חמישה דרכונים ותעודות שניתנו לפליטים יהודים באירופה בסוף מלחמת העולם השנייה ואחריה; כמה מהם מתעדים נסיעות לישראל. רומניה, איטליה, צרפת וגרמניה, 1945-1949. 1. תעודה של הצלב האדום הרומני (Comité International de la Croix-Rouge Délégation en Roumanie) על שם קרל היינץ לייפציגר (Karl Heinz Leipziger), מודפסת בצרפתית, ברומנית וברוסית. התעודה הונפקה בבוקרשט ב-14 במרץ 1945 ומעידה כי בעליה הוא פליט יהודי מגרמניה המחפש מקלט ברומניה ונמצא תחת חסות הצלב האדום. עם תמונת פספורט וחותמות של הצלב האדום. 2. תעודת נסיעה מטעם נציגות מדינת ישראל בבוקרשט ("הנציגות המיוחדת בבוקרסט"), על שם קרל היינץ לייפציגר. הונפקה בדצמבר 1948 ומאפשרת נסיעה חד-פעמית לישראל. חתומה בידי "הנציג המיוחד של ממשלת ישראל לבוקרסט". 3. דרכון של הצלב האדום (מודפס בשבע שפות), על שם Hersch Tyk. הונפק ברומא בפברואר 1948 ומעיד כי בעליו מבקש לעלות לארץ ישראל. עם תמונת פספורט, טביעת אצבע, וחותמות-דיו רשמיות של הצלב האדום ו"ארגון הפליטים הבינלאומי" (International Refugee Organization). 4. תעודת זהות ותעודת מסע צרפתית (France Titre d'Identité et de Voyage) על שם טאובה בורנשטיין (Tauba Borensztajn). בתעודה אישורים, בולים וויזות המתעדים את נסיעותיה לאנגליה ולישראל (ויזת הנסיעה לישראל מתוארכת למאי 1949). 5. Temporary Travel Document in lieu of passport for stateless persons and persons of undetermined nationality [מסמך נסיעה זמני, במקום פספורט, לאנשים מחוסרי אזרחות ולאנשים שאזרחותם אינה מוגדרת], תעודה מטעם ה-Military Government for Germany (הממשל הצבאי בגרמניה לאחר כיבושה בידי בעלות הברית בתום מלחמת העולם השניה); הונפקה בעיר באד זלצופלן (Bad Salzuflen) ב-14 באפריל 1949. בתעודה מופיעים תמונת פספורט, ויזה בריטית לישראל וחותמת כניסה לישראל. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. מקור: אוסף משפחת רימון.

Pictorial Review, Vaad Hatzala, Germany, 1948. [מינכן? ניו-יורק?], 1948. אנגלית. תיאור בתמונות ובמסמכים של פעילות הארגון האורתודוקסי "ועד הצלה" במחנות העקורים בגרמניה בניהולו של הרב נתן ברוך, סמוך לאחר תום מלחמת העולם השנייה. התמונות מתעדות חלוקת מזון, מטבחים כשרים, חינוך יהודי, הדפסת ספרי קודש וחלוקתם, רבני המחנות, אישים מרכזיים בוועד ההצלה, טקסים וכנסים, מסמכים מטעם ארגונים שונים, ועוד. "ועד הצלה" הוקם בנובמבר, 1939 על ידי "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" (Union of Orthodox Rabbis of the United States and Canada), על מנת לסייע לרבנים ולתלמידי חכמים להימלט מאימת הכיבוש הנאצי באירופה – בעיקר לצפון אמריקה, למרכז אסיה, ולסין – ולתמוך בקיומם החומרי שם. בהמשך המלחמה החל הוועד לסייע אף ליהודים שאינם דתיים, ולאחריה עסק במתן סיוע ליהודים ששהו במחנות העקורים. [2], 248, [14] עמ', 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דפים אחדים, חלקם משוקמים. כריכה בלויה מעט ומוכתמת. מקור: אוסף משפחת רימון.

"השואה!, בשדות – 'פאליגאן', ליד ניי-סבינציאן פלך וילנה מחוז סבינציאן, יד-ושם לזיכרון-עד של-השואה", מאת ארי ענת פופיסקי. [ישראל?, אמצע-סוף המאה ה-20]. יידיש. כ-200 עמודים מודפסים במכונת כתיבה – פרקים מתוך חיבור ארוך המתאר את קורותיה של משפחה בשואה. בתקופת השואה חיה משפחתו של המחבר בעיירה הליטאית שוונצ'יונייליאי (נובו-שווינציאן). יהודי העיירה, ובהם הוריו, זאב וחסיה, נרצחו בשנת 1941 במחנה "פוליגון" (ראו: "ספר זכרון לעשרים ושלוש קהילות שנחרבו באזור שוינציאן", הוצאת ארגון יוצאי שוינציאן בישראל, 1965, עמ' 857-866). הדפים ממוספרים במספור לא-רציף (כפי הנראה החיבור אינו שלם). כ-200 עמ' מודפסים במכונת כתיבה + [1] דף שער בכתב-יד, 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. קרעים בשוליים של חלק מהדפים. דפים ספורים עם תיקונים בכתב-יד. לחלק קטן מהדפים מוצמדים העתקים על ניירות "קופי". מצורפים: • כ-110 עמודים מתוך טיוטות לחיבורים קצרים יותר מאת המחבר (חלקם מודפסים במכונת כתיבה וחלקם בכתב-יד; עברית ויידיש) – סיפורים בשם "יאנקל הפיסח", "מנדל הנפח" ו"נאך האלבע נעכט", ושיר בשם "במוקד אש השנאה" (ייתכן שאינם שלמים). בפתח הסיפור "מנדל הנפח" נכתב: " לזכר יהודים תמימים וישרי הלב / שהוכחדו ללא עוון [...] דמותם נגד עיניניו ירחף ויתבע, לעולם ועד ...". • ארבעה דפים מתוך כתב העת "ד. אפריקע", עם קטעים מאת ארי ענת פופיסקי; מספר מסמכים אישיים.

The Jewish Faith, מאת גרייס אגילר. הוצאת Richard Groombridge, לונדון, 1846. אנגלית. הספר The Jewish Faith ("האמונה היהודית") – סדרת מכתבים מאת יהודייה קשישה לחברתה הצעירה, המעודדים אותה שלא לנטוש את היהדות – פורסם זמן קצר לפני מותה של הסופרת האנגליה גרייס אגילר (1816-1847). לפנינו עותק שהיה ברשות בני משפחת אטינג (Etting) מהעיר בולטימור – מראשוני המהגרים היהודים ל"עולם החדש" (עוד לפני הקמתה של ארצות הברית), במשך שלושה דורות: סלומון אטינג, העניק את העותק במתנה לבתו ריצ'ה, וריצ'ה העניקה אותו לאחייניתה . סולומון אטינג (Solomon Etting, 1764-1847), היה סוחר, פוליטיקאי ופעיל למען זכויותיהם של יהודי ארה"ב. בגיל 18 היה לשוחט האמריקני הראשון. במשך שנים רבות פעל לקידום הצעת חוק שתאפשר ליהודי מרילנד להחזיק במשרה ציבורית. הצעת החוק – ה-"Jew Bill" – התקבלה לבסוף בשנת 1826, ובעקבותיה שירת אטינג כחבר מועצת העיר בולטימור. אשתו הראשונה של אטינג היתה בתו של יוסף סימון ואשתו השניה היתה בתו של ברנרד גרץ. בנו של סולומון, סמואל, נטל חלק בקרב ההיסטורי על מצודת מק-הנרי (1814). על גבי דף הבטנה הקדמי של הספר מופיעות שתי הקדשות בכתב-יד, המתעדות את מסירתו מיד-ליד. בראש הדף הקדשה בכתב-ידו ובחתימתו של סולומון אטינג (Solomon Etting 1764-1847), לבתו ריצ'ה: "To my dear Richa, from her Affectionate father", מתוארכת ליום 15 ביוני 1847. תחת ההקדשה של סולומון, מופיעה הקדשה נוספת (בלתי מתוארכת, בכתב-יד חלש), מאת ריצ'ה לאחייניתה: "To Georgie Cohen from her Loving Aunt Richa" [ככל הנראה, Georgiana Cohen, בת-אחותה של ריצ'ה]. הספר כרוך בכריכה מחופה עור, עם עיטורי מסגרת מוזהבים. על הכריכה הקדמית הטבעה מוזהבת של השם Richa G. Etting. בעמוד השער רישום בעלות: "Richa Gratz Etting". XVI עמ', 448 עמ', 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגמים קלים ומעט כתמים (בעיקר בדפים הראשונים ובשוליים). חותמת הטבעה בשולי דף השער והדף שאחריו. ללא שדרה. פגמים ובלאי בכריכה. כריכה קדמית מנותקת והאחורית מנותקת חלקית.

Hymns Written for the Use of Hebrew Congregations, [מאת Penina Moise]. הוצאת Congregation Beth Elohim, צ'רלסטון, דרום קרוליינה (ארצות הברית), 1856. אנגלית. מהדורה שנייה. מהדורה שנייה של ספר מזמורים בהוצאת הקהילה הרפורמית האמריקנית הראשונה "בית אלוהים". כלולים בו מזמורים מקוריים באנגלית פרי עטה של המשוררת, חברת הקהילה, פנינה מויס (Penina Moise, 1797-1880), השואבים ממזמורי תהלים, מהמסורת היהודית, מהתנ"ך ומחייה שלה. המזמורים כתובים באנגלית, השפה בה נערכו התפילות והדרשות בבית הכנסת "בית אלוהים"; בכך משקף הספר את נטייתה הליברלית של הקהילה הגדולה בצ'רלסטון, ואת השפעתה של הסביבה האמריקנית עליה. פנינה מויס, ילידת צ'רלסטון, דרום קרוליינה, הייתה משוררת פורה ודמות בולטת בקהילה הספרותית של צ'רלסטון. בשיריה עסקה בנושאים מגוונים, שביניהם בלט העניין היהודי. ספרה Fancy's Sketch Book נחשב לספר השירה הראשון שפורסם בידי יהודי בארה"ב. מויס עסקה בהוראה ועמדה בראש בית הספר של קהילת "בית אלוהים". היא חיברה מזמורים רבים עבור הקהילה; חלקם משמשים בטקסים רפורמים גם היום. לאחר מותה נכתב על מויס: "...משוררת יהודייה שחייה משמשים דוגמה מעוררת השראה לאידאל הספרותי של הדרום הישן... במשך שנים רבות היוותה את הציר הספרותי סביבו נעה צ'רלסטון היהודית... מוטת השפעתה השתרעה אל מעבר למעגל בני-דתה..." (The Hebrew Standard, 20 May, 1910; אנגלית). XV עמ', [1] דף, 212 עמ'. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. פגמים קלים. חותמות דיו על דפים אחדים. כמה דפים מעט רופפים. חתימה בדף הבטנה הקדמי. כריכה מעוטרת (תוצרת "Welch & Harris Binders"), פגומה ומעט רופפת. קילופים וקרעים בלוחות הכריכה ובשדרה. רישום בתחתית השדרה. סינגרמן 1424.