מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
- (-) Remove הרב filter הרב
- (-) Remove rabbi filter rabbi
- לנדא (27) Apply לנדא filter
- landau (27) Apply landau filter
- the (27) Apply the filter
- from (21) Apply from filter
- מספריית (19) Apply מספריית filter
- book (19) Apply book filter
- librari (19) Apply librari filter
- of (19) Apply of filter
- חסידות (10) Apply חסידות filter
- ספרי (10) Apply ספרי filter
- יסוד (9) Apply יסוד filter
- ספרים (9) Apply ספרים filter
- עתיקים (9) Apply עתיקים filter
- וספרי (9) Apply וספרי filter
- and (9) Apply and filter
- classic (9) Apply classic filter
- earli (9) Apply earli filter
- איש (8) Apply איש filter
- מכתבי (8) Apply מכתבי filter
- חזון (8) Apply חזון filter
- החזון (8) Apply החזון filter
- אל (8) Apply אל filter
- איש" (8) Apply איש" filter
- ה"חזון (8) Apply ה"חזון filter
- chazon (8) Apply chazon filter
- ish (8) Apply ish filter
- letter (8) Apply letter filter
- to (8) Apply to filter
- yaakov (8) Apply yaakov filter
- חב (6) Apply חב filter
- חבד (6) Apply חבד filter
- חב"ד (6) Apply חב"ד filter
- chabad (6) Apply chabad filter
- fron (6) Apply fron filter
- chassid (4) Apply chassid filter
האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא כותב בהסכמתו אודות החיבור "אור הישר" הנדפס בתוך הסידור: "שהוא מלא מוסר ויראת שמים, כמו ששמעתי מאאמו"ר הגאון הק' זצללה"ה זי"ע ועכ"י [השר שלום מבעלזא] שאמר: אם כי אין דרכו לתת הסכמה לדפוס, מכל מקום באם אחד ירצה להדפיס סידור אור הישר, היה נותן לו הסכמה, כי תחילת כניסתו ליראת שמים היה על ידי סידור הזה... כן תורף דברי קדשו... וכל מי שיראה ס' קדוש כזה מב' עמודי העולם [הרמ"ק ומהר"ם פאפירש], וגם מכתבי מה שכתבתי בשם אבי הקדוש יכניס בטח ברכה לביתו".
האדמו"ר ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בהסכמתו: "אבקש מאת כל אנשי שלומנו... להכניס ברכה בתוך ביתם ליקח הסידור הקדוש הנ"ל, וזכות המחברים הקדושים יגן עליהם שיתברכו ממעון הברכות בבני חיי ומזונא רויחא". גם יתר האדמו"רים המסכימים, בהם רבי ברוך מויז'ניץ, רבי שלמה מסאסוב ועוד, כותבים בהסכמותיהם שבהכנסת הסידור לבית מכניסים ברכה והצלחה ושמירה עליונה. האדמו"ר רבי אורי מסאמבור כותב: "מי שיקח את הסידור הקדוש יתברך בבני חיי ומזוני רויחא ויהיה לו לשמירה בביתו".
חותמות רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק.
[8], כד; תלב; ח דף. חסרים 51 דפים של ספירת הדפים האחרונה, בה נדפס "דרך החיים" (הלכות תפלה מאת הרב מליסא). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים במספר דפים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר ובנייר דבק. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. כריכה חדשה, עם סימני עש קלים.
פריט 397 ספר אמרי בינה - קאפוסט, תקפ"א - מהדורה ראשונה - העותק של רבי משה יהודה ליב לנדא אב"ד קורניץ
הספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס האדמו"ר האמצעי. הוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה", ומיוסד על תורת אביו, בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער קריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.
האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של אנשים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפלער. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ולז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש - רבי דוב בער שניאוריו (תקל"ד-תקפ"ח), בנו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל ה"תניא". לאחר פטירת אביו בשנת תקע"ג בעת בריחתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו"ר בעיר ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות.
בדף המגן הקדמי, ובדף השער, רישום בעלות וחותמות של רבי משה יהודה ליב לנדא אב"ד קורניץ - אביו של רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.
רישומים בעט בדף המגן הקדמי ובדף השער - ציטוטים של קטעים מגוף הספר.
[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש רבים, בדף השער ובמקומות נוספים סימני עש קשים, עם פגיעות בטקסט. דף השער מנותק. חותמת ורישום צנזורה. כריכה פגומה ומנותקת חלקית, עם סימני עש קשים.
נוסח הסידור, ההלכות ושני מאמרי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י האדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים. מאמרי החסידות האחרים (בפירוש התפלה), נאמרו על ידי האדמו"ר הזקן ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער שניאוריו, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש (נדפסו לראשונה בקאפוסט תקע"ו). סידורים אלו מכונים בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" [דברי אלוקים חיים]. המהדורה שלפנינו כוללת את מאמרי דא"ח הנוספים שנדפסו לראשונה במהדורת ברדיטשוב תקע"ח, ולא נדפסו במהדורה הראשונה בקאפוסט תקע"ו.
במהדורה זו נוקדו השמות הקדושים בפסוקי דזמרה ובמקומות נוספים, בניקוד ע"פ הקבלה. רבי אברהם דוד לאוואט מעיד כי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, מתח בקורת על המדפיסים אשר "שינו מאשר יסד אדמו"ר הזקן, באופן שהסדור יוכשר גם למי שאין לו יד בחכמת הקבלה, וגם לנערים" (שער הכולל, ו, אות ט).
בדפי המגן הקדמיים של שני הכרכים חתימות הרב "משה לנדא" אב"ד בני-ברק.
שני כרכים. כרך ראשון (תפלות החול): [2], קנד דף. שוליים רחבים. 27 ס"מ. כרך שני (תפלות שבת ומועדים): סב; צד דף. 24.5 ס"מ. כרך ראשון במצב טוב-בינוני, כרך שני במצב בינוני. כתמים (בחלק מהדפים בכרך השני כתמים כהים). בלאי. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכות ישנות, עם פגמים.
שני שערים, השער הראשון בנוסח קצר והשני מפורט יותר. שוליים רחבים.
בשנת תקע"ו הדפיס האדמו"ר האמצעי בקאפוסט את "סדר תפלות מכל השנה", ובו "פירוש המלות" של סידור התפלה על פי קבלה וחסידות, שנאמרו על ידי אביו האדמו"ר הזקן "בעל התניא" בלילות שבת, ואשר נכתבו על ידו. ביאורי האדמו"ר הזקן נאמרו בתמצות ובקיצור, על חלקים גדולים של הסידור, אך לא על כולו. וכפי שנכתב בשער השני של הספר שלפנינו: "יען כי אז הובאו פירושן ובאורן בכתובים קצרים, הנה לעת זקנתו של מרן אדמו"ר מרנא דובער הנ"ל, הוסיף אומץ וכח... למשוך בקסת שנית ידו לבאר פירושן של הדברים שנאמרו מכבר...". מסיבה זו נקרא הספר שלפנינו בשם "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה בסידור בקאפוסט, שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב הספר שלפנינו הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק מהספר הוא פירוש חדש על אותם חלקים שהאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו המחבר (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו).
רבני ויטבסק מעידים בהסכמתם: "כי כבוד קדשו נ"ע [=האדמו"ר המחבר] חבב מאוד קונטרסים אלו, והרבה בשבחן, כאשר שמעתי בעצמי מפיו הקדוש בעוד זרחה לנו שמשו".
[2], קיד דף. 29.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. סימני עש קלים. הדבקת נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של דף השער. חותמות ורישומים בכתב-יד. הגהות בכתב-יד (חלקן בעיפרון). שפשופים ופגמים קלים בכריכה.
סטפנסקי חסידות, מס' 474.
שני חלקים בכרך אחד, שער נפרד לכל חלק.
חותמות רבי משה יהודה ליב לנדא אב"ד בני ברק.
148; 138 עמ'. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים רבים. מספר קרעים בשוליים, משוקמים. סימני עש בדפים האחרונים (שיקום בדף האחרון). אחד הדפים נותק והודבק מחדש עם נייר שקוף. חותמות. כריכה ישנה, עם בלאי בפינות ובשולי השדרה.
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון על אורח חיים ויורה דעה. חלק שני על אבן העזר וחושן משפט (החלק הראשון נדפס בדפוס פין, רוזנקרנץ ושריפטזצר; והחלק השני בדפוס ראם).
בסוף חלק שני נדפסו שני דפי "לקוטים" בעניינים שונים [דפים סט-ע]. בדף סט/2 (בקטע המתחיל "עיטוף") מביא ה"צמח צדק" הוכחות מפסוקים בנ"ך שהמילה "עיטוף" אין פירושה עטיפת כל הגוף דווקא, אלא היא כוללת גם עטיפת חלק מהגוף. ה"צמח צדק" מתייחס שם לדברי הגר"א בנדון ומקשה על דבריו. לפנינו מודפס הנוסח: "ואינה תשובה". העותק שלפנינו הוא מן העותקים הנדירים שבהם מופיע נוסח זה, על דף שנדפס בשנית ונכרך לאחר ההדפסה במקום הדף המקורי. ברוב העותקים מופיע הדף המקורי שבו הופיע משפט אחר: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים". על משמעות הדבר התפתח פולמוס חריף. הרבי מליובאוויטש באחת מאגרותיו (אגרות קודש, ח, עמ' רלח) כותב על כך: "שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר... אשר המדפיסים בווילנא (ולא שמעתי ברור אם הבחור הזעצער והמפקחים עליו, אם גם המו"ל)... השתמשו בהזדמנות זו לזייף, ובמקום 'ואינה תשובה' הדפיסו הנוסח שמעתיק כת"ר, וכשהגיעו הטופסים הראשונים לליובאוויטש, הנה אחזו בכל האמצעים הנחוצים וחזרו והדפיסו את העמודים האחרונים בהנוסח של הצמח צדק..." (ראה בהרחבה בין היתר: הרב יהושע מונדשיין, עתון "מקור ראשון", מוסף "שבת", ב' אדר א' תשס"ח, עמ' 21-23; הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, עמ' קכא-קכב; פרופסור שמואל גליק, אשנב לספרות השו"ת, עמ' 277-278; הרב דוד קמנצקי, ישורון, כ, עמ' תשצ-תשצג; זלמן רודרמן, הכתב יד הכריע: ואינה תשובה, אתר "שטורעם. נט", י"ב טבת תשס"ח; ומקומות נוספים. הפולמוס נערך גם בפורומים ובמות שונות באינטרנט).
מרבית העותקים נותרו עם הדף ובו הנוסח "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים". לפנינו אחד מאותם עותקים נדירים, בהם מופיע הדף שנדפס מחדש, עם המשפט "ואינה תשובה".
חותמות רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק.
[2], רפו, [2], נ; ע, [4] דף. שני דפי שער לכל חלק. כולל ארבעת הדפים האחרונים (השמטות ותיקונים) שלא נכרכו בכל העותקים. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים. מספר דפים מנותקים. כריכה פגומה וקרועה.
ספר צמח צדק - פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השלחן ערוך ונושאי כליהם, מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. שני חלקים. ווילנא, תרמ"ד 1884. מהדורה ראשונה.
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון על אורח חיים ויורה דעה. חלק שני על אבן העזר וחושן משפט (החלק הראשון נדפס בדפוס פין, רוזנקרנץ ושריפטזצר; והחלק השני בדפוס ראם).
בסוף חלק שני נדפסו שני דפי "לקוטים" בעניינים שונים [דפים סט-ע]. בדף סט/2 (בקטע המתחיל "עיטוף") מביא ה"צמח צדק" הוכחות מפסוקים בנ"ך שהמילה "עיטוף" אין פירושה עטיפת כל הגוף דווקא, אלא היא כוללת גם עטיפת חלק מהגוף. ה"צמח צדק" מתייחס שם לדברי הגר"א בנדון ומקשה על דבריו. בנוסח שלפנינו נדפס: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים", אך קיימים עותקים בהם נדפס נוסח אחר בדברי ה"צמח צדק": "ואינה תשובה" (ראה פריט קודם). על משמעות הדבר התפתח פולמוס חריף. הרבי מליובאוויטש באחת מאגרותיו (אגרות קודש, ח, עמ' רלח) כותב על כך: "שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר... אשר המדפיסים בווילנא (ולא שמעתי ברור אם הבחור הזעצער והמפקחים עליו, אם גם המו"ל)... השתמשו בהזדמנות זו לזייף, ובמקום 'ואינה תשובה' הדפיסו הנוסח שמעתיק כת"ר, וכשהגיעו הטופסים הראשונים לליובאוויטש, הנה אחזו בכל האמצעים הנחוצים וחזרו והדפיסו את העמודים האחרונים בהנוסח של הצמח צדק..." (וראה בהרחבה בין היתר: הרב יהושע מונדשיין, עתון "מקור ראשון", מוסף "שבת", ב' אדר א' תשס"ח, עמ' 21-23; הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, עמ' קכא-קכב; פרופסור שמואל גליק, אשנב לספרות השו"ת, עמ' 277-278; הרב דוד קמנצקי, ישורון, כ, עמ' תשצ-תשצג; זלמן רודרמן, הכתב יד הכריע: ואינה תשובה, אתר "שטורעם. נט", י"ב טבת תשס"ח; ומקומות נוספים. הפולמוס נערך גם בפורומים ובמות שונות באינטרנט).
לפנינו אחד מאותם עותקים בהם מופיע הדף המקורי, עם הנוסח "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים". בעותק שלפנינו, שהיה ברשותו של רבי משה יהודה ליב לנדא - רבה של בני ברק, נמחק משפט זה בעט, ובמקומו נכתב בשוליים הנוסח: "ואינה תשובה".
חותמות רבי משה יהודה ליב לנדא אב"ד בני ברק וחותמות נוספות.
[2], רפו, [2], נ; ע דף. שני דפי שער לכל חלק. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קמטים וקרעים בשולי מספר דפים. סימני עש קלים. מספר דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה פגומה וקרועה.
על יחסו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש אל הגר"א ותורתו
האדמו"ר ה"צמח צדק" מרבה להביא בספריו מביאור הגר"א לשלחן ערוך ומפירושיו על המשניות. יתירה מכך, ברשימה של הנהגות טובות שכתב ה"צמח צדק" לעצמו, הוא מציין את הנהגת הגר"א: "הגר"א ישן ג' חצאי שעה בלתי רצופים, וגם באותן חצאי שעה שפתיו מרחשן" (אגרות קודש מאת כ"ק האדמו"ר הצמח צדק, מהדורת תשע"ג, עמ' נה, ראה גם: רשימות הרב"ש, עמ' קמ-קמא). עם זאת, ה"צמח צדק" לא נמנע מלחלוק על פסקיו ועל ראיותיו של הגר"א היכן שהיה סבור אחרת. כך נהג גם לגבי הב"ח, הש"ך, ה"שאגת אריה" ועוד מגדולי האחרונים, ה"צמח צדק" לא היסס לחלוק עליהם בלשונות חריפים במקומות בהם מסקנתו והבנתו היו שונות.
למעלה ממאה פעמים מביא ה"צמח צדק" בחיבוריו מדברי הגר"א. על פי רוב הוא סבור כמוהו, מסתייע בראיותיו, ולעתים אף מביא הוכחות נוספות לדברי הגר"א. עם זאת, בכעשרים מקומות הוא חולק על דברי הגר"א, ולא אחת אף בלשון חריפה.
להלן כמה ציטוטים מדברי ה"צמח צדק" בהם חולק על הגר"א:
"אף שראיתי בביאורי הגר"א... אין דבריו נראים כלל... דברי הגר"א בזה הם שלא בעיון כלל" (מקוואות, ו, ז); "וראיתי להגר"א... ואין טעם לסברא זו... גם לא עיין הגר"א ברמזים שבפרק תינוקת דמשמע להיפוך" (שו"ת חלק יורה דעה, סימן קסד, סוף סעיף א); "וראיתי להגר"א... ולעניות דעתי הוציא המשנה מפשוטה" (שם, סימן קסב, סעיף ג); "מה שהשיג הגר"א... וכתב דדברי המחבר בשלחן ערוך שם תמוהין... נהפוך הוא, דדבריו תמוהין" (שם). כמו כן בראש החלק הראשון בכרך שלפנינו, בסעיפים ז-ח, דן ה"צמח צדק" בראיות הגר"א לשיטתו הידועה בגדר חובת כיסוי הראש, והוא דוחה את ראיותיו אחת לאחת. יתירה מכך, גם בחלק שני בכרך שלפנינו (שנדפס בדפוס ראם), חולק ה"צמח צדק" על הגר"א ואינו מקבל את ראיותיו: "ראיתי בביאורי הגאון סי' תרכ"ג שהביא ראיה להב"י... ולפע"ד אין זו ראיה כלל... ודלא כמ"ש הגאון" (ו/1 מהספירה השלישית).
כאן המקום לציין את העובדה שכל ספרי הצמח צדק בהלכה נדפסו בשנים תר"ל-תרמ"ד בדפוסי ווילנא השונים, ובאף אחד מהם לא ידוע על שינוי שנעשה באופן התבטאותו של ה"צמח צדק" כפי שנעשה בספר "פסקי דינים" שלפנינו.
באחד התצלומים נראה הרב לנדא לצדו של ה"חזון איש", ובתצלום השני נראה ה"חזון איש" יושב בשולחן הנכבדים (ה"מזרח") יחד עם הרב אברהם יעקב ניימרק מתל אביב, הרב וואזנר, הרב אונטרמן מתל אביב ור' יצחק גרשטנקורן ראש עיריית בני ברק. מאחורי ה"חזון איש" עומד חתן הבר מצוה, הנער אליהו לנדא, לימים ראש ישיבת תומכי-תמימים המרכזית בכפר חב"ד לאויוש"ט (התצלומים שלפנינו נדפסו בספר "פאר הדור", כרך ב, עמ' עא ועמ' עג; וכן במוסף "המודיע" - "מרא דאתרא" לדמותו של הרב לנדא, שבט תשע"ו, עמ' כו ועמ' לב. על פי תצלום אחר מאותו המעמד, שנדפס בספר מחנך לדורות, ב', עמ' 284, מתברר שהיושב (המוסתר) מאחורי הרב וואזנר, הוא הרב דסלר בעל "מכתב מאליהו").
שני תצלומים, כ-8.5X13.5 ס"מ. מצב טוב, מעט כתמים וקמטים. בגב אחד התצלומים רישום בכתב יד: "בחגיגת הבר מצוה של אלי'[הו]. תמוז תשי"א".
פריט 420 מכתב ה"חזון איש" - בענין אספקת מים ביו"ט ובשבת, בראש השנה שחל בימים חמישי-שישי - אלול תרצ"ו
המכתב עוסק בבעיות ההלכתיות שעלולות להיווצר כתוצאה מאספקת המים לעיר בני ברק בראש השנה תרצ"ז, שחל בימים חמישי ושישי, ובשבת הסמוכה להם. כדי להימנע מחילול שבת ויום טוב, היה צריך לתכנן את אספקת המים מהבריכות העירוניות מבלי להזדקק להפעלת המשאבות. ה"חזון איש" מבקש מהרב לנדא "שיצליח לכונן שביום שני של רה"ש יספיק הליגמן מים לכל העיר... וההוצאה ישיבו לו...". ה"חזון איש" מציע תכנית של אספקה חלקית של המים, כדי שלא יחסרו מים ביום השלישי: "בכלל, בריכת המים מספקת הרבה פרדסים, וביו"ט כשההספקה רק לצורך בני אדם מספקת בריכה מליאה לכל שלשה ימים, ויפתחו שתי שעות בכל יום, שעה אחת בבוקר ושעה אחת בצהרים, וידבקו מודעות שיכינו מים באותן השעות ומעיו"ט. אין בזה שום דוחק וכבר עשו כן אשתקד כאשר המכונה היתה מקולקלת".
בראש דבריו כותב ה"חזון איש" כי ברצונו "להעתיק בזה רגשי לב ועמק צערי בקשר עם עבודתו של בית הספקת המים ביו"ט", ומבהיר את התנגדותו להפעלת המשאבות בשני מישורים: המישור הראשון, מישור הנהגתי - ה"חזון איש" שוטח את דעתו בעניין הזהירות הנדרשת בהנהגתו של רב ומורה הוראה, אשר בא לפסוק הלכה לאנשים פשוטים. לדברי ה"חזון איש", המון העם עלולים להקל בהלכות שביתת יום טוב, ולדמות דבר לדבר שלא כדין: "כל דבר היוצא מן הרגיל, מפקפק את לב ההמון שיהדותו בבחינת מצות אנשים וגו', ואחרי שהורגלנו בשביתת הספקת המים, התחלת עבודתו נחשב לפריצת גדר, ובפרט בזמנינו שהשטן מתגבר ודלת העם מתפטם מהספרות הכפרנית, ומחר ישטיננו לעשות הקרח ביו"ט ועוד כיו"ב". המישור השני, מישור הלכתי - ה"חזון איש" כותב: "אין אני רואה היתר מעיקר הדין..." ומאריך לבאר את הבעיות ההלכתיות שישנן בדבר.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול.
מכתב בעניין הקמת "בית שחיטת עופות" נוסף בבני ברק. ה"חזון איש" דן בפרטים שונים הנוגעים לסדרי העבודה ולעובדים המתאימים. בסיום דבריו כותב ה"חזון איש": "כמוני כמוהו הסכמנו אז, כי להניח הענין תלוי באויר אין רצוי לנו, לחומר הנושא שכל גופי הכשרות תלוי בו, ועכשו הענין תלוי בהסכמת מעכ"ת שליט"א בזה, וליתן רשות לה' א. לבוא לפני מעכ"ת למבחן".
[1] דף. 17.5X19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול.
עשרה מכתבים בכתב-ידו של מרן ה"חזון איש" (שבעה מהם חתומים), בענייני הלכה שונים (עירובין, כשרות ושחיטה, חושן משפט, ועוד). שניים מהמכתבים נכתבו על גבי מכתבי השאלה של הרב לנדא.
מכתבים בענייני תיקוני עירובין, שחיטה וטריפות, קבלת שוחט, כשרות וכשרות לפסח, כשרות מי בריכת המים העירונית לפסח, הפעלת בריכת המים העירונית בשבת, דין תורה בענייני השכרת בית לבית-כנסת, ועוד.
באחד המכתבים, שכנראה נכתב סמוך לחג הפסח, מברך ה"חזון איש" את הרב לנדא לקראת החג, ומוסיף דברי עידוד על פעליו הרבים: "יתברכו בחליפת כח לעשות פעלים לתורה ולתעודה ויחגו את החג הק' בדיצה וחדוה שלו'[ם] והשקט, כנפשם ונפש דוש"ת [דורש שלום תורתו] אי"ש".
מהמכתבים שלפנינו משתקף הקשר המיוחד שנרקם בין ה"חזון איש" ובין הרב לנדא (שהיה צעיר מה"חזון איש" בכ-15 שנה). ה"חזון איש" ראה בו אחד מאנשי אמונו, סמך עליו ועל הכרעותיו בענייני הלכה כבדי-משקל, והעריך מאד את אחריותו, מסירותו ותקיפותו בתיקון ענייני ההלכה בעירם בני ברק.
מעניין במיוחד אחד המכתבים שלפנינו, בו משבח ה"חזון איש" את הרב לנדא על מסירותו לתיקון העירוב בבני ברק, אך מאידך מסביר מדוע הוא מורה ליחידים שלא לסמוך בשבת על עירוב זה: "...ידעתי כי כתר"ה שליט"א שוקד לתקן את העירובין שלא יהי'[ה] פקפוק, והדברים שקלקולם מצוי ידוע להם... למרות שאלה ששואלים אותי ע"ד היתר הוצאה ואני משיבם בשלילה, מעתירים דברים נגד הרצוי אצלי - אי אפשר לי להשיב להם להיתר, בהיות שהשואל היחיד הוא מהיחידים שמדקדקים במצות, ושמירת התורה היא משאת נפשם, ודעלך סני לחברך לא תעביד, ובעו"ה עשיית העירוב אינו נוטל חלקו הראוי לו אצל הציבור ונעשה ע"י אסף עצים מן השכנים וכיו"ב באופן עראי כאשר הורגלו בגולה, ולרגלי זה הקלקול מצוי, והנסיון רשם עלי כאילו אין עירוב כשר מתקיים ברוב שבתות השנים, כי בכל פעם שביקרתי בעירות שונות לא מצאתי אף פעם אחת שתהיינה כל צו"ה [צורות הפתח] שבכל סביבות העיר מתוקנות כדין...". ה"חזון איש" ממשיך ומשבח את אופן עבודתו של הרב לנדא: "...ואמנם העירובין בבני ברק יש בהם הפלאה לטובה, שכתר"ה אינו נותן מקום לקולות של הוראה, מה שמצוי במקומות, אבל בכל זאת קושי המלאכה וצמצום התקציב מצד הציבור לא יתנו לכתר"ה ידים רחבות לקבוע עמודים קבועים בטוחים מכפיפת ראשן וכפיפת קומתן... ולפיכך ראוי להשתדל שיקציבו כדי הצורך לקבוע עירוב קבוע וקיים, ויהי'[ה] נקל הפקוח... באהבה וכבוד דו"ש אי"ש".
10 מכתבים בכתב-ידו של ה"חזון איש". גודל משתנה. מצב כללי טוב.
מצורפת: מעטפה ועליה מכתב (בעפרון) בכתב-ידו וחתימתו של רבי דוב מעייני (רבה של מגדיאל), שכתב לרב לנדא דברים בשמו של ה"חזון איש".
ששה מכתבים (חמשה מהם ארוכים ואחד קצר) בכתב-ידו וחתימתו של ה"חזון איש", שנכתבו ונשלחו אל רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק.
אליהם מצורפים: חמשה דפים עם טיוטות מכתבים של הרב לנדא אל ה"חזון איש" בסוגיות אלו.
מכתבים בענייני הכשרת ובנין מקוואות בעיר בני ברק. ה"חזון איש" כותב להרב לנדא בדרך כבוד, וניכר מדבריו כי הוא סומך על פסיקתו של הרב לנדא. במספר מקומות מבקש ה"חזון איש" "להתייעץ עם מעכ"ת שליט"א" [מעלת כבוד תורתו, שיחיה לאורך ימים טובים, אמן] בבירור ההלכה והמעשה בענייני מקוואות [הרב לנדא היה מוחזק למומחה עולמי בענייני מקוואות, ועוד בחיי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, הוא נתבקש ע"י רבו האדמו"ר לבנות לו מקווה עם דקדוקים הלכתיים מיוחדים בשיטת "בור על גבי בור"].
באחד המכתבים עוסק ה"חזון איש" בהכשרת המקווה בשכונת "פרדס כץ" בבני ברק, ומקל בפרטים שונים של תיקון המקוה ע"י גושי קרח, כדי שלא יבואו המון העם להכשל ח"ו באיסורים חמורים: "על אוד[ו]ת המקוה שבפרדס כ"ץ, שמתאוננים כי נשארו בלי מקוה כלל, וברור הדבר שזה גורם... לאלו שמדת יראתם רופפת ובהפגעם בקושיים מותרים על הטבילה, ואחשוב שמעכ"ת שליט"א יתיר לעשות אוצר המים מקרח...".
יש לציין שה"חזון איש" עצמו בדרך כלל החמיר שלא לעשות מקוה מקרח (ראה חזון איש חלק יורה דעה, סימן קלח במהדורות החדשות), אולם במקרה שלפנינו הכריע להקל בגלל התנאים המיוחדים של אותה שכונה באותם ימים. בספר פאר הדור (ב', עמ' קנא-קנט) מתוארת פעילותו הרבה של ה"חזון איש" בבניין ותיקון מקוואות ברחבי הארץ (ראה שם. צילום המכתב שלפנינו מופיע שם בעמ' קנג).
בחתימת המכתב הנ"ל מסיים ה"חזון איש" בברכת שנה טובה: "והנני מברך את מעכ"ת שליט"א לשנה טובה, לשנת חיים טובים, שנת גאולה וישועה בסשצ"ג [בספרם של צדיקים גמורים] לאלתר לחיים, החותם ברכה דוש"ת [דורש שלום תורתו] אי"ש".
6 מכתבים (9 עמ' כתובים) בכתב-ידו של ה"חזון איש" + 5 דף של טיוטות בכתב-יד הרב לנדא על גבי ניירות מכתבים רשמיים. גודל משתנה. מצב משתנה, טוב עד בינוני.
