ספר אותות השמים על שלחן ערוך. חלק א': הלכות מילה ותפילין, שבת, יו"ט וחוה"מ; חלק ב': הלכות נדה. מאת האדמו"ר רבי אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב. ז'יטומיר, [תקס"ה 1805]. ללא שם מדפיס. מהדורה ראשונה.
הסכמות מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, מהמגיד רבי ישראל מקוז'ניץ, ומתלמיד המחבר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה".
המחבר המקובל הקדוש רבי אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "כל ימיו לא מש מתוך אוהל של תורה ושם לילות כימים... ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
בני המחבר כותבים בהקדמתם על שמו המעניין של החיבור "אותות השמים", שאינם יודעים את טעמו של אביהם המחבר שקרא לספרו כך, אך וודאי עשה זאת מסיבה מסוימת: "ידענו נאמנה שודאי הי' מדייק בשמ'[יה]... ובודאי טעמו של אבינו ז"ל כמוס עמדו ואין אתנו יודע על מה". הם מוסיפים כי שמעו על כך מתלמידו הקדוש בעל ה"ישמח משה" ששמע מפיו כי חיבר את חיבוריו וקרא את שמותיהם על פי תורת הנסתר: "רק זאת באזנינו שמענו מפי תלמידו ה"ה כבוד הרב הגאון בצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה משה נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי והעיד ששמע מפי אבינו ז"ל שכוונתו בחבורי'[ו] הג' ספרים בסידר[!] חיבוריהם ושמותיהם הכל עפ"י נסתר וכבוד ה' הסתר דבר...".
לח, מא-מב, לט-מ, מג-מח, נט-ס, מט-נח, סא-צג; יח דף. דפים לט-מ, נט-ס, מספירת הדפים הראשונה נכרכו שלא במקומם. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים גדולים במיוחד על חלקים גדולים משטח הדף, בדפים רבים. סימני עש רבים במרבית הדפים (בחלק מהדפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
בראשית המאה ה-19, קודם הקמת הדפוס של משפחת שפירא מסלאוויטא בז'יטומיר בשנת תר"ז (1847), נדפסו בז'יטומיר ספרים בודדים בלבד (בשנים תקס"ד-תקס"ה), בהם מספר ספרי חסידות. לפנינו אחד מן הספרים הראשונים שנדפסו בז'יטומיר.
סטפנסקי חסידות, מס' 36.

ספר אור פני משה, דרוש, מוסר וחסידות על פרשיות התורה וחמש מגילות, מאת רבי משה סופר סת"ם מפשוורסק. מזריטש, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
המחבר היה אחד מגדולי החסידות בדורם של רבי אלימלך מליז'נסק ואחיו רבי זושא מאניפולי, שהעריצוהו מאד. הספר מעוטר בהסכמות רבות של גדולי החסידות, המפליגים בגודל קדושת הספר ומחברו, ביניהם: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"באר מים חיים".
החוזה מלובלין כותב בהסכמתו: "...כשהייתי בילדותי הייתי סר למשמעתו ושתיתי מימיו הנאמנים, וידעתי שכל עניניו היו רק לשם שמים ולעשות נחת רוח לפניו ית"ש, והיו לו מדרגה שהרב הגאון המנוח מוהר"ר משה אלשיך ז"ל היה מתגלה אליו...". ואכן, ספר "אור פני משה" בנוי על דברי רבינו משה אלשיך והוא מרבה לצטט את דבריו ולבארם. בניו של רבי זושא מאניפולי כותבים בהסכמתם (בדפים שנוספו לחלק מעותקי הספר) עדות מאביהם הגדול, שסיפר להם כיצד כתב המחבר את הספר שלפנינו: "לאסהודי באנו מה ששמענו מפה קדוש אדונינו אבינו הצדיק נשמתו עדן בזה הלשון... וראיתי בהיותו לומד היה דמות דיוקנו עומד לפני כמלאך ה' צבאות, ובהיותו כותב ספרו הקדוש, היה להב יוצא מאותיותיו הקדושים הכתובות. כל זה שמענו מפיו הקדוש...".
הרב הקדוש רבי משה מפשוורסק (ת"פ?-תקס"ו) היה מפורסם אצל גדולי החסידות כסופר סת"ם בקדושה ובטהרה עליונה. גדולי החסידות ייחסו קדושה גדולה ביותר לתפילין ומזוזות שנכתבו על ידו, מהם שנשתמרו מדור אל דור בקדושה יתירה. מסופר על רבי אלימלך מליז'נסק שהעיד עליו "שראה את דוד המלך עומד ליד רבי משה, ומאז נתוודעו זה לזה" (אנצ' לחסידות, ג, עמ' שג). באגרת מרבי משה אל רבי מנחם מנדל מרימנוב, הוא כותב לו שמשלמים לו אדום זהב עבור תפילין, אך הוא אינו יכול למלא את דרישות הפונים אליו. מסורות ואגדות רבות השתמרו בעניין זה.
חתימה בדף ז/1: "זאב בר"מ[?] כהנא - --".
עותק חסר: [1], ק; רלא-רמ; קא-רכח, רל דף (במקור: [2], רמ דף). דפים רלא-רמ נכרכו שלא במקומם. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרעים חסרים בדף הראשון, עם פגיעה בטקסט. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ללא שני הדפים עם הסכמות נוספות [דפים 3-4], שנוספו לאחר ההדפסה לחלק מן הטפסים.
סטפנסקי חסידות, מס' 32.

ספר אור החכמה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא. לאשצוב, [תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות החוזה מלובלין והאדמו"ר רבי צבי אריה מאליק. שני חלקים בשני כרכים. שער נפרד לכל חלק.
ספר זה הוא סגולה ללידה קלה. בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין נכתב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דבריו הובאו בספרי הפוסקים). כמו כן, מובא שהגה"ק רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען "היה רגיל לשלוח את הספר 'אור החכמה' לאשה היושבת על המשבר, שתניח את הספר תחת הכר לסגולה שתלד בנקל".
המחבר, המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא (נפטר בין השנים תקס"ד-תקס"ח), תלמיד מובהק לרבי קהת מוועריש, תלמיד הבעש"ט. על פי המסופר בהקדמת בנו לספר שלפנינו, היה רבי פייבל ספרא רבה. חיבורו על התורה המכיל ט"ו פירושים על כל פסוק, וכן חיבוריו על חמש המגילות ועל תיקוני זהר ואידרות וספרא דצניעותא ועל ספר יצירה, "פרושים נוראים נעלמים וסתומים", אבדו כולם בשריפה. רבי מאיר אב"ד בראד כותב בהסכמתו לספר אודות המחבר: "שמעודו לא מש מתוך אהלו של תורה בנגלה ובנסתר, והיה ירא ד' מאהבה, ורוב חכמתו ולימודו היה בחכמת הקבלה".
חתימה בדף השער של החלק הראשון: "משה במו"ה אליעזר ז"ל".
שני חלקים בשני כרכים. כרך ראשון: [2], עו; מו דף. כרך שני: [1], ה, ז-נג, [1], נז-ס, נט-עב, עד-פב, פד-צג, צה-קא דף. חסרים 8 דפים בכרך השני: ו, נד, נו, עג, פג, צד, קב-קג. כרך ראשון: 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה. כרך שני: 21.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. סימני עש, במיוחד בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. קרע חסר בשולי דף כא, עם פגיעה קלה בטקסט. הדבקות נייר דבק לשיקום במספר דפים. כריכה חדשה.
בכרכים שלפנינו, מקום הדפוס המופיע בשערים הוא "לאשצוב". בחלק מן הטפסים מקום הדפוס שמופיע בשער הוא "קארעץ", ולצדו מופיעה שנת הדפסה - תקנ"ה. המקום והתאריך הללו מזוייפים (ראה רשומה במפעל הביבליוגרפיה מס' 000202798).
סטפנסקי חסידות, מס' 23.

שני ספרים - קדושת לוי על פרקי אבות, וקדושת לוי על התורה ומועדים:
1. ספר קדושת לוי, על פרקי אבות, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נדפס עפ"י כתב-יד מגנזי תלמידו המגיד מקוז'ניץ. [לבוב, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.
ח דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים, ובהם קרע חסר בשולי דף השער וקרעים קטנים חסרים בדף האחרון, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
2. ספר קדושת לוי, מאמרי חסידות על חנוכה ופורים, ועל פרשיות התורה והמועדים ואגדות חז"ל, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. [לבוב, תרכ"ב 1862]. שער נפרד לכל חלק. עם ההסכמות ממהדורת ברדיטשוב תקע"ו, והסכמה נוספת לחלק השני על התורה.
[1], כה; [1], ס; לו, [1] דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים עם פגיעות גדולות בטקסט בדפים כז-כח מספירת הדפים השניה. כריכה חדשה.

ספר אורח לחיים, דרושים על התורה בדרך הקבלה והחסידות, חמישה חלקים, מאת האדמו"ר רבי אברהם חיים מזלוטשוב. [ברדיטשוב, תקע"ז 1817]. [דפוס רבי ישראל ב"ק]. מהדורה ראשונה. הסכמות מעניינות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב (הכותב: "האי ספרא דאדם הגדול בענקים, אשר חובר חיבור על טהרת הקודש"); רבי ישראל, המגיד מקוז'ניץ (המסיים: "תפילתי שגורה בפי לעולם, לפני אל עליון גואלם, יהי רצון שנעבדהו יומם וליל, ונאזור חיל, עד יום ישמחנו כימות עניתנו, ואל הר קדשו יביאנו"); רבי יעקב יצחק, החוזה מלובלין (הכותב: "הגם שאין דרכי להתנהג בגדולות, כי ידע אנוש דרכו שאיני לא רב ולא מגיד, אעפ"י כן אהבה מקלקלת השורה, מאהבת הבורא ב"ה ללכת בדרכיו והוא ב"ה רצון יריאיו יעשה. כן אנחנו, ומפני אהבתו ית', אני אוהב את כל ישראל מאד ומכ"ש צדיקיו, ע"כ אני כותב הסכמה..."); רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא; רבי חיים טירר, בעל "באר מים חיים".
המחבר, רבי אברהם חיים מזלוטשוב (תפ"ו בערך-תקע"ו; אנצ' לחסידות, א', עמ' פ-פא), מגדולי התורה והחסידות בדורו. בנו של רבי גדליה אב"ד זולקווא, חתן רבי פנחס הורוויץ "בעל ההפלאה", ובזיווג שני חתן רבי יששכר דוב מזלוטשוב בעל "בת עיני". מתלמידי המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג.
בראש הספר שלפנינו הקדמה ארוכה מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, אשר מסיים את דבריו בתיאור שבחי המחבר ותולדותיו: "אמרתי להציע לרבים טיבו של האיש קדוש המחבר ז"ל... והי'[ה] אדם גדול בתורה ובחסידות והיה שוהה בתפילתו כמעט רובו של יום ועסקן גדול בצדקות וג"ח [גמילות חסד] ורבים השיב מעון והי'[ה] יודע בתעלומות חכמה וסתרי תורה". כששלח פעם המחבר מכתב ל"אוהב ישראל" מאפטא, ובו ביקש שיתפלל לרפואתו, השיב לו ה"אוהב ישראל": "תמיה גדולה שכבוד מעלתו אינו מתפלל על עצמו... אדם כמוהו יכול להתפלל ובטוח לי שינצחו התחתונים את העליונים" (אגרות האוהב ישראל, אגרת כג-ב). את ספרו "אורח לחיים" הכין המחבר לדפוס בעצמו בשנים תקס"ד-תקע"ד, ואף קיבל את הסכמותיהם של רבים מגדולי החסידות, הכותבים עליו בידידות ואהבה רבה, אולם הוא לא הספיק להדפיסו. הספר נדפס בשנת תקע"ז, כשנה לאחר פטירתו.
נב; נט; כט; לז; כד, כח-לא דף. חסרים 3 דפים (כה-כז) מספירת הדפים האחרונה. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כפי הנראה, חלק מהדפים הושלמו מעותק אחר. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עובש במספר דפים. קרעים בדפים הראשונים והאחרונים (חלקם חסרים) ובשולי דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות (בעיקר בדף השער). שיקומים בהדבקת נייר שקוף במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 34.