ספר לקוטי תורה (בארבעה כרכים) וספר תורה אור (בשני כרכים) - מאמרי החסידות של האדמו"ר הזקן בעל התניא על התורה:
• ספר לקוטי תורה, ארבעה חלקים, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ז'יטומיר, תר"ח 1848. דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה.
ארבעת החלקים בארבעה כרכים. השערים של חלקים ויקרא ודברים נדפסו בחלקם בדיו אדומה.
הספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי), ואילו המאמרים על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז).
בספר מובאים "דרושים" שאמר בעל התניא בפני הציבור בשבתות ומועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר תלמידים באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכדו ותלמידו המובהק של בעל התניא, האדמו"ר ה"צמח צדק". כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס על ידי בני ה"צמח צדק", האדמו"רים רבי יהודה ליב מקאפוסט ורבי חיים שניאור זלמן מלאדי.
בספר "בית רבי" נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
• ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, עם קונטרס "הוספות לספר תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ז'יטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של קונטרס ההוספות. שני כרכים.
בדף השער השני מצוין: "נדפס מחדש בתכלית ההידור, ובהגהות אמתיות ונתקנו בפנים...".
בקונטרס ההוספות נוספו 15 מאמרים חדשים של בעל התניא. בעוד שרוב הספר נדפס על פי הנוסח שכתב אחי המחבר רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, המאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות הם מכתיבתו של בן המחבר - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כפי שנכתב בדף השער לקונטרס ההוספות.
בספר "בית רבי" מאת רבי חיים מאיר היילמן (ברדיטשוב תרס"ב, ב', עמ' 34) מובאת מסורת שהמאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות עברו עריכה וקיצור בידי האדמו"ר ה"צמח צדק", חתנו של האדמו"ר האמצעי: "ושמענו שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע תיקנם, היינו שלקח דרושי חותנו רבינו [האדמו"ר האמצעי] הארוכים מאד וקצרם".
חותמות וחתימה בדפי השער של כרך תורה אור ובמקומות נוספים: "ש' זלמן יצחק וואלשאניק - ריגא".
ששה כרכים. לקוטי תורה – כרך ראשון (ויקרא): [1], ח; נ דף. כרך שני (במדבר): [1], צו דף. כרך שלישי (דברים): [1], ק דף. כרך רביעי (שיר השירים): [1], ב-ג, ג-נא דף. כרך חמישי – תורה אור: קב דף. כרך ששי – הוספות לספר תורה אור: כד דף. 27.5-24.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. מרבית הכרכים במצב כללי טוב-בינוני, כרך רביעי של לקוטי תורה במצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. כתמי רטיבות גדולים בכרך הרביעי של ספר לקוטי תורה. סימני עש קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בדף השער של הכרך הראשון של לקוטי תורה, עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר קטן עם פגיעה קלה בטקסט בדף השער של כרך תורה אור. בכרך הרביעי של ספר לקוטי תורה קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר, וסימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. הדבקות נייר רבות בדף האחרון של כרך זה. רישומים בכתב-יד. כריכות חדשות (לא אחידות).
סטפנסקי חסידות, מס' 297.

ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" - פירוש והרחבה על סידור האדמו"ר הזקן, מאת בנו האדמו"ר רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.
שני שערים, השער הראשון בנוסח קצר והשני מפורט יותר.
בשנת תקע"ו הדפיס האדמו"ר האמצעי בקאפוסט את נוסח הסידור שערך אביו האדמו"ר הזקן ("סדור הרב"), עם המאמרים ("פירוש המילות") שנאמרו על ידי אביו ונכתבו על ידו. ביאורי האדמו"ר הזקן נאמרו בתמצות ובקיצור, על חלקים גדולים של הסידור, אך לא על כולו. וכפי שנכתב בשער השני של הספר שלפנינו: "יען כי אז הובאו פירושן ובאורן בכתובים קצרים, הנה לעת זקנתו של מרן אדמו"ר מרנא דובער הנ"ל, הוסיף אומץ וכח... למשוך בקסת שנית ידו לבאר פירושן של הדברים שנאמרו מכבר...". מסיבה זו נקרא הספר שלפנינו בשם "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה בסידור בקאפוסט, שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב הספר שלפנינו הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק מהספר הוא פירוש חדש על אותם חלקים שהאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו המחבר (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו).
רבני ויטבסק מעידים בהסכמתם: "כי כבוד קדשו נ"ע [=האדמו"ר המחבר] חבב מאוד קונטרסים אלו, והרבה בשבחן, כאשר שמעתי בעצמי מפיו הקדוש בעוד זרחה לנו שמשו".
[2], קיד דף. 28 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. חותמות בדף השער הראשון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 474.

שני דפים גדולים בכתב-יד - כתב הכתרה של רבי משה יהודה ליב לנדא לרבנות קורניץ, עם 144 חתימות מבני הקהילה. קורניץ (פלך ווילנא), י"ז סיון תרמ"ד [1884].
כתב ההכתרה שלפנינו נכתב באמצע ימי ה"שבעה" על הרב הקודם של קורניץ - רבי מרדכי זיסקינד (המכונה "ר' זישקא"), חותנו של רבי משה יהודה ליב לנדא, שנפטר בי"ד סיון תרמ"ד.
על כתב ההכתרה שלפנינו סיפר בנו של רבי משה יהודה ליב - רבי יעקב לנדא - בזכרונותיו: "כתב הרבנות אשר נמסר אחרי פטירת ר' זישקא לאבי, מתחיל במלים אלה: 'אחרי אשר גברו אראלים את מצוקים והועלה ארון הקודש מאור עינינו עטרת ראשנו מרא דאתרינו הכ"מ, נתאספנו...'. כתב רבנות זה נכתב על ידי החסיד המופלג ר' יהושע קאסטרעל... מיד, בשוב הקהל מהלויה, התאספו ראשי הציבור וקיבלו עליהם לרב העיר את אבי ז"ל [רבי משה יהודה ליב לנדא], והכתב נכתב ביום טו"ב סיון" (מגילת קורניץ, עמ' 23-24).
[2] דף. 35 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. בכמה מקומות תיקונים בנייר דבק. סימני קיפול. נקבי תיוק.
הגאון החסיד רבי משה יהודה ליב לנדא אב"ד קורניץ (תרי"ג?-אלול תרע"ג), מחשובי רבני חב"ד. נסמך להוראה בשנת תרל"ו, בהיותו כבן עשרים ושלש, על ידי רבי אריה ליב זיבוב אב"ד דווינסק. "הגדול ממינסק" כתב לו בתשובה הלכתית בהיותו כבן עשרים וחמש: "שאלת חכם חצי תשובה ושאלת חכם שכמוהו הוא תשובה שלימה". על פי עדות בנו רבי יעקב: "כל הש"ס עם תוספות והרא"ש היה שגור על פיו, מלבד בקיאותו הנפלאה בכל חלקי שלחן ערוך ובספרי שאלות ותשובות". הסתופף בצ"ל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שהעריכו מאד והתחשב בפסקיו (מגילת קורניץ, תל אביב תשט"ז, עמ' 24).

קונטרס בכתב-יד (עשרים עמודים) - מאמר "תורה צוה" לליל שמחת תורה תרנ"ד, מאת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש.
הכתיבה דומה מאוד לכתב-ידו של האדמו"ר הריי"ץ, עם כמה אותיות בסגנון המאפיין את כתיבתו. עם זאת, ישנן אותיות השונות מצורת כתיבתו הידועה, ויתכן שלפנינו כתב-ידו מצעירותו (משנות העשרה שלו; מתקופה זו אין בידינו כתבי-יד שלו). בעת אמירת המאמר שלפנינו - בשנת תרנ"ד - על ידי אביו הרש"ב, היה הריי"ץ בן 13.
מאמר זה נדפס בספר המאמרים תרנ"ד, עמ' כו-לו. לפנינו העתקה לא שלמה (כ-9 מתוך 11 העמודים בנדפס).
[10] דף (20 עמודים כתובים), ועוד דפים ריקים. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. במספר דפים כתמים כהים (עם פגיעה קלה בכמה אותיות).

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש. ברוקלין (ניו יורק), אלול תשי"ג [1953].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי, חתום בחתימת יד קדשו ובתוספת מילים בכתב-ידו. במכתבו מברך הרבי לקראת השנה החדשה בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב, לאחר המילה "בברכת" הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילים: "הצלחה בת"ת [=בתלמוד תורה] נגלה וחב"ד".
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. סימני קיפול.