מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- (-) Remove and filter and
- יד (45) Apply יד filter
- מכתבים (45) Apply מכתבים filter
- letter (45) Apply letter filter
- manuscript (45) Apply manuscript filter
- חב (29) Apply חב filter
- כתבי (29) Apply כתבי filter
- יד, (29) Apply יד, filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- ומסמכים (29) Apply ומסמכים filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- document (29) Apply document filter
- manuscripts, (29) Apply manuscripts, filter
- chassidut (25) Apply chassidut filter
- וכתבי (16) Apply וכתבי filter
- חתימות, (13) Apply חתימות, filter
- עותקים (13) Apply עותקים filter
- מיוחסים, (13) Apply מיוחסים, filter
- מיוחסים (13) Apply מיוחסים filter
- הקדשות (13) Apply הקדשות filter
- והגהות (13) Apply והגהות filter
- חתימות (13) Apply חתימות filter
- dedic (13) Apply dedic filter
- gloss (13) Apply gloss filter
- signatur (13) Apply signatur filter
- signatures, (13) Apply signatures, filter
- ברסלב (4) Apply ברסלב filter
- ספרים (4) Apply ספרים filter
- ספרים, (4) Apply ספרים, filter
- book (4) Apply book filter
- books, (4) Apply books, filter
- breslov (4) Apply breslov filter
מציג 1 - 12 of 58
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $4,000
לא נמכר
ספר לקוטי עצות, חלק ראשון ושני, "סגולות ורפואות לרפואות הנפש והגוף" מתורת רבי נחמן מברסלב, בעריכת תלמידו רבי נתן שטרנהרץ - מוהרנ"ת מברסלב. [דובנא? תקע"ו 1816]. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של תורת רבי נחמן מברסלב. לקט עצות והדרכות קצרות, מסודרות לפי נושאים על פי סדר האלף בית. בנוסח השער נכתב: "עצות נפלאות מחכימות פתי, מיישר עקמימות שבלב, לידע באיזה דרך ישכון ולברוח מעצת היצר. סגולות ורפואות לרפואות הנפש והגוף להנטותו לתחי'[ה] אמן". הספר חובר בידי תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב ומפיץ תורתו - רבי נתן שטרנהרץ מברסלב, אשר קיבץ עצות והדרכות מעשיות, מתוך תורותיו ושיחותיו העמוקות של רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן. רבי נתן עשה זאת עפ"י צוואת רבו אשר אמר כי כל כוונתו במאמריו ותורותיו שגילה היתה כדי להביא את האנשים למעשים ישרים ומתוקנים.
הספר נדפס ע"י רבי נתן בעצמו, אשר החשיבו מאד, וכפי שכתב רבי ישראל קרדונר (בהקדמה לספר "קיצור ליקוטי מוהר"ן השלם"): "הספר הזה היה יקר מאד בעיני מורנו הרב הצדיק רבי נתן זכר צדיק לברכה, ופקד וצוה לכל אנשיו לעסוק וללמוד בו בכל יום".
הספר חולק לשני חלקים. חלק ראשון על אותיות א-מ (אמת ואמונה - מקוה). חלק שני, עם דף שער פנימי נפרד, על האותיות מ-ת (מועדי השנה - תמימות).
נח, [30] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי וקרעים, בעיקר בשולי הדפים, משוקמים בהדבקות נייר. דפים בודדים רופפים. חותמות. כריכת עור חדשה נאה.
מקום הדפוס על-פי ג' שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלם תרפ"ח, עמ' 16, מס' 44.
סטפנסקי חסידות, מס' 289.
מספרי היסוד של תורת רבי נחמן מברסלב. לקט עצות והדרכות קצרות, מסודרות לפי נושאים על פי סדר האלף בית. בנוסח השער נכתב: "עצות נפלאות מחכימות פתי, מיישר עקמימות שבלב, לידע באיזה דרך ישכון ולברוח מעצת היצר. סגולות ורפואות לרפואות הנפש והגוף להנטותו לתחי'[ה] אמן". הספר חובר בידי תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב ומפיץ תורתו - רבי נתן שטרנהרץ מברסלב, אשר קיבץ עצות והדרכות מעשיות, מתוך תורותיו ושיחותיו העמוקות של רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן. רבי נתן עשה זאת עפ"י צוואת רבו אשר אמר כי כל כוונתו במאמריו ותורותיו שגילה היתה כדי להביא את האנשים למעשים ישרים ומתוקנים.
הספר נדפס ע"י רבי נתן בעצמו, אשר החשיבו מאד, וכפי שכתב רבי ישראל קרדונר (בהקדמה לספר "קיצור ליקוטי מוהר"ן השלם"): "הספר הזה היה יקר מאד בעיני מורנו הרב הצדיק רבי נתן זכר צדיק לברכה, ופקד וצוה לכל אנשיו לעסוק וללמוד בו בכל יום".
הספר חולק לשני חלקים. חלק ראשון על אותיות א-מ (אמת ואמונה - מקוה). חלק שני, עם דף שער פנימי נפרד, על האותיות מ-ת (מועדי השנה - תמימות).
נח, [30] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי וקרעים, בעיקר בשולי הדפים, משוקמים בהדבקות נייר. דפים בודדים רופפים. חותמות. כריכת עור חדשה נאה.
מקום הדפוס על-פי ג' שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלם תרפ"ח, עמ' 16, מס' 44.
סטפנסקי חסידות, מס' 289.
קטגוריה
חסידות ברסלב – ספרים, מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
ספר לקוטי הלכות, ביאורים וחידושים על סדר ארבעת חלקי שולחן ערוך - על דרך עבודת ה', מיוסד על תורת רבי נחמן מברסלב, מאת רבי נתן ברסלב (מוהרנ"ת), תלמידו המובהק של רבי נחמן. לבוב, [תרי"ט] 1859.
לפנינו החלק השישי של החיבור, על חלקו הראשון של חשן משפט, הלכות דיינים - הלכות אפטרופס [סימן א-רף], ומפתחות.
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו - רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". גם בנו של רבי נחמן חזן מטולטשין (עורך הספרים), סיפר על אביו: "שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה" (ראה בהרחבה קטלוג קדם, מכירה 77, פריט 141).
המחבר, רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב - מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
[2], עט; קיט; [8] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים (במספר דפים כתמים רבים). בלאי. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, מרביתם משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת, משוקם בהדבקות נייר. יתכן ודפים קיז-קיח הושלמו מעותק אחר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 277.
[8] דף אחרונים, עם המפתחות, אינם מופיעים בעותק שנרשם על ידי מפעל הביבליוגרפיה (נרשמו על ידי ג' שלום, אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 11, מס' 26).
לפנינו החלק השישי של החיבור, על חלקו הראשון של חשן משפט, הלכות דיינים - הלכות אפטרופס [סימן א-רף], ומפתחות.
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו - רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". גם בנו של רבי נחמן חזן מטולטשין (עורך הספרים), סיפר על אביו: "שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה" (ראה בהרחבה קטלוג קדם, מכירה 77, פריט 141).
המחבר, רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב - מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
[2], עט; קיט; [8] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים (במספר דפים כתמים רבים). בלאי. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, מרביתם משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת, משוקם בהדבקות נייר. יתכן ודפים קיז-קיח הושלמו מעותק אחר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 277.
[8] דף אחרונים, עם המפתחות, אינם מופיעים בעותק שנרשם על ידי מפעל הביבליוגרפיה (נרשמו על ידי ג' שלום, אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 11, מס' 26).
קטגוריה
חסידות ברסלב – ספרים, מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר קנאת ה' צבאות, חיבור פולמוסי נגד משה מנדלסון ומשכילי ברלין, המיוחס לרבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת). [לבוב?, תר"מ 1880 בקירוב]. מהדורה ראשונה.
בשער הספר מופיעה דפוסת מזוייפת: "...תרי"ב לפ"ק, כ"ש [כמו ש] נדפוס[!] ביאס".
לפנינו המהדורה הראשונה שנדפסה בעילום שם המחבר. בשער מיוחס החיבור ליהודי מארצות המערב (צפון אפריקה) שהגיעה אליו השמועה על מעלליהם של המשכילים: "העתקה מגוף הכתב אשר הגיע מארץ המערב ע"י שד"ר מא"י". הספר יוחס לרבי נתן מברסלב ובמהדורות הבאות נדפס שמו על החיבור. עם זאת, ספק אם רבי נתן אכן היה מחברו. רנ"צ קעניג, הביבליוגרף של ספרי ברסלב, כותב שאין הכרעה ברורה בדבר, אך מציין ש"כמה מלשונות הספר מתאימים במקצת לספרי ליקוטי הלכות" (נוה צדיקים, עמ' קפ).
הספר כולל התקפות חריפות על משכילי ברלין ובראשם משה מנדלסון, עם אזכור שמותיהם בליווי כינויי גנאי. בחיבור מוזכרים "ראש התנין מ"ד [משה דעסוי = מנדלסון]", נפתלי הרץ וייזל, דוד פרידלנדר, כתב העת של תנועת ההשכלה "כרם חמד"; ומופיעים בו דברים חריפים נגד המשורר שמואל רומאנילי, נגד רבי יהודה אריה ממודינא וספרו "ארי נוהם", נגד הפילוסוף לייבניץ ("המשוגע ליובאניץ ישו"ז [ימח שמו וזכרו]"), ועוד.
בעמ' 11-12 מצטט המחבר בשם "גדול א'[חד]" שיר בגנות "מורה נבוכים" להרמב"ם. לצד השיר מופיעה הגהה בכתב-יד (בעפרון): "אין לדעת מי סדר את הפמפלט המכוער הזה אבל ראוי הוא לקרעו כדג ולנדות אותו על בזיון ת"ח...".
40 עמ'. 18 ס"מ. כתמים, בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים, עם פגיעה בטקסט בדפים בודדים. הדבקת נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של אחד הדפים. רישומי בעלות ורישומים נוספים. במקומות רבים סימוני הדגשה בהעברת קו מתחת לשורות (בעט כדורי). ללא כריכה.
ביבליוגרפיה: ג' שלום, אלה שמות, מס' 117; נוה צדיקים, עמ' קעז-קפ; מנדל פייקאז', לשאלת זהות מחברו של הקונטרס 'קנאת ה' צבאות', קרית ספר, מה (תש"ל), עמ' 617-620.
בשער הספר מופיעה דפוסת מזוייפת: "...תרי"ב לפ"ק, כ"ש [כמו ש] נדפוס[!] ביאס".
לפנינו המהדורה הראשונה שנדפסה בעילום שם המחבר. בשער מיוחס החיבור ליהודי מארצות המערב (צפון אפריקה) שהגיעה אליו השמועה על מעלליהם של המשכילים: "העתקה מגוף הכתב אשר הגיע מארץ המערב ע"י שד"ר מא"י". הספר יוחס לרבי נתן מברסלב ובמהדורות הבאות נדפס שמו על החיבור. עם זאת, ספק אם רבי נתן אכן היה מחברו. רנ"צ קעניג, הביבליוגרף של ספרי ברסלב, כותב שאין הכרעה ברורה בדבר, אך מציין ש"כמה מלשונות הספר מתאימים במקצת לספרי ליקוטי הלכות" (נוה צדיקים, עמ' קפ).
הספר כולל התקפות חריפות על משכילי ברלין ובראשם משה מנדלסון, עם אזכור שמותיהם בליווי כינויי גנאי. בחיבור מוזכרים "ראש התנין מ"ד [משה דעסוי = מנדלסון]", נפתלי הרץ וייזל, דוד פרידלנדר, כתב העת של תנועת ההשכלה "כרם חמד"; ומופיעים בו דברים חריפים נגד המשורר שמואל רומאנילי, נגד רבי יהודה אריה ממודינא וספרו "ארי נוהם", נגד הפילוסוף לייבניץ ("המשוגע ליובאניץ ישו"ז [ימח שמו וזכרו]"), ועוד.
בעמ' 11-12 מצטט המחבר בשם "גדול א'[חד]" שיר בגנות "מורה נבוכים" להרמב"ם. לצד השיר מופיעה הגהה בכתב-יד (בעפרון): "אין לדעת מי סדר את הפמפלט המכוער הזה אבל ראוי הוא לקרעו כדג ולנדות אותו על בזיון ת"ח...".
40 עמ'. 18 ס"מ. כתמים, בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים, עם פגיעה בטקסט בדפים בודדים. הדבקת נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של אחד הדפים. רישומי בעלות ורישומים נוספים. במקומות רבים סימוני הדגשה בהעברת קו מתחת לשורות (בעט כדורי). ללא כריכה.
ביבליוגרפיה: ג' שלום, אלה שמות, מס' 117; נוה צדיקים, עמ' קעז-קפ; מנדל פייקאז', לשאלת זהות מחברו של הקונטרס 'קנאת ה' צבאות', קרית ספר, מה (תש"ל), עמ' 617-620.
קטגוריה
חסידות ברסלב – ספרים, מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר קדושת שבת, על מעלת וקדושת השבת על פי כתבי רבי נחמן מברסלב, מאת רבי נחמן גולדשטיין מטשערין. לבוב, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.
הספר שלפנינו הוא חלק נוסף של ליקוטים מתורת רבי נחמן מברסלב על שבת, שהופיע כהמשך לספר "יקרא דשבתא", שנדפס בלבוב באותה שנה.
המחבר, רבי נחמן גולדשטיין, רבה של העיר טשערין באוקראינה ומחשובי חסידי ברסלב. תלמידו הגדול של רבי נתן שטרנהרץ (מוהרנ"ת), ממנו קיבל את ה"תורה שבעל פה" של חסידות ברסלב - שיחות וסיפורים שמעולם לא הועלו על הכתב. בעקבות זאת הוא היה לדמות מפתח בהעברת מסורות מרבי נחמן מברסלב לדורות הבאים. מספריו: "פרפראות לחכמה" - הפירוש השיטתי הראשון על ליקוטי מוהר"ן; "רמזי המעשיות"; "עלים לתרופה"; ורבים נוספים.
חותמת בדף השער: "ראובן מנחם לייפער בהרה"צה"ק ר' ישכר בערצי זצללה"ה זי"ע חופק"ק אונגוואר" - האדמו"ר רבי ראובן מנחם לייפער מאונגוואר, ממשפחת אדמו"רי נדבורנה. חתן רבי אלימלך אליעזר ולדמן מברדיוב. כיהן כאדמו"ר באונגוואר עוד בחיי אביו. נספה בשואה, תש"ג.
נ דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 513.
הספר שלפנינו הוא חלק נוסף של ליקוטים מתורת רבי נחמן מברסלב על שבת, שהופיע כהמשך לספר "יקרא דשבתא", שנדפס בלבוב באותה שנה.
המחבר, רבי נחמן גולדשטיין, רבה של העיר טשערין באוקראינה ומחשובי חסידי ברסלב. תלמידו הגדול של רבי נתן שטרנהרץ (מוהרנ"ת), ממנו קיבל את ה"תורה שבעל פה" של חסידות ברסלב - שיחות וסיפורים שמעולם לא הועלו על הכתב. בעקבות זאת הוא היה לדמות מפתח בהעברת מסורות מרבי נחמן מברסלב לדורות הבאים. מספריו: "פרפראות לחכמה" - הפירוש השיטתי הראשון על ליקוטי מוהר"ן; "רמזי המעשיות"; "עלים לתרופה"; ורבים נוספים.
חותמת בדף השער: "ראובן מנחם לייפער בהרה"צה"ק ר' ישכר בערצי זצללה"ה זי"ע חופק"ק אונגוואר" - האדמו"ר רבי ראובן מנחם לייפער מאונגוואר, ממשפחת אדמו"רי נדבורנה. חתן רבי אלימלך אליעזר ולדמן מברדיוב. כיהן כאדמו"ר באונגוואר עוד בחיי אביו. נספה בשואה, תש"ג.
נ דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 513.
קטגוריה
חסידות ברסלב – ספרים, מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $8,000
לא נמכר
ספר עוללות אפרים, דרושים למועדים ומוסר, מאת רבי אפרים איש לונטשיץ. זולקווא, תקכ"ג [1763]. בשער הודגשה בהבלטה המילה "באמשטרדם".
בראש השער רישום בעלות: "חנני ה', הק' יצחק מאיר" - חתימת ידו של הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלטר, האדמו"ר הראשון מגור בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות, ב', עמ' תיג-תכג). מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. נולד בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה"), גדל בביתו והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את חסידות גור וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת, נודע כאחד מגאוני דורו בתורה וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונותו הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד. עמד בראש הנהגת יהודי פולין ופעל בנחישות בפרשיות ציבוריות רבות. בין היתר תמך בפומבי במרד הפולני בשנת תקצ"א, ונאלץ להמלט עם כשלון המרד ללבוב (שהיתה אז תחת שלטון אוסטריה). כמו כן, נודע במאבקו האמיץ נגד "גזירת המלבושים" בשנים תר"ו-תרי"א. בעקבות הוראתו להתנגד לגזירה נלקח למאסר, אך לאחר מחאה ציבורית רחבה נאלצה הממשלה לשחררו ולבטל את הגזירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו לזמן קצר האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, וכשנפטר כעבור ארבע שנים, הוכתר לאדמו"ר נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת", שהיה לאדמו"ר השני לשושלת גור.
[23], ג-מ, [34] דף. מספור דפים משובש. 34 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי ועש על הטקסט ובשולי הדפים, משוקמים במילוי נייר מקצועי. כריכת עור חדשה, מעוטרת ומהודרת, נתונה בנרתיק תואם מחופה עור.
בראש השער רישום בעלות: "חנני ה', הק' יצחק מאיר" - חתימת ידו של הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלטר, האדמו"ר הראשון מגור בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות, ב', עמ' תיג-תכג). מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. נולד בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה"), גדל בביתו והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את חסידות גור וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת, נודע כאחד מגאוני דורו בתורה וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונותו הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד. עמד בראש הנהגת יהודי פולין ופעל בנחישות בפרשיות ציבוריות רבות. בין היתר תמך בפומבי במרד הפולני בשנת תקצ"א, ונאלץ להמלט עם כשלון המרד ללבוב (שהיתה אז תחת שלטון אוסטריה). כמו כן, נודע במאבקו האמיץ נגד "גזירת המלבושים" בשנים תר"ו-תרי"א. בעקבות הוראתו להתנגד לגזירה נלקח למאסר, אך לאחר מחאה ציבורית רחבה נאלצה הממשלה לשחררו ולבטל את הגזירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו לזמן קצר האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, וכשנפטר כעבור ארבע שנים, הוכתר לאדמו"ר נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת", שהיה לאדמו"ר השני לשושלת גור.
[23], ג-מ, [34] דף. מספור דפים משובש. 34 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי ועש על הטקסט ובשולי הדפים, משוקמים במילוי נייר מקצועי. כריכת עור חדשה, מעוטרת ומהודרת, נתונה בנרתיק תואם מחופה עור.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות, הקדשות והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר קדושת לוי, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. הרובשוב, [תקע"ח 1818]. מהדורה שלישית עם הפירוש על התורה, נדפסה עפ"י המהדורה הראשונה שנדפסה בברדיטשוב ע"י בני המחבר.
העותק של האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. בדף השער (על נייר השיקום) חתימת ידו: "הק' אלימלך אב"ד גראדזיסק". בדף השער ובדפים נוספים מופיעות חותמותיו: "אלימלך שפירא חוב"ק גראדזיסק".
הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלינצא" ונכדם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמו"רות ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. השפעתו היתה רבה ברחבי פולין ורבים מאדמו"רי פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי יחיאל מאיר הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. ספריו הם "אמרי אלימלך" ו"דברי אלימלך".
לעת זקנתו, כשכבר היו לו נכדים רבים (רבים מהם כיהנו באדמו"רות, בהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמו"רות, קיבלה "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.
[1], עח; כז; טו דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קמטים ובלאי. קרעים בשולי מספר דפים. קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדף האחרון, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי והדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמות. רישומים וסימונים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 511.
העותק של האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. בדף השער (על נייר השיקום) חתימת ידו: "הק' אלימלך אב"ד גראדזיסק". בדף השער ובדפים נוספים מופיעות חותמותיו: "אלימלך שפירא חוב"ק גראדזיסק".
הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלינצא" ונכדם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמו"רות ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. השפעתו היתה רבה ברחבי פולין ורבים מאדמו"רי פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי יחיאל מאיר הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. ספריו הם "אמרי אלימלך" ו"דברי אלימלך".
לעת זקנתו, כשכבר היו לו נכדים רבים (רבים מהם כיהנו באדמו"רות, בהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמו"רות, קיבלה "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.
[1], עח; כז; טו דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קמטים ובלאי. קרעים בשולי מספר דפים. קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדף האחרון, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי והדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמות. רישומים וסימונים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 511.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות, הקדשות והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר רב פנינים, ובו שלשה ספרים נפתחים: ספר נפת צופים ומאירת עינים, מרבי מאיר תאומים מגיד מישרים בק"ק לעוורטאב ומגיד מישרים ומורה הוראה בק"ק לבוב; ספר תיבת גמא מבן המחבר, רבי יוסף ב"ר מאיר תאומים (אב"ד פרנקפורט דאודר, בעל "פרי מגדים"); ספר שושנת העמקים, מאת רבי יוסף תאומים. פרנקפורט דאודר, [תקמ"ב 1782]. שלושה שערים.
בספר "נופת צופים ומאירת עינים" (דף כט/2) מצטט המחבר את מכתב רבי גרשון מקיטוב, שנשלח מהארץ הקדושה מ"החסיד מוה"ר גרשון נ"י לגיסו המפורסם בעל שם טוב מוה"ר ישראל נ"י, וז"ל: ואני בבואי לעה"ק ירושלים וראיתי שמבונה בכל טוב, נפלתי על אפי ובכיתי ואמרתי, את ירושלים נחשבת כאלמנה היאך לבשת בימי אלמנותיך בגדים נאים, הלואי שראיתי בחורבנך..." [דברים אלו נכתבו ע"י המחבר רבי מאיר תאומים עוד בחיי ה"בעל שם טוב", ובן המחבר בעל "פרי מגדים" - עורך הספר, השאירם בהדפסתם עם התארים בברכת החיים, כפי שנכתבו ע"י אביו המחבר].
בעמוד האחרון, חתימת-ידו של רבי בנימין וואלף לעוו: "הק' ב'[נימין] וואלף בהגאון מ"ו אלעזר נ"י". בעמוד השער שרידי חתימה נוספת ממנו.
הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). שימש ברבנות בכמה ערים בפולין, בבוהמיה ובהונגריה. גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה". את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
[2], קלו דף (ללא הדף הנוסף, שנוסף לחלק מן הטפסים בסוף ספר שושנת העמקים). 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול ומספר קרעים קטנים בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בהדבקת נייר, עם השלמה בצילום. סימני עש רבים בדף השער, וסימני עש במספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 532.
בספר "נופת צופים ומאירת עינים" (דף כט/2) מצטט המחבר את מכתב רבי גרשון מקיטוב, שנשלח מהארץ הקדושה מ"החסיד מוה"ר גרשון נ"י לגיסו המפורסם בעל שם טוב מוה"ר ישראל נ"י, וז"ל: ואני בבואי לעה"ק ירושלים וראיתי שמבונה בכל טוב, נפלתי על אפי ובכיתי ואמרתי, את ירושלים נחשבת כאלמנה היאך לבשת בימי אלמנותיך בגדים נאים, הלואי שראיתי בחורבנך..." [דברים אלו נכתבו ע"י המחבר רבי מאיר תאומים עוד בחיי ה"בעל שם טוב", ובן המחבר בעל "פרי מגדים" - עורך הספר, השאירם בהדפסתם עם התארים בברכת החיים, כפי שנכתבו ע"י אביו המחבר].
בעמוד האחרון, חתימת-ידו של רבי בנימין וואלף לעוו: "הק' ב'[נימין] וואלף בהגאון מ"ו אלעזר נ"י". בעמוד השער שרידי חתימה נוספת ממנו.
הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א), בעל ה"שערי תורה", אב"ד ווערבוי שבהונגריה. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). שימש ברבנות בכמה ערים בפולין, בבוהמיה ובהונגריה. גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה". את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...". ה"כתב סופר" אמר עליו בהספדו: "...מרא דש"ס ופוסקים... ידוע שלא פסק פומי' כל ימיו מתורה, שקד לילה ויום אפי' לילי שבתות ויו"ט, ומעט מזעיר שנהנה מעניני הגוף".
[2], קלו דף (ללא הדף הנוסף, שנוסף לחלק מן הטפסים בסוף ספר שושנת העמקים). 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול ומספר קרעים קטנים בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בהדבקת נייר, עם השלמה בצילום. סימני עש רבים בדף השער, וסימני עש במספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 532.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות, הקדשות והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר רגל ישרה, ערכים בקבלה על פי סדר הא-ב, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל ה"בני יששכר". לבוב, [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.
בדף השער חותמת של רבי "יהודא סג"ל ראזנער אבדק"ק סעקעליהיד והגליל יע"א" - רבי יהודה סג"ל רוזנר (תרל"ט-תש"ד), מגדולי רבני הונגריה. כיהן 39 שנה ברבנות סקלהייד ובראשות הישיבה בעיר, שהייתה אז אחת מהישיבות הגדולות והחשובות בהונגריה. מאנשי שלומם של אדמו"רי סאטמר. מחבר הספרים "אמרי יהודה", שו"ת וחידושים על התורה. נספה בשואה עם משפחתו, הי"ד.
הגהות קצרות ורישומים בכתב-יד (חלקם בעיפרון) במספר דפים.
מז, [5] דף. 24 ס"מ. נייר ירקרק (בחלקו). מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בשולי דף השער, עם שיקום בהדבקת נייר. סימני עש קלים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 534.
בדף השער חותמת של רבי "יהודא סג"ל ראזנער אבדק"ק סעקעליהיד והגליל יע"א" - רבי יהודה סג"ל רוזנר (תרל"ט-תש"ד), מגדולי רבני הונגריה. כיהן 39 שנה ברבנות סקלהייד ובראשות הישיבה בעיר, שהייתה אז אחת מהישיבות הגדולות והחשובות בהונגריה. מאנשי שלומם של אדמו"רי סאטמר. מחבר הספרים "אמרי יהודה", שו"ת וחידושים על התורה. נספה בשואה עם משפחתו, הי"ד.
הגהות קצרות ורישומים בכתב-יד (חלקם בעיפרון) במספר דפים.
מז, [5] דף. 24 ס"מ. נייר ירקרק (בחלקו). מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בשולי דף השער, עם שיקום בהדבקת נייר. סימני עש קלים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 534.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות, הקדשות והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר סדרי טהרות, חלק ראשון - מסכת כלים, מאת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינער אב"ד ראדזין. יוזעפאף, תרל"ג 1873. מהדורה ראשונה.
הספר "סדרי טהרות" הוא חיבור מקורי, מקיף וגאוני על מסכת כלים. מאחר ואין תלמוד בבלי וירושלמי למסכת כלים, ערך המחבר כעין "גמרא" למסכת זו. במרכז העמוד מופיעה המשנה, ואחריה ה"גמרא" שהיא ליקוט של כל דברי התלמוד הבבלי והירושלמי וכל מדרשי חז"ל השייכים לאותה משנה. סביב הטקסט של המשנה וה"גמרא" נדפסו שני פירושים מאת המחבר העורך, פירוש ארוך ופירוש קצר. הפירוש הארוך הוא משא ומתן בשיטות ראשונים ואחרונים השייכים לנושא הנידון, והפירוש הקצר הוא פירוש מילולי ומתומצת. החיבור נערך ונסדר בסגנון דומה לגמרא, כשלאחר כל משנה מופיעה המילה "גמ'", ואף הטקסט נדפס בצורה טיפוגרפית זהה למסכתות התלמוד [גוף החיבור נדפס במרכז העמוד באותיות מרובעות, ומשני הצדדים ביאור קצר כעין "רש"י" וביאור מורחב כעין "תוספות" - ב"כתב רש"י", עם "עין משפט" ו"מסורת הש"ס" בשוליים]. דבר זה עורר בשעתו פולמוס גדול. כמה מרבני וילנא פרסמו התנגדות פומבית נגד החיבור, מהטעם הבא: מאחר והחיבור דומה מאד לגמרא, קיים חשש שברבות הימים ייחשב כחלק מהתלמוד. מאידך, החיבור זכה להסכמותיהם של רבים מגדולי הדור. בעקבות ההתנגדות נדפסה בראש כל עמוד של החלק השני הכותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתית העמודים נדפסה הערה כי החיבור "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל" (ראה על כך הרחבה בקטלוג קדם, מכירה 70, במסגרת ליד פריט 165).
חלק מנוסח דף השער בדיו אדומה.
בדף השער חותמות של בן המחבר, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינער, האדמו"ר מראדזין.
[10], 540, 544-543 עמ'. ללא דף המפה. 37.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים במספר דפים. קרעים חסרים בדף השער ובדף שאחריו, משוקמים בהדבקות נייר. הדבקת נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של דף השער, עם פגיעה במסגרת השער. קרעים חסרים בשולי הדפים פד, צד, עם פגיעה קלה בטקסט (אחד הקרעים שוקם בהדבקת נייר). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 434.
הספר "סדרי טהרות" הוא חיבור מקורי, מקיף וגאוני על מסכת כלים. מאחר ואין תלמוד בבלי וירושלמי למסכת כלים, ערך המחבר כעין "גמרא" למסכת זו. במרכז העמוד מופיעה המשנה, ואחריה ה"גמרא" שהיא ליקוט של כל דברי התלמוד הבבלי והירושלמי וכל מדרשי חז"ל השייכים לאותה משנה. סביב הטקסט של המשנה וה"גמרא" נדפסו שני פירושים מאת המחבר העורך, פירוש ארוך ופירוש קצר. הפירוש הארוך הוא משא ומתן בשיטות ראשונים ואחרונים השייכים לנושא הנידון, והפירוש הקצר הוא פירוש מילולי ומתומצת. החיבור נערך ונסדר בסגנון דומה לגמרא, כשלאחר כל משנה מופיעה המילה "גמ'", ואף הטקסט נדפס בצורה טיפוגרפית זהה למסכתות התלמוד [גוף החיבור נדפס במרכז העמוד באותיות מרובעות, ומשני הצדדים ביאור קצר כעין "רש"י" וביאור מורחב כעין "תוספות" - ב"כתב רש"י", עם "עין משפט" ו"מסורת הש"ס" בשוליים]. דבר זה עורר בשעתו פולמוס גדול. כמה מרבני וילנא פרסמו התנגדות פומבית נגד החיבור, מהטעם הבא: מאחר והחיבור דומה מאד לגמרא, קיים חשש שברבות הימים ייחשב כחלק מהתלמוד. מאידך, החיבור זכה להסכמותיהם של רבים מגדולי הדור. בעקבות ההתנגדות נדפסה בראש כל עמוד של החלק השני הכותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתית העמודים נדפסה הערה כי החיבור "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל" (ראה על כך הרחבה בקטלוג קדם, מכירה 70, במסגרת ליד פריט 165).
חלק מנוסח דף השער בדיו אדומה.
בדף השער חותמות של בן המחבר, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינער, האדמו"ר מראדזין.
[10], 540, 544-543 עמ'. ללא דף המפה. 37.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים במספר דפים. קרעים חסרים בדף השער ובדף שאחריו, משוקמים בהדבקות נייר. הדבקת נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של דף השער, עם פגיעה במסגרת השער. קרעים חסרים בשולי הדפים פד, צד, עם פגיעה קלה בטקסט (אחד הקרעים שוקם בהדבקת נייר). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 434.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות, הקדשות והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר תפלה למשה, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי משה אייכנשטיין מסאמבור. לבוב, [תרט"ז] 1856. מהדורה ראשונה.
המחבר, האדמו"ר רבי משה מסאמבור (תקכ"ה-ת"ר 1765-1840), בן רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מספרין. תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי משה מפשוורסק, ותלמיד מובהק של אחיו, האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. בנו, האדמו"ר רבי יהודה צבי אייכנשטיין אב"ד ראזדיל, בעל "דעת קדושים".
בדף המגן האחורי חותמות "משה האגער בהרה"צ מוה"ר ברוך זצלה"ה סוטשאווא בוקאווינא" - האדמו"ר רבי משה הגר משאץ (תרכ"ג-תרפ"ט), בן האדמו"ר רבי ברוך הגר - האדמו"ר השני מוויז'ניץ. רבי משה היה האדמו"ר הראשון בשושלת חסידות שאץ-ויז'ניץ. אחריו כיהן בנו רבי חיים כאדמו"ר בשאץ, אך השושלת נפסקה במלחמת העולם השניה. בשנת תשל"א חידש האדמו"ר רבי אליעזר הגר מסרט-ויז'ניץ את החסידות, כשהכתיר את אחיינו רבי מנחם דוד הגר לכהן כאדמו"ר משאץ-ויז'ניץ.
[5], לג דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. קמטים ובלאי קל. קרעים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חיתוך דף השער עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 638.
המחבר, האדמו"ר רבי משה מסאמבור (תקכ"ה-ת"ר 1765-1840), בן רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מספרין. תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי משה מפשוורסק, ותלמיד מובהק של אחיו, האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. בנו, האדמו"ר רבי יהודה צבי אייכנשטיין אב"ד ראזדיל, בעל "דעת קדושים".
בדף המגן האחורי חותמות "משה האגער בהרה"צ מוה"ר ברוך זצלה"ה סוטשאווא בוקאווינא" - האדמו"ר רבי משה הגר משאץ (תרכ"ג-תרפ"ט), בן האדמו"ר רבי ברוך הגר - האדמו"ר השני מוויז'ניץ. רבי משה היה האדמו"ר הראשון בשושלת חסידות שאץ-ויז'ניץ. אחריו כיהן בנו רבי חיים כאדמו"ר בשאץ, אך השושלת נפסקה במלחמת העולם השניה. בשנת תשל"א חידש האדמו"ר רבי אליעזר הגר מסרט-ויז'ניץ את החסידות, כשהכתיר את אחיינו רבי מנחם דוד הגר לכהן כאדמו"ר משאץ-ויז'ניץ.
[5], לג דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. קמטים ובלאי קל. קרעים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חיתוך דף השער עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 638.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות, הקדשות והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $2,000
לא נמכר
ספר תורת הבית הארוך, מאת רבינו שלמה בן אדרת - הרשב"א, עם משמרת הבית להרשב"א ועם בדק הבית מאת רבינו אהרן הלוי - הרא"ה. וינה, [תקע"א 1811].
העותק של האדמו"ר רבי אהרן משה לייפער מז'לין-לאנצוט, בנו של האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה. בדף המגן האחורי רישום בעלות של אחד מצאצאיו הכותב שהספר היה שייך לו: "זה הרשב"א נדפס בשנת תקע"א לפ"ק, והוא בירושה מכ"ק א"ז הגאוה"ק מרן רא"ם [=רבי אהרן משה] זצלל"ה זי"ע אבד"ק זאלין יצ"ו מ"כ [=מנוחתו כבוד] בלאנצוט יצ"ו".
בדף המגן הקדמי, וכן בדף השער ובמספר דפים נוספים, חתימות האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים מסלוטפינא (נכד האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה, וחתן דודו האדמו"ר רבי אהרן משה מז'לין-לאנצוט): "זה הספר שייך ליד הצעיר יעקב ישכר בער ראזינבום בהרב הצדיק הקדוש המפורסים מוהר"ר מאיר זצללה"ה זי"ע [מקרטשניף]".
בדף המגן הקדמי רישום בכתב-יד: "מרדכי לייפער אבד"ק נאדברנא יע"א". כפי הנראה, זו העתקת חתימה בכתב-יד אחד מנכדיו של האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה, ולא חתימת ידו.
האדמו"ר רבי אהרן משה לייפער מז'לין-לאנצוט (נפטר תרפ"ו, אנצ' לחסידות, א', עמ' קצו-קצז), בן האדמו"ר רבי מרדכי (רבי מרדכל'ה) מנדבורנה. משנת תרנ"ה מילא את מקום אביו באדמו"רות בעיר ז'לין. בשנת תרע"ב התיישב בלאנצוט, והמונים שיחרו לפתחו (כך מסופר בספר "לאנצוט - חייה וחורבנה של קהילה יהודית", עמ' 65. אך בספר "אספקלריה המאירה", ב, עמ' תרי, מספר הרב מרדכי גרליץ, שכבר בחיי אביו התמנה רבי אהרן משה לרבנות העיר ז'לין, אך התפטר מהרבנות לאור בקשת אביו, כדי שלא יתפרסם בכח תורתו, ועל פי בקשת אביו הוא עבר להתגורר בלאנצוט עוד בחייו). מרבית שעות היום עסק בתורה ובתפלה כשהוא מעוטר בטלית ותפילין. היה צם משבת לשבת. התפרסם כבעל מופת ופועל ישועות, בפרט בריפוי חולים.
האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים (נספה בשואה, אנצ' לחסידות, ב', עמ' שח-שט), היה בנו של האדמו"ר רבי מאיר לייפער-רוזנבוים מקרטשניף (מבניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה), וחתן דודו האדמו"ר רבי אהרן משה. כיהן כאדמו"ר בסלוטפינא שבחבל מרמרוש. משם עבר לסיגט בירת מחוז מרמרוש.
קכב דף. 34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות גדולים בכל דפי הספר. קרעים בדף השער. סימני עש בחלק מהדפים. כריכה ישנה, פגומה.
העותק של האדמו"ר רבי אהרן משה לייפער מז'לין-לאנצוט, בנו של האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה. בדף המגן האחורי רישום בעלות של אחד מצאצאיו הכותב שהספר היה שייך לו: "זה הרשב"א נדפס בשנת תקע"א לפ"ק, והוא בירושה מכ"ק א"ז הגאוה"ק מרן רא"ם [=רבי אהרן משה] זצלל"ה זי"ע אבד"ק זאלין יצ"ו מ"כ [=מנוחתו כבוד] בלאנצוט יצ"ו".
בדף המגן הקדמי, וכן בדף השער ובמספר דפים נוספים, חתימות האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים מסלוטפינא (נכד האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה, וחתן דודו האדמו"ר רבי אהרן משה מז'לין-לאנצוט): "זה הספר שייך ליד הצעיר יעקב ישכר בער ראזינבום בהרב הצדיק הקדוש המפורסים מוהר"ר מאיר זצללה"ה זי"ע [מקרטשניף]".
בדף המגן הקדמי רישום בכתב-יד: "מרדכי לייפער אבד"ק נאדברנא יע"א". כפי הנראה, זו העתקת חתימה בכתב-יד אחד מנכדיו של האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה, ולא חתימת ידו.
האדמו"ר רבי אהרן משה לייפער מז'לין-לאנצוט (נפטר תרפ"ו, אנצ' לחסידות, א', עמ' קצו-קצז), בן האדמו"ר רבי מרדכי (רבי מרדכל'ה) מנדבורנה. משנת תרנ"ה מילא את מקום אביו באדמו"רות בעיר ז'לין. בשנת תרע"ב התיישב בלאנצוט, והמונים שיחרו לפתחו (כך מסופר בספר "לאנצוט - חייה וחורבנה של קהילה יהודית", עמ' 65. אך בספר "אספקלריה המאירה", ב, עמ' תרי, מספר הרב מרדכי גרליץ, שכבר בחיי אביו התמנה רבי אהרן משה לרבנות העיר ז'לין, אך התפטר מהרבנות לאור בקשת אביו, כדי שלא יתפרסם בכח תורתו, ועל פי בקשת אביו הוא עבר להתגורר בלאנצוט עוד בחייו). מרבית שעות היום עסק בתורה ובתפלה כשהוא מעוטר בטלית ותפילין. היה צם משבת לשבת. התפרסם כבעל מופת ופועל ישועות, בפרט בריפוי חולים.
האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים (נספה בשואה, אנצ' לחסידות, ב', עמ' שח-שט), היה בנו של האדמו"ר רבי מאיר לייפער-רוזנבוים מקרטשניף (מבניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה), וחתן דודו האדמו"ר רבי אהרן משה. כיהן כאדמו"ר בסלוטפינא שבחבל מרמרוש. משם עבר לסיגט בירת מחוז מרמרוש.
קכב דף. 34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות גדולים בכל דפי הספר. קרעים בדף השער. סימני עש בחלק מהדפים. כריכה ישנה, פגומה.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות, הקדשות והגהות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר הפליאה - ספר הקנה, עניני קבלה, מאת רבי אביגדור קרא מפראג. פרזעמישל (פרמישלה), תרמ"ד 1883.
לפי המסורת החסידית, ישנה סגולה גדולה בהחזקת ספר זה בבית. המקור לכך הוא ההסכמות במהדורה שלפנינו. האדמו"ר רבי אהרן מצאנז בן ה"דברי חיים" כותב בהסכמתו "אשר הוא מקובל אצלנו ב"י [בני ישראל] שהוא מסוגל להניח ברכה בבית". ובהסכמת האדמו"ר מהוסיאטין נכתב ש"בלי ספק שכל מי שיקח הספר הקדוש הלז, יהיה לשמירה בתוך ביתו". מעניינת במיוחד היא הסכמתו של האדמו"ר הקדוש רבי אורי הכהן מסאמבור, הכותב בענווה רבה: "...ואע"פ שאיני מבין שום דבר מספר הקדוש, כדאי הוא ליקח ספר הפליאה לראות אותיות הקדושים מספר הלז... להאיר עינינו בתורתו הק', להבין עכ"פ מקצת מן הספר הלז".
בדף השער ובדפים נוספים חותמות "הרב יעקב שמעון, אפאטשנע". האדמו"ר רבי יעקב שמעון פדובה מקאלושיק (נפטר תש"א), בן רבי ישראל אהרן מאופוטשנא וחתן רבי אליעזר מראדויל, כיהן כאדמו"ר בקאלושיק הסמוכה ללודז', עוד בחיי אביו. שלח את רוב ילדיו לכפר חסידים בשנת תרפ"ה. אחד מבניו נרצח בשואה.
[4], נו, נח-עד, [1], עה-פה; עד, [4] דף. דף נז מספירת הדפים הראשונה נכרך שלא במקומו בין דפים עד ו-עה. 25.5 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. סימני עש קלים. קרע קטן באחד מן הדפים, עם פגיעה בטקסט (והשלמות בשוליים בכתב-יד). קרעים בדף נז מהספירה הראשונה, ללא חיסרון בטקסט. משני צדי דף סב מהספירה השניה, בפינה התחתונה, הודבקו פיסות נייר המכסות חלק מהטקסט, עם השלמה של הטקסט בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
לפי המסורת החסידית, ישנה סגולה גדולה בהחזקת ספר זה בבית. המקור לכך הוא ההסכמות במהדורה שלפנינו. האדמו"ר רבי אהרן מצאנז בן ה"דברי חיים" כותב בהסכמתו "אשר הוא מקובל אצלנו ב"י [בני ישראל] שהוא מסוגל להניח ברכה בבית". ובהסכמת האדמו"ר מהוסיאטין נכתב ש"בלי ספק שכל מי שיקח הספר הקדוש הלז, יהיה לשמירה בתוך ביתו". מעניינת במיוחד היא הסכמתו של האדמו"ר הקדוש רבי אורי הכהן מסאמבור, הכותב בענווה רבה: "...ואע"פ שאיני מבין שום דבר מספר הקדוש, כדאי הוא ליקח ספר הפליאה לראות אותיות הקדושים מספר הלז... להאיר עינינו בתורתו הק', להבין עכ"פ מקצת מן הספר הלז".
בדף השער ובדפים נוספים חותמות "הרב יעקב שמעון, אפאטשנע". האדמו"ר רבי יעקב שמעון פדובה מקאלושיק (נפטר תש"א), בן רבי ישראל אהרן מאופוטשנא וחתן רבי אליעזר מראדויל, כיהן כאדמו"ר בקאלושיק הסמוכה ללודז', עוד בחיי אביו. שלח את רוב ילדיו לכפר חסידים בשנת תרפ"ה. אחד מבניו נרצח בשואה.
[4], נו, נח-עד, [1], עה-פה; עד, [4] דף. דף נז מספירת הדפים הראשונה נכרך שלא במקומו בין דפים עד ו-עה. 25.5 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. סימני עש קלים. קרע קטן באחד מן הדפים, עם פגיעה בטקסט (והשלמות בשוליים בכתב-יד). קרעים בדף נז מהספירה הראשונה, ללא חיסרון בטקסט. משני צדי דף סב מהספירה השניה, בפינה התחתונה, הודבקו פיסות נייר המכסות חלק מהטקסט, עם השלמה של הטקסט בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים, חתימות, הקדשות והגהות
קָטָלוֹג