ספר יסוד יצחק, חלק ראשון - עניני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני - "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ללילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט [ליקוטים מספר הזוהר].
העותק של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב". בדף השער שתי חתימות בכתב ידו (כפי שנהג לחתום): "ייטב" [=יקותיאל יהודה טייטלבוים]. חותמת בעלות של חתנו הגה"ק "הק' יעקב יוקיל טיטיל-בוים".
האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי - הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגעט, בירת מחוז מארמארוש, והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגעט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגעט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: ספר ייטב לב על התורה, ספר ייטב פנים על המועדים, ספר רב טוב על התורה ושו"ת אבני צדק.
הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), אחיינו וחתנו של ה"ייטב לב" (בנו של הגה"ק רבי שמואל טייטלבוים אב"ד גורליץ - אחי ה"ייטב לב"). בשנת תרכ"ב נתמנה לאב"ד בערבעשט, ובשנת תרמ"ט עבר לכהן על מקום אביו כאב"ד גורליץ בגליציה. לאחר מחלוקת עם חסידי צאנז בעיר, שמינו עליהם לרב את גיסו רבי ברוך הלברשטאם (בן ה"דברי חיים" וחתן ה"ייטב לב"), עבר לכהן ברבנות וואלאווע (Wołowe, Mežhorje) ברוסיה הקרפטית, בה הקים ישיבה חשובה ונודע כאחד מגדולי האדמו"רים בדורו. מצאצאיו הסתעפו שושלות חשובות של רבנים ואדמו"רים, הממשיכים את דרכו עד היום הזה. קהילת וואלאווע בארה"ב ידועה כיום במערכת הכשרות המפוארת שלה.
[5], ה-סט דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים בדפים רבים. בלאי. קרעים חסרים בדפים הראשונים, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות קלות בטקסט מצדו השני של הדף (משוקמים במילוי נייר). חותמות שונות (מתקופות שונות). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 233.
המקובל רבי יצחק אייזיק הלוי בעל "יסוד יצחק"
מחבר הספר - המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצלו, וכדי לעשות נחת רוח לנשמתו, ציווה להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).