מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove וכתבי filter וכתבי
- (-) Remove מכתבים filter מכתבים
- יד (26) Apply יד filter
- and (26) Apply and filter
- letter (26) Apply letter filter
- manuscript (26) Apply manuscript filter
- חסידות (16) Apply חסידות filter
- chassidut (12) Apply chassidut filter
- book (10) Apply book filter
- books, (10) Apply books, filter
- לאדינו (6) Apply לאדינו filter
- ספרי (6) Apply ספרי filter
- דפוס (6) Apply דפוס filter
- דפוס, (6) Apply דפוס, filter
- ladino (6) Apply ladino filter
- ברסלב (4) Apply ברסלב filter
- יהדות (4) Apply יהדות filter
- ספרים (4) Apply ספרים filter
- ספרים, (4) Apply ספרים, filter
- תימן (4) Apply תימן filter
- breslov (4) Apply breslov filter
- jewri (4) Apply jewri filter
- yemenit (4) Apply yemenit filter
מציג 25 - 26 of 26
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $700
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יחזקאל הלוי הלשטוק, בתקופת כהונתו כרב באינובלודז' (Inowłódz, פולין). "אינאוואלאדז", אלול תרע"ג [1913].
מכתב לאחד מתלמידיו: "שלום לידידי שאהבה נפשי... החריף ובקי, מפולפל נחמד... ה' יעקב נ"י". בתחילת המכתב הוא כותב לו: "מכתבך עם חידושי תורתך היקרים והנעימים החביבים עלי מאד, נכון קיבלתי, ושמחתני בקראי נעימות דבריך, ואיה"ש [ואם ירצה השם] ברוב רחמיו וחסדיו אקח מועד לעיין היטב בדבריך וכשאחדש בזה ברצה"ש [ברצות השם] אכתוב אליך בארוכה...". בסיום המכתב ברכת שנה טובה: "ועתה אברכך בברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] ושנה טובה... יחזקאל הלוי החופ"ק, בלאאמו"ר שליט"א".
הגאון הקדוש רבי יחזקאל הלוי הלשטוק - האדמו"ר השני מאוסטרובצה (תרמ"ז-נספה בשואה י' בטבת תש"ג), בן האדמו"ר הגאון הקדוש רבי מאיר יחיאל הלוי אב"ד אוסטרובצה ["הצדיק שצם ארבעים שנה"]. חתן האדמו"ר רבי נפתלי ממעליץ-רופשיץ. גאון מופלג ואיש קדוש, נודע בדרך לימודו הגאונית בשיטת אביו הגאון הקדוש. בשנת תרע"א נתמנה לרב באינובלודז' ליד טומשוב, ובשנת תרפ"א עבר לכהן בנאשיילסק. בשנת תרפ"ח נתמנה לאדמו"ר ואב"ד אוסטרובצה על מקום אביו הקדוש. הקים רשת ישיבות "בית מאיר" ועמד בראשן. בישיבות אלו למדו תלמידים רבים בדרך הלימוד המיוחדת לאדמו"רי אוסטרובצה - חריפות ובקיאות בכל חלקי התורה. בימי השואה נרצחו הוא וכל צאצאיו (שבעת בניו, כלותיו ונכדיו) ע"י הנאצים, הי"ד. שרידי חידושי תורתו על סדר קדשים, דרשות על התורה ועוד, נדפסו בספר "קדשי יחזקאל".
גלויית דואר. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. חותמות דואר.
מכתב לאחד מתלמידיו: "שלום לידידי שאהבה נפשי... החריף ובקי, מפולפל נחמד... ה' יעקב נ"י". בתחילת המכתב הוא כותב לו: "מכתבך עם חידושי תורתך היקרים והנעימים החביבים עלי מאד, נכון קיבלתי, ושמחתני בקראי נעימות דבריך, ואיה"ש [ואם ירצה השם] ברוב רחמיו וחסדיו אקח מועד לעיין היטב בדבריך וכשאחדש בזה ברצה"ש [ברצות השם] אכתוב אליך בארוכה...". בסיום המכתב ברכת שנה טובה: "ועתה אברכך בברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] ושנה טובה... יחזקאל הלוי החופ"ק, בלאאמו"ר שליט"א".
הגאון הקדוש רבי יחזקאל הלוי הלשטוק - האדמו"ר השני מאוסטרובצה (תרמ"ז-נספה בשואה י' בטבת תש"ג), בן האדמו"ר הגאון הקדוש רבי מאיר יחיאל הלוי אב"ד אוסטרובצה ["הצדיק שצם ארבעים שנה"]. חתן האדמו"ר רבי נפתלי ממעליץ-רופשיץ. גאון מופלג ואיש קדוש, נודע בדרך לימודו הגאונית בשיטת אביו הגאון הקדוש. בשנת תרע"א נתמנה לרב באינובלודז' ליד טומשוב, ובשנת תרפ"א עבר לכהן בנאשיילסק. בשנת תרפ"ח נתמנה לאדמו"ר ואב"ד אוסטרובצה על מקום אביו הקדוש. הקים רשת ישיבות "בית מאיר" ועמד בראשן. בישיבות אלו למדו תלמידים רבים בדרך הלימוד המיוחדת לאדמו"רי אוסטרובצה - חריפות ובקיאות בכל חלקי התורה. בימי השואה נרצחו הוא וכל צאצאיו (שבעת בניו, כלותיו ונכדיו) ע"י הנאצים, הי"ד. שרידי חידושי תורתו על סדר קדשים, דרשות על התורה ועוד, נדפסו בספר "קדשי יחזקאל".
גלויית דואר. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. חותמות דואר.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מהורניסטייפול רבי "בן ציון יהודא ליב" טברסקי. [שיקגו, ארה"ב, שנות הת"ש בקירוב].
המכתב נשלח אל בניו "אהוביי בניי היקרים שליט"א". האדמו"ר מודה להם על מכתביהם, בהם הודיעו על שלומם הטוב, ומברך אותם כי השי"ת ישמור אותם מכל צער ופחד: "שוכט"ס לאהוביי בני היקרים שליט"א, ע"ש ב"ב [עם שאר בני ביתם] היקרים שיחי' בטוב. אחדשה"ט. מכתבכם מין ג' חוהמ"פ וכן השני מין פ'[רשת] תזו"מ קבלתי לנכון ת"ל [תהלה לא-ל] ששמעתי משלומכם הטוב. יתן ד' שאזכ[ה?] לראותם בהרחבה ונחת והשי"ת ישמור אותם מכ'[ל] צער ופחד ויהיו כלכם בבריאות השלמות".
בהמשך המכתב מדובר על השגת מסמכי הגירה לארה"ב לבני המשפחה, והאדמו"ר כותב כי כבר נשלח מסמך לבנו ר' חיים ומשפחתו, ובימים הקרובים אמור להישלח מסמך גם לבנו ר' נחום ומשפחתו. בחתימת המכתב חוזר האדמו"ר על הברכה להנצל מצער ופחד: "...אביכם הדוש"ת בלונ"ח ומברכם שהשי"ת יהי' אתכם לשמור מכל מפג[ע?] וכל רע ח"ו. בן ציון יהודה ליב".
האדמו"ר רבי [בן ציון] יהודה ליב טברסקי (תשרי תרכ"ח-תשי"א), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול ונכדו של ה"דברי חיים" מצאנז. בשנת תרס"ג נבחר למלא את מקום אביו (על אף שהיה הבן השלישי של אביו), וניהל את החצר בהורניסטייפול במשך אחת עשרה שנה. חתן האדמו"ר רבי יצחק יואל רבינוביץ מקנטיקוזיבה. איש גדול בתורה וצדיק מופלג. פיזר מכספו לצדקה וגמל חסדים כסבו ה"דברי חיים" שלא הניח פרוטה ללון בביתו. לאחר מלחמת העולם הראשונה נדד רבות, עלה לארץ ישראל, חזר לאוקראינה, ולאחר המהפכה הקומוניסטית ברח לפולין. בשנת תרצ"ז עבר לאנטוורפן. הצליח להמלט מבלגיה ארבעה ימים קודם כניסת הגרמנים אליה במלחמת העולם השנייה, והיגר לארה"ב. הקים את בית מדרשו בשיקגו והמשיך במעשי הצדקה, כדרכו מאז ומתמיד, אולם הפסיק לקבל קהל, מלבד מספר מצומצם של חסידיו הוותיקים.
ממלא מקומו הוא בנו החמישי האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי (תרס"ח-תשל"ג), שהגיע לארה"ב כבר בשנת תרפ"ח. בניו האחרים המוזכרים במכתב שלפנינו, רבי (מנחם) נחום ורבי חיים (אהרן; חיימ'ל), עלו לארץ ישראל. רבי חיימ'ל טברסקי, בנו הרביעי, הקים בית מדרש קטן ברח' מלצ'ט בתל אביב הנקרא "בית יהודה", על שם אביו האדמו"ר זצ"ל. נפטר בתל אביב בחודש חשון תשט"ז. רבי נחום, בנו השלישי, הדפיס בשנת תשכ"ז את ספר "מדור אל דור" (תל אביב, תשכ"ז), בו הוא מספר על תולדות אביו האדמו"ר ובני המשפחה, ומציג את אילן היוחסין.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי.
המכתב נשלח אל בניו "אהוביי בניי היקרים שליט"א". האדמו"ר מודה להם על מכתביהם, בהם הודיעו על שלומם הטוב, ומברך אותם כי השי"ת ישמור אותם מכל צער ופחד: "שוכט"ס לאהוביי בני היקרים שליט"א, ע"ש ב"ב [עם שאר בני ביתם] היקרים שיחי' בטוב. אחדשה"ט. מכתבכם מין ג' חוהמ"פ וכן השני מין פ'[רשת] תזו"מ קבלתי לנכון ת"ל [תהלה לא-ל] ששמעתי משלומכם הטוב. יתן ד' שאזכ[ה?] לראותם בהרחבה ונחת והשי"ת ישמור אותם מכ'[ל] צער ופחד ויהיו כלכם בבריאות השלמות".
בהמשך המכתב מדובר על השגת מסמכי הגירה לארה"ב לבני המשפחה, והאדמו"ר כותב כי כבר נשלח מסמך לבנו ר' חיים ומשפחתו, ובימים הקרובים אמור להישלח מסמך גם לבנו ר' נחום ומשפחתו. בחתימת המכתב חוזר האדמו"ר על הברכה להנצל מצער ופחד: "...אביכם הדוש"ת בלונ"ח ומברכם שהשי"ת יהי' אתכם לשמור מכל מפג[ע?] וכל רע ח"ו. בן ציון יהודה ליב".
האדמו"ר רבי [בן ציון] יהודה ליב טברסקי (תשרי תרכ"ח-תשי"א), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול ונכדו של ה"דברי חיים" מצאנז. בשנת תרס"ג נבחר למלא את מקום אביו (על אף שהיה הבן השלישי של אביו), וניהל את החצר בהורניסטייפול במשך אחת עשרה שנה. חתן האדמו"ר רבי יצחק יואל רבינוביץ מקנטיקוזיבה. איש גדול בתורה וצדיק מופלג. פיזר מכספו לצדקה וגמל חסדים כסבו ה"דברי חיים" שלא הניח פרוטה ללון בביתו. לאחר מלחמת העולם הראשונה נדד רבות, עלה לארץ ישראל, חזר לאוקראינה, ולאחר המהפכה הקומוניסטית ברח לפולין. בשנת תרצ"ז עבר לאנטוורפן. הצליח להמלט מבלגיה ארבעה ימים קודם כניסת הגרמנים אליה במלחמת העולם השנייה, והיגר לארה"ב. הקים את בית מדרשו בשיקגו והמשיך במעשי הצדקה, כדרכו מאז ומתמיד, אולם הפסיק לקבל קהל, מלבד מספר מצומצם של חסידיו הוותיקים.
ממלא מקומו הוא בנו החמישי האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי (תרס"ח-תשל"ג), שהגיע לארה"ב כבר בשנת תרפ"ח. בניו האחרים המוזכרים במכתב שלפנינו, רבי (מנחם) נחום ורבי חיים (אהרן; חיימ'ל), עלו לארץ ישראל. רבי חיימ'ל טברסקי, בנו הרביעי, הקים בית מדרש קטן ברח' מלצ'ט בתל אביב הנקרא "בית יהודה", על שם אביו האדמו"ר זצ"ל. נפטר בתל אביב בחודש חשון תשט"ז. רבי נחום, בנו השלישי, הדפיס בשנת תשכ"ז את ספר "מדור אל דור" (תל אביב, תשכ"ז), בו הוא מספר על תולדות אביו האדמו"ר ובני המשפחה, ומציג את אילן היוחסין.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג