אוסף גדול ומגוון של דפים וקונטרסים מודפסים, רובם סדרי תפילה לאירועים מיוחדים ולימים נוראים, מתקופות ומארצות שונות.
האוסף כולל:
• דפי תפילת "א-ל מלך" מוקדמים. [שנות הת"ק-ת"ר בערך]. • "תפילה בעת מלחמה" ממרן החתם סופר, שנדפסה בוייטצען (הונגריה) בחודש אב תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (עם אזכור של הקיסר פרנץ יוזף ושותפו וילהלם השני קיסר גרמניה). • סדר תפילה מהגרי"ח [זוננפלד], לרגל מלאת 10 שנים להתייסדות הרפובליקה הצ'כוסלובקית. ירושלים, אוקטובר 1928. • קונטרסים שונים של תפילות לאירועים ממלכתיים, אנגליה והולנד. • סדרי תפילות מהרב עוזיאל, בתחילת מלחמת העולם השניה ובשנת תש"ח. • תפילה לתחלואי ילדים, בעת מגפת הפוליו. ירושלים, תשי"ג. • דגלים לחגיגות ל"ג בעומר (עם איורי משה ואהרן. דיו זהובה על נייר חום-ארגמני). [ירושלים, דפוס סולומון. שנות הת"ש בקירוב]. • הדפסות יחידניות מקהילות שונות, של סדרי אמירת הסליחות ליום כיפור. • פרסומים מקהילות "שארית הפליטה" בהונגריה וארצות אחרות, לאחר השואה. • דפי תפילות ופיוטים מארצות המזרח וירושלים. • ועוד.
מספר דפים מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל.
כ-50 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

ברכת המזון, כמנהג אשכנז ופולין, עם הגדה של פסח ותרגום ליידיש-דייטש באותיות צו"ר. פיורדא, [תק"מ 1780]. בשער: "באותיות אמשטרדם".
כולל: ברכת המזון, קידוש לשבת, זמירות לליל שבת, ליום שבת ולמוצאי שבת, סדר הדלקת נרות וזמירות לחנוכה, ברכת המולד, ברכות לברית מילה וסדר פדיון הבן, עירובי תבשילין ועירובי חצרות, תחינות לבית קברות, סדר קריאת שמע, קידוש ליום טוב, הגדה של פסח, ברכות הנהנין.
בדף המגן האחורי רישום בכתב-יד של סדר עריכת חופה וקידושין. הגהה באחד הדפים.
רישומי בעלות בדף המגן הקדמי: "גם בזה חנני אלקים הק' לאזי בר אברהם ז"ל מקיניגשהופן (Königshofen); "Hermann Lazarus".
לח, [3] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי רב. קמטים רבים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט במספר דפים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה בטקסט בכמה דפים. כריכה עתיקה, בלויה ופגומה.
אוצר ההגדות 299.

ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש - הב"ח - בהסכמתו לסידור "שער השמים", שכתב על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור הנ"ל: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש כותב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס בשנת נח"ת "בהידור, וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם נחת רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע, ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב" (אגה"ק הריי"ץ, כרך ט, אגרת ב'תתנג). במקום אחר מביא הריי"ץ מסורת מופלאה בשם רבי מנחם מנדל מוויטבסק על שאירע בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." - "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה [...] אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, כרך א, עמ' 50).
רישומים בשני דפי השער: "יוסף צבי סלאנט בירושלם תוב"א" [בעל "באר יוסף"], "משה דוב ווייס", "שייך לר' אריה ב"מ ירחמיאל" (מחוק). תיקונים בכתב-יד. בדף א/1 ובדף שיח/1 מספר הגהות ותיקונים בכתב-יד. חתימה בדף קנח/1: "ארי במו"ה ירחמיאל זללה"ה".
[4], תכב; מד; [12] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשני דפי השער (בשער הראשון קרעים חסרים בכל שולי הדף, עם פגיעה קלה באיור השער), משוקמים במילוי נייר והדבקה. קרעים וסימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. חותמת. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה, משולבת בכריכה ישנה, עם פגמים ובלאי.

שני ספרים בכרך אחד:
• ספר פרקי אבות, עם פירוש מלא כף נחת, מאת רבי שניאור פייבוש בן יעקב. הומבורג, [תצ"ח 1738].
• ספר רפואות הנפש, תפילות לחולה ולמבקריו ודיני אנינות, מאת רבי אליקים מקומארנו. אלטונה, [ת"ק 1740]. שני חלקים.
שער נפרד לחלק השני. בחלק זה - תפילות ודינים לנשים, בתרגום ליידיש באותיות צו"ר.
שני ספרים בכרך אחד. פרקי אבות: יח, לז-נד, לא-לו, מג-נג, [1] דף. מספור דפים משובש. רפואות הנפש: [58]; [8] דף. חסרים ארבעה דפים ([8]-[11]) מהחלק הראשון של ספר רפואות הנפש. 13 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בדף האחרון של ספר פרקי אבות, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמות. רישום בכתב-יד (באותיות לטיניות) בדפי המגן האחוריים. כריכת עור עתיקה, עם אבזם מתכת לסגירה. פגמים בכריכה.

ספר אורים ותומים, על שלחן ערוך חושן משפט, חלק ראשון וחלק שני, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. קרלסרוהא, [תקל"ה-תקל"ז 1775-1777]. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
רבי יהונתן אייבשיץ ערך את חיבוריו על השולחן ערוך, אך זכה להוציא מהם רק את החלק הראשון של כרתי ופלתי לחלק יורה דעה, שנדפס בשנת תקכ"ד. לאחר פטירתו המשיך נכדו רבי ישראל אייבשיץ לעסוק בהדפסת חיבוריו. הוא הדפיס את הספר שלפנינו ואת החלק השני של כרתי ופלתי, ועוד מספרי סבו הגדול.
בשער הספר נדפס: "ונתתי אל חושן המשפט את האורים ואת התומים - אשר חיבר אדונינו מורינו ורבינו הגאון הגדול המפורסים, זקן ויושב בישיבה, רבן של כל בני הגולה, כש"ת מוהר"ר יהונתן זצלה"ה, אשר הרביץ תורה בק"ק פראג ונתקבל לק"ק מיץ ובק"ק פירדא ומנוחתו כבוד בג"ק אה"ו, נ"ע [נוחו עדן] עד עמוד הכהן לאורים ותומים...".
לספר זה שנדפס לאחר פטירת רבי יהונתן אין הקדמה מהרב המחבר, אולם רבי יהונתן מזכיר חיבור זה בהקדמת ספרו "כרתי ופלתי". שם הוא מספר על תקופת מיץ בה החל לחבר את ה"אורים ותומים": "שמה הוחלתי לעשות חיבור על חושן משפט... לבוא במשפט כל דבר נעלם, פוסקים ראשונים ואחרונים... ויהי לי לעטרה ולמצנפת דברי הכהנים... הסמ"ע והש"ך. גלל כן קראתיו אורים ותומים...". הוא מספר על המלחמה בה איבד את רכושו ובשל כך נמנע ממנו להדפיס את הספר, ועל תקופת רבנותו באה"ו, בה המשיך בעריכת הספר. הוא כותב כי בשל היקפו של החיבור התקשה להדפיסו: "לרוב איכותו ואריכות ענינו, נלאיתי נשוא בהוצאות הדפוס כי רוב הוא, אמרתי אצבע אלקים הוא זה להקדים חבורי על יורה דעה, שהוא דבר שוה לכל נפש קטן וגדול... לדעת המעשה אשר יעשון והדרך אשר ילכו בה".
עוד מספר רבי יהונתן בהקדמתו כי חידושיו נפוצו כבר בחייו באמצעות כתבי היד של תלמידיו (כידוע, רוב חידושיו יצאו לאור על פי כתבי תלמידיו שהיו רושמים את דרשותיו ושיעוריו העמוקים), וכה הוא כותב: "...כי כאשר למדתי ברבים דברי הש"ע ומה שחידשה נפשי לא אצלתי מתלמידי להגיד להם את כל... והמה העתיקו הדברים להם למשמרת, ומאלה נפצו הארץ ללשונם בארצם, ונתחלקו לנוסחות רבות כי כל אחד כתב כפי ענינו והבנתו והשגתו עד שנולד מבוכה רבה ביניהם שני הפוכים בנושא אחד... אמנם בחיבור הזה סרה כל יתדות הדרכים ונמחה אבן הטועים וידעו כל העם בשל מי יצא ההוראה הזאת...".
בשער הכרך השני חתימות: "הק' גרשון בהגאון מ' טובי' שי' אשע" - רבי גרשון ב"ר טוביה אשע (תקנ"א בערך-תרכ"ז), אב"ד פרנצלאו, מחבר "נקרת צור" - הגהות לספרו של אביו "עט ברזל". בכרך הראשון חותמות: "בהמ"ד דהגאון ר' שמעון סופר זצ"ל אב"ד פה ק"ק קראקא - נוסד מחסידי אדומו"ר מבעלזא שליט"א".
שני כרכים. כרך ראשון: [1], ג-עג, עה-קנו, קנט-רד דף. חסרים חמשה דפים (דפים א-ב, עד, קנז-קנח). כרך שני: [1], רה-שפא, [5] דף. 33.5-35 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (חלקם גדולים). בלאי. קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט. בכרך הראשון: עקבות רטיבות עם סימני עובש; קרעים רבים חסרים עם פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר; חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט (כולל פגיעה במסגרת השער). בכרך השני: סימני עש, עם פגיעות בטקסט; סימני שריפה (עם פגיעה בטקסט) בדף האחרון. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.‎