מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove in filter in
- and (9) Apply and filter
- the (8) Apply the filter
- book (7) Apply book filter
- print (7) Apply print filter
- ארץ (5) Apply ארץ filter
- ספרי (5) Apply ספרי filter
- מסע (5) Apply מסע filter
- ישראל (5) Apply ישראל filter
- ובראשית (5) Apply ובראשית filter
- המאה (5) Apply המאה filter
- במאה (5) Apply במאה filter
- ותמונות (5) Apply ותמונות filter
- ה-20 (5) Apply ה-20 filter
- 19 (5) Apply 19 filter
- 19- (5) Apply 19- filter
- 19th (5) Apply 19th filter
- 20 (5) Apply 20 filter
- 20th (5) Apply 20th filter
- centuri (5) Apply centuri filter
- earli (5) Apply earli filter
- eretz (5) Apply eretz filter
- israel (5) Apply israel filter
- photograph (5) Apply photograph filter
- th (5) Apply th filter
- travelogu (5) Apply travelogu filter
- סלאוויטא (4) Apply סלאוויטא filter
- וזיטומיר (4) Apply וזיטומיר filter
- דפוסי (4) Apply דפוסי filter
- slavita (4) Apply slavita filter
- zhitomir (4) Apply zhitomir filter
- הודו (3) Apply הודו filter
- ששון (3) Apply ששון filter
- ספרים (3) Apply ספרים filter
- מכתבים, (3) Apply מכתבים, filter
- מכתבים (3) Apply מכתבים filter
- מדפוסי (3) Apply מדפוסי filter
- ששון: (3) Apply ששון: filter
- אוסף (3) Apply אוסף filter
- collect (3) Apply collect filter
- collection: (3) Apply collection: filter
- india (3) Apply india filter
- letter (3) Apply letter filter
- letters, (3) Apply letters, filter
- sassoon (3) Apply sassoon filter
מציג 1 - 12 of 12
![סדר סליחות, כמנהג פולין קטן ופולין גדול. סלאוויטא, [תקע"ט 1819]. דפוס רבי משה שפירא, הרב מסלאוויטא.
בשולי הדפים הגהות](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale75-public/12_1.jpg "סליחות כמנהג פולין – סלאוויטא, תקע\"ט – הגהות חשובות בכתב יד")
![סדר סליחות, כמנהג פולין קטן ופולין גדול. סלאוויטא, [תקע"ט 1819]. דפוס רבי משה שפירא, הרב מסלאוויטא.
בשולי הדפים הגהות](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale75-public/12_2.jpg "סליחות כמנהג פולין – סלאוויטא, תקע\"ט – הגהות חשובות בכתב יד")
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
סדר סליחות, כמנהג פולין קטן ופולין גדול. סלאוויטא, [תקע"ט 1819]. דפוס רבי משה שפירא, הרב מסלאוויטא.
בשולי הדפים הגהות פרשניות ארוכות בכתב-יד [כתיבה אשכנזית, אופיינית למאה ה-19]. בהגהה בדף ב/1 – מקשה הכותב על אחד הביאורים ומציין כי "...בתשובה למדינות רוסיא הארכתי בזה". בהגהה אחרת (דף ח/2), הוא מציין לדברי תשובות הגאונים שנדפסו ב"זכרון לראשונים" (ברלין, תרמ"ז). לא ידוע לנו מי הכותב, אך נראה שהוא היה רב תלמיד חכם מופלג, ואף השיב מכתבי שו"ת למדינות אחרות.
רישומים שונים ביידיש ובאותיות לטיניות בדפי המגן ובדפים נוספים (ממספר כותבים. בכתיבה שונה מזו של כותב ההגהות).
סליחות בהדפסה נאה באותיות גדולות. מעלת המהדורה מוזכרת בשער: "כמתכונת סליחות הראשונים.... בהדפסה על אותיות גדולות, נראים בעליל... בין ביום ובין בלילה... וכמה טובה מכופלת שהצגנו מסודרים סליחות האמורות דבר יום ביומו, כגון סליחות של ערב יום כיפור ושל יום כיפור, בלי חפש מחופש ציונים הבאים ממקום אחר".
[1], ב-עד דף. 22.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים רבים (בעיקר בדפים הראשונים). קרעים ונזקי עש, עם פגיעות בטקסט במספר מילים (שיקום בנייר דבק לא-חומצי). כריכה חדשה.
בשולי הדפים הגהות פרשניות ארוכות בכתב-יד [כתיבה אשכנזית, אופיינית למאה ה-19]. בהגהה בדף ב/1 – מקשה הכותב על אחד הביאורים ומציין כי "...בתשובה למדינות רוסיא הארכתי בזה". בהגהה אחרת (דף ח/2), הוא מציין לדברי תשובות הגאונים שנדפסו ב"זכרון לראשונים" (ברלין, תרמ"ז). לא ידוע לנו מי הכותב, אך נראה שהוא היה רב תלמיד חכם מופלג, ואף השיב מכתבי שו"ת למדינות אחרות.
רישומים שונים ביידיש ובאותיות לטיניות בדפי המגן ובדפים נוספים (ממספר כותבים. בכתיבה שונה מזו של כותב ההגהות).
סליחות בהדפסה נאה באותיות גדולות. מעלת המהדורה מוזכרת בשער: "כמתכונת סליחות הראשונים.... בהדפסה על אותיות גדולות, נראים בעליל... בין ביום ובין בלילה... וכמה טובה מכופלת שהצגנו מסודרים סליחות האמורות דבר יום ביומו, כגון סליחות של ערב יום כיפור ושל יום כיפור, בלי חפש מחופש ציונים הבאים ממקום אחר".
[1], ב-עד דף. 22.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים רבים (בעיקר בדפים הראשונים). קרעים ונזקי עש, עם פגיעות בטקסט במספר מילים (שיקום בנייר דבק לא-חומצי). כריכה חדשה.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $12,000
נמכר ב: $23,750
כולל עמלת קונה
סידור כמנהג ספרד, תקוני שבת עם דרך החיים, שני חלקים. זיטומיר, תר"ך 1860. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא.
בתחילת החלק הראשון שני שערים. שער נוסף לחלק השני.
סידורו של רבי משה מזאלושין (עפ"י מהדורת ווארשא תקפ"ז ומהדורת יוזעפף תר"ב). מהדורה דומה לזו כבר נדפסה בזיטומיר בשנת תרי"ח 1857. המהדורה שלפנינו משנת תר"ך אינה רשומה במפעל הביבליוגרפיה.
[4], 428 עמ'; [2], 431-684 עמ'. 21.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט (הספר שוקם באופן מקצועי במילוי נייר, והפגיעות לא ניכרות כל כך). כריכת עור חדשה.
סידור נדיר במיוחד. גם ממהדורתו הקודמת (זיטומיר, תרי"ח) ידועים רק עותקים בודדים בעולם.
בתחילת החלק הראשון שני שערים. שער נוסף לחלק השני.
סידורו של רבי משה מזאלושין (עפ"י מהדורת ווארשא תקפ"ז ומהדורת יוזעפף תר"ב). מהדורה דומה לזו כבר נדפסה בזיטומיר בשנת תרי"ח 1857. המהדורה שלפנינו משנת תר"ך אינה רשומה במפעל הביבליוגרפיה.
[4], 428 עמ'; [2], 431-684 עמ'. 21.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט (הספר שוקם באופן מקצועי במילוי נייר, והפגיעות לא ניכרות כל כך). כריכת עור חדשה.
סידור נדיר במיוחד. גם ממהדורתו הקודמת (זיטומיר, תרי"ח) ידועים רק עותקים בודדים בעולם.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
ספר תהלים, דגלי הודיה והמצוה, עם סדר מעמדות מהרב הקדוש מאפטא. זיטומיר, תרכ"ו 1866. דפוס רבי אריה ליב שפירא נכד הרב מסלאוויטא.
שני שערים. בשער הראשון הדגשת השם "ירושלים" בדיו אדומה. שער נוסף לסדר מעמדות. סדר מעמדות בעותק שלפנינו אינו שלם.
בראש הספר הסכמות רבות מרבני ארץ ישראל ורשימת מנויים נרחבת מארץ ישראל ומרוסיה (כוללת שמות רבים של רבנים ואדמו"רים ידועים).
בתחילת סדר מעמדות רשימה נוספת של מנויים (ארבעת בניו של האדמו"ר רבי יצחק מסקווירא ועוד). לפני ספר התהילים מופיע: "סדר נטילת ידיים העולה במקום מקוה, מהרב המגיד... מו"ה מרדכי... טשטארנביל... מהבעש"ט...".
440, 221-225, [11]; [4], 50 עמ' (במקור: 440, 221-225, [11]; [4], 112, 57-64, 61-64, 28 עמ'). חסרים 102 עמ'. כל הדפים החסרים הם מסדר מעמדות, ספר התהלים שלם. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, חלקם כהים. קרעים ופגמים בשני דפי השער ובדפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט במקומות בודדים, משוקמים בשיקום מקצועי. כריכת עור חדשה.
שני שערים. בשער הראשון הדגשת השם "ירושלים" בדיו אדומה. שער נוסף לסדר מעמדות. סדר מעמדות בעותק שלפנינו אינו שלם.
בראש הספר הסכמות רבות מרבני ארץ ישראל ורשימת מנויים נרחבת מארץ ישראל ומרוסיה (כוללת שמות רבים של רבנים ואדמו"רים ידועים).
בתחילת סדר מעמדות רשימה נוספת של מנויים (ארבעת בניו של האדמו"ר רבי יצחק מסקווירא ועוד). לפני ספר התהילים מופיע: "סדר נטילת ידיים העולה במקום מקוה, מהרב המגיד... מו"ה מרדכי... טשטארנביל... מהבעש"ט...".
440, 221-225, [11]; [4], 50 עמ' (במקור: 440, 221-225, [11]; [4], 112, 57-64, 61-64, 28 עמ'). חסרים 102 עמ'. כל הדפים החסרים הם מסדר מעמדות, ספר התהלים שלם. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, חלקם כהים. קרעים ופגמים בשני דפי השער ובדפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט במקומות בודדים, משוקמים בשיקום מקצועי. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $4,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $5,750
כולל עמלת קונה
אחד עשר קונטרסי תחינות לנשים, בשפת היידיש, שנדפסו בזיטומיר בדפוס האחים שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא (מלבד קונטרס אחד שנדפס בדפוס שאדאוו). בעמודי השער מופיעה הדפוסת (פרטי הדפוס והמדפיסים) או חלקה באותיות קריליות.
• תחנה שבת. זיטומיר, [תרי"ז] 1857. דפוס האחים שפירא.
• תחנה פון ראש חודש בענטשין, שרה, רבקה, רחל, לאה. זיטומיר, [תרי"ח] 1858. דפוס האחים שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה בקשה [לאומרה בזמן שבאים לבית הכנסת]. זיטומיר, [תרכ"א] 1861. דפוס האחים שפירא. נייר ירקרק. הדפים נכרכו בסדר משובש (במספור העמודים חסרים המספרים 23-24, אך נראה שזו קפיצה במספור ולא חסרון). אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמהות. זיטומיר, [תרכ"א] 1861. דפוס האחים שפירא. נייר ירקרק. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחינות מקרא קודש, תחינות לברכת החודש, עם מועדי מולדות החודשים. זיטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס האחים שפירא. רשימות מולדות לשנים תרכ"ג-תרכ"ז, עם טקסט ביידיש להקראה בבית הכנסת. עותק חסר. 34 עמ' (חסרים עמ' 35-45). בעותק שמופיע בקטלוג הספריה הלאומית חסר דף השער.
• תחנה קודם התפלה. זיטומיר, [תרכ"ג] 1863. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחינה ברכות הנרות, סדר ברכות הנרות לנשים, עם תחינות לימים נוראים ולשלושה רגלים, מאת רבי "ישראל ג"ב [גולדברגר] מאיווניצא". זיטומיר, תרכ"ד [1864. דפוס שפירא]. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט.
• תחנה קול בכיות, הובאה מארץ ישראל, מאת מרת הענא בת יהודה. זיטומיר, [תרכ"ד] 1864. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמרי שפר, שש תחינות חדשות לאומרן במועדים שונים, מאת רבי ישראל ג"ב [גולדברגר] מאיווניצא. זיטומיר, תרכ"ד [1864]. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית. קרעים גדולים חסרים (בכמה מקומות חסרון של קרוב למחצית הדף), עם חיסרון ופגיעה בטקסט. יתכן וחסר דף אחד או יותר.
• פרעגיר תחנה. זיטומיר, תרכ"ד 1864. דפוס רבי אריה ליב שפירא. טז דף. חסר בסופו. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמהות לראש חודש אלול. זיטומיר, [תרכ"ו] 1866. דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
אחד עשר קונטרסים. 14-16 ס"מ. מצב משתנה. כתמים. בלאי וקרעים במקומות שונים. כריכות חדשות.
• תחנה שבת. זיטומיר, [תרי"ז] 1857. דפוס האחים שפירא.
• תחנה פון ראש חודש בענטשין, שרה, רבקה, רחל, לאה. זיטומיר, [תרי"ח] 1858. דפוס האחים שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה בקשה [לאומרה בזמן שבאים לבית הכנסת]. זיטומיר, [תרכ"א] 1861. דפוס האחים שפירא. נייר ירקרק. הדפים נכרכו בסדר משובש (במספור העמודים חסרים המספרים 23-24, אך נראה שזו קפיצה במספור ולא חסרון). אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמהות. זיטומיר, [תרכ"א] 1861. דפוס האחים שפירא. נייר ירקרק. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחינות מקרא קודש, תחינות לברכת החודש, עם מועדי מולדות החודשים. זיטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס האחים שפירא. רשימות מולדות לשנים תרכ"ג-תרכ"ז, עם טקסט ביידיש להקראה בבית הכנסת. עותק חסר. 34 עמ' (חסרים עמ' 35-45). בעותק שמופיע בקטלוג הספריה הלאומית חסר דף השער.
• תחנה קודם התפלה. זיטומיר, [תרכ"ג] 1863. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחינה ברכות הנרות, סדר ברכות הנרות לנשים, עם תחינות לימים נוראים ולשלושה רגלים, מאת רבי "ישראל ג"ב [גולדברגר] מאיווניצא". זיטומיר, תרכ"ד [1864. דפוס שפירא]. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט.
• תחנה קול בכיות, הובאה מארץ ישראל, מאת מרת הענא בת יהודה. זיטומיר, [תרכ"ד] 1864. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמרי שפר, שש תחינות חדשות לאומרן במועדים שונים, מאת רבי ישראל ג"ב [גולדברגר] מאיווניצא. זיטומיר, תרכ"ד [1864]. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית. קרעים גדולים חסרים (בכמה מקומות חסרון של קרוב למחצית הדף), עם חיסרון ופגיעה בטקסט. יתכן וחסר דף אחד או יותר.
• פרעגיר תחנה. זיטומיר, תרכ"ד 1864. דפוס רבי אריה ליב שפירא. טז דף. חסר בסופו. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמהות לראש חודש אלול. זיטומיר, [תרכ"ו] 1866. דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
אחד עשר קונטרסים. 14-16 ס"מ. מצב משתנה. כתמים. בלאי וקרעים במקומות שונים. כריכות חדשות.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $10,000
הערכה: $12,000 - $15,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של פריטי דפוס, ספרים וחוברות, ולוחות שנה, שנדפסו בדפוסי בומביי שבהודו, במשך תקופה של כמאה שנה, מראשית הדפוס העברי בבומביי בשנת תר"א (1841), ועד אמצע המאה ה-20. עברית, ערבית-יהודית ומראטהי.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-120 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה.
באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בבומביי, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל קרוב למחצית מן הכותרים שנדפסו בבומביי, ועוד עשרות לוחות שנה שנדפסו שם (חלקם מאוירים). כולל מגוון ספרים שנדפסו לקהילת "בני ישראל" בבומביי וספרי קהילת יוצאי בגדאד בעיר. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בומביי, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בומביי). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • מחזור לימי הסליחות והתרת נדרים. בומביי, [תר"א 1841]. דפוס ליטוגרפי. הספר העברי הראשון שנדפס בבומביי. יערי, מס' 90. • הגדה של פסח עם שרח [תרגום] ערבי. בומביי, [תרט"ז 1856 בקירוב]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 7. • ספר חנוך לנער. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 9. • ספר הפזמונים. בומביי, [תרט"ז 1856]. ליטוגרפיה על נייר כחול. יערי, מס' 11. • שרח רות. [בומביי, תרי"ט 1859]. הספר הראשון שנדפס בדפוס רגיל בבומביי. יערי, מס' 15. • "וביום שמחתכם ובמועדיכם" – דף מודפס בליטוגרפיה. [תר"מ 1880 בערך]. יערי, מס' 23. • Prayer For the Jews in Rusia, "תפלה ליום תענית צבור... על צרת אחינו בני ישראל בארץ רוסיא...". בומביי, [תרמ"ב 1882]. יערי, מס' 104. • "תפלה להתפלל יחד כל חוסי בצל ממשלת בריטאניא". בומביי, [תרע"ד 1914]. יערי, מס' 83. • ספר יערת הדבש, אוצר השרשים וערוך, מאת רבי יחזקאל יעקב רחמים. בומביי, [תר"ן] 1890. בראש הספר נדפס במלואו ספר "שמות הצדיקים" שחיבר רבי נתן מברסלב. יערי, מס' 64. • תפלת החודש – The Daily Prayers, סידור כמנהג ק"ק ספרדים, בתרגום למראטהי. בומביי, [תרצ"ד] 1934. יערי, מס' 142. עותק מפואר, עם הטבעה מוזהבת על הכריכה "רחל אשת דוד עזרא... Calcutta". • ועוד.
הדפוס העברי בבומביי נוסד בעקבות התפתחות שתי הקהילות היהודיות בעיר: התחיה הדתית של קהילת יהודי "בני ישראל", והקהילה השניה של יהודים יוצאי בגדאד ובראשם ר' דוד ששון. כך ניתן לחלק את הספרים שנדפסו בעיר לכאלה שנדפסו עבור "בני ישראל", וכאלה שנדפסו עבור יוצאי בגדאד. ארבעת הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי, בין השנים תר"א-תרי"ג, נדפסו ע"י יהודים מקוצ'ין שהתיישבו בעיר, וכולם מיועדים לקהילת "בני ישראל". בשנת תרט"ו החלה "חברת בית דוד" של יהודי בגדאד להדפיס אף היא ספרים. במשך שנים רבות השתמשו בבומביי רק בטכניקת דפוס-אבן (ליטוגרפיה). אמנם בשנת תרי"ט נעשה ניסיון לייסד דפוס בלט ע"י "המחבר אותיות הצעיר בנימין יצחק אשכנזי", שחתך או יצק את האותיות בעצמו והדפיס בהן את הספר "שרח רות בלשון ערבי", אך זו היתה ההדפסה היחידה בדפוס בלט ואחריה נשארה בומביי בלי בית דפוס קבוע עוד עשרים ושתיים שנה, עד שנת תרמ"ב. החל משנת תרמ"ב נוסדו בבומביי מספר דפוסים, העיקריים שבהם: דפוס The Bombay Education Society's Press שבו נדפסו גם ספרי "בני ישראל" וגם ספרי יהודי בגדאד (נוסד תרמ"ב), דפוס יחזקאל בנימין פינכר - The Anglo-Jewish and Vernacular Press (נוסד תרמ"ד), דפוס יחזקאל שם טוב דוד - Hebrew and English Press (נוסד תרמ"ז), דפוס יהודה דוד אשכנזי ובנו (נוסד תר"ס).
56 כותרים (ב-59 כרכים) ו-5 דפים בודדים, 61 לוחות שנה, ו-3 כרטיסים עם זמני תפילות. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-120 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה.
באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בבומביי, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל קרוב למחצית מן הכותרים שנדפסו בבומביי, ועוד עשרות לוחות שנה שנדפסו שם (חלקם מאוירים). כולל מגוון ספרים שנדפסו לקהילת "בני ישראל" בבומביי וספרי קהילת יוצאי בגדאד בעיר. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בומביי, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בומביי). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • מחזור לימי הסליחות והתרת נדרים. בומביי, [תר"א 1841]. דפוס ליטוגרפי. הספר העברי הראשון שנדפס בבומביי. יערי, מס' 90. • הגדה של פסח עם שרח [תרגום] ערבי. בומביי, [תרט"ז 1856 בקירוב]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 7. • ספר חנוך לנער. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 9. • ספר הפזמונים. בומביי, [תרט"ז 1856]. ליטוגרפיה על נייר כחול. יערי, מס' 11. • שרח רות. [בומביי, תרי"ט 1859]. הספר הראשון שנדפס בדפוס רגיל בבומביי. יערי, מס' 15. • "וביום שמחתכם ובמועדיכם" – דף מודפס בליטוגרפיה. [תר"מ 1880 בערך]. יערי, מס' 23. • Prayer For the Jews in Rusia, "תפלה ליום תענית צבור... על צרת אחינו בני ישראל בארץ רוסיא...". בומביי, [תרמ"ב 1882]. יערי, מס' 104. • "תפלה להתפלל יחד כל חוסי בצל ממשלת בריטאניא". בומביי, [תרע"ד 1914]. יערי, מס' 83. • ספר יערת הדבש, אוצר השרשים וערוך, מאת רבי יחזקאל יעקב רחמים. בומביי, [תר"ן] 1890. בראש הספר נדפס במלואו ספר "שמות הצדיקים" שחיבר רבי נתן מברסלב. יערי, מס' 64. • תפלת החודש – The Daily Prayers, סידור כמנהג ק"ק ספרדים, בתרגום למראטהי. בומביי, [תרצ"ד] 1934. יערי, מס' 142. עותק מפואר, עם הטבעה מוזהבת על הכריכה "רחל אשת דוד עזרא... Calcutta". • ועוד.
הדפוס העברי בבומביי נוסד בעקבות התפתחות שתי הקהילות היהודיות בעיר: התחיה הדתית של קהילת יהודי "בני ישראל", והקהילה השניה של יהודים יוצאי בגדאד ובראשם ר' דוד ששון. כך ניתן לחלק את הספרים שנדפסו בעיר לכאלה שנדפסו עבור "בני ישראל", וכאלה שנדפסו עבור יוצאי בגדאד. ארבעת הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי, בין השנים תר"א-תרי"ג, נדפסו ע"י יהודים מקוצ'ין שהתיישבו בעיר, וכולם מיועדים לקהילת "בני ישראל". בשנת תרט"ו החלה "חברת בית דוד" של יהודי בגדאד להדפיס אף היא ספרים. במשך שנים רבות השתמשו בבומביי רק בטכניקת דפוס-אבן (ליטוגרפיה). אמנם בשנת תרי"ט נעשה ניסיון לייסד דפוס בלט ע"י "המחבר אותיות הצעיר בנימין יצחק אשכנזי", שחתך או יצק את האותיות בעצמו והדפיס בהן את הספר "שרח רות בלשון ערבי", אך זו היתה ההדפסה היחידה בדפוס בלט ואחריה נשארה בומביי בלי בית דפוס קבוע עוד עשרים ושתיים שנה, עד שנת תרמ"ב. החל משנת תרמ"ב נוסדו בבומביי מספר דפוסים, העיקריים שבהם: דפוס The Bombay Education Society's Press שבו נדפסו גם ספרי "בני ישראל" וגם ספרי יהודי בגדאד (נוסד תרמ"ב), דפוס יחזקאל בנימין פינכר - The Anglo-Jewish and Vernacular Press (נוסד תרמ"ד), דפוס יחזקאל שם טוב דוד - Hebrew and English Press (נוסד תרמ"ז), דפוס יהודה דוד אשכנזי ובנו (נוסד תר"ס).
56 כותרים (ב-59 כרכים) ו-5 דפים בודדים, 61 לוחות שנה, ו-3 כרטיסים עם זמני תפילות. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
אוסף ששון: מכתבים, ספרים מדפוסי הודו
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $7,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של ספרים, חוברות ופריטי דפוס שונים, שנדפסו בדפוסי כלכתה שבהודו במשך תקופה של כמאה שנה, מראשית הדפוס העברי בכלכתה בשנת תר"א (1840), ועד אמצע המאה ה-20.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בכלכתה, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל את מרבית הספרים שנדפסו בעיר בשנים הראשונות להקמתו – שנות הארבעים של המאה ה-19 (לפנינו 22 מתוך 26 הספרים הראשונים שנדפסו בכלכתה ע"י ר' אלעזר עראקי. מס' 1, 3-7, 9-10, 12-17, 19-26 ברשימת יערי), וכמחצית מן הכותרים שנדפסו בכלל בכלכתה. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי כלכתה, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, כלכתה). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • ספר שיר השירים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום לערבית-יהודית. כלכתה, [תר"א 1840]. יערי, מס' 1. הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה בכלכתה. באותה שנה נדפס ספר שערי קדושה [בדפוס רגיל] ע"י המדפיס ר' אלעזר עראקי. לפי יערי, מסתבר כי ספר שיר השירים קדם להקמת דפוס עראקי. מאז לא נדפס בכלכתה ספר נוסף בליטוגרפיה עד שנת תרל"א. • מסכת אבות, עם תרגום בערבית-יהודית. כלכתה, [תר"ד 1844]. יערי, מס' 15. נדפס על נייר כחלחל. • ספר רזיאל המלאך. כלכתה, [תר"ה 1845]. יערי, מס' 17. נדפס על נייר כחלחל. • קונטרס אמרי שבת, "לברר... איסור הליכות מסלת הברזל בעגלות הקיטור בשבת (נקרא בלשון אנגליז ריל וויה Rail Way)...", מאת רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין] "שד"ר מעה"ק צפת". כלכתה, [תרל"ד 1874]. יערי, מס' 29. • קוואנין בית הכנסת מגן דוד תכב"ץ [תקנות בית הכנסת מגן דוד בערבית-יהודית]. כלכתה, [תרנ"ד 1894]. יערי, מס' 82. • ספר האחלמה, פתרון חלומות. כלכתה, תרמ"ד [1844]. כתב-יד בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 117. • דף בדפוס ליטוגרפי, עם הפיוט "מלך המפואר ברום הודו ואין צור בלעדו", מאת "בהכ"נ מגן דוד תכב"ץ ביום ראש חודש טבת תרפ"ד". נדפס לכבוד ר' אליהו משה דוויך הכהן במלאת חמישים שנה לרבנותו בביהכנ"ס מגן דוד בכלכתה. יערי, מס' 119.• דף בדפוס ליטוגרפי, בדיו מוזהבת, עם הפיוט "אל רחום שמך, אל חנוך שמך...". יערי, מס' 120. [כלכתה, ללא שנה]. • חוברת בדפוס ליטוגרפי, הפטרת תשעה באב, עם תרגום בערבית-יהודית, מאת "שלום יהושע עראקי הכהן ס"ט מלמד תינוקות כלכתה". [שנה לא ידועה]. יערי, מס' 123. • לוח ללימוד א"ב לילדים, עם הפסוקים שמע ישראל, ועוד. דפוס ליטוגרפי. [כלכתה, תר"ן]. יערי, מס' 124. • "תחל שנה וברכותיה", שני דפים מודפסים בדפוס ליטוגרפי, עם ה"סימנים" לליל ראש השנה. [כלכתה, ללא שנה]. יערי, מס' 132-133. • "תפלה נאה ומסוגל[ת] לאמרה קודם ואחר הדלקת נרות שבת קודש וימים טובים". [כלכתה, ללא שנה]. קונטרס בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 134. • חוברות תפילה לאירועים שונים (לכבוד המלכה ויקטוריה, להכתרת המלך ג'ורג', ועוד). • כרטיסים עם זמני תפילות בבית הכנסת. • לוחות שנה בפורמט גדול, לתליה על קיר. • ועוד.
את הדפוס העברי הראשון בכלכתה הקים יהודי ממוצא תימני בשם ר' אלעזר עראקי הכהן. בשנת תר"א יסד את בית דפוסו, שפעל עד שנת תרי"ז. הספרים שהדפיס מצטיינים בהידור, אף ביחס לספרים עבריים שנדפסו באירופה, ועל אחת כמה וכמה ביחס לדפוס קטן במקום נידח. נראה כי הוא יצק בעצמו את האותיות, ואכן צורת האות שלו שונה מאותיות דפוסים אחרים באירופה. כתימני השתדל להדפיס את ספרי חכמי תימן, ביניהם ספרי ההלכה של המהרי"ץ שנדפסו על ידו לראשונה, ושירי משוררי תימן ב"ספר הפזמונים". ר' אלעזר עראקי לא היה בעל מלאכה בלבד, אלא תלמיד חכם ואיש ספר, שערך, הגיה והתקין את החיבורים שהדפיס ובין היתר תרגם את ההגדה של פסח שנדפסה אצלו, ואף הוסיף עשרים ושנים מפיוטיו ב"ספר הפזמונים" שהדפיס. סמל הדפוס שמופיע בספריו הוא צורת ידי כהנים עם השם "עראקי" או "עראקי כ"ץ". עראקי חדל מלהדפיס בשנת תרי"ז בשל העדר שוק רחב מספיק לספריו. רוב הספרים שהדפיס עראקי נמצאים באוסף שלפנינו.
מלאכת הדפוס העברי התחדשה לאחר מכן רק בשנת תרל"א, ע"י המדפיס יחזקאל בן סלימאן חנין, שהדפיס בסך הכל עשרה ספרים (בהם שני ספרים מאת שד"ר צפת רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין). באוסף שלפנינו ששה ספרים מדפוסו.
בשנת תרמ"א הקים רב בית הכנסת "מגן דוד" בכלכתה, רבי אליהו בן משה דוויך הכהן, בית דפוס משלו בעיר. מאחר והיה כהן וראה עצמו כממשיך של המדפיס הראשון עראקי, התקין לעצמו סמל דומה לזה של עראקי, עם צורת ידי כהנים. בבית דפוסו הדפיס ששה ספרים. באוסף שלפנינו ארבעה ספרים מתוכם.
בשנת תרמ"ח הקים רבי שלמה בן עבאד תווינא מבגדאד, את בית דפוסו בכלכתה. רבי שלמה תווינא היה תלמיד חכם מופלג, וכבר קודם הגיעו להודו, הדפיס ספרים בבגדאד. בבית דפוסו נדפסו ספרים רבים, ביניהם חיבורים רבים של רבי שלמה תווינא עצמו. בית דפוסו היה בית הדפוס הגדול האחרון בהודו, ופעילותו נפסקה בשנת תרס"ב בערך. באוסף שלפנינו 27 ספרים מדפוס תווינא.
במקביל לדפוסים הממוסדים, נעשו בכלכתה מספר הדפסות עממיות בדפוס-אבן (ליטוגרפיה). כבר בשנת תר"א, השנה שבה נוסד בכלכתא הדפוס העברי הראשון, הדפיס יצחק בן יעקב מבגדאד ספר שיר השירים עם תרגום יונתן ותרגום בערבית-יהודית בליטוגרפיה. כשנוסד דפוס עראקי לא נזקקו עוד לליטוגרפיה והדפסה ליטוגרפית שניה נעשתה רק בשנת תרל"א, ולאחר מכן במהלך השנים נעשו הדפסות נוספות. באוסף שלפנינו 11 פריטים שנדפסו בליטוגרפיה.
73 ספרים, חוברות וקונטרסים, 20 לוחות שנה (כרטיסי קרטון, חוברות, ולוחות קיר), 8 דפים בודדים (חלקם בדפוס ליטוגרפי. אחד קרוע וחסר ברובו), 7 כרטיסים עם זמני תפילות. סה"כ 108 פריטים. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בכלכתה, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל את מרבית הספרים שנדפסו בעיר בשנים הראשונות להקמתו – שנות הארבעים של המאה ה-19 (לפנינו 22 מתוך 26 הספרים הראשונים שנדפסו בכלכתה ע"י ר' אלעזר עראקי. מס' 1, 3-7, 9-10, 12-17, 19-26 ברשימת יערי), וכמחצית מן הכותרים שנדפסו בכלל בכלכתה. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי כלכתה, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, כלכתה). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • ספר שיר השירים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום לערבית-יהודית. כלכתה, [תר"א 1840]. יערי, מס' 1. הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה בכלכתה. באותה שנה נדפס ספר שערי קדושה [בדפוס רגיל] ע"י המדפיס ר' אלעזר עראקי. לפי יערי, מסתבר כי ספר שיר השירים קדם להקמת דפוס עראקי. מאז לא נדפס בכלכתה ספר נוסף בליטוגרפיה עד שנת תרל"א. • מסכת אבות, עם תרגום בערבית-יהודית. כלכתה, [תר"ד 1844]. יערי, מס' 15. נדפס על נייר כחלחל. • ספר רזיאל המלאך. כלכתה, [תר"ה 1845]. יערי, מס' 17. נדפס על נייר כחלחל. • קונטרס אמרי שבת, "לברר... איסור הליכות מסלת הברזל בעגלות הקיטור בשבת (נקרא בלשון אנגליז ריל וויה Rail Way)...", מאת רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין] "שד"ר מעה"ק צפת". כלכתה, [תרל"ד 1874]. יערי, מס' 29. • קוואנין בית הכנסת מגן דוד תכב"ץ [תקנות בית הכנסת מגן דוד בערבית-יהודית]. כלכתה, [תרנ"ד 1894]. יערי, מס' 82. • ספר האחלמה, פתרון חלומות. כלכתה, תרמ"ד [1844]. כתב-יד בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 117. • דף בדפוס ליטוגרפי, עם הפיוט "מלך המפואר ברום הודו ואין צור בלעדו", מאת "בהכ"נ מגן דוד תכב"ץ ביום ראש חודש טבת תרפ"ד". נדפס לכבוד ר' אליהו משה דוויך הכהן במלאת חמישים שנה לרבנותו בביהכנ"ס מגן דוד בכלכתה. יערי, מס' 119.• דף בדפוס ליטוגרפי, בדיו מוזהבת, עם הפיוט "אל רחום שמך, אל חנוך שמך...". יערי, מס' 120. [כלכתה, ללא שנה]. • חוברת בדפוס ליטוגרפי, הפטרת תשעה באב, עם תרגום בערבית-יהודית, מאת "שלום יהושע עראקי הכהן ס"ט מלמד תינוקות כלכתה". [שנה לא ידועה]. יערי, מס' 123. • לוח ללימוד א"ב לילדים, עם הפסוקים שמע ישראל, ועוד. דפוס ליטוגרפי. [כלכתה, תר"ן]. יערי, מס' 124. • "תחל שנה וברכותיה", שני דפים מודפסים בדפוס ליטוגרפי, עם ה"סימנים" לליל ראש השנה. [כלכתה, ללא שנה]. יערי, מס' 132-133. • "תפלה נאה ומסוגל[ת] לאמרה קודם ואחר הדלקת נרות שבת קודש וימים טובים". [כלכתה, ללא שנה]. קונטרס בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 134. • חוברות תפילה לאירועים שונים (לכבוד המלכה ויקטוריה, להכתרת המלך ג'ורג', ועוד). • כרטיסים עם זמני תפילות בבית הכנסת. • לוחות שנה בפורמט גדול, לתליה על קיר. • ועוד.
את הדפוס העברי הראשון בכלכתה הקים יהודי ממוצא תימני בשם ר' אלעזר עראקי הכהן. בשנת תר"א יסד את בית דפוסו, שפעל עד שנת תרי"ז. הספרים שהדפיס מצטיינים בהידור, אף ביחס לספרים עבריים שנדפסו באירופה, ועל אחת כמה וכמה ביחס לדפוס קטן במקום נידח. נראה כי הוא יצק בעצמו את האותיות, ואכן צורת האות שלו שונה מאותיות דפוסים אחרים באירופה. כתימני השתדל להדפיס את ספרי חכמי תימן, ביניהם ספרי ההלכה של המהרי"ץ שנדפסו על ידו לראשונה, ושירי משוררי תימן ב"ספר הפזמונים". ר' אלעזר עראקי לא היה בעל מלאכה בלבד, אלא תלמיד חכם ואיש ספר, שערך, הגיה והתקין את החיבורים שהדפיס ובין היתר תרגם את ההגדה של פסח שנדפסה אצלו, ואף הוסיף עשרים ושנים מפיוטיו ב"ספר הפזמונים" שהדפיס. סמל הדפוס שמופיע בספריו הוא צורת ידי כהנים עם השם "עראקי" או "עראקי כ"ץ". עראקי חדל מלהדפיס בשנת תרי"ז בשל העדר שוק רחב מספיק לספריו. רוב הספרים שהדפיס עראקי נמצאים באוסף שלפנינו.
מלאכת הדפוס העברי התחדשה לאחר מכן רק בשנת תרל"א, ע"י המדפיס יחזקאל בן סלימאן חנין, שהדפיס בסך הכל עשרה ספרים (בהם שני ספרים מאת שד"ר צפת רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין). באוסף שלפנינו ששה ספרים מדפוסו.
בשנת תרמ"א הקים רב בית הכנסת "מגן דוד" בכלכתה, רבי אליהו בן משה דוויך הכהן, בית דפוס משלו בעיר. מאחר והיה כהן וראה עצמו כממשיך של המדפיס הראשון עראקי, התקין לעצמו סמל דומה לזה של עראקי, עם צורת ידי כהנים. בבית דפוסו הדפיס ששה ספרים. באוסף שלפנינו ארבעה ספרים מתוכם.
בשנת תרמ"ח הקים רבי שלמה בן עבאד תווינא מבגדאד, את בית דפוסו בכלכתה. רבי שלמה תווינא היה תלמיד חכם מופלג, וכבר קודם הגיעו להודו, הדפיס ספרים בבגדאד. בבית דפוסו נדפסו ספרים רבים, ביניהם חיבורים רבים של רבי שלמה תווינא עצמו. בית דפוסו היה בית הדפוס הגדול האחרון בהודו, ופעילותו נפסקה בשנת תרס"ב בערך. באוסף שלפנינו 27 ספרים מדפוס תווינא.
במקביל לדפוסים הממוסדים, נעשו בכלכתה מספר הדפסות עממיות בדפוס-אבן (ליטוגרפיה). כבר בשנת תר"א, השנה שבה נוסד בכלכתא הדפוס העברי הראשון, הדפיס יצחק בן יעקב מבגדאד ספר שיר השירים עם תרגום יונתן ותרגום בערבית-יהודית בליטוגרפיה. כשנוסד דפוס עראקי לא נזקקו עוד לליטוגרפיה והדפסה ליטוגרפית שניה נעשתה רק בשנת תרל"א, ולאחר מכן במהלך השנים נעשו הדפסות נוספות. באוסף שלפנינו 11 פריטים שנדפסו בליטוגרפיה.
73 ספרים, חוברות וקונטרסים, 20 לוחות שנה (כרטיסי קרטון, חוברות, ולוחות קיר), 8 דפים בודדים (חלקם בדפוס ליטוגרפי. אחד קרוע וחסר ברובו), 7 כרטיסים עם זמני תפילות. סה"כ 108 פריטים. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
אוסף ששון: מכתבים, ספרים מדפוסי הודו
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של 39 אגרות, מכתבים וכתבי שד"רים, מגנזי משפחת ששון. עם חתימות רבני ארץ ישראל בשנות הת"ר [מפנה המאות ה-19 וה-20].
האוסף כולל מכתבי ברכה ותודה, בקשות עזרה, מכתבי שד"רים הנוסעים לבומביי, ועוד. חלק מהדפים מעוצבים ומקושטים בכותרות נאות ובדיו צבעונית. חתימות רבניות מסולסלות של רבני ירושלים, חברון, צפת וטבריה.
בין הפריטים:
• מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי קהילת חברון: רבי אליהו סלימאן מאני (חותמת), רבי בנימין ריבלין ורבי לוי יצחק סלונים. [ללא תאריך].
• מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי הישוב החבד"י בחברון: רבי שניאור זלמן סלונים, רבי שמעון מנשה חייקין, רבי שלמה ליב אשכנזי [אליעזרוב] ורבי שמעון הויזמן. [ללא תאריך].
• שני מכתבים מרבני טבריה בעניין השד"ר רבי דוד אסודרי. אל הגביר ר' יוסף אליה דוד עזרא ולגברת חנה כאתון עבדאללה דוד ששון מכלכותא. תר"ן. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפייא, רבי יאודה רבוח, רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי ברוך טולידאנו, רבי מכלוף הכהן, רבי שלמה בן קיקי, רבי מנשה חמווי ורבי שלמה רחמים אבואלעפייא.
• עשרה מכתבי תנחומים מאת רבני ארץ ישראל, שנשלחו בחודש ניסן תרנ"ד למרת פרחה ששון, על פטירת בעלה, ר' סלימאן דוד ששון: מכתב רבני הספרדים בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף נסים בורלא, רבי שלמה משה סוזין, רבי גבריאל שבתי ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב חכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, בחתימת רבי ששון בכ"ר משה פרסיאדו וחכמים נוספים; מכתב רבני ישיבת "מזל צומח" בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף מיוחס, רבי יעקב מרדכי הלוי, רבי שלמה יאודה פאניז'יל, רבי מורנו יחיאל בר אדון, רבי שמואל מיוחס, רבי שלמה משה סוזין ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב רבני "תלמוד תורה וישיבת תפארת ירושלם הכללית", בחתימות רבי אליהו אלעזר מזרחי, רבי חיים דוד סורנאגה ורבי שלמה משה סוזין; מכתב רבי רחמים יוסף פראנקו ראב"ד חברון; מכתב רבני הספרדים בצפת, בחתימות רבי יוסף יאודה חכים, רבי משה ממאן, רבי יעקב חי עבו, רבי אברהם חי שאקי ורבי משה יעקב; מכתב רבני טבריה, בחתימות רבי יוסף דוד אבואלעפייא (החכם באשי), רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי יאודה טולידאנו, רבי חביב חיים דוד סתהון, רבי דוד אסודרי ורבי משה אהרן ידיד הלוי (מכתב תנחומים נוסף מרבי שלום בן יצחק בכ'אש רפאל מאלג'יר).
• שלוש אגרות מרבני טבריה על שליחותו של רבי אליעזר מנצור סתהון, בשנת תרנ"ז. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפיה (חכם באשי), רבי יצחק אברהם בקריה, רבי חביב חיים סתהון, רבי אברהם אביחצירא, רבי שלמה רחמים אבואלעפיאה, רבי ברוך טולידאנו, רבי דוד יעקב ואקנין ורבי אהרן בכור אלחדיף.
• מכתב מאת רבני בגדאד, אל מרת פרחה ששון. תרנ"ט. בין החתומים: רבי שמואל אברהם שלמה, רבי ראובן יוסף יעקב, רבי משה רחמים רפאל שלום מגזע ח"ר צדקה חוצין, רבי יחזקאל עזרא יהושע הלוי, רבי יחזקאל עזרא אלייה, רבי עזרא צאלח שמואל אדם, רבי משה יעקב יחזקאל עזרא, רבי ששון ישראל יעקב ישראל, רבי שמואל אברהם.
• איגרת שליחות של שד"ר ירושלים רבי שמואל מיוחס, אל מרת פרחה ששון, מאת רבני הספרדים בירושלים. תר"ס. חותמות: רבי יעקב שאול אלישר, רבי גבריאל שבתי, רבי יוסף נשים בורלא – ראב"ד הספרדים.
• מכתב לגביר ר' יוסף אליא דוד עזרא, מאת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, המודה לו על "בזמן הקור והשלג הנורא". ירושלים, תרנ"א [1891].
• מכתב לר' יוסף אליה דוד עזרא. מאת רבני "תלמוד תורה לעדת ספרדים" בירושלים. בחתימות רבי שלמה משה סוזין, רבי יצחק הכהן, רבי אלעזר אליהו מזרחי ורבי חיים דוד סורנגה. ירושלים, תרנ"ג 1893.
• ועוד מכתבים רבים.
רשימה מפורטת של המכתבים תשלח לכל דורש.
רוב המכתבים באוסף שלפנינו נדפסו בספר "פרקים בתולדות יהדות בבל", מאת אברהם בן יעקב, ירושלים תשמ"ט, מיעוטם בספר "נחלת אבות – אסופת גנזים מבית משפחת ששון", ירושלים תשס"ז, ושלושה מהם לא נדפסו עדיין.
39 מכתבים. גודל ומצב משתנים (רובם במצב טוב).
מקור: אוסף משפחת ששון.
האוסף כולל מכתבי ברכה ותודה, בקשות עזרה, מכתבי שד"רים הנוסעים לבומביי, ועוד. חלק מהדפים מעוצבים ומקושטים בכותרות נאות ובדיו צבעונית. חתימות רבניות מסולסלות של רבני ירושלים, חברון, צפת וטבריה.
בין הפריטים:
• מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי קהילת חברון: רבי אליהו סלימאן מאני (חותמת), רבי בנימין ריבלין ורבי לוי יצחק סלונים. [ללא תאריך].
• מכתב אל ר' סלימאן דוד ששון, מאת ראשי הישוב החבד"י בחברון: רבי שניאור זלמן סלונים, רבי שמעון מנשה חייקין, רבי שלמה ליב אשכנזי [אליעזרוב] ורבי שמעון הויזמן. [ללא תאריך].
• שני מכתבים מרבני טבריה בעניין השד"ר רבי דוד אסודרי. אל הגביר ר' יוסף אליה דוד עזרא ולגברת חנה כאתון עבדאללה דוד ששון מכלכותא. תר"ן. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפייא, רבי יאודה רבוח, רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי ברוך טולידאנו, רבי מכלוף הכהן, רבי שלמה בן קיקי, רבי מנשה חמווי ורבי שלמה רחמים אבואלעפייא.
• עשרה מכתבי תנחומים מאת רבני ארץ ישראל, שנשלחו בחודש ניסן תרנ"ד למרת פרחה ששון, על פטירת בעלה, ר' סלימאן דוד ששון: מכתב רבני הספרדים בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף נסים בורלא, רבי שלמה משה סוזין, רבי גבריאל שבתי ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב חכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, בחתימת רבי ששון בכ"ר משה פרסיאדו וחכמים נוספים; מכתב רבני ישיבת "מזל צומח" בירושלים, בחתימות רבי יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), רבי יוסף מיוחס, רבי יעקב מרדכי הלוי, רבי שלמה יאודה פאניז'יל, רבי מורנו יחיאל בר אדון, רבי שמואל מיוחס, רבי שלמה משה סוזין ורבי יוסף רפאל עוזיאל; מכתב רבני "תלמוד תורה וישיבת תפארת ירושלם הכללית", בחתימות רבי אליהו אלעזר מזרחי, רבי חיים דוד סורנאגה ורבי שלמה משה סוזין; מכתב רבי רחמים יוסף פראנקו ראב"ד חברון; מכתב רבני הספרדים בצפת, בחתימות רבי יוסף יאודה חכים, רבי משה ממאן, רבי יעקב חי עבו, רבי אברהם חי שאקי ורבי משה יעקב; מכתב רבני טבריה, בחתימות רבי יוסף דוד אבואלעפייא (החכם באשי), רבי יצחק אברהם בקיריה, רבי יאודה טולידאנו, רבי חביב חיים דוד סתהון, רבי דוד אסודרי ורבי משה אהרן ידיד הלוי (מכתב תנחומים נוסף מרבי שלום בן יצחק בכ'אש רפאל מאלג'יר).
• שלוש אגרות מרבני טבריה על שליחותו של רבי אליעזר מנצור סתהון, בשנת תרנ"ז. בין החתומים: רבי יוסף דוד אבואלעפיה (חכם באשי), רבי יצחק אברהם בקריה, רבי חביב חיים סתהון, רבי אברהם אביחצירא, רבי שלמה רחמים אבואלעפיאה, רבי ברוך טולידאנו, רבי דוד יעקב ואקנין ורבי אהרן בכור אלחדיף.
• מכתב מאת רבני בגדאד, אל מרת פרחה ששון. תרנ"ט. בין החתומים: רבי שמואל אברהם שלמה, רבי ראובן יוסף יעקב, רבי משה רחמים רפאל שלום מגזע ח"ר צדקה חוצין, רבי יחזקאל עזרא יהושע הלוי, רבי יחזקאל עזרא אלייה, רבי עזרא צאלח שמואל אדם, רבי משה יעקב יחזקאל עזרא, רבי ששון ישראל יעקב ישראל, רבי שמואל אברהם.
• איגרת שליחות של שד"ר ירושלים רבי שמואל מיוחס, אל מרת פרחה ששון, מאת רבני הספרדים בירושלים. תר"ס. חותמות: רבי יעקב שאול אלישר, רבי גבריאל שבתי, רבי יוסף נשים בורלא – ראב"ד הספרדים.
• מכתב לגביר ר' יוסף אליא דוד עזרא, מאת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, המודה לו על "בזמן הקור והשלג הנורא". ירושלים, תרנ"א [1891].
• מכתב לר' יוסף אליה דוד עזרא. מאת רבני "תלמוד תורה לעדת ספרדים" בירושלים. בחתימות רבי שלמה משה סוזין, רבי יצחק הכהן, רבי אלעזר אליהו מזרחי ורבי חיים דוד סורנגה. ירושלים, תרנ"ג 1893.
• ועוד מכתבים רבים.
רשימה מפורטת של המכתבים תשלח לכל דורש.
רוב המכתבים באוסף שלפנינו נדפסו בספר "פרקים בתולדות יהדות בבל", מאת אברהם בן יעקב, ירושלים תשמ"ט, מיעוטם בספר "נחלת אבות – אסופת גנזים מבית משפחת ששון", ירושלים תשס"ז, ושלושה מהם לא נדפסו עדיין.
39 מכתבים. גודל ומצב משתנים (רובם במצב טוב).
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
אוסף ששון: מכתבים, ספרים מדפוסי הודו
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $6,000
לא נמכר
Sir David Wilkie's Sketches in Turkey, Syria & Egypt, 1840 & 1841 [רישומיו של סר דיוויד ווילקי בטורקיה, סוריה ומצרים, 1840 ו-1841]. הוצאת Messrs Graves and Warmsley, [לונדון], 1843. אנגלית.
כרך בפורמט גדול (folio) הכולל 25 ליטוגרפיות מאת ג'וזף נאש (Joseph Nash) על-פי רישומים מאת דיוויד ווילקי (David Wilkie). הליטוגרפיות מתארות דמויות שפגש ווילקי במהלך ביקורו במזרח התיכון בשנים 1840-1841. ביניהן – סולטן האימפריה העות'מאנית, אבדילמג'יט הראשון; הנסיך הפרסי Halakoo Mirza; תושבי ערים שונות באימפריה העות'מאנית, ובהם תושביה היהודים של ירושלים (אישה עם ילדה, קבוצת נשים הקוראות בתנ"ך); דמויות לצד קשת אקה הומו; רץ תורכי המודיע על כיבוש העיר עכו; ועוד. הליטוגרפיות מתוארות וחתומות בלוח; חלקן מתוארכות.
דף השער נדפס גם הוא בדפוס ליטוגרפי. אחריו נכרך דף אשר בצדו האחד מודפסת הקדשה מאת המו"לים ובצדו השני מודפסת רשימת הלוחות.
הצייר דיוויד ווילקי (1785-1841) נולד בסקוטלנד ולמד אמנות בלונדון, שם הציג את עבודותיו בתערוכות החל משנת 1806. בשנת 1811 נבחר ווילקי לעמית האקדמיה המלכותית לאמנויות, ובשנת 1830 מונה לתפקיד ציירו הראשי של מלך הממלכה המאוחדת. ווילקי יצא למסע למזרח התיכון בשנת 1840, על מנת להתוודע לנופיה ולאתריה של ארץ הקודש ולאסוף חומרים ליצירת עבודות בנושאים תנ"כיים. במהלך מסעו צייר את דיוקנו של סולטן האימפריה העות'מאנית ודיוקנאות נוספים. בשנת 1841, בדרכו חזרה ללונדון, חלה ונפטר על סיפון אניה בסמוך לחופי גיברלטר.
[27] דף (עם דפי מגן בין הליטוגרפיות), 53 ס"מ. כריכה עם הטבעות מוזהבות, שדרה ופינות מעור (על חזיתה הכותר "Sir David Wilkie's Oriental Sketches"). מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. כמה מהדפים כהים. קמטים. קרעים בשולי חלק מהדפים. קרעים ובלאי בכריכה (בעיקר בפינות ובשדרה).
כרך בפורמט גדול (folio) הכולל 25 ליטוגרפיות מאת ג'וזף נאש (Joseph Nash) על-פי רישומים מאת דיוויד ווילקי (David Wilkie). הליטוגרפיות מתארות דמויות שפגש ווילקי במהלך ביקורו במזרח התיכון בשנים 1840-1841. ביניהן – סולטן האימפריה העות'מאנית, אבדילמג'יט הראשון; הנסיך הפרסי Halakoo Mirza; תושבי ערים שונות באימפריה העות'מאנית, ובהם תושביה היהודים של ירושלים (אישה עם ילדה, קבוצת נשים הקוראות בתנ"ך); דמויות לצד קשת אקה הומו; רץ תורכי המודיע על כיבוש העיר עכו; ועוד. הליטוגרפיות מתוארות וחתומות בלוח; חלקן מתוארכות.
דף השער נדפס גם הוא בדפוס ליטוגרפי. אחריו נכרך דף אשר בצדו האחד מודפסת הקדשה מאת המו"לים ובצדו השני מודפסת רשימת הלוחות.
הצייר דיוויד ווילקי (1785-1841) נולד בסקוטלנד ולמד אמנות בלונדון, שם הציג את עבודותיו בתערוכות החל משנת 1806. בשנת 1811 נבחר ווילקי לעמית האקדמיה המלכותית לאמנויות, ובשנת 1830 מונה לתפקיד ציירו הראשי של מלך הממלכה המאוחדת. ווילקי יצא למסע למזרח התיכון בשנת 1840, על מנת להתוודע לנופיה ולאתריה של ארץ הקודש ולאסוף חומרים ליצירת עבודות בנושאים תנ"כיים. במהלך מסעו צייר את דיוקנו של סולטן האימפריה העות'מאנית ודיוקנאות נוספים. בשנת 1841, בדרכו חזרה ללונדון, חלה ונפטר על סיפון אניה בסמוך לחופי גיברלטר.
[27] דף (עם דפי מגן בין הליטוגרפיות), 53 ס"מ. כריכה עם הטבעות מוזהבות, שדרה ופינות מעור (על חזיתה הכותר "Sir David Wilkie's Oriental Sketches"). מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. כמה מהדפים כהים. קמטים. קרעים בשולי חלק מהדפים. קרעים ובלאי בכריכה (בעיקר בפינות ובשדרה).
קטגוריה
ספרי מסע ותמונות – ארץ ישראל במאה ה 19- ובראשית המאה ה-20
קָטָלוֹג
![Voyage dans le Levant, מאת M. Le C.te Forbin [Nicolas Philippe Auguste Forbin Louis]. דפוס L'imprimerie Royale, פריז, 1819.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale75-public/140_1.jpg "\"מסע אל המזרח\" – הברון דה-פורבן – שמונים ליטוגרפיות ותחריטים – פריז, 1")
![Voyage dans le Levant, מאת M. Le C.te Forbin [Nicolas Philippe Auguste Forbin Louis]. דפוס L'imprimerie Royale, פריז, 1819.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale75-public/140_2.jpg "\"מסע אל המזרח\" – הברון דה-פורבן – שמונים ליטוגרפיות ותחריטים – פריז, 1")
![Voyage dans le Levant, מאת M. Le C.te Forbin [Nicolas Philippe Auguste Forbin Louis]. דפוס L'imprimerie Royale, פריז, 1819.](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale75-public/140_3.jpg "\"מסע אל המזרח\" – הברון דה-פורבן – שמונים ליטוגרפיות ותחריטים – פריז, 1")
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $1,200
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
Voyage dans le Levant, מאת M. Le C.te Forbin [Nicolas Philippe Auguste Forbin Louis]. דפוס L'imprimerie Royale, פריז, 1819. צרפתית. מהדורה ראשונה שנדפסה ב-325 עותקים בלבד. שני חלקים בכרך אחד.
ספר מסע בפורמט ענק (atlas folio) המתעד את מסעו של הברון לואי ניקולא פיליפ אוגוסט דה-פורבן אל ארצות המזרח הקרוב – החל ביוון, לאורך חופי הים התיכון, ברחבי ארץ ישראל וכלה במצרים. חלקו הראשון של הספר מתאר את מסעו של דה-פורבן, ובחלקו השני נדפסו 70 ליטוגרפיות על פי ציוריהם של ציירים רבים, שמונה תצריבי אקווטינטה על פי רישומים בצבעי מים מאת דה-פורבן ושני תחריטים המציגים את התוכנית האדריכלית של כנסיית הקבר ושרטוטים של הפירמידה הגדולה בגיזה, של ממצאים ארכאולוגיים ושל הקטקומבות באי מילו.
על-פי Charles Brunet Jacques, הספר נדפס ב-325 עותקים.
בתצריבי האקווטינטה ובליטוגרפיות נראים עתיקות, נופים ומראות מחיי היום-יום בערים ואתרים שונים ברחבי המזרח: אתרים קדושים ותושבים בירושלים, בבית לחם, בעכו, ביפו, באשקלון ובעזה; הפירמידות ועתיקות אחרות במצרים; מראות באתונה, בקונסטנטינופול, באלכסנדריה ובקהיר; ועוד. הליטוגרפיות, מאת גודפרואה אנגלמן (Godfroy Engelmann), הוכנו על-פי ציוריהם של קרל ורנה (Carle Vernet), הוראס ורנה (Jean-Horace Vernet Émile), ז'אן אונורה פרגונאר (Jean-Honoré Fragonard), קלוד תיינון (Claude Thiénon), ז'אן פייר גרנז'ה (Jean-Pierre Granger), ואחרים. תצריבי האקווטינטה הוכנו בידי פיליבר לואי דבוקור (Philibert-Louis Debucourt).
הברון לואי ניקולא פיליפ אוגוסט דה-פורבן (1779-1841), צייר נאו-קלאסי בהכשרתו, התמנה לתפקיד אוצר מוזיאון הלובר בשנת 1816. בסמוך למינויו, בשנת 1817, יצא דה-פורבן בראש משלחת אל המזרח, כדי לרכוש עתיקות עבור המוזיאון (בהן פסל האלה סֶחְמֶת המוצג בלובר). עם חברי המשלחת נמנו, בין היתר, מהנדס, קרטוגרף וציירים.
[4] דף, 132 עמ'; 78, [2] לוחות, 72 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, ובהם כתמי חלודה וכתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי הדפים, כמה קרעים בינוניים בשולי הלוחות. קרע ארוך בלוח מס' 10, משוקם. קרע לרוחב לוח מס' 18, מחוזק בנייר דבק. פגעי תילוע מעטים בשולי הדפים. קמטים. כרוך בכריכת עור חדשה.
ספר מסע בפורמט ענק (atlas folio) המתעד את מסעו של הברון לואי ניקולא פיליפ אוגוסט דה-פורבן אל ארצות המזרח הקרוב – החל ביוון, לאורך חופי הים התיכון, ברחבי ארץ ישראל וכלה במצרים. חלקו הראשון של הספר מתאר את מסעו של דה-פורבן, ובחלקו השני נדפסו 70 ליטוגרפיות על פי ציוריהם של ציירים רבים, שמונה תצריבי אקווטינטה על פי רישומים בצבעי מים מאת דה-פורבן ושני תחריטים המציגים את התוכנית האדריכלית של כנסיית הקבר ושרטוטים של הפירמידה הגדולה בגיזה, של ממצאים ארכאולוגיים ושל הקטקומבות באי מילו.
על-פי Charles Brunet Jacques, הספר נדפס ב-325 עותקים.
בתצריבי האקווטינטה ובליטוגרפיות נראים עתיקות, נופים ומראות מחיי היום-יום בערים ואתרים שונים ברחבי המזרח: אתרים קדושים ותושבים בירושלים, בבית לחם, בעכו, ביפו, באשקלון ובעזה; הפירמידות ועתיקות אחרות במצרים; מראות באתונה, בקונסטנטינופול, באלכסנדריה ובקהיר; ועוד. הליטוגרפיות, מאת גודפרואה אנגלמן (Godfroy Engelmann), הוכנו על-פי ציוריהם של קרל ורנה (Carle Vernet), הוראס ורנה (Jean-Horace Vernet Émile), ז'אן אונורה פרגונאר (Jean-Honoré Fragonard), קלוד תיינון (Claude Thiénon), ז'אן פייר גרנז'ה (Jean-Pierre Granger), ואחרים. תצריבי האקווטינטה הוכנו בידי פיליבר לואי דבוקור (Philibert-Louis Debucourt).
הברון לואי ניקולא פיליפ אוגוסט דה-פורבן (1779-1841), צייר נאו-קלאסי בהכשרתו, התמנה לתפקיד אוצר מוזיאון הלובר בשנת 1816. בסמוך למינויו, בשנת 1817, יצא דה-פורבן בראש משלחת אל המזרח, כדי לרכוש עתיקות עבור המוזיאון (בהן פסל האלה סֶחְמֶת המוצג בלובר). עם חברי המשלחת נמנו, בין היתר, מהנדס, קרטוגרף וציירים.
[4] דף, 132 עמ'; 78, [2] לוחות, 72 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, ובהם כתמי חלודה וכתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי הדפים, כמה קרעים בינוניים בשולי הלוחות. קרע ארוך בלוח מס' 10, משוקם. קרע לרוחב לוח מס' 18, מחוזק בנייר דבק. פגעי תילוע מעטים בשולי הדפים. קמטים. כרוך בכריכת עור חדשה.
קטגוריה
ספרי מסע ותמונות – ארץ ישראל במאה ה 19- ובראשית המאה ה-20
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $3,000
הערכה: $5,000 - $7,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
Voyage d' exploration à la Mer Morte, à Petra, et sur la rive du Jourdain [מסע המחקר לים המלח, פטרה ונהר הירדן], מאת d'Albert Luynes Honoré. הוצאת Arthus Bertrand, פריז, [1874 בקירוב]. ארבעה חלקים בשלושה כרכים (שני כרכי טקסט וכרך לוחות). צרפתית ומעט ערבית. מהדורה ראשונה.
בשנת 1864 הוביל הדוכס דה לינס (Honoré Théodore Paul Joseph d'Albert, duc de Luynes, 1802-1867), הומניסט, נומיסמט ואספן צרפתי, שוחר אמנות וצילום, משלחת מחקר לארץ ישראל וסביבותיה. עם חברי המשלחת נמנו הגיאולוג לואי לרדה (Louis Lardet), הרופא וחוקר הטבע גוסטב קומב (Gustave Combe) וקצין הימיה והצלם החובב לואי וין (Louis Vignes), ששימש כצלם המשלחת. המשלחת ערכה מדידות וסקרים באזור ים המלח וביצעה מחקרים באתרים היסטוריים הנזכרים במקרא. במהלך העבודה תיעד וין במצלמתו את האתרים השונים, שחלקם לא צולמו מעולם לפני כן.
החומר הרב שאספה המשלחת – מן המחקרים המקיפים ביותר שנערכו באזור ים המלח במאה ה-19 – נדפס רק כעשור לאחר שובה לצרפת. לשלושת כרכי הספר הסוקר את עבודתה וממצאיה של המשלחת נוסף כרך לוחות ובו רפרודוקציות איכותיות (פוטוגרבורות) של תצלומיו של וין. את הרפרודוקציות יצר הצלם הצרפתי שארל נגרה (Charles Nègre), מחלוצי הצילום, אמן-פוטוגרבורה שעבודותיו נודעו באיכותן ובדיוקן. נגרה נבחר לעבודה בעקבות תחרות צילום שיזם הדוכס דה לינס, ובה הוצגו שיטות פוטו-מכניות להדפסת תצלומים בספרים (על אף שנגרה לא זכה בתחרות, הדוכס העדיף את שיטתו על פני השיטה הזוכה – הפוטוליטוגרפיה). לצד חשיבותו בתולדות חקר המזרח התיכון, נחשב ספר זה לאבן דרך בהתפתחות הצילום וספרי הצילום.
לפנינו המהדורה הראשונה של הספר המתעד את מסע המחקר של הדוכס דה לינס – שני כרכי טקסט (ובהם שלושת החלקים) וכרך לוחות. כולל 102 לוחות: 64 פוטוגרבורות, מפות וליטוגרפיות.
בחלקו הראשון של הספר נדפסה סקירה של ממצאי המשלחת מאת הדוכס. בחלק השני נדפסה סקירה מאת לואי וין, ולצדה סקירה של מסע מחקר נוסף במימון הדוכס דה לינס, שערכו האדריכל כריסטופר אדוארד מוס (Mauss) והצלם אנרי סובר (Henri Sauvaire) מכרכ לשובכ שבירדן. בחלקים אלו שלושה לוחות – מבט על מצודת כרכ (ליטוגרפיה על-פי תצלום מאת סובר), מפת שובכ ומפה (מקופלת) של מסלול המסע מכרכ לשובכ.
החלק השלישי מוקדש בעיקר למחקר גאולוגי ופלאונטולוגי וכולל 14 לוחות ליטוגרפיה – מפה גיאולוגית של אזור ים המלח (לוח כפול, צבעוני) ולוחות המציגים חתכים גאולוגיים, מאובנים, קונכיות, ועוד.
כרך הלוחות כולל שלושה לוחות לא ממוספרים, ובהם מפה (מקופלת) של אזור ים המלח; 18 לוחות ממוספרים – ארבע מפות וארבע עשרה ליטוגרפיות על-פי תצלומים מאת לואי וין ואנרי סובר; ו-64 לוחות ממוספרים – פוטוגרבורות מעשה ידי שארל נגרה, על-פי תצלומים מאת לואי וין, המתעדים אתרים בצידון, צור, ג'נין, שכם, בית אל, ירושלים, יריחו (לוח כפול – מבט על מנזר מר סבא), ים המלח, עיראק אל-אמיר, עיון מוסא, פטרה, ועוד.
שלושה כרכים. כרך א' (חלקים 1-2): [4] דף, 388 עמ'; [3] דף, 182 עמ', [1] דף, 183-222 עמ', [3] דף + [3] לוחות. כרך ב' (חלק 3): [2] דף, VI, 326 עמ' + 14 לוחות. כרך ג': [3], 18, 64 לוחות. 36 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (בדפי הטקסט ובלוחות). כתמים כהים בכמה דפים ולוחות. מעט קרעים. פגמים קלים בכמה לוחות. לוח אחד (בכרך ג') מנותק. נקבי תילוע קטנים בשוליים הפנימיים של חלק מהלוחות (בכרך ג'. ללא פגיעה בהדפסים). כריכות שונות, עם כתמים ופגמים. כרך א' בכריכה מחופה בד אדום, עם שדרת עור (כותר הספר מוטבע בזהב על השדרה); כרך ב' בכריכת קרטון עם שדרת עור (השדרה קרועה וחלקה העליון מנותק. לוח הכריכה האחורי מנותק). כריכת כרך ג' שוקמה כולה בציפוי דמוי עור.
ספרות: History Turns Space into Place: A French Voyage to the Dead Sea Basin in 1864, מאת Isotta Poggi. בתוך: Jerusalem Quarterly, גיליון 82, בהוצאת המכון ללימודים פלסטיניים, ירושלים, 2020, עמ' 23-37.
בשנת 1864 הוביל הדוכס דה לינס (Honoré Théodore Paul Joseph d'Albert, duc de Luynes, 1802-1867), הומניסט, נומיסמט ואספן צרפתי, שוחר אמנות וצילום, משלחת מחקר לארץ ישראל וסביבותיה. עם חברי המשלחת נמנו הגיאולוג לואי לרדה (Louis Lardet), הרופא וחוקר הטבע גוסטב קומב (Gustave Combe) וקצין הימיה והצלם החובב לואי וין (Louis Vignes), ששימש כצלם המשלחת. המשלחת ערכה מדידות וסקרים באזור ים המלח וביצעה מחקרים באתרים היסטוריים הנזכרים במקרא. במהלך העבודה תיעד וין במצלמתו את האתרים השונים, שחלקם לא צולמו מעולם לפני כן.
החומר הרב שאספה המשלחת – מן המחקרים המקיפים ביותר שנערכו באזור ים המלח במאה ה-19 – נדפס רק כעשור לאחר שובה לצרפת. לשלושת כרכי הספר הסוקר את עבודתה וממצאיה של המשלחת נוסף כרך לוחות ובו רפרודוקציות איכותיות (פוטוגרבורות) של תצלומיו של וין. את הרפרודוקציות יצר הצלם הצרפתי שארל נגרה (Charles Nègre), מחלוצי הצילום, אמן-פוטוגרבורה שעבודותיו נודעו באיכותן ובדיוקן. נגרה נבחר לעבודה בעקבות תחרות צילום שיזם הדוכס דה לינס, ובה הוצגו שיטות פוטו-מכניות להדפסת תצלומים בספרים (על אף שנגרה לא זכה בתחרות, הדוכס העדיף את שיטתו על פני השיטה הזוכה – הפוטוליטוגרפיה). לצד חשיבותו בתולדות חקר המזרח התיכון, נחשב ספר זה לאבן דרך בהתפתחות הצילום וספרי הצילום.
לפנינו המהדורה הראשונה של הספר המתעד את מסע המחקר של הדוכס דה לינס – שני כרכי טקסט (ובהם שלושת החלקים) וכרך לוחות. כולל 102 לוחות: 64 פוטוגרבורות, מפות וליטוגרפיות.
בחלקו הראשון של הספר נדפסה סקירה של ממצאי המשלחת מאת הדוכס. בחלק השני נדפסה סקירה מאת לואי וין, ולצדה סקירה של מסע מחקר נוסף במימון הדוכס דה לינס, שערכו האדריכל כריסטופר אדוארד מוס (Mauss) והצלם אנרי סובר (Henri Sauvaire) מכרכ לשובכ שבירדן. בחלקים אלו שלושה לוחות – מבט על מצודת כרכ (ליטוגרפיה על-פי תצלום מאת סובר), מפת שובכ ומפה (מקופלת) של מסלול המסע מכרכ לשובכ.
החלק השלישי מוקדש בעיקר למחקר גאולוגי ופלאונטולוגי וכולל 14 לוחות ליטוגרפיה – מפה גיאולוגית של אזור ים המלח (לוח כפול, צבעוני) ולוחות המציגים חתכים גאולוגיים, מאובנים, קונכיות, ועוד.
כרך הלוחות כולל שלושה לוחות לא ממוספרים, ובהם מפה (מקופלת) של אזור ים המלח; 18 לוחות ממוספרים – ארבע מפות וארבע עשרה ליטוגרפיות על-פי תצלומים מאת לואי וין ואנרי סובר; ו-64 לוחות ממוספרים – פוטוגרבורות מעשה ידי שארל נגרה, על-פי תצלומים מאת לואי וין, המתעדים אתרים בצידון, צור, ג'נין, שכם, בית אל, ירושלים, יריחו (לוח כפול – מבט על מנזר מר סבא), ים המלח, עיראק אל-אמיר, עיון מוסא, פטרה, ועוד.
שלושה כרכים. כרך א' (חלקים 1-2): [4] דף, 388 עמ'; [3] דף, 182 עמ', [1] דף, 183-222 עמ', [3] דף + [3] לוחות. כרך ב' (חלק 3): [2] דף, VI, 326 עמ' + 14 לוחות. כרך ג': [3], 18, 64 לוחות. 36 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (בדפי הטקסט ובלוחות). כתמים כהים בכמה דפים ולוחות. מעט קרעים. פגמים קלים בכמה לוחות. לוח אחד (בכרך ג') מנותק. נקבי תילוע קטנים בשוליים הפנימיים של חלק מהלוחות (בכרך ג'. ללא פגיעה בהדפסים). כריכות שונות, עם כתמים ופגמים. כרך א' בכריכה מחופה בד אדום, עם שדרת עור (כותר הספר מוטבע בזהב על השדרה); כרך ב' בכריכת קרטון עם שדרת עור (השדרה קרועה וחלקה העליון מנותק. לוח הכריכה האחורי מנותק). כריכת כרך ג' שוקמה כולה בציפוי דמוי עור.
ספרות: History Turns Space into Place: A French Voyage to the Dead Sea Basin in 1864, מאת Isotta Poggi. בתוך: Jerusalem Quarterly, גיליון 82, בהוצאת המכון ללימודים פלסטיניים, ירושלים, 2020, עמ' 23-37.
קטגוריה
ספרי מסע ותמונות – ארץ ישראל במאה ה 19- ובראשית המאה ה-20
קָטָלוֹג
.JPG "אוסף גדול של ספרי מסע לארץ ישראל – אנגליה וארה\"ב, המאות ה-19 וה-20 – מ")
.JPG "אוסף גדול של ספרי מסע לארץ ישראל – אנגליה וארה\"ב, המאות ה-19 וה-20 – מ")
.JPG?itok=WLbbFjPH)
.JPG?itok=1ivf4ddC)
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $4,000
הערכה: $7,000 - $10,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של כ-290 ספרי מסע לארץ ישראל ולסביבותיה וספרי מחקר העוסקים בגיאוגרפיה, בטבע ובארכאולוגיה של ארץ ישראל. מרבית הספרים נדפסו באנגליה או בארה"ב, אמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 בקירוב (רובם מהמאה ה-19). אנגלית (כמה ספרים בשפות אחרות).
אוסף מגוון של ספרים, רובם חוברו בידי חוקרים ונוסעים שביקרו בארץ ישראל במאה ה-19 – תור הזהב של ספרות הנוסעים לארץ – ובראשית המאה ה-20 וכוללים תיעוד רחב היקף של הארץ על מגוון פניה. ברבים מהם נדפסו מפות, איורים ותצלומים של הארץ, של נופיה ושל תושביה.
בין הספרים: • Journal of a Tour in the Holy Land, in May and June, 1840 – יומן המסע בארץ ישראל של ליידי אגרטון ובעלה, הדוכס ה-I של אילסמיר פרנסיס אגרטון, בחודשים מאי-יוני 1840 (לונדון, 1841). • The Holy City, or Historical and Topographical Notices of Jerusalem, מאת George Williams (לונדון, 1845). • A Pilgrimage to The Land of My Fathers, מאת Moses Margoliouth (לונדון, 1850). • Domestic Life in Palestine [חיי היום יום בארץ ישראל], מאת מרי אליזה רוג'רס (לונדון, 1863). • "מכתב גלוי, אל השר הצדיק סיר משה מונטיפיורי, ונלווה אליו ספר ישיבת ארבעים יום בארץ הקדושה" (לונדון, 1877). • Moab, Ammon and Gilead מאת Albernon Heber-Percy (לונדון, 1896; עם הקדשת המחבר?). • חוברות רבעון הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund Quarterly Statement) מהשנים 1869-1900, 1906, 1911-1914. • Birds of Arabia [ציפורי ערב], מאת Richard Meinertzhagen (אדינבורו ולונדון, 1954). • וספרים רבים נוספים מאת חוקרים, נוסעים וצליינים שביקרו בארץ ישראל.
כ-290 כרכים. כמה מהספרים מופיעים בשני עותקים או במהדורות שונות. גודל ומצב משתנים.
הספרים לא נבדקו בעיון והם נמכרים כמות שהם.
אוסף מגוון של ספרים, רובם חוברו בידי חוקרים ונוסעים שביקרו בארץ ישראל במאה ה-19 – תור הזהב של ספרות הנוסעים לארץ – ובראשית המאה ה-20 וכוללים תיעוד רחב היקף של הארץ על מגוון פניה. ברבים מהם נדפסו מפות, איורים ותצלומים של הארץ, של נופיה ושל תושביה.
בין הספרים: • Journal of a Tour in the Holy Land, in May and June, 1840 – יומן המסע בארץ ישראל של ליידי אגרטון ובעלה, הדוכס ה-I של אילסמיר פרנסיס אגרטון, בחודשים מאי-יוני 1840 (לונדון, 1841). • The Holy City, or Historical and Topographical Notices of Jerusalem, מאת George Williams (לונדון, 1845). • A Pilgrimage to The Land of My Fathers, מאת Moses Margoliouth (לונדון, 1850). • Domestic Life in Palestine [חיי היום יום בארץ ישראל], מאת מרי אליזה רוג'רס (לונדון, 1863). • "מכתב גלוי, אל השר הצדיק סיר משה מונטיפיורי, ונלווה אליו ספר ישיבת ארבעים יום בארץ הקדושה" (לונדון, 1877). • Moab, Ammon and Gilead מאת Albernon Heber-Percy (לונדון, 1896; עם הקדשת המחבר?). • חוברות רבעון הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund Quarterly Statement) מהשנים 1869-1900, 1906, 1911-1914. • Birds of Arabia [ציפורי ערב], מאת Richard Meinertzhagen (אדינבורו ולונדון, 1954). • וספרים רבים נוספים מאת חוקרים, נוסעים וצליינים שביקרו בארץ ישראל.
כ-290 כרכים. כמה מהספרים מופיעים בשני עותקים או במהדורות שונות. גודל ומצב משתנים.
הספרים לא נבדקו בעיון והם נמכרים כמות שהם.
קטגוריה
ספרי מסע ותמונות – ארץ ישראל במאה ה 19- ובראשית המאה ה-20
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
אוסף אלבומי מזכרת מכיבוש ירושלים בידי הבריטים (1917), עם תמונות מארץ ישראל, סידורי פרחים מיובשים וכריכות עץ זית נאות. [ארץ ישראל, סוף 1917 / 1918 בקירוב]. אנגלית, עברית ושפות נוספות.
33 אלבומי מזכרת מכיבוש ירושלים בידי הבריטים. רובם כוללים תמונות של אתרים ברחבי הארץ, ובירושלים בפרט (תצלומים ואיורים, חלקם בצבע), וסידורי פרחים מיובשים, וכרוכים בכריכות עץ זית. בחזית חלק מהכריכות מגולפת כיפת הסלע.
אמנות ייבוש הפרחים החלה להתפתח בירושלים באמצע המאה ה-19 בקירוב. תוך זמן קצר הפך ייצור אלבומי הפרחים המיובשים לתעשייה משגשגת שסיפקה פרנסה למגוון אומנים מקומיים ולסוחרי המזכרות. בתחילה נוצרו האלבומים בעיקר עבור תיירים נוצרים וכללו, לצד הפרחים המיובשים, הדפסים המציגים את האתרים הקדושים להם. את אלבום הפרחים המיובשים העברי הראשון הוציא לאור ההיסטוריון והסופר זאב יעבץ בסוף המאה ה-19, ולאחר מכן נדפסו אלבומים בהוצאת אברהם משה לונץ.
עם כיבוש ירושלים בידי הצבא הבריטי בדצמבר 1917 גדל היקף התיירות לארץ ישראל ועמו הביקוש למזכרות. בתקופה זו הופצו אלבומים רבים שעוצבו כמזכרות מיום הכיבוש. אלבומים אלה נמכרו לחיילים הבריטים שלקחו חלק במערכה על ארץ ישראל ולתיירים הרבים. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה דעכה תעשיית ייצור האלבומים עד שגוועה לחלוטין ונשכחה.
בין האלבומים באוסף שלפנינו:
• Souvenir of the British Occupation, 9th December 1917 Flowers and Views of the Holy Land, – אלבומים בהוצאת יצחק חגיז, דפוס א. ל. מונזון, ובהם תריסר ליטוגרפיות המציגות את הר ציון, הכותל המערבי, קבר רחל ואתרים נוספים בירושלים ובסביבותיה, וכן נופים בטבריה, יפו, חברון, יריחו וערים נוספות. מול כל אחת מהליטוגרפיות הודבקו פרחים מיובשים שנאספו באתרים השונים.
שבעה אלבומים בגודל 13X8.5 ס"מ בקירוב, עם ליטוגרפיות זהות וסידורי פרחים שונים ואלבום אחד בגודל 16.5X10 ס"מ בקירוב. כולם כרוכים בכריכות עץ זית מעוטרות; ברובן מגולפת כיפת הסלע. על אחת הכריכות מופיעים הכתובת "בצלאל ירושלם" ואיור של מגדל דוד.
• פרחים ותמונות מארץ-הקדושה / Flowers and Views of the Holy Land – אלבום בהוצאת "בית מסחר והוצאת ספרים מענדל פריעדמאן ושות'" (Emanuel Friedman), ירושלים. כולל תריסר ציורים צבעוניים ו-11 סידורי פרחים מיובשים. בגב כריכת עץ הזית מופיע סמל "השמש העולה" של צבא אוסטרליה, עם הכתובת "Australian Commonwealth Military Forces".
• in Jerusalem Album Souvenir Entrance of the British and Allied Troops– שלושה אלבומים, ובהם עשר תמונות מיום כיבוש ירושלים (הגנרל ווטסון עובר לראשונה בשער יפו, הגנרל אלנבי מקריא את "הצהרת ירושלים", ועוד) ותשעה סידורי פרחים מיובשים. לאלבומים כריכות שונות, שתיים מהן עשויות עץ זית.
• Palestine by Word and Illustration, בעריכת אברהם משה לונץ – אלבום ובו תמונות של אתרים בארץ ישראל בליווי קטעי הסבר על האתרים (אנגלית). על העטיפה הקדמית נדפסה הכתובת "Souvenir of the Occupation of Jerusalem…" ("מזכרת מכיבוש ירושלים").
• ועוד.
33 אלבומים (בהם מהדורות זהות הנבדלות בכריכה או בסידורי הפרחים). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים נוספים. שלושה מהאלבומים אינם שלמים.
33 אלבומי מזכרת מכיבוש ירושלים בידי הבריטים. רובם כוללים תמונות של אתרים ברחבי הארץ, ובירושלים בפרט (תצלומים ואיורים, חלקם בצבע), וסידורי פרחים מיובשים, וכרוכים בכריכות עץ זית. בחזית חלק מהכריכות מגולפת כיפת הסלע.
אמנות ייבוש הפרחים החלה להתפתח בירושלים באמצע המאה ה-19 בקירוב. תוך זמן קצר הפך ייצור אלבומי הפרחים המיובשים לתעשייה משגשגת שסיפקה פרנסה למגוון אומנים מקומיים ולסוחרי המזכרות. בתחילה נוצרו האלבומים בעיקר עבור תיירים נוצרים וכללו, לצד הפרחים המיובשים, הדפסים המציגים את האתרים הקדושים להם. את אלבום הפרחים המיובשים העברי הראשון הוציא לאור ההיסטוריון והסופר זאב יעבץ בסוף המאה ה-19, ולאחר מכן נדפסו אלבומים בהוצאת אברהם משה לונץ.
עם כיבוש ירושלים בידי הצבא הבריטי בדצמבר 1917 גדל היקף התיירות לארץ ישראל ועמו הביקוש למזכרות. בתקופה זו הופצו אלבומים רבים שעוצבו כמזכרות מיום הכיבוש. אלבומים אלה נמכרו לחיילים הבריטים שלקחו חלק במערכה על ארץ ישראל ולתיירים הרבים. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה דעכה תעשיית ייצור האלבומים עד שגוועה לחלוטין ונשכחה.
בין האלבומים באוסף שלפנינו:
• Souvenir of the British Occupation, 9th December 1917 Flowers and Views of the Holy Land, – אלבומים בהוצאת יצחק חגיז, דפוס א. ל. מונזון, ובהם תריסר ליטוגרפיות המציגות את הר ציון, הכותל המערבי, קבר רחל ואתרים נוספים בירושלים ובסביבותיה, וכן נופים בטבריה, יפו, חברון, יריחו וערים נוספות. מול כל אחת מהליטוגרפיות הודבקו פרחים מיובשים שנאספו באתרים השונים.
שבעה אלבומים בגודל 13X8.5 ס"מ בקירוב, עם ליטוגרפיות זהות וסידורי פרחים שונים ואלבום אחד בגודל 16.5X10 ס"מ בקירוב. כולם כרוכים בכריכות עץ זית מעוטרות; ברובן מגולפת כיפת הסלע. על אחת הכריכות מופיעים הכתובת "בצלאל ירושלם" ואיור של מגדל דוד.
• פרחים ותמונות מארץ-הקדושה / Flowers and Views of the Holy Land – אלבום בהוצאת "בית מסחר והוצאת ספרים מענדל פריעדמאן ושות'" (Emanuel Friedman), ירושלים. כולל תריסר ציורים צבעוניים ו-11 סידורי פרחים מיובשים. בגב כריכת עץ הזית מופיע סמל "השמש העולה" של צבא אוסטרליה, עם הכתובת "Australian Commonwealth Military Forces".
• in Jerusalem Album Souvenir Entrance of the British and Allied Troops– שלושה אלבומים, ובהם עשר תמונות מיום כיבוש ירושלים (הגנרל ווטסון עובר לראשונה בשער יפו, הגנרל אלנבי מקריא את "הצהרת ירושלים", ועוד) ותשעה סידורי פרחים מיובשים. לאלבומים כריכות שונות, שתיים מהן עשויות עץ זית.
• Palestine by Word and Illustration, בעריכת אברהם משה לונץ – אלבום ובו תמונות של אתרים בארץ ישראל בליווי קטעי הסבר על האתרים (אנגלית). על העטיפה הקדמית נדפסה הכתובת "Souvenir of the Occupation of Jerusalem…" ("מזכרת מכיבוש ירושלים").
• ועוד.
33 אלבומים (בהם מהדורות זהות הנבדלות בכריכה או בסידורי הפרחים). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים נוספים. שלושה מהאלבומים אינם שלמים.
קטגוריה
ספרי מסע ותמונות – ארץ ישראל במאה ה 19- ובראשית המאה ה-20
קָטָלוֹג