מחברת בכתב-יד מאת אברהם קגן. [דרוסקעניק (דרוסקינינקאי; כיום בליטא)], 1902-1908. עברית, יידיש ורוסית. המחברת כוללת שירים, סיפורים קצרים ומאמרים בעברית, ביידיש וברוסית, מתוארכים וחתומים באותיות קיריליות – A. Kagan או Abram Mendelev Kagan. בין היצירות: • "אל השפה העברית" ("שפת עבר! הביטי אל צור חוצבת. ועתה הנה שנות אלפים נדדת ממקום מולדתך מהיכל תפארתך לבקש משרה בעד לחם רזון אצל כל השפות ותלכי לנוע בקצוי ארץ וכמעט גועת מרעב ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמך [...]"). • חיבור פארודי המבוסס על הגדת פסח – "הגדה שנהגו עניים לאמר בליל חורף קר", עם "פירוש אבק"ד" (אברהם בצלאל קגן דרוסקעניק) (" מה נשתנה העיר ד. מן כל הערים? שבכל הערים הרוב הוא אנשים ישרים והמעט נוכלים וכאן להיפך [...] שבכל הערים יש ימים טובים ומרים והעיר הזאת כולה מרה [...]"). • מחזור יצירות פרוזה ושירה – "תולדות הקמח", "תולדות התפוח", "תולדות הדובדבן", "תולדות השולחן", "תולדות צפור הנמלט מכלוב", "תולדות מורה שעות-כסף הנשבר", "תולדות תפוח האדמה", "תולדות הדבש. [הפרחים]". • שירים וסיפורים קצרים נוספים בעלי אופי ביקורתי ולעתים סנטימנטלי, העוסקים בעיירה דרוקסניק, טקסטים לחגים, ועוד. ככל הידוע לנו כתב היד לא נדפס. 189 עמ' כתובים (ממוספרים בכתב-יד; המספור משובש), 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו. קרעים וקמטים קלים בשולי הדפים (פגיעה קלה בטקסט בדפים אחדים). עטיפה בלויה. המחברת כרוכה בכריכה חדשה.

סידור התפילות כמנהג הקראים. הוצאת יעקב שישמן, דפוס מ"ץ, וילנה, 1891-1892 (בשערים: תר"ן). סידור קראי בארבעה כרכים, הכוללים: תפילות לימי החול, לשבתות ולמועדים, פיוטים לפרשיות, סדר ההפטרות, "ספר מנחת יהודה בשיר וחרוז על כל פרשיות התורה" (מאת המשורר הקראי יהודה גבור בן אליהו בן יוסף); ברכות וזמירות; "תפלה בשלום המלכות" (לקיסר רוסיה אלכסנדר השלישי; בעברית וברוסית), ועוד. בסוף הכרך השלישי נדפס "תרגום תחנות ופיוטים לערב ובקר הכפורים מלשון קדש ללשון קדר [השפה הקראימית]". עם שער נפרד (תרנ"ב / 1892). ארבעה כרכים: כרך א': [2], 464 עמ' (מספר דפים כרוכים שלא במקומם). כרך ב': 312, [1] עמ'. כרך ג': [2], 330, 14 עמ'. כרך ד': 266 עמ'. 24.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים קלים. מספר קרעים (עם פגיעות קלות בטקסט). חיתוך הדפים לא אחיד. חלק מהדפים לא מופרדים בשוליים העליונים. נקבי תילוע זעירים בכריכות ובדפים (רובם בכרך השלישי). בלאי קל בכריכות.

אוסף ספרים שחיבר או הוציא לאור הביבליוגרף אפרים דיינארד. אירופה וארה"ב, סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. 1. "תולדות אב"ן רש"ף". דפוס יצחק גאלדמאן, ורשה, "שנת באב"ן רש"ף" (תרל"ה; 1875). 2. "משא קרים". דפוס יצחק גאלדמאן, ורשה, תרל"ח (1878). 3. "מלחמת קרים". דפוס אלעקסאנדער גינז, ורשה, תרל"ט (1879). 4. "מסע בחצי האי קרים... בשני חלקים". דפוס אלעקסאנדער גינז, ורשה, תרל"ט-תר"מ (1879-1880). 5. "שאו נס ציונה, יפיץ אור על ענינים רבים ברורות הקאלאניזאטיאן בארץ הקדושה". דפוס דוד לאווי ואברהם דוד אלקאלאי, פרשבורג, תרמ"ו [1886]. 6. "מלחמה לד' בעמלק, איסור כללי מכל גדולי גאוני ישראל בכל הארצות נגד אתרוגי איי יון בכלל וקארפו בפרט. יצא לאור ע"י אפרים דיינארד". ניוארק (ניו ג'רזי), תרנ"ב [1892]. 7. "דברי הימים לציון ברוסיא...." – שני חלקים (לא נדפסו חלקים נוספים). דפוס המחבר [אפרים דיינארד], קרני (ניו ג'רזי), תרס"ד [1904]. בפתח החלק השני נדפסה קינה על מותו של בנימין זאב הרצל. 8. "זמיר עריצים הראשון". דפוס אפרים דיינארד, קרני (ניו ג'רזי), תרס"ד [1904]. 9-10. "מגלה עפה, או תוכחת מגולה, ריב לישראל עם רבני וחסידי זמנינו", מאת יצחק דב בר לווינזון; הקדמה מאת אפרים דיינארד. דפוס אפרים דיינארד, קרני, שנת אתתל"ה לחרבן ירושלים (תרס"ד; 1904). שני עותקים (כריכות שונות). 11. "מחאת סופרים". דפוס מוינעשטער, סנט לואיס, תרע"ח [1918]. 12. "ציון בעד מי? בעד באלשעוויקים או יהודים?". ארלינגטון (ניו ג'רזי), תרע"ח [1918]. 13. "ארכת בת-עמי, ההכנות לקאנגרעס הרבנים בדבר יסוד הסנהדרין בציון". דפוס מוינסטער פרינטינג, סנט לואיס, [תר"פ; 1920]. 14. "זכרונות בת עמי, לקורות היהודים והיהדות ברוסיא במשך קרוב לשבעים שנה, לא מפי ספרים וסופרים, רק את אשר ראו עיני ושמעו אזני". חלק שני. ניו אורלינס, תר"פ [1920]. גודל ומצב משתנים. אפרים דיינארד (1846-1930) היה ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה; היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ושנויה במחלוקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום Valdemārpils, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם הקים בית דפוס קטן בו הדפיס מספריו. אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס. הוא נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה. מצורפים ארבעה עמודים מודפסים – מודעה לקראת פרסום הספר "משא קרים" מאת דיינארד (תוכן עניינים, קריאה לתמוך בהוצאת הספר, ועוד; ייתכן שנתלשו מספר אחר).