורונטו, "קהילת טורונטו" (גוף שהוקם בשנת תרפ"ג לפקח על עניני כשרות הבשר בעיר) ו"וועד העיר" (הוקם בראשית שנות התר"צ והיה חותם כפי הנראה "הוועד" או "העיר"):
1. "ירא הקהל וישפוט" - כרוז נגד "קול קורא" מאת "משה" ונגד "פרייס" (רבי אברהם אהרן פרייס, תר"ס-תשנ"ד, רב בטורונטו מאמצע שנות התר"צ). כולל העתקה ליידיש של מכתב שכתב הרב פרייס בשנת תש"ב לפקיד במשרד ההגירה של אונטריו. חתום (בדפוס): "חיים און די קאמיטע" [חיים והוועד].
2. "טאראנטאר אידען" [יהודי טורונטו], כרוז בשבח רבי ישראל הלוי הורוויץ (תרנ"ג-תשל"ט, רב בטורונטו משנת תרפ"ח). חתום (בדפוס): "די 25 גער קאמיטע פון שטאדט" [ועד ה-25 של העיר].
3. "רבנים טהוט תשובה" [רבנים - חזרו בתשובה] - כרוז חריף נגד רבנים מסוימים, ומאידך שבחים על רבי ישראל הלוי הורוויץ. חתום (בדפוס): "די שטאדט" [העיר].
4. "אויפרוף" [קריאה], כרוז המופנה אל "וועד העיר", קריאה לשלום מאת "קהילת טורונטו".
• דף כפול גדול. טורונטו, תרצ"ג 1932. הדף מכיל רשימה ארוכה של המוסדות היהודיים בטורונטו ושמות נציגיהם, כפי הנראה, לצורך בחירת ראשי התאגיד "קהילת טורונטו", ב-12 וב-20 בדצמבר. שמות המוסדות והנציגים ביידיש ובאנגלית. סה"כ כ-80 מוסדות וכ-225 נציגים.
5 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
בטורונטו שבקנדה התנהל פולמוס סביב כשרות הבשר, בו היו מעורבים רבני טורונטו וארגונים שונים. לא רבות ידוע על פולמוס זה. לפנינו מספר כרוזים נדירים מזמן הפולמוס (ראה חומר מצורף):
• ארבעה כרוזים ביידיש, בעניין המחלוקת בין שני ארגוני הכשרות בטורונטו, "קהילת טורונטו" (גוף שהוקם בשנת תרפ"ג לפקח על עניני כשרות הבשר בעיר) ו"וועד העיר" (הוקם בראשית שנות התר"צ והיה חותם כפי הנראה "הוועד" או "העיר"):
1. "ירא הקהל וישפוט" - כרוז נגד "קול קורא" מאת "משה" ונגד "פרייס" (רבי אברהם אהרן פרייס, תר"ס-תשנ"ד, רב בטורונטו מאמצע שנות התר"צ). כולל העתקה ליידיש של מכתב שכתב הרב פרייס בשנת תש"ב לפקיד במשרד ההגירה של אונטריו. חתום (בדפוס): "חיים און די קאמיטע" [חיים והוועד].
2. "טאראנטאר אידען" [יהודי טורונטו], כרוז בשבח רבי ישראל הלוי הורוויץ (תרנ"ג-תשל"ט, רב בטורונטו משנת תרפ"ח). חתום (בדפוס): "די 25 גער קאמיטע פון שטאדט" [ועד ה-25 של העיר].
3. "רבנים טהוט תשובה" [רבנים - חזרו בתשובה] - כרוז חריף נגד רבנים מסוימים, ומאידך שבחים על רבי ישראל הלוי הורוויץ. חתום (בדפוס): "די שטאדט" [העיר].
4. "אויפרוף" [קריאה], כרוז המופנה אל "וועד העיר", קריאה לשלום מאת "קהילת טורונטו".
• דף כפול גדול. טורונטו, תרצ"ג 1932. הדף מכיל רשימה ארוכה של המוסדות היהודיים בטורונטו ושמות נציגיהם, כפי הנראה, לצורך בחירת ראשי התאגיד "קהילת טורונטו", ב-12 וב-20 בדצמבר. שמות המוסדות והנציגים ביידיש ובאנגלית. סה"כ כ-80 מוסדות וכ-225 נציגים.
5 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהודי אמריקה ואנגליה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
"הדרך" - "The Way", ירחון בהוצאת "קהילת טורונטו". 12 גליונות רצופים. טורונטו, ת"ש-תש"א. יידיש ואנגלית.
גליונות 1-12. יתכן ולפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
מטרת הירחון, כפי שנדפס בראשי הגליונות, היא לפעול: "לטובת הכשרות והיהדות המסורתית". הירחון יצא לאור על ידי "קהילת טורונטו", גוף שהוקם בשנת תרפ"ג כדי לפקח על עניני כשרות הבשר בעיר. עורך הירחון היה יעקב וולגלרנטר (Jacob I. Wohlgelernter).
הירחון הוקם בניסיון לפתור את הכאוס ששרר בענייני כשרות הבשר בטורונטו במחצית הראשונה של המאה ה-20 (ראה פריט קודם).
בין העומדים מאחורי ירחון זה היה הגאון רבי יעקב קמינצקי (תרנ"א-תשמ"ו), לימים מגדולי התורה בארצות הברית וראש ישיבת "תורה ודעת", שכיהן באותם ימים כרב בטורונטו (בשנים תרצ"ח-תש"ה). בגליונות שלפנינו מופיעות מודעות שבהן נכתב כי הוא אחד משני הרבנים ראשי "ועד הכשרות של קהילת טורונטו", אליהם ניתן לפנות בכל נושאי הכשרות והדת (הרב השני היה רבי יוסף ויינרב, תרכ"ט-תש"ד, הרב הראשי הראשון של טורונטו, נודע בשם ה"גליציאנר רב"). בירחונים מופיעים גם מכתב והצהרה מאת שני הרבנים הנ"ל, וכן שני מאמרים מפרי עטו של רבי יעקב קמינצקי. באחד מהם מחאה חריפה נגד ה-United Jewish Welfare (מאמר זה מופיע פעמיים, באנגלית - בגליון 6, וביידיש - בגליון 8); ובשני, הערות לקראת חג הפסח - בעיקר בעניני כשרות (יידיש, בגליון 10).
בנוסף למאמרים וידיעות בנושא הכשרות, וכן מאמרים רבים בעניין חינוך הדור הצעיר, ניתן למצוא בגליונות שלפנינו מידע מעניין על פעילות יהודי קנדה עבור אחיהם בראשית ימי השואה; התייחסויות למצב המלחמה בעולם; פרסומות של ארגונים יהודיים כמו קק"ל; מאמרים לרגל פטירתו של רבי דוב רעוועל (הרב ד"ר ברנרד רבל, הנשיא הראשון של ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק); מאמר על הכשרות מאת הרש"ר הירש; ועוד. כמו כן, נזכרים בגליונות שמות רבים של נכבדי קהילת טורונטו (שמות משפחה כגון: קורולנק, טננבוים, שיף).
12 גליונות (עשרות דפים). מצב טוב מאד.
הירחון לא מופיע ב-OCLC ולא ב-Ontario Jewish Archives, וכפי הנראה לא ידוע ביבליוגרפית. יתכן ולפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
גליונות 1-12. יתכן ולפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
מטרת הירחון, כפי שנדפס בראשי הגליונות, היא לפעול: "לטובת הכשרות והיהדות המסורתית". הירחון יצא לאור על ידי "קהילת טורונטו", גוף שהוקם בשנת תרפ"ג כדי לפקח על עניני כשרות הבשר בעיר. עורך הירחון היה יעקב וולגלרנטר (Jacob I. Wohlgelernter).
הירחון הוקם בניסיון לפתור את הכאוס ששרר בענייני כשרות הבשר בטורונטו במחצית הראשונה של המאה ה-20 (ראה פריט קודם).
בין העומדים מאחורי ירחון זה היה הגאון רבי יעקב קמינצקי (תרנ"א-תשמ"ו), לימים מגדולי התורה בארצות הברית וראש ישיבת "תורה ודעת", שכיהן באותם ימים כרב בטורונטו (בשנים תרצ"ח-תש"ה). בגליונות שלפנינו מופיעות מודעות שבהן נכתב כי הוא אחד משני הרבנים ראשי "ועד הכשרות של קהילת טורונטו", אליהם ניתן לפנות בכל נושאי הכשרות והדת (הרב השני היה רבי יוסף ויינרב, תרכ"ט-תש"ד, הרב הראשי הראשון של טורונטו, נודע בשם ה"גליציאנר רב"). בירחונים מופיעים גם מכתב והצהרה מאת שני הרבנים הנ"ל, וכן שני מאמרים מפרי עטו של רבי יעקב קמינצקי. באחד מהם מחאה חריפה נגד ה-United Jewish Welfare (מאמר זה מופיע פעמיים, באנגלית - בגליון 6, וביידיש - בגליון 8); ובשני, הערות לקראת חג הפסח - בעיקר בעניני כשרות (יידיש, בגליון 10).
בנוסף למאמרים וידיעות בנושא הכשרות, וכן מאמרים רבים בעניין חינוך הדור הצעיר, ניתן למצוא בגליונות שלפנינו מידע מעניין על פעילות יהודי קנדה עבור אחיהם בראשית ימי השואה; התייחסויות למצב המלחמה בעולם; פרסומות של ארגונים יהודיים כמו קק"ל; מאמרים לרגל פטירתו של רבי דוב רעוועל (הרב ד"ר ברנרד רבל, הנשיא הראשון של ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק); מאמר על הכשרות מאת הרש"ר הירש; ועוד. כמו כן, נזכרים בגליונות שמות רבים של נכבדי קהילת טורונטו (שמות משפחה כגון: קורולנק, טננבוים, שיף).
12 גליונות (עשרות דפים). מצב טוב מאד.
הירחון לא מופיע ב-OCLC ולא ב-Ontario Jewish Archives, וכפי הנראה לא ידוע ביבליוגרפית. יתכן ולפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
קטגוריה
יהודי אמריקה ואנגליה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
"תקנות הקהילה דקהל קודש אשכנזים, דבה"כ [דבית הכנסת] הגדולה בלונדן" - לונדון, תקנ"א [1791]. דפוס יהודה ליב בן אלכסנדר.
עברית ויידיש (משולבת במילים הלקוחות מהשפה האנגלית).
בדף [2] "כדי שלא יהיה פלפול או טעות ווערט היר מיט עקספלעצירט ... נעמליך" - מילון תארים מפורש, לבל יטעו ויפרשו את התקנות באופן לא נכון - עם הגדרות מפורטות לכל אחד מהתארים הבאים בתוך התקנות: כל הקהל; קהל; פרנס; שבעה אנשים או שבעה טובי העיר; פקודי העדה או קהלז-מאן; בעל הבית יחיד; תושב; אורח; בחור או פנוי; סופר דקהל. לדוגמה: "כל הקהל - פרנסים, גבאים, ושבעה אנשים, עם שארי פקודי העדה. קהל - פרנסים, גבאים, ושבעה אנשים. פרנס - פרנס פרעזידענט... בחור או פנוי - מי שלא היה נשוי אשה מימיו...".
תיקונים והגהות בכתב-יד במספר מקומות (בעברית ואנגלית).
[4], ג-טז, יח-נב, [7] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים חסרים בשולי דף השער ודף אחרון. רישומים. כריכה חדשה.
עברית ויידיש (משולבת במילים הלקוחות מהשפה האנגלית).
בדף [2] "כדי שלא יהיה פלפול או טעות ווערט היר מיט עקספלעצירט ... נעמליך" - מילון תארים מפורש, לבל יטעו ויפרשו את התקנות באופן לא נכון - עם הגדרות מפורטות לכל אחד מהתארים הבאים בתוך התקנות: כל הקהל; קהל; פרנס; שבעה אנשים או שבעה טובי העיר; פקודי העדה או קהלז-מאן; בעל הבית יחיד; תושב; אורח; בחור או פנוי; סופר דקהל. לדוגמה: "כל הקהל - פרנסים, גבאים, ושבעה אנשים, עם שארי פקודי העדה. קהל - פרנסים, גבאים, ושבעה אנשים. פרנס - פרנס פרעזידענט... בחור או פנוי - מי שלא היה נשוי אשה מימיו...".
תיקונים והגהות בכתב-יד במספר מקומות (בעברית ואנגלית).
[4], ג-טז, יח-נב, [7] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים חסרים בשולי דף השער ודף אחרון. רישומים. כריכה חדשה.
קטגוריה
יהודי אמריקה ואנגליה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
לא נמכר
אוסף חוברות וקונטרסים עם סדרי תפילות לטקסי ההכתרה של הרבנים הראשיים לבריטניה: הרב יוסף צבי הרץ, הרב ישראל ברודי, הרב עמנואל יעקובוביץ' והרב יונתן זקס. לונדון, [המאה ה-20]. אנגלית ועברית.
• The Installation Sermon of The Very Rev Dr. Joseph Herman Hertz, Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire. לונדון, [תרע"ג] 1913.
• סדר תפלה ליום אשר בו יושיבו את אדמו"ר מורה מורנו הרב רבי ישראל ב"ר אוריא [ברודי], על כסא רבנות מלכות בריטאניא ומדינותיה, יום ב' כא סיון. לונדון, [תש"ח] 1948.
• Sermon by The Very Reverend Rabbi Israel Brodie, on the occasion of his Installation as Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Commonwealth of Nations. לונדון, [תש"ח] 1948.
• סדר תפלה לרגל הכתרתו של מורה מורנו הרב ר' ישראל בן הדיין מה"ר יואל [הרב עמנואל יעקובוביץ'], בעלותו על כסא הרבנות הראשית למלכות בריטניה ומדינותיה. לונדון, [תשכ"ז] 1967. שני עותקים.
• Prelude to Service, A Selection of Statements, Letters and Interviews, by Dr. Immanuel Jakobovits, Prior to his Installation as Chief Rabbi. לונדון, [תשכ"ז] 1967.
• Address Delivered by Dr. Immanuel Jakobovits, at his Installation as Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Commonwealth of Nations. לונדון, [תשכ"ז] 1967.
• Order of Service at the Induction of Rabbi Jonathan Sacks, as Minister of the Congregation, by the Chief Rabbi Dr. Immanuel Jakobovits. לונדון, [תשל"ח] 1978.
• A Decade of Jewish Renewal, Address delivered by Rabbi Dr. Jonathan Sacks, on his Installation as Chief Rabbi. לונדון, [תשנ"א] 1991.
• סדר תפלה לרגל הכתרתו של מורה מורנו הרב ר' יעקב צבי בן דוד אריה [הרב יונתן זקס], בעלותו על כסא הרבנות הראשית למלכות בריטניה ומדינותיה, יום א', כ"ב אלול תשנ"א. לונדון, תשנ"א 1991.
10 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
• The Installation Sermon of The Very Rev Dr. Joseph Herman Hertz, Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire. לונדון, [תרע"ג] 1913.
• סדר תפלה ליום אשר בו יושיבו את אדמו"ר מורה מורנו הרב רבי ישראל ב"ר אוריא [ברודי], על כסא רבנות מלכות בריטאניא ומדינותיה, יום ב' כא סיון. לונדון, [תש"ח] 1948.
• Sermon by The Very Reverend Rabbi Israel Brodie, on the occasion of his Installation as Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Commonwealth of Nations. לונדון, [תש"ח] 1948.
• סדר תפלה לרגל הכתרתו של מורה מורנו הרב ר' ישראל בן הדיין מה"ר יואל [הרב עמנואל יעקובוביץ'], בעלותו על כסא הרבנות הראשית למלכות בריטניה ומדינותיה. לונדון, [תשכ"ז] 1967. שני עותקים.
• Prelude to Service, A Selection of Statements, Letters and Interviews, by Dr. Immanuel Jakobovits, Prior to his Installation as Chief Rabbi. לונדון, [תשכ"ז] 1967.
• Address Delivered by Dr. Immanuel Jakobovits, at his Installation as Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Commonwealth of Nations. לונדון, [תשכ"ז] 1967.
• Order of Service at the Induction of Rabbi Jonathan Sacks, as Minister of the Congregation, by the Chief Rabbi Dr. Immanuel Jakobovits. לונדון, [תשל"ח] 1978.
• A Decade of Jewish Renewal, Address delivered by Rabbi Dr. Jonathan Sacks, on his Installation as Chief Rabbi. לונדון, [תשנ"א] 1991.
• סדר תפלה לרגל הכתרתו של מורה מורנו הרב ר' יעקב צבי בן דוד אריה [הרב יונתן זקס], בעלותו על כסא הרבנות הראשית למלכות בריטניה ומדינותיה, יום א', כ"ב אלול תשנ"א. לונדון, תשנ"א 1991.
10 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהודי אמריקה ואנגליה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $550
כולל עמלת קונה
אוסף קונטרסי תפילות ותחינות שנדפסו בלונדון בתקופת מלחמת העולם השניה ומאורעות השואה - תפילות להצלחת צבא בריטניה, תפילות למען עם ישראל ולזכר קרבנות השואה, ועוד. עברית ואנגלית.
• סדר תפלה ותחנונים, להתפלל ולהתחנן לפני אבינו שבשמים על השערורות הנוראות מעשי ידי מורדי אור בארצות גרמניא, יום צום י"ז תמוז. לונדון, [תרצ"ח] 1938. שני עותקים (עם שינוי קל בכותר).
• שועת בת עמי, תפלה על המלחמה לאומרה בק"ק ספרדים שער השמים יצ"ו בלונדון ואגפיה. לונדון, [תרצ"ט] 1939.
• סדר תפלה ותחנונים לפני אבינו שבשמים לתשועת אנשי צבאותינו. לונדון, [ת"ש] 1940.
• The Nazi War, Prayer of Supplication. לונדון, [ת"ש] 1940. תפילה לשבתות ולחגים.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום א' כי תבוא, הוא שנתים אחרי תחלת המלחמה. לונדון, [תש"א] 1941.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום ה', נצבים וילך, והוא שלש שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ב] 1942.
• בכי תמרורים ביום צום ומספד על אחינו חללי הרצח בכל הארצות תחת ממשלת הזדון, יום א' פרשת ויגש. לונדון, [תש"ג] 1942. שני עותקים (עם שינוי קל בכותר האנגלי).
• Memorial Prayer for the Victims of the Mass Massacres of Jews In Nazi-Occupied Lands. לונדון, [תש"ב] 1942. תפילה לתשעה באב.
• Pray for the Living! Remember the Dead!, a Passover Message by the Chief Rabbi. לונדון, [תש"ג 1943]. קונטרס עם מכתב מודפס מהרב יוסף צבי הרץ, רבה הראשי של בריטניה, עם תפילות למען עם ישראל והנספים בשואה.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, ערב שבת קודש פ' משפטים, הוא ארבע שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ג] 1943.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום א' כי תבוא, הוא חמש שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ד] 1944.
• תודה וקול זמרה בבתי כנסיות על הגבורות ועל התשועות במלחמה העולמית. לונדון, [תש"ה] 1945.
• סדר תפלה ותחנונים לעתות בצרה ביום העצרה, צום-תמוז הנדחה. לונדון, [תש"ז] 1947. שני עותקים.
16 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
• סדר תפלה ותחנונים, להתפלל ולהתחנן לפני אבינו שבשמים על השערורות הנוראות מעשי ידי מורדי אור בארצות גרמניא, יום צום י"ז תמוז. לונדון, [תרצ"ח] 1938. שני עותקים (עם שינוי קל בכותר).
• שועת בת עמי, תפלה על המלחמה לאומרה בק"ק ספרדים שער השמים יצ"ו בלונדון ואגפיה. לונדון, [תרצ"ט] 1939.
• סדר תפלה ותחנונים לפני אבינו שבשמים לתשועת אנשי צבאותינו. לונדון, [ת"ש] 1940.
• The Nazi War, Prayer of Supplication. לונדון, [ת"ש] 1940. תפילה לשבתות ולחגים.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום א' כי תבוא, הוא שנתים אחרי תחלת המלחמה. לונדון, [תש"א] 1941.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום ה', נצבים וילך, והוא שלש שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ב] 1942.
• בכי תמרורים ביום צום ומספד על אחינו חללי הרצח בכל הארצות תחת ממשלת הזדון, יום א' פרשת ויגש. לונדון, [תש"ג] 1942. שני עותקים (עם שינוי קל בכותר האנגלי).
• Memorial Prayer for the Victims of the Mass Massacres of Jews In Nazi-Occupied Lands. לונדון, [תש"ב] 1942. תפילה לתשעה באב.
• Pray for the Living! Remember the Dead!, a Passover Message by the Chief Rabbi. לונדון, [תש"ג 1943]. קונטרס עם מכתב מודפס מהרב יוסף צבי הרץ, רבה הראשי של בריטניה, עם תפילות למען עם ישראל והנספים בשואה.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, ערב שבת קודש פ' משפטים, הוא ארבע שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ג] 1943.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום א' כי תבוא, הוא חמש שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ד] 1944.
• תודה וקול זמרה בבתי כנסיות על הגבורות ועל התשועות במלחמה העולמית. לונדון, [תש"ה] 1945.
• סדר תפלה ותחנונים לעתות בצרה ביום העצרה, צום-תמוז הנדחה. לונדון, [תש"ז] 1947. שני עותקים.
16 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
עלון מודפס, Dedication service of Bad Nauheim synagogue, סדר חנוכת בית הכנסת בעיר באד נאוהיים (Bad Nauheim) במדינת הסן בגרמניה. [באד נאוהיים], י"ג תמוז תש"ה (24 ביוני 1945). אנגלית.
בית הכנסת ברחוב קרלשטרסה 29 שבעיירת הנופש באד נאוהיים (כ-28 קילומטר מצפון לפרנקפורט דמיין) נבנה על ידי האדריכל ומתכנן הערים היהודי-גרמני הנודע ריכרד קאופמן, בסגנון ה"אובייקטיביות החדשה" (Neuen Sachlichkeit). בית הכנסת, שבנייתו הושלמה בשנת 1929, היה מבתי הכנסת האחרונים שנבנו בגרמניה לפני עלייתם של הנאצים לשלטון ומהיחידים ששרדו את פרעות "ליל הבדולח". במהלך הפרעות הוצת בית הכנסת, דלתותיו נשברו וחלונותיו נותצו, הריהוט הושחת, וספרי התורה, הסידורים וספרי הקודש נשרפו. עם זאת, המבנה עצמו נותר על תילו. בשנים לאחר מכן שימש בית הכנסת כמחסן של העירייה.
ב-27 באפריל 1945 (כחודש לאחר כיבוש העיר בידי הארמייה השלישית של צבא ארה"ב וכשבועיים לפני כניעתה הרשמית של גרמניה ב-7 במאי 1945) נערכה בבית הכנסת לראשונה מאז שנת 1938 תפילה בציבור, בה השתתפו בעיקר חיילים יהודיים בצבא ארה"ב, לצד מספר מועט של ניצולי המחנות. ב-24 ביוני 1945, לאחר ששוקם ושופץ, נערך טקס רשמי של חנוכת בית הכנסת ע"י המפקדה הראשית של הקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב. תכנית הטקס נדפסה בעלון שלפנינו.
הטקס, אשר התקיים בניצוחם של הרב הצבאי שמואל בלינדר (Samuel Blinder) והחזן מלווין מילר (Melvin Miller) ובהשתתפות החיילים היהודיים ששירתו בקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב, כלל אמירה בציבור של קטעי תפילה ומזמורי תהילים, תפילה לשלומה של ארצות הברית, קריאה בספר תורה, נאומים שונים, ועוד.
בראש עמוד השער איור לוחות הברית עם סמל מגן דוד מעליו (בפינה השמאלית) וסמלו של הקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב (בפינה הימנית).
[1] דף מקופל לשניים (3 עמודים מודפסים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. נייר שביר. קרעים, בהם קרעים חסרים, בשוליים ובקווי הקפל, ללא פגיעה בטקסט. הנייר כהה. כתמים קלים.
בית הכנסת ברחוב קרלשטרסה 29 שבעיירת הנופש באד נאוהיים (כ-28 קילומטר מצפון לפרנקפורט דמיין) נבנה על ידי האדריכל ומתכנן הערים היהודי-גרמני הנודע ריכרד קאופמן, בסגנון ה"אובייקטיביות החדשה" (Neuen Sachlichkeit). בית הכנסת, שבנייתו הושלמה בשנת 1929, היה מבתי הכנסת האחרונים שנבנו בגרמניה לפני עלייתם של הנאצים לשלטון ומהיחידים ששרדו את פרעות "ליל הבדולח". במהלך הפרעות הוצת בית הכנסת, דלתותיו נשברו וחלונותיו נותצו, הריהוט הושחת, וספרי התורה, הסידורים וספרי הקודש נשרפו. עם זאת, המבנה עצמו נותר על תילו. בשנים לאחר מכן שימש בית הכנסת כמחסן של העירייה.
ב-27 באפריל 1945 (כחודש לאחר כיבוש העיר בידי הארמייה השלישית של צבא ארה"ב וכשבועיים לפני כניעתה הרשמית של גרמניה ב-7 במאי 1945) נערכה בבית הכנסת לראשונה מאז שנת 1938 תפילה בציבור, בה השתתפו בעיקר חיילים יהודיים בצבא ארה"ב, לצד מספר מועט של ניצולי המחנות. ב-24 ביוני 1945, לאחר ששוקם ושופץ, נערך טקס רשמי של חנוכת בית הכנסת ע"י המפקדה הראשית של הקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב. תכנית הטקס נדפסה בעלון שלפנינו.
הטקס, אשר התקיים בניצוחם של הרב הצבאי שמואל בלינדר (Samuel Blinder) והחזן מלווין מילר (Melvin Miller) ובהשתתפות החיילים היהודיים ששירתו בקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב, כלל אמירה בציבור של קטעי תפילה ומזמורי תהילים, תפילה לשלומה של ארצות הברית, קריאה בספר תורה, נאומים שונים, ועוד.
בראש עמוד השער איור לוחות הברית עם סמל מגן דוד מעליו (בפינה השמאלית) וסמלו של הקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב (בפינה הימנית).
[1] דף מקופל לשניים (3 עמודים מודפסים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. נייר שביר. קרעים, בהם קרעים חסרים, בשוליים ובקווי הקפל, ללא פגיעה בטקסט. הנייר כהה. כתמים קלים.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מהורניסטייפול רבי "בן ציון יהודא ליב" טברסקי. [שיקגו, ארה"ב, שנות הת"ש בקירוב].
המכתב נשלח אל אחד ממקורביו, הישיש ר' אשר [סגל?]. הוא מברכו שיצליח להגיע אליו לשלום ("שהשי"ת ישלח עזרתו שכ'[בודו] יוכל לבוא שלום להיות אתנו יחד"), ומנחמו על פטירת זוגתו. המשך המכתב עוסק בקרובים וחסידים המנסים להגר לארה"ב (כנראה מחמת מלחמת העולם השניה). בסיום המכתב מברך האדמו"ר את המקבל, שיזכה לשמוע בשורות טובות מבני משפחתו: " ...ואסיים בברכה, המברכו בשיבה טובה, שיזכו לשמוע מבתו בשורה טובה, ונקוה אי"ה להתראות בשֹבַע שמחות. בן ציון יהודא ליב באאמו"ר הרה"צ זצ"ל".
האדמו"ר רבי [בן ציון] יהודה ליב טברסקי (תשרי תרכ"ח-תשי"א), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול ונכדו של ה"דברי חיים" מצאנז. בשנת תרס"ג נבחר למלא את מקום אביו (על אף שהיה הבן השלישי), והנהיג את החצר בהורניסטייפול במשך אחת עשרה שנה. חתן האדמו"ר רבי יצחק יואל רבינוביץ מקנטיקוזיבה. איש גדול בתורה וצדיק מופלג. פיזר מכספו לצדקה וגמל חסדים כסבו ה"דברי חיים" שלא הניח פרוטה ללון בביתו. לאחר מלחמת העולם הראשונה נדד רבות, עלה לארץ ישראל, חזר לאוקראינה, ולאחר המהפכה הקומוניסטית ברח לפולין. בשנת תרצ"ז עבר לאנטוורפן. הצליח להמלט מבלגיה ארבעה ימים קודם כניסת הגרמנים אליה במלחמת העולם השנייה, והיגר לארה"ב. הקים את בית מדרשו בשיקגו והמשיך במעשי הצדקה, כדרכו מאז ומתמיד, אולם הפסיק לקבל קהל, מלבד מספר מצומצם של חסידיו הוותיקים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. מריחת דיו במספר שורות. סימני קיפול. המכתב מודבק על בד לחיזוק.
המכתב נשלח אל אחד ממקורביו, הישיש ר' אשר [סגל?]. הוא מברכו שיצליח להגיע אליו לשלום ("שהשי"ת ישלח עזרתו שכ'[בודו] יוכל לבוא שלום להיות אתנו יחד"), ומנחמו על פטירת זוגתו. המשך המכתב עוסק בקרובים וחסידים המנסים להגר לארה"ב (כנראה מחמת מלחמת העולם השניה). בסיום המכתב מברך האדמו"ר את המקבל, שיזכה לשמוע בשורות טובות מבני משפחתו: " ...ואסיים בברכה, המברכו בשיבה טובה, שיזכו לשמוע מבתו בשורה טובה, ונקוה אי"ה להתראות בשֹבַע שמחות. בן ציון יהודא ליב באאמו"ר הרה"צ זצ"ל".
האדמו"ר רבי [בן ציון] יהודה ליב טברסקי (תשרי תרכ"ח-תשי"א), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול ונכדו של ה"דברי חיים" מצאנז. בשנת תרס"ג נבחר למלא את מקום אביו (על אף שהיה הבן השלישי), והנהיג את החצר בהורניסטייפול במשך אחת עשרה שנה. חתן האדמו"ר רבי יצחק יואל רבינוביץ מקנטיקוזיבה. איש גדול בתורה וצדיק מופלג. פיזר מכספו לצדקה וגמל חסדים כסבו ה"דברי חיים" שלא הניח פרוטה ללון בביתו. לאחר מלחמת העולם הראשונה נדד רבות, עלה לארץ ישראל, חזר לאוקראינה, ולאחר המהפכה הקומוניסטית ברח לפולין. בשנת תרצ"ז עבר לאנטוורפן. הצליח להמלט מבלגיה ארבעה ימים קודם כניסת הגרמנים אליה במלחמת העולם השנייה, והיגר לארה"ב. הקים את בית מדרשו בשיקגו והמשיך במעשי הצדקה, כדרכו מאז ומתמיד, אולם הפסיק לקבל קהל, מלבד מספר מצומצם של חסידיו הוותיקים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. מריחת דיו במספר שורות. סימני קיפול. המכתב מודבק על בד לחיזוק.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים מרבנים שונים. הונגריה וארץ ישראל, שנות התר"ץ-ת"ש בקירוב, רובם מתקופת השואה ומלחמת העולם השניה:
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד דונא-סערדאהעלי, אל הרב ד"ר יצחק איזיק ריינער, בענייני הצלת חתנו ר' יחיאל דוד זאלצער. אב תש"ג [1943].
הגאון רבי אשר אנשיל כ"ץ (תרמ"א-נספה בשואה תש"ד), חתן הגאון משאמלוי רש"ז עהרנרייך. משנת תרצ"ה כיהן כאב"ד וראש ישיבה בסרדהלי. נודע בקנאותו הרבה ובמלחמותיו נגד הרפורמה והתנועה הציונית. חתנו הנזכר במכתב הוא רבי דוד זלצר (תרע"ב-נספה בשואה), מרבני הישיבה בסרדהלי.
• מכתב בחתימת רבי שמעון ישראל פאזען (פוזן) "אב"ד ור"מ דק"ק פאפא, מלפנים אב"ד ור"מ בק"ק שאפראן". המלצה על רבי ירחמיאל יעקב דושינסקי אב"ד ראקאשפאלאטא (בתוך הדברים הוא מספר שהרב הנ"ל עזר הרבה להתרת עגונות נספי השואה). פאפא, תש"ח [1948].
הגאון רבי שמעון ישראל פוזן אב"ד שאפראן (תרנ"ה-תשכ"ט), ממנהיגי היהדות האורתודוקסית והקנאית בהונגריה. נולד בפרנקפורט לאביו רבי גרשון פוזן דיין הקהילה, צאצא למשפחת רבנים ותיקה בעיר. בימי בחרותו עבר לפאפא שבהונגריה, כדי להתקרב לעולם החסידות (אליה התוודע בתקופת שירותו כחייל בימי מלחמת העולם הראשונה באוקראינה) והיה תלמידו הקרוב של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש. לאחר השואה היגר לארה"ב, שם הקים ישיבה והיה אחד מגדולי רבני סאטמר בארה"ב.
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי צבי הירש כ"ץ אב"ד דרצ'קה, אל רבי שמואל זנוויל כהנא ראש הלשכה האורודוקסית בבודפשט, פניה להשתתפות בהוצאות הצלה "קוויטינג של פיקוח נפש". דרצ'קה, אדר ב' תש"ג [1943].
הגאון רבי צבי הירש כ"ץ (תר"ן-תשל"א), בעל "ליקוטי צבי". אב"ד סאלארד משנת תר"ע ואב"ד דרצ'קה משנת תרפ"ב. לאחר השואה היה מראשי בית הדין להתרת עגונות בבודפשט. בשנת תש"ז היגר לארה"ב וכיהן ברבנות בפטרסון ניו ג'רזי.
• גלויה ועליה מכתב מודפס במכונת כתיבה (לא חתום) - הודעה מבד"צ קהל יראים בודפזט כי בשנה זו לא הצליחה הרבנות לסדר את מכירת החמץ במפעלים לייצור שמרים ("העפפע"), ועל כן אין להשתמש במוצר זה עד 14 יום לאחר חג הפסח. בודפשט, חול המועד פסח, ניסן ת"ש [אפריל 1940]
• מכתב (משוכפל בסטנסיל - לא חתום), הזמנה לאסיפת רבנים של "הועד המרכזי" של הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. בודפשט, טבת תש"ב [ינואר 1942].
• מכתב מודפס עם מילוי בכתב יד, מאת "חברא משניות דמחזיקי לומדי תורה" בגרוסוורדיין. הודעה על השתתפות בחלוקת לימוד הש"ס משניות. מילוי בכתב יד בכסלו תר"ץ [1929].
• מכתב מאת "ועד העזרה התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות", בחתימת ידם של רבי איסר זלמן מלצר ורבי שמואל קיפניס. ירושלים, שבט תש"ו [1946].
בדבריהם כותבים הרבנים כי הוועד עוזר ל"קרוב לארבע מאות משפחות רבנים פליטים, רבים מהם מקרוב באו ממחנות ההריגה, ואשר זכו בע"ה [ל]הגיע לחוף מבטחנו בעירום ובחוסר כל, ורק נפשם בם...".
7 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד דונא-סערדאהעלי, אל הרב ד"ר יצחק איזיק ריינער, בענייני הצלת חתנו ר' יחיאל דוד זאלצער. אב תש"ג [1943].
הגאון רבי אשר אנשיל כ"ץ (תרמ"א-נספה בשואה תש"ד), חתן הגאון משאמלוי רש"ז עהרנרייך. משנת תרצ"ה כיהן כאב"ד וראש ישיבה בסרדהלי. נודע בקנאותו הרבה ובמלחמותיו נגד הרפורמה והתנועה הציונית. חתנו הנזכר במכתב הוא רבי דוד זלצר (תרע"ב-נספה בשואה), מרבני הישיבה בסרדהלי.
• מכתב בחתימת רבי שמעון ישראל פאזען (פוזן) "אב"ד ור"מ דק"ק פאפא, מלפנים אב"ד ור"מ בק"ק שאפראן". המלצה על רבי ירחמיאל יעקב דושינסקי אב"ד ראקאשפאלאטא (בתוך הדברים הוא מספר שהרב הנ"ל עזר הרבה להתרת עגונות נספי השואה). פאפא, תש"ח [1948].
הגאון רבי שמעון ישראל פוזן אב"ד שאפראן (תרנ"ה-תשכ"ט), ממנהיגי היהדות האורתודוקסית והקנאית בהונגריה. נולד בפרנקפורט לאביו רבי גרשון פוזן דיין הקהילה, צאצא למשפחת רבנים ותיקה בעיר. בימי בחרותו עבר לפאפא שבהונגריה, כדי להתקרב לעולם החסידות (אליה התוודע בתקופת שירותו כחייל בימי מלחמת העולם הראשונה באוקראינה) והיה תלמידו הקרוב של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש. לאחר השואה היגר לארה"ב, שם הקים ישיבה והיה אחד מגדולי רבני סאטמר בארה"ב.
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי צבי הירש כ"ץ אב"ד דרצ'קה, אל רבי שמואל זנוויל כהנא ראש הלשכה האורודוקסית בבודפשט, פניה להשתתפות בהוצאות הצלה "קוויטינג של פיקוח נפש". דרצ'קה, אדר ב' תש"ג [1943].
הגאון רבי צבי הירש כ"ץ (תר"ן-תשל"א), בעל "ליקוטי צבי". אב"ד סאלארד משנת תר"ע ואב"ד דרצ'קה משנת תרפ"ב. לאחר השואה היה מראשי בית הדין להתרת עגונות בבודפשט. בשנת תש"ז היגר לארה"ב וכיהן ברבנות בפטרסון ניו ג'רזי.
• גלויה ועליה מכתב מודפס במכונת כתיבה (לא חתום) - הודעה מבד"צ קהל יראים בודפזט כי בשנה זו לא הצליחה הרבנות לסדר את מכירת החמץ במפעלים לייצור שמרים ("העפפע"), ועל כן אין להשתמש במוצר זה עד 14 יום לאחר חג הפסח. בודפשט, חול המועד פסח, ניסן ת"ש [אפריל 1940]
• מכתב (משוכפל בסטנסיל - לא חתום), הזמנה לאסיפת רבנים של "הועד המרכזי" של הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. בודפשט, טבת תש"ב [ינואר 1942].
• מכתב מודפס עם מילוי בכתב יד, מאת "חברא משניות דמחזיקי לומדי תורה" בגרוסוורדיין. הודעה על השתתפות בחלוקת לימוד הש"ס משניות. מילוי בכתב יד בכסלו תר"ץ [1929].
• מכתב מאת "ועד העזרה התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות", בחתימת ידם של רבי איסר זלמן מלצר ורבי שמואל קיפניס. ירושלים, שבט תש"ו [1946].
בדבריהם כותבים הרבנים כי הוועד עוזר ל"קרוב לארבע מאות משפחות רבנים פליטים, רבים מהם מקרוב באו ממחנות ההריגה, ואשר זכו בע"ה [ל]הגיע לחוף מבטחנו בעירום ובחוסר כל, ורק נפשם בם...".
7 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מכתבי רבנים ומסמכים שונים, להתרת עגונות השואה, שבעליהן נרצחו ע"י הגרמנים בגיטאות ובמחנות ההשמדה. הונגריה, תש"ה-תש"י [1945-1950] בקירוב.
פסקי דין, היתרי נישואין ואישורים שונים, בחתימות דייני בית הדין המיוחד בבודפשט ("בית דין מיוחד לתקנות עגונות - בלשכה המרכזית לקהלות הארטהאדאקסיות במדינת הונגריה"): רבי ישראל וועלץ, רבי יעקב סגל לעבוויטש, רבי יהושע לרנר אב"ד וואלויץ, רבי צבי הירש הכהן, רבי אברהם אליעזר ציטרון, רבי חנניה דוב הכהן ורבי יעקב סניידערס.
מכתבים וגביות עדות, עם חתימות רבנים שונים מרחבי הונגריה, גרמניה וארצות שונות: רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם אב"ד מחנות העקורים בבמברג גרמניה [לימים, האדמו"ר מסטרופקוב בירושלים]; רבי חיים יעקב רוטנברג רב באנטוורפן ורבי מאיר סג"ל לנדא ובית דינם; רבי זאב וואלף סאמעט דומ"צ קליינוורדיין ובית דינו; רבי משה שטרן דומ"צ דברצן; רבי יקותיאל יהודה היילפרין אב"ד נאנאש ובנו רבי בן ציון היילפרין; רבי יהושע לרנר [ה"וואלאוצער רב"]; רבי עמרם הלוי יונגריז אב"ד דיאנדאש; רבי משה נתן שיק; רבי יעקב שרגא היימאן מטאקאי; רבי מנחם צבי ב"ר חיים אליהו [ניימן, תלמיד ה"קדושת יו"ט"]; רבי מרדכי גרינפלד מטאגלאש ובית דינו; רבי משה מרדכי פולק אב"ד שולט-וואדקערט ובית דינו; רבי צבי הכהן אב"ד דערעטשקע; רבי נפתלי אלימלך גרינפלד ובית דינו "ועד חיזוק הדת דק"ק מאטעסאלקא"; רבי שלמה דוב ווידער מנירדהאז; רבי שמחה בונם מהעיר איהעלי (אוהל Sátoraljaújhely) ובית דינו; רבי יושע כץ אב"ד מאקאווא ובית דינו; ועוד.
מכתב בולט באוסף שלפנינו נועד להישלח לרבנים רבים - כדי להשיג "היתר מאה רבנים". במכתב מפורטים השיקולים להתרת בעלים שנשותיהם נעלמו בזמן המלחמה (נכתב כשישה חודשים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בחשון תש"ו אוקטובר 1945). בשולי מכתב זה 11 חתימות רבנים ודיינים: רבי יעקב סגל לעבוויטש; רבי אברהם גוטענפלאן אב"ד טינניע [בעל "כתר כהונה"]; רבי אלעזר שפירא ראב"ד [קליינוורדיין?]; רבי מרדכי בן חיים יודא [הופמן] דומ"צ ב' אויפאלו; רבי מאיר לאמעט רב דק"ק טארנא גאולי ציון; רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד האידו סאבסלו [בעל "לקט הקמח החדש"]; רבי דוד גרוס רב בטאב; רבי צבי אריה שיק רב בשארואר; רבי יהושע לרנר אב"ד וואלוויץ; רבי יקותיאל צבי שיק ראב"ד מישקולץ; רבי יעקב צבי יונגרייז אב"ד פאהר דיארמאט.
46 מכתבים חתומים, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים, חלקם על דפים חלקים. שבעה מהאישורים נכתבו על גב תצלומים של מקבלי האישור. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
פסקי דין, היתרי נישואין ואישורים שונים, בחתימות דייני בית הדין המיוחד בבודפשט ("בית דין מיוחד לתקנות עגונות - בלשכה המרכזית לקהלות הארטהאדאקסיות במדינת הונגריה"): רבי ישראל וועלץ, רבי יעקב סגל לעבוויטש, רבי יהושע לרנר אב"ד וואלויץ, רבי צבי הירש הכהן, רבי אברהם אליעזר ציטרון, רבי חנניה דוב הכהן ורבי יעקב סניידערס.
מכתבים וגביות עדות, עם חתימות רבנים שונים מרחבי הונגריה, גרמניה וארצות שונות: רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם אב"ד מחנות העקורים בבמברג גרמניה [לימים, האדמו"ר מסטרופקוב בירושלים]; רבי חיים יעקב רוטנברג רב באנטוורפן ורבי מאיר סג"ל לנדא ובית דינם; רבי זאב וואלף סאמעט דומ"צ קליינוורדיין ובית דינו; רבי משה שטרן דומ"צ דברצן; רבי יקותיאל יהודה היילפרין אב"ד נאנאש ובנו רבי בן ציון היילפרין; רבי יהושע לרנר [ה"וואלאוצער רב"]; רבי עמרם הלוי יונגריז אב"ד דיאנדאש; רבי משה נתן שיק; רבי יעקב שרגא היימאן מטאקאי; רבי מנחם צבי ב"ר חיים אליהו [ניימן, תלמיד ה"קדושת יו"ט"]; רבי מרדכי גרינפלד מטאגלאש ובית דינו; רבי משה מרדכי פולק אב"ד שולט-וואדקערט ובית דינו; רבי צבי הכהן אב"ד דערעטשקע; רבי נפתלי אלימלך גרינפלד ובית דינו "ועד חיזוק הדת דק"ק מאטעסאלקא"; רבי שלמה דוב ווידער מנירדהאז; רבי שמחה בונם מהעיר איהעלי (אוהל Sátoraljaújhely) ובית דינו; רבי יושע כץ אב"ד מאקאווא ובית דינו; ועוד.
מכתב בולט באוסף שלפנינו נועד להישלח לרבנים רבים - כדי להשיג "היתר מאה רבנים". במכתב מפורטים השיקולים להתרת בעלים שנשותיהם נעלמו בזמן המלחמה (נכתב כשישה חודשים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בחשון תש"ו אוקטובר 1945). בשולי מכתב זה 11 חתימות רבנים ודיינים: רבי יעקב סגל לעבוויטש; רבי אברהם גוטענפלאן אב"ד טינניע [בעל "כתר כהונה"]; רבי אלעזר שפירא ראב"ד [קליינוורדיין?]; רבי מרדכי בן חיים יודא [הופמן] דומ"צ ב' אויפאלו; רבי מאיר לאמעט רב דק"ק טארנא גאולי ציון; רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד האידו סאבסלו [בעל "לקט הקמח החדש"]; רבי דוד גרוס רב בטאב; רבי צבי אריה שיק רב בשארואר; רבי יהושע לרנר אב"ד וואלוויץ; רבי יקותיאל צבי שיק ראב"ד מישקולץ; רבי יעקב צבי יונגרייז אב"ד פאהר דיארמאט.
46 מכתבים חתומים, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים, חלקם על דפים חלקים. שבעה מהאישורים נכתבו על גב תצלומים של מקבלי האישור. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג