גינען געוועב, מאת דוד הופשטיין. הוצאת מלוכע-פארלג (בדף השער: קולטור ליגע, קיווע, קליינע ביבליאטעק 'ליריק'), קייב, 1921. יידיש. ספר השירים "גינען געוועב" מאת דוד הופשטיין. על העטיפה הקדמית איור מעשה ידי יוסף צ'ייקוב. דוד הופשטיין (האפשטיין; 1889-1952), משורר וסופר יהודי יליד אוקראינה, ממנהיגי "קבוצת קייב" בימי תור הזהב של ספרות היידיש ברוסיה הסובייטית, ואחד משלושה עשר "הרוגי המלכות בברית המועצות" (אנשי רוח יהודיים שהוצאו להורג בהוראת סטלין). כתב ביידיש ובעברית, ועסק בקידום התרבות העברית ברוסיה הסובייטית. בראשית שנות ה-20 היה ממייסדי הסדרה "ליריק" לספרי שירה, במסגרתה יצא הספר שלפנינו. נאלץ לעזוב את ברית המועצות עקב חרם שהטילה עליו היבסקציה (המחלקה היהודית של המנגנון הסובייטי), בעקבות פעילותו התרבותית. שהה בברלין מספר שנים ועלה לארץ ישראל, בה התגורר כשנה; במחצית השנייה של שנות ה-20 שב לברית המועצות והתיישב בקייב, ומאז חזרתו הקפיד לכתוב בהתאם ל"קו הרשמי", וזכה להוקרה מסוימת מצד המשטר. בספטמבר 1948 נעצר על ידי המשטרה החשאית באשמת לאומנות יהודית, ריגול ושאר האשמות שווא, במסגרת המגמה האנטישמית ההולכת ומחריפה בברית המועצות הסטליניסטית. בליל ה-12 באוגוסט 1952 נרצח בהוראת סטלין, במה שנודע כ"ליל המשוררים הנרצחים". שמו טוהר ב-1958. 16 עמ', 14 ס"מ. מצב טוב. קמטים. פגמים קלים. עטיפה בלויה מעט, עם כתמים. חתימה על גבי העטיפה הקדמית ועמ' 3.

לגיון, פואימה מאת גבריאל טלפיר. הוצאת "פרצים", ורשה, תרפ"ה [1925]. ספר ביכוריו של המשורר גבריאל טלפיר; פואמה פוטוריסטית מרשימה, המציגה חזון של לגיונות עבריים כובשים את ארץ ישראל. העטיפה עוצבה בידי הנריק ברלוי (חתומה בדפוס: "H. Berlewi"). בתחילת החוברת פתקה מודפסת עם תיקונים. האמן הפולני-יהודי הנריק ברלוי (1894-1967) היה מן האמנים הקונסטרוקטיביסטים המובילים בפולין בשנות ה-20. הוא למד אמנות בוורשה, באנטוורפן ובפריז. בשנים 1919-1921 עבד עם קבוצת האמנים, הסופרים והמשוררים האוונגרדית "יונג-יידיש". בין היתר, עסק בעיצוב גרפי ובאיור ספרים; זכורות במיוחד עבודותיו שהופיעו בספריהם של המשוררים אורי צבי גרינברג ופרץ מרקיש. בשנת 1924 פרסם ברלוי חיבור תיאורטי בשם "מכנו-פקטורה" ובו הציג את השיטה האמנותית שפיתח – שימוש באמצעים מכניים ליצירת טקסטורה. ה"מכנו-פקטורה", המתבססת על סידור קווים וצורות גיאומטריות פשוטות ושימוש בצבעים שחור, לבן ואדום, דחתה את אשליית המרחב לטובת דו-מימדיות. לקראת סוף שנות ה-20 עבר ברלוי לפריז והחל לעסוק בעיקר בציור דיוקנאות. לאחר מלחמת העולם השניה הוצגו עבודותיו בכמה תערוכות גדולות בפריז וכן בברלין, ורשה, ציריך וניו-יורק. לקראת סוף שנות ה-20 עבר ברלוי לפריז והחל לעסוק בעיקר בציור דיוקנאות. לאחר מלחמת העולם השנייה הוצגו עבודותיו בכמה תערוכות גדולות בפריז וכן בברלין, ורשה, ציריך וניו-יורק. פ' עמ', 27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, רובם קלים. קרעים בשולי כמה דפים. חותמות-דיו. דפים אחדים מנותקים חלקית. קמטים קלים וכתמים בעטיפה. קרעים בשדרה (פיסות חסרות; העטיפה מנותקת חלקית). שרבוטים בעפרון כל גבי העטיפה האחורית.

ארבע מהדורות רוסיות של הפואמה "שנים-עשר" (Двенадцать) מאת המשורר אלכסנדר בלוק (1880-1921). ברלין, סופיה וסימפרופול, 1918-1922 בקירוב. איורים מאת יורי אננקוב, איוון מילב ווסילי מסיוטין. את הפואמה "שנים-עשר", המתארת צעדה של שנים-עשר חיילים מהפכנים ברחובות פטרוגרד כאשר סביבם משתוללת סופה, כתב אלכסנדר בלוק בינואר 1918, חודשים ספורים לאחר המהפכה הבולשביקית. הפואמה, הנחשבת כיום לאחת היצירות המפורסמות בשירה הרוסית, ספגה בשעת פרסומה ביקורות קשות. מסופר כי לאחר כתיבתה הרגיש בלוק כי הקריירה הספרותית שלו באה על סיומה. 1. "שנים-עשר". הוצאת Алконост (Alkonost), ברלין, 1918. מהדורה שלישית (משלוש המהדורות שנדפסו בשנת כתיבת הפואמה). בספר איורים מאת האמן הרוסי יורי אננקוב (Yury Annenkov, 1889-1974), הנחשבים לעבודתו המפורסמת ביותר. 61, [3] עמ' + [1] דף (רפרודוקציה של דיוקן אלכסנדר בלוק מאת קונסטנטין סומוב; מתוך ספר אחר), 31 ס"מ. כרוך בכריכה קשה, ללא העטיפה המקורית. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, חלקם גסים וחלקם מחוזקים בהדבקות נייר ונייר דבק. כריכה פגומה, רופפת. 2. "שנים-עשר". "הוצאת ספרים רוסית-בולגרית" (Российско-Болгарское книгоиздательство), סופיה, בולגריה, [1920]. עטיפה בעיצוב האמן איוון מילב (Ivan Milev, 1897-1927), מנציגיו הבולטים של המודרניזם בבולגריה. 36 עמ', 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. עטיפה ודפים מנותקים (שדרה חסרה). כתמים בגוף החוברת וכתמים רבים על העטיפה. קרעים בשולי כמה דפים ובשולי העטיפה. קמטים קלים. 3. "שנים-עשר". סימפרופול, 1921. ללא איורים. 15, [1] עמ' (כולל עטיפה), 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. קמטים וכמה קרעים קלים בשוליים. 4. "שנים-עשר". הוצאת Нева (Neva), ברלין, [1922?] . איור העטיפה הקדמית וארבעה איורים בגוף הספר מעשה-ידי האמן וסילי מסיוטין (Wassili Masjutin, 1884-1955). מסיוטין נולד בריגה, למד אמנות במוסקבה והתמחה בהדפס. משנת 1921 התגורר בברלין, שם עסק בציור ובפיסול, ובעיקר בעיצוב גרפי ובאיור ספרים. [3] דף, 22 עמ', [2] דף + [4] לוחות (איורים), 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי העטיפה והשדרה. מצורף עותק נוסף של הפואמה בהוצאת Neva (מס' 4), ללא עטיפה אחורית. מקור: אוסף עוזי אגסי.

ארבעה ספרי שירה מאת אלכנסנדר קוסיקוב ומשוררים אימז'יניסטים נוספים. מוסקבה וקייב, 1920 בקירוב. רוסית. איורים מאת בוריס ארדמן וגיאורגי יקולוב. באחד הספרים הקדשה בכתב-ידו של קוסיקוב. 1. Жемчужный коврик [שטיח פנינים], מאת אלכסנדר קוסיקוב, קונסטנטין בלמונט ואנטוני סלוצ'נובסקי. [מוסקבה, 1920 בקירוב]. על העטיפה הקדמית מופיע איור מאת בוריס ארדמן (Борис Эрдман, 1899-1960), אמן תיאטרון ואמן גרפי, מתנועת האימז'יניסטים. בעמוד הראשון (עמוד ריק), מופיעה הקדשה ברוסית בכתב-ידו של אלכסנדר קוסיקוב (Александр Кусиков, 1896-1977), מנציגיו הבולטים של זרם האימז'יניזם בשירה הרוסית. 2. Коевангелиеран [Koevangelieran (הלחם המילים "קוראן" ו"אוונגליון")], מאת אלכסנדר קוסיקוב. מוסקבה, 1920. איורים מאת בוריס ארדמן על העטיפה הקדמית ובגוף החוברת. 3. В никуда [לשום מקום], מאת אלכסנדר קוסיקוב. הוצאת "Имажинисты" (אימז'יניסטים), מוסקבה, 1920. סמל ההוצאה עוצב בידי בוריס ארדמן. האיור שעל העטיפה הקדמית ודיוקן המחבר (עמ' 9) מעשה ידי גיאורגי יקולוב (Георгий Якулов, 1884-1928). 4. Коробейники счастья [רוכלים של אושר], מאת אלכסנדר קוסיקוב ווָאדים שרשנביץ'. קייב, 1920. על העטיפה הקדמית איורים מעשה ידי בוריס ארדמן. בכמה מהעמודים מופיעים סימונים והערות בכתב-יד, ברוסית. גודל ומצב משתנים. מקור: אוסף עוזי אגסי.

[Biblia, ad vetustissima exemplaria nunc recens castigate. הוצאת Gulielmum Rovillium, ליון, 1573]. לטינית. דף השער חסר. מהדורה לטינית של התנ"ך והברית החדשה, מלווה בחיתוכי עץ רבים (משובצים בגוף הטקסט) המתארים סצנות תנ"כיות שונות, את בית המקדש וכליו, את שנים עשר השליחים, ועוד. הביבליה נערכה בידי המלומד הקתולי מפלנדריה Johannes Henten (1499-1566), בהתבסס על עשרות כתבי יד של הוולגטה, ובהשפעת המהדורה של המדפיס הצרפתי Robert Estienne, ויצאה לאור לראשונה בעיר לֵוֶון (Leuven) שבבלגיה בשנת 1547. בפתח הספר הקדמה מאת העורך Johannes Henten (הופיעה לראשונה במהדורת 1547), ומאת מתרגם הוולגטה הירונימוס הקדוש; בסופו אינדקס ומפתחות. [7] דף, 1214 עמ', [49] דף. דף השער חסר. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. נקבי תילוע (בעיקר בדפים הראשונים), עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים במספר דפים. הדף הראשון (הקדמת העורך) קרוע וחתוך בשוליו התחתונים, משוקם בהדבקות נייר בשוליים ובגב (עם פגיעה בטקסט). חיתוך דפים על גבול הטקסט בכמה דפים, עם פגיעה קלה בכותרות הדפים ובהפניות בשוליים. רישומים בדפי הבטנה ובמספר דפים נוספים (במספר מקומות פגיעה קלה בטקסט כתוצאה מחריכת הדיו). כריכה מחופה עור, בלויה מעט. שדרה עם עיטורים מוזהבים, סדוקה ומקולפת, מנותקת חלקית מגוף הספר. הקונטרסים מנותקים זה מזה באמצע הספר.