שולחן ערוך אורח חיים, חלק שני, עם באר היטב, ועם החיבורים "שערי תשובה" ו"יד אפרים". [דובנא, תק"פ 1820]. דפוס רבי חיים מרדכי מרגליות.
מהדורה ראשונה של שני החיבורים: "יד אפרים" מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי, ו"שערי תשובה" מאת אחיו רבי חיים מרדכי מרגליות אב"ד דובנא. הספר שלפנינו נדפס בבית הדפוס שבדובנא שייסד מחדש רח"מ מרגליות לאחר שבית הדפוס שבעירו נסגר לכמה שנים. רח"מ ביקש להדפיס בדפוסו החדש את כל ארבעת חלקי שלחן ערוך עם "באר היטב", בתוספת חיבורו "שערי תשובה", שנועד להוות השלמה ומילואים ל"באר היטב" ולסכם את תשובות האחרונים על כל עניין. רח"מ הספיק להביא את החלק הראשון של אורח חיים לדפוס, אך נפטר בטרם הספיק להשלים את החלק השני, והוא הושלם ונדפס לאחר פטירתו על ידי אחיו רבי אפרים זלמן. (בראש הכרך הראשון נדפסה הסכמת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, שהיא ההסכמה היחידה הידועה ממנו).
הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי (תקכ"א-תקפ"ח) בעל "בית אפרים" ו"מטה אפרים", מגדולי דורו ומגדולי הפוסקים. הגאון רבי יהודה אסאד כינהו "גדול האחרונים" (שו"ת יהודה יעלה, יו"ד, סימן מו). ספריו בשו"ת ובהלכה הנם מספרי היסוד של פסק ההלכה, וכבר בחייו היו מפורסמים, וכפי שהעיד עליו החתם סופר בהספדו: "ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו מספרים שחיבר" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עט-פא). באחת מתשובותיו כותב לו החתם סופר בכבוד גדול ומזכיר את מהדורת השולחן ערוך שלפנינו (שו"ת חתם סופר, חלק א, סימן מא): "שלמא למר שלמא למר ידידות נפשנו הרב הגאון האמיתי נזר ישראל ותפארתו ע"ה פ"ה [עמוד הימיני פטיש החזק] כקש"ת מו"ה זלמן מרגליות נ"י, מכתב קדשו הגיעני עם ספרו הקדוש... ועל עתה יצאתי על מה שמצאתי ע"י מעשה שהי' לפני בש"ע דמר אחיו הגאון נ"י בשערי תשובה...".
חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.
[2], שכה, [1] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער ובמספר מקומות נוספים. כריכה ישנה.

ספר לחם שמים, על המשניות, חלק ראשון, עם קונטרס "בנין בית הבחירה", מאת הגאון רבי יעקב עמדין - היעב"ץ. ואנזיבעק (ונדסבק), [תצ"ג 1733]. מהדורה ראשונה.
הספר הראשון שהדפיס היעב"ץ, והיחיד מבין ספריו שלא נדפס באלטונה, בה הקים את דפוסו. מעבר לשער, איור המזבח לפי שיטת הראב"ד.
רישומים בכתב-יד בדף המגן והשער. חותמות: "יונה הלוי טענענבוים בהגאון רמ"צ זצ"ל".
[1], קיח, קכ-קכב דף. כ-34 ס"מ. מצב כללי טוב, מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדף שאחריו, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים בדפים נוספים. סימני עש. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

כרך גדול של גליונות סטנסיל וגליונות בכתב-יד - סיכומי השיעורים של הגאון רבי יוסף ליב בלוך והגאון רבי חיים רבינוביץ (ר' חיים טעלזר) בישיבת טלז בשנים תרפ"ב-תרפ"ו (1922-1926) - מעזבון תלמיד הישיבה רבי מרדכי בורר אב"ד גיילנגן הי"ד.
עשרות גליונות, הכוללים את השיעורים "הכלליים" שמסר הגרי"ל בלוך לפני כל בני הישיבה, ואת שיעורי רבי חיים טעלזר לתלמידי השיעורים (בעיקר לשיעורים ב' וג'). רובם מודפסים בסטנסיל ומיעוטם בכתב-יד. נאספו ונכרכו על ידי תלמיד הישיבה רבי מרדכי בורר - לימים אב"ד גיילנגן וראנדג במדינת באדן בגרמניה.
הגליונות שנדפסו בסטנסיל הופצו בקרב בני הישיבה (שוכפלו מהעתקה בכתב יד של אחד התלמידים). בחלק על מסכת בבא בתרא, כ-18 גליונות בכתב-יד. כפי הנראה, הם המקור ממנו שוכפלו הגליונות לתלמידים. בגליונות רבים שנדפסו בסטנסיל דהה הצבע והמילים חוזקו מחדש בעט.
בראש הכרך עמוד שער שהכין רבי מרדכי בורר, עם רישום בכתב-ידו: "שעורי הגרי"ל הגר"ח הגר"י שי' על ח' מסכתות יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קדושין, ב"ק, ב"מ, ב"ב, אשר זכיתי לשמוע בישיבה הק' טלז יע"א בליטא בעז"ה הטוב מחג שבועות תרפ"ב-אלול [תר]פ"ו לפ"ק, ק"ב [קניגסברג] יע"א ז' אלול [תר]פ"ז לפ"ק, הק' מרדכי בלא"א החבר מאיר נ"ע".
בשולי השער הדביק הרב בורר תמונת מחזור של "תלמידי הישיבה ראשי' ומנהלי' וחברי קבוץ האברכים להשתלמות עליונה בתורה ודעת ד' שנת תרפ"ה", וסימן בדיו אדומה את את תמונתו האישית. במרכז התמונה נראים ראש הישיבה הגרי"ל בלוך ובצדיו בנו רבי אברהם יצחק בלוך ורבי חיים רבינוביץ.
בהמשך נכרכו דפי "שער" לפני כל מסכת (בהם מופיע שם המסכת בלבד).
בראש הקובץ צורף דף עם "מפתח השיעורים מישיבת טלז".
על גבי הגליונות חתימות בעלים של תלמידים מהישיבה. ברובם חתימות רבי מרדכי בורר. במספר גליונות מופיעה חתימת רבי עזריאל רבינוביץ הי"ד - מראשי הישיבה, בנו של רבי חיים מטלז. בגליונות אחרים מופיעות חתימות תלמידי הישיבה: חיים ליב ברנשטיין וקופיל ויטקין.
הרב ד"ר מרדכי בורר (תרנ"ה-תרצ"ט) נולד באנסבאך שבבוואריה, ובהיותו בן 17 היגרו הוריו למינכן. הוריו לא ניהלו אורח חיים דתי, אך כבר בימי נעוריו החל להתקרב לדת. לצד לימודיו בגמנסיה במינכן, למד גם אצל רב הקהילה רבי חנוך הכהן ארנטרוי. לאחר מכן היה תלמידו של רבי אברהם אליהו קפלן בבית המדרש לרבנים בברלין ובמקביל השלים את חוק לימודיו כמועמד לרבנות באוניברסיטת ברלין. בהמלצת רבו רא"א קפלן נסע ללמוד בישיבת טלז תחת הנהגת ראש הישיבה הגרי"ל בלוך. כבר בהיותו בטלז החל את דרכו החינוכית, כמורה בבית הספר "יבנה" בטלז. לאחר מכן ניהל את התלמוד תורה בקניגסברג. בשנת תרפ"ח התמנה לרבה של גיילינגן, ראנדג והגלילות בבאדן שבגרמניה. בימי המשטר הנאצי סייע למאות יהודים להימלט לשווייץ (הסמוכה לבאדן) ואף נאסר בשל כך. ב"ליל הבדולח" נעצר והובל למחנה דכאו. גם שם המשיך להרביץ תורה ומנע פיו מאכילת טריפות. ביום בו היה אמור להשתחרר השיב את נשמתו ליוצרה, לאחר שעונה קשות. רבי מרדכי גם היה פעיל באגודת ישראל בגרמניה וחבר ב"קרן התורה" של אגודת ישראל.
רבו הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג כתב בשולי תשובתו אליו (שרידי אש ח"א, סימן לא) "השואל היה תלמיד ותיק של בית מדרש לרבנים... הוא היה צדיק תמים, עוסק בתורה יומם ולילה ונוהג בקדושה ובטהרה בכל הוויות חייו ואף שהיה באפשרותו להציל את עצמו קודם פרוץ המלחמה... לא רצה לעזוב את קהלתו לבדה בשעת צרה ומצוקה. וראוי לקבוע לדורות כי בין רבני גרמניא נמצאו אנשים צדיקים חסידים וקדושים אשר במדינות אחרות היו רבבות אנשים רצים אחריהם ליהנות מזיו תורתם ויראתם את השכלתם האקדימאית שקבלו במכללות גרמניא הורידו למדרגה של רקחות וטבחות, ממש לא יאומן כי יסופר, את התארים האקדמאיים הסתירו מעין כל ולא השתמשו בהם אלא במגעם עם השלטונות ובמלחמתם נגד החופשיים המתבוללים".
ישיבת טלז הייתה אחת הישיבות החשובות והמרכזיות בליטא. היא נוסדה בשנת תרל"ה בערך, ועיקר המוניטין שלה יצא לאחר סגירת ישיבת וולוז'ין בשנת תרנ"ו. על ראשיה נמנו גדולי עולם, אשר העמידו תורה שלימה של שיטת לימוד וחינוך קפדני. בראשות הישיבה עמדו רבי אליעזר גורדון ולאחר מכן חתנו הגרי"ל בלוך, ואף הגאון רבי שמעון שקופ הרביץ בה תורה במשך ח"י שנים. מבית המדרש הטלזאי יצאו גדולי תורה וראשי ישיבות, שהאירו את שמי ליטא בתורתם, הנודעים שבהם הם רבי אלחנן וסרמן ורבי נפתלי טרופ. היא התקיימה במלא תפארתה והדרתה עד שעלה עליה הכורת הנאצי.
שיעורי רבי חיים טעלזר, אשר רבים מהם נמצאים באסופה זו, הצטיינו בחריפות רבה. הוא נודע כמחדש נפלא, המנתח את הסוגיא בהבנה דקה מן הדקה. הוא נתקבל כר"מ בישיבה על מקומו של רבי שמעון שקופ והרצה שיעורים לפני שיעור ב' וג' בישיבה. בישיבת טלז הייתה חלוקה מיוחדת של השיעורים, הם לא נקבעו לפי גילאי התלמיד - כמקובל בשאר הישיבות, אלא לפי רמת הלימוד של התלמיד. חידושיו נדפסו בשלושת כרכי הספר "חידושי רבי חיים מטעלז" (לא נבדק האם כל השיעורים המופיעים לפנינו נדפסו שם).
244 דף (כ-470 עמ'). רובם מודפסים בסטנסיל וכ-50 דף בכתב-יד. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. קונטרסים מנותקים או רופפים. בחלק מגליונות הסטנסיל דהה הדיו והאותיות חוזקו בעט. כריכה פגומה, מנותקת חלקית, ללא שדרה.

טור, חושן משפט, חלק שני, סימנים קעה-תכו, עם הפירושים בית חדש, פרישה ודרישה. פרנקפורט דמיין, [תע"ו 1716].
בדף השער "הקדשה עצמית" בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי בנימין וואלף לעוו, בעל ה"שערי תורה": "הגיעני במתנה מכבוד דודי הרבני הנגיד המפורס'[ם] מוהר"ר יהושע נ"י, וכה יזכני ד' ללמוד בתורתו הקדושה לשמה, נא'[ום] הק' ב' וואלף".
הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). שימש ברבנות בכמה ערים בפולין, בבוהמיה ובהונגריה. גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה". את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
[1], קכ; קפז דף. 32 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרעים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת. קרעים במספר דפים נוספים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר חק יוסף, על שו"ע הלכות פסח (עם הפנים), מאת רבי יוסף מברסלוי. אמשטרדם, [ת"צ 1730]. דפוס משה פרנקפורט. מהדורה יחידה.
רישומי בעלות בדף השער, בהם הרישום: "ואני אחרון יעקב חיים סופר" - חתימת הגאון רבי יעקב חיים סופר בעל "כף החיים".
רישום נוסף בדף השער: "לדורן דרשה הק' חיים מדפיס" (כפי הנראה מדובר ברבי חיים מדפיס מפיורדא; יתכן שהוא המוזכר בספר שלפנינו בדף נב/2 כאחד מפועלי הדפוס שעסקו בהדפסת הספר: "הפועל הדרוקר... אברהם חיים בן צבי יצ"ו", והיה זה קודם שייסד את בית דפוסו בפיורדא).
רישום נוסף בכתב-יד בשולי דף השער (קצוץ): "חנני ה' בז[ה] ומגן הוא ל[כל] החותם [בו] מנח[ם] מענד[יל] הלו[י?] בן... ישרא[ל] יעקב נ"ע... פעיה["ק] ירושל[ים]... הסת"[ר] לפ"ק".
הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר (תר"ל-תרצ"ט) בעל "כף החיים", יליד בבל, תלמיד רבי עבדאללה סומך ורבי יוסף חיים בעל "בן איש חי". מחכמי בבל וירושלים הנודעים ומגדולי הפוסקים. נודע בסדרת הספרים "כף החיים", בהם ערך וליקט פסקי דינים ומנהגים על סדר השולחן ערוך. היה מקובל גדול ועסק בקבלה יחד עם רעו רבי יהודה פתיה ועם הרב השד"ה. בספרו "כף החיים" משולבים מנהגים רבים על פי הקבלה.
[1], לג, לח-מט, לד-לז, נ-נב, [1] דף. דפים לד-לז נכרכו שלא במקומם. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.