מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove מכתבים filter מכתבים
- (-) Remove and filter and
- letter (36) Apply letter filter
- דפוס (28) Apply דפוס filter
- matter (28) Apply matter filter
- print (28) Apply print filter
- ודברי (21) Apply ודברי filter
- כתבי (20) Apply כתבי filter
- יהדות (20) Apply יהדות filter
- יד (20) Apply יד filter
- jewri (20) Apply jewri filter
- manuscript (20) Apply manuscript filter
- ומסמכים (15) Apply ומסמכים filter
- document (15) Apply document filter
- ואלג (12) Apply ואלג filter
- תוניסיה (12) Apply תוניסיה filter
- צפון (12) Apply צפון filter
- מרוקו, (12) Apply מרוקו, filter
- מרוקו (12) Apply מרוקו filter
- יריה (12) Apply יריה filter
- ואלגיריה (12) Apply ואלגיריה filter
- יד, (12) Apply יד, filter
- אפריקה (12) Apply אפריקה filter
- ואלג'יריה (12) Apply ואלג'יריה filter
- african (12) Apply african filter
- algeria (12) Apply algeria filter
- manuscript, (12) Apply manuscript, filter
- morocco (12) Apply morocco filter
- morocco, (12) Apply morocco, filter
- north (12) Apply north filter
- tunisia (12) Apply tunisia filter
- וארץ (9) Apply וארץ filter
- ירושלים (9) Apply ירושלים filter
- ישראל (9) Apply ישראל filter
- eretz (9) Apply eretz filter
- israel (9) Apply israel filter
- jerusalem (9) Apply jerusalem filter
- המזרח (8) Apply המזרח filter
- המזרח, (8) Apply המזרח, filter
- והבלקן (8) Apply והבלקן filter
- טורקיה (8) Apply טורקיה filter
- מכתבים, (8) Apply מכתבים, filter
- letters, (8) Apply letters, filter
- sephard (8) Apply sephard filter
- communiti (7) Apply communiti filter
- galile (7) Apply galile filter
- in (7) Apply in filter
- jewish (7) Apply jewish filter
- matter, (7) Apply matter, filter
- safe (7) Apply safe filter
קובץ בכתיבת ידו של רבי שלמה אבן צור, מחכמי פאס, בנו של רבי רפאל אבן צור, ונכדו של רבי יעקב אבן צור - היעב"ץ.
בראש כתב-היד: "אתחיל לכתוב פזמונים של ראש השנה ויוה"ך [ויום הכפורים]". כולל: "פזמון לברוך שאמר סי' יצחק", "פזמון לב"ש [לברוך שאמר] ליום א' של ראש השנה", "פזמון לנשמת ליום א' שר"ה", "פזמון לקדיש ליום א' שר"ה", "פזמון לליל שני שר"ה, סי' אברהם חזק", "פזמון ליום שני שר"ה לברוך שאמר", "פזמון לנשמת ליום ב' שר"ה", "פזמון לקדיש ליום ב' שר"ה", "פזמון לברוך שאמר ליוה"ך".
מלבד הפזמונים כולל כתב-היד: פסוקים לאמירה קודם תקיעת שופר, פסוקים לאמירה בליל יום כיפור, וידוי לשחרית ווידוי למוסף "להרב הגדול כמוהר"ר אברהם עוזיאל זצוק"ל", ו"וידוי גדול למנחה".
בדף ט/2: "אתחיל לכתוב סדר עבודה ע"ס א"ב מוגה מכ"י הרב הגדול א"ז [=אדוני זקני] כמוהר"ר יעב"ץ זצוקלה"ה".
רבי שלמה אבן צור (תקס"ה-תר"ג), בנו של רבי רפאל אבן צור אב"ד פאס, ונכדו של היעב"ץ, היה מחכמי פאס. נפטר בדמי ימיו, בהיותו בן ל"ח שנה בלבד. הותיר אחריו בכתובים מספר חיבורים, בהם ספר ליקוטי דינים על חו"מ ואהע"ז בשם "פני שלמה" (ראה אודותיו: מלכי רבנן, עמ' קטז).
[16] דף (ושני דפים נוספים ריקים). 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. כריכת קרטון, פגומה, חלקה האחורי חסר.
כתב-יד שלם, הכולל ליקוט של פיוטים שונים, בעיקר מחכמי מרוקו (בהם: רבי יעקב בירדוגו, רבי שלום אבן צור, רבי דוד בן חסין, רבי משה עטייה, רבי שלמה חלוואה, רבי עמרם אלבאז, ועוד). מרבית הפיוטים בעברית ומיעוטם בערבית-יהודית. בחלק מהפיוטים צוין בכותרת שם המחבר וכן מרכיבים מוסיקליים של הפיוט, כגון "ביתאיין חגאז", מוואל וכדומה.
בעמוד האחרון - קולופון הכותב: "תם ונשלם שבח לאל בורא עולם, אני הכותב ע"ה ב"ה [עבד ה' ברוך הוא] המתאבק בעפר רגליהון של חכימייא וספריא, יהושע אלקובי השם יחיהו ויזכהו ומכל צרה ונזק יצילהו, אמן כן יהי רצון מלפני בעל הרצון בזכות משה רועי צאן" [כתב יד אחר, שנכתב כנראה על ידי אותו כותב - רבי יהושע אלקובי - וכולל "סדר רעמים" ותקופות, נמצא בספריה הלאומית (6542°8 Heb. Ms.)].
[78] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשני דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
• כתב-יד, קובץ פיוטים למועדים ולזמנים שונים (לברית מילה, לחתן, ועוד), בהם: פיוטים מאת חכמי משפחת אבוחצירא; פיוטים רבים לזכר רשב"י ("אקריב תשורת זמרת שבחי תוך אחי"; "אשיר לכבוד חברים / ובראשם מלכם ארים / בר יוחאי עוקר הרים"; "בר יוחאי יסוד עולם / בו בחר מלך עולם"; "ה' אלהי אתה ארוממך אודה שמך", "ישם לאה מבארך / יאוחדו פדאוום / יא רבי שמעון עליה אסלאם"; "בר יוחאי נמשחת אשריך" עם תרגום ערבי; "אשיר שירה לאל חי ואודה לו בשיר שבחי", "אפתח פי אענה / וישמח לבי אשירה בלשוני; "בר יוחאי עוקר הרים"); פיוטים לזכר צדיקים: לזכר רבי יעקב אבוחצירא (בעל "אביר יעקב") וצאצאיו, לזכר רבי שלמה אבן דנאן, ועוד. בסוף כתב-היד: "סדר הבדלה". [69] דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים, כולל פיוטים מאת רבי דוד אבוחצירא, רבי יוסף נחמייאס, רבי דוד בן עטר, ועוד. כולל שני פיוטים לכבוד רשב"י ("אשיר שירה בנגינה" מאת רבי שלמה בן מסעוד; "רבי שמעון כתר עליון"). כג דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים, כולל פיוטים לכבוד רשב"י ("בר יוחאי יסוד עולם" מאת רבי יעקב אביחצירא; "אלהים יקבץ נדחי בזכות רשב"י"; "בר יוחאי דבריך ערבים"; "אסדר תושבחן יקרן"); פיוט לכבוד רבי עמרם בן דיואן; ועוד. [24] דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים שונים, כולל סדר ברית מילה ופדיון הבן, "בקשות של שבת", ועוד. מכיל דפים מכתבי-יד שונים. [41] דף.
• כתב-יד, קובץ פיוטים שונים. בדף מב/2: "ע"י אני הצעיר... אברהם בן לא"א משה תורגמאן", בדף מז/1: "אני הצעיר הדל באלפי ישראל עיר מקנאס יע"א אברהם תורגמאן יס"ט" (חתימותיו מופיעות בדפים נוספים). [30] דף (ממוספרים לט-פט).
בצפון אפריקה נכתבו פיוטים רבים לכבוד צדיקים, בהם בולטים בכמותם הפיוטים לכבודו של התנא רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י). ראה על כך: משה חלמיש, שירי רשב"י בצפון אפריקה, בתוך: מחקרים בתרבותם של יהודי צפון-אפריקה, ירושלים תשנ"א, עמ' 63-47. בכתבי היד שלפנינו מופיעים פיוטים רבים מן הסוג הזה.
5 כתבי-יד. גודל ומצב משתנים.
כתב היד כולל ברובו פיוטים שונים, בהם פיוטי רבי ישראל נאג'ארה ופיוטי חכמי מרוקו (בהם, רבי יעקב אבוחצירא, רבי דוד בן חסין, רבי אברהם קורייאט, רבי יעקב בירדוגו, ועוד).
בראש כתב-היד ובסופו מופיעים ליקוטים שונים: בדף הראשון מופיעה ברכת "מי שברך". בשוליה ובראשה חתימות "עקו בן זקן" ו"יעקב בן זקן". באחד הדפים שאחריו מופיעים העתקי שטרות, עם התאריכים תרל"ב ותרל"ד. בנוסף, מופיעים בתחילת כתב-היד: "מנהגים של בדיקת הריאה" והעתקה מספר אלפא ביתא דבן סירא. בסוף כתב-היד העתקה של ליקוטי חידושים שונים, וכן העתקה של שני דרושים: האחד, על מעלת מחזיקי תורה - נדפס בספר רב פנינים לרבי רפאל בירדוגו (קזבלנקה תש"ל, עמ' קצח ואילך), תחת הכותרת "דרוש למחזיקי בידי לומדי תורה בס"ד". השני, "דרוש למעלת הצדקה בס"ד" - נדפס כדרשה של רבי משה מאימראן בקובץ מקבציאל, כרך ל (ירושלים תשס"ה; עמ' תלג ואילך).
[172] דף. 15 ס"מ. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. כתמי עובש בחלק מהדפים. כ-20 דפים האחרונים במצב גרוע - קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט. נזקי רטיבות קשים ועובש. כריכה ישנה, פגומה.
כתב-היד כולל ליקוטים בעניינים שונים: סגולות ונוסחי קמיעות, עם טבלאות ואיורים קבליים, פיוטים ובקשות - למועדים וזמנים שונים, דרשות וחידושים (על פסוקים ואגדות חז"ל), "הבדלה למוצאי שבת", סדר ברית מילה, שירים בערבית מסוג "קצות" (קצת יוסף, קצת חנה, קצת עשרה הרוגי מלכות, ועוד), ובהם גם "קצת לאלא סוליכא" ["ללה סוליקא" (=הגבירה הקדושה סוליקא) - הנערה הגיבורה היהודייה ממרוקו שנהרגה על קידוש השם לאחר שסירבה להתאסלם], ספר שבילי אמונה (מזלות), ועוד.
במקומות רבים בכתב-היד חתימות (חלקן מסולסלות) של הכותב "שלמה ואקראת". חתימות נוספות: "ע"ה נסים אוחיון", "נסים בן רבי רפאל ואקראט".
למעלה מ-150 דף (מספר דפים קרועים ואינם שלמים). 16 ס"מ. מצב כללי בינוני, מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. דפים מנותקים. בחלק מהדפים קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור מנותקת ופגומה.
בגב הדף נוסף מכתב בערבית-יהודית בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבי משה פינטו, אל "ידי"ן [ידיד נפשי] אהובי ואור עיני... יעיש אלמאליח...", בו מזמין אותו לבוא לסעודה לרגל יום השנה (יארצייט) לפטירתו של רבי חיים פינטו, להתברך בכל הברכות.
בדף המודפס קריאה להשתתף בהילולת הצדיק רבי חיים פינטו (הראשון), שיום פטירתו חל בתאריך כ"ו באלול. רבי משה פינטו כותב בו על כוחם וזכותם של הצדיקים, ועל כוחו העצום של רבי חיים פינטו - שהיתה לו נשמה קדושה שבזכותה תבוא גאולה לעולם. הוא מביא מעשה מתוך הספר "שבחי צדיקים" - הסיפור הידוע על ההצלה מעלילת הדם בעיר פראג, על ידי לידתו של המהר"ל בליל הסדר. לאחר מכן ממשיך לכתוב דברים מופלאים על בנו הבכור "התלמיד הנעים חיים שמעון פינטו", שנולד אף הוא בט"ו ניסן 5708 (1948), וכותב עליו (תרגום חופשי מערבית-יהודית): "הילד הזה נשמתו היא 'ניצוץ די רבי חיים פינטו' בעל ההילולה, ותראו כאילו רבי חיים פינטו נמצא עמנו בדור הזה, וכדאי שתזכרו לטובה את ביתו הקדוש של רבי חיים פינטו".
המקובל הקדוש רבי משה אהרן פינטו ממוגאדור (תר"ע בערך-אלול תשמ"ה). איש פלא ובעל מופת שנודע כפועל ישועות. בנו של הקדוש רבי חיים פינטו (השני - רבי חיים פינטו הקטן, שנפטר בשנת תרצ"ח). בגיל צעיר ציווה עליו אביו הקדוש לשבת בהתבודדות בבית אבותיו במלאח [הגיטו היהודי] של מוגאדור, מבלי לצאת החוצה. במשך כ-40 שנה הסתגר רבי משה אהרן פינטו בביתו, כדי להציל את עם ישראל מצרות הזמן ולהיות סנגורם בעולם הזה (ראה בספר: השושלת לבית פינטו, מאת אהוד מיכלסון). רבי משה פינטו העיד על עצמו כי נשאר בתוך בית אבותיו במוגאדור עשרות שנים מבלי לצאת מפתח ביתו, כדי שכל מי שיהיה זקוק לברכה ימצא אותו בבית הקדוש הזה, וכך יוכל לעודד אותו ולברכו (ראה: אנשי אמונה - תולדותיהם של צדיקי בית פינטו, ירושלים תשע"א, עמ' 323). גם בדף המודפס שלפנינו מזכיר רבי משה פינטו את כתובת מגוריו בבית אבותיו הקדושים: "ע"ה משה פינטו, דאר [=בית] רבי חיים פינטו, נ'[ומרו = מספר] 3, מללאח, מוגאדור". רבי משה פינטו נותר בבית אבותיו הקדושים [עד אמצע שנות התש"כ בערך] עד שחלם חלום בו נגלה אליו אביו הקדוש ואמר לו לעזוב את עירם ולעקור לעיר קזבלנקה, כדי לדאוג לחינוך ילדיו לתורה. גם בקזבלנקה המשיך בדרך ההתבודדות. לאחר תקופה עלה לארץ ישראל והתגורר באשדוד ורבים היו נוהרים אל ביתו להתברך מפיו ולהשתתף בהילולות לכבוד רשב"י הקדוש ולכבוד אבותיו הקדושים.
בניו ונכדיו הם הרבנים המפורסמים האדמו"רים הקדושים שליט"א לבית משפחת פינטו: רבי חיים (שמעון) פינטו, רבה של קרית מלאכי ואשדוד (חתנו של רבי מאיר אבוחצירא - ה"בבא מאיר"), ובנו רבי יאשיהו יוסף פינטו, ראש מוסדות "שובה ישראל" באשדוד ובארה"ב ואב"ד הקהילה היהודית במרוקו; רבי דוד חנניה פינטו, ראש מוסדות "אורות חיים ומשה" ומגדולי מרביצי התורה והיראה ברחבי תבל (בארה"ב ובדרום אמריקה, בצרפת ובישראל); רבי יעקב פינטו, מרבני לוס אנגלס ארה"ב; ועוד מקובלים קדושים שליט"א.
[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט. המכתב בכתב-היד מטושטש ודהוי בחלקו.
• דף מודפס, מכתב מאת רבי מיכאל בן סעיד רבה של והראן, הכותב על עבודתו כמוהל ועל ספרו בהלכות מילה; עם מילוי בכתב-יד וחתימה. והראן (Oran, אלג'יריה), [תרנ"ד 1894].
• כרוז מודפס (עם חותמות), "קול קורא - הודעא גלויה", מאת רבי חיים יוסף ממן אב"ד אורן (והארן Oran) - איסור טחינת חיטים לפסח בריחיים של מים ("סילאנדרי"). והראן, [תרע"א 1911].
• מכתב מודפס, "משלוח מנות" - "לקים מצות שלוח, תזכו לשנים רבות, משלוח מנות...", מאת השד"ר מירושלים: "הצעיר משה יעקב פרץ ס"ט, המתאכסן בבית הגביר... מיכאל וזאן"; עם מילוי בכתב-יד של שם הגביר שאליו נשלח הדף. [תוניסיה, המאה ה-19 בקירוב].
• דף מודפס, "שמועה שמענו ממגידי אמת שקבלו מאבותיהם איש מפי איש" - סיפורי ניסים וקריאה לבוא להשתתף בהילולת הצדיק באבא יהודה וראובן ויזמאן, בעיר אדווזרו. [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר אברהם עלון יצ"ו". [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר שלמה עשור הי"ו. [קזבלנקה?].
• דף תפלה מודפס, קטע מהתרת נדרים: "שרוי לנו מחול לנו, מותר לנו". [קזבלנקה]. דפוס דוד ויזמאן.
• מכתב הזמנה לאירוע, הפותח בפיוט, "אקום להודות לך כל עוד בי נשמתי, אזכרה נגינתי במיטב זמרתי...".
8 דף. גודל ומצב משתנים.
חיבור בחרוזים, ובו תיאור הפורענות שבאה על יהודי אלג'יר בראשית המאה ה-19, אחרי הרצחו של נפתלי בוג'נאח, ה"מוקדם" (ראש העדה) של היהודים באלג'יר, ביום י' תמוז תקס"ה, והמחלוקות שנתגלעו בקהילה אחר כך. הדברים נכתבו על ידי ידידי משפחת בוג'נאח, נגד ה"מוקדמים" שנתמנו במקום הנרצח.
דף יב ואילך: קינה על פטירתו של הרב יעקב מרעלי, הרב הראשי באלג'יר, שנפטר ביום כ"ג אלול תקס"ו. בעמוד האחרון חתומים בדפוס: אליהו כהן שולאל, ברוך טובייאנה, אברהם די שלמה מזגיש וסעדיה קאגיג.
רישום בכתב-יד בדף המגן האחורי: "שייך לי הק' נתן פריידער".
הגאון רבי נתן פריידער (תקס"ג-תרי"ז), דיין בצעהלים (הונגריה) ולאחר מכן אב"ד העיר (לאחר פטירת רבי משה סג"ל גלוגא). מאוחר יותר התיישב בטשארנא ונתמנה לרב הקהילה. מחבר הספר "צמח השדה". עמד בקשרי שו"ת עם החתם סופר (ראה אודותיו: אישים בתשובות חת"ס, עמ' שיט).
טז דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בהדבקת נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי ארבעת הדפים האחרונים. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
על הספר, ראה: חיים זאב הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, כרך ב, ירושלים תשכ"ה, עמ' 71-67, 336, הערה 32; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1610.
מכתב בכתב יד, בחתימת השד"ר רבי אברהם שלמה זלמן צורף. ליוורנו, כ"ה מרחשוון ש' ירא"ת ה' [תרי"א 1850].
נשלח אל "הנגיד הישיש... כמוהר"ר שלמה בער הי"ו סאקריטרייא דע"ת פיזרא יע"א" [המזכיר של קהילת פיזרו]. על המכתב מופיעה חתימתו של "אברהם שלמה זלמן ס"ט שליח ציון ת"ו". בשולי המכתב הוסיף רבי אברהם שלמה זלמן מכתב נוסף, בכתב-ידו וחתימתו: "ואומר שלום לכבוד מעלת אהובי... כמו"ה ארי' יהודא מהזקנים הי"ו...".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף, מראשי קהילת "עדת הפרושים" תלמידי הגר"א בירושלים, מעשרת האשכנזים הראשונים שהתיישבו בירושלים. עלה לארץ בשנת תקע"א והצטרף אל קהילת הפרושים הקטנה בעיר צפת, בראשותו של רבי מנחם מנדל משקלוב. כשנה לאחר בואו לצפת פרצה בגליל מגפה שהפילה חללים רבים, אז ברח מצפת ועלה לירושלים. [באותם ימים לא יכלו האשכנזים להתיישב בירושלים, בשל החובות הכבדים שהותירו אחריהם אנשי עליית רבי יהודה חסיד, ומפני שהערבים ראו בכל אשכנזי ערב לחוב זה. רבי אברהם שלמה זלמן ובני משפחתו היו אז מראשוני האשכנזים שבאו לירושלים והתיישבו בה בסתר. בשל הפחד מבעלי החובות הערביים נאלצו להתחפש וללבוש את בגדי הספרדים]. בהשפעתו של רבי אברהם שלמה זלמן עלה גם רבי מנחם מנדל משקלוב מצפת לירושלים, יחד עם תשע משפחות, וכך קם והתבסס הישוב האשכנזי של תלמידי הגר"א בירושלים. רבי אברהם שלמה זלמן היה אז מעמודי התווך של הקהילה ויד ימינו של רבי מנחם מנדל משקלוב. בקשריו הטובים עם השלטון המקומי ועם הקונסולים של רוסיה ואוסטריה הצליח לבטל את החוב של העדה האשכנזית ולהשיג רישיון מהסולטן לחידוש בניית "חורבת רבי יהודה החסיד". באותם ימים יצא מספר פעמים כ"שליח ציון" לאסוף תרומות לטובת היישוב בארץ ישראל. פעילותו לשיקום "החורבה" הקימה עליו אויבים בקרב תושבי ירושלים הערבים, ולבסוף נרצח ע"י מספר ערבים שהכוהו בחרב. קדם לכך ניסיון התנקשות נוסף כאשר ערבי ירה לעברו אך החטיא את המטרה. רבי אברהם שלמה זלמן צורף מוזכר כיום כאחד מנרצחי הטרור הראשונים בארץ ישראל. בניו ונכדיו נקראו בשם המשפחה סלומון. אחד מנכדיו הוא ר' יואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקוה.
לפנינו מכתב משליחותו של רבי אברהם שלמה זלמן בליוורנו, מראשית השנה שבה נרצח.
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול משליחת המכתב בדואר. מעבר לדף רישומי כתובת וחותמות דואר.
במסמך שלפנינו, מחודש תמוז תרנ"א, מודים נאמני ועד השכונה כי אין להם זכות בקרקע, על אף שרישום הקושאן נעשה על שמם: "...לא לנו הנחלה הנז'[כרת] רק מקנת כסף החברים מחברה בית אברהם, וכל אחד מהחברים יש לו כתב ראי'[ה] מהועד הנז'[כר] על חלקו בהנחלה...". התעודה הופקדה "בידי אנשי הועד בית אברהם – מבני כולל ווילנא, זאמוט וקורלאנד". על החתום באו שלשת נאמני ועד השכונה: רבי זיסקינד שחור, רבי יעקב צבי בה"ר שמריה ורבי ישראל חיים בהרש"ג. לאחר חתימתם מופיע אישור בחתימת (וחותמת) רבי שמואל סלנט, המאשר את חתימות שלושת הנאמנים. מאוחר יותר, בשנת תרנ"ד, נוסף אישור בחתימת (וחותמת) הראשון לציון היש"א ברכה, המאשר את חתימתו של רבי שמואל סלנט.
באותה תקופה נוצרו בארץ ישראל בעיות משפטיות ברישום הקרקע על שם אגודות ציבוריות. מסיבה זו נרשמו הקרקעות על שם אנשים פרטיים [בדרך כלל נתינים עות'מאניים], ולא על שם האגודה המייסדת [החברה המשכנת], ואלו מצדם הפקידו בידי האגודות הודאה המבטלת את זכותם בקרקע.
קרקעות השכונה "כרם - בית אברהם" בצפון-מערב ירושלים, נקנו בתחילה בשנת תרמ"ה ע"י רבי משה גראף, שנטע בה כרם ענבים. בהמשך נקנו אדמות אלו ע"י הגביר רבי משה ויטנברג מוויטבסק [שבשנת תרמ"ה הקים את שכונת "בתי ויטנברג - שערי משה", הנמצאת כיום בין הרחובות שטראוס וחיי אדם בירושלים].
בשנת תרנ"א, מכר ויטנברג את הקרקע - שעליה נסוב המסמך שלפנינו - לראשי כולל ווילנא וכולל הורודנא, שהקימו ועד מיוחד להקמת השכונה "בית אברהם", ובנו עליה באותה שנה את השכונה, הנודעת עד היום בשם שכונת "כרם" [נמצאת כיום ממערב לרחוב יוסף בן מתתיהו, בין שכונת "יגיע כפיים" לבין שכונת "מקור ברוך"]. בשכונה זו התגוררו ברבות השנים גדולי תורה נודעים, בהם: רבי אלעזר מנחם שך ראש ישיבת פוניבז' [שהתגורר בשכונה בשנות ה-40-50], ורבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת "עץ חיים" [שהתגורר בשכונה קרוב ל-80 שנה עד יום פטירתו בשנת תש"ע].
[1] דף. כ-40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול.
בחלקו העליון של הדף מכתב בחתימת שלשת ממוני הכוללות האשכנזיים בירושלים, אודות בעל שנטש את אשתו העגונה בירושלים ומשמש כמורה בבית הספר בחַלֶבּ. בהמשך הדף מכתב רבי שמואל סלנט, בכתב יד סופר ובחתימת ידו וחותמתו, המצטרף אל הדברים. בהמשך הדף מכתב בית הדין הספרדי בענין זה, עם חותמת בית הדין.
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נודע מילדותו כעילוי וגאון, וכבר בהיותו כבן שבע נדד למרכזי התורה בליטא. בנערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט (אבי תנועת המוסר). בהיותו כבן 14 קיבל מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא, מכתב שעסק בשאלה מסובכת של סידור גט, דבר המעיד כי כבר בצעירותו סמכו גדולי הרבנים על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.
[1] דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר.
הארכיון כולל:
• דף בכתב-יד, פרוטוקול ישיבת אנשי החצר ("לסדר עניני הנהגת החצר"), בחתימות: רבי אריה ליב ברוידא [רבי לייב'ציג ברוידא, אחיו הגדול של "הסבא מקלם"]; רבי יצחק מאלצאן [מתלמידי רבי ישראל מסלנט ומחבר ספרים רבים]; רבי חיים יצחק זיו [חתן "הסבא מקלם"]; רבי טוביה ליב פ[---?]; רבי ישראל דוד רופמאן [ממנהיגי וגבאי חצר שטרויס]; רבי שכנא מאיערס; רבי נחום יצחק ברוידא [סבו של רבי שמחה זיסקינד ברוידא, ראש ישיבת חברון]; רבי נחום אברהם ברוידא; רבי אליעזר צבי לעוויטן [רבי הירש'ל מסלבודקה]; רבי יהודה יעקב קופרשטוק; רבי אברהם ברוידא; רבי יהודא רוטנר [ממיר]. ירושלים, שבט תרע"ד [1914].
• שני עותקים של מכתב אל ד"ר אליהו שטרויס (בן הנדיב רבי שמואל שטרויס), בחתימות רבי אריה ליב ברוידא ובנו רבי נחום יצחק ברוידא. ירושלים, ניסן תרע"ד [1914].
• שטר עדות על צוואת האשה איטא הענא זאקש, אלמנת רבי שלמה מטעלז. בחתימות עדים, ובחתימות דייני ירושלים: רבי חיים יעקב [שפירא] מקובנה, רבי "אריה ליב בהרא"ד" [הרשלר, רבי ליב דיין] ורבי "חיים מענדל בהרא"ש" ספרא דדיינא [רבי חיים מנדל ספרא-שארלין]. ירושלים, שבט תרס"ב [1902]. בהמשך הדף: תוספת דברים, בחתימת האשה המצווה ובחתימות עדים. ירושלים, ניסן תרס"ג [1903].
• שטר עדות על צוואת האשה הינדא בת ר' משה קפלן, אלמנת רא"י שובאצקע מטעלז, בחתימות עדים, בחתימת האשה המצווה, ובחתימות דייני ירושלים: רבי חיים יעקב [שפירא] מקובנה, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר, רבי ליב דיין] ורבי חיים מענדל ספרא דדיינא [רבי חיים מנדל ספרא-שארלין]. ירושלים, שבט תרס"ד [1904].
• שטר תנאים [וטיוטת שטר תנאים] בכתב-יד, לאירוסי החתן מיכאל דוב ב"ר יוסף זאב, עם הכלה שיינא רחל בת המנוח ר' שבתי איינזילמן מבריסק. ירושלים, אב תרס"ד [1904].
• שטר תנאים בכתב-יד, לאירוסי החתן אברהם אבא ב"ר משה סלאנט, עם הכלה באשא בת ר' שמואל איידילמאן, נכדת רבי יהודה רוטנר ממיר. ירושלים, סיון תפר"ה [1925].
• ארבעה פנקסים מיניאטוריים של רבי ישראל דוד רופמאן מקובנה, עם רשימות שונות מהשנים תרנ"ז-תרפ"ו בקירוב: רשימות של תמיכות בנזקקים ושל הלוואות גמ"ח; רשימות שונות הקשורות לניהול בית המדרש "שונה הלכות" וישיבת "אור חדש" ב"חצר שטרויס", בהן חשבונות כספים ורשימות משתתפים בסדרי לימוד. בכמה מקומות מופיעות חתימות שונות, ובין הדפים מספר פתקאות חתומות.
• ועוד מסמכים ומכתבים שונים.
"חצר שטרויס" בירושלים, שכונה ידועה של צדיקים ופרושים מגדולי תנועת המוסר שעלו מליטא לירושלים. החצר נוסדה ע"י "הסבא מקלם" רבי שמחה זיסקינד ברוידא-זיו. הסבא עורר את הנדיב רבי שמואל שטרויס (שטראוס) מקרלסרוא שבגרמניה [חמיו של רבי יעקב רוזנהיים מייסד "אגודת ישראל" העולמית] - "לקנות בירושלים חצר ובתים, לכונן בית תלמוד לתורה ולמוסר" (ראה אור רש"ז, שמות, מאמר רצב). החצר שנקנתה בלב שכונת מוסררה, כוללת מבנה של עשרות דירות ובית מדרש [החצר נמצאת כיום ברח' הע"ח 20, קרוב לכיכר ספרא ועיריית ירושלים]. בחצר התגוררו עשרות תלמידי חכמים, ובבית המדרש קבעו את תלמודם דמויות ידועות מגדולי תנועת המוסר, בהם גדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט: רבי איצל'ה בלאזר אב"ד פטרבורג, שעלה לירושלים לעת זקנתו; רבי נפתלי אמשטרדם; רבי יצחק מאלצאן; רבי לייב'ציג ברוידא, אחיו הגדול של "הסבא מקלם"; רבי הירש'ל לוויטאן, מייסד הישיבה בסלבודקה; רבי שמואל הלל שיינקר [בנו של רבי אברהם תאניס שיינקר, מראשי "כולל הפרושים" בקובנה של רבי ישראל מסלנט]; ועוד דמויות מפורסמות. בבית המדרש בחצר שטרויס נוסדה בהמשך ישיבה בשם "אור חדש", בנשיאות הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד מירושלים והגאון רבי חיים הלוי אב"ד בריסק.
4 פנקסים בפורמט כיס, וכ-10 דפים (מכתבים ומסמכים). גודל ומצב משתנים.
הפריטים שלפנינו הגיעו כנראה מארכיונו של רבי ישראל דוד רופמן מקובנא, שהיה מגבאי ומנהלי "חצר שטרויס". רבי ישראל דוד, איש חסד ומוסר, היה חשוך-בנים וגידל בביתו ילדים יתומים (בהם הסופר א"ר מלאכי שגדל בביתו כבן, ראה חומר מצורף).