מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
- (-) Remove the filter the
- and (18) Apply and filter
- communiti (13) Apply communiti filter
- in (13) Apply in filter
- jewish (13) Apply jewish filter
- דפרי (7) Apply דפרי filter
- צפת (7) Apply צפת filter
- מכתבים (7) Apply מכתבים filter
- יהודי (7) Apply יהודי filter
- ומסמכים (7) Apply ומסמכים filter
- והגליל (7) Apply והגליל filter
- דפוס, (7) Apply דפוס, filter
- דפוס (7) Apply דפוס filter
- document (7) Apply document filter
- galile (7) Apply galile filter
- letter (7) Apply letter filter
- matter (7) Apply matter filter
- matter, (7) Apply matter, filter
- print (7) Apply print filter
- safe (7) Apply safe filter
- הרחוק (6) Apply הרחוק filter
- פרס, (6) Apply פרס, filter
- פרס (6) Apply פרס filter
- יהדות (6) Apply יהדות filter
- והמזרח (6) Apply והמזרח filter
- הודו (6) Apply הודו filter
- east (6) Apply east filter
- far (6) Apply far filter
- india (6) Apply india filter
- persia (6) Apply persia filter
- persia, (6) Apply persia, filter
- הפליטה (5) Apply הפליטה filter
- ושארית (5) Apply ושארית filter
- שואה (5) Apply שואה filter
- erit (5) Apply erit filter
- hapletah (5) Apply hapletah filter
- holocaust (5) Apply holocaust filter
- she (5) Apply she filter
- she'erit (5) Apply she'erit filter
- sheerit (5) Apply sheerit filter
מציג 13 - 18 of 18
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
פנקס "ספר הזכרון - למוסד הנשגב 'בית יתומים העברי' פעיה"ק צפת ת"ו - הנוסד בשנת תרע"ט ע"י אדמו"ר הרב הצדיק... מוהר"ר ישראל האגער שליט"א הרבי מראדאוויץ, בעי"ת נויארק יע"א אמעריקא...". צפת, [תרע"ט בקירוב].
דף שער בכתיבה קליגרפית בגוני שחור, זהב ונחושת. עיטורים צבעוניים (זר פרחים סביב המילים "ספר הזכרון" ומסגרת מסוגננת). כריכת עור נאה, עם עיטורים מוזהבים. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת, וחבר הנהלת בית היתומים.
בדף שאחרי השער, סעיפים אודות "המייסד", "המטרה" ו"ההנהלה". בחלק הראשון מסופר על ייסוד בית היתומים ע"י האדמו"ר מראדוביץ, בחלק השני פרטים על מטרות המוסד; ולאחר מכן רשימת הגבאים וההנהלה "שמינה הרה"צ מידו": ר' ברוך כהן מוהליבר, ר' אלעזר סג"ל, ר' יוסף צבי גייגער [מאייר הפנקס] ור' חיים ליב פרלמן.
בהמשך הפנקס: "ספר התעודות - מבית יתומים העברי בצפת ת"ו" (כותרת זו נתונה בקישוט צבעוני נאה), עם מכתבי המלצה שונים: המלצת פקידי הממשל הצבאי בצפת, שביקרו במוסד בחודש יולי 1920 ומשבחים את פעילותו; המלצת ד"ר אליהו שטרן, והמלצת וואלף קאפענהיים מווינה; מכתב אישור והמלצה משנת תרפ"א מאת רב העיר רבי אברהם ליב זילברמן.
[7] עמ' כתובים, ועשרות דפים ריקים. כ-28 ס"מ. כריכת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית.
דף שער בכתיבה קליגרפית בגוני שחור, זהב ונחושת. עיטורים צבעוניים (זר פרחים סביב המילים "ספר הזכרון" ומסגרת מסוגננת). כריכת עור נאה, עם עיטורים מוזהבים. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת, וחבר הנהלת בית היתומים.
בדף שאחרי השער, סעיפים אודות "המייסד", "המטרה" ו"ההנהלה". בחלק הראשון מסופר על ייסוד בית היתומים ע"י האדמו"ר מראדוביץ, בחלק השני פרטים על מטרות המוסד; ולאחר מכן רשימת הגבאים וההנהלה "שמינה הרה"צ מידו": ר' ברוך כהן מוהליבר, ר' אלעזר סג"ל, ר' יוסף צבי גייגער [מאייר הפנקס] ור' חיים ליב פרלמן.
בהמשך הפנקס: "ספר התעודות - מבית יתומים העברי בצפת ת"ו" (כותרת זו נתונה בקישוט צבעוני נאה), עם מכתבי המלצה שונים: המלצת פקידי הממשל הצבאי בצפת, שביקרו במוסד בחודש יולי 1920 ומשבחים את פעילותו; המלצת ד"ר אליהו שטרן, והמלצת וואלף קאפענהיים מווינה; מכתב אישור והמלצה משנת תרפ"א מאת רב העיר רבי אברהם ליב זילברמן.
[7] עמ' כתובים, ועשרות דפים ריקים. כ-28 ס"מ. כריכת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית.
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $550
כולל עמלת קונה
אוסף קונטרסי תפילות ותחינות שנדפסו בלונדון בתקופת מלחמת העולם השניה ומאורעות השואה - תפילות להצלחת צבא בריטניה, תפילות למען עם ישראל ולזכר קרבנות השואה, ועוד. עברית ואנגלית.
• סדר תפלה ותחנונים, להתפלל ולהתחנן לפני אבינו שבשמים על השערורות הנוראות מעשי ידי מורדי אור בארצות גרמניא, יום צום י"ז תמוז. לונדון, [תרצ"ח] 1938. שני עותקים (עם שינוי קל בכותר).
• שועת בת עמי, תפלה על המלחמה לאומרה בק"ק ספרדים שער השמים יצ"ו בלונדון ואגפיה. לונדון, [תרצ"ט] 1939.
• סדר תפלה ותחנונים לפני אבינו שבשמים לתשועת אנשי צבאותינו. לונדון, [ת"ש] 1940.
• The Nazi War, Prayer of Supplication. לונדון, [ת"ש] 1940. תפילה לשבתות ולחגים.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום א' כי תבוא, הוא שנתים אחרי תחלת המלחמה. לונדון, [תש"א] 1941.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום ה', נצבים וילך, והוא שלש שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ב] 1942.
• בכי תמרורים ביום צום ומספד על אחינו חללי הרצח בכל הארצות תחת ממשלת הזדון, יום א' פרשת ויגש. לונדון, [תש"ג] 1942. שני עותקים (עם שינוי קל בכותר האנגלי).
• Memorial Prayer for the Victims of the Mass Massacres of Jews In Nazi-Occupied Lands. לונדון, [תש"ב] 1942. תפילה לתשעה באב.
• Pray for the Living! Remember the Dead!, a Passover Message by the Chief Rabbi. לונדון, [תש"ג 1943]. קונטרס עם מכתב מודפס מהרב יוסף צבי הרץ, רבה הראשי של בריטניה, עם תפילות למען עם ישראל והנספים בשואה.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, ערב שבת קודש פ' משפטים, הוא ארבע שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ג] 1943.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום א' כי תבוא, הוא חמש שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ד] 1944.
• תודה וקול זמרה בבתי כנסיות על הגבורות ועל התשועות במלחמה העולמית. לונדון, [תש"ה] 1945.
• סדר תפלה ותחנונים לעתות בצרה ביום העצרה, צום-תמוז הנדחה. לונדון, [תש"ז] 1947. שני עותקים.
16 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
• סדר תפלה ותחנונים, להתפלל ולהתחנן לפני אבינו שבשמים על השערורות הנוראות מעשי ידי מורדי אור בארצות גרמניא, יום צום י"ז תמוז. לונדון, [תרצ"ח] 1938. שני עותקים (עם שינוי קל בכותר).
• שועת בת עמי, תפלה על המלחמה לאומרה בק"ק ספרדים שער השמים יצ"ו בלונדון ואגפיה. לונדון, [תרצ"ט] 1939.
• סדר תפלה ותחנונים לפני אבינו שבשמים לתשועת אנשי צבאותינו. לונדון, [ת"ש] 1940.
• The Nazi War, Prayer of Supplication. לונדון, [ת"ש] 1940. תפילה לשבתות ולחגים.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום א' כי תבוא, הוא שנתים אחרי תחלת המלחמה. לונדון, [תש"א] 1941.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום ה', נצבים וילך, והוא שלש שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ב] 1942.
• בכי תמרורים ביום צום ומספד על אחינו חללי הרצח בכל הארצות תחת ממשלת הזדון, יום א' פרשת ויגש. לונדון, [תש"ג] 1942. שני עותקים (עם שינוי קל בכותר האנגלי).
• Memorial Prayer for the Victims of the Mass Massacres of Jews In Nazi-Occupied Lands. לונדון, [תש"ב] 1942. תפילה לתשעה באב.
• Pray for the Living! Remember the Dead!, a Passover Message by the Chief Rabbi. לונדון, [תש"ג 1943]. קונטרס עם מכתב מודפס מהרב יוסף צבי הרץ, רבה הראשי של בריטניה, עם תפילות למען עם ישראל והנספים בשואה.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, ערב שבת קודש פ' משפטים, הוא ארבע שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ג] 1943.
• סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה, לתשועת אנשי צבאותינו וצבאות אנשי בריתנו, יום א' כי תבוא, הוא חמש שנים מעת פרצה המלחמה. לונדון, [תש"ד] 1944.
• תודה וקול זמרה בבתי כנסיות על הגבורות ועל התשועות במלחמה העולמית. לונדון, [תש"ה] 1945.
• סדר תפלה ותחנונים לעתות בצרה ביום העצרה, צום-תמוז הנדחה. לונדון, [תש"ז] 1947. שני עותקים.
16 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
עלון מודפס, Dedication service of Bad Nauheim synagogue, סדר חנוכת בית הכנסת בעיר באד נאוהיים (Bad Nauheim) במדינת הסן בגרמניה. [באד נאוהיים], י"ג תמוז תש"ה (24 ביוני 1945). אנגלית.
בית הכנסת ברחוב קרלשטרסה 29 שבעיירת הנופש באד נאוהיים (כ-28 קילומטר מצפון לפרנקפורט דמיין) נבנה על ידי האדריכל ומתכנן הערים היהודי-גרמני הנודע ריכרד קאופמן, בסגנון ה"אובייקטיביות החדשה" (Neuen Sachlichkeit). בית הכנסת, שבנייתו הושלמה בשנת 1929, היה מבתי הכנסת האחרונים שנבנו בגרמניה לפני עלייתם של הנאצים לשלטון ומהיחידים ששרדו את פרעות "ליל הבדולח". במהלך הפרעות הוצת בית הכנסת, דלתותיו נשברו וחלונותיו נותצו, הריהוט הושחת, וספרי התורה, הסידורים וספרי הקודש נשרפו. עם זאת, המבנה עצמו נותר על תילו. בשנים לאחר מכן שימש בית הכנסת כמחסן של העירייה.
ב-27 באפריל 1945 (כחודש לאחר כיבוש העיר בידי הארמייה השלישית של צבא ארה"ב וכשבועיים לפני כניעתה הרשמית של גרמניה ב-7 במאי 1945) נערכה בבית הכנסת לראשונה מאז שנת 1938 תפילה בציבור, בה השתתפו בעיקר חיילים יהודיים בצבא ארה"ב, לצד מספר מועט של ניצולי המחנות. ב-24 ביוני 1945, לאחר ששוקם ושופץ, נערך טקס רשמי של חנוכת בית הכנסת ע"י המפקדה הראשית של הקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב. תכנית הטקס נדפסה בעלון שלפנינו.
הטקס, אשר התקיים בניצוחם של הרב הצבאי שמואל בלינדר (Samuel Blinder) והחזן מלווין מילר (Melvin Miller) ובהשתתפות החיילים היהודיים ששירתו בקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב, כלל אמירה בציבור של קטעי תפילה ומזמורי תהילים, תפילה לשלומה של ארצות הברית, קריאה בספר תורה, נאומים שונים, ועוד.
בראש עמוד השער איור לוחות הברית עם סמל מגן דוד מעליו (בפינה השמאלית) וסמלו של הקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב (בפינה הימנית).
[1] דף מקופל לשניים (3 עמודים מודפסים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. נייר שביר. קרעים, בהם קרעים חסרים, בשוליים ובקווי הקפל, ללא פגיעה בטקסט. הנייר כהה. כתמים קלים.
בית הכנסת ברחוב קרלשטרסה 29 שבעיירת הנופש באד נאוהיים (כ-28 קילומטר מצפון לפרנקפורט דמיין) נבנה על ידי האדריכל ומתכנן הערים היהודי-גרמני הנודע ריכרד קאופמן, בסגנון ה"אובייקטיביות החדשה" (Neuen Sachlichkeit). בית הכנסת, שבנייתו הושלמה בשנת 1929, היה מבתי הכנסת האחרונים שנבנו בגרמניה לפני עלייתם של הנאצים לשלטון ומהיחידים ששרדו את פרעות "ליל הבדולח". במהלך הפרעות הוצת בית הכנסת, דלתותיו נשברו וחלונותיו נותצו, הריהוט הושחת, וספרי התורה, הסידורים וספרי הקודש נשרפו. עם זאת, המבנה עצמו נותר על תילו. בשנים לאחר מכן שימש בית הכנסת כמחסן של העירייה.
ב-27 באפריל 1945 (כחודש לאחר כיבוש העיר בידי הארמייה השלישית של צבא ארה"ב וכשבועיים לפני כניעתה הרשמית של גרמניה ב-7 במאי 1945) נערכה בבית הכנסת לראשונה מאז שנת 1938 תפילה בציבור, בה השתתפו בעיקר חיילים יהודיים בצבא ארה"ב, לצד מספר מועט של ניצולי המחנות. ב-24 ביוני 1945, לאחר ששוקם ושופץ, נערך טקס רשמי של חנוכת בית הכנסת ע"י המפקדה הראשית של הקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב. תכנית הטקס נדפסה בעלון שלפנינו.
הטקס, אשר התקיים בניצוחם של הרב הצבאי שמואל בלינדר (Samuel Blinder) והחזן מלווין מילר (Melvin Miller) ובהשתתפות החיילים היהודיים ששירתו בקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב, כלל אמירה בציבור של קטעי תפילה ומזמורי תהילים, תפילה לשלומה של ארצות הברית, קריאה בספר תורה, נאומים שונים, ועוד.
בראש עמוד השער איור לוחות הברית עם סמל מגן דוד מעליו (בפינה השמאלית) וסמלו של הקורפוס ה-XIX של צבא ארה"ב (בפינה הימנית).
[1] דף מקופל לשניים (3 עמודים מודפסים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. נייר שביר. קרעים, בהם קרעים חסרים, בשוליים ובקווי הקפל, ללא פגיעה בטקסט. הנייר כהה. כתמים קלים.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מהורניסטייפול רבי "בן ציון יהודא ליב" טברסקי. [שיקגו, ארה"ב, שנות הת"ש בקירוב].
המכתב נשלח אל אחד ממקורביו, הישיש ר' אשר [סגל?]. הוא מברכו שיצליח להגיע אליו לשלום ("שהשי"ת ישלח עזרתו שכ'[בודו] יוכל לבוא שלום להיות אתנו יחד"), ומנחמו על פטירת זוגתו. המשך המכתב עוסק בקרובים וחסידים המנסים להגר לארה"ב (כנראה מחמת מלחמת העולם השניה). בסיום המכתב מברך האדמו"ר את המקבל, שיזכה לשמוע בשורות טובות מבני משפחתו: " ...ואסיים בברכה, המברכו בשיבה טובה, שיזכו לשמוע מבתו בשורה טובה, ונקוה אי"ה להתראות בשֹבַע שמחות. בן ציון יהודא ליב באאמו"ר הרה"צ זצ"ל".
האדמו"ר רבי [בן ציון] יהודה ליב טברסקי (תשרי תרכ"ח-תשי"א), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול ונכדו של ה"דברי חיים" מצאנז. בשנת תרס"ג נבחר למלא את מקום אביו (על אף שהיה הבן השלישי), והנהיג את החצר בהורניסטייפול במשך אחת עשרה שנה. חתן האדמו"ר רבי יצחק יואל רבינוביץ מקנטיקוזיבה. איש גדול בתורה וצדיק מופלג. פיזר מכספו לצדקה וגמל חסדים כסבו ה"דברי חיים" שלא הניח פרוטה ללון בביתו. לאחר מלחמת העולם הראשונה נדד רבות, עלה לארץ ישראל, חזר לאוקראינה, ולאחר המהפכה הקומוניסטית ברח לפולין. בשנת תרצ"ז עבר לאנטוורפן. הצליח להמלט מבלגיה ארבעה ימים קודם כניסת הגרמנים אליה במלחמת העולם השנייה, והיגר לארה"ב. הקים את בית מדרשו בשיקגו והמשיך במעשי הצדקה, כדרכו מאז ומתמיד, אולם הפסיק לקבל קהל, מלבד מספר מצומצם של חסידיו הוותיקים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. מריחת דיו במספר שורות. סימני קיפול. המכתב מודבק על בד לחיזוק.
המכתב נשלח אל אחד ממקורביו, הישיש ר' אשר [סגל?]. הוא מברכו שיצליח להגיע אליו לשלום ("שהשי"ת ישלח עזרתו שכ'[בודו] יוכל לבוא שלום להיות אתנו יחד"), ומנחמו על פטירת זוגתו. המשך המכתב עוסק בקרובים וחסידים המנסים להגר לארה"ב (כנראה מחמת מלחמת העולם השניה). בסיום המכתב מברך האדמו"ר את המקבל, שיזכה לשמוע בשורות טובות מבני משפחתו: " ...ואסיים בברכה, המברכו בשיבה טובה, שיזכו לשמוע מבתו בשורה טובה, ונקוה אי"ה להתראות בשֹבַע שמחות. בן ציון יהודא ליב באאמו"ר הרה"צ זצ"ל".
האדמו"ר רבי [בן ציון] יהודה ליב טברסקי (תשרי תרכ"ח-תשי"א), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול ונכדו של ה"דברי חיים" מצאנז. בשנת תרס"ג נבחר למלא את מקום אביו (על אף שהיה הבן השלישי), והנהיג את החצר בהורניסטייפול במשך אחת עשרה שנה. חתן האדמו"ר רבי יצחק יואל רבינוביץ מקנטיקוזיבה. איש גדול בתורה וצדיק מופלג. פיזר מכספו לצדקה וגמל חסדים כסבו ה"דברי חיים" שלא הניח פרוטה ללון בביתו. לאחר מלחמת העולם הראשונה נדד רבות, עלה לארץ ישראל, חזר לאוקראינה, ולאחר המהפכה הקומוניסטית ברח לפולין. בשנת תרצ"ז עבר לאנטוורפן. הצליח להמלט מבלגיה ארבעה ימים קודם כניסת הגרמנים אליה במלחמת העולם השנייה, והיגר לארה"ב. הקים את בית מדרשו בשיקגו והמשיך במעשי הצדקה, כדרכו מאז ומתמיד, אולם הפסיק לקבל קהל, מלבד מספר מצומצם של חסידיו הוותיקים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. מריחת דיו במספר שורות. סימני קיפול. המכתב מודבק על בד לחיזוק.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים מרבנים שונים. הונגריה וארץ ישראל, שנות התר"ץ-ת"ש בקירוב, רובם מתקופת השואה ומלחמת העולם השניה:
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד דונא-סערדאהעלי, אל הרב ד"ר יצחק איזיק ריינער, בענייני הצלת חתנו ר' יחיאל דוד זאלצער. אב תש"ג [1943].
הגאון רבי אשר אנשיל כ"ץ (תרמ"א-נספה בשואה תש"ד), חתן הגאון משאמלוי רש"ז עהרנרייך. משנת תרצ"ה כיהן כאב"ד וראש ישיבה בסרדהלי. נודע בקנאותו הרבה ובמלחמותיו נגד הרפורמה והתנועה הציונית. חתנו הנזכר במכתב הוא רבי דוד זלצר (תרע"ב-נספה בשואה), מרבני הישיבה בסרדהלי.
• מכתב בחתימת רבי שמעון ישראל פאזען (פוזן) "אב"ד ור"מ דק"ק פאפא, מלפנים אב"ד ור"מ בק"ק שאפראן". המלצה על רבי ירחמיאל יעקב דושינסקי אב"ד ראקאשפאלאטא (בתוך הדברים הוא מספר שהרב הנ"ל עזר הרבה להתרת עגונות נספי השואה). פאפא, תש"ח [1948].
הגאון רבי שמעון ישראל פוזן אב"ד שאפראן (תרנ"ה-תשכ"ט), ממנהיגי היהדות האורתודוקסית והקנאית בהונגריה. נולד בפרנקפורט לאביו רבי גרשון פוזן דיין הקהילה, צאצא למשפחת רבנים ותיקה בעיר. בימי בחרותו עבר לפאפא שבהונגריה, כדי להתקרב לעולם החסידות (אליה התוודע בתקופת שירותו כחייל בימי מלחמת העולם הראשונה באוקראינה) והיה תלמידו הקרוב של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש. לאחר השואה היגר לארה"ב, שם הקים ישיבה והיה אחד מגדולי רבני סאטמר בארה"ב.
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי צבי הירש כ"ץ אב"ד דרצ'קה, אל רבי שמואל זנוויל כהנא ראש הלשכה האורודוקסית בבודפשט, פניה להשתתפות בהוצאות הצלה "קוויטינג של פיקוח נפש". דרצ'קה, אדר ב' תש"ג [1943].
הגאון רבי צבי הירש כ"ץ (תר"ן-תשל"א), בעל "ליקוטי צבי". אב"ד סאלארד משנת תר"ע ואב"ד דרצ'קה משנת תרפ"ב. לאחר השואה היה מראשי בית הדין להתרת עגונות בבודפשט. בשנת תש"ז היגר לארה"ב וכיהן ברבנות בפטרסון ניו ג'רזי.
• גלויה ועליה מכתב מודפס במכונת כתיבה (לא חתום) - הודעה מבד"צ קהל יראים בודפזט כי בשנה זו לא הצליחה הרבנות לסדר את מכירת החמץ במפעלים לייצור שמרים ("העפפע"), ועל כן אין להשתמש במוצר זה עד 14 יום לאחר חג הפסח. בודפשט, חול המועד פסח, ניסן ת"ש [אפריל 1940]
• מכתב (משוכפל בסטנסיל - לא חתום), הזמנה לאסיפת רבנים של "הועד המרכזי" של הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. בודפשט, טבת תש"ב [ינואר 1942].
• מכתב מודפס עם מילוי בכתב יד, מאת "חברא משניות דמחזיקי לומדי תורה" בגרוסוורדיין. הודעה על השתתפות בחלוקת לימוד הש"ס משניות. מילוי בכתב יד בכסלו תר"ץ [1929].
• מכתב מאת "ועד העזרה התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות", בחתימת ידם של רבי איסר זלמן מלצר ורבי שמואל קיפניס. ירושלים, שבט תש"ו [1946].
בדבריהם כותבים הרבנים כי הוועד עוזר ל"קרוב לארבע מאות משפחות רבנים פליטים, רבים מהם מקרוב באו ממחנות ההריגה, ואשר זכו בע"ה [ל]הגיע לחוף מבטחנו בעירום ובחוסר כל, ורק נפשם בם...".
7 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד דונא-סערדאהעלי, אל הרב ד"ר יצחק איזיק ריינער, בענייני הצלת חתנו ר' יחיאל דוד זאלצער. אב תש"ג [1943].
הגאון רבי אשר אנשיל כ"ץ (תרמ"א-נספה בשואה תש"ד), חתן הגאון משאמלוי רש"ז עהרנרייך. משנת תרצ"ה כיהן כאב"ד וראש ישיבה בסרדהלי. נודע בקנאותו הרבה ובמלחמותיו נגד הרפורמה והתנועה הציונית. חתנו הנזכר במכתב הוא רבי דוד זלצר (תרע"ב-נספה בשואה), מרבני הישיבה בסרדהלי.
• מכתב בחתימת רבי שמעון ישראל פאזען (פוזן) "אב"ד ור"מ דק"ק פאפא, מלפנים אב"ד ור"מ בק"ק שאפראן". המלצה על רבי ירחמיאל יעקב דושינסקי אב"ד ראקאשפאלאטא (בתוך הדברים הוא מספר שהרב הנ"ל עזר הרבה להתרת עגונות נספי השואה). פאפא, תש"ח [1948].
הגאון רבי שמעון ישראל פוזן אב"ד שאפראן (תרנ"ה-תשכ"ט), ממנהיגי היהדות האורתודוקסית והקנאית בהונגריה. נולד בפרנקפורט לאביו רבי גרשון פוזן דיין הקהילה, צאצא למשפחת רבנים ותיקה בעיר. בימי בחרותו עבר לפאפא שבהונגריה, כדי להתקרב לעולם החסידות (אליה התוודע בתקופת שירותו כחייל בימי מלחמת העולם הראשונה באוקראינה) והיה תלמידו הקרוב של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש. לאחר השואה היגר לארה"ב, שם הקים ישיבה והיה אחד מגדולי רבני סאטמר בארה"ב.
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי צבי הירש כ"ץ אב"ד דרצ'קה, אל רבי שמואל זנוויל כהנא ראש הלשכה האורודוקסית בבודפשט, פניה להשתתפות בהוצאות הצלה "קוויטינג של פיקוח נפש". דרצ'קה, אדר ב' תש"ג [1943].
הגאון רבי צבי הירש כ"ץ (תר"ן-תשל"א), בעל "ליקוטי צבי". אב"ד סאלארד משנת תר"ע ואב"ד דרצ'קה משנת תרפ"ב. לאחר השואה היה מראשי בית הדין להתרת עגונות בבודפשט. בשנת תש"ז היגר לארה"ב וכיהן ברבנות בפטרסון ניו ג'רזי.
• גלויה ועליה מכתב מודפס במכונת כתיבה (לא חתום) - הודעה מבד"צ קהל יראים בודפזט כי בשנה זו לא הצליחה הרבנות לסדר את מכירת החמץ במפעלים לייצור שמרים ("העפפע"), ועל כן אין להשתמש במוצר זה עד 14 יום לאחר חג הפסח. בודפשט, חול המועד פסח, ניסן ת"ש [אפריל 1940]
• מכתב (משוכפל בסטנסיל - לא חתום), הזמנה לאסיפת רבנים של "הועד המרכזי" של הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. בודפשט, טבת תש"ב [ינואר 1942].
• מכתב מודפס עם מילוי בכתב יד, מאת "חברא משניות דמחזיקי לומדי תורה" בגרוסוורדיין. הודעה על השתתפות בחלוקת לימוד הש"ס משניות. מילוי בכתב יד בכסלו תר"ץ [1929].
• מכתב מאת "ועד העזרה התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות", בחתימת ידם של רבי איסר זלמן מלצר ורבי שמואל קיפניס. ירושלים, שבט תש"ו [1946].
בדבריהם כותבים הרבנים כי הוועד עוזר ל"קרוב לארבע מאות משפחות רבנים פליטים, רבים מהם מקרוב באו ממחנות ההריגה, ואשר זכו בע"ה [ל]הגיע לחוף מבטחנו בעירום ובחוסר כל, ורק נפשם בם...".
7 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מכתבי רבנים ומסמכים שונים, להתרת עגונות השואה, שבעליהן נרצחו ע"י הגרמנים בגיטאות ובמחנות ההשמדה. הונגריה, תש"ה-תש"י [1945-1950] בקירוב.
פסקי דין, היתרי נישואין ואישורים שונים, בחתימות דייני בית הדין המיוחד בבודפשט ("בית דין מיוחד לתקנות עגונות - בלשכה המרכזית לקהלות הארטהאדאקסיות במדינת הונגריה"): רבי ישראל וועלץ, רבי יעקב סגל לעבוויטש, רבי יהושע לרנר אב"ד וואלויץ, רבי צבי הירש הכהן, רבי אברהם אליעזר ציטרון, רבי חנניה דוב הכהן ורבי יעקב סניידערס.
מכתבים וגביות עדות, עם חתימות רבנים שונים מרחבי הונגריה, גרמניה וארצות שונות: רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם אב"ד מחנות העקורים בבמברג גרמניה [לימים, האדמו"ר מסטרופקוב בירושלים]; רבי חיים יעקב רוטנברג רב באנטוורפן ורבי מאיר סג"ל לנדא ובית דינם; רבי זאב וואלף סאמעט דומ"צ קליינוורדיין ובית דינו; רבי משה שטרן דומ"צ דברצן; רבי יקותיאל יהודה היילפרין אב"ד נאנאש ובנו רבי בן ציון היילפרין; רבי יהושע לרנר [ה"וואלאוצער רב"]; רבי עמרם הלוי יונגריז אב"ד דיאנדאש; רבי משה נתן שיק; רבי יעקב שרגא היימאן מטאקאי; רבי מנחם צבי ב"ר חיים אליהו [ניימן, תלמיד ה"קדושת יו"ט"]; רבי מרדכי גרינפלד מטאגלאש ובית דינו; רבי משה מרדכי פולק אב"ד שולט-וואדקערט ובית דינו; רבי צבי הכהן אב"ד דערעטשקע; רבי נפתלי אלימלך גרינפלד ובית דינו "ועד חיזוק הדת דק"ק מאטעסאלקא"; רבי שלמה דוב ווידער מנירדהאז; רבי שמחה בונם מהעיר איהעלי (אוהל Sátoraljaújhely) ובית דינו; רבי יושע כץ אב"ד מאקאווא ובית דינו; ועוד.
מכתב בולט באוסף שלפנינו נועד להישלח לרבנים רבים - כדי להשיג "היתר מאה רבנים". במכתב מפורטים השיקולים להתרת בעלים שנשותיהם נעלמו בזמן המלחמה (נכתב כשישה חודשים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בחשון תש"ו אוקטובר 1945). בשולי מכתב זה 11 חתימות רבנים ודיינים: רבי יעקב סגל לעבוויטש; רבי אברהם גוטענפלאן אב"ד טינניע [בעל "כתר כהונה"]; רבי אלעזר שפירא ראב"ד [קליינוורדיין?]; רבי מרדכי בן חיים יודא [הופמן] דומ"צ ב' אויפאלו; רבי מאיר לאמעט רב דק"ק טארנא גאולי ציון; רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד האידו סאבסלו [בעל "לקט הקמח החדש"]; רבי דוד גרוס רב בטאב; רבי צבי אריה שיק רב בשארואר; רבי יהושע לרנר אב"ד וואלוויץ; רבי יקותיאל צבי שיק ראב"ד מישקולץ; רבי יעקב צבי יונגרייז אב"ד פאהר דיארמאט.
46 מכתבים חתומים, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים, חלקם על דפים חלקים. שבעה מהאישורים נכתבו על גב תצלומים של מקבלי האישור. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
פסקי דין, היתרי נישואין ואישורים שונים, בחתימות דייני בית הדין המיוחד בבודפשט ("בית דין מיוחד לתקנות עגונות - בלשכה המרכזית לקהלות הארטהאדאקסיות במדינת הונגריה"): רבי ישראל וועלץ, רבי יעקב סגל לעבוויטש, רבי יהושע לרנר אב"ד וואלויץ, רבי צבי הירש הכהן, רבי אברהם אליעזר ציטרון, רבי חנניה דוב הכהן ורבי יעקב סניידערס.
מכתבים וגביות עדות, עם חתימות רבנים שונים מרחבי הונגריה, גרמניה וארצות שונות: רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם אב"ד מחנות העקורים בבמברג גרמניה [לימים, האדמו"ר מסטרופקוב בירושלים]; רבי חיים יעקב רוטנברג רב באנטוורפן ורבי מאיר סג"ל לנדא ובית דינם; רבי זאב וואלף סאמעט דומ"צ קליינוורדיין ובית דינו; רבי משה שטרן דומ"צ דברצן; רבי יקותיאל יהודה היילפרין אב"ד נאנאש ובנו רבי בן ציון היילפרין; רבי יהושע לרנר [ה"וואלאוצער רב"]; רבי עמרם הלוי יונגריז אב"ד דיאנדאש; רבי משה נתן שיק; רבי יעקב שרגא היימאן מטאקאי; רבי מנחם צבי ב"ר חיים אליהו [ניימן, תלמיד ה"קדושת יו"ט"]; רבי מרדכי גרינפלד מטאגלאש ובית דינו; רבי משה מרדכי פולק אב"ד שולט-וואדקערט ובית דינו; רבי צבי הכהן אב"ד דערעטשקע; רבי נפתלי אלימלך גרינפלד ובית דינו "ועד חיזוק הדת דק"ק מאטעסאלקא"; רבי שלמה דוב ווידער מנירדהאז; רבי שמחה בונם מהעיר איהעלי (אוהל Sátoraljaújhely) ובית דינו; רבי יושע כץ אב"ד מאקאווא ובית דינו; ועוד.
מכתב בולט באוסף שלפנינו נועד להישלח לרבנים רבים - כדי להשיג "היתר מאה רבנים". במכתב מפורטים השיקולים להתרת בעלים שנשותיהם נעלמו בזמן המלחמה (נכתב כשישה חודשים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בחשון תש"ו אוקטובר 1945). בשולי מכתב זה 11 חתימות רבנים ודיינים: רבי יעקב סגל לעבוויטש; רבי אברהם גוטענפלאן אב"ד טינניע [בעל "כתר כהונה"]; רבי אלעזר שפירא ראב"ד [קליינוורדיין?]; רבי מרדכי בן חיים יודא [הופמן] דומ"צ ב' אויפאלו; רבי מאיר לאמעט רב דק"ק טארנא גאולי ציון; רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד האידו סאבסלו [בעל "לקט הקמח החדש"]; רבי דוד גרוס רב בטאב; רבי צבי אריה שיק רב בשארואר; רבי יהושע לרנר אב"ד וואלוויץ; רבי יקותיאל צבי שיק ראב"ד מישקולץ; רבי יעקב צבי יונגרייז אב"ד פאהר דיארמאט.
46 מכתבים חתומים, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים, חלקם על דפים חלקים. שבעה מהאישורים נכתבו על גב תצלומים של מקבלי האישור. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג