ספר רב מרדכי (רינוס), פסקים ומנהגי אשכנז על סדר מסכתות הש"ס, מאת רבי מרדכי בן הלל הכהן. קראקא, [שנ"ח 1598]. דפוס יצחק בן אהרן מפרוסטיץ.
כרך רביעי מתוך מהדורת רב אלפס שנדפסה בדפוס פרוסטיץ בקראקא, בשנים שנ"ז-שנ"ח. עם הגהות ופסקים מאת רבי מנחם דוד ב"ר יצחק מטיקטין (הגהות מהר"ם טיקטין נדפסו בשולי העמודים).
הציון "רינוס" שמופיע בשער בסוגריים, נועד להבחין את נוסח הספר הזה מנוסח "אושטרייך" (ספר המרדכי נחלק בכתבי-היד לשתי גרסאות המאופיינות על פי מקומן: מהדורת בני ריינוס ומהדורת בני אושטרייך, ונבדלות זו מזו בשינויי נוסח משמעותיים).
בגליונות הספר מספר הגהות (רובן קצרות), בכתיבה אשכנזית מתקופת ההדפסה.
רישומי בעלות רבים (חלקם מחוקים), ביניהם: "אני שלמה בר מאיר היילפרין"; "אל[י]קי' בר מרדכי ז"ל... חלפ"ן[?]"; "הק' משה בן לאאמ"ו כמה"ו איצק הלוי נ"י".
קטז, קיח-קצא דף. ספירת דפים משובשת; מספר דפים נכרכו שלא כסדרם. 36.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם עקבות רטיבות וכתמי רטיבות קשים. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים. כריכת עץ ועור עתיקה, פגומה, עם שרידי אבזמים לסגירה.

הלכות רב אלפס, עם פירוש רש"י, חלק ראשון - סדר מועד (כולל מסכת ברכות והלכות קטנות), חלק שני - סדר נשים (עם מסכת חולין) וחלק שלישי - סדר נזיקין. אמשטרדם, [ת"ג 1643]. דפוס עמנואל בנבנישתי. שלושת החלקים בשלושה כרכים, הכוללים את הלכות הרי"ף על מסכתות הש"ס.
הגהות קצרות בכתב-יד במספר דפים.
שלושה כרכים. כרך ראשון (מועד): ריא דף. כרך שני (נשים): קס דף. כרך שלישי (נזיקין): קצה דף. חסרים דפים קצו-רד. במקומם נכרכו בשנית דפים קיב-קלז, קמ-קס מתוך סדר נשים. 21-20 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. במספר דפים בכרך השלישי קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, בעיקר בכרך הראשון. כריכות ישנות עם פגמים וסימני עש.

ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. זולקווא, [תקנ"ט 1798].
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." (המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער).
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, ואפשר שנדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. במהדורה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן לספר השם "תניא", שלאחר מכן נתקבע בפי כל. במהדורה הראשונה נקרא הספר "ליקוטי אמרים" בלבד.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על נתינת ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[3], ב-עד דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. כתם עם פגיעה בטקסט בשניים מהדפים. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימני עש. בשני הדפים הראשונים ובשני הדפים האחרונים סימני עש קשים, עם חסרון ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר על פני חלקים גדולים משטח הדפים ושוליהם (יתכן שדפים אלו הושלמו מעותק אחר). חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 36-43.

"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האריז"ל", עם "פירוש המלות... עפ"י כוונת האריז"ל", חלק ראשון - תפילות לימות החול, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ברדיטשוב [תקע"ח 1818].
על פי הנדפס בשער, מהדורה זו הובאה לדפוס על ידי רבי מנחם נחום, בנו של האדמו"ר האמצעי, יחד עם גיסו רבי יקותיאל זלמן, חתנו של האדמו"ר האמצעי ונכדו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
במהדורה שלפנינו נוספו לראשונה כעשרה מאמרים חדשים של האדמו"ר הזקן, שנדפסו על פני למעלה מ-50 עמודים (לפני כל מאמר חדש נדפס סימון של סוגריים הפוכים). על הוספות אלו נכתב בשער: "ובתוספות מרובה עשרה בוגין [=קונטרסים] מדברי קודש... מעניני תפילה שלא נדפסו בסדורי הקודמין" [כלומר במהדורת קאפוסט תקע"ו].
[2], ה-מו, [1], מט-צד, צג-ק, קה-קסז דף, דף קסט. חסר דף קסח. 20 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר דבק (כתוצאה מההדבקות נותרו כתמים כהים גדולים לרוחבם של מספר דפים). קרעים חסרים (חלקם גדולים) עם פגיעות רבות בטקסט בדף השער ובמספר דפים נוספים (קרע גדול בדף י), משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט בדף השער ובדף השני בכתב-יד). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט בדפים בודדים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.