כתב-יד, פרקי אבוקרט (היפוקרטס) ברפואה, עם פירוש הרמב"ם. [איטליה, המאה ה-18]. עברית ואיטלקית.
בחלקו הראשון של כתב-היד העתקה נאה של החיבור כולו, בכתיבה איטלקית רהוטה, בתרגומו העברי של רבי משה אבן תבון. פרקי אבוקרט הועתקו במרכז העמוד, ופירוש הרמב"ם נכתב סביבם (בשתי עמודות). בחלקו השני של כתב-היד תרגום איטלקי (באותיות לטיניות) של החיבור כולו.
חיבור זה (הן בתרגומו של רבי משה אבן תבון והן במקורו הערבי) לא הובא בדפוס במהלך הדורות ונשמר בכתבי-יד בלבד. רק בשנת תשכ"א נדפס לראשונה ע"י ד"ר זיסמן מונטנר (בכרך השלישי של "כתבים רפואיים" מאת הרמב"ם, בהוצאת מוסד הרב קוק).
מו, [2] דף (דפים יח-כד ודפים מא-מו נותרו ריקים). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי דיו כהים בשני עמודים). דפים רופפים או מנותקים. כריכת קרטון מקורית, עם פגמים.

כתב-יד, דרשות באגדה ותשובות בהלכה, לפי סדר הפרשיות. [איטליה, המאה ה-19 בקירוב].
הסימנים סודרו בתחילה לפי סדר הפרשיות, אך בהמשך מחק הכותב חלק משמות הפרשיות ומִספר את הסימנים באותיות (סימנים א-כו). כל סימן נפתח בשיר פתיחה (לדוגמה, סימן ב, לפרשת נח: "נח נח בתומו הוא נקי הכף / מקרי זמן סבל ולא עבר / עמד בנסיוניו וראש אכף / מהיר למצותיו בלב גבר"). בסוף כתב-היד דף מפתחות (מנותק).
זהותו של המחבר אינה ברורה לנו, אך ניכר כי הוא אחד מחכמי איטליה. בראש כתב היד מופיע רישום באיטלקית בו נכתב כי סידור המפתחות נעשה בידי Benedetto Coen. בסימן ה' תשובה ב"עניין המציצה" (ראה להלן), חתומה: "כ"ד [כה דברי] הצעיר עבד"ך". בסוף סימן יג, מופיע רישום: "הסכמת מור דודי החכם יצחק שמשון מלאך", וסימן יד שאחריו (דף מקופל שנתפר אל המחברת בין סימנים יג ו-טו), הוא העתקה של תשובת דודו הנ"ל: "ראיתי מה שדקדקת... על סוגיא דביצה דף ל"ח..." [רבי יצחק שמשון מלאך היה מחכמי ליוורנו. חיבר את הספרים: סדר בני ישראל (ליוורנו תר"ד 1844), גירסת הנערים (ליוורנו תר"ד 1844) ותקון יצחק (ליוורנו תרי"א 1851)].
בסימן ה' מופיעה תשובה ארוכה ב"ענין המציצה". הכותב מאריך להוכיח כי המציצה בברית המילה אינה אלא משום רפואה, וכשם שאין להקפיד בימינו על רפואת הכמון והאספלנית הנזכרת במשנה, כך אין צורך להקפיד על המציצה. זאת לאור הידע המדעי החדש שאין במציצה כל תועלת והיא אף עשויה להזיק למוהל ולנימול. לקראת סיום תשובתו הוא כותב: "אתינן לכללין שמעשה המציצה שאנו עושים אינו אלא לרפואה כמו האיספלנית וכמון, וכמו שנשתנו אלו התרופות שכל מוהל נותן מה שלבו חפץ אף על פי שהם מתורת משנה, כך נוכל לשנות על המציצה מאחר שאינה אלא דרך רפואה, אלו ואלו עולים בקנה אחד, מלבד כי המציצה גורמת רעה חולה בר מינן. בכן הרי אנו סומכים סמיכה דרבנן על פי הרופאים...", ומסיים את תשובתו: "כ"ד הצעיר עבד"ך אשר מלתי את בני ובני קרובי ומדם האדם לא מצצתי".
במאה ה-19 התקיים פולמוס סוער על מנהג המציצה בברית מילה. הוא התקיים בעיקר בגרמניה ובמזרח אירופה, אך התפשט גם למקומות נוספים. פולמוס זה מתועד בספרות ענפה. באמצע המאה ה-19 התקיים גם באיטליה דיון רבני ער על שאלת המציצה. בין השנים 1847-1852 נשלחו מספר אגרות העוסקות בביטול המציצה, שנכתבו על ידי רופאים ורבנים (ראה קטלוג קדם, מכירה 30 פריט 431; כ"י Ms. Var. 765 באוסף הספריה הלאומית). אין בידינו פרטים רבים על התנהלות הפולמוס באיטליה. התשובה שלפנינו מגלה טפח נוסף בעניין זה, ומשקפת את דעתו של אחד מחכמי איטליה בתקופת הפולמוס.
רישומים באיטלקית במספר מקומות.
[54] דף (ודפים ריקים נוספים). 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת קרטון מקורית, פגומה מעט.

כתב-יד, סדר מוסף ליום כיפור, כמנהג הספרדים, עם הפיוטים ו"סדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים" (נוסח "אתה כוננת" שייסד יוסי בן יוסי כהן גדול). [איטליה, ראשית המאה ה-19].
כתיבה מרובעת באותיות גדולות, על נייר עבה. כתב-היד מנוקד בתחילתו.
לפנינו חזרת הש"ץ למוסף עם הסליחות שאחריה. סדר העבודה נכתב לאחר מכן ולא משולב בתוך תפילת העמידה. חסר בסופו. במספר דפים הגהות עם שינויי נוסח, באחת מהן (דף [15/ב]) נכתב: "לפי מנהג ליוורנו אין אומרים כאמור וגו'".
בשדרת הכריכה החדשה הוטבע התאריך: תקע"ז [1817]. לא ידוע לנו מה המקור לכך, אך כתב היד אופייני לתקופה.
[116] דף (לא שלם). 19 ס"מ. נייר עבה במיוחד. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. הדבקה של נייר דבק לחיזוק במספר דפים. כריכה חדשה.

מחזור של כל השנה, כפי מנהג ק"ק איטאלייאני יע"א, חלק ראשון עם תפילות לחול, שבת, ראש חודש, פסח ושבועות, חלק שני עם תפילות ראש השנה, יום הכפורים וסוכות. ונציה, [תק"י 1750]. שני חלקים בשני כרכים.
כריכות עור מקוריות מפוארות, עם עיטורים מוזהבים והטבעת ראשי התיבות של שם הבעלים משני צדי הכריכות: "S.L.U." (כפי הנראה ממשפחת עוזיאלי Uzielli).
בדפי המחזורים (בשוליים ובין השורות) מאות הגהות בכתיבה איטלקית, ממספר כותבים. חלק מההגהות ארוכות. ההגהות כוללות כוונות קבליות, ענייני נוסח, פירושי הפיוטים, חידושים של הכותב, וכן תיעוד של מנהגי קהילת האיטליאני בעיר פירנצי (פירנצה), עם אזכורים של הרבנים ששרתו שם ותיעוד של מאורעות בקהילה. ההגהות כוללות גם ידיעות מעניינות שהכותב ראה בכתבי-יד. חלק מההגהות מעט קצוצות.
בדפים שנכרכו בראש הכרך השני, רשימת שמות החזנים וסגניהם לכל תפילות יום כיפור בעיר פירנצי, לשנים תצ"ח-תקמ"ג. בתוך הדברים נוספו גם ידיעות היסטוריות מעניינות (למשל: תיעוד מעניין על יום כיפור שנת תק"ז בו עלו לתורה 14 אנשים, אנשים שנעדרו מבית הכנסת מסיבות שונות, ועוד). רבני פירנצי שנזכרו ברשימה (ששימשו כחזנים בליל יום כיפור): רבי יהודה רפאל יהושע מונציליסי, רבי מנחם עזריה פאדובה, רבי יעקב חי בורא לוי.
כותב הרשימה הוא כנראה רבי אפרים יוסף רימיני מפירנצי. בכמה מקומות ברשימה נכתב: "אני אפרים יוסף רימיני". הוא כנראה גם הכותב של הגהות רבות.
מעניין לציין שהרשימה מתחילה בשנת תצ"ח, וכן באחת ההגהות נכתב "ובשנה הזאת תצ"ח", על אף שהמחזורים נדפסו בשנת תק"י. כפי הנראה, התחיל את הרשימה קודם ואף את ההגהה כתב קודם לכן במחזור אחר, ולאחר מכן העתיק את הדברים לכאן. בהגהה הנ"ל הוא מזכיר את "גאון הדור זקני כמוהר"ר יוחנן גירון זצוק"ל" (רבי אפרים יוסף רימיני היה בן בתו, ראה חומר מצורף).
שני כרכים. כרך ראשון: רפא, [2] דף. חסר [1] דף תחריט לפני השער. שיבוש בסדר דפים עג-פ. כרך שני: [1], שכג, [1] דף. דפים שכב-שכג נכרכו שלא במקומם, לאחר דף שיא. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בחלק מהדפים כתמים רבים. בלאי. שני דפים מנותקים בכרך הראשון. דפים ראשונים מנותקים בכרך השני. קרעים במספר מקומות, משוקמים בהדבקות נייר. כריכות עור מקוריות מפוארות, מעוטרות בעיטורים מוזהבים. פגמים בכריכות.

ספר מתנת יד, ענינים נחמדים על דבר הניתן מיד ליד, לרבי דניאל טירני (אב"ד פירנצה, בעל "עיקרי הד"ט"). נדפס עם: ספר מחר חדש, לרבי משה חיים רימיני (מגדולי רבני פירנצה), חידושי ש"ס, ביאור סוגיות על ענין קידוש החדש ותקופות ומולדות, השגות על קצת דברים שבספר מטה דן [של רבי דוד ניטו מלונדון]. פירנצה, [תקנ"ד 1794]. מהדורה יחידה.
בראש הספר שער משותף לשני החיבורים. שערים נפרדים לכל ספר.
בסוף פרק א' של ספר "מתנת יד" מופיעה הגהה בכתב יד (רש"י-איטליאני), שהיא כפי הנראה הוספת המחבר, הכותב בזה הלשון: "שוב באו לידי ספרי הרב הרש"ך ח"ב סי' מ"ג, ופני משה ח"א סי' כ"ד, וכרם שלמה סי' כ"ד, ותלתא בחד קינא ס"ל כוותי דאינה בת בנים כלל ע"ש, ומעתה דברי הרב יכין ובועז ח"ב סי' נ"ג שגבו ממני".
רבי דניאל טירני (נפטר תקע"ד), מגדולי חכמי איטליה במפנה המאות ה-18 וה-19. כיהן כאב"ד פירנצה. חיבורו "עיקרי הד"ט", הפך לספר יסוד הלכתי שמצוטט ומובא הרבה בספרי הפוסקים, ואף צורף למהדורות השולחן ערוך בימינו.
[3], ב-לו דף; [3], ב-מב, [1] דף. 22 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. נייר איכותי ובהיר. מצב טוב מאד. כתמים קלים. כריכת קרטון מקורית.