מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove and filter and
- (-) Remove the filter the
- יואל (29) Apply יואל filter
- והגהות (29) Apply והגהות filter
- ואדמורי (29) Apply ואדמורי filter
- ואדמו (29) Apply ואדמו filter
- הישמח (29) Apply הישמח filter
- האדמור (29) Apply האדמור filter
- האדמו (29) Apply האדמו filter
- טייטלבוים (29) Apply טייטלבוים filter
- ישמח (29) Apply ישמח filter
- יד (29) Apply יד filter
- ספרים (29) Apply ספרים filter
- סיגט (29) Apply סיגט filter
- רי (29) Apply רי filter
- כתבי (29) Apply כתבי filter
- ספריית (29) Apply ספריית filter
- מסאטמר (29) Apply מסאטמר filter
- משה (29) Apply משה filter
- ספרים, (29) Apply ספרים, filter
- רבי (29) Apply רבי filter
- האדמו"ר (29) Apply האדמו"ר filter
- ה"ישמח (29) Apply ה"ישמח filter
- משה" (29) Apply משה" filter
- ואדמו"רי (29) Apply ואדמו"רי filter
- book (29) Apply book filter
- books, (29) Apply books, filter
- gloss (29) Apply gloss filter
- librari (29) Apply librari filter
- manuscript (29) Apply manuscript filter
- mosh (29) Apply mosh filter
- of (29) Apply of filter
- rebb (29) Apply rebb filter
- satmar (29) Apply satmar filter
- sighet (29) Apply sighet filter
- teitelbaum (29) Apply teitelbaum filter
- yismach (29) Apply yismach filter
- yoel (29) Apply yoel filter
- 19 (5) Apply 19 filter
- 19- (5) Apply 19- filter
- 19th (5) Apply 19th filter
- 20 (5) Apply 20 filter
- 20th (5) Apply 20th filter
- centuri (5) Apply centuri filter
- earli (5) Apply earli filter
- eretz (5) Apply eretz filter
- in (5) Apply in filter
- israel (5) Apply israel filter
- photograph (5) Apply photograph filter
- th (5) Apply th filter
שו"ת יד רמה, על ד' חלקי השו"ע וחידושי סוגיות, שני חלקים, מאת רבי משה צבי פוקס אב"ד גרוסוורדיין. אוראדיה (גרוסוורדיין), ת"ש [1939]. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.
ספר זה ניתן בפורים ת"ש כ"משלוח מנות" להאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, מאת אחד מחסידיו, שלמד בעבר אצל המחבר [שנפטר בשנת תרע"א]. בדף שלפני השער מופיעה הקדשה בכתיבה מרובעת: "לכבוד הרב הג' אבדק"ק סאטו-מארע. הספר 'יד רמ"ה', חיבור מורי ורבי הראשון, הנני שולח בתור 'משלוח מנות'. סאטו-מארע, ט"ו אדר שני ת"ש לפ"ק. יהושע דוד שווארץ".
[8], קיד דף; [2], ג-ק דף. 33 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים. כריכת עור חדשה.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.
נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
על הקדושה שבחפצי הצדיקים במשנתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר
במקומות רבים בכתביו מבאר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר את השפעת הקדושה שיש ברכושו של צדיק, ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, וזאת משום ש"כח הפועל בנפעל", כשהוא מזהיר שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.
במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה כותב האדמו"ר על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, וכי יש בכחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. על פי זאת הוא מבאר את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).
![ספר זה ינחמנו, מדרש המכילתא, עם פירושי רבי משה פרנקפורט. אמשטרדם, [תע"ב 1712]. מהדורה ראשונה. הסכמות רבי שלמה אאיליון אב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale75-public/59_1.jpg "ספר זה ינחמנו – אמשטרדם, תע\"ב – העותק של האדמו\"ר רבי יואל מסאטמר - עם")
![ספר זה ינחמנו, מדרש המכילתא, עם פירושי רבי משה פרנקפורט. אמשטרדם, [תע"ב 1712]. מהדורה ראשונה. הסכמות רבי שלמה אאיליון אב](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale75-public/59_2.jpg "ספר זה ינחמנו – אמשטרדם, תע\"ב – העותק של האדמו\"ר רבי יואל מסאטמר - עם")
ספר זה ינחמנו, מדרש המכילתא, עם פירושי רבי משה פרנקפורט. אמשטרדם, [תע"ב 1712]. מהדורה ראשונה. הסכמות רבי שלמה אאיליון אב"ד אמשטרדם, מהרשש"ך אב"ד ורנקפורט [פרנקפורט דמיין] ורבי יודא מילר מבינגא.
עותק זה הגיע מספריית האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בדף שלפני השער הקדשה משנת תשכ"ה של הרה"ח רבי חיים שנעבלג מירושלים, שהעניק את הספר לאדמו"ר ורשם את שמו ושם אמו (כ"קוויטל"): "ב"ה. חשון תשכ"ה. מתנה נתונה להוד כ"ק מרן אדמוה"ק שליט"א, מעבדו חיים בן שרה באבצא לישועה בנו"ג" [בנפש וגוף].
[1], סד דף (חסר 2 דף לאחר השער, המשך ההקדמה והסכמות). 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים גדולים בדף השער וקרעים חסרים במספר דפים בסוף, שוקמו בהדבקת נייר. חותמות. כריכה חדשה.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.
נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
על הקדושה שבחפצי הצדיקים במשנתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר
במקומות רבים בכתביו מבאר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר את השפעת הקדושה שיש ברכושו של צדיק, ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, וזאת משום ש"כח הפועל בנפעל", כשהוא מזהיר שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.
במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה כותב האדמו"ר על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, וכי יש בכחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. על פי זאת הוא מבאר את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).
ספר קיצור ציצת נובל צבי, ספר פולמוסי מאת רבי יעקב ששפורטש נגד משיח השקר שבתי צבי. אודסה, תרכ"ז 1867. מהדורה שלישית [על פי מהדורת אלטונה, תקי"ז, שנדפסה על ידי רבי יעקב עמדין היעב"ץ].
העותק בו השתמש רבות האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בעת שכתב את ספרו הידוע "ויואל משה" נגד התנועה הציונית ו"מבשרי הגאולה" השונים, לאחר הקמת מדינת ישראל.
בספר "ויואל משה" (מאמר שלש שבועות, סימן קעה) כותב האדמו"ר על רבי יעקב ששפורטש ומלחמתו במשיח השקר שבתי צבי ומזכיר את הספר שלפנינו: "...וכאשר התחילה המבוכה הנוראה מכת ש"ץ ימ"ש. בתחלה הטעה כמעט את כל העולם כולו, אף גדולים עצומים שהיו בימים ההם. והמהר"י ששפורט ז"ל שהיה אז גדול הדור בגאונות וקדושה יתירה, וראיתי מחכמי דורו שמתארים אותו בתואר הקדוש האלקי, הוא היה הראש והראשון שעמד במלחמה חזקה נגדו והפקיר את חייו נגד כל הקמים עליו בזה, וחיבר אח"כ ס' ציצת נובל צבי ד' חלקים, אשר בו יסופר כל המאורעות שעברו וחלפו בענין הש"ץ...".
בדף הבטנה (של הכריכה החדשה) מודבק מכתב אישור מאת רבי מנחם מנדל גרינברג, ה"משמש בקודש" של האדמו"ר, המעיד כי קנה את הספר "בשביל כ"ק מרן אדמו"ר מסטמר זי"ע בשנת תשי"ח, כשהיה עסוק בכתיבת ספרו הקדוש 'ויואל משה', והיה נצרך לו ספר הזה, ולמד בו בעיון לזמן רב". בשער הספר חותמות רבי "מענדל גרינבערג" הנ"ל. בדף הבטנה המקורי רשם רבי מנדל גרינברג "קוויטל" עם שמו ושם אמו, על מנת שרבו האדמו"ר יזכירו לברכה וישועה בעת לימודו בספר זה: "ניסן מנחם מענדיל בן עטיל צביא".
חותמות בעלות קודמות של רבי "אברהם גרשון אסס, חופ"ק מוש חדש יצ"ו" – רבי אברהם גרשון אַש (נפטר אדר תש"ב), אב"ד מוש חדש בליטא. לאחר שעבר לארה"ב כיהן ברבנות רידינג (פנסילבניה) והיה מראשי "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה".
[1], ג-נב דף (חסר דף ב). 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי נייר דבק. נייר דבק חומצי בשולי מספר דפים. בלאי וקרעים. חותמת. כריכת עור חדשה.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.
נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
על הקדושה שבחפצי הצדיקים במשנתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר
במקומות רבים בכתביו מבאר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר את השפעת הקדושה שיש ברכושו של צדיק, ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, וזאת משום ש"כח הפועל בנפעל", כשהוא מזהיר שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.
במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה כותב האדמו"ר על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, וכי יש בכחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. על פי זאת הוא מבאר את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).
ספר מקור חיים, דרושים למועדים וזמנים, מאת המקובל רבי שמואל ויטאל מדמשק (מהרש"ו), בנו ותלמידו של רבי חיים ויטאל (מהרח"ו). ליוורנו, [תקנ"ב 1792]. מהדורה ראשונה.
העותק בו למד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בדף הבטנה (של הכריכה החדשה) מודבק מכתב אישור מאת רבי מנחם מנדל גרינברג, ה"משמש בקודש" של האדמו"ר, המעיד כי השאיל את הספר "לכ"ק אדמו"ר מסטמר זי"ע בשנת תשי"ט, ומאד חבבו ולמד בו בעיון רב". בשער הספר חותמות בעלות של רבי "מענדל גרינבערג" הנ"ל.
[2], פו דף. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים רבים. סימני עש וקרעים, עם פגיעות בטקסט. שיקומים רבים בהדבקות נייר. חותמת. כריכה חדשה.
בשער מצוין פרט השנה "קויתי ה'", כלומר תקל"א. למעשה נדפס הספר בשנת תקנ"ב ויש לחשב את שם ההויה במלואו (כלומר האות ה' נמנית כ-26), מאחר ובית דפוסם של רבי יעקב נוניס ואיס ורפאל מילדולה החל לפעול בסביבות שנת תק"ן.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.
נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
על הקדושה שבחפצי הצדיקים במשנתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר
במקומות רבים בכתביו מבאר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר את השפעת הקדושה שיש ברכושו של צדיק, ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, וזאת משום ש"כח הפועל בנפעל", כשהוא מזהיר שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.
במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה כותב האדמו"ר על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, וכי יש בכחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. על פי זאת הוא מבאר את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).
תעודה גדולה בכתיבה קליגרפית, מעוטרת בעיטורים צבעוניים, על נייר איכותי דמוי-קלף, עם שש חתימות של ראשי הקהל: "הק' פריד הילמאן[?] רה"ק" [=ראש הקהל]; "שמואל מארמארשטיין – רהק"א"; "פינחס פריעדמאנן – רהק"ב"; "הק' דוד ליעבערמאנן – סאקרעטער" [=מזכיר]; "חיים אליעזר ווייס – קאסיער" [=גזבר]; "משה הערשקאוויטש – גבאי". עם חותמת: "אויט. ארטה. 'ספרד' איזר. קולטוסגעמיינדע קלוזש" [=הקהילה היהודית האורתודוקסית האוטונומית "ספרד", קלוז'].
בראש התעודה נכתבו בהגדלה ובאותיות צבעוניות ומעוטרות המילים "מזל טוב" ו"נזר הרבנות". כתב ההכתרה כתוב בסגנון מליצי ונפתח בראשי התיבות של שם האדמו"ר. בשולי הדף המעוטר נכתב רישום בחתימת המאייר: "הכנתיו אף עשיתיו, יצחק הכהן שווארטץ".
בכתב שלפנינו מבקשים ראשי הקהילה החסידית בקלויזנבורג – "קהל עדת הספרדים", מאת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, שיבוא לכהן בעירם כרב ואב"ד של קהילתם. המינוי בסופו של דבר לא התממש.
הרקע לכתב הרבנות: ברבנות הקהילה האורתודוכסית בעיר קלויזנבורג, כיהן בשנים תרל"ח-תרפ"ג רבי משה שמואל גלזנר, מחבר ספר "דור רביעי", מצאצאי ה"חתם סופר". הרב גלזנר היה רב אורתודוכסי ותלמיד חכם, אך לא היה מקובל על הקהילות החסידיות בעיר עקב דעותיו הציוניות והיותו אחד מראשי תנועת ה"מזרחי". העיר קלויזנבורג היתה למבצר של הציונות בטרנסילבניה. בעקבות כך התחולל פילוג בקהילה האורתודוכסית של קלויזנבורג. הפלג הקנאי, שהיה מורכב בחלקו הגדול מחסידי סיגט, רצה לייסד קהילה חדשה משלו, דבר שנאסר על פי חוקי הממשלה האוסטרו-הונגרית. אך לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, כאשר קלויזנבורג הפכה לחלק מרומניה, הותר לקבוצה הפורשת להקים קהילה חדשה משלה. וכך בעידודו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שהיה מנהיגה הרוחני של הקבוצה הפורשת, פרשה קבוצה גדולה של חסידי סיגט מהקהילה הקודמת, ויסדה לעצמה קהילה חרדית חדשה שנקראה בשם "עדת הספרדים (=חסידים מתפללי נוסח ספרד) – קלויזנבורג" [עפ"י ההגדרה החוקית של המדינה נאלצו להגדירה כקהילת "סטטוס-קוו", ולא כקהילה אורתודוכסית]. הפילוג עורר פולמוס גדול שבו היו מעורבים הרבה רבנים; חלקם דרשו לשבח, וחלקם לגנאי. משני הצדדים נדפסו כתבי פולמוס שונים.
אנשי הקהילה החדשה רצו שמנהיגם רבי יואל טייטלבוים יבוא לקלויזנבורג לכהן כרב של קהילתם [בשנת תרע"א מונה רבי יואל לרב באורשיווא, אך בתחילת מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בסטמאר]. לכן כתבו וחתמו את כתב ההכתרה המפואר שלפנינו, בו הם מזמינים את רבי יואל לבוא ולכהן ברבנות הקהילה, אך תוכנית זו לא התממשה. בסופו של דבר, שלח אליהם רבי יואל מסאטמר בשנת תרפ"ו את אחיינו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שבא לכהן כרב הקהילה החדשה בקלויזנבורג [האדמו"ר מקלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שהקים לאחר השואה את ממלכת חסידות צאנז, היה אז חתנו של האדמו"ר בעל ה"עצי חיים", רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט, אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר]. רבי יואל עצמו חזר לכהן כרב באורשיווא בשנת תרפ"ב.
[1] דף. 59.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. מודבק על נייר לחיזוק.
כרך בפורמט גדול (folio) הכולל 25 ליטוגרפיות מאת ג'וזף נאש (Joseph Nash) על-פי רישומים מאת דיוויד ווילקי (David Wilkie). הליטוגרפיות מתארות דמויות שפגש ווילקי במהלך ביקורו במזרח התיכון בשנים 1840-1841. ביניהן – סולטן האימפריה העות'מאנית, אבדילמג'יט הראשון; הנסיך הפרסי Halakoo Mirza; תושבי ערים שונות באימפריה העות'מאנית, ובהם תושביה היהודים של ירושלים (אישה עם ילדה, קבוצת נשים הקוראות בתנ"ך); דמויות לצד קשת אקה הומו; רץ תורכי המודיע על כיבוש העיר עכו; ועוד. הליטוגרפיות מתוארות וחתומות בלוח; חלקן מתוארכות.
דף השער נדפס גם הוא בדפוס ליטוגרפי. אחריו נכרך דף אשר בצדו האחד מודפסת הקדשה מאת המו"לים ובצדו השני מודפסת רשימת הלוחות.
הצייר דיוויד ווילקי (1785-1841) נולד בסקוטלנד ולמד אמנות בלונדון, שם הציג את עבודותיו בתערוכות החל משנת 1806. בשנת 1811 נבחר ווילקי לעמית האקדמיה המלכותית לאמנויות, ובשנת 1830 מונה לתפקיד ציירו הראשי של מלך הממלכה המאוחדת. ווילקי יצא למסע למזרח התיכון בשנת 1840, על מנת להתוודע לנופיה ולאתריה של ארץ הקודש ולאסוף חומרים ליצירת עבודות בנושאים תנ"כיים. במהלך מסעו צייר את דיוקנו של סולטן האימפריה העות'מאנית ודיוקנאות נוספים. בשנת 1841, בדרכו חזרה ללונדון, חלה ונפטר על סיפון אניה בסמוך לחופי גיברלטר.
[27] דף (עם דפי מגן בין הליטוגרפיות), 53 ס"מ. כריכה עם הטבעות מוזהבות, שדרה ופינות מעור (על חזיתה הכותר "Sir David Wilkie's Oriental Sketches"). מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. כמה מהדפים כהים. קמטים. קרעים בשולי חלק מהדפים. קרעים ובלאי בכריכה (בעיקר בפינות ובשדרה).
![Voyage dans le Levant, מאת M. Le C.te Forbin [Nicolas Philippe Auguste Forbin Louis]. דפוס L'imprimerie Royale, פריז, 1819.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale75-public/140_1.jpg "\"מסע אל המזרח\" – הברון דה-פורבן – שמונים ליטוגרפיות ותחריטים – פריז, 1")
![Voyage dans le Levant, מאת M. Le C.te Forbin [Nicolas Philippe Auguste Forbin Louis]. דפוס L'imprimerie Royale, פריז, 1819.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale75-public/140_2.jpg "\"מסע אל המזרח\" – הברון דה-פורבן – שמונים ליטוגרפיות ותחריטים – פריז, 1")
![Voyage dans le Levant, מאת M. Le C.te Forbin [Nicolas Philippe Auguste Forbin Louis]. דפוס L'imprimerie Royale, פריז, 1819.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale75-public/140_3.jpg "\"מסע אל המזרח\" – הברון דה-פורבן – שמונים ליטוגרפיות ותחריטים – פריז, 1")
ספר מסע בפורמט ענק (atlas folio) המתעד את מסעו של הברון לואי ניקולא פיליפ אוגוסט דה-פורבן אל ארצות המזרח הקרוב – החל ביוון, לאורך חופי הים התיכון, ברחבי ארץ ישראל וכלה במצרים. חלקו הראשון של הספר מתאר את מסעו של דה-פורבן, ובחלקו השני נדפסו 70 ליטוגרפיות על פי ציוריהם של ציירים רבים, שמונה תצריבי אקווטינטה על פי רישומים בצבעי מים מאת דה-פורבן ושני תחריטים המציגים את התוכנית האדריכלית של כנסיית הקבר ושרטוטים של הפירמידה הגדולה בגיזה, של ממצאים ארכאולוגיים ושל הקטקומבות באי מילו.
על-פי Charles Brunet Jacques, הספר נדפס ב-325 עותקים.
בתצריבי האקווטינטה ובליטוגרפיות נראים עתיקות, נופים ומראות מחיי היום-יום בערים ואתרים שונים ברחבי המזרח: אתרים קדושים ותושבים בירושלים, בבית לחם, בעכו, ביפו, באשקלון ובעזה; הפירמידות ועתיקות אחרות במצרים; מראות באתונה, בקונסטנטינופול, באלכסנדריה ובקהיר; ועוד. הליטוגרפיות, מאת גודפרואה אנגלמן (Godfroy Engelmann), הוכנו על-פי ציוריהם של קרל ורנה (Carle Vernet), הוראס ורנה (Jean-Horace Vernet Émile), ז'אן אונורה פרגונאר (Jean-Honoré Fragonard), קלוד תיינון (Claude Thiénon), ז'אן פייר גרנז'ה (Jean-Pierre Granger), ואחרים. תצריבי האקווטינטה הוכנו בידי פיליבר לואי דבוקור (Philibert-Louis Debucourt).
הברון לואי ניקולא פיליפ אוגוסט דה-פורבן (1779-1841), צייר נאו-קלאסי בהכשרתו, התמנה לתפקיד אוצר מוזיאון הלובר בשנת 1816. בסמוך למינויו, בשנת 1817, יצא דה-פורבן בראש משלחת אל המזרח, כדי לרכוש עתיקות עבור המוזיאון (בהן פסל האלה סֶחְמֶת המוצג בלובר). עם חברי המשלחת נמנו, בין היתר, מהנדס, קרטוגרף וציירים.
[4] דף, 132 עמ'; 78, [2] לוחות, 72 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, ובהם כתמי חלודה וכתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי הדפים, כמה קרעים בינוניים בשולי הלוחות. קרע ארוך בלוח מס' 10, משוקם. קרע לרוחב לוח מס' 18, מחוזק בנייר דבק. פגעי תילוע מעטים בשולי הדפים. קמטים. כרוך בכריכת עור חדשה.
בשנת 1864 הוביל הדוכס דה לינס (Honoré Théodore Paul Joseph d'Albert, duc de Luynes, 1802-1867), הומניסט, נומיסמט ואספן צרפתי, שוחר אמנות וצילום, משלחת מחקר לארץ ישראל וסביבותיה. עם חברי המשלחת נמנו הגיאולוג לואי לרדה (Louis Lardet), הרופא וחוקר הטבע גוסטב קומב (Gustave Combe) וקצין הימיה והצלם החובב לואי וין (Louis Vignes), ששימש כצלם המשלחת. המשלחת ערכה מדידות וסקרים באזור ים המלח וביצעה מחקרים באתרים היסטוריים הנזכרים במקרא. במהלך העבודה תיעד וין במצלמתו את האתרים השונים, שחלקם לא צולמו מעולם לפני כן.
החומר הרב שאספה המשלחת – מן המחקרים המקיפים ביותר שנערכו באזור ים המלח במאה ה-19 – נדפס רק כעשור לאחר שובה לצרפת. לשלושת כרכי הספר הסוקר את עבודתה וממצאיה של המשלחת נוסף כרך לוחות ובו רפרודוקציות איכותיות (פוטוגרבורות) של תצלומיו של וין. את הרפרודוקציות יצר הצלם הצרפתי שארל נגרה (Charles Nègre), מחלוצי הצילום, אמן-פוטוגרבורה שעבודותיו נודעו באיכותן ובדיוקן. נגרה נבחר לעבודה בעקבות תחרות צילום שיזם הדוכס דה לינס, ובה הוצגו שיטות פוטו-מכניות להדפסת תצלומים בספרים (על אף שנגרה לא זכה בתחרות, הדוכס העדיף את שיטתו על פני השיטה הזוכה – הפוטוליטוגרפיה). לצד חשיבותו בתולדות חקר המזרח התיכון, נחשב ספר זה לאבן דרך בהתפתחות הצילום וספרי הצילום.
לפנינו המהדורה הראשונה של הספר המתעד את מסע המחקר של הדוכס דה לינס – שני כרכי טקסט (ובהם שלושת החלקים) וכרך לוחות. כולל 102 לוחות: 64 פוטוגרבורות, מפות וליטוגרפיות.
בחלקו הראשון של הספר נדפסה סקירה של ממצאי המשלחת מאת הדוכס. בחלק השני נדפסה סקירה מאת לואי וין, ולצדה סקירה של מסע מחקר נוסף במימון הדוכס דה לינס, שערכו האדריכל כריסטופר אדוארד מוס (Mauss) והצלם אנרי סובר (Henri Sauvaire) מכרכ לשובכ שבירדן. בחלקים אלו שלושה לוחות – מבט על מצודת כרכ (ליטוגרפיה על-פי תצלום מאת סובר), מפת שובכ ומפה (מקופלת) של מסלול המסע מכרכ לשובכ.
החלק השלישי מוקדש בעיקר למחקר גאולוגי ופלאונטולוגי וכולל 14 לוחות ליטוגרפיה – מפה גיאולוגית של אזור ים המלח (לוח כפול, צבעוני) ולוחות המציגים חתכים גאולוגיים, מאובנים, קונכיות, ועוד.
כרך הלוחות כולל שלושה לוחות לא ממוספרים, ובהם מפה (מקופלת) של אזור ים המלח; 18 לוחות ממוספרים – ארבע מפות וארבע עשרה ליטוגרפיות על-פי תצלומים מאת לואי וין ואנרי סובר; ו-64 לוחות ממוספרים – פוטוגרבורות מעשה ידי שארל נגרה, על-פי תצלומים מאת לואי וין, המתעדים אתרים בצידון, צור, ג'נין, שכם, בית אל, ירושלים, יריחו (לוח כפול – מבט על מנזר מר סבא), ים המלח, עיראק אל-אמיר, עיון מוסא, פטרה, ועוד.
שלושה כרכים. כרך א' (חלקים 1-2): [4] דף, 388 עמ'; [3] דף, 182 עמ', [1] דף, 183-222 עמ', [3] דף + [3] לוחות. כרך ב' (חלק 3): [2] דף, VI, 326 עמ' + 14 לוחות. כרך ג': [3], 18, 64 לוחות. 36 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (בדפי הטקסט ובלוחות). כתמים כהים בכמה דפים ולוחות. מעט קרעים. פגמים קלים בכמה לוחות. לוח אחד (בכרך ג') מנותק. נקבי תילוע קטנים בשוליים הפנימיים של חלק מהלוחות (בכרך ג'. ללא פגיעה בהדפסים). כריכות שונות, עם כתמים ופגמים. כרך א' בכריכה מחופה בד אדום, עם שדרת עור (כותר הספר מוטבע בזהב על השדרה); כרך ב' בכריכת קרטון עם שדרת עור (השדרה קרועה וחלקה העליון מנותק. לוח הכריכה האחורי מנותק). כריכת כרך ג' שוקמה כולה בציפוי דמוי עור.
ספרות: History Turns Space into Place: A French Voyage to the Dead Sea Basin in 1864, מאת Isotta Poggi. בתוך: Jerusalem Quarterly, גיליון 82, בהוצאת המכון ללימודים פלסטיניים, ירושלים, 2020, עמ' 23-37.
.JPG "אוסף גדול של ספרי מסע לארץ ישראל – אנגליה וארה\"ב, המאות ה-19 וה-20 – מ")
.JPG "אוסף גדול של ספרי מסע לארץ ישראל – אנגליה וארה\"ב, המאות ה-19 וה-20 – מ")
.JPG?itok=WLbbFjPH)
.JPG?itok=1ivf4ddC)
אוסף מגוון של ספרים, רובם חוברו בידי חוקרים ונוסעים שביקרו בארץ ישראל במאה ה-19 – תור הזהב של ספרות הנוסעים לארץ – ובראשית המאה ה-20 וכוללים תיעוד רחב היקף של הארץ על מגוון פניה. ברבים מהם נדפסו מפות, איורים ותצלומים של הארץ, של נופיה ושל תושביה.
בין הספרים: • Journal of a Tour in the Holy Land, in May and June, 1840 – יומן המסע בארץ ישראל של ליידי אגרטון ובעלה, הדוכס ה-I של אילסמיר פרנסיס אגרטון, בחודשים מאי-יוני 1840 (לונדון, 1841). • The Holy City, or Historical and Topographical Notices of Jerusalem, מאת George Williams (לונדון, 1845). • A Pilgrimage to The Land of My Fathers, מאת Moses Margoliouth (לונדון, 1850). • Domestic Life in Palestine [חיי היום יום בארץ ישראל], מאת מרי אליזה רוג'רס (לונדון, 1863). • "מכתב גלוי, אל השר הצדיק סיר משה מונטיפיורי, ונלווה אליו ספר ישיבת ארבעים יום בארץ הקדושה" (לונדון, 1877). • Moab, Ammon and Gilead מאת Albernon Heber-Percy (לונדון, 1896; עם הקדשת המחבר?). • חוברות רבעון הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund Quarterly Statement) מהשנים 1869-1900, 1906, 1911-1914. • Birds of Arabia [ציפורי ערב], מאת Richard Meinertzhagen (אדינבורו ולונדון, 1954). • וספרים רבים נוספים מאת חוקרים, נוסעים וצליינים שביקרו בארץ ישראל.
כ-290 כרכים. כמה מהספרים מופיעים בשני עותקים או במהדורות שונות. גודל ומצב משתנים.
הספרים לא נבדקו בעיון והם נמכרים כמות שהם.
33 אלבומי מזכרת מכיבוש ירושלים בידי הבריטים. רובם כוללים תמונות של אתרים ברחבי הארץ, ובירושלים בפרט (תצלומים ואיורים, חלקם בצבע), וסידורי פרחים מיובשים, וכרוכים בכריכות עץ זית. בחזית חלק מהכריכות מגולפת כיפת הסלע.
אמנות ייבוש הפרחים החלה להתפתח בירושלים באמצע המאה ה-19 בקירוב. תוך זמן קצר הפך ייצור אלבומי הפרחים המיובשים לתעשייה משגשגת שסיפקה פרנסה למגוון אומנים מקומיים ולסוחרי המזכרות. בתחילה נוצרו האלבומים בעיקר עבור תיירים נוצרים וכללו, לצד הפרחים המיובשים, הדפסים המציגים את האתרים הקדושים להם. את אלבום הפרחים המיובשים העברי הראשון הוציא לאור ההיסטוריון והסופר זאב יעבץ בסוף המאה ה-19, ולאחר מכן נדפסו אלבומים בהוצאת אברהם משה לונץ.
עם כיבוש ירושלים בידי הצבא הבריטי בדצמבר 1917 גדל היקף התיירות לארץ ישראל ועמו הביקוש למזכרות. בתקופה זו הופצו אלבומים רבים שעוצבו כמזכרות מיום הכיבוש. אלבומים אלה נמכרו לחיילים הבריטים שלקחו חלק במערכה על ארץ ישראל ולתיירים הרבים. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה דעכה תעשיית ייצור האלבומים עד שגוועה לחלוטין ונשכחה.
בין האלבומים באוסף שלפנינו:
• Souvenir of the British Occupation, 9th December 1917 Flowers and Views of the Holy Land, – אלבומים בהוצאת יצחק חגיז, דפוס א. ל. מונזון, ובהם תריסר ליטוגרפיות המציגות את הר ציון, הכותל המערבי, קבר רחל ואתרים נוספים בירושלים ובסביבותיה, וכן נופים בטבריה, יפו, חברון, יריחו וערים נוספות. מול כל אחת מהליטוגרפיות הודבקו פרחים מיובשים שנאספו באתרים השונים.
שבעה אלבומים בגודל 13X8.5 ס"מ בקירוב, עם ליטוגרפיות זהות וסידורי פרחים שונים ואלבום אחד בגודל 16.5X10 ס"מ בקירוב. כולם כרוכים בכריכות עץ זית מעוטרות; ברובן מגולפת כיפת הסלע. על אחת הכריכות מופיעים הכתובת "בצלאל ירושלם" ואיור של מגדל דוד.
• פרחים ותמונות מארץ-הקדושה / Flowers and Views of the Holy Land – אלבום בהוצאת "בית מסחר והוצאת ספרים מענדל פריעדמאן ושות'" (Emanuel Friedman), ירושלים. כולל תריסר ציורים צבעוניים ו-11 סידורי פרחים מיובשים. בגב כריכת עץ הזית מופיע סמל "השמש העולה" של צבא אוסטרליה, עם הכתובת "Australian Commonwealth Military Forces".
• in Jerusalem Album Souvenir Entrance of the British and Allied Troops– שלושה אלבומים, ובהם עשר תמונות מיום כיבוש ירושלים (הגנרל ווטסון עובר לראשונה בשער יפו, הגנרל אלנבי מקריא את "הצהרת ירושלים", ועוד) ותשעה סידורי פרחים מיובשים. לאלבומים כריכות שונות, שתיים מהן עשויות עץ זית.
• Palestine by Word and Illustration, בעריכת אברהם משה לונץ – אלבום ובו תמונות של אתרים בארץ ישראל בליווי קטעי הסבר על האתרים (אנגלית). על העטיפה הקדמית נדפסה הכתובת "Souvenir of the Occupation of Jerusalem…" ("מזכרת מכיבוש ירושלים").
• ועוד.
33 אלבומים (בהם מהדורות זהות הנבדלות בכריכה או בסידורי הפרחים). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים נוספים. שלושה מהאלבומים אינם שלמים.