ספר חסד לאברהם, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי. סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. מהספרים הראשונים שנדפסו ע"י רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא (בנו של רבי פנחס מקוריץ). הסכמות גדולי החסידות רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי אריה ליב מוואלטשיסק.
חתימות, רישומי בעלות וחותמות בדף השער: חתימת "הק' ישעי' הלוי הורוויץ"; רישום בעלות באותיות מרובעות, שהספר שייך ל"האלוף התורני והרבני המופלא ומופלג בתורה ויראה כבוד קדושת שמו מו"ה חיים נ"י"; חותמת (בעברית ובאותיות קיריליות) של "הק' יוסף ב"מ שואל" [זאמיחוביץ]; חותמות האדמו"ר רבי "משה בהרב הצדיק מק"ק סעריט", "משה האגיר מסעריטה" (עם איור אריה במרכז החותמת).
בדפי הספר מספר הגהות (מעניינות), בכתיבה מאוחרת.
האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ (ת"ר-תרס"ב, אנצי' לחסידות, ג, עמ' רסד-רסה), בעל "ויקח משה", בנו של האדמו"ר מראדוביץ רבי יוסף אלטר האגר (תק"פ-תרל"ט, שהיה בנו השני של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתן בנו של האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן). לפני שהקים את חצרו בראדוביץ כיהן אביו מספר שנים כאדמו"ר בעיר סערעט (סעריט). בשנת תרל"ג עלה אביו האדמו"ר לעיה"ק צפת ומינהו על מקומו בעיר ראדוביץ, אך הוא מסר את כס האדמורו"ת לבנו רבי ישראל ועלה אל אביו בעיה"ק צפת. בשנת תרנ"ז השתקע בחיפה והיה מאבות הישוב האשכנזי בעיר. בשנת תרנ"ט שב לצפת. ראה אודותיו בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו "ויקח משה" בהוצאת ישיבת ויזניץ - בני ברק, תש"ס).
יתכן שעותק זה היה שייך גם לאבי-אביו האדמו"ר הקדוש רבי חיים מקוסוב, והוא הנזכר ברישום הבעלות "כבוד קדושת שמו מו"ה חיים נ"י".
ספר קבלה זה נחשב מאד אצל גדולי החסידות ומובא רבות בספרי ראשוני החסידות. "ושמעתי מפי מגידי אמת אשר כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"ם בעל המחבר שו"ע וספר התניא ציוה לקרות בחיבוריו היקרים" (מהסכמת רבי שמעון מנשה חייקין לפירושו של המחבר למסכת אבות שנדפס בתר"ע).
המחבר, רבי אברהם אזולאי (ש"ל-ת"ד) נולד בפאס שבמרוקו. עלה לארץ ישראל ודר בחברון. בשנת שע"ט נמלט לעזה מחמת מגיפה, שם חיבר את ספרו זה בחמשה שבועות בלבד. הספר ברובו הוא ליקוט ועריכה של תורת הרמ"ק שבאותם ימים היתה עדיין בכתבי-יד, ומיעוטו מכתבי האר"י. הספר נדפס לראשונה בשנת תמ"ה בשני דפוסים במקביל, באמשטרדם ובזולצבאך, ובשנית בסלאוויטא בשנת תקנ"ד.
[6], פז; ח, ח-יא, יא-לד, [1] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרע חסר משוקם בשוליים הפנימיים של דף השער, עם פגיעות בטקסט מצדו השני של הדף. סימני עש, חלקם משוקמים. חיתוך דפים בשוליים העליונים עם פגיעות בכותרות הדפים במקומות רבים. חותמות. כריכת עור חדשה.

תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, עם פירוש רש"י ותוספות, רא"ש ופירוש המשניות להרמב"ם, חידושי הלכות למהרש"א והגהות רבי ישעיה ברלין. סלאוויטא, [תקפ"א 1821]. דפוס רבי משה שפירא.
מהדורה בפורמט מוקטן (לדרכים), כל שני עמודים מהווים עמוד אחד של מהדורות התלמוד הרגילות. המהרש"א נדפס בשולי העמודים. שם הספר ומקום הדפוס בדיו אדומה.
בפורמט זה נדפסו באותן שנים מספר מסכתות בודדות ולא סט שלם של התלמוד.
[69], עד-פח דף. 22 ס"מ. נייר תכלכל. מצב בינוני-טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר סידורו של שבת, חלקים ראשון ושני, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ. זיטומיר, תר"ט-תר"י 1849. דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. שני חלקים בכרך אחד.
שער נפרד לכל חלק.
שני חלקים בכרך אחד. 138; 87 עמ'. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (כתמים כהים במספר דפים). קרעים בדף השער, משוקמים בהדבקת נייר. קרעים במספר דפים נוספים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים. כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, וקונטרס אוצרות חיים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. זיטומיר, תרי"ז-תרי"ח 1857. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.
בחלק א, סימן כז, נדפסה שאלה שנשלחה ממעז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" - הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מעז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התוארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).
שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.
רישומי בעלות בשער: "מספרי הרב הגאון הצדיק מהר"י קוקעס זצלה"ה הגאב"ד דק"ק ברעזין פלך מינסק" [רבי יוסף קוקעס, שימש כרב במספר קהילות באזור מוהילב ומינסק, בשנת תרס"ח התמנה לרבה של ברעזין, בעל "עדות ביהוסף" ו"עלי הגיון"].
84; 151 עמ'. 33.5 ס"מ. שני שערים לכל חלק ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" (סך הכל חמישה שערים). דף ג נכרך בטעות אחרי דף ד. חלק מהאותיות בדף השער הראשון נדפסו בדיו אדומה. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים רבים. סימני עש וקרעים קלים בשני דפי השער הראשונים. חותמת. רישומים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 341.

ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. זיטומיר, תרכ"ג 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבה, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
[1], קיז דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 19.