מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", עם חתימות ידם של חברי בית דינו: הגאון רבי יצחק שלמה אונגר ורבי יצחק צבי ברנפלד - רבני "חוג חתם סופר". בני ברק, [אלול] תשמ"ז [1987].
מחאה תקיפה על פגיעה בכבודו של רבי משה יהודה ליב לנדא רבה של בני ברק [רבי משה יהודה ליב לנדא הוכתר כרב העיר בני ברק בחודש שבט תשמ"ו, על פי בקשת אביו רבי יעקב לנדא בצוואתו. מינוי זה לא התקבל באהדה בזמנו על ידי חלק מהחוגים הליטאיים בעיר. המכתב שלפנינו התפרסם על רקע זה, ובעקבות מאמר בעיתונות שפגע בכבוד התורה].
במכתב שלפנינו כותב הרב וואזנר: "הריני מוחה בכל תוקף נגד בזיון ועלבון של הגר"מ לנדא שליט"א רבה של בני ברק, ובפרט ע"י עתון, ואנה נגיע בדרכים כאלה להפקיר דם ת"ח [תלמידי חכמים] והעומדים על משמר הקודש. המצטער על קטגורי'[א] בין ת"ח [תלמידי חכמים]...".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (של הרב וואזנר). 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

"הזדעזעי ארץ ישראל" - שתי טיוטות לכרוז מחאה נגד החלת חוק "שרות לאומי לבנות ישראל בהתנדבות". [בני ברק ופתח תקווה, סתיו תשל"ב 1971].
לפנינו שתי טיוטות. טיוטה ראשונה בכתב-יד, עם 18 חתימות יד קדשם של גדולי וזקני הרבנים והאדמו"רים בבני ברק. הטיוטה השניה היא עותק מצולם של הטיוטה הראשונה, שעליו חתמו תשעת גדולי וזקני הרבנים בעיר פתח תקוה.
על הטיוטה הראשונה (של רבני בני ברק) חתומים הרבנים והאדמו"רים: רבי יעקב לנדא, רב העיר (תרנ"ג-תשמ"ו); רבי שמואל הלוי וואזנר, גאב"ד זכרון מאיר (תרע"ג-תשע"ה); רבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב (תרס"ג-תשמ"ז); רבי חיים מרדכי רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה (תרס"ג-תשל"ח); רבי נחמן כהנא, האדמו"ר מספינקא (תרס"ה-תשל"ז); רבי אברהם שלמה כ"ץ, הרב מריסקווא ואב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק (תרמ"ד-תשל"ה); רבי יצחק צבי ברנפלד, אב"ד חוג חתם סופר (תרע"ז-תשנ"ח); רבי נתן צבי פרידמן, רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" (תרע"ד-תשנ"ג); רבי יחיאל מאיר וינגורט, רב דחסידי גור (תרמ"ח-תשל"ג); רבי אברהם אביש ווייס, אב"ד חסידי ספינקא (תש"ז-סיון תשל"ב); רבי אברהם צבי ווייס, אב"ד נוה אחיעזר (תרס"ב-תשל"ט); רבי נתן גשטטנר, רב שיכון אגודת ישראל (תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי משה בלוי, אב"ד פרדס כץ (תר"ע-תשס"ב); רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי, האדמו"ר ממכנובקה (תרנ"ה-תשרי תשמ"ח); רבי משה שמואל רוטנברג, האדמו"ר מקוסון (תרנ"ד-תשל"ד); רבי דוד שמש, רב העדה הספרדית, פרדס כץ (תרע"ב-תשמ"ב); רבי דוד עדס [שליט"א], רב קהל יהודי משהד; רבי "משולם זוסיא בהר"צ מוה"ר יצחק" טברסקי, האדמו"ר מטשרנוביל (תר"ע-תשמ"ח).
על הטיוטה השניה (של רבני פתח תקוה) חתומים הרבנים: רבי יעקב שמריה דייטש, אב"ד חוג חתם סופר (תר"פ-תשנ"ג); רבי משה מלכה, הרב הראשי (תרע"א-תשנ"ז); רבי ברוך שמעון סלומון, רב כפר אברהם, לימים הרב הראשי (ת"ש-תשס"ט); רבי יעקב שלמה הכהן פרידמן, אב"ד "זכר חיים" (תר"ן-תשמ"ח); רבי צבי יהודה פוקס, רב השכונות פג'ה והסביבה (תרמ"ג-תש"מ); רבי בן ציון צביק, רב כפר גנים (תרמ"ו-תש"מ); רבי "יעקב ארי'" (טברסקי, האדמו"ר מטריסק-לונדון, תרמ"ה-תשרי תש"מ); רבי יהושע משה אהרונסון, מגדולי הרבנים בפתח תקוה (תר"ע-תשנ"ד); רבי שלמה ראם, מגדולי הרבנים בפתח תקוה (תרע"ג-תשנ"ג); רבי זכריה שרעבי, רב שכונות מחנה יהודה ושעריה (תרע"א-אייר תשל"ב).
נוסח הכרוז פותח: "הזדעזעי ארץ ישראל - באשר הוחלט להפעיל שרות לאומי לבנות ישראל בהתנדבות, דבר המהווה גזירה נוראה להעברה על הדת... אשר אנו חייבים למסור נפשנו עליו... אנו פונים אל הממשלה: חדלו לכם להתנכל בצפור נפשן של בנות ישראל ולהריסת כל קדשי ישראל אשר עליהם מסרנו נפשנו, וגם תבוטל גזירת גיוס הבנות בכל צורה שהיא...".
המלחמה נגד "גזירת שירות לאומי בהתנדבות" החלה בשנת תשי"ב, כאשר גדולי הרבנים ובראשם הרב מבריסק, ה"חזון איש" והרב פרנק אסרו את השירות לבנות באיסור "יהרג ואל יעבור". בקיץ תשל"א-סתיו תשל"ב, התעורר העניין מחדש ע"י השלטונות, וגדולי הרבנים והאדמו"רים נכנסו לעובי הקורה להילחם נגד הגזירה ופרסמו מכתבים חריפים בעניין (בחודשים חשון-כסלו תשל"ב, ראה חומר מצורף). לפנינו דפי ההחתמה המקוריים של מחאת רבני בני ברק ופתח תקוה (בכרוז שנדפס והופץ מופיעים כחותמים מספר רבנים נוספים מפתח תקווה שאינם חתומים על הדף שלפנינו).
[2] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

"לא תביא תועבה אל ביתך", טיוטה לכרוז נגד הכנסת מכשיר הטלוויזיה לבתי ישראל, עם עשר חתימות ידם של גדולי הרבנים בבני ברק. בני ברק, [תשכ"ט 1969 בקירוב].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות יד קדשם של הרבנים: רבי יעקב לנדא, רב העיר (תרנ"ג-תשמ"ו); רבי יחיאל מאיר וינגורט, רב דחסידי גור (תרמ"ח-תשל"ג); רבי יצחק שלמה אונגר, ראש ישיבת חוג חתם סופר (תרפ"א-תשס"ד); רבי רפאל ברוך טולידאנו, אב"ד מקנס (תר"ן-חשון תשל"א); רבי אברהם שלמה כ"ץ, הרב מריסקווא אב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק (תרמ"ד-תשל"ה); רבי משה בלוי, אב"ד פרדס כץ (תר"ע-תשס"ב); רבי נתן גשטטנר, רב שיכון אגודת ישראל (תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי דוד שמש, רב העדה הספרדית, פרדס כץ (תרע"ב-תשמ"ב); רבי נתן צבי פרידמן, רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" (תרע"ד-תשנ"ג); רבי אברהם צבי ווייס, רבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר (תרס"ב-תשל"ט).
על הדף חתום בדפוס רבי שמואל הלוי וואזנר, גאב"ד זכרון מאיר.
הרבנים מעוררים על הסכנה בהכנסת מכשיר הטלוויזיה אל הבית וכותבים כי "ע"י מכשיר זה מטמאים את נפש הבנים והבנות ועוברים תמיד על לאו דאורייתא ולא תתורו אחרי עיניכם...". הרבנים פונים בקריאה לתושבי העיר: "חוסו על נפשותיכם ונפשות בניכם ובנותיכם והזהרו לבל תט[מ]או נשמותיהם - בל יכניס איש לביתו מכשיר טלביזיא".
[1] דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול.

"אל תושבי עירנו", טיוטה לכרוז בחתימות 15 רבני בני ברק - קריאה לציבור תושבי העיר להקדים את נסיעותיהם לירושלים בערב שבת, לבל יכשלו בחילול שבת. [בני ברק], שבט תשמ"ז [1987].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידם של הרבנים. הרבנים כותבים כי הואיל וה"מאחרים לצאת בעש"ק לירושלים עלולים לבא לידי חילול שבת, ובודאי מכשילים הנהגים בחילול שבת". על כן הם מזהירים ומתקנים תקנה: "שהמאחרים לצאת מבני ברק לירושלים יצאו לפחות שעתיים לפני זמן הדלקת נרות, ואחרי זמן זה - שעתים לפני הדלקת נרות - לא יצאו לירושלים".
עם חתימות ידם של הרבנים: רבי שמואל הלוי וואזנר (אב"ד ור"מ זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי ניסים קרליץ (ראש כולל חזון איש וראב"ד בבני ברק, תרפ"ו-תשרי תש"פ); רבי יצחק שלמה אונגר (ראש ישיבת חוג חתם סופר, תרפ"א-תשס"ד); רבי משה יעקב ווייס (רבה של נוה אחיעזר, תרפ"ד-תשע"ב); רבי יהונתן בנימין ווייס (רב חסידי צאנז); רבי משה יהודה ליב לנדא (רב העיר בני ברק, תרצ"ה-תשע"ט); רבי יצחק צבי ברנפלד (אב"ד חוג חתם סופר, תרע"ז-תשנ"ח); רבי אלי'[הו] כץ (רב חסידי סאטמר, בנו וממלא מקומו של הרב מריסקיווא, תש"ז-תשרי תשע"ט); רבי שלמה יוסף מחפוד (רבה של נוה אחיעזר וגאב"ד בד"ץ יורה דעה); רבי שמואל זאב הלוי רוט (ראב"ד בד"צ מחזיקי הדת בעלזא "הדיין מאוהעל", תרס"ז-חשון תשמ"ט); רבי נתן גשטטנר (רב קרית אגודת ישראל בני ברק, תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי יהוסף חיים שיינפלד (רבה של קרית הרצוג); רבי יוסף זליכה (רבה של פרדס כץ, תש"ח-תשע"ב); רבי יצחק זילברשטיין (רבה של רמת אלחנן).
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק וסימני קיפול.

ארבעה מכתבים מאת הגאון מטשיבין רבי דוב בעריש וויידנפלד. ירושלים, תש"י, תשי"ד, תשכ"ג ותשכ"ד.
המכתבים נשלחו אל רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק. שלושת המכתבים הראשונים נכתבו בכתב-ידו וחתימתו של הגאון מטשיבין; המכתב הרביעי נכתב במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו.
במכתביו פונה הרב מטשיבין אל הרב לנדא בתארים: "ידי"נ [ידיד נפשי] הרב הגאון המצוין", "יקר ערך", "אוצר כל חמדה".
מצורפים: שני מכתבים מאת חתנו של הרב מטשיבין - הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון, אל הרב לנדא, בהם הוא מוסר דברים בשם חמיו.
הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), שנודע בכינויו "הרב מטשעבין", היה בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשיבין בגליציה. כבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשיבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא. היה חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב - טשעבין". הרב מטשיבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי ישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, ה"חזון איש" והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל ה"אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
6 מכתבים, נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חלקם עם המעטפות המקוריות.