מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove דפוס filter דפוס
- (-) Remove document filter document
- and (26) Apply and filter
- book (26) Apply book filter
- letter (26) Apply letter filter
- letters, (26) Apply letters, filter
- ומסמכים, (18) Apply ומסמכים, filter
- ספרים (18) Apply ספרים filter
- ישראל (18) Apply ישראל filter
- ירושלים (18) Apply ירושלים filter
- מכתבים (18) Apply מכתבים filter
- ומסמכים (18) Apply ומסמכים filter
- וארץ (18) Apply וארץ filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- jerusalem (18) Apply jerusalem filter
- דברי (8) Apply דברי filter
- מסמכים (8) Apply מסמכים filter
- ושארית (8) Apply ושארית filter
- ומכתבים (8) Apply ומכתבים filter
- הפליטה (8) Apply הפליטה filter
- דפוס, (8) Apply דפוס, filter
- שואה (8) Apply שואה filter
- erit (8) Apply erit filter
- hapletah (8) Apply hapletah filter
- holocaust (8) Apply holocaust filter
- she (8) Apply she filter
- she'erit (8) Apply she'erit filter
- sheerit (8) Apply sheerit filter
- the (8) Apply the filter
אוסף גדול של תעודות המתעד את מגוון מוסדות הלימוד, הצדקה והחסד שפעלו בארץ ישראל (ובייחוד בירושלים) במחצית הראשונה של המאה ה-20, וכן את מאמצי המוסדות לגיוס כספים ומעות צדקה.
מרבית הדפים נדפסו בפורמט גדול ובעיצוב מפואר - בדיו צבעונית או זהובה - עם עיטורים רבים, תצלומים או איורים, ונשלחו אל תורמים אשר נדבו מכספם לטובת המוסדות. בין התעודות ניתן להבחין בכאלה אשר עיצובן זהה, ורק שם המוסד הוחלף.
בין המוסדות: תלמוד תורה בית חנוך יתומים הכללי לעדת הספרדים בטבריה, תלמוד תורה בית יצחק וישיבה הגדולה בית חתם סופר הכללית בצפת, תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה "עץ חיים" בירושלם, כולל ישוב ארץ ישראל, כולל חבת ירושלם, כולל שומרי החומות, כולל סובלק ולומזה, ועד עזרת ירושלים כולל פולען, ועד העזרה לבני כוללות בוקאווינא , ועד עדת הספרדים, ועד אפריקה, בית ועד הכללי לקופת רבי מאיר בעל הנס, הישיבה הקדושה והת"ת תורת אמת הכללית (בנשיאות האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש), ישיבה הקדושה והגדולה "שער השמים", הישיבה הגדולה והתלמוד תורה ובית התבשיל "פרי עץ חיים" מאה שערים, ישיבת "תורת חיים", ישיבת אהל משה, ישיבת אור תורה הכללית בבית המדרש הגדול "כתנות אור" ובית תלמוד תורה הכללית טבריה, ישיבת חברון כנסת ישראל בירושלים, תלמוד תורה והישיבה הגדולה "חיי עולם", הכנסת אורחים הגדול "תפארת ציון וירושלם" ובית המדרש "זהרי חמה" ירושלים, חברה קדישא ווארשא פולין ו"ביק"ח גחש"א בעי"ק ירושלם", חברה קדישא גומלי חסד של אמת דכולל חבת ירושלם לעדת גאליציען, בית מסחר יין אתרוגים ושמן זית לתמיכת אנשי כולל ווארשא ופוילין בעה"ק ירושלם, פרדס עץ חיים בירושלים (נטיעת עצים במושבת כפר סבא), בית התבשיל לתשב"ר בירושלים, קופת מלוה "אוצר החסד קרן שמואל" בירושלים, מושב זקנים וזקנות המאוחד, בית חנוך יתומים, בית חנוך ילדים.
55 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כמה מהפריטים מופיעים במספר עותקים.
גליון נייר (A3). בחלקו העליון נדפסה ליטוגרפיה צבעונית - איורים של אתרים בירושלים וברחבי ארץ ישראל, סדורים בתוך מבנה ארכיטקטוני, בעריכת יעקב פסח וויגאליק (ויגוליק) ושותפו (הנו "אשכר חן ומנחת אהבה, ציוני קדש זכרוני ציון וירושלם").
בחלקו התחתון, ליטוגרפיה נוספת - פסוקי ברכה וטקסט בעברית ובגרמנית, לתורמים "עושי צדקה", אשר תחול עליהם "ברכת כהנים המשולשת" מאת "יליד ירושלים המשמש בכהונה ומעתיר בעדו ובעד כלל ישראל אצל מקומות הקדושים... מרדכי הכהן גלויבערמאן".
ר' מרדכי יקותיאל ב"ר חיים יצחק הכהן גלויברמן, יליד ירושלים, נפטר בטבת תר"ץ; בתו, הענא, נישאה למגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר.
47X30 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים, סימני קיפול וכתמים. הקרעים משוקמים שיקום מקצועי.
כרוזי פולמוס שונים; כרוזים בעניני שמירת השבת ושמירת הצניעות; כרוזים בעניני כשרות, שחיטה ואתרוגים; כרוזי פולמוס שונים בעניני ציבור ועניני יחיד; כרוזים בעניני ה"יציאה" מה"ועד הלאומי"; מודעות על דרשות והספדים, הכנסת ספר תורה, כנסים שונים וטקסים ממלכתיים; מכתבים ופניות "קול קורא" ממוסדות הציבור (בהם דפי "תפילה להדלקת נרות" ותפילות שונות); כרוזים בעניני מסחר; כרוזים בעניני בחירות לארגונים שונים ולרשויות; כרוזים מטעם מפלגות "אגודת ישראל" ומפלגות אחרות (בהם כרוזים מראשית ימי הארגון "נטורי קרתא") ועוד.
הכרוזים כוללים הודעות בשם גדולי הרבנים בארץ ישראל: הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יוסף צבי דושינסקי הרב צבי פסח פרנק, הרב שמשון אהרן פולנסקי ורבנים נוספים.
כ-400 פריטי דפוס. גודל משתנה, מצב כללי טוב. עותקים כפולים.
פנקס אישי בכתב-ידו של רבי אריה לוין "הצדיק הירושלמי", הכולל: יומן חלומות ורשימות שונות. [ירושלים, שנות התר"צ עד תש"ך בקירוב].
בפנקס שלפנינו תיעד רבי אריה לוין חלומות שחלם. על גבי מרבית העמודים (11 עמודים) מופיעות הרשימות בהן מתועדים החלומות, ובעמודים הנוספים מופיעות רשימות בעניינים אחרים, כולן בכתב-ידו של רבי אריה (בכתיבה זעירה).
החלום המוקדם ביותר מתוארך לשנת תרפ"ח, אך כנראה הועתקו החלומות לפנקס זה לאחר שנת תרצ"ו. בכמה מחלומותיו פגש רבי אריה בגדולי ישראל הראי"ה קוק, רבי יוסף חיים זוננפלד, החזון איש, רבי צבי פסח פראנק, רבי איסר זלמן מלצר ורבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי.
מרבית החלומות קשורים בהלוויות, הספדים או פגישות עם נפטרים. בין היתר מתעד רבי אריה חלום שבו הוא מספיד אשה מסוימת, ומוסיף שזמן קצר לאחר שחלם זאת, נפטרה אותה אשה: "...ובעוד איזה ימים נסתלקה תנצבה"ה".
רבי אריה מספר בפרוטרוט על חלום אימים שחלם באחד מימי החנוכה בשנת תרפ"ח. הוא כותב כי בבוקר קם וקיבל על עצמו "תענית חלום". בהמשך היום הזדמן רבי אריה לברית מילה, אליה הגיע גם הראי"ה קוק שכובד בסנדקאות. אחרי הברית ליווה רבי אריה את הרב קוק לביתו וסיפר לו בדרך את כל החלום. הראי"ה קוק פתר אותו לטובה וברכו בברכת כהנים. כשיצא רבי אריה מחדרו של הרב, מעד ומשקפיו החדשות נפלו והתנפצו לרסיסים. הרב קוק יצא אחריו מחדרו, "ושמח מאד על זה, ואמר לי הפך נשבר ואנחנו נמלטנו, ואמר לי כי היום חנוכה, כדאי להפסיק את התענית ולך אכול בשמחה לחמך".
בחלק מהחלומות ראה רבי אריה רבנים ומכרים שכבר הלכו לעולמם. בחלום בליל שביעי של פסח תרצ"ו, ראה רבי אריה את מורו ורבו הראי"ה קוק כשהוא מגיע לאסיפה ציבורית: "...ואני ידעתי אז כי רבינו הוא בעולם האמת... והכנסתיו לפנים ונתתי לו כסא לשבת, אחרי זה ראיתי עוד כסא אחר יותר מכובד, החלפתיו וישב על השני. אח"כ פשטתי את בגדו העליון מעליו... והלבשתיו שוב הבגד העליון, וכולם עמדו לכבודו עד אשר ישב על מקומו [=בראש האסיפה] והוא התחיל לדון בדבר בכובד ראש...". בחלום אחר ראה את הרב קוק בערב יום הכיפורים, כשהוא בא לאסיפת רבנים בבית הכנסת הגדול בזכרון משה, בה אמור להשתתף הרב הראשי הגרי"צ הרצוג (שמילא את מקום הרב קוק לאחר פטירתו): "...ואני עומד... ומשתומם איך מראהו של רבינו זצ"ל אור זרח כאור החמה... ואור גדול נוגה בכל הבית, ואח"כ נגשתי אליו ונתתי לו שלום לרבינו, ואמר לי כי היום מצוה לאכול ולטעום, ואמרתי לו כי אני כבר שבע עד בלי די שזכיתי לראות את פניו הקדושים, ואם כי אני מבקר אנכי את הציון לפרקים, ועתה זכיתי לראות את פניו, ואמר לי בשחוק, בכל זאת צריך לאכול ואין יוצאין בהנאה זו חובת ערב יוהכ"פ - והקיצותי".
בחלום נוסף, משנת תשי"ט, ראה עצמו רבי אריה משתתף בתפילת שחרית עם הנץ החמה, כשהוא עומד ליד הגאון בעל החזון איש, ובאותה תפילה לא אמרו תחנון. בחלומו החל רבי אריה להתדיין עם רבי מיכל טוקצ'ינסקי, מדוע לא אמרו תחנון: "אולי מפני כבודו של החזון איש... ואמרתי לו כי מספרים על הגאון ר' שמואל סלנט, כי בעת שבא אליו ר' העשיל הרב מרחובות, לא אמר תחנון במנחה מפני כבוד האורח הגדול".
בהמשך הפנקס רשימות שונות בכתב ידו של ר' אריה: ימי יארצייט (בהם ימי היארצייט של אחיו ר' משה צבי ואשתו, שנספו בשואה בתמוז תש"ב); כתובות דואר של מכרים ברחבי העולם; חשבונות של כספי צדקה שנשלחו אליו לחלוקה, ביניהם תיעוד על כספים שקיבל מרבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי עבור "עזר תיקון נעלים לתשב"ר" (ראה להלן).
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". תלמיד ישיבות ליטא (הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת תורת חיים בירושלים) ותלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק הרב מבריסק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא. נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל. עם ביקוריו בבתי הסוהר של ממשלת המנדט, נתמנה לתפקיד "רב האסירים". דמות נערצת על כל שכבות הציבור בארץ ישראל: חרדים, דתיים ומסורתיים. בהם רבים מאנשי חרות (אנשי הלח"י והאצ"ל) שעמדו עמו בקשר עוד מימי ה"מחתרות" שלפני קום המדינה. כל אחד ואחד מצא אצלו אוזן קשבת ואהבת ישראל אמיתית.
פנקס, [13] דף (כ-20 עמ' כתובים). 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דף ראשון ואחרון מנותקים.
נעליהם הקרועות של ילדי ה"תלמוד תורה"
בעמ' [13] מדפי הפנקס שלפנינו, מופיעות רשימות עם שמות ילדים רבים שקיבלו כספים עבור תיקון נעליים, תחת הכותרת: "קיבלתי מהרימ"ט [=מהרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי] ה' כסלו ת"ש, עבור עזר תיקון נעליים לתשב"ר".
רבי אריה כיהן כמפקח חינוכי בתלמוד תורה "עץ חיים" בירושלים. בספרי תולדותיו של רבי אריה לוין מופיעים סיפורים אחדים על רגישותו הרבה לסבלם של ילדי עניים ועל דאגתו לנעליהם הקרועות של ילדי הת"ת.
"בעת שהיו הילדים הרכים נכנסים לתלמוד תורה, היה ר' אריה ממתין ליד הפתח או ליד אדן החלון ומתבונן בכל אחד מהם בעת כניסתם, והיו הילדים תמהים על כך.
יום אחד שאלו בנו: מדוע הנך נוהג להמתין לתלמידים בפתח הדלת, ומסתכל בכל אחד מהם?
השיבו אביו: אדרבה עמוד אף אתה לידי והתבונן בתלמידים, מה אתה רואה ובמה אתה מבחין?
השיבו בנו: אכן מעניין לראותם נכנסים ולבדוק מה מידת חשקם ללמוד. רואה אנכי כיצד זה דוחק בזה ומנסה להקדימו בכניסתו, ואחר בכלל ניכר בו שאינו נכנס בלבב שלם כי לבו למשחקים.
השיבו אביו: ואילו אני מתבונן בדברים אחרים, בילד זה שמכנסיו קרועות, בחברו שנעליו מרופטות, בשלישי שכנראה רעב הוא והכיצד ילמד?"
(שמחה רז, איש צדיק היה, עמ' 210-211).
ילד נוסף סיפר: "משפגשתי בר' אריה תחב הלה סכום כסף לידי, ואמר 'הא לך סכום כסף ובקש מאביך שירכוש לך מנעלים חדשים'. היה זה האדם היחידי שהבחין בכך שמחמת חוסר ממון מהלך אנכי כשנעלי קרועות ובלות" (שמחה רז, צדיק יסוד עולם, ירושלים תשנ"ו, עמ' 62). לילד אחר שחשש כי אביו ייעלב ממתנה שכזו, שלח רבי אריה את הכסף לנעליים בתור "פרס" על הצלחה במבחן (שם, עמ' 65-66).
בפנקס שלפנינו מתגלה כי לא היו אלו רק מקרים בודדים של רגישות ועזרה כספית לילדי הת"ת, אלא היתה זו קופת צדקה מסודרת של "עזר תיקון נעליים לתשב"ר" - סיוע ב"מתן בסתר" שנעשה בהצנע לכת ובחכמה ע"י "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין.
האוסף כולל: שטר מכירה של החמץ לנכרי "להגוי מוסטפה איברהים חליל, מוכתר בית צפפה", בחתימות הרבנים דייני בית הדין: רבי צבי פסח פראנק, רבי יוסף גרשון הורוויץ ורבי אלי' ראם; עשרות טפסים למכירת חמץ, עם מאות חתימות של תושבי ירושלים וסביבתה; מחברות, דפים ופתקאות עם רשימות של שמות המוכרים ופירוט סוגי המוצרים הנמכרים ומיקומם המדויק.
רוב הרשימות מרוכזות לפי שכונות בעיר (רחביה, קטמון, מחנה יהודה, בית וגן, גאולה, בית ישראל, תלפיות, נחלת שבעה, גבעת שאול, ועוד). מכירת החמץ בקיבוצי הסביבה, בתי חולים ובתי אבות, מוסדות ובתי עולים, "צרכניות" במעברות העולים בפרוזדור ירושלים (ליפתא, שער הגיא, אשתאול ועוד)
בין מאות החותמים מופיעות חתימותיהם של רבנים מפורסמים ואישים נודעים, בהם: הרב "שמואל יצחק הילמן"; "שמואל יוסף ברבי שלום מרדכי הלוי עגנון" [הסופר ש"י עגנון]; רבי "אלעזר מן שך" [ראש ישיבת פוניבז'], המוכר בנפרד גם את החמץ של אשתו: "...ובשליחות אשתי גוטיל ובשליחות ברוך פרץ ארליכמאן" [ממשפחת אשתו של הרב שך]; רבי "חיים עזרא ברזל"; רבי "בנימין יהושע זילבר"; רבי "שלמה יוסף זוין"; ד"ר יהודה נבנצל ובנו ד"ר יצחק נבנצל [לימים, מבקר המדינה]; ד"ר חיים הלברשטאדט; רבי "רפאל בנימין לוין" [בן רבי אריה]; רבי "ישראל יצחק אייגר"; רבי "יעקב משה ליבוביץ" [בנו של רבי ברוך בער]; רבי "אברהם יעקב זלזניק" [לימים, ראש ישיבת עץ חיים]; רבי "אברהם יצחק ברומברג"; "שרגא אברמסון" [חוקר התלמוד והספרות העברית]; רבי "שמואל אליעזרי" [רבה של בית וגן]; רבי "שלמה בורנשטיין בשם הרב חנוך בורנשטיין" [אדמו"רי סוכוטשוב בבית וגן]; רבי "יוסף גרשון הורוויץ" [ראש ישיבת מאה שערים]; רבי "יצחק רזענטאל" [ראש "מדרש בני ציון"]; יהודה רובינשטיין, "בשם צרכנית אשתאול, בשם צרכנית מי נפתוח [ליפתא], בשם צרכנית סררה, בשם צרכנית בית סורין, בשם צרכנית שער הגיא" [צרכניות במעברות העולים בפרוזדור ירושלים]; רבי "אריה ב"ר בנימין ז"ל" [רבי אריה לוין]; רבי "אהרן יצחק זסלנסקי"; רבי "אברהם יעקב בר"מ הכהן ברוור"; רבי "אלי' מרדכי הלוי וולקווסקי [דיין מפורסם, מרבני שכונת קטמון]; רבי יעקב ניסן רוזנטל ואביו רבי אברהם דוד רוזנטל; רבי "יחזקאל פרצוביץ"; רבי "עזרא א' עדס"; רבי "שמחה זיסקינד ברוידא" [לימים, ראש ישיבת חברון]; רבי "צמח שלומוביץ"; רבי "מיכל שלפוברסקי" [ראש ישיבת תפארת צבי]; רבי "שלמה שרייבר" [מראשי ישיבת חיי עולם]; רבי "משולם זוסיא טווערסקי" [האדמו"ר מטשרנוביל-לויעב, לימים בבני ברק]; רבי "בצלאל זולטי" [לימים, רבה הראשי של ירושלים], "בשם ירחמיאל ווקסלר - בצלאל זולטי"; רבי "יעקב משה קורלנדסקי מנהל ת"ת יבנה"; רבי "שמואל מועד"; רבי "יחיאל מיכל טוקצינסקי" [ראש ישיבת עץ חיים] ובנו רבי "ניסן אהרן"; ועוד מאות חותמים.
לאוסף מצורף דף רשימות מטעם "בית דין הצדק לק"ק התימנים", עם 39 חתימות.
כ-100 דף. גודל ומצב משתנים.
התיקייה כוללת מכתבים ומסמכים שונים (רובם מודפסים במכונת כתיבה, עם הוספות, תיקונים וחתימות בכתב-יד), בהם: מכתבים מאת האגודה ואליה, עותקים של תקנון האגודה (בעברית ואנגלית), פרוטוקולים של אספות, מסמכים הקשורים לבחירות לראשות האגודה, ועוד.
אחד המסמכים הוא פרוטוקול מחודש תמוז תש"ל, המתעד את בחירת הגאון רבי יהודה צדקה (ראש ישיבת פורת יוסף) לנשיא האגודה, את בחירתו של חכם יעקב עובדיה יוסף (אביו של הרב עובדיה יוסף) לסגן יו"ר האגודה, ובחירת אישים נוספים לתפקידים אחרים. על מסמך זה חתומים כל האישים שנבחרו, בהם רבי יהודה צדקה וחכם יעקב עובדיה יוסף. רבי יהודה צדקה וחכם יעקב עובדיה יוסף חתומים גם על גבי מסמכים נוספים.
"חברת עושה חסד הכללית לעדת הבבלים" נוסדה בירושלים בראשית שנות הארבעים, ובהמשך הזמן השתנה שמה ל"אגודת עושי חסד הכללית לעדת הבבלים". ההיסטוריון הנודע של יהדות בבל אברהם בן יעקב רושם בספרו "יהודי בבל בארץ ישראל" (עמ' 265) כי החברה נוסדה בשנת תש"ו, אך לפנינו מסמכים מספטמבר 1943.
בתיקיה נמצא גם "תקנון אגודת קרן נצ"ח לפעולות תורה וגמ"ח בירושלים" משנת תשכ"ט (שלושה דפים מודפסים במכונת כתיבה, עם תיקונים רבים בכתב-יד). על תקנון זה חתומים גדולי חכמי הספרדים וראשי ישיבת פורת יוסף: רבי יהודה צדקה, רבי שבתאי אטון, רבי מנצור בן שמעון ורבי יוסף שרבאני.
28 מסמכים (44 דפים; מתוכם: 18 דפים באנגלית). גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים, בלאי וסימני קיפול. המסמכים נתונים בתיקיית קרטון, שעליה הרישום: "בחירות תש"ל - אגודת עושי חסד הכללית".
• שבעה מברקים שהתקבלו בבודפשט, בין השנים 1940-1943, מאת רבנים שונים, בהם מברק שנשלח מגאלאנטא לבודפשט באוגוסט 1942 מאת הגאון רבי יהושע בוקסבוים אב"ד גאלאנטא (נספה בשואה).
• ארבעה עשר מברקי תרומה, בהם: חמשה מברקים של ארגון צעירי "אגודת ישראל" בפרשבורג (על אחד מהם הודבקו חמשה בולים רשמיים של "אגודת ישראל" בסלובקיה), שבעה מברקים של אגודת "מרפא לנפש" בפרשבורג (נשלחו לרגל חתונה), מברק של בית אבות יהודי בפרשבורג, ומברק של סמינר להכשרת רבנים בפרשבורג (נשלחו לרגל אירוסין).
21 מברקים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
מצורף: מברק שהתקבל בירושלים, בשנת 1950. נשלח מפרשבורג אל "הרב שרייבר" (כנראה רבי עקיבא סופר שרייבר).
המברקים עוסקים כולם בעניין פרשת "ילדי טהרן", ומובאת בהם מחאת הרבנים נגד הסוכנות היהודית בארץ ישראל שקלטה את "ילדי טהרן" במסגרות ומוסדות חינוך חילוניים ודרישתם להעבירם לפיקוחו של הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. המברקים חתומים (בדפוס) בידי תשעה מרבני "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה", ובהם הרב יעקב קמינצקי, הרב מרדכי פנחס טייץ, הרב אהרון ירוחם, הרב זרח הורוויץ, הרב ראובן עפשטיין, הרב יוסף פלדמן, הרב אריה לייב קפלן, ואחרים.
"ילדי טהרן" הם קבוצת ילדים ניצולי שואה מפולין, אשר הגיעו לארץ ישראל דרך טהרן בשנת 1943. באותה תקופה התעורר ויכוח חריף בעניין קליטתם. עיקר הוויכוח התנהל בין גורמים דתיים וחרדיים אשר ביקשו שהילדים שאין להם הורים בארץ יישלחו למסגרות חינוך דתיות, לבין גורמים חילוניים אשר ביקשו לשלוח את הילדים למסגרות חינוך חילוניות, ובפרט לקיבוצים. פרשת "ילדי טהרן" הפכה לאחד הסמלים של המתח והמאבק בין חרדים לחילונים בישראל.
[9] מברקים, מודפסים על נייר מברקה של חברות התקשורת "וסטרן יוניון" (Western Union) ו"פוסטל טלגרף" (Postal Telegraph). 15X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קמטים וקרעים קלים. רישומים וחותמות דיו. קרע חסר קטן בשולי אחד המברקים (ללא פגיעה בטקסט).
בין הרבנים: רבי אברהם דוב כהנא-שפירא, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי אליעזר סילבר, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, רבי עקיבא סופר, רבי דוב בעריש וידענפלד, רבי צבי פסח פרנק, רבי אליעזר יהודה פינקל, ועוד.
כמחצית מן המברקים הם משנות השלושים. באחד המברקים דורשת "אגודת הרבנים" בשלומו של הרב קוק ומאחלת לו רפואה שלמה [חודשים ספורים לפני פטירתו]. בין המברקים, מברק מ-17 באוקטובר 1939 (לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה וקודם הכיבוש הגרמני של ליטא) מאת רבי אברהם דוב כהנא-שפירא אב"ד קובנא, המודיע כי "רבני וילנא בריאים", אך מבקש סיוע. במברק נוסף מקובנה, מה-23 באוגוסט 1940, בקשה דחופה לערב את הממשל בוושינגטון, שיורו לקונסוליה בקובנה שהולכת להיסגר, להעניק ויזה לרבי זלמן סורוצקין.
19 מברקים. גודל ומצב משתנים.
רשימה מפורטת של המברקים תשלח לכל דורש.
• מברק ארוך (9 עמודים) מטעם "ארגון הסיוע לפליטים יהודים בחוץ לארץ" (HIJEFS). מונטרה, שווייץ, 5 באוקטובר 1945. גרמנית.
המברק עוסק בצו הנוגע לביטולן של הקהילות היהודיות האורתודוקסיות בסלובקיה, ומובאת בו בקשת הרב חיים מיכאל דוב ויסמנדל כי "אגודת הרבנים" באמריקה תשגר מברק בנידון לנשיא צ'כוסלובקיה אדווארד בנש (נוסח המברק האמור מצוטט במלואו במברק שלפנינו, ומלווה בהוראתו של הרב ויסמנדל לשולחו ללא שינוי).
• מברק ארוך (3 עמודים) מאת הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. ירושלים, 2 באוקטובר 1946. אנגלית.
נשלח אל הרב ישראל הלוי רוזנברג, נשיא "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה", בעניין פליטי השואה שומרי התורה והמצוות השוהים בשוודיה ודאגה לצרכיהם הדתיים (הרב הרצוג מצטט מכתב ששלח לג'וינט בנושא זה, ובו הוא מבקש לצרף את הרבנים הרב שלמה וולבה, הרב בנימין זאב יעקבזון והרב אליעזר ברלינגר לוועד הפליטים בשוודיה).
• מברק מאת הרב מאיר אשכנזי (רבה של הקהילה היהודית בשנחאי), ובו בקשה לשלוח באופן דחוף סכיני שחיטה. שנחאי, 20 בנובמבר 1945. אנגלית.
• מברק מאת "ועד הכשרות של בני הישיבות" (Vaad Hacashrut Bney Yeshiboth) בשנחאי, ובו בקשה לשלוח באופן דחוף סכיני שחיטה. שנחאי, נובמבר 1945.
• מברק מאת בית דין בלונדון, אימות מידע אודות אדם שנרצח בשואה לטובת אשתו העגונה. לונדון, 17 באפריל 1946.
• מברק מטעם "הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש האמריקאי" בגרמניה (The Central Committee of the Liberated Jews in the U.S. Zone of Germany) - הזמנה להשתתף בוועידה של "שארית הפליטה" שתיערך בבית העירייה של מינכן ב-20 בינואר 1946.
• מברק שנשלח כנראה על ידי נציג "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" במחנות העקורים בגרמניה, ובו דיווח קצר על מצבם הקשה של הפליטים. נירנברג, דצמבר 1945.
מצורפים: • מברק מאת העיתונאי והעסקן גדליה בובליק, אל נציג בית הנבחרים בארה"ב עמנואל סלר (Emanuel Celler), ובו מצורפת הודעתם של הרבנים הראשיים לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון עוזיאל אל "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה", לפעול בכל כוחם ו"להרעיש שמים וארץ" להתערבותה של ארה"ב לטובת יהודי אירופה. 2 באוקטובר 1943. • מברק תרומה לטובת ארגון הסיוע לשארית הפליטה "הילף פאר יידישע קרבנות" (ה.י.ס.א.).
[7] מברקים, על ניירות מברקה של חברות התקשורת "וסטרן יוניון" (Western Union), ו-R..C.A. עד 18X21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קמטים וקרעים. שוליים קצוצים באחד מהמברקים. רישומים וחותמות דיו.
• מכתב מטעם "ועד הכשרות בשנגהי", ובו בקשה לשלוח לשנחאי סכיני שחיטה: "...כי סכנה צפויה ח"ו על השחיטה בעירנו מפאת חוסר חלפים [=סכיני שחיטה], דומה שלא יהא אפשרות כלל ח"ו לאכול בשר כשר בעירנו עבור בני ישראל אשר בפה בכלל, ובני התורה בפרט". חתומים: "בשם הכוללים - אפרים מרדכי גינזבורג" [חתנו הגדול של רבי יחזקאל לווינשטיין]; "בשם ישיבת מיר - ארי'[ה] לייב מאלין"; "בשם ישיבת ליובאוויץ - גרשון חנוביץ"; "בשם הרבנים - בן ציון קלמן גליזל אב"ד דטוצין"; "בשם ישיבת לובלין - מרדכי יהודא לובערט". שנחאיי, חשון תש"ו [1945].
• מכתב מהרב מאיר ב"ר שניאור זלמן אשכנזי אב"ד שנחאי. סמיכה לרבנות עבור הרב שלמה בורשטיין. שנחאי. מאי 1944 [תש"ד]. אנגלית.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב מאיר אשכנזי "רב ומו"ץ דשנגהאי", אל הרבנות הראשית ליפו ותל אביב. שנחאי, תמוז תרצ"א [1931].
• מכתב מאת רבי אהרן בוקוב (על נייר מכתבים של "קיבוץ ישיבת 'בית יוסף' ביליסטוק, כעת בשנגהי"), אל ידידו רבי בן ציון ברוק בירושלים.
• שני מכתבים מאת אמיל ווייהל, אל הגב' הנדלר מקנדה. דיווח על מצב הפליטים בשנחאי, ודו"ח על פעולותיו בשליחותה ובכספיה של הגב' הנדלר. שנחאי, מאי ואוגוסט 1946 [תש"ו]. אנגלית.
• ועוד מכתבים, פרטיים וציבוריים.
אחד מפלאי הישרדותם של עם ישראל ולומדי התורה היה סיפורם של בני הישיבות שהגיעו לשנחאי שבסין בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. אלפי יהודים ברחו בשנת תש"א מליטא העצמאית ליפן. בתחילה נסעו ברכבת הטרנס-סיבירית לנמל וולדיווסטוק ומשם הפליגו באניות לקובה, בירת יפן. חלקם המשיכו את מסעם לארה"ב ולארץ-ישראל, אך חלקם נותרו ביפן. הממשלה היפנית, שהעניקה לפליטים ויזות מעבר בלבד, לא ראתה בעין יפה את הישארותם של אלפי הפליטים בארצה והגלתה אותם לערים שנחאי וחרבין שבסין (שהיו אז תחת שלטון יפן). שם שהו עד שנת תש"ו, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.
בין הפליטים היו בני ישיבות רבים, בהם מאות בחורים מבני ישיבת מיר בפולין, שבתחילת המלחמה הוגלתה לווילנא ולעיירות ליטא. ישיבת מיר בשנחאי הונהגה על ידי ר"מ הישיבה רבי חיים שמואלביץ, על ידי המשגיח - רבי יחזקאל לווינשטיין ועל ידי בחיר הישיבה הבחור רבי אריה ליב מאלין (לימים, ראש ישיבת בית התלמוד בארה"ב), שבשעתו היה זה שהכריע כי על בני הישיבה לברוח מליטא לכיוון המזרח הרחוק.
את פני אלפי הפליטים קיבלו בני הקהילות היהודיות הקטנות בעיר שנחאי: הקהילה הספרדית (שהיתה מורכבת בעיקר מיהודים שהגיעו מהודו ועירק), ו"הקהילה העברית האשכנזית" (שהיתה מורכבת בעיקר מיהודים אשכנזים שהגיעו מארצות רוסיה ופליטים מגרמניה). כבר בתחילת שנות ה-30 הגיע לעיר הרב מאיר אשכנזי (מחסידי חב"ד), לכהן כרב הקהילה העברית האשכנזית. עם בוא בני הישיבות טרח הרב אשכנזי רבות בעזרה לבני הישיבות ולפליטים הרבים.
13 מכתבים, ועוד פריטי נייר (מעטפות, רשימות, תמונה). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
בראש פסק הדין, סיפור היעלמותה של הרבנית בת שבע רוקח (בת האדמו"ר ר' משה אהרן רבינוביץ מקוברין), לאחר שנסעה בשנת תש"א (1941) יחד עם בתם הילדה, לעיר קוברין לבקר את אמה החולה, "ובנתיים פרצה המלחמה הנוראה של הגרמנים עם הרוסים". בקיץ תש"ב כבר התפרסם שהגרמנים עשו כליה ביהודי קוברין, ועפ"י הידיעות שהגיעו לארגון יוצאי קוברין - מתוך אלפי היהודים שהיו אז בקוברין, נשארו בחיים רק נפשות בודדות שניצלו מִגֵיא-הַהַרֵיגָה.
בראש החותמים - דייני בית הדין של ה"חסידים" בירושלים: רבי ירוחם פישל ברינשטיין, רבי נפתלי צבי שמרלר ורבי ישראל יצחק הלוי רייזמן. לאחר מכן (משני צידי הדף) מופיעות עוד עשרות חתימות של רבנים, אדמו"רים, ותלמידי חכמים צעירים מירושלים. בין החותמים: רבי יוסף מאיר כהנא (האדמו"ר מספינקא); רבי חנוך דוב פדווא (לימים: גאב"ד התאחדות החרדים בלונדון); רבי שלמה שרייבר (מראשי ישיבת "חיי עולם"); רבי משה חסקין (הרב מפרילוקי); רבי שמואל קיפניס (מראשי "אוצר הפוסקים"); רבי יואל אשכנזי אב"ד יאס; רבי מאיר סטלביץ (רבה של "זכרון משה", הרב מחסלוביץ); רבי בנימין ראבינאוויטץ (לימים חבר בד"צ עדה החרדית ואדמו"ר קהילת "משכנות הרועים"); רבי יהושע מרדכי פייגנבוים (הרב מסובראנץ); רבי אברהם יצחק קאהן (לימים: האדמו"ר מ"תולדות אהרן"); רבי אברהם חיים ראטה (לימים, האדמו"ר משומרי אמונים); רבי שלום סאפרין (האדמו"ר מקומרנא); רבי אלעזר מאיר ביין; רבי יוסף בנימין רובין; רבי חיים ישראל הלטובסקי; ועוד.
הרב הקדוש מבילגורייא רבי מרדכי רוקח (תרס"א-תש"י, אנצ' לחסידות, ג', עמ' רכד-רכה), בן האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא. לאחר פטירת אביו נתמנה לרב ואב"ד בבילגורייא והתבטל לפני אחיו הגדול ששימש באדמו"רות. בתקופת השואה ברח בנדודים רבים אל אחיו האדמו"ר, ויחדיו גלו ממקום למקום עד שהצליחו להימלט להונגריה ומשם לארץ ישראל. עם עלותו ארצה היה לאחת הדמויות הבולטות בארץ ישראל וסייע ביד אחיו לקומם מחדש את חסידות בעלזא. בשנת תש"ו, לאחר שנודע לו כי אשתו וילדיו נרצחו בשואה, פנה לקבל "היתר מאה רבנים" לשאת אשה שניה (הידיעות על הרצחה של אשתו בעיר קוברין לא היו מבוססות על עדויות ראיה, שכן מקוברין כמעט ולא נותרו ניצולים, והאדמו"ר חשש לאיסור "חרם דרבינו גרשום"). נישא בשנית להרבנית מרים (לבית משפחת גליק מהעיר סאטמר) ונפטר כעבור זמן קצר בגיל צעיר. בנו היחיד מנישואין אלה הוא האדמו"ר מבעלזא שליט"א, שנולד בחודש שבט תש"ח (ינואר 1948).
3 עמ'. 32.5 ס"מ. [2] עמ' במכונת כתיבה, ועמוד וחצי עם חתימות ידם של 115 רבנים ואדמו"רים. מצב טוב-בינוני. נזקי רטיבות.