ספר שו"ת הר"ן, שאלות ותשובות מאת רבינו נסים גירונדי. מיץ, [תקל"ו 1776].
עותק מיוחס, שעבר בירושה במשפחות רבנים ואדמו"רים - אדמו"רי סיגט וסאסוב.
רישומי בעלות וחתימות: חתימה (מטושטשת) של "הק' משה דוד אשכנזי" (אב"ד טולטשווא וצפת); בדף המגן האחורי רישום בעלות של הגאון רבי משה דוד אשכנזי, בחתימת בנו "הק' יואל אשכנזי" (אב"ד זלוטשוב); בדפי המגן הקדמיים רישומי בעלות המעידים שהספר שייך ל"הגאון הגדול... מו"ה יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגעט" (בעל "ייטב לב"); ובדף השער רישום המעיד שהספר שייך להאדמו"ר רבי חנוך העניך מאיר מסאסוב "חופ"ק קערעצקיע במדינת טשעכין סלאוואקי" (חתן ה"קדושת יו"ט" מסיגט, בנו של ה"ייטב לב").
בדפי המגן רישומים נוספים: רישום בכתב יד עתיק, שבו מוזכר "...הרבני הגאון החריף... הרב אב"ד דק' פראג"; רישום "קוויטל" של חסיד שרשם את שמו ושם אמו "ישראל בן רחל לישועה במ"ג", ורישום (בגרמנית) של טיוטת שטר חוב על סך 200 גולדן.
הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש), בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" מסיגט. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמו"רים מסאטמר ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו "תולדות אדם" בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כתב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, והיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
בנו הגאון רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (תק"ע-כסלו תרמ"ב), תלמידו וחתן-חתנו של רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט". מגדולי הרבנים ומרביצי התורה בגליציה. בין תלמידיו המובהקים היה הגאון המהרש"ם מברעזאן, שנסמך על ידו להוראה. מחבר הספר שו"ת מהר"י אשכנזי (מונקאטש, תרנ"ג). בתו נישאה לבן-דודה בעל ה"קדושת יו"ט" והיא אמו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - שנקרא על שם סבו זה [בהסכמת האדמו"ר מסאטמר למהדורה החדשה של ספרו שו"ת מהר"י אשכנזי, הוא כותב עליו: "...זקני אבי אמי... הגה"ק מרן יואל אשכנזי האבדק"ק זלאטשוב... גאון וצדיק מדור הקדום... כי ידוע גאונו וצדקתו והעמיד תלמידים גאונים וגדולים..."].
האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), חתן רבי משה דוד אשכנזי מטולטשווא. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. כיהן כאב"ד אוהעל וערים נוספות ובשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט, בה הקים ישיבה גדולה, שבתקופת פריחתה למדו בה כמאתיים תלמידים. מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. נודע בספריו: ספר ייטב לב על התורה, ספר ייטב פנים על המועדים, ספר רב טוב על התורה ושו"ת אבני צדק.
האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאייער-טייטלבוים (תרמ"ד-תש"ג 1884-1942), אב"ד סאסוב וקרעצקי, מגדולי האדמו"רים והצדיקים בדורו. חתן בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט ובנו של רבי יוסף דוד מסאסוב, מצאצאי האדמו"ר רבי חנוך מאלסק בעל "לב שמח", ומצאצאי האדמו"ר רבי שלום מבעלז. קדוש וטהור, תלמיד חכם מופלג, נודע בתפילותיו הנלהבות והיה פועל ישועות עבור כלל ישראל. בצוואתו ציוה שלא לכתוב שום תואר על מצבתו, רק "שפעל ישועות לבני ישראל".
[1], נו דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים רבים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר מלא הרועים, שני חלקים, כללי הש"ס והפוסקים, מאת האדמו"ר הגאון רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב. זולקווא, תקצ"ח [1838]. מהדורה ראשונה.
בדפי הספר ארבע הגהות למדניות בכתב-ידו של האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק, שלוש מהן חתומות בשמו: "הק' אורי". שש הגהות למדניות בכתיבה אחרת, שלוש מהן חתומות "זעירא פנחס" ואחת חתומה "מז"פ" [כנראה: ממני זעירא פנחס] - כפי הנראה, זהו כתב-יד אחיו וחתנו האדמו"ר רבי פנחס לנדמן מאוקנא.
מחבר הספר, האדמו"ר הקדוש רבי יעקב צבי יאליש (יולס) אב"ד דינוב (תקל"ח-תקפ"ה), מגדולי התורה והחסידות בגליציה. נולד בפרמישלא ונתגדל בבית סבו רבי יהודה ב"ר צבי אב"ד מז'יבוז', שם למד אצל הגה"ק רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה". כיהן ברבנות בערים דינוב, גלאגוב והוסאקוב. פרש מן הרבנות והתיישב בעיר מולדתו פרמישלא. תלמיד מובהק של צדיקי החסידות: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי מנדל מרימנוב. מדבריהם הוא מביא בספריו תוך ציון התואר "מורי". גדול בנגלה ובנסתר, גאון מופלג ומחבר פורה שחיבר כ"ז ספרים, אך רק חלק מהם נדפסו: "מלוא הרועים" כללים בהלכה, "קהלת יעקב" כללים בקבלה, "ישרש יעקב", "אמת ליעקב" על התורה, ועוד.
האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק (תקצ"ח-תרע"ז, אנצ' לחסידות, א, עמ' רד-רה) היה נכדו של ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק. רעייתו הייתה נינה של החוזה מלובלין. הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"שר שלום" מבעלז ורבי יצחק מנשכיז. כיהן ברבנות בערים ווישנוביץ שברוסיה, לעספיץ ופודול-אילואי שברומניה. היה גאון מופלג וגדול בתורה, והרבה לכתוב הגהות בשולי גליונות ספריו, בהן גם הגהות על הירושלמי. מחבר הספרים "אור יצהר", "שלמא רבא" ו"דמעות שליש - הספדים". "נהג לכתוב חידושיו בקנה של אווז, בדיו שיצר במו ידיו מעשן התנור שאסף מן הארובה" (מתוך תולדות משפחת לנדמן שנדפסו בסוף ספרו "אור יצהר", בני ברק תשנ"ו).
האדמו"ר רבי פנחס לנדמן מאוקנא (תר"ט?-תרפ"ט), היה אחיו הצעיר של רבי אורי לנדמן הנ"ל ובהמשך הפך לחתנו כשנשא לאשה את בתו שרה צירל. שימש ברבנות ואדמו"רות בערים קרילוב (פולין), דרוהוביטש ואוקנא (רומניה). הניח אחריו חידושים בכתובים ("אור יצהר", עמ' רי).
חותמות בשער, מחוקות בחלקן: "יעקב קאפיל..." [לרבי אורי ולרבי פנחס היה אח בשם רבי יעקב קאפיל לנדמן - האדמו"ר מקיטוב-טרנופול, מחבר "השיב לב אבות", אך לא ברור אם אלה חותמות שלו].
[2], צב; טז דף. חסר דף אחרון. 38 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי רב וקמטים. סימני עש. ללא כריכה.
סטפנסקי חסידות, מס' 346.

ספר הצניעות והישועה, דיני צניעות, מכ"ק האדמו"ר מזוטשקא רבי יצחק אייזיק רוזנבוים. ירושלים, תשמ"ד.
העותק של המחבר. על דף הבטנה הודבק כרוז - "קול קורא לישראל קדושים! קדושים תהיו!" ועליו חותמת האדמו"ר. על דף הבטנה שלצדו, רישום בעלות משנת תשנ"ט המעיד על קבלת הספר במתנה מכ"ק האדמו"ר המחבר.
בדפי הספר עשרות הגהות והוספות בכתב-יד קדשו של המחבר. ברבות מן ההגהות הוא מציין "שו"ר" [=שוב ראיתי]. בהגהה בדף קעז (מתאריך חשון תשמ"ז) הוא מביא דבר שהראה לו נכדו הב' אשר ישעי'.
הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (תרס"ו-תש"ס) בנו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה, כיהן באדמו"רות בעיר זוטשקא ובעיר וואשקוביץ. לאחר השואה כיהן באדמו"רות בארה"ב. בשנת תשל"ג עלה לארץ ישראל. רבים היו צובאים על דלתותיו להפקד בדבר ישועה ורחמים, לקבל ברכה או עצה טובה והוא נודע ל"פועל ישועות". פרסם כרוזים, חיבורים וקונטרסים לחיזוק עניני הצניעות והשלום, הכשרות והשבת.
תקנב עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב מאד. חיתוך דפים צבעוני. קרע קל בכריכה.

ספר ליקוטי הלכות, יורה דעה [הלכות שחיטה - הלכות ראשית הגז], מיוסד על תורת רבי נחמן מברסלב, מאת תלמידו רבי נתן שטרנהארץ מברסלב (מוהרנ"ת). [זולקווא, תר"ח 1848]. מהדורה ראשונה.
בדף א' חותמת בעלות של רבי "יוסף חנניא ליפא מייזלס אבד"ק פרעמיסלא".
הגאון רבי יוסף חנניה ליפא מייזלש (תקפ"ג-תרכ"ה, אנצ' לחכמי גליציה, ג, עמ' 803-807), מגדולי רבני גליציה. אב"ד פשמישל (פרמישלא) משנת תרי"א. בהלווייתו ספד לו בעל ה"שואל ומשיב" ואמר כי "לא הניח גדול כמותו". מקורב ותלמיד של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז, והתכתב עמו רבות בהלכה. בעל "פני יוסף" ושו"ת "תפארת יוסף".
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו - רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". תהליך ההדפסה נמשך על פני כעשרים שנה. רק החלק הראשון נדפס בחיי המחבר רבי נתן מברסלב, בעיר יאסי. החלקים הבאים נדפסו לאחר פטירתו, בזולקווא ובלמברג (לבוב). ספרים אלו זכו למהדורות רבות כבר בשנים הראשונות לאחר הדפסתם. עד ימינו נדפסות מהדורות נוספות לספר קדוש זה.
המחבר, רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב - מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
בדפים רנז-רסז מפתחות לכרכי לקוטי הלכות על אורח חיים [חלקים א-ד] ולחלק הנוכחי, עם מקורות לספרים ליקוטי מוהר"ן קדמאה ותנינא, סיפורי מעשיות ושיחות הר"ן.
[2], רסז דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע גדול בדף האחרון (כמחצית מהדף חסרה). הגהות בכתב יד. ללא כריכה.
סטפנסקי חסידות, מס' 276.

ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. זולקווא, [תקנ"ט 1798].
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." (המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער).
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, ואפשר שנדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. במהדורה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן לספר השם "תניא", שלאחר מכן נתקבע בפי כל. במהדורה הראשונה נקרא הספר "ליקוטי אמרים" בלבד.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על נתינת ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[3], ב-עד דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. כתם עם פגיעה בטקסט בשניים מהדפים. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימני עש. בשני הדפים הראשונים ובשני הדפים האחרונים סימני עש קשים, עם חסרון ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר על פני חלקים גדולים משטח הדפים ושוליהם (יתכן שדפים אלו הושלמו מעותק אחר). חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 36-43.