מכתב מודפס במכונת כתיבה, בחתימות שבעה מרבני העיר בני ברק (הרב לנדא, הרב וואזנר, ועוד), אל עיריית בני ברק, בה תובעים להמשיך לכהן במעמדם הקודם כעובדי דת עצמאיים, מבלי להיות כפופים למועצה הדתית. ו' טבת תש"ל [1969].
הרבנים כותבים: "הואיל ואנו החתומים מטה, רבני עיר הקודש בני ברק ת"ו, המשמשים כאן זה שנים רבות, והננו האחראים הבלעדיים על עניני הדת בעיר, והואיל ולמעשה הננו פועלים באופן עצמאי, אף כי את משכורתינו הננו מקבלים מעיריית בני ברק, והואיל ונודע לנו כי עיריית בני ברק עומדת עתה לדון באישור התקציב למועצה דתית... והואיל ולפי פסק דין שהוצאנו נאסרה על פי דין תורה קבלת משכורת... מהמועצה הדתית, כפי הפס"ד המצו"ב... [ראה פריטים קודמים, 434-435], לפיכך - ולאור פסק דין הדין הנ"ל, לא נוכל בשום פנים ואופן לקבל משכורת... או לשתף פעולה בכל דרך שהיא עם המועצה הדתית... והננו מודיעים בזאת, שהננו מוכנים לעבוד ונמשיך לעבוד בעירנו לפי אותם התנאים ובאותו מעמד כעובדי דת עצמאיים, שאינם כפופים למועצה דתית, לפי אותו מצב שהיה קיים עד היום".
על המכתב חתומים שבעת הרבנים (חמישה מהם הוסיפו אף את חותמותיהם): רבי יעקב לנדא (רב העיר, תרנ"ג-תשמ"ו); רבי שמואל הלוי וואזנר (גאב"ד זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי אברהם צבי ווייס (אב"ד נוה אחיעזר, תרס"ב-תשל"ט); רבי משה בלוי (אב"ד פרדס כץ "הרב מבודפסט", תר"ע-תשס"ב); רבי נתן גשטטנר (רב שיכון אגודת ישראל, תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי דוד שמש (רב העדה הספרדית בפרדס כץ, תרע"ב-תשמ"ב); ורבי יחיאל מאיר וינגורט (רב דחסידי גור, תרמ"ח-תשל"ג).
[1] דף. כ-32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול ונקבי תיוק.

העיר החרדית בני ברק התייחדה מאז הקמתה במערכת רבנות עצמאית. בניגוד לערים אחרות, בבני ברק לא היתה מעולם מועצה דתית - הרבנים קבלו את משכורתם מן העירייה וכל מערכות הכשרות, המקוואות ועניני הדת בבני ברק היו מתוקצבים ישירות מקופת העירייה, ללא התערבות של גורם שלישי ממשלתי בדמות מועצה דתית. במקומות אחרים נתונה השליטה על שירותי הדת והפיקוח על העניינים הדתיים בידי המועצה הדתית שבעיר. באותם ימים נשלטו המועצות הדתיות על ידי משרד הדתות, בראשו עמדו אנשי תנועת ה"מזרחי".
עוד התייחדה בני ברק בכך שהייתה העיר היחידה בארץ בה הצביעו חסידי סאטמר בבחירות לעירייה, וזאת בהסכמת האדמו"ר רבי יואל מסאטמר - המתנגד החריף לכל שיתוף פעולה עם השלטון הציוני, ובהסכמת הרב מריסקווא - רבה של קהילת סאטמר בעיר. הסיבה העיקרית לכך היתה הצורך בשמירה על עצמאות הרבנות בבני ברק, ושמירה על כוחם של הרב לנדא ורבני העיר שעמדו על משמר ההלכה.
בקיץ תשכ"ד הקימו אנשי משרד הדתות מועצה דתית בבני ברק. מכיוון שידעו שהפעולה לא תעבור בשתיקה מצד החרדים, נעשה הדבר במחטף. המועצה הוקמה "על הנייר" בלבד. בעיתון "הצופה" פורסמה מודעה מטעם משרד הדתות על הקמת מועצה דתית שבראשה יעמדו 12 חברים ובראשם רבי יעקב לנדא רב העיר. המודעה פורסמה ללא ידיעתם של הרבנים, מבלי שעודכנו על כך מראש. הדבר גרם לתסבוכת: מצד אחד לא רצו הרב לנדא והרבנים האחרים לשתף פעולה עם הקמת מועצה דתית בניהול משרד הדתות, ומאידך - אם יתפטרו מהתפקיד שהוטל עליהם באופן רשמי, הרי שבמקומם ימונו על ידי משרד הדתות חברים אחרים למועצה, וכך יאבדו את שליטתם על ענייני הדת בעיר.

"קול קורא", טיוטת כרוז בחתימות ארבעת גדולי האדמו"רים בעיר בני ברק, האדמו"ר מויז'ניץ רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר ממכנובקה רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי, האדמו"ר מנדבורנה רבי חיים מרדכי רוזנבוים והאדמו"ר מלעלוב רבי משה מרדכי בידרמן. [בני ברק], כ"ה חשון תשל"ו [1975].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידם של האדמו"רים. האדמו"רים מביעים בדבריהם מחאה על ההחלטה להפסיק את תקציבי העירייה למערכת הרבנות העצמאית של הרב לנדא, שאינה כפופה למועצה הדתית. החלטה זו נתפסה כעליית מדרגה במאבק של עשרות שנים עם גורמים פוליטיים וממשלתיים, שהתנגדו למערכת הרבנות העצמאית של הרב לנדא:
"על הפרצה החמורה אשר רוצים לפרוץ בעירנו הקדושה... לבטל את כל הקיים בעניני הדת זה יובל שנים, ובכח החוק פנו לכפות להפסיק את כל השרותים הדתיים הקיימים, שחיטה, ניקור, כשרות, מקוואות ועירובין וכו', ולהקים מעתה 'שירותי דת' משלהם... כל שינוי מיסוד זה הוא סכנה רוחנית לעירנו, הרס בטהרת הבית ומניעת מאכל כשר מן הציבור. על תושבי עירנו החרדים.... להתאחד כאיש אחד בלב אחד לעמוד בפרץ כחומה בצורה לבטול גזירה זו, ולשמור על צביונה ורוחה של עירנו הקדושה".
האדמו"ר מויז'ניץ רבי משה יהושע הגר בעל ה"ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". כיהן כראש ישיבת ויז'ניץ וכרב קרית ויז'ניץ בבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב, עלה על כסאו, ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ניצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם גם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, האדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ.
האדמו"ר ממכנובקה רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (תרנ"ה-תשרי תשמ"ח), זקן האדמו"רים לבית טשרנוביל בארץ ישראל. משנת תרע"ז כיהן באדמו"רות במכנובקה על מקום אביו רבי יוסף מאיר טברסקי. לאחר עליית השלטון הקומוניסטי המשיך בניהול בית מדרשו באופן סדיר, עד שהוגלה לסיביר. בשנת תשכ"ה עלה לארץ ישראל. נודע כאחד מגדולי האדמו"רים והתפרסם כפועל ישועות למעלה מדרך הטבע.
האדמו"ר מנדבורנה רבי חיים מרדכי רוזנבוים (תרס"ג-תשל"ח), אבי שושלות אדמו"רי נדבורנה וקרעטשניף בארץ ישראל. בנו של האדמו"ר רבי איתמר רוזנבוים וחתן דודו רבי אליעזר זאב מקרטשניף. נערץ מאד על צדיקי הדור ומסופרים עליו סיפורי ישועה מופלאים, בתפילותיו שנענו למעלה מדרך הטבע. בנו הוא האדמו"ר רבי יעקב יששכר בער מנדבורנה בעל ה"באר יעקב", וחתנו הוא האדמו"ר הנודע מקרעטשניף רבי משה דוד רוזנבוים מרחובות.
האדמו"ר הקדוש מלעלוב, רבי משה מרדכי בידרמן (תרס"ד-תשמ"ז), מגדולי האדמורי"ם בדור האחרון. איש קדוש ועובד את השי"ת במסירות נפש מנעוריו, בענווה ובפשטות. נודע כפועל ישועות, ונערץ ע"י כל גדולי הדור (בפרט ע"י הרב הקדוש רבי ישראל אבוחצירא, ה"בבא סאלי").
[1] דף. כ-27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ונקבי תיוק קרועים.

"אזהרה חמורה" - שתי טיוטות לכרוז מאת רבני בני ברק, "לבל יגרר איש אחר יצר המחלוקת". [בני ברק, שנות התש"כ בקירוב].
לפנינו שתי טיוטות של אותו כרוז - טיוטה ראשונה בכתב-ידו של רבי שמואל הלוי וואזנר (בסופה שתי שורות בכתב-ידו של רבי משה יהודא ליב לנדא, בנו של רבי יעקב לנדא), וטיוטה שניה מודפסת במכונת כתיבה, עם חתימות ידי הרבנים: רבי יעקב לנדא, רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי אברהם שלמה כץ ורבי נתן גשטטנר.
ישנם מספר הבדלים בין שתי הטיוטות. לדוגמה, הרב וואזנר כותב: "ואיסור גמור לאיים על איש בכל מיני איום וטרור", ואילו בטיוטה המודפסת נכתב: "ואנו מכריזים באיסור גמור עפ"י דתה"ק על כל מיני טרור ואיומים על שום איש".
הנוסח המודפס: "למען עירנו הקדושה בני ברק, אשר היתה עד היום, לשם ולתהלה ולתפארת לכל בית ישראל ע"י שהיינו מחנה אחד מאוחד למען התורה הקדושה והיהדות, לכן אנו פונים בכל לב ונפש לבל יגרר איש אחר יצר המחלוקת, ואנו מכריזים באיסור גמור עפ"י דתה"ק על כל מיני טרור ואיומים על שום איש - דרך אשר הוא זר לתוה"ק".
[2] דף. גודל משתנה. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק קרועים.

מכתבי רבנים לחיזוק תקנת רב העיר רבי יעקב לנדא, שלא למכור בבני ברק עופות "שחוטי חוץ" (שלא נשחטו ע"י השוחטים במערכת הכשרות בעיר). בני ברק, אייר תשל"ז [1977].
1-2. "כרוז לצבור" - שתי טיוטות מודפסות במכונת כתיבה (נוסח זהה), בחתימות-ידם של רבני העיר, "למגדר מלתא להזהיר הצבור להשתמש רק בעופות הנשחטים ע"י השוחטים דעיה"ק בני ברק". בני ברק, י"ג אייר תשל"ז [1977]. טיוטה אחת חתומה בידי 11 רבנים, והשניה חתומה בידי 12 רבנים (נוסף חותם אחד על אלו שחתמו בטיוטה הראשונה).
הרבנים החתומים: רבי יעקב לנדא (רב העיר, תרנ"ג-תשמ"ו); רבי שמואל הלוי וואזנר (גאב"ד זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי יצחק צבי ברנפלד (אב"ד חוג חתם סופר, תרע"ז-תשנ"ח); רבי אברהם צבי ווייס (אב"ד נוה אחיעזר, תרס"ב-תשל"ט); רבי יהוסף חיים שיינפלד (רבה של קרית הרצוג); רבי אלי'[הו] כץ (רב חסידי סאטמר, בנו וממלא מקומו של הרב מריסקיווא, תש"ז-תשרי תשע"ט); רבי נתן גשטטנר (רב שיכון אגודת ישראל, תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי שלמה זילברשטיין (רב חסידי גור, תרפ"ט-תשס"ט); רבי "ישראל בהה"צ מויזניץ שליט"א" (האדמו"ר רבי ישראל הגר, שכיהן אז כרבה של קרית ויז'ניץ בבני ברק); רבי דוד שמש (רב העדה הספרדית בפרדס כץ, תרע"ב-תשמ"ב); ורבי נתן צבי פרידמן (רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" תרע"ד-תשנ"ג).
3. מכתב רבי יצחק שלמה אונגר אל רבי יעקב לנדא, בו מצטרף ו"מסכים לאיסור חמור על שחוטי חוץ", ומאשר לחתום את שמו על כרוז שיפורסם בעניין זה. ז' אייר תשל"ז [1977].
[3] דף. גודל משתנה. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.

שתי טיוטות כרוז בחתימות ידם של רבני בני ברק (רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי ניסים קרליץ, ועוד) - לחיזוק איסור "שחוטי חוץ" (בשר שלא נשחט ע"י השוחטים במערכת הכשרות בעיר) ולחיזוק מערכת הכשרות של רבי משה יהודה ליב לנדא, שהחל לכהן אז ברבנות העיר. [בני ברק, אלול תשמ"ו?].
1. "מודעה ואזהרה" - טיוטה (מודפסת במכונת כתיבה, עם הוספות בכתב-יד) בחתימות ידם של ששה מרבני העיר: "לשמור על חומת הכשרות אשר הוקמה בעמל ויגיעה ברוב השנים, שני רבנותו של הרב הגה"ח מוהר"ר יעקב לנדא זללה"ה".
הרבנים החתומים: רבי שמואל הלוי וואזנר גאב"ד זכרון מאיר; רבי יצחק שלמה אונגר ראש ישיבת חוג חתם סופר; רבי אליהו כץ רב חסידי סאטמר; רבי שמואל זאב הלוי רוט רב חסידי בעלז וראב"ד "מחזיקי הדת"; רבי שלמה זילברשטיין רב חסידי גור; רבי שלמה יוסף מחפוד רב נוה אחיעזר.
2. "מודעה ואזהרה" - טיוטה (מודפסת במכונת כתיבה) בנוסח זהה לטיוטה הקודמת, עם חתימת ידו של רבי ניסים קרליץ (ראש כולל חזון איש ומגדולי רבני בני ברק).
[2] דף. גודל משתנה. מצב טוב.