מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
- (-) Remove and filter and
- rabbi (51) Apply rabbi filter
- rebb (48) Apply rebb filter
- from (44) Apply from filter
- ואדמו (42) Apply ואדמו filter
- ואדמורים (42) Apply ואדמורים filter
- רבנים (42) Apply רבנים filter
- רים (42) Apply רים filter
- ואדמו"רים (42) Apply ואדמו"רים filter
- of (41) Apply of filter
- מכתבי (35) Apply מכתבי filter
- letter (35) Apply letter filter
- ספרים (28) Apply ספרים filter
- book (28) Apply book filter
- בענייני (26) Apply בענייני filter
- כרוזים (26) Apply כרוזים filter
- draft (26) Apply draft filter
- proclam (26) Apply proclam filter
- מכתבים (19) Apply מכתבים filter
- חתימות (19) Apply חתימות filter
- וטיוטות (19) Apply וטיוטות filter
- והקדשות (19) Apply והקדשות filter
- העיר (19) Apply העיר filter
- ברק (19) Apply ברק filter
- בני (19) Apply בני filter
- bnei (19) Apply bnei filter
- brak (19) Apply brak filter
- dedic (19) Apply dedic filter
- relat (19) Apply relat filter
- signatur (19) Apply signatur filter
- to (19) Apply to filter
- with (19) Apply with filter
- הגהות (13) Apply הגהות filter
- עם (13) Apply עם filter
- יד, (13) Apply יד, filter
- יד (13) Apply יד filter
- בכתב (13) Apply בכתב filter
- gloss (13) Apply gloss filter
- glosses, (13) Apply glosses, filter
- handwritten (13) Apply handwritten filter
- הרב (9) Apply הרב filter
- וספרי (9) Apply וספרי filter
- יסוד (9) Apply יסוד filter
- לנדא (9) Apply לנדא filter
- מספריית (9) Apply מספריית filter
- classic (9) Apply classic filter
- earli (9) Apply earli filter
- landau (9) Apply landau filter
- librari (9) Apply librari filter
- the (9) Apply the filter
מציג 49 - 60 of 70
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $1,000
לא נמכר
"הזדעזעי ארץ ישראל" - שתי טיוטות לכרוז מחאה נגד החלת חוק "שרות לאומי לבנות ישראל בהתנדבות". [בני ברק ופתח תקווה, סתיו תשל"ב 1971].
לפנינו שתי טיוטות. טיוטה ראשונה בכתב-יד, עם 18 חתימות יד קדשם של גדולי וזקני הרבנים והאדמו"רים בבני ברק. הטיוטה השניה היא עותק מצולם של הטיוטה הראשונה, שעליו חתמו תשעת גדולי וזקני הרבנים בעיר פתח תקוה.
על הטיוטה הראשונה (של רבני בני ברק) חתומים הרבנים והאדמו"רים: רבי יעקב לנדא, רב העיר (תרנ"ג-תשמ"ו); רבי שמואל הלוי וואזנר, גאב"ד זכרון מאיר (תרע"ג-תשע"ה); רבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב (תרס"ג-תשמ"ז); רבי חיים מרדכי רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה (תרס"ג-תשל"ח); רבי נחמן כהנא, האדמו"ר מספינקא (תרס"ה-תשל"ז); רבי אברהם שלמה כ"ץ, הרב מריסקווא ואב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק (תרמ"ד-תשל"ה); רבי יצחק צבי ברנפלד, אב"ד חוג חתם סופר (תרע"ז-תשנ"ח); רבי נתן צבי פרידמן, רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" (תרע"ד-תשנ"ג); רבי יחיאל מאיר וינגורט, רב דחסידי גור (תרמ"ח-תשל"ג); רבי אברהם אביש ווייס, אב"ד חסידי ספינקא (תש"ז-סיון תשל"ב); רבי אברהם צבי ווייס, אב"ד נוה אחיעזר (תרס"ב-תשל"ט); רבי נתן גשטטנר, רב שיכון אגודת ישראל (תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי משה בלוי, אב"ד פרדס כץ (תר"ע-תשס"ב); רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי, האדמו"ר ממכנובקה (תרנ"ה-תשרי תשמ"ח); רבי משה שמואל רוטנברג, האדמו"ר מקוסון (תרנ"ד-תשל"ד); רבי דוד שמש, רב העדה הספרדית, פרדס כץ (תרע"ב-תשמ"ב); רבי דוד עדס [שליט"א], רב קהל יהודי משהד; רבי "משולם זוסיא בהר"צ מוה"ר יצחק" טברסקי, האדמו"ר מטשרנוביל (תר"ע-תשמ"ח).
על הטיוטה השניה (של רבני פתח תקוה) חתומים הרבנים: רבי יעקב שמריה דייטש, אב"ד חוג חתם סופר (תר"פ-תשנ"ג); רבי משה מלכה, הרב הראשי (תרע"א-תשנ"ז); רבי ברוך שמעון סלומון, רב כפר אברהם, לימים הרב הראשי (ת"ש-תשס"ט); רבי יעקב שלמה הכהן פרידמן, אב"ד "זכר חיים" (תר"ן-תשמ"ח); רבי צבי יהודה פוקס, רב השכונות פג'ה והסביבה (תרמ"ג-תש"מ); רבי בן ציון צביק, רב כפר גנים (תרמ"ו-תש"מ); רבי "יעקב ארי'" (טברסקי, האדמו"ר מטריסק-לונדון, תרמ"ה-תשרי תש"מ); רבי יהושע משה אהרונסון, מגדולי הרבנים בפתח תקוה (תר"ע-תשנ"ד); רבי שלמה ראם, מגדולי הרבנים בפתח תקוה (תרע"ג-תשנ"ג); רבי זכריה שרעבי, רב שכונות מחנה יהודה ושעריה (תרע"א-אייר תשל"ב).
נוסח הכרוז פותח: "הזדעזעי ארץ ישראל - באשר הוחלט להפעיל שרות לאומי לבנות ישראל בהתנדבות, דבר המהווה גזירה נוראה להעברה על הדת... אשר אנו חייבים למסור נפשנו עליו... אנו פונים אל הממשלה: חדלו לכם להתנכל בצפור נפשן של בנות ישראל ולהריסת כל קדשי ישראל אשר עליהם מסרנו נפשנו, וגם תבוטל גזירת גיוס הבנות בכל צורה שהיא...".
המלחמה נגד "גזירת שירות לאומי בהתנדבות" החלה בשנת תשי"ב, כאשר גדולי הרבנים ובראשם הרב מבריסק, ה"חזון איש" והרב פרנק אסרו את השירות לבנות באיסור "יהרג ואל יעבור". בקיץ תשל"א-סתיו תשל"ב, התעורר העניין מחדש ע"י השלטונות, וגדולי הרבנים והאדמו"רים נכנסו לעובי הקורה להילחם נגד הגזירה ופרסמו מכתבים חריפים בעניין (בחודשים חשון-כסלו תשל"ב, ראה חומר מצורף). לפנינו דפי ההחתמה המקוריים של מחאת רבני בני ברק ופתח תקוה (בכרוז שנדפס והופץ מופיעים כחותמים מספר רבנים נוספים מפתח תקווה שאינם חתומים על הדף שלפנינו).
[2] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
לפנינו שתי טיוטות. טיוטה ראשונה בכתב-יד, עם 18 חתימות יד קדשם של גדולי וזקני הרבנים והאדמו"רים בבני ברק. הטיוטה השניה היא עותק מצולם של הטיוטה הראשונה, שעליו חתמו תשעת גדולי וזקני הרבנים בעיר פתח תקוה.
על הטיוטה הראשונה (של רבני בני ברק) חתומים הרבנים והאדמו"רים: רבי יעקב לנדא, רב העיר (תרנ"ג-תשמ"ו); רבי שמואל הלוי וואזנר, גאב"ד זכרון מאיר (תרע"ג-תשע"ה); רבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב (תרס"ג-תשמ"ז); רבי חיים מרדכי רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה (תרס"ג-תשל"ח); רבי נחמן כהנא, האדמו"ר מספינקא (תרס"ה-תשל"ז); רבי אברהם שלמה כ"ץ, הרב מריסקווא ואב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק (תרמ"ד-תשל"ה); רבי יצחק צבי ברנפלד, אב"ד חוג חתם סופר (תרע"ז-תשנ"ח); רבי נתן צבי פרידמן, רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" (תרע"ד-תשנ"ג); רבי יחיאל מאיר וינגורט, רב דחסידי גור (תרמ"ח-תשל"ג); רבי אברהם אביש ווייס, אב"ד חסידי ספינקא (תש"ז-סיון תשל"ב); רבי אברהם צבי ווייס, אב"ד נוה אחיעזר (תרס"ב-תשל"ט); רבי נתן גשטטנר, רב שיכון אגודת ישראל (תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי משה בלוי, אב"ד פרדס כץ (תר"ע-תשס"ב); רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי, האדמו"ר ממכנובקה (תרנ"ה-תשרי תשמ"ח); רבי משה שמואל רוטנברג, האדמו"ר מקוסון (תרנ"ד-תשל"ד); רבי דוד שמש, רב העדה הספרדית, פרדס כץ (תרע"ב-תשמ"ב); רבי דוד עדס [שליט"א], רב קהל יהודי משהד; רבי "משולם זוסיא בהר"צ מוה"ר יצחק" טברסקי, האדמו"ר מטשרנוביל (תר"ע-תשמ"ח).
על הטיוטה השניה (של רבני פתח תקוה) חתומים הרבנים: רבי יעקב שמריה דייטש, אב"ד חוג חתם סופר (תר"פ-תשנ"ג); רבי משה מלכה, הרב הראשי (תרע"א-תשנ"ז); רבי ברוך שמעון סלומון, רב כפר אברהם, לימים הרב הראשי (ת"ש-תשס"ט); רבי יעקב שלמה הכהן פרידמן, אב"ד "זכר חיים" (תר"ן-תשמ"ח); רבי צבי יהודה פוקס, רב השכונות פג'ה והסביבה (תרמ"ג-תש"מ); רבי בן ציון צביק, רב כפר גנים (תרמ"ו-תש"מ); רבי "יעקב ארי'" (טברסקי, האדמו"ר מטריסק-לונדון, תרמ"ה-תשרי תש"מ); רבי יהושע משה אהרונסון, מגדולי הרבנים בפתח תקוה (תר"ע-תשנ"ד); רבי שלמה ראם, מגדולי הרבנים בפתח תקוה (תרע"ג-תשנ"ג); רבי זכריה שרעבי, רב שכונות מחנה יהודה ושעריה (תרע"א-אייר תשל"ב).
נוסח הכרוז פותח: "הזדעזעי ארץ ישראל - באשר הוחלט להפעיל שרות לאומי לבנות ישראל בהתנדבות, דבר המהווה גזירה נוראה להעברה על הדת... אשר אנו חייבים למסור נפשנו עליו... אנו פונים אל הממשלה: חדלו לכם להתנכל בצפור נפשן של בנות ישראל ולהריסת כל קדשי ישראל אשר עליהם מסרנו נפשנו, וגם תבוטל גזירת גיוס הבנות בכל צורה שהיא...".
המלחמה נגד "גזירת שירות לאומי בהתנדבות" החלה בשנת תשי"ב, כאשר גדולי הרבנים ובראשם הרב מבריסק, ה"חזון איש" והרב פרנק אסרו את השירות לבנות באיסור "יהרג ואל יעבור". בקיץ תשל"א-סתיו תשל"ב, התעורר העניין מחדש ע"י השלטונות, וגדולי הרבנים והאדמו"רים נכנסו לעובי הקורה להילחם נגד הגזירה ופרסמו מכתבים חריפים בעניין (בחודשים חשון-כסלו תשל"ב, ראה חומר מצורף). לפנינו דפי ההחתמה המקוריים של מחאת רבני בני ברק ופתח תקוה (בכרוז שנדפס והופץ מופיעים כחותמים מספר רבנים נוספים מפתח תקווה שאינם חתומים על הדף שלפנינו).
[2] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
טיוטות כרוזים בענייני ציבור – בחתימות רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
"אזהרה חמורה", טיוטה לכרוז לחיזוק צניעות הלבוש, עם שמונה חתימות של גדולי הרבנים בבני ברק. בני ברק, ניסן תשכ"ט [1969].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות יד קדשם של הרבנים: רבי יעקב לנדא, רב העיר (תרנ"ג-תשמ"ו); רבי שמואל הלוי וואזנר, גאב"ד זכרון מאיר (תרע"ג-תשע"ה); רבי אברהם צבי ווייס, רבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר (תרס"ב-תשל"ט); רבי יחיאל מאיר וינגורט, רב דחסידי גור (תרמ"ח-תשל"ג); רבי רפאל ברוך טולידאנו, אב"ד מקנס (תר"ן-חשון תשל"א); רבי יצחק שלמה אונגר, ראש ישיבת חוג חתם סופר (תרפ"א-תשס"ד); רבי אברהם שלמה כ"ץ, הרב מריסקווא אב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק (תרמ"ד-תשל"ה); רבי דוד שמש, רב העדה הספרדית, פרדס כץ (תרע"ב-תשמ"ב).
הרבנים מעוררים על האיסור בלבישת בגדים קצרים: "...כי הגיע המצב בענין המלבושים הבלתי צנועים לממדים נוראים... לזאת הננו מפרסמים ומגלים דעתנו ברבים באיסור חמור על שמלות קצרות, דהיינו שאסור לברכיים להראות חוץ לשמלה אפילו בישיבה... כמו"כ אנו מעוררים על איסור השרוולים הקצרים... שהמרפק (עהלנבויגן) צריך להיות מכוסה".
נוסח הכרוז מסתיים בברכה, כי "בזכות הצניעות יראנו השי"ת בישועתו הקרובה... הבעה"ח בפרוס הפסח תשכ"ט".
[1] דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מצורפת: טיוטה של נוסח הכרוז בכתב-יד, לא חתומה.
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות יד קדשם של הרבנים: רבי יעקב לנדא, רב העיר (תרנ"ג-תשמ"ו); רבי שמואל הלוי וואזנר, גאב"ד זכרון מאיר (תרע"ג-תשע"ה); רבי אברהם צבי ווייס, רבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר (תרס"ב-תשל"ט); רבי יחיאל מאיר וינגורט, רב דחסידי גור (תרמ"ח-תשל"ג); רבי רפאל ברוך טולידאנו, אב"ד מקנס (תר"ן-חשון תשל"א); רבי יצחק שלמה אונגר, ראש ישיבת חוג חתם סופר (תרפ"א-תשס"ד); רבי אברהם שלמה כ"ץ, הרב מריסקווא אב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק (תרמ"ד-תשל"ה); רבי דוד שמש, רב העדה הספרדית, פרדס כץ (תרע"ב-תשמ"ב).
הרבנים מעוררים על האיסור בלבישת בגדים קצרים: "...כי הגיע המצב בענין המלבושים הבלתי צנועים לממדים נוראים... לזאת הננו מפרסמים ומגלים דעתנו ברבים באיסור חמור על שמלות קצרות, דהיינו שאסור לברכיים להראות חוץ לשמלה אפילו בישיבה... כמו"כ אנו מעוררים על איסור השרוולים הקצרים... שהמרפק (עהלנבויגן) צריך להיות מכוסה".
נוסח הכרוז מסתיים בברכה, כי "בזכות הצניעות יראנו השי"ת בישועתו הקרובה... הבעה"ח בפרוס הפסח תשכ"ט".
[1] דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מצורפת: טיוטה של נוסח הכרוז בכתב-יד, לא חתומה.
קטגוריה
טיוטות כרוזים בענייני ציבור – בחתימות רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
"לא תביא תועבה אל ביתך", טיוטה לכרוז נגד הכנסת מכשיר הטלוויזיה לבתי ישראל, עם עשר חתימות ידם של גדולי הרבנים בבני ברק. בני ברק, [תשכ"ט 1969 בקירוב].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות יד קדשם של הרבנים: רבי יעקב לנדא, רב העיר (תרנ"ג-תשמ"ו); רבי יחיאל מאיר וינגורט, רב דחסידי גור (תרמ"ח-תשל"ג); רבי יצחק שלמה אונגר, ראש ישיבת חוג חתם סופר (תרפ"א-תשס"ד); רבי רפאל ברוך טולידאנו, אב"ד מקנס (תר"ן-חשון תשל"א); רבי אברהם שלמה כ"ץ, הרב מריסקווא אב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק (תרמ"ד-תשל"ה); רבי משה בלוי, אב"ד פרדס כץ (תר"ע-תשס"ב); רבי נתן גשטטנר, רב שיכון אגודת ישראל (תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי דוד שמש, רב העדה הספרדית, פרדס כץ (תרע"ב-תשמ"ב); רבי נתן צבי פרידמן, רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" (תרע"ד-תשנ"ג); רבי אברהם צבי ווייס, רבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר (תרס"ב-תשל"ט).
על הדף חתום בדפוס רבי שמואל הלוי וואזנר, גאב"ד זכרון מאיר.
הרבנים מעוררים על הסכנה בהכנסת מכשיר הטלוויזיה אל הבית וכותבים כי "ע"י מכשיר זה מטמאים את נפש הבנים והבנות ועוברים תמיד על לאו דאורייתא ולא תתורו אחרי עיניכם...". הרבנים פונים בקריאה לתושבי העיר: "חוסו על נפשותיכם ונפשות בניכם ובנותיכם והזהרו לבל תט[מ]או נשמותיהם - בל יכניס איש לביתו מכשיר טלביזיא".
[1] דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול.
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות יד קדשם של הרבנים: רבי יעקב לנדא, רב העיר (תרנ"ג-תשמ"ו); רבי יחיאל מאיר וינגורט, רב דחסידי גור (תרמ"ח-תשל"ג); רבי יצחק שלמה אונגר, ראש ישיבת חוג חתם סופר (תרפ"א-תשס"ד); רבי רפאל ברוך טולידאנו, אב"ד מקנס (תר"ן-חשון תשל"א); רבי אברהם שלמה כ"ץ, הרב מריסקווא אב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק (תרמ"ד-תשל"ה); רבי משה בלוי, אב"ד פרדס כץ (תר"ע-תשס"ב); רבי נתן גשטטנר, רב שיכון אגודת ישראל (תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי דוד שמש, רב העדה הספרדית, פרדס כץ (תרע"ב-תשמ"ב); רבי נתן צבי פרידמן, רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" (תרע"ד-תשנ"ג); רבי אברהם צבי ווייס, רבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר (תרס"ב-תשל"ט).
על הדף חתום בדפוס רבי שמואל הלוי וואזנר, גאב"ד זכרון מאיר.
הרבנים מעוררים על הסכנה בהכנסת מכשיר הטלוויזיה אל הבית וכותבים כי "ע"י מכשיר זה מטמאים את נפש הבנים והבנות ועוברים תמיד על לאו דאורייתא ולא תתורו אחרי עיניכם...". הרבנים פונים בקריאה לתושבי העיר: "חוסו על נפשותיכם ונפשות בניכם ובנותיכם והזהרו לבל תט[מ]או נשמותיהם - בל יכניס איש לביתו מכשיר טלביזיא".
[1] דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול.
קטגוריה
טיוטות כרוזים בענייני ציבור – בחתימות רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $800
לא נמכר
"למען קדושת השבת בארצנו הקדושה" - טיוטת כרוז בחתימות יד קדשם של שלושה-עשר אדמו"רים ורבנים. בני ברק, אייר תשמ"ו [1986].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב-יד וחתימות האדמו"רים והרבנים.
קריאה להפגנה ולתפלת "קבלת שבת" המונית ברחובה של עיר, במחאה על רמיסת קדושת השבת "בערים הסמוכות והקרובות לעירנו הקדושה - וזאת בעידוד של המנהיגים החילונים פורקי עול התורה ומצותיה". באותם ימים התקיימה מדי שבת עצרת מחאה בעיר הסמוכה פתח תקוה, בה הפגינו רבני ותושבי העיר על פתיחת קולנוע "היכל" ביוזמת ראש העיר. רבני בני ברק קוראים במכתב שלפנינו כי "חוב קדוש... למחות להפגין ולהתריע על חילול שבת הנורא, המסכן את קיום ארצינו הקדושה...".
עם חתימות ידם של הרבנים: רבי שמואל הלוי וואזנר, רב אב"ד ור"מ זכרון מאיר (תרע"ג-תשע"ה); האדמו"ר מויז'ניץ רבי משה יהושע הגר (בעל ה"ישועות משה", תרע"ו-תשע"ב); רבי משה יהודה ליב לנדא, רב העיר בני ברק (תרצ"ה-תשע"ט); רבי יצחק שלמה אונגר (ראש ישיבת חוג חתם סופר, תרפ"א-תשס"ד); רבי ניסים קרליץ (ראש כולל חזון איש וראב"ד בבני ברק, תרפ"ו-תשרי תש"פ); האדמו"ר מנדבורנה רבי יעקב ישכר רוזנבוים (בעל ה"באר יעקב", תר"צ-תשע"ב); האדמו"ר ממכנובקה רבי אברהם יהושע טברסקי (תרנ"ה-תשרי תשמ"ח); האדמו"ר מסטריקוב רבי אברהם לנדא (תרע"ז-תשס"א); האדמו"ר מטשרנוביל רבי משולם זוסיא טברסקי (תר"ע-תשמ"ח); האדמו"ר מאלכסנדר רבי אברהם מנחם דנציגר (בעל ה"אמונת מנחם", תרפ"א-תשס"ה); רבי שמואל זאב הלוי רוט (ראב"ד בד"צ מחזיקי הדת בעלזא "הדיין מאוהעל", תרס"ז-חשון תשמ"ט); רבי שמעון בעדני (חבר "מועצת חכמי התורה"); האדמו"ר מלובלין רבי אברהם איגר (תרע"ד-תשס"ג).
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
דף מודפס במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב-יד וחתימות האדמו"רים והרבנים.
קריאה להפגנה ולתפלת "קבלת שבת" המונית ברחובה של עיר, במחאה על רמיסת קדושת השבת "בערים הסמוכות והקרובות לעירנו הקדושה - וזאת בעידוד של המנהיגים החילונים פורקי עול התורה ומצותיה". באותם ימים התקיימה מדי שבת עצרת מחאה בעיר הסמוכה פתח תקוה, בה הפגינו רבני ותושבי העיר על פתיחת קולנוע "היכל" ביוזמת ראש העיר. רבני בני ברק קוראים במכתב שלפנינו כי "חוב קדוש... למחות להפגין ולהתריע על חילול שבת הנורא, המסכן את קיום ארצינו הקדושה...".
עם חתימות ידם של הרבנים: רבי שמואל הלוי וואזנר, רב אב"ד ור"מ זכרון מאיר (תרע"ג-תשע"ה); האדמו"ר מויז'ניץ רבי משה יהושע הגר (בעל ה"ישועות משה", תרע"ו-תשע"ב); רבי משה יהודה ליב לנדא, רב העיר בני ברק (תרצ"ה-תשע"ט); רבי יצחק שלמה אונגר (ראש ישיבת חוג חתם סופר, תרפ"א-תשס"ד); רבי ניסים קרליץ (ראש כולל חזון איש וראב"ד בבני ברק, תרפ"ו-תשרי תש"פ); האדמו"ר מנדבורנה רבי יעקב ישכר רוזנבוים (בעל ה"באר יעקב", תר"צ-תשע"ב); האדמו"ר ממכנובקה רבי אברהם יהושע טברסקי (תרנ"ה-תשרי תשמ"ח); האדמו"ר מסטריקוב רבי אברהם לנדא (תרע"ז-תשס"א); האדמו"ר מטשרנוביל רבי משולם זוסיא טברסקי (תר"ע-תשמ"ח); האדמו"ר מאלכסנדר רבי אברהם מנחם דנציגר (בעל ה"אמונת מנחם", תרפ"א-תשס"ה); רבי שמואל זאב הלוי רוט (ראב"ד בד"צ מחזיקי הדת בעלזא "הדיין מאוהעל", תרס"ז-חשון תשמ"ט); רבי שמעון בעדני (חבר "מועצת חכמי התורה"); האדמו"ר מלובלין רבי אברהם איגר (תרע"ד-תשס"ג).
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
טיוטות כרוזים בענייני ציבור – בחתימות רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
"אל תושבי עירנו", טיוטה לכרוז בחתימות 15 רבני בני ברק - קריאה לציבור תושבי העיר להקדים את נסיעותיהם לירושלים בערב שבת, לבל יכשלו בחילול שבת. [בני ברק], שבט תשמ"ז [1987].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידם של הרבנים. הרבנים כותבים כי הואיל וה"מאחרים לצאת בעש"ק לירושלים עלולים לבא לידי חילול שבת, ובודאי מכשילים הנהגים בחילול שבת". על כן הם מזהירים ומתקנים תקנה: "שהמאחרים לצאת מבני ברק לירושלים יצאו לפחות שעתיים לפני זמן הדלקת נרות, ואחרי זמן זה - שעתים לפני הדלקת נרות - לא יצאו לירושלים".
עם חתימות ידם של הרבנים: רבי שמואל הלוי וואזנר (אב"ד ור"מ זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי ניסים קרליץ (ראש כולל חזון איש וראב"ד בבני ברק, תרפ"ו-תשרי תש"פ); רבי יצחק שלמה אונגר (ראש ישיבת חוג חתם סופר, תרפ"א-תשס"ד); רבי משה יעקב ווייס (רבה של נוה אחיעזר, תרפ"ד-תשע"ב); רבי יהונתן בנימין ווייס (רב חסידי צאנז); רבי משה יהודה ליב לנדא (רב העיר בני ברק, תרצ"ה-תשע"ט); רבי יצחק צבי ברנפלד (אב"ד חוג חתם סופר, תרע"ז-תשנ"ח); רבי אלי'[הו] כץ (רב חסידי סאטמר, בנו וממלא מקומו של הרב מריסקיווא, תש"ז-תשרי תשע"ט); רבי שלמה יוסף מחפוד (רבה של נוה אחיעזר וגאב"ד בד"ץ יורה דעה); רבי שמואל זאב הלוי רוט (ראב"ד בד"צ מחזיקי הדת בעלזא "הדיין מאוהעל", תרס"ז-חשון תשמ"ט); רבי נתן גשטטנר (רב קרית אגודת ישראל בני ברק, תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי יהוסף חיים שיינפלד (רבה של קרית הרצוג); רבי יוסף זליכה (רבה של פרדס כץ, תש"ח-תשע"ב); רבי יצחק זילברשטיין (רבה של רמת אלחנן).
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק וסימני קיפול.
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידם של הרבנים. הרבנים כותבים כי הואיל וה"מאחרים לצאת בעש"ק לירושלים עלולים לבא לידי חילול שבת, ובודאי מכשילים הנהגים בחילול שבת". על כן הם מזהירים ומתקנים תקנה: "שהמאחרים לצאת מבני ברק לירושלים יצאו לפחות שעתיים לפני זמן הדלקת נרות, ואחרי זמן זה - שעתים לפני הדלקת נרות - לא יצאו לירושלים".
עם חתימות ידם של הרבנים: רבי שמואל הלוי וואזנר (אב"ד ור"מ זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי ניסים קרליץ (ראש כולל חזון איש וראב"ד בבני ברק, תרפ"ו-תשרי תש"פ); רבי יצחק שלמה אונגר (ראש ישיבת חוג חתם סופר, תרפ"א-תשס"ד); רבי משה יעקב ווייס (רבה של נוה אחיעזר, תרפ"ד-תשע"ב); רבי יהונתן בנימין ווייס (רב חסידי צאנז); רבי משה יהודה ליב לנדא (רב העיר בני ברק, תרצ"ה-תשע"ט); רבי יצחק צבי ברנפלד (אב"ד חוג חתם סופר, תרע"ז-תשנ"ח); רבי אלי'[הו] כץ (רב חסידי סאטמר, בנו וממלא מקומו של הרב מריסקיווא, תש"ז-תשרי תשע"ט); רבי שלמה יוסף מחפוד (רבה של נוה אחיעזר וגאב"ד בד"ץ יורה דעה); רבי שמואל זאב הלוי רוט (ראב"ד בד"צ מחזיקי הדת בעלזא "הדיין מאוהעל", תרס"ז-חשון תשמ"ט); רבי נתן גשטטנר (רב קרית אגודת ישראל בני ברק, תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי יהוסף חיים שיינפלד (רבה של קרית הרצוג); רבי יוסף זליכה (רבה של פרדס כץ, תש"ח-תשע"ב); רבי יצחק זילברשטיין (רבה של רמת אלחנן).
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק וסימני קיפול.
קטגוריה
טיוטות כרוזים בענייני ציבור – בחתימות רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
"מחאה גדולה", טיוטה לכרוז בחתימות 18 רבני בני ברק - מחאה על כבוד הגאון הישיש רבי משה אריה פריינד ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שהותקף ע"י שוטרים בהפגנות השבת בירושלים. [בני ברק, אלול תשמ"ז 1987].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידם של הרבנים. הרבנים מביעים בדבריהם זעזוע מ"בזיון התורה ע"י שוטרים לובשי מדים... דבר אשר גויים שונאי ישראל לא היו מעיזים, וכאן באה"ק פרצו כל הגדרים". בהמשך הכרוז נכתב על מעלת שמירת השבת "מתנה טובה נתן לנו הקב"ה - שבת קדשנו, ורק בשמירה על השבת נצליח לשמור על דמותנו וצלמנו". בסיום מביעים הרבנים תפלתם לחזרה בתשובה של אחינו התועים: "והקב"ה יערה רוח ממרום בימי הרחמים והסליחות, להחזיר תועים בתשובה שלמה, ולקבל עול מלכות שמים ולהתברך בכוח"ט ברחמים גדולים" [ארבעת המילים האחרונות הן הוספה בכתב ידו של הרב וואזנר, המסיים בברכת שנה טובה].
עם חתימות ידם של הרבנים: רבי שמואל הלוי וואזנר (אב"ד ור"מ זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי ניסים קרליץ (ראש כולל חזון איש וראב"ד בבני ברק, תרפ"ו-תשרי תש"פ); רבי יצחק שלמה אונגר (ראש ישיבת חוג חתם סופר, תרפ"א-תשס"ד); רבי יצחק צבי ברנפלד (אב"ד חוג חתם סופר, תרע"ז-תשנ"ח); רבי שמעון בעדני (חבר "מועצת חכמי התורה"); רבי משולם זושא לוריא (דומ"ץ חסידי ויז'ניץ, תרפ"ט-תשע"ז); רבי משה בלוי (אב"ד פרדס כץ "הרב מבודפסט", תר"ע-תשס"ב); רבי נתן צבי פרידמן (רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים", תרע"ד-תשנ"ג); רבי אלי'[הו] כץ (רב חסידי סאטמר, בנו וממלא מקומו של הרב מריסקיווא, תש"ז-תשרי תשע"ט); רבי יצחק זילברשטיין (רבה של רמת אלחנן); רבי משה יהודה ליב לנדא (רב העיר בני ברק, תרצ"ה-תשע"ט); רבי שלמה זילברשטיין (רב חסידי גור, תרפ"ט-תשס"ט); רבי נתן גשטטנר (רב שיכון אגודת ישראל, תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי משה יעקב ווייס (רבה של נוה אחיעזר, תרפ"ד-תשע"ב); רבי שלמה יוסף מחפוד (רבה של נוה אחיעזר וגאב"ד בד"ץ יורה דעה); רבי יהוסף חיים שיינפלד (רבה של קרית הרצוג); רבי יוסף זליכה (רבה של פרדס כץ, תש"ח-תשע"ב); רבי יואל טוביאס (רב שיכון ו').
[1] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידם של הרבנים. הרבנים מביעים בדבריהם זעזוע מ"בזיון התורה ע"י שוטרים לובשי מדים... דבר אשר גויים שונאי ישראל לא היו מעיזים, וכאן באה"ק פרצו כל הגדרים". בהמשך הכרוז נכתב על מעלת שמירת השבת "מתנה טובה נתן לנו הקב"ה - שבת קדשנו, ורק בשמירה על השבת נצליח לשמור על דמותנו וצלמנו". בסיום מביעים הרבנים תפלתם לחזרה בתשובה של אחינו התועים: "והקב"ה יערה רוח ממרום בימי הרחמים והסליחות, להחזיר תועים בתשובה שלמה, ולקבל עול מלכות שמים ולהתברך בכוח"ט ברחמים גדולים" [ארבעת המילים האחרונות הן הוספה בכתב ידו של הרב וואזנר, המסיים בברכת שנה טובה].
עם חתימות ידם של הרבנים: רבי שמואל הלוי וואזנר (אב"ד ור"מ זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי ניסים קרליץ (ראש כולל חזון איש וראב"ד בבני ברק, תרפ"ו-תשרי תש"פ); רבי יצחק שלמה אונגר (ראש ישיבת חוג חתם סופר, תרפ"א-תשס"ד); רבי יצחק צבי ברנפלד (אב"ד חוג חתם סופר, תרע"ז-תשנ"ח); רבי שמעון בעדני (חבר "מועצת חכמי התורה"); רבי משולם זושא לוריא (דומ"ץ חסידי ויז'ניץ, תרפ"ט-תשע"ז); רבי משה בלוי (אב"ד פרדס כץ "הרב מבודפסט", תר"ע-תשס"ב); רבי נתן צבי פרידמן (רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים", תרע"ד-תשנ"ג); רבי אלי'[הו] כץ (רב חסידי סאטמר, בנו וממלא מקומו של הרב מריסקיווא, תש"ז-תשרי תשע"ט); רבי יצחק זילברשטיין (רבה של רמת אלחנן); רבי משה יהודה ליב לנדא (רב העיר בני ברק, תרצ"ה-תשע"ט); רבי שלמה זילברשטיין (רב חסידי גור, תרפ"ט-תשס"ט); רבי נתן גשטטנר (רב שיכון אגודת ישראל, תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי משה יעקב ווייס (רבה של נוה אחיעזר, תרפ"ד-תשע"ב); רבי שלמה יוסף מחפוד (רבה של נוה אחיעזר וגאב"ד בד"ץ יורה דעה); רבי יהוסף חיים שיינפלד (רבה של קרית הרצוג); רבי יוסף זליכה (רבה של פרדס כץ, תש"ח-תשע"ב); רבי יואל טוביאס (רב שיכון ו').
[1] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
טיוטות כרוזים בענייני ציבור – בחתימות רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $800
לא נמכר
ארבעה מכתבים מאת הגאון מטשיבין רבי דוב בעריש וויידנפלד. ירושלים, תש"י, תשי"ד, תשכ"ג ותשכ"ד.
המכתבים נשלחו אל רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק. שלושת המכתבים הראשונים נכתבו בכתב-ידו וחתימתו של הגאון מטשיבין; המכתב הרביעי נכתב במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו.
במכתביו פונה הרב מטשיבין אל הרב לנדא בתארים: "ידי"נ [ידיד נפשי] הרב הגאון המצוין", "יקר ערך", "אוצר כל חמדה".
מצורפים: שני מכתבים מאת חתנו של הרב מטשיבין - הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון, אל הרב לנדא, בהם הוא מוסר דברים בשם חמיו.
הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), שנודע בכינויו "הרב מטשעבין", היה בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשיבין בגליציה. כבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשיבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא. היה חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב - טשעבין". הרב מטשיבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי ישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, ה"חזון איש" והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל ה"אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
6 מכתבים, נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חלקם עם המעטפות המקוריות.
המכתבים נשלחו אל רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק. שלושת המכתבים הראשונים נכתבו בכתב-ידו וחתימתו של הגאון מטשיבין; המכתב הרביעי נכתב במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו.
במכתביו פונה הרב מטשיבין אל הרב לנדא בתארים: "ידי"נ [ידיד נפשי] הרב הגאון המצוין", "יקר ערך", "אוצר כל חמדה".
מצורפים: שני מכתבים מאת חתנו של הרב מטשיבין - הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון, אל הרב לנדא, בהם הוא מוסר דברים בשם חמיו.
הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), שנודע בכינויו "הרב מטשעבין", היה בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשיבין בגליציה. כבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשיבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא. היה חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב - טשעבין". הרב מטשיבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי ישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, ה"חזון איש" והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל ה"אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
6 מכתבים, נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חלקם עם המעטפות המקוריות.
קטגוריה
מכתבי רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים", אל רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק. ירושלים, אייר תש"ה [1945].
מכתב בדברי תורה. במכתבו משיב ר' איסר זלמן על הערותיו של הרב לנדא על סוגיות שנדונו בספרו אבן האזל על הרמב"ם. בתוך הדברים כותב לו ר' איסר זלמן שכבר כתב את אחת מהשגותיו בגליון ספרו אבן האזל: "אעתיק לו מה שרשמתי בגליון ספרי באבן האזל... וז"ל [וזה לשוני] הרב לנדא העירני דהא...".
בסוף המכתב מתייחס ר' איסר זלמן לשאלת הרב לנדא בדין כשרות גבינת נכרים (הרב לנדא עסק אז רבות בסוגיא הלכתית זו), וכותב לו כי חדל לעסוק בשאלות הוראה הלכה למעשה: "מה ששאלני בענין גבינות הגויים... הנה אני רחוק עכשיו מלעסוק בעניני הוראה, כאשר נתרחקתי מכתר זה..." (כלומר, מאז פרישתו בשנת תרפ"ה מכתר הרבנות בסלוצק, ועלייתו לירושלים לעמוד בראשות הישיבה).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כתוב משני צדיו). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע משוקם בנייר דבק. סימני קיפול.
מכתב בדברי תורה. במכתבו משיב ר' איסר זלמן על הערותיו של הרב לנדא על סוגיות שנדונו בספרו אבן האזל על הרמב"ם. בתוך הדברים כותב לו ר' איסר זלמן שכבר כתב את אחת מהשגותיו בגליון ספרו אבן האזל: "אעתיק לו מה שרשמתי בגליון ספרי באבן האזל... וז"ל [וזה לשוני] הרב לנדא העירני דהא...".
בסוף המכתב מתייחס ר' איסר זלמן לשאלת הרב לנדא בדין כשרות גבינת נכרים (הרב לנדא עסק אז רבות בסוגיא הלכתית זו), וכותב לו כי חדל לעסוק בשאלות הוראה הלכה למעשה: "מה ששאלני בענין גבינות הגויים... הנה אני רחוק עכשיו מלעסוק בעניני הוראה, כאשר נתרחקתי מכתר זה..." (כלומר, מאז פרישתו בשנת תרפ"ה מכתר הרבנות בסלוצק, ועלייתו לירושלים לעמוד בראשות הישיבה).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כתוב משני צדיו). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע משוקם בנייר דבק. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $600
לא נמכר
אוסף גדול של מכתבי רבנים שנשלחו אל רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק. מכתבי המלצה, מכתבי ברכה לשמחות, לשנה טובה ולחגים, ועוד. [שנות התר"צ-התש"מ בקירוב].
בין המכתבים: • מכתב המלצה מרבי איסר זלמן מלצר. ירושלים, תשי"ב [1952]. • שלושה מכתבים מרבי צבי פסח פראנק רבה של ירושלים. • מכתב שנה טובה מרבי יעקב חי זריהן, רבה של טבריה. תשרי נרננ"ה [תש"ה 1944]. • מכתב ברכה להולדת בן, מרבי אברהם יעקב ניימרק, מרבני תל אביב. אב תֹּר-צַח [1938]. • שלושה מכתבים מרבי שמואל יצחק הילמן, מרבני לונדון וירושלים. • מכתבים מרבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל. • מכתב מרבי יהושע זליג דיסקין אב"ד פריסלוב (ופרדס חנה). תל אביב, אב תפרי"ח [1938]. • מכתב מרבי ראובן כ"ץ, רבה של פתח תקוה. אב תרח"ץ [1938]. • מכתב מרבי דוב מעייני רבה של מגדיאל. [תשי"א]. • מכתב מרבי דוב הכהן קוק (אחי הראי"ה קוק). ירושלים, תש"ט [1949]. • מכתב מרבי יצחק ניסים, "לשעבר הרב הראשי לישראל". ניסן תשל"ג [1973]. • מכתב מרבי יהושע משה אהרונסון. פתח תקוה, תשרי תשכ"ה [1964]. • מכתב מרבי אברהם צבי ווייס, נוה אחיעזר בני ברק. • מכתב מרבי צבי אלימלך הלברשטאם (לימים האדמו"ר מצאנז שליט"א). נתניה, תמוז תש"מ [1980]. • מכתב מרבי ישעיה אשר זליג מרגליות. ירושלים, טבת תשכ"ד [1964]. • מכתב מראשי עדת חב"ד בארץ ישראל, בחתימות רבי שלמה יוסף זוין, רבי אברהם חיים נאה ורבי עזריאל זעליג סלונים. ירושלים, ד' אדר תש"י [1950]. קריאה לאסיפת התייעצות לאחר פטירת האדמו"ר הריי"ץ. • מכתב מרבי יצחק גרנשטקורן ראש עיריית בני ברק, המתאר רשמים מה"יחידות" אצל הרבי מליובאוויטש. [ניו יורק, תשי"ג 1953]. • ועוד.
24 מכתבי רבנים אל הרב לנדא ופריטי נייר נוספים. גודל ומצב משתנים. לחלק מהמכתבים מצורפות מעטפות הדואר המקוריות.
בין המכתבים: • מכתב המלצה מרבי איסר זלמן מלצר. ירושלים, תשי"ב [1952]. • שלושה מכתבים מרבי צבי פסח פראנק רבה של ירושלים. • מכתב שנה טובה מרבי יעקב חי זריהן, רבה של טבריה. תשרי נרננ"ה [תש"ה 1944]. • מכתב ברכה להולדת בן, מרבי אברהם יעקב ניימרק, מרבני תל אביב. אב תֹּר-צַח [1938]. • שלושה מכתבים מרבי שמואל יצחק הילמן, מרבני לונדון וירושלים. • מכתבים מרבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל. • מכתב מרבי יהושע זליג דיסקין אב"ד פריסלוב (ופרדס חנה). תל אביב, אב תפרי"ח [1938]. • מכתב מרבי ראובן כ"ץ, רבה של פתח תקוה. אב תרח"ץ [1938]. • מכתב מרבי דוב מעייני רבה של מגדיאל. [תשי"א]. • מכתב מרבי דוב הכהן קוק (אחי הראי"ה קוק). ירושלים, תש"ט [1949]. • מכתב מרבי יצחק ניסים, "לשעבר הרב הראשי לישראל". ניסן תשל"ג [1973]. • מכתב מרבי יהושע משה אהרונסון. פתח תקוה, תשרי תשכ"ה [1964]. • מכתב מרבי אברהם צבי ווייס, נוה אחיעזר בני ברק. • מכתב מרבי צבי אלימלך הלברשטאם (לימים האדמו"ר מצאנז שליט"א). נתניה, תמוז תש"מ [1980]. • מכתב מרבי ישעיה אשר זליג מרגליות. ירושלים, טבת תשכ"ד [1964]. • מכתב מראשי עדת חב"ד בארץ ישראל, בחתימות רבי שלמה יוסף זוין, רבי אברהם חיים נאה ורבי עזריאל זעליג סלונים. ירושלים, ד' אדר תש"י [1950]. קריאה לאסיפת התייעצות לאחר פטירת האדמו"ר הריי"ץ. • מכתב מרבי יצחק גרנשטקורן ראש עיריית בני ברק, המתאר רשמים מה"יחידות" אצל הרבי מליובאוויטש. [ניו יורק, תשי"ג 1953]. • ועוד.
24 מכתבי רבנים אל הרב לנדא ופריטי נייר נוספים. גודל ומצב משתנים. לחלק מהמכתבים מצורפות מעטפות הדואר המקוריות.
קטגוריה
מכתבי רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
חמשה מכתבים מאת רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב (שיל"א), בנו רבי אברהם אליעזרוב, כלתו הרבנית שיינא ונכדו רבי דוב בער אליעזרוב. ירושלים, [תרפ"ב]-תרצ"ח [1922-1938].
• מכתב (2 עמ'), בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הרב שיל"א, אל רבי יצחק ראובן אקסלרוד ורעייתו דבורה לאה. ירושלים, ה' מנחם אב [תרפ"ב 1922]. רוב המכתב ביידיש. נכתב על נייר מכתבים רשמי של הרב שיל"א.
המכתב עוסק בעניין הצעת שידוך לרבי יעקב לנדא (לימים רבה של בני ברק) עם בתו הצעירה של הרב שיל"א - לאנא אליעזרוב (שידוך שלא יצא אל הפועל בסופו של דבר), הכוללת הצעת רבנות חברון עבור רבי יעקב לנדא (במקומו של הרב שיל"א).
• מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של הרב שיל"א, אל רבי יעקב לנדא. ירושלים, ה' סיון תרצ"ז [1937].
דרישת שלום ובירור בעניין המחאה שנשלחה לישיבת בית יוסף בבני ברק.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב שיל"א, אל רבי יעקב לנדא. ירושלים, ד' מנחם אב תרצ"ח [1938]. כתוב בעפרון. מצורפת מעטפת הדואר (קרועה).
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית.
• דף ובו שני מכתבים: מכתב מאת רבי אברהם אליעזרוב (בן הרב שיל"א) ומכתב מאת אשתו הרבנית שיינא, אל רבי יעקב לנדא ורעייתו הרבנית מינה. ירושלים, ג' מנחם אב תרצ"ח [1938].
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית (הרבנית שיינא אליעזרוב היתה בת דודתו של רבי יעקב לנדא).
• מכתב מאת רבי דוב בער אליעזרוב (נכדו של הרב שיל"א), אל רבי יעקב לנדא ורעייתו הרבנית מינה. ירושלים, א' מנחם אב תרצ"ח [1938].
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית.
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב - הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד, מייסד ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון". אביו הוא הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון. קיבל תורה מפי רבני חברון - רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד, שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה" (ירושלים תשס"ב).
רבי דוב בער אליעזרוב (תרס"ח-תשנ"ז), מחשובי רבני חב"ד, היה רבה של שכונת קטמון בירושלים. נסמך לרבנות מאת רבי איסר זלמן מלצר, ראי"ה קוק ורבי שמשון אהרן פולנסקי - הרב מטפליק. מחבר הספרים: שו"ת "שאלי ציון" ג' חלקים, "מורה בהלכה" על הלכות נדה ו"דבר ציון" על התורה והמועדים.
5 מכתבים + 3 מעטפות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
• מכתב (2 עמ'), בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הרב שיל"א, אל רבי יצחק ראובן אקסלרוד ורעייתו דבורה לאה. ירושלים, ה' מנחם אב [תרפ"ב 1922]. רוב המכתב ביידיש. נכתב על נייר מכתבים רשמי של הרב שיל"א.
המכתב עוסק בעניין הצעת שידוך לרבי יעקב לנדא (לימים רבה של בני ברק) עם בתו הצעירה של הרב שיל"א - לאנא אליעזרוב (שידוך שלא יצא אל הפועל בסופו של דבר), הכוללת הצעת רבנות חברון עבור רבי יעקב לנדא (במקומו של הרב שיל"א).
• מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של הרב שיל"א, אל רבי יעקב לנדא. ירושלים, ה' סיון תרצ"ז [1937].
דרישת שלום ובירור בעניין המחאה שנשלחה לישיבת בית יוסף בבני ברק.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב שיל"א, אל רבי יעקב לנדא. ירושלים, ד' מנחם אב תרצ"ח [1938]. כתוב בעפרון. מצורפת מעטפת הדואר (קרועה).
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית.
• דף ובו שני מכתבים: מכתב מאת רבי אברהם אליעזרוב (בן הרב שיל"א) ומכתב מאת אשתו הרבנית שיינא, אל רבי יעקב לנדא ורעייתו הרבנית מינה. ירושלים, ג' מנחם אב תרצ"ח [1938].
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית (הרבנית שיינא אליעזרוב היתה בת דודתו של רבי יעקב לנדא).
• מכתב מאת רבי דוב בער אליעזרוב (נכדו של הרב שיל"א), אל רבי יעקב לנדא ורעייתו הרבנית מינה. ירושלים, א' מנחם אב תרצ"ח [1938].
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית.
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב - הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד, מייסד ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון". אביו הוא הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון. קיבל תורה מפי רבני חברון - רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד, שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה" (ירושלים תשס"ב).
רבי דוב בער אליעזרוב (תרס"ח-תשנ"ז), מחשובי רבני חב"ד, היה רבה של שכונת קטמון בירושלים. נסמך לרבנות מאת רבי איסר זלמן מלצר, ראי"ה קוק ורבי שמשון אהרן פולנסקי - הרב מטפליק. מחבר הספרים: שו"ת "שאלי ציון" ג' חלקים, "מורה בהלכה" על הלכות נדה ו"דבר ציון" על התורה והמועדים.
5 מכתבים + 3 מעטפות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $2,000
לא נמכר
ארבעה מכתבים מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם - התכתבות עם רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק, בהלכה ובענייני ציבור. [נתניה, תשכ"ה-תשכ"ז 1965-1967]. מצורפים מכתבים נוספים מאותה התכתבות.
1. מכתב בחתימת האדמו"ר שנשלח אל רבי יעקב לנדא. נתניה, י"ז שבט תשכ"ה [1965].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו ארבע שורות ברכה וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר. במכתבו מתנצל האדמו"ר על כך שמחמת חולשה אינו יכול להשיב בכתב ידו, ונאלץ לכתוב לו מראי מקומות בקצרה באמצעות אחד מתלמידיו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
2-3. מכתב (3 דף) - תשובה הלכתית ארוכה מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, על שאלת רבי יעקב לנדא בעניני אבן העזר. נתניה, אייר תשכ"ו [1966].
מרבית המכתב בכתיבת סופר. בסופו שתי שורות סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר, דברי יציב, ד, אבן העזר, סימן כא, עמ' נז-נט).
[3] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
• מצורף: מכתב השאלה של הרב לנדא. בני ברק, אייר תשכ"ו [1966].
[1] דף (2 עמ' כתובים), נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
4-5. מכתב בענייני ציבור, מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, אל רבי יעקב לנדא. נתניה, חשון תשכ"ז [1966].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו שורת סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר.
• מצורף: מכתב באותו עניין, מאת ר' יהודה בלז (מחברי הנהלת "שכונת קרית צאנז בירושלים"), שהאדמו"ר צירף למכתבו.
[2] דף, ניירות מכתבים רשמיים. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. + מעטפה (פגומה).
6-7. מכתב (2 דף) - תשובה הלכתית ארוכה בענייני קדושת שביעית, מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, אל רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק. אדר ב' תשכ"ז [1967].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו חמש שורות סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר. (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר, דברי יציב, ד, יורה דעה, סימן רטז, עמ' תקו-תקז).
בחציו השני של המכתב דברי ביקורת על נוסח מודעה של עיריית בני ברק, בה נכתב: "על אף המצב הקשה, בס"ד ובעזרתכם נתגבר על זה". האדמו"ר מבאר ומוכיח ממקורות שונים, שאין ראוי להשוות ולשתף את שם ה' ועזרתו יחד עם עזרת בשר ודם.
• מצורף: קונטרס הלכתי (תשעה דפים מודפסים במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם הוספות ותיקונים בכתב יד סופר, לא חתום) - באותה סוגיה הנידונה במכתב הנ"ל אל הרב לנדא. קונטרס זה צורף על ידי האדמו"ר למכתבו הנ"ל (הקונטרס נדפס גם הוא בדברי יציב, ד, יורה דעה, סימן רטו, עמ' תצח ואילך).
[2], [9] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב.
1. מכתב בחתימת האדמו"ר שנשלח אל רבי יעקב לנדא. נתניה, י"ז שבט תשכ"ה [1965].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו ארבע שורות ברכה וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר. במכתבו מתנצל האדמו"ר על כך שמחמת חולשה אינו יכול להשיב בכתב ידו, ונאלץ לכתוב לו מראי מקומות בקצרה באמצעות אחד מתלמידיו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
2-3. מכתב (3 דף) - תשובה הלכתית ארוכה מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, על שאלת רבי יעקב לנדא בעניני אבן העזר. נתניה, אייר תשכ"ו [1966].
מרבית המכתב בכתיבת סופר. בסופו שתי שורות סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר, דברי יציב, ד, אבן העזר, סימן כא, עמ' נז-נט).
[3] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
• מצורף: מכתב השאלה של הרב לנדא. בני ברק, אייר תשכ"ו [1966].
[1] דף (2 עמ' כתובים), נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
4-5. מכתב בענייני ציבור, מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, אל רבי יעקב לנדא. נתניה, חשון תשכ"ז [1966].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו שורת סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר.
• מצורף: מכתב באותו עניין, מאת ר' יהודה בלז (מחברי הנהלת "שכונת קרית צאנז בירושלים"), שהאדמו"ר צירף למכתבו.
[2] דף, ניירות מכתבים רשמיים. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. + מעטפה (פגומה).
6-7. מכתב (2 דף) - תשובה הלכתית ארוכה בענייני קדושת שביעית, מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, אל רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק. אדר ב' תשכ"ז [1967].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו חמש שורות סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר. (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר, דברי יציב, ד, יורה דעה, סימן רטז, עמ' תקו-תקז).
בחציו השני של המכתב דברי ביקורת על נוסח מודעה של עיריית בני ברק, בה נכתב: "על אף המצב הקשה, בס"ד ובעזרתכם נתגבר על זה". האדמו"ר מבאר ומוכיח ממקורות שונים, שאין ראוי להשוות ולשתף את שם ה' ועזרתו יחד עם עזרת בשר ודם.
• מצורף: קונטרס הלכתי (תשעה דפים מודפסים במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם הוספות ותיקונים בכתב יד סופר, לא חתום) - באותה סוגיה הנידונה במכתב הנ"ל אל הרב לנדא. קונטרס זה צורף על ידי האדמו"ר למכתבו הנ"ל (הקונטרס נדפס גם הוא בדברי יציב, ד, יורה דעה, סימן רטו, עמ' תצח ואילך).
[2], [9] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $1,000
לא נמכר
מכתב מאת הסטייפלר ושני העתקי מכתבים הלכתיים מהאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג ומרבי יעקב לנדא, בעניין ספק "פצוע דכא" (הרב לנדא עסק רבות בסוגיה זו, בירר עליה אצל רופאים והתכתב עם גדולי ישראל).
1. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי - "הסטייפלר", אל רבי יעקב לנדא. [בני-ברק, אלול תשכ"ד/תשכ"ה? 1964/1965].
במכתבו נוטה הסטייפלר להקל ולהכריע שהמקרה הנידון איננו בגדר "פצוע דכא", אך בסוף המכתב הוא מסייג את דבריו וכותב בענוותנותו: "ואני עני אין בכוחי לומר פסק הלכה למעשה". בהמשך כותב: "מסתמא ב'אוצר הפוסקים' נמצא כל דעות הפוסקים בזה". בסוף מכתבו מסיים הסטייפלר בברכת שנה טובה: "יכתב ויחתם לחיים טובים בסשצ"ג [בספרם של צדיקים גמורים]".
כפי הנראה, המכתב לא נדפס. [1] דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים.
2. העתק מכתב הלכתי בעניין ספק "פצוע דכא", מאת רבי יעקב לנדא, אל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. ט"ו טבת תשכ"ה [1965]. מודפס במכונת כתיבה. [2] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
3. העתק בכתב-יד של תשובה הלכתית בעניין ספק "פצוע דכא", מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. [נתניה, שבט תשכ"ה 1965].
כתיבת סופר על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. ללא חתימה. (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר: שו"ת "דברי יציב", ה, אבן העזר, סימן יז, עמ' לט-מג). [6] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
1. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי - "הסטייפלר", אל רבי יעקב לנדא. [בני-ברק, אלול תשכ"ד/תשכ"ה? 1964/1965].
במכתבו נוטה הסטייפלר להקל ולהכריע שהמקרה הנידון איננו בגדר "פצוע דכא", אך בסוף המכתב הוא מסייג את דבריו וכותב בענוותנותו: "ואני עני אין בכוחי לומר פסק הלכה למעשה". בהמשך כותב: "מסתמא ב'אוצר הפוסקים' נמצא כל דעות הפוסקים בזה". בסוף מכתבו מסיים הסטייפלר בברכת שנה טובה: "יכתב ויחתם לחיים טובים בסשצ"ג [בספרם של צדיקים גמורים]".
כפי הנראה, המכתב לא נדפס. [1] דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים.
2. העתק מכתב הלכתי בעניין ספק "פצוע דכא", מאת רבי יעקב לנדא, אל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. ט"ו טבת תשכ"ה [1965]. מודפס במכונת כתיבה. [2] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
3. העתק בכתב-יד של תשובה הלכתית בעניין ספק "פצוע דכא", מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. [נתניה, שבט תשכ"ה 1965].
כתיבת סופר על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. ללא חתימה. (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר: שו"ת "דברי יציב", ה, אבן העזר, סימן יז, עמ' לט-מג). [6] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבי רבנים ואדמו"רים
Catalogue Value
