ספר מעשה רב, הנהגות רבינו הגר"א מווילנא, מאת רבי יששכר דוב בער מווילנא. ווילנא והורודנא, תקצ"ב 1832. מהדורה ראשונה.
שני שערים.
מהדורה ראשונה של אחד הספרים החשובים אודות מנהגי הגר"א. עם הסכמות רבי חיים מוולוז'ין, רבי אברהם אבלי מווילנא ורבי אברהם דאנציג בעל ה"חיי אדם". בספר מפורטים מנהגיו ופסיקותיו של הגר"א, על פי עדות אישית של תלמידיו. הספר נערך ויצא לאור על ידי רבי יששכר דוב בער מווילנא, שהסתמך על מה שראה בעצמו ועל תיעוד בכתב-ידו של רבי סעדיה, תלמיד הגר"א, שלא מש מתוך אוהל רבו שנים רבות (ראה בהרחבה במסגרת).
חותמות של "ביהמ"ד שערי ציון בחורבות ר"י החסיד בעה"ק ירושלם תוב"ב", ורישום (קצוץ) בכתב יד גבאי בית המדרש: "...והתנה בפירוש קודם נדבתו שי[---] בחד"א [בחתיכא דאיסורא] חמור שלא יוציאו שום אדם חוץ מבהמ"ד הנז'[כר] כ"א ברשות המשגיחים ע"פ התנאים המבוארים בתקנות הספרים ושלום על ישראל". [בית המדרש "שערי ציון" הוא אחד מבתי הכנסת האשכנזים הראשונים שנבנו בירושלים במאה ה-19. בעליית תלמידי הגר"א לירושלים בראשית המאה ה-19 חודשה חצר האשכנזים העתיקה בעיר, שעמדה בחורבנה מאז ימי עליית רבי יהודה החסיד. קודם בנייתו של בית הכנסת הגדול "בית יעקב", הידוע בכינויו "החורבה" (שנבנה רק בשנים תרי"ז-תרכ"ד), נבנו שני בתי מדרש - הראשון היה "בית המדרש מנחם ציון" שנבנה בשנת תקצ"ז, והשני הוא "בית המדרש שערי ציון" שנבנה בשנת תרי"ד, והיה בו אוצר ספרים גדול].
חותמות בעלות רבות של רבי "מרדכי דובער ב"ר דוד... מבייאלע מפוילין - בעה"ק ירושלים תובב"א" [רבי מרדכי דובער וכטפויגל, מעסקני החסד בירושלים בשנות התר"פ-תר"צ].
[3], 67 עמ'. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש בשערים ובדפים הראשונים. הדבקת נייר בשולי דף השער הראשון (עם פגיעה במסגרת). חיתוך שוליים עם פגיעה במסגרת השער השני ובטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 808.

מעשה רב - הלכה למעשה
החיבור "מעשה רב", בו נאספו ולוקטו הנהגותיו ופסקיו של הגר"א בענייני הלכה שונים, מבוסס על עבודתם של שני אנשים: האחד, רבי סעדיה ב"ר נתן נטע, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ששימש אותו נאמנה במשך שנים רבות; והשני, רבי יששכר בער ב"ר תנחום, שזכה להיות מרואי פני הגר"א, שימש כמו"ץ בווילנא והיה מגבאי ומנהלי קלויז הגר"א בווילנא.
הבסיס העיקרי של "מעשה רב" הוא הנהגות הגר"א שנכתבו על ידי תלמידו ומשמשו רבי סעדיה, שתיעד את דרכו של הגר"א ואת הנהגותיו כפי שראה בעיניו. בהקדמתו ל"מעשה רב" מספר רבי יששכר בער כי קיבל את כתביו של רבי סעדיה, שעלה בינתיים לארץ ישראל ונפטר שם, מבנו של רבי סעדיה: "...ואיזה מהם אשר המה בכתובים מהרב החסיד המנוח מוהר"ר סעדי' ז"ל שנפטר בשם טוב בירושלים עיר הקדש תוב"ב אשר לא מש מתוך אהלו של רבינו זצ"ל זה שנים רבות ונשתלחו לי מבנו היושב בארץ מגורי אביו...". רבי יששכר בער ערך את החיבור והוסיף דברים נוספים ששמע מגדולי תלמידי הגר"א.
"מעשה רב" נחשב כמקור נאמן להנהגת הגר"א, ודבריו נידונים בכל מקום בספרי גדולי הפוסקים בדורות האחרונים. כך גם הגאון בעל "חפץ חיים" מרבה להביאו בספרו "משנה ברורה", ומסתמך עליו כסמכות הלכתית מובהקת - הלכה למעשה.
על הספר בהרחבה ועל נוסחיו השונים וההוספות לו, ראה: הרב דוד קמנצקי, הספר 'מעשה רב' וסמכותו, תורת הגר"א, ירושלים תשע"ח, עמ' קכז-קפב.

קונטרס (16 עמ' כתובים) בכתב-יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד, תר"ס בקירוב].
קטע מתוך דרשות לחודש אלול ולעשרת ימי תשובה. כתיבה אוטוגרפית של ה"בן איש חי", עם מחיקות, תיקונים והוספות בין השורות. התוכן נדפס בשינויי עריכה בספרו "בן איש חיל" (חלק ב, ירושלים תר"ע, דרוש א' לשבת תשובה), ונראה שלפנינו הנוסח הראשון של הדברים שנכתב בעת הכנת הדרשות. בסוף אחד הקטעים (דף [6/א]), הוסיף ה"בן איש חי" בקשת "שמירה": "א-ל ש-ד-י יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו תמיד אכי"ר [=אמן כן יהי רצון]".
הקונטרס שלפנינו מתחיל באמצע סיפור על נסיך ווילנא, שרצה בעת ייסוד העיר לשחוט ולהקריב נער, בן-יחיד לאמו, בעקבות דברי החוזים בכוכבים, והנער אותו ביקש להקריב התווכח עמו בדברי חידות ופתרונותיהם (הסיפור הנ"ל מובא גם בספרו "נפלאים מעשיך", מעשה סא). ה"בן איש חי" עושה שימוש בסיפור זה בדרך הדרוש ומעורר על נחיצות התשובה בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה: "...ואנכי הרחבתי בדברים ועשיתי להם מטעמים, ועתה נביטה בשאלות הנער ופתרונם... ואמרתי בזה טעם נכון...".
בדף האחרון מביא ה"בן איש חי" משל לדברי המוסר שבדרשתו, עפ"י סיפור עממי-סאטירי שפורסם בעתונות אותה תקופה: "ואמשיל משל על זה כמעשה אשר הובאה במכ"ע הנקרא שעשועים (אב תרנ"ט)" - אודות חותן כילי ורע עין שחתנו החכם השיב לו כגמולו (ראה להלן ציטוט הסיפור - הסיפור הנ"ל נמצא בעתון "גן שעשועים", שנה ראשונה, גליון 23, ליק, י"ג אב תרנ"ט, עמ' 7).
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
[8] דף, כתובים משני צדיהם. 13.5 ס"מ. מצב טוב. מעט קרעים ובלאי. כריכת עור חדשה. נתון בקופסת קרטון מהודרת.

"יום לשנה, יום לשנה!!!"
"ואמשיל משל על זה כמעשה אשר הובאה במכ"ע [במכתב-עתי] הנקרא שעשועים (אב תרנ"ט): איש אחד כילי ורע עין לקח חתן לבתו ויבטיחו בשעת התנאים של הנדונייא לתת לו מזונות על שולחנו עשר שנים רצופות. ויהי כי עברו עשרה ימים אחר החתונה ויקרא לחתנו וילחש לו באזנו לאמר, דע לך חתני יקירי כי אני דרכי 'יום לשנה', כפי החשבון שעשה הקב"ה עם יחזקאל הע"ה [הנביא עליו השלום] בשכבו ש"ץ יום על צד שמאל וארבעים יום על צד ימין, באומרו לו 'יום לשנה יום לשנה נתתיו לך' [יחזקאל ד, ד-ו], ועל כן באלו העשרה ימים שהיית אוכל על שולחני ספו תמו מזונותיך עשר שנים אשר הבטחתי לך.
ויען החתן ויאמר, צדקת חותני יקירי בזה החשבון, כי גם אנכי חשבוני כך, וחשבתי את עשרת הימים האלה לעשר שנים, ונמצא עתה אני ישבתי עם בתך עשר שנים ולא ילדה לי עדיין, ושורת הדין מחייבת שצריך לגרשה כדי לישא אשה אחרת, והנני מוכן עתה ללכת לב"ד לכתוב לה ספר כריתות כדת, ע"כ".
(העתקה מדברי רבינו יוסף חיים, בכתב היד שלפנינו)