ספר שני לוחות הברית (של"ה), לרבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים" על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש (אגרת ב'תתנג) נכתב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"צ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שקרה בעת הדפסת המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, א', עמ' 50).
בדפי המגן רישומי בעלות מהשנים תקנ"ו ותקע"ח בחתימת "ברוך ב"ר שמעון זאב" מהעיר מילהיים (Mülheim an der Ruhr), ורישומי לידות ופטירות בכתב ידו. רישום נוסף מבנו על פטירת אביו בשנת תקפ"ז.
[4], תכב; מד; [12] דף. 29.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (כתמים כהים בחלק מהדפים, במיוחד בדפים האחרונים). בלאי, קרעים קלים וסימני-שימוש בשולי חלק מהדפים. הדבקות נייר ישנות בשוליים הפנימיים של כמה דפים. חותמות. כריכת עץ ועור מקורית מפוארת, עם אבזמי מתכת לסגירה. צידה הקדמי של הכריכה מנותק ברובו. פגמים בשולי הכריכה ובשדרה.

ספר מסילת ישרים, כולל כל עניני מוסר ויראת השם, מאת רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. [אמשטרדם, ת"ק 1740]. דפוס נפתלי הירץ רופא. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי הרמח"ל, בעת שהותו באמשטרדם (קודם שעלה לארץ ישראל).
לפי המקובל, הספר "מסילת ישרים" הינו תמצית מזוקקת וברורה של ספריו האחרים של הרמח"ל (דרך ה', דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, ועוד). דברי הספר מדודים ושקולים בפלס הלשון ועומק הדברים. רבי יחזקאל סרנא בהקדמתו למהדורת ספרו "מסילת ישרים – עם עיונים", מביא מסורת בשם הגר"א שאמר כי עד פרק י"א אין אף מילה אחת מיותרת בספר[!]. רבי ירוחם ממיר היה אומר לתלמידיו כי "ספר מסילת ישרים בנוי על כל ספרי הרמח"ל שכתב בתורת הקבלה, אלא שהוריד הענינים וקירבן ללשוננו, עד שבלומדינו אותו אנו מדַמים שיש לנו שייכות בזה" (ספר דעת חכמה ומוסר, ח"א, עמ' רמ"ט).
בהקדמת המחבר נתבאר כי הספר נתחבר לתועלת קנין חכמת המוסר ויראת השם, אשר איננה נקנית בידיעה בלבד, ואין תועלת הספר בחידוש ידיעות אשר לא נודעו קודם לכן, אלא בחזרה ושינון תמידיים, והתבוננות רבה עד אשר יקבעו הדברים פנימה בנפש האדם. ואכן, ספר זה נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר העיקרי ללימוד המוסר.
כאשר הגיע הספר לידי הגר"א מווילנא, אמר כי אור חדש ירד לעולם, ולגודל החביבות נתן בעדו רֶענְדִיל [=דינר זהב]. ר"י מאלצאן הביא בהקדמה לספר "דרך ה'" ששמע מגדולים, בשם הגר"א, שאמר כי אילו היה המחבר בחיים היה הולך ברגל לאיטליה כדי לקבל את פניו, והוא מביא עוד כי הגר"א היה רגיל לחזור עליו הרבה.
גדולי החסידות אף הם עמדו על גודל מעלת הספר וקדושת מחברו הגאון המקובל. המגיד מקוזניץ אמר כי כל המדרגות בימי נעוריו קבל מהספר מסילת ישרים. הרב הקדוש מאפטא בעל "אוהב ישראל" ורבי מנחם מענדיל מרימנוב התמידו והעמיקו בספר הקדוש מסילת ישרים, ואמרו עליו דברים נוראים ונפלאים. הרב מאפטא היה אומר כי את כיוונו הרוחני ואת חינוכו, קיבל בראש ובראשונה מהספר מסילת ישרים (ספר החסידות, עמוד קמו). רבי נחמן מברסלב היה מורה למקורבים חדשים שילמדו בספר מסילת ישרים (שיחות וסיפורים, עמ' קסז). האדמו"ר בעל "בני יששכר" כתב בהוספותיו לספר "סור מרע ועשה טוב": "...עיין בספר מסילת ישרים ותרווה צמאונך ותתן מעדנים לנפשך, מָתְּקוּ דבריו מדבש ונופת צופים". המוכיח רבי יעקב יוסף מאוסטראה (רב ייב"י) כותב בהסכמתו לספר "קל"ח פתחי חכמה" להרמח"ל (קוריץ, תקמ"ה): "ספר מסילת ישרים, דרכי ה' צדיקים ילכו בם, אשר חברו הרב הגדול איש האלוקי מ"ו משה חיים לוצאטו ז"ל, וזאת התורה אשר שם משה לפני ישראל להבין דברי חכמים וחידותם, ביושר אמריו... וגם במשה דיבר ה'...". בהקדמה לספר הנ"ל מביא המו"ל ששמע מפי רב ייב"י, בשם המגיד ממזריטש, שאמר כי "אין דורו היה כדאי להבין צדקתו ופרישותו".
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט סיפר לתלמידו הגדול רבינו ישראל מסלאנט, כי כשקיבל ברכת פרידה בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את רבינו חיים מוואלוז'ין באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מְנַהֶלְךָ".
מאז צאתו של הספר בשנת ת"ק, נדפס הספר במאות מהדורות [!], והינו עד היום ספר המוסר העיקרי בהיכלי התורה והחסידות בדורנו.
[6], סג דף. 15 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות). בלאי קל. השוליים נחתכו באופן עקום. קרעים בדפי הבטנה. רישומים בדף השער ודף הבטנה. כריכה מקורית (עץ מחופה עור, עם שדרת קלף), פגומה.

ספר צפנת פענח, דרושים על ספר שמות, ע"פ פשט רמז דרוש סוד, מאת תלמיד הבעש"ט רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה, בעל "תולדות יעקב יוסף". [קוריץ, תקמ"ב 1782]. [דפוס צבי הירש מרגליות וחתנו שמואל בן ישכר בער]. מהדורה ראשונה.
ספרי בעל ה"תולדות" הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בדבר קדושתו של הספר. המגיד ממזריטש אמר על מחברו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים[!].
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר שלפנינו: "צפנת פענח, חדש מחודש... דרושים על סדר הפרשיות בס[פר] שמות, והם דרושים נחמדים בדרך פרד"ס בכמה אופנים. חיברם הרב החסיד מוהר"ר יעקב יוסף, ול"ו רג"ל על לשונו הקדמות רבו הרב המפורסם, קדוש יאמר לו, מהר"ר ישראל בעל שם טוב. וידענו שכבר נדפס להרב הנז[כר] ס[פר] תולדות יעקב יוסף, ונותנים לו את השבח. ושם [בספר צפנת פענח] כתוב שחיבר ס[פר] בן פורת יוסף. ונדפס צפנת פענח בעיר קארעץ שנת תקמ"ב" (מערכת ספרים, אות צ'). מדברי החיד"א נראה שמכל ספריו של בעל ה"תולדות יעקב יוסף" רק ספר זה היה לפניו.
[1], צה דף. 31.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. מצב טוב. מעט כתמים ובלאי. סימני עש בודדים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים (עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון). הדבקות נייר בשולי כמה דפים. חותמת צנזורה. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 505.

ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת רבי משה חיים אפרים אשכנזי אב"ד סדילקוב, נכד הבעש"ט. קוריץ, תק"ע [1810]. מהדורה ראשונה.
מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשוניים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
הסכמות גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד רבי ישראל מקוזניץ, רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ ה"חוזה" מלובלין, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד אפטא ובעל ה"באר מים חיים". בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה".
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות מדגישים את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט", וכי הספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
[2], קיד דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. סימני עש קשים (בחלק מהדפים סימני עש רבים עם פגיעה משמעותית בטקסט). דפים וקונטרסים מנותקים. חותמות. ללא כריכה.
סטפנסקי חסידות, מס' 128.

אוסף מהדורות של הספר לבושי שרד, ביאור על השו"ע, מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל ה"ערבי נחל":
1. לבושי שרד, יורה דעה. מאהלוב, [תקע"ב 1812]. מהדורה ראשונה של חלק יורה דעה. הסכמות צדיקי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"באר מים חיים". סטפנסקי חסידות, מס' 256.
2. לבושי שרד, אורח חיים. מאהלוב, תקע"ח [1818]. מהדורה ראשונה של חלק אורח חיים. סטפנסקי חסידות, מס' 253.
3. לבושי שרד, אורח חיים. "מאהלוב, תקע"ח". מהדורת זיוף של המהדורה הראשונה (על ההבחנה ביניהן ראה: הרב יחיאל דוב ולר, מהדורות לבושי שרד וערבי נחל לרבי דוד שלמה אייבשיץ זצ"ל, קובץ זכור לאברהם, חולון תשנ"א, עמ' צו).
4. לבושי שרד, יורה דעה. הרובשוב, [תקע"ט] 1819. סטפנסקי חסידות, מס' 257. חותמת "בית עקד" של ישיבת חכמי לובלין.
5. לבושי שרד, יורה דעה. [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בקירוב]. מהדורת חיקוי של הוצאת הרובשוב תקע"ט, שנדפסה דף-על-דף כמותה (ראה: א' יערי, הדפוס העברי בהרובשוב, קרית ספר, כ, תש"ג- תש"ד, עמ' 226). סטפנסקי חסידות, מס' 259.
6. לבושי שרד, אורח חיים. זולקווא, תקצ"ו 1836. סטפנסקי חסידות, מס' 254.
7. לבושי שרד, אורח חיים, חלק א' וחלק ב'. זיטומיר, תרי"ד 1853. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של החלק השני (סימנים קמט-תרצ"ו). סטפנסקי חסידות, מס' 255.
8. לבושי שרד, יורה דעה. לבוב, [תר"י 1850 בקירוב]. חותמות "אוצר הספרים של ישיבת 'עץ חיים' דולאזין". רישומי בעלות.
9. לבושי שרד, אורח חיים. שני חלקים. זיטומיר, תרכ"ט-תר"ל.
10. ספר אוריין תליתאי – שמלה חדשה, תבואות שור ובכור שור, עם לבושי שרד. זיטומיר, תרכ"ח.
11. שלושה ספרים נפתחים – שמלה חדשה, תבואות שור, בכור שור, עם לבושי שרד ודעת קדושים. ווארשא, [תרס"ט? 1909]. ד"ס של ווארשא, תרנ"א, עם ההסכמות.
חתימות, חותמות ורישומי בעלות. הגהות במספר מקומות.
גודל ומצב משתנים.