אוסף גדול ומגוון של דפים וקונטרסים מודפסים, רובם סדרי תפילה לאירועים מיוחדים ולימים נוראים, מתקופות ומארצות שונות.
האוסף כולל:
• דפי תפילת "א-ל מלך" מוקדמים. [שנות הת"ק-ת"ר בערך]. • "תפילה בעת מלחמה" ממרן החתם סופר, שנדפסה בוייטצען (הונגריה) בחודש אב תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (עם אזכור של הקיסר פרנץ יוזף ושותפו וילהלם השני קיסר גרמניה). • סדר תפילה מהגרי"ח [זוננפלד], לרגל מלאת 10 שנים להתייסדות הרפובליקה הצ'כוסלובקית. ירושלים, אוקטובר 1928. • קונטרסים שונים של תפילות לאירועים ממלכתיים, אנגליה והולנד. • סדרי תפילות מהרב עוזיאל, בתחילת מלחמת העולם השניה ובשנת תש"ח. • תפילה לתחלואי ילדים, בעת מגפת הפוליו. ירושלים, תשי"ג. • דגלים לחגיגות ל"ג בעומר (עם איורי משה ואהרן. דיו זהובה על נייר חום-ארגמני). [ירושלים, דפוס סולומון. שנות הת"ש בקירוב]. • הדפסות יחידניות מקהילות שונות, של סדרי אמירת הסליחות ליום כיפור. • פרסומים מקהילות "שארית הפליטה" בהונגריה וארצות אחרות, לאחר השואה. • דפי תפילות ופיוטים מארצות המזרח וירושלים. • ועוד.
מספר דפים מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל.
כ-50 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

ברכת המזון, כמנהג אשכנז ופולין, עם הגדה של פסח ותרגום ליידיש-דייטש באותיות צו"ר. פיורדא, [תק"מ 1780]. בשער: "באותיות אמשטרדם".
כולל: ברכת המזון, קידוש לשבת, זמירות לליל שבת, ליום שבת ולמוצאי שבת, סדר הדלקת נרות וזמירות לחנוכה, ברכת המולד, ברכות לברית מילה וסדר פדיון הבן, עירובי תבשילין ועירובי חצרות, תחינות לבית קברות, סדר קריאת שמע, קידוש ליום טוב, הגדה של פסח, ברכות הנהנין.
בדף המגן האחורי רישום בכתב-יד של סדר עריכת חופה וקידושין. הגהה באחד הדפים.
רישומי בעלות בדף המגן הקדמי: "גם בזה חנני אלקים הק' לאזי בר אברהם ז"ל מקיניגשהופן (Königshofen); "Hermann Lazarus".
לח, [3] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי רב. קמטים רבים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט במספר דפים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה בטקסט בכמה דפים. כריכה עתיקה, בלויה ופגומה.
אוצר ההגדות 299.

ספר חסד לאברהם, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי. סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. מהספרים הראשונים שנדפסו ע"י רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא (בנו של רבי פנחס מקוריץ). הסכמות גדולי החסידות רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי אריה ליב מוואלטשיסק.
ספר קבלה זה נחשב מאד אצל גדולי החסידות ומובא רבות בספרי ראשוני החסידות. "ושמעתי מפי מגידי אמת אשר כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"ם בעל המחבר שו"ע וספר התניא ציוה לקרות בחיבוריו היקרים" (מהסכמת רבי שמעון מנשה חייקין לפירושו של המחבר למסכת אבות שנדפס בתר"ע).
המחבר, רבי אברהם אזולאי (ש"ל-ת"ד) נולד בפאס שבמרוקו. עלה לארץ ישראל ודר בחברון. בשנת שע"ט נמלט לעזה מחמת מגיפה, שם חיבר את ספרו זה בחמשה שבועות בלבד. הספר ברובו הוא ליקוט ועריכה של תורת הרמ"ק שבאותם ימים היתה עדיין בכתבי-יד, ומיעוטו מכתבי האר"י. הספר נדפס לראשונה בשנת תמ"ה בשני דפוסים במקביל, באמשטרדם ובזולצבאך, ובשנית בסלאוויטא בשנת תקנ"ד.
חתימות בדף השער ובדף השני: "הק' נחום במהר"ר אברהם מנחם מענדיל...".
[6], פז; ח, ח-יא, יא-לד, [1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים קטנים בשולי הדפים הראשונים. סימני עש במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

תלמוד בבלי, מסכת ברכות, ומשניות סדר זרעים, עם פסקי הרא"ש (ופירושיהם "מעדני יום טוב" ו"דברי חמודות"), מהרש"א, מהר"ם והגהות "חכמת שלמה" למהרש"ל, ופירוש המשניות להרמב"ם. סלאוויטא, תקצ"ה 1835. דפוס [רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, ובנו] האדמו"ר רבי שמואל אברהם שפירא.
הסכמות גדולי החסידות: רבי מרדכי מטשרנוביל, רבי ישראל מרוז'ין, רבי יעקב אריה ליב שפירא מקאוועל [בנו של רבי מרדכי מנשכיז], רבי יצחק מאיר מזינקוב [בנו של ה"אוהב ישראל" מאפטא] ורבי ברוך מרדכי אטינגר אב"ד באברויסק [מחשובי תלמידי בעל התניא].
כרך התלמוד שלפנינו נדפס בשיאו של הפולמוס המפורסם בין מדפיסי סלאוויטא למדפיסי ווילנא, והוא מהספרים האחרונים שנדפסו בבית הדפוס בסלאוויטא לפני סגירתו הטראגית. הכרך שלפנינו הוא מתוך המהדורה הרביעית של ש"ס סלאוויטא, שבמסגרתה הספיקו להשלים רק את מסכתות ברכות, שבת ועירובין (בית הדפוס נסגר על ידי השלטון הרוסי באמצע הדפסת מסכת פסחים, בעקבות העלילה המפורסמת). על המסכתות הבודדות שנדפסו במהדורה זו, כותב ררנ"נ רבינוביץ בספרו "מאמר על הדפסת התלמוד", עמ' קלח: "הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו".
בתחילת הכרך נדפס מאמר מאת המדפיס, האדמו"ר רבי אברהם שמואל שפירא מסלאוויטא, בו הוא מגולל מנקודת מבטו את תחילת הפולמוס עם מדפיסי ווילנא. כן נדפסו בתחילת הכרך 39 מכתבים והסכמות מגדולי הדור שעמדו לצדם של מדפיסי סלאוויטא, בהם: רבי אברהם אבלי פאסוועלער מווילנא, ה"ישועות יעקב" מלבוב ובנו רבי מרדכי זאב אורנשטיין.
במכתבים ובהסכמות נמצא מידע רב, בלעדי ויקר ערך, על התפתחות הפולמוס המפורסם, בו היו מעורבים כמאתיים מרבני הדור ההוא.
באחד משלבי הפולמוס, הפיצו מדפיסי ווילנא שמועה שהרבנים העומדים לצדם הטילו איסור ושמתא על אלו הרוכשים את הש"ס הנדפס בסלאוויטא. לאור זאת ביקשו המדפיסים מסלאוויטא מהרבנים שעמדו לצדם שיבטלו את האיסור. על כך נענו להם הרבנים והאדמו"רים במכתבים חדשים ונוספים שנדפסו בתחילת מסכת עירובין (ראה פריט הבא). לדבריהם, לא רק שאין שום איסור, אלא אדרבה, הם משפיעים שפע ברכות, גשמיות ורוחניות, לכל אלו שיקנו את כרכי הש"ס מסלאוויטא של מהדורה זו:
"הקונים... יתברכו בכל טוב, ויזכו לראות בנים וב[ני] ב[נים] חיים וקימים, עוסקים בתורתינו הקדושה... חיים ושלום וכל טוב בהרווחה לעבודתו ית[ברך] וית[עלה]" ("השרף ממוגלניצה"); "וכל הקרב קרב לקנות ש"ס ההוא ממדפיסי סלאוויטא יתברך בגודש ברכה... בני חיי ומזוני וכל טוב" (בעל "אריה דבי עילאי"); "הממלאים ידם לה' לקנות ספרי הש"ס דק"ק סלאוויטא... יתברכו בברכת טוב, ישאו ברכה מאת ה' מן השמים... ובברכת ה' יעשירו, ויזכו ללמוד ולראות בנים ובני בנים לומדי תורת ה' בהרחבה" (האדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא); "כל חכם לב יקח מצוה להעיר אוזן בלימודים, לקנות מספרי הש"ס מסלאוויטא... וההוגים בש"ס המוכשרין כאמור, והקוני'[ם] אותם, יזכו לאור התורה שיאירו עיניהם" (רבי אריה ליב הורוויץ אב"ד סטניסלב).
עותק חסר. [4], א-ד, ו-יז, כב-כה, יח-כא, כו-לד, מו-נד, נז-קד, קח-קכד; יג, [1], סח דף. חסרים 17 דפים: דף השער הראשון, ה, לה-מה, נה-נו, קה-קז. מספור דפים משובש, דפים כב-כה נכרכו שלא במקומם. שער נפרד למשניות זרעים. 36 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (בחלק מהדפים כתמים רבים). בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. במספר דפים קרעים חסרים גדולים עם פגיעה משמעותית בטקסט, משוקמים בהדבקה ומילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. מספר דפים קצוצים בשוליהם התחתונים, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

חמישה חומשי תורה, עם פירוש רש"י, תרגום אונקלוס ופירוש בעל הטורים. [סלאוויטא, תקע"ו 1816]. דפוס רבי משה שפירא. חמישה כרכים. חלק מנוסח השערים נדפס בדיו אדומה (מופיעים שערים בכרך ויקרא ודברים בלבד).
חתימות בכתיבה ספרדית בדפי השער של חלקים ויקרא ודברים: "הצעיר יעקב יוסף סומין[?]". הגהות בודדות בחלק בראשית.
עותקים פגומים וחסרים (בהתחלה, באמצע ובסוף). חמישה כרכים. בראשית: ט-רי, ריב-רמב דף. שמות: ג-מו, מט-ריד, ריז-רכ, רכה-רכח; כט דף. ויקרא: קסב, קסה-קסז דף. חסרים 7 דפים (קסג-קסד, קסח-קעב). במדבר: ט-סז, סט-קעג, קפג-קפד דף. דברים: ז, ט-כו, כח-לא, לג-קע; י דף.
18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים רבים. בלאי רב וקמטים. קרעים חסרים בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט (שיקומים בהדבקות נייר במספר דפים). סימני עש עם פגיעות בטקסט (באחד מהכרכים סימני עש קשים). דפים מנותקים. רישומים בכתב-יד. ללא כריכות.
מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה. בקטלוג הספריה הלאומית נרשם כרך ויקרא בלבד. מספרם המדויק של הדפים החסרים ביתר הכרכים אינו ידוע לנו.
מקום ושנת ההדפסה, סלאוויטא תקע"ו, על פי דפי השער של כרכים ויקרא ודברים.