ספר מאמרים יקרים, מאמרי חסידות, מאת האדמו"ר רבי דוב בער שניאורי – האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [קניגסברג, תרכ"ד 1864]. מהדורה יחידה.
בספר שלפנינו מאמרי חסידות ארוכים במגוון נושאים: ברכות, ברכת המזון, כוס של קידוש, ענייני נשואין, אמונה, ועוד.
[1], סג, [1] דף. חסר דף קדם שער. 18 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי. סימני עש רבים וקשים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה.
סטפנסקי חסידות, מס' 320.

האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש – רבי דוב בער שניאורי (תקל"ד-תקפ"ח), בנו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל ה"תניא". לאחר פטירת אביו בשנת תקע"ג בעת מנוסתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו"ר בעיירה ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות.

על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי
כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.
לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.
בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:
א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).
ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).
ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).
ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).
ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).
ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).
ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).
י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).
לאחר פטירת האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.

הרקע להדפסת ספרי האדמו"ר האמצעי בחייו
לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, בעת מנוסתו ממלחמת נפוליאון, התיישב בנו וממלא מקומו האדמו"ר האמצעי בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה. עם עלותו על כס הנשיאות, נדרש האדמו"ר האמצעי לשאלת נסיעות החסידים אל חצר הרבי. בהקדמתו ל"קונטרס ההתפעלות (תקע"ד) מספר האדמו"ר האמצעי בהרחבה, כיצד במהלך מסעו לעיירה ליובאוויטש לאחר מלחמת נפוליאון נוכח לדעת שמרבית חסידי חב"ד שהתגוררו בעיירות מרוחקות מלאדי, מקום מושבו של אביו האדמו"ר הזקן, לא זכו לעלות לרגל אל רבם ולשמוע את תורתו, בשל ההוצאות הגדולות והפסד הפרנסה הכרוכים בנסיעה (הנסיעה הלוך ושוב והשהייה בלאדי ארכו לפחות חודש ימים, ובימים אלה נמנעו החסידים מלעסוק בפרנסתם ועסקו רק בעבודת ה'). בפועל, האפשרות לנסוע ללאדי מעיירות מרוחקות הייתה נתונה לעשירים בלבד, ואף הם הצליחו לנסוע אל הרבי אחת לעשר שנים בממוצע. לחסידים הפשוטים, וכל שכן לעניים הדחוקים בפרנסתם, לא התאפשר לנסוע אל רבם האדמו"ר הזקן. רק כעשירית מהחסידים בעיירות המרוחקות זכו לנסוע אל רבם בלאדי, והיו עיירות בהן רק לבודדים התאפשר לערוך את הנסיעה, מה שהוביל להתנשאות ולפירוד לבבות בין החסידים. כדי לתקן את המעוות, החליט האדמו"ר האמצעי להתיישב שלוש או ארבע פעמים בשנה, למשך חודש, בערי מחוז שונות, ובכך לאפשר לחסידים המתגוררים בעיירות הסמוכות לנסוע אליו ולהרוות את נפשם בשמיעת מאמרי חסידות (לדבריו, אביו האדמו"ר הזקן כבר העלה רעיון זה בערוב ימיו, אך עקב הסתלקותו הפתאומית לא הספיק לממשו).
בשנות הנהגתו אכן ערך האדמו"ר האמצעי עשרות מסעות מחוץ לליובאוויטש, אך עקב בריאותו הלקויה, נסע לרוב לעיירות הסמוכות לליובאוויטש, במחוזות מוהילוב וויטבסק, ומימיו לא הדרים לעיירות החסידים שמחוץ לבלארוס. משום כך, עלה בדעתו להפיץ את תורת החסידות על ידי הדפסת ספרי חסידות – הן ספרים מיוחדים המיועדים לבעלי-בתים חסידיים שאין עתותיהם בידם, דוגמת הספרים "שער התשובה" ו"דרך חיים", הן ספרים המיועדים למעמיקים שבחסידים, דוגמת הספר "אמרי בינה", והן ספרים המיועדים לכלל החסידים, דוגמת "שער היחוד" ו"שערי אורה".
כך כותב האדמו"ר האמצעי בשנת תקע"ט, בהקדמתו לספרו "דרך חיים": "...מאשר אני רואה גודל העוני ודוחק השעה בצוק העתים הללו, בגודל הדחק בפרנסה מגדול עד קטן, וידל ישראל מאד מאד ה' ירחם על עמו כו', ואין לאל ידם לפנות גם שעה אחת ממש לעסוק ביגיעת הנפש בדברים שבלב ומוח בענין עבודת האלקים... והנסיעה קשה מאד מרוב הטרדה וממיעוט היכולת בהוצאה רבה בעתים כאלה כידוע. על כל אלה אמרתי ללקט באמרים אמרי נועם המתקבלים בלב שומע... למען ילמדו ליראה את ה' בעצמם, ולא יצטרכו להפקיר עצמם ביתר מכפי מדתם וכחם. ואני תש כחי לצאת ולבא במקומות רחוקים. ולזאת באתי לבקש מכל אוהבי וריעי... שיהיה כל אחד מחזק רעהו ללמוד יחד, גם בספר התניא, ובב' חלקים דספר שער התשובה שמיוסדים על דברי אמת...". במכתבים רבים, וכן בהקדמות לספריו, מבקש האדמו"ר האמצעי מהחסידים שילמדו בספריו בקביעות, בעיון ובקבוצות.

24 קונטרסים – מאמרי חסידות, מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ירושלים, ריגה, ווארשא, ניו-יורק, תרפ"ה-תש"ג [1925-1943]. יידיש ועברית.
• קונטרס "מאמר גדולים מעשה צדיקים". וורשא, תרפ"ה [1925]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מאמר קנין החיים". ריגה, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "דרושי דא"ח... שנאמרו בארץ ישראל". ירושלים, תרפ"ט [1929]. מהדורה ראשונה. • "קונטרס "מאמרים... ללמוד ברבים ביום ב' ניסן ת"ר צדי"ק הילולא של הוד כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]". ניו יורק, תר"צ [1930]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "שיחה... בסעודת שמחת תורה במעונו... ברוקלין... מרשימותיו של אחד השומעים". ניו יורק, תר"צ [1930]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מכתב... בדבר איגוד התמימים". [תרצ"ד 1934]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מאמר מכ"ק אדמו"ר שליט"א [הריי"ץ] שנשלח ע"י מנהל אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה הר"ר ישראל דזשייקאבסאן יחי' בעת היותו אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א בוויען [בוינה]... ללמוד וללמד ברבים בימי הרצון אלול ועשי"ת". ניו יורק, תרצ"ז [1937]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מאמרים... געשריבן אין אידיש". ניו יורק, אלול ת"ש [1940]. מהדורה ראשונה. • קונטרס שיחות ביידיש מאת האדמו"ר הריי"ץ, שנאמרו בז' אדר ב' תש"ג, לרגל שלש שנים להקמת סניפי ישיבת "תומכי תמימים" בארה"ב וקנדה. ברוקלין, תש"ג [1943]. מהדורה ראשונה. • חמישה עשר קונטרסי "לקוטי דבורים", שיחות האדמו"ר הריי"ץ, מהשנים תרצ"ג-תש"א, כרוכים בכרך אחד. ריגה, וורשא, ברוקלין, תרצ"ג-תש"א [1933-1941]. בכרך נכרכו קונטרסים א-ו, יא, יג-טז, יח-כא. ללא קונטרסים ז-ח, יז (כפי הנראה, הקונטרסים ט-י, יב, לא נדפסו מעולם). חסרים: חמשת הדפים האחרונים של קונטרס ב; דף השער של קונטרס ד, והדף האחרון שלו. קונטרס ג נכרך לאחר קונטרס ד. דפים ח-ט של קונטרס טו, נכרכו שלא כסדרם. שני הדפים האחרונים שבסוף קונטרס כ אינם מופיעים בכל העותקים.
24 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.

רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש (תר"מ-תש"י), האדמו"ר השישי לשושלת חב"ד, מגדולי מנהיגי יהדות רוסיה וארה"ב. בנו של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. עוד בחיי אביו החל לעסוק בהנהגה כיד ימינו (כבר בגיל 15 הצטרף לאביו לאסיפות רבנים שהתקיימו ברוסיה ואירופה), ולאחר הסתלקותו עלה על כס נשיאות חב"ד. האדמו"ר הריי"ץ פעל במסירות נפש לשימור גחלת היהדות ברוסיה הקומוניסטית. הוא הפעיל רשת מחתרתית מסועפת של חסידי חב"ד שנשלחו לכל מקום בו נמצאו יהודים, בכדי שיקימו "חדרים" וישיבות, יפעילו בתי כנסת ומקוואות ויערכו בריתות ושחיטה כשרה. בשל פעילותו נאסר מספר פעמים ע"י השלטונות. מאסרו האחרון היה בשנת תרפ"ז, אז נגזר עליו עונש מוות. לאחר לחץ בינלאומי שוחרר בי"ב-י"ג בתמוז (ימים אלה נחגגים מאז ע"י חסידי חב"ד כ"חג הגאולה"). בין השנים תרפ"ח-תרצ"ג התגורר בריגה, בירת לטביה, ובשנים תרצ"ג-ת"ש התגורר בפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השניה שהה בוורשה, וחסידי חב"ד בארה"ב החלו לפעול בנסיון לחלצו מפולין. לאחר התערבות בכירים בממשל האמריקני, ובסיוע ראש המודיעין הצבאי הגרמני, הוברחו הריי"ץ ובני משפחתו מפולין לארה"ב (בחודש אדר ב' ת"ש). לאחר עלייתו לארה"ב רכש את בניין 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק; בניין אשר היה למקום מגוריו בשנותיו האחרונות ולמרכז חב"ד העולמי. בארה"ב הקים את מוסדות חסידות חב"ד, ביניהם הגופים המרכזיים של החסידות – "מרכז לענייני חינוך", "מחנה ישראל" והוצאת הספרים "קה"ת", וייסד את מרכז הישיבות "תומכי תמימים".
האדמו"ר הריי"ץ היה מנהיג מסור וחרוץ שעסק בכל ענייני כלל ישראל, והיה מפורסם באהבתו ומסירותו לכל יהודי באשר הוא. נודע בכתיבתו ובהסברתו הבהירה של מושגים עמוקים ומופשטים בקבלה ובחסידות. השאיר אחריו רבבות כתבי יד שנדפסו בעשרות כרכי אגרותיו, מאמריו ושיחותיו.