"פתחו שערים ויבא גוי צדיק" - ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבי יצחק הלוי מדורא, עם פירוש והגהות מאת רבי שלמה לוריא (המהרש"ל). בזל, [שנ"ט 1599]. מהדורה ראשונה של פירוש והגהות מהרש"ל (מהדורת "מכונות"). נדפס "בדפוס האומן קונראד וולדקילך יצ"ו".
חתימות ורישומים בכתיבה אשכנזית עתיקה [מתקופת ההדפסה] בדף השער ובדף שאחריו. העותק של האדמו"ר רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין, חתנו של ה"דברי חיים" מצאנז - בדפי הספר מופיעות חותמותיו.
ספר שערי דורא, שהתחבר במאה ה-13, הוא מספרי הפסק היסודיים והחשובים ביותר בענייני איסור והיתר, והוא מובא פעמים רבות אצל עמודי ההוראה, ה"בית יוסף" והרמ"א. במשך הדורות נכתבו בשולי הגליונות של כתבי היד של החיבור הגהות רבות מאת חכמי הדורות, ראשונים ואחרונים. הידועות שבהן הן הגהותיו של רבי ישראל איסרלן, בעל "תרומת הדשן". על החיבור ועל ההגהות התחברו כמה פירושים מגדולי האחרונים, בהם רבי נתן שפירא, המהרש"ל ורבי מרדכי יפה בעל ה"לבושים". עד להדפסת ה"שלחן ערוך", היה "שערי דורא" החיבור האשכנזי החשוב ביותר בענייני איסור והיתר.
המהדורה שלפנינו היא המהדורה השישית של הספר (שנדפס לראשונה בקראקא בשנת רצ"ד). מאחר שמהדורות ה"שערי דורא" נדפסו כל אחת על פי כתב-יד אחר, ניתן במידה מסוימת להחשיב כל אחת מן המהדורות שנדפסו בשנות הש' כ"מהדורה ראשונה". מלבד זאת, במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה הפירוש וההגהות של רבי שלמה לוריא [מהרש"ל]. נוסח הספר שלפנינו הוא כפי שהעתיק אותו המהרש"ל עם חלק מההגהות שהיו בנוסחאות שלפניו. חלק מההגהות שבמהדורה שלפנינו נדפסו כאן לראשונה. פירוש המהרש"ל הוא הן על גוף החיבור והן על ההגהות שהעתיק.
הספר שלפנינו נדפס בשנת שנ"ט, בשני מקומות שונים, על ידי שני תלמידי המהרש"ל. מהדורה אחת, המהדורה שלפנינו, נדפסה בבזל על ידי רבי אליהו לואנץ, והיא נקראת בשם "מכונות". מהדורה שניה נדפסה בלובלין על ידי רבי יוסף ב"ר יהודה, והיא נקראת בשם "עטרת שלמה". שתי המהדורות דומות בנוסחיהן, אך בכל אחת מהן הוספות והשמטות שאין במהדורה המקבילה. המהדורה שלפנינו נקראת "מכונות" על שם הנכתב בהקדמת המו"ל רבי אליהו לואנץ: "אני המעתיק קראתיו 'מכונות', כי הם המכונות שעשה שלמה על כל הג"ה והג"ה חדשות גם ישנות, ובפרט באשר הספר מתחיל בעשר שערים נכונות במספר כמו המכונות".
המו"ל של מהדורה זו הוא המקובל הקדוש הנודע, הגאון רבי אליהו לואנץ אב"ד וורמייזא (שכ"ד-שצ"א), שהיה תלמידו המובהק של המהר"ל מפראג, ונודע כ"רבי אליהו בעל שם" על שם עיסוקו בתורת הקבלה ובכתיבת "קמיעות" עפ"י קבלה-מעשית.
האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"א-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא). משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר הקודש ירושלים [בית המדרש "אושפיצין" קיים עד היום ברח' חסד לאברהם, סמוך לשכונת "מאה שערים"]. ערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונפטר בגטו סוסנוביץ. הי"ד.
• כרוך עם:
ספר מאמר יין המשומר, מאמרים קבליים על חומרת האיסורים של שתיית "סתם יינם" והשחתת הזקן, מאת המקובל רבי נתן שפירא מקראקא-ירושלים. [ונציה, ת"ך 1660]. מהדורה ראשונה.
חתימות בדף השער: "שלמה [ה]לוי", "חתן כהר"ר מיכל[?] נרו יאיר". בגב דף השער חתימה: "שייך לי לשמי הקטן יחיאל מיכל גייגר".
בשני הספרים חותמות רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק.
ספר שערי דורא: צט דף. ספר מאמר יין המשומר: [8], לח דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בדפי השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרות השערים ופגיעות בטקסט (בדף השער הראשון שיקום בהדבקת נייר). כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.

ספר כסף נבחר, דרשות על פי סדר פרשיות התורה, מאת רבי יאשיהו פינטו. ונציה, שפ"א 1621. דפוס ייואני קאיון, במצות פיירטו ולורינצו בראגאדיני.
המחבר, רבי יאשיהו פינטו, בעל פירוש הרי"ף על עין יעקב, מגדולי חכמי סוריה, תלמידו ומחותנו של רבי חיים ויטאל (בנו של מהרח"ו - רבי שמואל ויטאל - היה חתנו). אחר פטירת מהרח"ו נתמנה לאב"ד דמשק וחלב. רבי יאשיהו היה תלמיד מובהק של רבי יעקב אבולעפיה, שהיה מוסמך בסמיכה החדשה של מהר"י בי רב, ורבו זה סמך אף אותו בסמיכה זו. בספר שלפנינו לאחר ההקדמה מובאים דברי ברכה מאת רבו הנ"ל, הכותב לו בנוסח הסמיכה: "...כל מן דין סמוכו לנא יורה יורה ידין ידין...".
את חיבורו שלפנינו התחיל להדפיס בדמשק. תחילה הדפיס את הפירוש על הספרים בראשית-ויקרא בשנת שס"ה-שס"ו (ספר זה היה למעשה הספר הראשון שנדפס שם, כחלק מיוזמה להקמת בית דפוס שלא צלחה לבסוף), אך בעקבות איכות ההדפסה הירודה, לא המשיך המחבר להדפיס שם את הפירוש על במדבר ודברים, והדפיס מחדש את הפירוש על התורה כולה במהדורה שלפנינו. ראה: א' יערי, הדפוס העברי בארצות המזרחי, א, ירושלים תרצ"ז, עמ' 29-30.
בדף השער ובדף האחרון פיסות נייר מודבקות ועליהן מודפס הכיתוב: "יעקב לנדא אב"ד דבני ברק ארץ ישראל".
רב, [8] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש (במספר מקומות סימני עש רבים), עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשולי דף השער והדף השני, משוקמים בהדבקות נייר. קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. כריכת עור ישנה, עם פגמים וסימני עש רבים.

ספר אור החיים, על חמשה חומשי תורה, מאת רבינו חיים בן עטר - "האור החיים הקדוש". זולקווא, [תקנ"ט 1799].
לכל חלק (חומש) דף שער נפרד.
בדף השער הראשון ובדף המגן הקדמי חתימות ורישומי בעלות של רבי זלמן שמחה טרויב אב"ד קיידאן (אבי-אמה של הרבנית מינא - אשת רבי יעקב לנדא).
הגהה קצרה בכתב-יד בחלק ויקרא, בדף מא/1.
בדף המגן האחורי נעתקו בכתב-יד ציונים וציטוטים שונים מדברי ה"אור החיים" בספרו, הנוגעים לביוגרפיה שלו (הזמן והמקום בהם חי ופעל, ועוד).
בדפי המגן והשערים חותמות של רבי יעקב לנדא מתקופת רבנותו בליבוי ובבני ברק.
[2], ע; סו; נד; נו; לט דף. דף שער נפרד לכל חלק. חלק מנוסח דף השער הראשון נדפס בדיו אדומה. 22 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בחלק מהדפים סימני עש קשים). קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה בטקסט מצדו השני (שיקום חלקי בהדבקת נייר), וקרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר (עם השלמה בכתב-יד). רישומים בכתב-יד. כריכה פגומה ומנותקת, עם סימני עש.

שני ספרים מאת ה"חפץ חיים" בכרך אחד - מהדורות ראשונות בעילום שמו:
1. ספר חפץ חיים, דיני שמירת הלשון "על הלכות איסורי לשון הרע ורכילות, על פי הלכה היוצאת מן התלמוד והפוסקים". ווילנא, [תרל"ג] 1873. מהדורה ראשונה.
2. ספר שמירת הלשון (חלק ראשון), "והוא השלמת הספר חפץ חיים", דברי חיזוק ומוסר לשמירת הלשון ולתלמוד תורה. ווילנא, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.
בסוף ספר שמירת הלשון - "קונטרס שפת תמים".
מספריו הראשונים של רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים", שיצאו לאור בעילום שם המחבר (שמו נדפס בשולי השערים ברוסית: י.מ. קגן).
חותמת רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק.
שני ספרים בכרך אחד. חפץ חיים: ה, [1], ח-פא דף. ללא [4] דפי פרנומרנטן שנוספו בחלק מהעותקים. שמירת הלשון: [2], [5]-י76; [3]-י14 עמ'. חסר הדף השני, עם ההסכמות ולוח ראשי התיבות. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נדפס בחלקו על נייר יבש ושביר (בעיקר ספר שמירת הלשון). כתמים. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים בסוף ספר שמירת הלשון. דף אחרון קרוע ומנותק. חותמות. כריכה ישנה ובלויה.

שלשה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר אב"ד שכונת זכרון מאיר. בני ברק, שנות התש"כ-תש"מ בקירוב.
המכתבים נשלחו אל רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק, ועוסקים בתיאומים שונים בענייני העיר ובענייני השגחה על כשרות.
• מכתב משנת תשכ"ז, בעניין נתינת כשרות לאולם שמחות. הרב וואזנר מפרט את ההחלטות בענין האולם (כולל תנאים "בעניין צניעות וכשרות") ומבקש לשמוע את חוות דעתו של הרב לנדא. • מכתב [ללא תאריך] בענייני השגחה וכשרות. בתוך הדברים כותב הרב וואזנר "...שאין בדעתי לעשות שום פעולה שיכול לגרום צער או פירוד ביני לבין כ"ת [כבוד תורתו]...", אך מוסיף עם זאת כי "אמנם עצם ענין הגבינה של חוג ח"ס כדאי לדבר פעם בהזדמנות ויתלבנו הדברים" את המכתב מסיים הרב וואזנר במילים: "הדוש"ת [הדורש שלום תורתו] בידידותך" [הרב וואזנר היה מראשי מערכת הכשרות "חוג חתם סופר בני ברק". המכתב שלפנינו מלמד מעט על קשריו הידידותיים עם הרב לנדא, ועל זהירותו שלא לפגוע במערכת הכשרות של הרב לנדא]. • מכתב משנת תשד"מ, המתייחס ל"דין תורה הידוע בענין בית הספר ברח' השומר".
הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר (תרע"ג-תשע"ה), בעל "שבט הלוי", מגדולי פוסקי הדור האחרון. יליד העיר וינה, תלמידם של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא ושל רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר (שניהם נספו בשואה), ולאחר מכן תלמיד מובהק לרבו הגאון רבי מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. בשנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל עם רעייתו. תחילה התגורר בירושלים. הוא שימש את גדולי העיר, התבלט עד מהרה כאחד מתלמידי החכמים החשובים, ומונה לרב ומו"צ בשכונת גאולה. בשנת תש"ז עבר לבני ברק, לכהן בה כרב ואב"ד שכונת זכרון מאיר. מינוי זה בא בהמלצתו של מרן ה"חזון איש" שהכיר כבר אז בגדלותו ובכוחו של האברך הצעיר וצפה את עתידו. לאחר תקופה קצרה מונה לרבן של קהילות "חוג חתם סופר" בעיר. ברבות השנים הפך הרב וואזנר לאחד מגדולי הפוסקים והיה לסמכות הלכתית מקובלת על כל החוגים. השיב תשובות לאלפים, אשר נדפסו באחד-עשר כרכי ספרו שו"ת שבט הלוי.
3 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. גודל משתנה. שני מכתבים במצב טוב ומכתב אחד במצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול.