מחזור כפי מנהג ק"ק רומא, עם פירוש קמחא דאבישונא, חלק ראשון - תפילות לימות החול, לשבתות ולמועדים, הגדה של פסח, מסכת אבות עם פירוש הרמב"ם ועם פירוש "אביר הרופאים הרב רבינו עובדיה מספורנו יצ"ו". בולוניה, [ש'-ש"א 1540]. [דפוס מנחם בן אברהם ממודינא, יחיאל בן שלמה מרוינה ודן אריה בן שלמה חיים ממונצילצי]. מהדורה ראשונה של פירוש רבי עובדיה ספורנו למסכת אבות, שנדפסה בחייו.
מן המחזורים החשובים שנדפסו באיטליה. מהדורה ראשונה של הפירוש "קמחא דאבישונא", ביאור מקיף על התפילות והפיוטים, מאת רבי יוחנן ב"ר יוסף טריוויש [הפירוש נדפס בעילום שמו; על טפסים שונים של מחזור זה, שבחלקם נדפס במפורש שמו של מחבר הפירוש, ראה: אלכסנדר מארכס, ר' יוסף איש ארלי ור' יוחנן טריוויש, קובץ מדעי לזכר משה שור, ניו-יורק תש"ה, עמ' 193-194; יצחק ריבקינד, דקדוקי סופרים, קרית ספר, ד, תרפ"ז-תרפ"ח, עמ' 274-275].
בדפי המחזור הגהות רבות בכתיבה איטלקית עתיקה, מחכם לא מזוהה, מתקופת ההדפסה. מספר הגהות מכותבים נוספים. כמעט כל ההגהות קצוצות, חלקן דהויות, עם פגיעה בטקסט. בהגהות מוזכרים ספרים שיצאו לאור באותה תקופה (כגון: ספר מאור עינים לרבי עזריה מן האדומים, דרך חיים ועבודת המקדש למהר"ם די לונזאנו, ביאור האזהרות לרבי יוסף הלועז, ועוד). הכותב מביא מנהגים שונים ונוסחאות תפלה, מוסיף דברים מסברתו ובשם בני דורו [לדוגמה: "כבר אמרו שצריך להיות חתימה... ולפי דעתי... בנוסח הספרדים"; "...הוגד לי [ש]היה אומר הגאון המופלא [פרו]בינצאלו זצ"ל..."; "כך... כמוהר"ר פנחס יצ"ו", "הגירסא הנכונה לפי דעתי היא...", ועוד].
חלק ראשון בלבד. [200] דף. 29 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, חלק מהדפים במצב טוב או בינוני וחלקם במצב בינוני-גרוע. כתמים. כתמי רטיבות. בלאי רב בחלק מהדפים. נזקי עש. קרעים גסים רבים בדף השער ובכעשרים מהדפים הראשונים, עם פגיעה וחסרון במסגרת השער ובטקסט. קרעים רבים בדפים נוספים באמצע הכרך ובדף האחרון. הדבקות נייר לשיקום בחלק מהמקומות, לעיתים עם פגיעות בטקסט. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה ובלויה, עם פגמים.
בבולוניה נדפסו פחות מעשרים ספרים עבריים, מחזור זה הוא מהאחרונים שבהם.

סידור שער השמים - תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, ספר תהלים ומעמדות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" - מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ - השל"ה הקדוש. עם לקט דינים והנהגות, מאת העורך והמו"ל רבי אברהם סגל הורוויץ מפוזן, נין המחבר. אמשטרדם, [תע"ז 1717]. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
שער נפרד לספר תהלים ושער נפרד לסדר מעמדות (השערים הראשונים חסרים).
רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".
התפילות בסידור נדפסו רובן בנוסח אשכנז, למעט חלק מהתפילות שנדפסו בנוסח האשכנזי ובנוסח הספרדי זה לצד זה. דבר זה נעשה ע"פ צוואת המחבר בעל השל"ה שנדפסה בתחילת הסידור (אך למעשה העורך והמו"ל לא הכניס את כל הוראות המחבר בעניין שינויי הנוסחאות בגוף הסידור).
התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם, כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (ווארשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב - אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזו לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל 'שני לוחות הברית', והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".
מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 2, פרק א).
מספר הגהות בכתב-יד, מכמה כותבים (אחת מהן חתומה: "הק' שלמה בכמהר"[-?]")
עותק חסר. שני כרכים. כרך ראשון: [3], ד-רלט דף. חסרים [2] דפי השער הראשונים (הושלמו בצילום). כרך שני: רמ-שלה; קלט; קל; [1], מט דף. חסרים שלושה דפים אחרונים (הושלמו בצילום). גודל הכרכים משתנה, כרך ראשון: 24 ס"מ; כרך שני: 20.5 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדפים רבים בשני הכרכים, חלקם עם פגיעות וחיסרון בטקסט (בעיקר בכרך השני), משוקמים במילוי ובהדבקות נייר (שני הכרכים עברו שיקום מקצועי, בכרך הראשון כ-25 דפים עם שוליים קרועים וחסרים אשר שוקמו באופן מקצועי בהשלמת נייר להשוותם לגודל שאר דפי הכרך). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכות עור חדשות מהודרות, נתונות במארז תואם.

סדר חמשה תעניות, כמנהג ק"ק ספרדים. אמשטרדם, [ת"ק 1740]. דפוס אברהם בן רפאל חזקיהו עטיאש.
מהדורה מיניאטורית.
תפילות וקריאות לצום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז בתמוז ותשעה באב.
קצט, [1] דף. כ-8 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. פגמים קלים וקמטים בשולי מספר דפים. קרעים קטנים בשני הדפים האחרונים. רישום בכתב-יד בדף אחרון. כריכת עור נאה. נתון בקופסת קרטון תואמת.

"תפלת הדרך, עם שארי תפלות מלוקטים" - סידור מיניאטורי בכתב-יד, תפילות לכל השנה. [מזרח אירופה?], תקפ"ד [1823-1824].
כרך עבה במיוחד (כ-300 דף), בגודל מיניאטורי. כתיבה מרובעת (עממית), מנוקדת. עם דינים והוראות ביידיש, באותיות צו"ר.
סידור בנוסח אשכנז. מיועד לנשיאה בדרכים (כפי שמורה שמו, ראה להלן). נכתבו בו תפילות כל ימות השנה: ימות חול, שבתות, ראשי חודשים, ימים נוראים, שלוש רגלים ועוד.
הכותר "תפלת הדרך", המצביע על ייעודו של הסידור, מופיע בסידורים בפורמט כיס שנדפסו בגרמניה ובפראג באותה תקופה, ומסתבר שאחד מהם היווה לכותב כמודל, או כמקור להעתקה.
בשער ובקולופון שבעמוד האחרון מופיעים פרטי הכותב: "צבי בן ר' יוסף", "צבי הירש דאנציג". בשער מופיעים התאריכים: "בשנת תקפ"ד לפ"ק", "כ"ב כסליו... תקפ"ד" (יתכן ותאריך זה מתייחס לתחילת הכתיבה). הקולופון בעמוד האחרון מעוטר בעיטורים פרחוניים.
רצט דף. 7 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. חלק מהדפים הוכהו מאד. קרעים וחריכת דיו במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. סימני עש בחלק מהדפים. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה, מנותקת בחלקה.

חמשה חומשי תורה עם פירושים שונים, ועם שלושה פירושים חדשים: פירוש הגר"א "אדרת אליהו" ושני פירושים על המסורה - "מנורת שלמה" ו"מנחת כליל", מאת חתן הגר"א רבי אור שרגא פייבוש ב"ר שלמה זלמן, אב"ד דוברובנא. דוברובנא, [תקס"ד 1804].
מהדורה ראשונה של פירוש הגר"א לתורה. שני חלקים בכרך אחד. בראש החלק הראשון הקדמות בניו של הגר"א.
המו"ל של מהדורה זו הוא רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דוברובנא, שבזיווגו הראשון היה חתן הגר"א. הוא צירף למהדורה את שני פירושיו: "מנורת שלמה" ו"מנחת כליל". בסוף ספר ויקרא הוא מספר על תקופת נעוריו, בה זכה להסתופף בצל הגר"א: "כד הוינא טליא טעמתי מעט דבש ונפת מתוק לחכי, מנשיקות פיו של הגאון ז"ל...".
עותק פגום. שני חלקים בכרך אחד. לפנינו כל הדפים של החלק הראשון, למעט דף א של ספר בראשית, אך הדפים נכרכו שלא כסדרם. [2], ב-נא (של ספר בראשית), מב-נד (של ספר שמות); א (של ספר ויקרא), א-מא (של ספר שמות), נב-סח (של ספר בראשית); ב-מו דף (של ספר ויקרא); נא (ספר במדבר); נד (ספר דברים); טז דף (הפטרות). (הפגינציה במקור: [2], סח; נד; מו; נא; נד; טז דף). דף א' של ספר בראשית הושלם בצילום. ללא דף השער של החלק השני (החסר בחלק מהעותקים).
41.5 ס"מ. מצב כללי בינוני, מספר דפים במצב גרוע. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרעים גדולים חסרים, עם פגיעות משמעותיות בטקסט, בדף השער ובדפים נוספים, בעיקר בתחילת הכרך. דפים אלו שוקמו באופן מקצועי במילוי והדבקת נייר, עם השלמות בצילום. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. קרעים, סימני עש ופגמים נוספים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1.