מכירה 83 - חלק ב' - ספרי האדמו"ר הזקן ואדמו"רי חב"ד לדורותיהם
- (-) Remove חב"ד filter חב"ד
- (-) Remove rabbi filter rabbi
- ותלמידים (15) Apply ותלמידים filter
- חב (15) Apply חב filter
- חבד (15) Apply חבד filter
- ספרי (15) Apply ספרי filter
- רבנים (15) Apply רבנים filter
- and (15) Apply and filter
- book (15) Apply book filter
- by (15) Apply by filter
- chabad (15) Apply chabad filter
- discipl (15) Apply discipl filter
המחבר, רבי יהודה ליב (המהרי"ל; נפטר בתחילת תקפ"ו), בעל הוראה מובהק, אחיו ותלמידו הגדול של האדמו"ר הזקן בעל התניא, כיהן כמו"צ וכמגיד מישרים בעיר יאנאוויטש. בעל התניא מינה אותו לכותב מאמריו והיה משלם לו על כך. על כתיבותיו סמך אחיו הגדול יותר מאשר על כל ה"כותבים" האחרים, בהיותן נאמנות למקור, בלי תוספת, מגרעת ופרשנות. על פי כתביו נדפס הספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי בעל התניא על חומשים בראשית ושמות. בחיי בעל התניא היה אחיו המהרי"ל יד ימינו ואיש סודו. המהרי"ל היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו הגדול בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות נכד אחיו בעל ה"צמח צדק", מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, בהם פסקי הלכה שכתב בעל התניא בצעירותו ב"שלחן ערוך" וחזר בהם בזקנותו. לאחר פטירת אחיו, התמסר המהרי"ל לעריכת "שלחן ערוך הרב" והגהתו, ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).
חתימות בדף השער: "חיים יעקב רש"ל, וועליז"; "חיים יעקב רש"ל, ריגא"; "דובער סגל לעוויזאהן מדענאבורג".
רבי חיים יעקב רש"ל נולד בעיירה החב"דית וועליז (שבמחוז סמולנסק) ברוסיה, ומאוחר יותר, באמצע שנות הת"ר, התגורר בריגה, בירת לטביה. מחשובי חסידי חב"ד, גאון אדיר וגביר גדול שתורה וגדולה התאחדו על שולחנו. חיבר קונטרס גדול בענייני מציצה בפה ובמכונה, שנדפס באחד הכרכים של "שדי חמד". מוזכר כמה פעמים באגרותיו של האדמו"ר הרש"ב. הרוגוצ'ובר כותב לו באחד ממכתביו על קונטרס המציצה שלו: " מהראוי והנכון לקבוע דבריו בדפוס, כיון כי הם נכונים ומסודרים בסדר נכון".
סטפנסקי חסידות מס' 543.
[1], מט דף. 22 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ספר שערי היחוד והאמונה, ביאור על "שער היחוד והאמונה" שבספר התניא, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה, "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן [מלאדי] נ"ע אשר יצק מים על ידו שלושים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמה וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". שקלוב, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הקדמה חשובה מאת המחבר, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו ותורתו של האדמו"ר הזקן ובית מדרשו. בהקדמה כותב המחבר שספרו זה הוא ביאור, הרחבה והשלמה של היסודות שכתב רבו, בעל התניא, בפרקי "שער היחוד והאמונה" שבספרו "ליקוטי אמרים – תניא". בספר זה מבאר המחבר באריכות גדולה את כתבי האר"י לאור יסודותיו של רבו הגדול.
עותק חסר. [18]; ד; ד, ט-נו; נו (חסרים 4 דפים, נז-ס, הושלמו בצילום); נב (דפים כא-לב נכרכו שלא כסדרם); מד, [2]; כח, [4] דף. 15.5 ס"מ. נייר תכלכל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט בדף השער, משוקמים במילוי נייר. פגם בהדפסה באחד מן הדפים, עם קטע חסר בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 582.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, בהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ספר שערי עבודה, יסודי עבודת ה' על פי תורת הקבלה וחסידות חב"ד, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה. שקלוב, [תקפ"א 1821]. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפס: "ספר שערי עבודה, הנקרא בשם עבודת הבינונים – חברו גם יסדו אדמו"ר... מה"ו אהרן הלוי שלי"טא... כפי שרשי העבודה אשר קיבל מרבו רבינו הקדוש גאון תפארת ישראל... מו"ה שניאור זלמן זלה"ה נבג"מ... ומיוסד על אדני פז ספרי זהר הק' וכתבי האר"י ז"ל". הספר מבאר את יסודות עבודת ה' החב"דית ע"פ יסודות תורת האר"י, כפי שקבלם המחבר מתורת רבו המובהק בעל התניא.
הספר "שערי עבודה" הוא ספרו השני של המחבר שהדפיס בחייו. בהקדמה לספרו זה מתפלמס המחבר עם שיטת האדמו"ר האמצעי.
חתימה בדף השער: "...יהודא ליב פסחזאן מ"ס".
[14], יב, יז-מח; ע; נב; ס; כב, [2] דף. חסר דף מט מספירת הדפים הראשונה. שני הדפים של "לוח הטעות" נכרכו בסוף הספר. שער התפלה (ע דף) ושער יחוד הנשמות (נב דף) כרוכים שלא כפי הסדר המקורי. 16.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי קל וקמטים בשולי חלק מהדפים. סימני עש קלים. קרעים חסרים במספר דפים, חלקם משוקמים במילוי נייר. חותמות (חלקן מחוקות). רישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 589.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, בהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ספר עבודת הלוי, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, הפטרות, מגילות, מכתבים, ליקוטים בעניינים שונים בקבלה וחסידות ושו"ת בהלכה, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה. [למברג]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו 1842-1866]. מהדורה ראשונה.
סט שלם – ארבעת החלקים בארבעה כרכים.
כרך ראשון (בראשית-ויקרא, מועדים ומגילות – למברג, תר"ב): [2], צג, [1], עו; נו דף. נוסח השער כפי העותק השני שנרשם במפעל הביבליוגרפיה. כרך שני (ליקוטים ושו"ת – למברג, תר"ב): [1], לה, [2], מה-קו; יח דף (יח דף אחרונים, עם שו"ת, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה). כרך שלישי (במדבר – וורשא, תרכ"ו): [2], ב; לא, לג-עו דף. לאחר דף ההסכמות נכרכו בטעות שני דפים של פרשת דברים. דפים כז-כח נכרכו לאחר דף כד. כרך רביעי (דברים – וורשא, תרכ"ו): [2], ב; סב; יח, [3] דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. בלאי רב וקרעים בשניים מהדפים בכרך הרביעי. קרעים, בהם קרע חסר באחד מהדפים בכרך הראשון, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. קרע חסר בשוליים העליונים של דף השער של הכרך הראשון, ללא פגיעה במסגרת השער. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 450, 451.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, בהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
נוסח ההגדה וההלכות שבהגדה זו – על פי סידור הרב מלאדי. בהגדה זו צורפו לראשונה (סביב נוסח ההגדה), מאמרי חסידות מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, ומאמרי חסידות מאת תלמידו האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה. מאמרי האדמו"ר הזקן הועתקו מספריו "ליקוטי תורה" ו"סידור עם דא"ח". מאמרי רבי אהרן מסטרשלה מקורם בספרו "עבודת הלוי" על התורה.
מט דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וקשים בדפים רבים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, בדף השער ובדפים נוספים. קרעים חסרים קטנים בדפים הראשונים, עם פגיעה במסגרת השער. חיתוך השוליים בדף לב עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
יערי מס' 949; אוצר ההגדות מס' 1272; סטפנסקי חסידות, מס' 163.
שבעה חלקים בשני כרכים.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. בחלק השביעי נדפסו מאמרים שנכתבו על ידי השומעים, והוגהו על ידי המחבר.
המחבר, האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (תק"ץ-תר"ס), היה נכדו ותלמידו המובהק של ה"צמח צדק" מליובאוויטש. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את בנו, רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מקאפוסט (אביו של רבי שלמה זלמן). רבי יהודה ליב נפטר בחשון תרכ"ז, כחצי שנה לאחר פטירת אביו ה"צמח צדק", ובנו רבי שלמה זלמן התמנה על מקומו כאדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד). על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
שני כרכים. כרך ראשון (חלקים א-ד): [4], מח, [2]; [2], נז; [2], נ; [2], פ דף. [2] דף עם "לוח הראשי תיבות", נכרכו בסוף החלק הראשון (במקור נכרכו בסוף החלק השישי). כרך שני (חלקים ה-ז): [2], קה, [1]; [2], מט; [2], עד, [1]; טו דף. לכל חלק משבעת החלקים יש שני שערים. 32 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. עקבות רטיבות קלים בכרך הראשון. בלאי קל. קמטים וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. מספר דפים וכריכה אחורית בכרך השני מנותקים חלקית. רישומים בכתב-יד. כריכות ישנות ופגומות.
1. ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. אלטונא, תר"ו [1846]. מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, טז, עמ' 81-83.
2. ספר מאה שערים, חמישים מכתבים וחמישים מאמרים בענייני תורה, עבודת ה', גמילות חסדים, צדקה ותשובה, משלשת אדמו"רי חב"ד הראשונים, נלקטו ונערכו על ידי רבי חיים אליעזר הכהן ביחובסקי ורבי חיים מאיר היילמן (מחבר "בית רבי"). יצא לאור לרגל מאה שנה לפטירת האדמו"ר הזקן. ברדיטשוב, [תרע"ג 1913]. מהדורה ראשונה.
3. ספר דרושים יקרים, שני מאמרי חסידות שנאמרו על ידי האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (בעל ה"מגן אבות"), נכתבו והובאו לדפוס על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפולוצק. ווילנא תרס"ג 1903. מהדורה יחידה.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
על הספר שלפנינו כותב רבי דובער יהודה ליב, בן המחבר, בהקדמתו: "...יבינו נא בחיבור הזה, ידעו ויכירו, כי הוא אופן חדש בחוש הלימוד, כמדומה שלא נמצא בזה האופן בשום חיבור שקדמהו, לדייק בחילוקי הדעות וסברות הפוסקים מראשונים עד אחרונים, במקום שדבריהם באים דוקא מפורשים ומבוארים על מקומן, ימצא בהם עומק נפלא, לשקול במאזני צדק כל סברא וסברא בדבר והיפוכו ברצוא ושוב כמה פעמים... והיה יהיה הספר החדש הזה לנס ולסגולה לקנין הלמודית בנפש החפץ לכל הוגה בו בנחת ובמתון ובעומק הדעת... ". בחלק גדול מכרכי "דברי נחמיה" נדפסה התכתבות ענפה בינו לבין תלמידי בעל התניא, בראשם האדמו"ר ה"צמח צדק" ורבי יצחק אייזיק מהומל. רובו של חלק "אבן העזר" שלפנינו מכיל התכתבות ענפה עם ה"צמח צדק"; עשרות תשובות של הצ"צ נדפסו בו לראשונה (חלק "אבן העזר" נדפס סמוך לאחר הסתלקות הצ"צ). בספריו נדפסו ביאורים רבים לפסקי רבו בעל התניא בשלחן ערוך שלו ובסידורו.
המחבר רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה (תקמ"ח-תרי"ב), מגאוני חב"ד, תלמיד מובהק של בעל התניא, ותלמיד-חבר של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. היה חתנו (בזיוו"ש) של רבי חיים אברהם, בנו של בעל התניא. היה מתמיד גדול, גאון חריף, מחדש ועמקן. נודע בענוותנותו ושפלות רוחו. כל ימיו ברח מהכבוד, ומיאן לשמש במשרת רבנות. פרנסתו הייתה ממפעל לייצור טליתות, בעיר מגוריו דוברובנה, שהיה בבעלותו. המפעל הביא פרנסה גדולה להרבה מתושבי העיר, ועשירות גדולה לבעליו. לאחר שהחלו לייצר טליתות מכונה, נסגר המפעל, ורבי נחמיה ירד מנכסיו. האדמו"ר ה"צמח צדק" אמר עליו: רבי נחמיה מחייב את העניים כהלל הזקן ואת העשירים כרבי אלעזר בן חרסום, משום שהתמדתו העצומה בתורה הייתה בלי שום שינוי הן בימי עשירותו והן בימי עוניו (מתוך ההקדמה ל"דברי נחמיה", חלק אורח חיים). בנו המו"ל מספר בהקדמה לחלק "אורח חיים" עד כמה סמך הצ"צ על פסקיו של רבי נחמיה: "ובפירוש יצא מפה קדשו... שכל פסק הלכה שיצא ממנו אחר עיונו ופלפולו העמוקה מני ים, לא ימצא מי שיהיה כח... לסתור דבריו. ובתשובה אחת כתב עליו [הצ"צ]: הלכה כמותו בכל מקום". התכתב בשו"ת בהלכה עם גדולי דורו, גם עם ה"מתנגדים", כרבי דוד לוריא (הרד"ל) ורבי מאיר ברלין אב"ד מוהילוב. חלק מההתכתבות נדפסה ב"דברי נחמיה". תשובותיו בהלכה נדפסו בשלשת חלקי השו"ת "דברי נחמיה": אבן העזר (ווילנא תרכ"ו), אורח חיים (ווילנא תרכ"ט), יורה דעה (וורשא תרמ"ז).
שני כרכים. כרך אבן העזר: [6], ז; כט, לא-פב דף. דף ז מהספירה הראשונה נכרך פעמיים. כרך יורה דעה: [2], עג, [3] דף. שני דפי שער לכל כרך. 29-30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בכרך הראשון. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות בכרך הראשון. חותמות. רישום בכתב-יד בכרך הראשון. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות מס' 122.
המחבר רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין (תק"ץ-תר"ב), המכונה "הגאון מלובלין", מגדולי רבני וחסידי חב"ד, אב"ד פולוצק ולובלין, עילוי חריף וגאון אדיר, שהיה בקי עצום בכל חדרי תורה כנתינתה מסיני. מילדותו דבק ברבו המובהק ה"צמח צדק" מליובאוויטש, שהראה לו חיבה יתירה, והשתעשע עמו רבות בחריפות ובקיאות במרחבי התורה. עוד בצעירותו שלח לו רבו שאלות מורכבות בענייני עגונות, וסמך על פסקיו. ה"צמח צדק" כתב עליו: "אשר מדריגתו מגיע ל'גאון', לכן יוכל לסמוך על פסקם בלי שום גמגום". אחד ממנהגיו הקבועים היה ללמוד בכל יום סימן אחד בשו"ת "צמח צדק", על אף שידעם בעל פה, כדי להתקשר בנשמת רבו המובהק. בשנת תרט"ו התמנה לרבה של העיר פולוצק. לאחר פטירת ה"צמח צדק" בשנת תרכ"ו, עודד וחיזק את חסידי חב"ד לנסוע לאדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש (ולא לאחיו האדמו"רים מקאפוסט ומלאדי), משום שראה במהר"ש ממשיך דרכו של אביו ה"צמח צדק". התערבות זו עלתה לו בכס רבנותו, והוא נאלץ להתפטר מרבנות פולוצק (אגרות בעל התורת חסד, ירושלים תשס"א, עמ' 84). בשנת תרכ"ח התמנה לרבה של לובלין, בה כיהן ברבנות למעלה מעשרים שנה. בשנת תרנ"ב עלה לירושלים, ובשנותיו האחרונות התמנה לאב"ד הקהילה החסידית בירושלים. רבי שמואל סלנט העריכו מאד וכתב עליו: " גאון עולם, אשר גם בדורות שלפנינו היה נמנה בין גדולי הדור". על מצבתו נחקק: "... כ"ק אדמו"ר הרב הגאון הגדול, שר התורה, צדיק יסוד עולם... שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות אגדות תוספתא, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, וכל המדות של חכמים, וכל דבר שבתורה לא הניח שלא למד... ".
את ספרו שו"ת "תורת חסד" על "אורח חיים" הדפיס בחייו בשנת תרמ"ג. חלקו השני של השו"ת, על חלק "אבן העזר", נדפס לאחר פטירתו, בשנת תרס"ט. ספרו נערץ על גדולי הפוסקים, ופסקיו נזכרים רבות בספרות השו"ת. כפי שהעיד על ספרו, אין בספר זה סברות שאינן מבוססות היטב. הוא כתב כי בעוד שישנם ספרים בהם החידושים הם "כהררים התלויים בשערה", בספרו שלו הם "שערות התלויות בהרים, כל סברא יש לה יסוד, ואף החידוש הקל מבוסס בראיות ובהוכחות". ה"ראשון לציון" רבי יצחק יוסף שליט"א, מספר שאביו רבי עובדיה יוסף היה נוהג ללמוד בימי חול המועד בשו"ת "תורת חסד", משום מצוות שמחת יום טוב. לדבריו, אביו הגר"ע יוסף היה נוהג לומר שבספר "תורת חסד" יש 'לומדע'ס' אמיתית, ולא 'לומדע'ס' הפורחת באויר, משום שכל סברה מוכחת מגמרא ערוכה.
בדף השער חותמת: יעקב גוטמאן ווארשא".
חותמות בדף השער בגרמנית: "המכון לחקר השאלה היהודית של המפלגה הנאצית – המחלקה לאוסטיודן [=ליהודי המזרח] – ליצמנשטט".
חותמות נוספות.
קנח דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. קרעים בשולי דף השער. קרעים בדפים האחרונים, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
בדף שלאחר השער מופיעות חתימתו וחותמתו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
הספר שלפנינו כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, ו"בית אהרן" (פרנקפורט דאודר ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות מעין אלה. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".
המחבר, רבי אברהם דוד לאוואוט (תקע"ה-תר"ן) אב"ד ניקולייב, מחשובי רבני חב"ד (זקנו של הרבי מליובאוויטש), מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו המהר"ש. היה מקורב לרבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף מדריבין. בשנת תרי"ד לערך נתמנה לרב בעיר ניקולייב. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (הרבי מליובאוויטש, בהקדמה לספר "קב נקי"). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: ספר "קב נקי" – חיבור חשוב בהלכות גיטין, בפרט בענייני שמות בגיטין, ספר שימושי בבתי דין עד לימינו; סידור האדמו"ר הזקן המדויק – "תורה אור", עם חיבוריו על הסידור "שערי תפלה" ו"שער הכולל" (על כך ראה בהרחבה בקטלוג 74 פריט 179, עמ' 184).
[4], 360 עמ'. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בדף השער ובדפים נוספים כתמים רבים). קרעים בשני הדפים הראשונים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
הספר נדפס כארבע שנים לאחר הדפסת ספר התניא מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. המחבר, מגדולי צדיקי החסידות, מתבסס במקומות רבים בספרו על ספר התניא, וכמעט בכל פרשה מצטט מדברי קדשו ובונה עליו את יסודותיו.
רבי אהרן הכהן מאפטא (אנצ' לחסידות, א', עמ' קנז), מחבר ספר "כתר שם טוב" – ספר הליקוטים הנודע מתורת הבעש"ט, וסידור "תפילה ישרה – כתר נהורא". ספרו "אור הגנוז לצדיקים" נדפס לראשונה בעילום שם המחבר.
על הספר ראה: חיים ליברמן, כיצד חוקרים חסידות בישראל, בתוך ספרו אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"ם, עמ' 7-11; הרב דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, ירושלים תשי"ג, עמ' קיח-קכ.
[68] דף. דפים [35]-[38] (על פרשיות כי תשא עד ויקרא) מופיעים פעמיים. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים. חיתוך דפים על גבול הטקסט ומסגרת השער, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 22.
1. ספר אור הגנוז לצדיקים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מיוסדים על ספר התניא, מאת רבי אהרן כ"ץ מאפטא אב"ד ז'ליחוב ובילגוריי (בעל "כתר שם טוב"). למברג, [תרי"א] 1850. מהדורה שניה. על הספר ומחברו ראה פריט קודם.
2. ספר אמרי נעם, מאמרי חסידות חב"ד על המועדים, מאת רבי הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (המכונה ר' הלל פאריטשר). נכתב והובא לדפוס על ידי תלמידו רבי לוי יצחק שימענאווסקי. ווילנא, תרל"ו 1876. מהדורה יחידה.
על הספר אמרי נעם כותב רבי פנחס, נכדו של רבי הלל: "בשנת תרל"ו נדפס על שמו [של רבי הלל] בווילנא ספר קטן מכונה אמרי נועם, אמנם זה איננו לשונו, כי אם מה שרשם לעצמו בקצרה אחד מהשומעים שלא הבין מה ששמע, וכגון דא צריכנא לאודועי" (בהקדמה ל"פלח הרמון" על בראשית, ווילנא תרמ"ז).
3. שו"ת אילה שלוחה, מאת רבי נפתלי הירץ קלצקין, מחשובי רבני חב"ד (ראה להלן). וורשא, תרנ"ז 1896. מהדורה יחידה (בשנת תרע"ב נדפס בוורשא חלק נוסף של הספר, אך הוא איננו מהדורה שניה של הספר שלפנינו, אלא רובו תשובות אחרות. מספר תשובות המופיעות לפנינו נדפסו שם בנוסח שונה).
בסימן ו נדפסה התכתבות של המחבר עם האדמו"ר ה"צמח צדק" משנת תרט"ז. תשובת ה"צמח צדק" נדפסה לראשונה בספר שלפנינו. בדף ט נדפסה תשובתו של האדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין, בנו של הצ"צ, משנת תרכ"א (תשובת האדמו"ר מהרי"נ מניעז'ין נדפסה רק בספר שלפנינו).
4. ספר שארית ישראל, מכתבים ומאמרי חסידות חב"ד, מאת רבי ישראל יפה מדובראוונא, מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן. קלויזנבורג, תרפ"ד 1924. מהדורה יחידה.
בספר נדפסו מאמרים ומכתבים בעניינים שונים בקבלה, חסידות ועבודת ה' על פי דרכה של חסידות חב"ד. בתחילת הספר נדפסה הקדמה חשובה מהמו"ל, נכד המחבר, ובה מספר באריכות כיצד זקנו המחבר התקרב לבעל התניא. בהקדמה מופיעים לראשונה פרטי מידע ותיאורים מעניינים על בעל התניא, שאינם ידועים ממקורות אחרים, וכן תיאורים על עבודת ה' של המחבר. המחבר רבי ישראל ב"ר חיים יפה מדובראוונא (אין מדובר ברבי ישראל יפה המדפיס הנודע מקאפוסט) היה מחשובי תלמידיו של בעל התניא. עליו נכתב בספר "בית רבי": "הרה"ח המפורסם ר' ישראל זלה"ה מדובראוונא, מחסידי רבינו, והיה מנגן גדול בכלי זמר, והיה מנגן אצל רבינו". לאחר פטירת רבו בעל התניא, היה מתלמידי האדמו"ר רבי אהרן מסטרשלה.
רבי נפתלי הירץ קלצקין (תקפ"ג-תרנ"ד) אב"ד אושפל ושימבורג, מגדולי רבני חב"ד. היה תלמיד מובהק של ה"חתם סופר", ולמד בישיבתו בפרשבורג בשנים תקצ"ז-תקצ"ט (החתם סופר ותלמידיו, עמ' שפה-שפו). בהמשך חייו התקרב לגדולי תלמידי בעל התניא ואל האדמו"ר ה"צמח צדק" ובניו, עמם אף התכתב בהלכה ובחסידות. נסמך להוראה מה"צמח צדק". כמו כן היה בקשרי ידידות עם רבים מגדולי דורו - גדולי רבני ליטא, גליציה והונגריה, וגדולי האדמו"רים בפולין (רשימה חלקית של גדולי ישראל עמם היה המחבר בקשר, נדפסה בתחילת שו"ת "אילה שלוחה", מהדורת תרע"ב). כיהן כעשר שנים כרב בעיר אושפל שבפלך קובנה, ולאחר מכן התמנה לרב בעיר שימבורג שבפלך קורלנד, בה כיהן ברבנות שלושים ושבע שנים.
בהקדמה לחלק השני של ספרו אילה שלוחה (נדפס בתרע"ב), משרטט בנו, רבי משה צבי אב"ד רומנוב, קווים לדמותו: "... מנעוריו עד שיבתו שקד יומם ולילה על התורה ועל העבודה. זכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, והיה מגדולי בעלי הוראה המפורסמים בשעתו... וכשהריח ביראת ה' על פי דרך החסידות, לא זז מלחבב דה"ק [=דבריהם הקדושים] ולא מש מאהלו לדרוש דרושים נלהבים אשר התלהטה נפשו לדבקה בה... ומסר נפשו ומאודו על זה, ורבים השיב מעון. נטע דא"ח בלב רבים מהסרים למשמעתו, והזריח אור בתוך עומק לבבם, נקודת האמת... וכל מי שלא ראה התנהגותו של ש"ק ויו"ט, לא ראה אור ושמחה של מצוה מימיו... והוא בעצמו היה לנו [לבניו הגאונים] לרב בלמוד ים התלמוד והפוסקים ונושאי כליהם... גם תורת הבעש"ט נ"ע הופיע בנפשי ורוחי ונשמתי, וזאת היתה שעשועיו, משוש לבו ונפשו. ונתקיימה בו מה שאמרו (ריש פרק ו דאבות) 'כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה'... ". בניו של רבי נפתלי הירץ היו גאונים מפורסמים, רובם מרבני חב"ד החשובים. המפורסם שבבניו היה הגאון רבי אליהו קלצקין אב"ד לובלין, שעלה בשנותיו האחרונות לירושלים (כפי הנראה הוא היחיד מבניו שלא נטה לחסידות). בהמשך אותה הקדמה מספר בנו שה"בית הלוי", וכן האדמו"רים המהרי"נ מניעז'ין והמהר"ש מליובאוויטש, חפצו לקחת לחתנים את בניו הגאונים, "אך מן השמים עכבוהו". בוורשא בשנת תרע"ב הדפיסו ששת האחים הגאונים את מבחר חידושיהם בספר משותף בשם "עמודי שש" (בכמה מהסימנים מפלפלים האחים בדברי ה"צמח צדק").
גודל ומצב משתנים.