מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove print filter print
- (-) Remove books, filter books,
- book (13) Apply book filter
- דפוסי (10) Apply דפוסי filter
- and (10) Apply and filter
- in (7) Apply in filter
- הר (6) Apply הר filter
- ודפוסים (6) Apply ודפוסים filter
- והש (6) Apply והש filter
- ערש (6) Apply ערש filter
- עתיקים (6) Apply עתיקים filter
- שנות (6) Apply שנות filter
- earli (6) Apply earli filter
- incunabula (6) Apply incunabula filter
- סלאוויטא (4) Apply סלאוויטא filter
- וזיטומיר (4) Apply וזיטומיר filter
- slavita (4) Apply slavita filter
- zhitomir (4) Apply zhitomir filter
- ששון (3) Apply ששון filter
- ספרים (3) Apply ספרים filter
- מכתבים, (3) Apply מכתבים, filter
- מכתבים (3) Apply מכתבים filter
- מדפוסי (3) Apply מדפוסי filter
- הודו (3) Apply הודו filter
- ששון: (3) Apply ששון: filter
- אוסף (3) Apply אוסף filter
- collect (3) Apply collect filter
- collection: (3) Apply collection: filter
- india (3) Apply india filter
- letter (3) Apply letter filter
- letters, (3) Apply letters, filter
- sassoon (3) Apply sassoon filter
- the (3) Apply the filter
מציג 1 - 12 of 13
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $45,000
הערכה: $60,000 - $100,000
לא נמכר
משנה עם פירוש המשניות לרבי משה בן מיימון – הרמב"ם, סדר קדשים וסדר טהרות. [נאפולי, רנ"ב 1492. דפוס יהושע שלמה שונצינו]. מהדורה ראשונה של פירוש המשניות לרמב"ם.
לפנינו העותק של רבי אברהם הלוי בקראט, ממגורשי ספרד, בעל "ספר הזכרון" על פירוש רש"י לתורה. עותק זה מעוטר באלפי הגהות בכתב-ידו – על מסכתות כלים ואהלות מסדר טהרות. בסוף סדר קדשים, מופיעה הקדמה ארוכה בכתב-ידו, ובה הוא מתבטא בחריפות נגד השיבושים שחלו בתרגום פירושו של הרמב"ם (מערבית-יהודית) ובמהדורת הדפוס של החיבור, וכותב שזו הסיבה שבחר להגיה ככל יכולתו את הספר שלפנינו.
כרך מתוך מהדורת נאפולי, בה נדפס לראשונה פירוש המשניות לרמב"ם, שנכתב כאמור במקור בערבית-יהודית ותורגם על ידי מתרגמים שונים, בתקופות שונות. סדר קדשים (שלפנינו) תורגם על-ידי ר' נתנאל ב"ר יוסי בן אלמלי. שם המתרגם של סדר טהרות (שלפנינו) לא נזכר. יש האומרים כי סדר זה תורגם אף הוא על ידי ר' נתנאל הנ"ל, מתרגמו של סדר קדשים.
כולל נוסח המשניות. שתי עמודות בכל עמוד. אחרי כל משנה (שנדפסה בכתב מרובע), מופיע הפירוש (שנדפס בכתיבה בינונית – "כתב רש"י"). תיבת פתיחה מאוירת (בתחריט עץ) בראש סדר טהרות.
בסוף סדר קדשים, שבו נסתיימה ההדפסה, נדפס סיכום הפרקים של כל ששת הסדרים, ואחריו מופיעים מספר קטעי קולופון מאת המדפיס. תחילה מופיע קולופון בחרוזים: "קחו פירוש לכל המשניות למשה רב בכל תלמו' ותורה / בנו מיימון אשר נודע למורה בכל מדע לו וגבורה... בעיר נאפו'[לי] הלא נעש'[ה] בדע'[ת] יהושע ואיש שונצין מקור'[ה] / באייר נגמר חדש ושנה רנב לפרט וה' אלף ליצירה...".
לאחר מכן נדפס: "נברך ה' אשר יעצנו... להתחיל ולהשלים מלאכת ה' החבור הגדול הלזה מהמשניות משתא סדרי עם פירושם להרמב"ם ז"ל... נעשה בעזר והתעוררות... הח"ר אברהם תלמיד ספרדי יצ"ו כי אמץ כח להעשותו בדפוס למען זכות בו את הרבים, בהיות שלמעוט מציאות החבור הזה שלם בגלותינו לא הגיע לכלל האומה התועלת אשר בו כוון הרב המורה המחבר הפירוש הנזכר... ועמו נשתתפו בהוצאה הרבה הזאת הנדיב וחשוב כמ"ר יוסף אבן פיסו ספרדי בעל בריתי יצ"ו ואנכי הצעיר דמן חבריאה יהושע שלמה איש שונצינו בעל המלאכה הזאת והיתה השלמתו יו'[ם] ג' י"א לחדש אייר רנ"ב לאלף הששי פה נאפולי יכוננה עליון וירום הוד מלכה דון פיראנד"ו שיחיה לאורך ימים...".
לאחר מכן מופיע קטע נוסף: "למען לא נהיה נאשמים אנחנו עושי המלאכה על עשותינו הסיום בסוף סדר זה מקדשים, אשר היה ראוי להיו'[ת] בסוף סדר טהרות להיותו האחרון בסדר אמרנו לעשות התנצלותינו כי היה לסבה שסדר קדשי'[ם] נעשה במלאכתינו זאת אחרון בזמן להעדר מאתנו ההעתקות הראויות בזמנם כפי בנין הספר...".
בחלקו התחתון של דף זה, רישום ארוך בכתב-ידו של רבי אברהם בקראט, המהווה הקדמה להגהותיו הרבות המופיעות לאחר מכן בדפי סדר טהרות, ובה מתבטא רבי אברהם בחריפות על טיב התרגום, ההעתקה ומהדורת הדפוס:
"בע"ה אמ'[ר] אברהם הלוי בקראט, בראותי את ההקדמה הרבת[!] התועלת שהקדים אדוננו הר"ם במז"ל לביאור סדר טהרות... שהם בזאת הנסחא הדפוסיית סרות טעם, בין מצד בעל הדפוס בין מצד המעתיק הראשון שמעך לה ערב"י ש[--] בין דדיה ובדה מלבו דברים לא כוון אליהם אדוננו ז"ל, אמרתי ראוי לי לחוס על כבוד קונה, ולתמוך יד ימינה, להרימה מאשפות הטעיות ההם, ולא אניח פה מפיק מרגליות לחוך עפר ההעתקה המשובשת הזאת...".
בהמשך הקדמתו הוא מתייחס לאופן עבודתו בהגהותיו, ועל הפנייתו לעתים בהערותיו למילה המקורית בשפה הערבית: "וכתבתי בקצת מקומות ע' [=ערבית] כך וכך לרמוז לבקי בלשון ההיא מה היתה סבת הטעות ואיך נתחלפה למעתיק הראשון מלה במלה או ענין בענין אחר משם ראיה שהיה מעתיק המלות לבד בלתי הבנת ענין...".
לאחר מכן, משבח את עבודתו: "ובהגהתי הצעירה הזאת אומר אני בעניי מה שאמ'[ר] רבי'[נו] ז"ל במעשהו הגדול בסוף ההקדמה הנזכרת וזה לשונו ולא ידע שיעור התועלת בו על האמת אלא מי שייגע וכו' כן אני אומ'[ר] שלא ידע שיעור מה שעשיתי אלא מי שיעיין יום או יומיים בפי'[רוש] הלכה מאותן הלכות ולא יעלה בידו ממנה אלא כמה דמסיק תעלא מבי כרבא ויחזור לעיין בנסחא המתוקנת הזאת אזי יבין ויעריך מה שעשיתי ויגמלני טוב".
לאחר מכן, בדפי המסכתות כלים ואהלות, מופיעה עבודתו היסודית של רבי אברהם הלוי בקראט, בדמות אלפי הגהות, סימונים ומחיקות, בכתב-ידו. ההגהות כוללות הערות, הבהרות ותיקוני נוסח רבים (על פי המקור הערבי). במספר מקומות תרגם רבי אברהם פסקאות שלמות מן המקור הערבי, ובמקום אחד הוסיף פירוש על משנה אחת, בתרגום משלו, שנשמט במהדורת הדפוס שלפנינו. במקומות רבים הוא מעתיק את המילה הערבית מן המקור, עם ציון האות ע' [=ערבי].
רבי אברהם בן שלמה הלוי בקראט, חכם בתורה, פייטן ומשורר, ממגורשי ספרד. מראשוני פרשני רש"י – מחבר "ספר הזכרון". התגורר במלגה שבספרד, ובעת הגירוש בשנת רנ"ב הגיע עם מגורשים רבים לתלמסאן שבאלג'יריה, ומשם עבר לתוניס בשנת רס"ז. בתוניס חיבר את פירושו על פירוש רש"י לתורה. חיבור זה נודע כ"ספר הזכרון" וכתיבתו הסתיימה בשנת רע"ו (הספר נדפס לבסוף בליוורנו תר"ה, לאחר שכתב-היד של החיבור התגלגל מתוניס לאיטליה). בהקדמה לספרו זה הוא כותב כי הוא "מן הגולה אשר הגלתה מספרד...", ובסוף הקדמתו כותב: "וזה החלי לכתוב ואני בתוך הגולה נאחז בסבך הנדוד כאורח נטה ללון פה מדינת תונס בשנת מאתים וששים ושבע לפרט האלף הששי...". "ספר הזכרון" הוא מספרי הפרשנות היסודיים על פירוש רש"י לתורה. בין היתר מראה שם רבי אברהם את בקיאותו בשפה הערבית, כשהוא מפרש דברים "על דרך לשון הערב, שהוא לשון קודש משובש". רבי אברהם בקראט נודע בדורו כמשורר, ובשיר לכבודו שכתב ידידו (בן עירו מלגה) רבי אברהם זמירו (מובא בספר "עומר השכחה" לר"א גבישון [אף הוא ממגורשי ספרד שגלו לצפון אפריקה]; ליוורנו תק"ח, דף קכו/2-קכז/1), הוא מכנהו "אברם נעים המשוררים כולם". רבי אברהם חיבר גם קינה על גירוש ספרד (נתפרסמה ע"י חיים הלל ששון, בתוך: תרביץ, 31 [1], 1961, עמ' 59-71). בהקדמה לקינה מופיעה עדותו – עדות מכלי ראשון – המתארת את הגירוש מספרד, ואת הצרות והתלאות שעברו על המגורשים. בסיום הקדמה זו כותב: "ואני אברהם בכמ"ר שלמה הלוי זלה"ה בקראט מתותשבי מאלקה – היא העיר ההוללה... בראותי בני עליה בשוקים וברחובות, בנים יומתו על אבות, להיות לי לעדה כי אש הגירוש הלא נשקה בקרבי ורע עלי המעשה ובמאד מאד מר לי מר...".
כרך חסר בתחילתו ובסופו. מתחיל בסוף מסכת מנחות, ומסתיים בפרק הראשון של מסכת מקואות. [99] דף. קונטרסים בני שמונה דף כל אחד. קדשים: קונטרסים ל (חסרים שני הדפים הראשונים של הקונטרס), לא, לב, לג (הדף השני בקונטרס זה נכרך הפוך), לד. סה"כ [38] דף (סדר קדשים במקור: [56] דף). טהרות: קונטרסים לה (הדף הרביעי של קונטרס זה נכרך בטעות לאחר הדף הראשון של קונטרס לח), לו, לז, לח, לט, מ, מא, מב (חסרים שני דפים אחרונים של קונטרס זה). סה"כ [61] דף (סדר טהרות במקור: [86] דף).
32 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים (מצב כללי בינוני). כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. קרעים עם חסרון בחלק ניכר מהדפים, עם פגיעה בטקסט. בשלושה דפים חסרון גדול ופגיעה משמעותית בטקסט (הדף ובו פרקים ראשון ושני של מסכת ערכין; הדף ובו פרקים ראשון, שני ושלישי של מסכת כריתות; והדף עם סיום מסכת טהרות ותחילת מסכת מקואות). הדפים כולם עברו שיקום מקצועי בהשלמת נייר ונכרכו מחדש. שוליים קצוצים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. חלק מההגהות נקצצו. כריכת עור חדשה, עם פגמים.
לפנינו העותק של רבי אברהם הלוי בקראט, ממגורשי ספרד, בעל "ספר הזכרון" על פירוש רש"י לתורה. עותק זה מעוטר באלפי הגהות בכתב-ידו – על מסכתות כלים ואהלות מסדר טהרות. בסוף סדר קדשים, מופיעה הקדמה ארוכה בכתב-ידו, ובה הוא מתבטא בחריפות נגד השיבושים שחלו בתרגום פירושו של הרמב"ם (מערבית-יהודית) ובמהדורת הדפוס של החיבור, וכותב שזו הסיבה שבחר להגיה ככל יכולתו את הספר שלפנינו.
כרך מתוך מהדורת נאפולי, בה נדפס לראשונה פירוש המשניות לרמב"ם, שנכתב כאמור במקור בערבית-יהודית ותורגם על ידי מתרגמים שונים, בתקופות שונות. סדר קדשים (שלפנינו) תורגם על-ידי ר' נתנאל ב"ר יוסי בן אלמלי. שם המתרגם של סדר טהרות (שלפנינו) לא נזכר. יש האומרים כי סדר זה תורגם אף הוא על ידי ר' נתנאל הנ"ל, מתרגמו של סדר קדשים.
כולל נוסח המשניות. שתי עמודות בכל עמוד. אחרי כל משנה (שנדפסה בכתב מרובע), מופיע הפירוש (שנדפס בכתיבה בינונית – "כתב רש"י"). תיבת פתיחה מאוירת (בתחריט עץ) בראש סדר טהרות.
בסוף סדר קדשים, שבו נסתיימה ההדפסה, נדפס סיכום הפרקים של כל ששת הסדרים, ואחריו מופיעים מספר קטעי קולופון מאת המדפיס. תחילה מופיע קולופון בחרוזים: "קחו פירוש לכל המשניות למשה רב בכל תלמו' ותורה / בנו מיימון אשר נודע למורה בכל מדע לו וגבורה... בעיר נאפו'[לי] הלא נעש'[ה] בדע'[ת] יהושע ואיש שונצין מקור'[ה] / באייר נגמר חדש ושנה רנב לפרט וה' אלף ליצירה...".
לאחר מכן נדפס: "נברך ה' אשר יעצנו... להתחיל ולהשלים מלאכת ה' החבור הגדול הלזה מהמשניות משתא סדרי עם פירושם להרמב"ם ז"ל... נעשה בעזר והתעוררות... הח"ר אברהם תלמיד ספרדי יצ"ו כי אמץ כח להעשותו בדפוס למען זכות בו את הרבים, בהיות שלמעוט מציאות החבור הזה שלם בגלותינו לא הגיע לכלל האומה התועלת אשר בו כוון הרב המורה המחבר הפירוש הנזכר... ועמו נשתתפו בהוצאה הרבה הזאת הנדיב וחשוב כמ"ר יוסף אבן פיסו ספרדי בעל בריתי יצ"ו ואנכי הצעיר דמן חבריאה יהושע שלמה איש שונצינו בעל המלאכה הזאת והיתה השלמתו יו'[ם] ג' י"א לחדש אייר רנ"ב לאלף הששי פה נאפולי יכוננה עליון וירום הוד מלכה דון פיראנד"ו שיחיה לאורך ימים...".
לאחר מכן מופיע קטע נוסף: "למען לא נהיה נאשמים אנחנו עושי המלאכה על עשותינו הסיום בסוף סדר זה מקדשים, אשר היה ראוי להיו'[ת] בסוף סדר טהרות להיותו האחרון בסדר אמרנו לעשות התנצלותינו כי היה לסבה שסדר קדשי'[ם] נעשה במלאכתינו זאת אחרון בזמן להעדר מאתנו ההעתקות הראויות בזמנם כפי בנין הספר...".
בחלקו התחתון של דף זה, רישום ארוך בכתב-ידו של רבי אברהם בקראט, המהווה הקדמה להגהותיו הרבות המופיעות לאחר מכן בדפי סדר טהרות, ובה מתבטא רבי אברהם בחריפות על טיב התרגום, ההעתקה ומהדורת הדפוס:
"בע"ה אמ'[ר] אברהם הלוי בקראט, בראותי את ההקדמה הרבת[!] התועלת שהקדים אדוננו הר"ם במז"ל לביאור סדר טהרות... שהם בזאת הנסחא הדפוסיית סרות טעם, בין מצד בעל הדפוס בין מצד המעתיק הראשון שמעך לה ערב"י ש[--] בין דדיה ובדה מלבו דברים לא כוון אליהם אדוננו ז"ל, אמרתי ראוי לי לחוס על כבוד קונה, ולתמוך יד ימינה, להרימה מאשפות הטעיות ההם, ולא אניח פה מפיק מרגליות לחוך עפר ההעתקה המשובשת הזאת...".
בהמשך הקדמתו הוא מתייחס לאופן עבודתו בהגהותיו, ועל הפנייתו לעתים בהערותיו למילה המקורית בשפה הערבית: "וכתבתי בקצת מקומות ע' [=ערבית] כך וכך לרמוז לבקי בלשון ההיא מה היתה סבת הטעות ואיך נתחלפה למעתיק הראשון מלה במלה או ענין בענין אחר משם ראיה שהיה מעתיק המלות לבד בלתי הבנת ענין...".
לאחר מכן, משבח את עבודתו: "ובהגהתי הצעירה הזאת אומר אני בעניי מה שאמ'[ר] רבי'[נו] ז"ל במעשהו הגדול בסוף ההקדמה הנזכרת וזה לשונו ולא ידע שיעור התועלת בו על האמת אלא מי שייגע וכו' כן אני אומ'[ר] שלא ידע שיעור מה שעשיתי אלא מי שיעיין יום או יומיים בפי'[רוש] הלכה מאותן הלכות ולא יעלה בידו ממנה אלא כמה דמסיק תעלא מבי כרבא ויחזור לעיין בנסחא המתוקנת הזאת אזי יבין ויעריך מה שעשיתי ויגמלני טוב".
לאחר מכן, בדפי המסכתות כלים ואהלות, מופיעה עבודתו היסודית של רבי אברהם הלוי בקראט, בדמות אלפי הגהות, סימונים ומחיקות, בכתב-ידו. ההגהות כוללות הערות, הבהרות ותיקוני נוסח רבים (על פי המקור הערבי). במספר מקומות תרגם רבי אברהם פסקאות שלמות מן המקור הערבי, ובמקום אחד הוסיף פירוש על משנה אחת, בתרגום משלו, שנשמט במהדורת הדפוס שלפנינו. במקומות רבים הוא מעתיק את המילה הערבית מן המקור, עם ציון האות ע' [=ערבי].
רבי אברהם בן שלמה הלוי בקראט, חכם בתורה, פייטן ומשורר, ממגורשי ספרד. מראשוני פרשני רש"י – מחבר "ספר הזכרון". התגורר במלגה שבספרד, ובעת הגירוש בשנת רנ"ב הגיע עם מגורשים רבים לתלמסאן שבאלג'יריה, ומשם עבר לתוניס בשנת רס"ז. בתוניס חיבר את פירושו על פירוש רש"י לתורה. חיבור זה נודע כ"ספר הזכרון" וכתיבתו הסתיימה בשנת רע"ו (הספר נדפס לבסוף בליוורנו תר"ה, לאחר שכתב-היד של החיבור התגלגל מתוניס לאיטליה). בהקדמה לספרו זה הוא כותב כי הוא "מן הגולה אשר הגלתה מספרד...", ובסוף הקדמתו כותב: "וזה החלי לכתוב ואני בתוך הגולה נאחז בסבך הנדוד כאורח נטה ללון פה מדינת תונס בשנת מאתים וששים ושבע לפרט האלף הששי...". "ספר הזכרון" הוא מספרי הפרשנות היסודיים על פירוש רש"י לתורה. בין היתר מראה שם רבי אברהם את בקיאותו בשפה הערבית, כשהוא מפרש דברים "על דרך לשון הערב, שהוא לשון קודש משובש". רבי אברהם בקראט נודע בדורו כמשורר, ובשיר לכבודו שכתב ידידו (בן עירו מלגה) רבי אברהם זמירו (מובא בספר "עומר השכחה" לר"א גבישון [אף הוא ממגורשי ספרד שגלו לצפון אפריקה]; ליוורנו תק"ח, דף קכו/2-קכז/1), הוא מכנהו "אברם נעים המשוררים כולם". רבי אברהם חיבר גם קינה על גירוש ספרד (נתפרסמה ע"י חיים הלל ששון, בתוך: תרביץ, 31 [1], 1961, עמ' 59-71). בהקדמה לקינה מופיעה עדותו – עדות מכלי ראשון – המתארת את הגירוש מספרד, ואת הצרות והתלאות שעברו על המגורשים. בסיום הקדמה זו כותב: "ואני אברהם בכמ"ר שלמה הלוי זלה"ה בקראט מתותשבי מאלקה – היא העיר ההוללה... בראותי בני עליה בשוקים וברחובות, בנים יומתו על אבות, להיות לי לעדה כי אש הגירוש הלא נשקה בקרבי ורע עלי המעשה ובמאד מאד מר לי מר...".
כרך חסר בתחילתו ובסופו. מתחיל בסוף מסכת מנחות, ומסתיים בפרק הראשון של מסכת מקואות. [99] דף. קונטרסים בני שמונה דף כל אחד. קדשים: קונטרסים ל (חסרים שני הדפים הראשונים של הקונטרס), לא, לב, לג (הדף השני בקונטרס זה נכרך הפוך), לד. סה"כ [38] דף (סדר קדשים במקור: [56] דף). טהרות: קונטרסים לה (הדף הרביעי של קונטרס זה נכרך בטעות לאחר הדף הראשון של קונטרס לח), לו, לז, לח, לט, מ, מא, מב (חסרים שני דפים אחרונים של קונטרס זה). סה"כ [61] דף (סדר טהרות במקור: [86] דף).
32 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים (מצב כללי בינוני). כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. קרעים עם חסרון בחלק ניכר מהדפים, עם פגיעה בטקסט. בשלושה דפים חסרון גדול ופגיעה משמעותית בטקסט (הדף ובו פרקים ראשון ושני של מסכת ערכין; הדף ובו פרקים ראשון, שני ושלישי של מסכת כריתות; והדף עם סיום מסכת טהרות ותחילת מסכת מקואות). הדפים כולם עברו שיקום מקצועי בהשלמת נייר ונכרכו מחדש. שוליים קצוצים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. חלק מההגהות נקצצו. כריכת עור חדשה, עם פגמים.
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $10,000
הערכה: $15,000 - $20,000
לא נמכר
ספר אבן בוחן, ענייני מוסר, מאת רבי קלונימוס בן קלונימוס (רבינו קלונימוס הזקן). [נאפולי, סוף אלול רמ"ט 1489. דפוס יוסף בן יעקב אשכנזי]. מהדורה ראשונה. דפוס ערש (אינקונבולה).
עותק חלקי.
המדפיס, יוסף בן יעקב אשכנזי גונצנהוזר [כלומר מגונצנהויזן שבבוואריה], היה מחלוצי המדפיסים היהודים, ופעל באיטליה בתקופת ערש הדפוס. יוסף אשכנזי פעל לצדם של בני משפחת שונצינו, שהדפיסו באותה עת בערים שונות באיטליה. את דפוסו הקים יוסף אשכנזי בנאפולי בסביבות שנת רמ"ז, ובשנת ר"ן נפטר. החל משנת ר"ן החל לפעול בנאפולי גם בית דפוסם של משפחת שונצינו (על ידי יהושע שלמה שונצינו). במקביל, המשיך בית הדפוס של יוסף אשכנזי להתקיים עוד כשנתיים, על ידי בנו עזריאל, עד שנת רנ"ב (שנת הגירוש מספרד) – אז נסגרו בתי הדפוס של אשכנזי ושונצינו. בבית דפוסו של יוסף אשכנזי נדפסו כ-15 כותרים עבריים בלבד. העורך והמגיה של הספר שלפנינו היה ר' יום טוב בן פרץ (בונפוי) צרפתי.
במהדורה זו נפלה טעות בהדפסה והדפים [33-32] הודפסו בהיפוך הסדר (הסדר הנכון הוא 33ב, 32ב, 33א, 32א). לאחר מכן תוקנה הטעות ובשאר העותקים הודפסו הדפים בסדר הנכון. בדפים המתוקנים מופיע סְדר שונה, תוקנו מספר טעויות, ונעשה שימוש באותיות ה' ור' מורחבות (ראה: שמעון יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, כרך א', ניו יורק וירושלים תשס"ד, עמ' 236-241). בעותק שלפנינו מופיעים הדפים עם הטעות בהדפסה.
עותק חלקי. [21] דף (במקור: [50] דף. חסרים 29 דף). לפנינו הדפים: [15-19], [22-27], [29-36], [39], [42] (דפים 3-7 מקונטרס ג', דפים 7-2 מקונטרס ד', קונטרס ה' במלואו [8 דף], דפים 3 ו-6 מקונטרס ו'). 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רוב הדפים שלמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. מספר קרעים נוספים. רוב הקרעים שוקמו בהדבקה ובהשלמת נייר. כריכה חדשה (עם שדרת עור).
עותק חלקי.
המדפיס, יוסף בן יעקב אשכנזי גונצנהוזר [כלומר מגונצנהויזן שבבוואריה], היה מחלוצי המדפיסים היהודים, ופעל באיטליה בתקופת ערש הדפוס. יוסף אשכנזי פעל לצדם של בני משפחת שונצינו, שהדפיסו באותה עת בערים שונות באיטליה. את דפוסו הקים יוסף אשכנזי בנאפולי בסביבות שנת רמ"ז, ובשנת ר"ן נפטר. החל משנת ר"ן החל לפעול בנאפולי גם בית דפוסם של משפחת שונצינו (על ידי יהושע שלמה שונצינו). במקביל, המשיך בית הדפוס של יוסף אשכנזי להתקיים עוד כשנתיים, על ידי בנו עזריאל, עד שנת רנ"ב (שנת הגירוש מספרד) – אז נסגרו בתי הדפוס של אשכנזי ושונצינו. בבית דפוסו של יוסף אשכנזי נדפסו כ-15 כותרים עבריים בלבד. העורך והמגיה של הספר שלפנינו היה ר' יום טוב בן פרץ (בונפוי) צרפתי.
במהדורה זו נפלה טעות בהדפסה והדפים [33-32] הודפסו בהיפוך הסדר (הסדר הנכון הוא 33ב, 32ב, 33א, 32א). לאחר מכן תוקנה הטעות ובשאר העותקים הודפסו הדפים בסדר הנכון. בדפים המתוקנים מופיע סְדר שונה, תוקנו מספר טעויות, ונעשה שימוש באותיות ה' ור' מורחבות (ראה: שמעון יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, כרך א', ניו יורק וירושלים תשס"ד, עמ' 236-241). בעותק שלפנינו מופיעים הדפים עם הטעות בהדפסה.
עותק חלקי. [21] דף (במקור: [50] דף. חסרים 29 דף). לפנינו הדפים: [15-19], [22-27], [29-36], [39], [42] (דפים 3-7 מקונטרס ג', דפים 7-2 מקונטרס ד', קונטרס ה' במלואו [8 דף], דפים 3 ו-6 מקונטרס ו'). 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רוב הדפים שלמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. מספר קרעים נוספים. רוב הקרעים שוקמו בהדבקה ובהשלמת נייר. כריכה חדשה (עם שדרת עור).
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
ספר נחלת אבות, פירוש על פרקי אבות [עם הפנים], מאת רבי יצחק אברבנאל. [קושטא, רס"ו 1505. דפוס דוד ושמואל ן’ נחמייאש ויצחק קספוטה]. מהדורה ראשונה.
נדפס ללא שער. העמוד הראשון של הדף הראשון נותר חלק, ובעמוד השני נדפסו שירים לכבוד הספר, בתוך מסגרת מאוירת בתחריט עץ נאה, עם דמויות חיות ודגמים צמחיים: "שירים שעשה החכם הר' יהודה אברבנאל בן השר המחבר על ספר נחלת אבות" (בעותק שלפנינו נכרך דף זה במהופך והמסגרת המאוירת מופיעה כעמוד ראשון).
יחד עם ספר זה נדפסו במקור גם הספרים "ראש אמנה" ו"זבח פסח" לרבי יצחק אברבנאל. הספרים נכרכו יחד ונוסף להם דף קולופון המשותף לשלושת החיבורים. לפנינו החיבור "נחלת אבות" בלבד.
השר הנודע רבי יצחק אברבנאל (קצ"ז-רס"ט 1437-1508), חכם בתורה ומדינאי מפורסם, גדול חכמי ומנהיגי יהדות ספרד בתקופת הגירוש. נודע לדורות בפירושו על התורה והנביאים. לאחר גירוש ספרד התיישב בעיר נאפולי שבאיטליה ובה סיים את החיבור שלפנינו, בשנת רנ"ו. בדף האחרון שלפנינו הוא חותם את החיבור: "והיתה השלמת הפי'[רוש] הזה בעיר מאנופולי אשר במחוז הפוליא ממלכו'[ת] נאפוליש אשר באנו להתגורר שם מפני זלעפות הגירוש אשר נגזר על גלות ירושלם אשר בספרד, והמלכות זה קבלנו ראשונה בסבר פנים יפות ונהפך לאויב... שנת רנו שמים כי עשה יי' מהאלף הששי ליצירה". המהדורה הראשונה שלפנינו נדפסה עוד בחייו, בהיותו בוונציה, בה שהה בשנותיו האחרונות.
חתימות בדף הראשון: "הצעיר יוסף ב' ראובן", "הצעיר נס[ים] ב"ר --" [פגומה בחלקה].
ללא החיבורים ראש אמנה וזבח פסח, וללא דף הקולופון המשותף לשלושת הספרים. [109] דף (במקור: 58 קונטרסים בני שני דפים כל אחד, המונים סה"כ [116] דף). חסרים 7 דפים (דף שני של קונטרס לה, דף ראשון של קונטרס מה, דף שני של קונטרס מח, דף ראשון של קונטרס נא, דף שני של קונטרס נג, דף ראשון של קונטרס נד ודף אחרון של קונטרס נח – דף הקולופון לשלושת החיבורים). הדף הראשון עם המסגרת המאוירת נכרך במהופך. 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש קשים בחלק מהדפים, עם פגיעה בטקסט (חלקם משוקמים במילוי נייר ובנייר דבק). שוליים קצוצים, עם פגיעה בכותרות מספר עמודים. כריכת עור חדשה.
מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בקושטא. מס' 3 ברשימת אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים תשכ"ז.
נדפס ללא שער. העמוד הראשון של הדף הראשון נותר חלק, ובעמוד השני נדפסו שירים לכבוד הספר, בתוך מסגרת מאוירת בתחריט עץ נאה, עם דמויות חיות ודגמים צמחיים: "שירים שעשה החכם הר' יהודה אברבנאל בן השר המחבר על ספר נחלת אבות" (בעותק שלפנינו נכרך דף זה במהופך והמסגרת המאוירת מופיעה כעמוד ראשון).
יחד עם ספר זה נדפסו במקור גם הספרים "ראש אמנה" ו"זבח פסח" לרבי יצחק אברבנאל. הספרים נכרכו יחד ונוסף להם דף קולופון המשותף לשלושת החיבורים. לפנינו החיבור "נחלת אבות" בלבד.
השר הנודע רבי יצחק אברבנאל (קצ"ז-רס"ט 1437-1508), חכם בתורה ומדינאי מפורסם, גדול חכמי ומנהיגי יהדות ספרד בתקופת הגירוש. נודע לדורות בפירושו על התורה והנביאים. לאחר גירוש ספרד התיישב בעיר נאפולי שבאיטליה ובה סיים את החיבור שלפנינו, בשנת רנ"ו. בדף האחרון שלפנינו הוא חותם את החיבור: "והיתה השלמת הפי'[רוש] הזה בעיר מאנופולי אשר במחוז הפוליא ממלכו'[ת] נאפוליש אשר באנו להתגורר שם מפני זלעפות הגירוש אשר נגזר על גלות ירושלם אשר בספרד, והמלכות זה קבלנו ראשונה בסבר פנים יפות ונהפך לאויב... שנת רנו שמים כי עשה יי' מהאלף הששי ליצירה". המהדורה הראשונה שלפנינו נדפסה עוד בחייו, בהיותו בוונציה, בה שהה בשנותיו האחרונות.
חתימות בדף הראשון: "הצעיר יוסף ב' ראובן", "הצעיר נס[ים] ב"ר --" [פגומה בחלקה].
ללא החיבורים ראש אמנה וזבח פסח, וללא דף הקולופון המשותף לשלושת הספרים. [109] דף (במקור: 58 קונטרסים בני שני דפים כל אחד, המונים סה"כ [116] דף). חסרים 7 דפים (דף שני של קונטרס לה, דף ראשון של קונטרס מה, דף שני של קונטרס מח, דף ראשון של קונטרס נא, דף שני של קונטרס נג, דף ראשון של קונטרס נד ודף אחרון של קונטרס נח – דף הקולופון לשלושת החיבורים). הדף הראשון עם המסגרת המאוירת נכרך במהופך. 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש קשים בחלק מהדפים, עם פגיעה בטקסט (חלקם משוקמים במילוי נייר ובנייר דבק). שוליים קצוצים, עם פגיעה בכותרות מספר עמודים. כריכת עור חדשה.
מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בקושטא. מס' 3 ברשימת אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים תשכ"ז.
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $9,375
כולל עמלת קונה
ספר המנהיג, דינים, מנהגים וסדרי תפילות וברכות, מאת רבי אברהם בן נתן [ראב"ן] הירחי. [קושטא, רע"ט 1519]. [דפוס שלמה בן מזל טוב].
עותק שלם. שער מאויר בתחריט עץ.
מהדורה ראשונה של ספר "המנהיג" – מספרי ההלכה והמנהג היסודיים והחשובים שנתחברו בתקופת הראשונים. המחבר, מחכמי פרובנס שבצרפת ותלמידו של ר"י הזקן – בעל התוספות, מספר בהקדמתו על נדודיו בערים שונות, בהם נוכח בשינויי המנהגים בין קהילה לקהילה, ועל החלטתו – בעקבות כך – לחבר את הספר שלפנינו, בהיותו בטולידו בשנת ד'תתס"ד (1103). הספר נקרא בפי מחברו "מנהיג עולם", אך במהדורה הראשונה שלפנינו ניתן לו השם "המנהיג" וכך נתקבע שמו.
בעמוד האחרון קולופון ארוך של המדפיס: "עד הנה עזרנו העוזר והשלמנו אמרי נפך ספיר ויהלום של הרב המובהק מהר"ר אברהם בן נתן הירחי זלה"ה... נמצא בו אורח חיים שונה הלכות מכל אשר יצטרך האדם וחי בו חיים נצחיים ואמת קראו מנהיג עולם... לנו נתנה למורשה יען היותנו קהלת יעקב מפוזרים בינות העמי[ם]... וישא ברכה מאת השם וצדקה מאלה ישעו הנבון והשוע כ"ר אליה יצ"ו בכ"ר שמריא עדו ז"ל אשר החזיק ידי עושי המלאכה בהונו וממונו... להדפיס ולהרביץ תורה בישראל, ונשלם יום ג' ח' ימים לחדש תמוז שנת הרע"ט בקושטנטינא רבתי אשר היא תחת ממשלת אדוננו המלך סולטן סלים ירום הודו... נאם צעיר במשכי שבט ועט ברזל ועפרת שלמה בן הה"ר מזל טוב זלה"ה".
רישום (בעפרון) בדף השער: "הקדש ישיבת הגביר סי' רפאל קמחי נר"ו".
[130] דף (16 קונטרסים, כולם בני 8 דף מלבד הקונטרס האחרון שהוא בן 10 דף. הדפים בחציו הראשון של כל קונטרס ממוספרים). שוליים רחבים. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. קרע בשולי דף השער. קרעים ובלאי בשולי דפים נוספים. סימני עש בדף השער ובמספר דפים נוספים (עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט). כתם דיו כהה על הקולופון בדף האחרון, עם פגיעה במספר מילים. כריכת עור חדשה.
עותק שלם. שער מאויר בתחריט עץ.
מהדורה ראשונה של ספר "המנהיג" – מספרי ההלכה והמנהג היסודיים והחשובים שנתחברו בתקופת הראשונים. המחבר, מחכמי פרובנס שבצרפת ותלמידו של ר"י הזקן – בעל התוספות, מספר בהקדמתו על נדודיו בערים שונות, בהם נוכח בשינויי המנהגים בין קהילה לקהילה, ועל החלטתו – בעקבות כך – לחבר את הספר שלפנינו, בהיותו בטולידו בשנת ד'תתס"ד (1103). הספר נקרא בפי מחברו "מנהיג עולם", אך במהדורה הראשונה שלפנינו ניתן לו השם "המנהיג" וכך נתקבע שמו.
בעמוד האחרון קולופון ארוך של המדפיס: "עד הנה עזרנו העוזר והשלמנו אמרי נפך ספיר ויהלום של הרב המובהק מהר"ר אברהם בן נתן הירחי זלה"ה... נמצא בו אורח חיים שונה הלכות מכל אשר יצטרך האדם וחי בו חיים נצחיים ואמת קראו מנהיג עולם... לנו נתנה למורשה יען היותנו קהלת יעקב מפוזרים בינות העמי[ם]... וישא ברכה מאת השם וצדקה מאלה ישעו הנבון והשוע כ"ר אליה יצ"ו בכ"ר שמריא עדו ז"ל אשר החזיק ידי עושי המלאכה בהונו וממונו... להדפיס ולהרביץ תורה בישראל, ונשלם יום ג' ח' ימים לחדש תמוז שנת הרע"ט בקושטנטינא רבתי אשר היא תחת ממשלת אדוננו המלך סולטן סלים ירום הודו... נאם צעיר במשכי שבט ועט ברזל ועפרת שלמה בן הה"ר מזל טוב זלה"ה".
רישום (בעפרון) בדף השער: "הקדש ישיבת הגביר סי' רפאל קמחי נר"ו".
[130] דף (16 קונטרסים, כולם בני 8 דף מלבד הקונטרס האחרון שהוא בן 10 דף. הדפים בחציו הראשון של כל קונטרס ממוספרים). שוליים רחבים. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. קרע בשולי דף השער. קרעים ובלאי בשולי דפים נוספים. סימני עש בדף השער ובמספר דפים נוספים (עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט). כתם דיו כהה על הקולופון בדף האחרון, עם פגיעה במספר מילים. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
מדרש חמש מגילות – כולל: שיר השירים רבתי, מדרש רות, מדרש מגלת אסתר ["אחשורוש"], איכה רבתי ומדרש קהלת. [פיזארו, רע"ט 1519].דפוס [גרשם] שונצינו.
עמוד השער והעמוד הראשון מעוטרים במסגרת מאוירת (תחריט עץ). בתחילת המדרשים (למעט מדרש איכה) תיבות פתיחה מאוירות (גם הן בתחריטי עץ).
בעמוד השער מופיע רק הכותר "מדרש חמש מגלות", ללא פרטי דפוס, מקום ושנה.
קולופון בדף האחרון, עם פרטי שנת ההדפסה והמדפיס: "נדפס במדינת איטליאה על ידי צעיר המחוקקים זרע ישראל איש שונצינו... שנת חמשת אלפים ורע"ט לבריאת העולם...". באותו דף מופיעים דברי סיום, עם שיר (בעותק שלפנינו דף זה קרוע וחסר בחלקו, וטקסט זה פגום בחלקו).
רישומים רבים בדף השער, בהם רישומי בעלות. ביניהם: "גרשון מפדווא" ו"שלי אברהם אהרן אשכנזי ס"ט" (חתימה נוספת שלו בדף שאחרי השער).
בדפי הספר הגהות, חלקן ארוכות, בכתיבה איטלקית, מכותב לא מזוהה.
בדף [97/ב] הגהה ארוכה במיוחד, בה מתייחס הכותב למדרש "שלוש השבועות" האוסר על היהודים למרוד באומות לדחוק את הקץ, ומדגיש את היחס הנכון אל הגוים שצריכים היהודים לנקוט בהיותם בגלות. בין היתר הוא כותב: "...מכל זה נראה היטיב שהרבה מצוה המקום שישראל בגלות יעשו שם טוב נגד האומות ושיסבלו עול הגלות לכפרת עוונות ושיהיה להם נגד האומות ושריהם דרך ארץ, ובפרט בעת שיש צרה בין השרים או עת מלחמה בין המלכים שכ"ש וק"ו שיתנהגו בדרך ארץ ובבינה כדי שלא יעלו נגדם וישנאו אותם יותר, באופן שאם יש להם איזה צורך מסיוע שלהם של המלכות יוכלו ליתנם להם באהבה וברצון ולא ילכו בפחי נפש כשרוצים איזה דבר ולא יתחלל ש"ש ח"ו בהיותם בלתי לבושי בינה נכונה עמהם...". הוא מסיים את דבריו בתקווה לביאת המשיח ולגאולה שתבוא בזכות קידוש שם שמים בין הגויים.
[100] דף. 28 ס"מ. מצב כללי טוב. מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים. קרעים (בהם קרעים חסרים) בדף השער ובדף שאחריו, משוקמים בהשלמה והדבקת נייר. קרעים במספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקת נייר. קרע חסר גדול בדף האחרון (חסר קרוב למחצית הדף), משוקם בהשלמת נייר. סימני עש בדפים בודדים. חותמת. כריכת עור, פגומה ומנותקת חלקית.
בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ב (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא גרשם שונצינו, מדפיס המהדורה שלפנינו.
עמוד השער והעמוד הראשון מעוטרים במסגרת מאוירת (תחריט עץ). בתחילת המדרשים (למעט מדרש איכה) תיבות פתיחה מאוירות (גם הן בתחריטי עץ).
בעמוד השער מופיע רק הכותר "מדרש חמש מגלות", ללא פרטי דפוס, מקום ושנה.
קולופון בדף האחרון, עם פרטי שנת ההדפסה והמדפיס: "נדפס במדינת איטליאה על ידי צעיר המחוקקים זרע ישראל איש שונצינו... שנת חמשת אלפים ורע"ט לבריאת העולם...". באותו דף מופיעים דברי סיום, עם שיר (בעותק שלפנינו דף זה קרוע וחסר בחלקו, וטקסט זה פגום בחלקו).
רישומים רבים בדף השער, בהם רישומי בעלות. ביניהם: "גרשון מפדווא" ו"שלי אברהם אהרן אשכנזי ס"ט" (חתימה נוספת שלו בדף שאחרי השער).
בדפי הספר הגהות, חלקן ארוכות, בכתיבה איטלקית, מכותב לא מזוהה.
בדף [97/ב] הגהה ארוכה במיוחד, בה מתייחס הכותב למדרש "שלוש השבועות" האוסר על היהודים למרוד באומות לדחוק את הקץ, ומדגיש את היחס הנכון אל הגוים שצריכים היהודים לנקוט בהיותם בגלות. בין היתר הוא כותב: "...מכל זה נראה היטיב שהרבה מצוה המקום שישראל בגלות יעשו שם טוב נגד האומות ושיסבלו עול הגלות לכפרת עוונות ושיהיה להם נגד האומות ושריהם דרך ארץ, ובפרט בעת שיש צרה בין השרים או עת מלחמה בין המלכים שכ"ש וק"ו שיתנהגו בדרך ארץ ובבינה כדי שלא יעלו נגדם וישנאו אותם יותר, באופן שאם יש להם איזה צורך מסיוע שלהם של המלכות יוכלו ליתנם להם באהבה וברצון ולא ילכו בפחי נפש כשרוצים איזה דבר ולא יתחלל ש"ש ח"ו בהיותם בלתי לבושי בינה נכונה עמהם...". הוא מסיים את דבריו בתקווה לביאת המשיח ולגאולה שתבוא בזכות קידוש שם שמים בין הגויים.
[100] דף. 28 ס"מ. מצב כללי טוב. מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים. קרעים (בהם קרעים חסרים) בדף השער ובדף שאחריו, משוקמים בהשלמה והדבקת נייר. קרעים במספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקת נייר. קרע חסר גדול בדף האחרון (חסר קרוב למחצית הדף), משוקם בהשלמת נייר. סימני עש בדפים בודדים. חותמת. כריכת עור, פגומה ומנותקת חלקית.
בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ב (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא גרשם שונצינו, מדפיס המהדורה שלפנינו.
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $1,800
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
ספר אור עמים, מאת רבי עובדיה ספורנו. בולונייא (בולוניה), [רצ"ז 1537]. דפוס "הצעירים השותפים... עושים מלאכת המשי". מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נפטר בשנת ש"י), מגדולי חכמי איטליה, התפרסם בפירושו על התורה. התיישב בעיר בולוניה, שם פעל כפוסק הלכה והתפרנס ממקצועו כרופא מומחה (וזכה לכינוי "אביר הרופאים"). כפי הנראה, היה מהתומכים (ואולי היוזמים) בהקמת דפוסם של "הצעירים השותפים" בבולוניה. בחיבורו הפילוסופי 'אור עמים' מתמודד רבי עובדיה ספורנו עם שיטתו של הפילוסוף היווני אריסטו וסותר את טיעוניו. בהמשך תרגם את ספרו ללטינית והמהדורה הלטינית נדפסה אף היא בבולוניה, שנה לאחר מכן, בשנת 1538. הספר שלפנינו הוא הראשון שנדפס בבית דפוסם של השותפים (ומהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בבולוניה).
רישומי בעלות בשער: "הספר הזה הגיע לחלקי אני ---" (מחוק); "הגיע לחלקי מיכאל אלישע ממודי'[נה] יצ"ו" [מחכמי מודינה, משפחתו כונתה 'מלאך'. נפטר תט"ז. ראה חומר מצורף].
בעמוד האחרון רישום בעברית, בכתיבה איטלקית: "פ' ב' ה' [=פירש בעל הספר] מלות כללות לגנאי על עכו"ם לא על הנוצרי'[ם]...". רישום זה נכתב כנראה על ידי צנזור מומר (ראה: בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי וניציאה, עמ' 192). לצד רישום זה – חתימות צנזורים באיטלקית.
סד דף. 19 ס"מ. שוליים רחבים. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים (חלקם כהים). סימני עש (בדפים הראשונים עם פגיעה בטקסט). רישומים. כריכה חדשה, עם פגמים קלים.
המחבר, רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נפטר בשנת ש"י), מגדולי חכמי איטליה, התפרסם בפירושו על התורה. התיישב בעיר בולוניה, שם פעל כפוסק הלכה והתפרנס ממקצועו כרופא מומחה (וזכה לכינוי "אביר הרופאים"). כפי הנראה, היה מהתומכים (ואולי היוזמים) בהקמת דפוסם של "הצעירים השותפים" בבולוניה. בחיבורו הפילוסופי 'אור עמים' מתמודד רבי עובדיה ספורנו עם שיטתו של הפילוסוף היווני אריסטו וסותר את טיעוניו. בהמשך תרגם את ספרו ללטינית והמהדורה הלטינית נדפסה אף היא בבולוניה, שנה לאחר מכן, בשנת 1538. הספר שלפנינו הוא הראשון שנדפס בבית דפוסם של השותפים (ומהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בבולוניה).
רישומי בעלות בשער: "הספר הזה הגיע לחלקי אני ---" (מחוק); "הגיע לחלקי מיכאל אלישע ממודי'[נה] יצ"ו" [מחכמי מודינה, משפחתו כונתה 'מלאך'. נפטר תט"ז. ראה חומר מצורף].
בעמוד האחרון רישום בעברית, בכתיבה איטלקית: "פ' ב' ה' [=פירש בעל הספר] מלות כללות לגנאי על עכו"ם לא על הנוצרי'[ם]...". רישום זה נכתב כנראה על ידי צנזור מומר (ראה: בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי וניציאה, עמ' 192). לצד רישום זה – חתימות צנזורים באיטלקית.
סד דף. 19 ס"מ. שוליים רחבים. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים (חלקם כהים). סימני עש (בדפים הראשונים עם פגיעה בטקסט). רישומים. כריכה חדשה, עם פגמים קלים.
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
סדר סליחות, כמנהג פולין קטן ופולין גדול. סלאוויטא, [תקע"ט 1819]. דפוס רבי משה שפירא, הרב מסלאוויטא.
בשולי הדפים הגהות פרשניות ארוכות בכתב-יד [כתיבה אשכנזית, אופיינית למאה ה-19]. בהגהה בדף ב/1 – מקשה הכותב על אחד הביאורים ומציין כי "...בתשובה למדינות רוסיא הארכתי בזה". בהגהה אחרת (דף ח/2), הוא מציין לדברי תשובות הגאונים שנדפסו ב"זכרון לראשונים" (ברלין, תרמ"ז). לא ידוע לנו מי הכותב, אך נראה שהוא היה רב תלמיד חכם מופלג, ואף השיב מכתבי שו"ת למדינות אחרות.
רישומים שונים ביידיש ובאותיות לטיניות בדפי המגן ובדפים נוספים (ממספר כותבים. בכתיבה שונה מזו של כותב ההגהות).
סליחות בהדפסה נאה באותיות גדולות. מעלת המהדורה מוזכרת בשער: "כמתכונת סליחות הראשונים.... בהדפסה על אותיות גדולות, נראים בעליל... בין ביום ובין בלילה... וכמה טובה מכופלת שהצגנו מסודרים סליחות האמורות דבר יום ביומו, כגון סליחות של ערב יום כיפור ושל יום כיפור, בלי חפש מחופש ציונים הבאים ממקום אחר".
[1], ב-עד דף. 22.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים רבים (בעיקר בדפים הראשונים). קרעים ונזקי עש, עם פגיעות בטקסט במספר מילים (שיקום בנייר דבק לא-חומצי). כריכה חדשה.
בשולי הדפים הגהות פרשניות ארוכות בכתב-יד [כתיבה אשכנזית, אופיינית למאה ה-19]. בהגהה בדף ב/1 – מקשה הכותב על אחד הביאורים ומציין כי "...בתשובה למדינות רוסיא הארכתי בזה". בהגהה אחרת (דף ח/2), הוא מציין לדברי תשובות הגאונים שנדפסו ב"זכרון לראשונים" (ברלין, תרמ"ז). לא ידוע לנו מי הכותב, אך נראה שהוא היה רב תלמיד חכם מופלג, ואף השיב מכתבי שו"ת למדינות אחרות.
רישומים שונים ביידיש ובאותיות לטיניות בדפי המגן ובדפים נוספים (ממספר כותבים. בכתיבה שונה מזו של כותב ההגהות).
סליחות בהדפסה נאה באותיות גדולות. מעלת המהדורה מוזכרת בשער: "כמתכונת סליחות הראשונים.... בהדפסה על אותיות גדולות, נראים בעליל... בין ביום ובין בלילה... וכמה טובה מכופלת שהצגנו מסודרים סליחות האמורות דבר יום ביומו, כגון סליחות של ערב יום כיפור ושל יום כיפור, בלי חפש מחופש ציונים הבאים ממקום אחר".
[1], ב-עד דף. 22.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים רבים (בעיקר בדפים הראשונים). קרעים ונזקי עש, עם פגיעות בטקסט במספר מילים (שיקום בנייר דבק לא-חומצי). כריכה חדשה.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $12,000
נמכר ב: $23,750
כולל עמלת קונה
סידור כמנהג ספרד, תקוני שבת עם דרך החיים, שני חלקים. זיטומיר, תר"ך 1860. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא.
בתחילת החלק הראשון שני שערים. שער נוסף לחלק השני.
סידורו של רבי משה מזאלושין (עפ"י מהדורת ווארשא תקפ"ז ומהדורת יוזעפף תר"ב). מהדורה דומה לזו כבר נדפסה בזיטומיר בשנת תרי"ח 1857. המהדורה שלפנינו משנת תר"ך אינה רשומה במפעל הביבליוגרפיה.
[4], 428 עמ'; [2], 431-684 עמ'. 21.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט (הספר שוקם באופן מקצועי במילוי נייר, והפגיעות לא ניכרות כל כך). כריכת עור חדשה.
סידור נדיר במיוחד. גם ממהדורתו הקודמת (זיטומיר, תרי"ח) ידועים רק עותקים בודדים בעולם.
בתחילת החלק הראשון שני שערים. שער נוסף לחלק השני.
סידורו של רבי משה מזאלושין (עפ"י מהדורת ווארשא תקפ"ז ומהדורת יוזעפף תר"ב). מהדורה דומה לזו כבר נדפסה בזיטומיר בשנת תרי"ח 1857. המהדורה שלפנינו משנת תר"ך אינה רשומה במפעל הביבליוגרפיה.
[4], 428 עמ'; [2], 431-684 עמ'. 21.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט (הספר שוקם באופן מקצועי במילוי נייר, והפגיעות לא ניכרות כל כך). כריכת עור חדשה.
סידור נדיר במיוחד. גם ממהדורתו הקודמת (זיטומיר, תרי"ח) ידועים רק עותקים בודדים בעולם.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
ספר תהלים, דגלי הודיה והמצוה, עם סדר מעמדות מהרב הקדוש מאפטא. זיטומיר, תרכ"ו 1866. דפוס רבי אריה ליב שפירא נכד הרב מסלאוויטא.
שני שערים. בשער הראשון הדגשת השם "ירושלים" בדיו אדומה. שער נוסף לסדר מעמדות. סדר מעמדות בעותק שלפנינו אינו שלם.
בראש הספר הסכמות רבות מרבני ארץ ישראל ורשימת מנויים נרחבת מארץ ישראל ומרוסיה (כוללת שמות רבים של רבנים ואדמו"רים ידועים).
בתחילת סדר מעמדות רשימה נוספת של מנויים (ארבעת בניו של האדמו"ר רבי יצחק מסקווירא ועוד). לפני ספר התהילים מופיע: "סדר נטילת ידיים העולה במקום מקוה, מהרב המגיד... מו"ה מרדכי... טשטארנביל... מהבעש"ט...".
440, 221-225, [11]; [4], 50 עמ' (במקור: 440, 221-225, [11]; [4], 112, 57-64, 61-64, 28 עמ'). חסרים 102 עמ'. כל הדפים החסרים הם מסדר מעמדות, ספר התהלים שלם. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, חלקם כהים. קרעים ופגמים בשני דפי השער ובדפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט במקומות בודדים, משוקמים בשיקום מקצועי. כריכת עור חדשה.
שני שערים. בשער הראשון הדגשת השם "ירושלים" בדיו אדומה. שער נוסף לסדר מעמדות. סדר מעמדות בעותק שלפנינו אינו שלם.
בראש הספר הסכמות רבות מרבני ארץ ישראל ורשימת מנויים נרחבת מארץ ישראל ומרוסיה (כוללת שמות רבים של רבנים ואדמו"רים ידועים).
בתחילת סדר מעמדות רשימה נוספת של מנויים (ארבעת בניו של האדמו"ר רבי יצחק מסקווירא ועוד). לפני ספר התהילים מופיע: "סדר נטילת ידיים העולה במקום מקוה, מהרב המגיד... מו"ה מרדכי... טשטארנביל... מהבעש"ט...".
440, 221-225, [11]; [4], 50 עמ' (במקור: 440, 221-225, [11]; [4], 112, 57-64, 61-64, 28 עמ'). חסרים 102 עמ'. כל הדפים החסרים הם מסדר מעמדות, ספר התהלים שלם. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, חלקם כהים. קרעים ופגמים בשני דפי השער ובדפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט במקומות בודדים, משוקמים בשיקום מקצועי. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $4,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $5,750
כולל עמלת קונה
אחד עשר קונטרסי תחינות לנשים, בשפת היידיש, שנדפסו בזיטומיר בדפוס האחים שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא (מלבד קונטרס אחד שנדפס בדפוס שאדאוו). בעמודי השער מופיעה הדפוסת (פרטי הדפוס והמדפיסים) או חלקה באותיות קריליות.
• תחנה שבת. זיטומיר, [תרי"ז] 1857. דפוס האחים שפירא.
• תחנה פון ראש חודש בענטשין, שרה, רבקה, רחל, לאה. זיטומיר, [תרי"ח] 1858. דפוס האחים שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה בקשה [לאומרה בזמן שבאים לבית הכנסת]. זיטומיר, [תרכ"א] 1861. דפוס האחים שפירא. נייר ירקרק. הדפים נכרכו בסדר משובש (במספור העמודים חסרים המספרים 23-24, אך נראה שזו קפיצה במספור ולא חסרון). אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמהות. זיטומיר, [תרכ"א] 1861. דפוס האחים שפירא. נייר ירקרק. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחינות מקרא קודש, תחינות לברכת החודש, עם מועדי מולדות החודשים. זיטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס האחים שפירא. רשימות מולדות לשנים תרכ"ג-תרכ"ז, עם טקסט ביידיש להקראה בבית הכנסת. עותק חסר. 34 עמ' (חסרים עמ' 35-45). בעותק שמופיע בקטלוג הספריה הלאומית חסר דף השער.
• תחנה קודם התפלה. זיטומיר, [תרכ"ג] 1863. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחינה ברכות הנרות, סדר ברכות הנרות לנשים, עם תחינות לימים נוראים ולשלושה רגלים, מאת רבי "ישראל ג"ב [גולדברגר] מאיווניצא". זיטומיר, תרכ"ד [1864. דפוס שפירא]. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט.
• תחנה קול בכיות, הובאה מארץ ישראל, מאת מרת הענא בת יהודה. זיטומיר, [תרכ"ד] 1864. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמרי שפר, שש תחינות חדשות לאומרן במועדים שונים, מאת רבי ישראל ג"ב [גולדברגר] מאיווניצא. זיטומיר, תרכ"ד [1864]. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית. קרעים גדולים חסרים (בכמה מקומות חסרון של קרוב למחצית הדף), עם חיסרון ופגיעה בטקסט. יתכן וחסר דף אחד או יותר.
• פרעגיר תחנה. זיטומיר, תרכ"ד 1864. דפוס רבי אריה ליב שפירא. טז דף. חסר בסופו. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמהות לראש חודש אלול. זיטומיר, [תרכ"ו] 1866. דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
אחד עשר קונטרסים. 14-16 ס"מ. מצב משתנה. כתמים. בלאי וקרעים במקומות שונים. כריכות חדשות.
• תחנה שבת. זיטומיר, [תרי"ז] 1857. דפוס האחים שפירא.
• תחנה פון ראש חודש בענטשין, שרה, רבקה, רחל, לאה. זיטומיר, [תרי"ח] 1858. דפוס האחים שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה בקשה [לאומרה בזמן שבאים לבית הכנסת]. זיטומיר, [תרכ"א] 1861. דפוס האחים שפירא. נייר ירקרק. הדפים נכרכו בסדר משובש (במספור העמודים חסרים המספרים 23-24, אך נראה שזו קפיצה במספור ולא חסרון). אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמהות. זיטומיר, [תרכ"א] 1861. דפוס האחים שפירא. נייר ירקרק. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחינות מקרא קודש, תחינות לברכת החודש, עם מועדי מולדות החודשים. זיטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס האחים שפירא. רשימות מולדות לשנים תרכ"ג-תרכ"ז, עם טקסט ביידיש להקראה בבית הכנסת. עותק חסר. 34 עמ' (חסרים עמ' 35-45). בעותק שמופיע בקטלוג הספריה הלאומית חסר דף השער.
• תחנה קודם התפלה. זיטומיר, [תרכ"ג] 1863. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחינה ברכות הנרות, סדר ברכות הנרות לנשים, עם תחינות לימים נוראים ולשלושה רגלים, מאת רבי "ישראל ג"ב [גולדברגר] מאיווניצא". זיטומיר, תרכ"ד [1864. דפוס שפירא]. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט.
• תחנה קול בכיות, הובאה מארץ ישראל, מאת מרת הענא בת יהודה. זיטומיר, [תרכ"ד] 1864. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמרי שפר, שש תחינות חדשות לאומרן במועדים שונים, מאת רבי ישראל ג"ב [גולדברגר] מאיווניצא. זיטומיר, תרכ"ד [1864]. דפוס רבי אריה ליב שפירא. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית. קרעים גדולים חסרים (בכמה מקומות חסרון של קרוב למחצית הדף), עם חיסרון ופגיעה בטקסט. יתכן וחסר דף אחד או יותר.
• פרעגיר תחנה. זיטומיר, תרכ"ד 1864. דפוס רבי אריה ליב שפירא. טז דף. חסר בסופו. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• תחנה אמהות לראש חודש אלול. זיטומיר, [תרכ"ו] 1866. דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
אחד עשר קונטרסים. 14-16 ס"מ. מצב משתנה. כתמים. בלאי וקרעים במקומות שונים. כריכות חדשות.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $10,000
הערכה: $12,000 - $15,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של פריטי דפוס, ספרים וחוברות, ולוחות שנה, שנדפסו בדפוסי בומביי שבהודו, במשך תקופה של כמאה שנה, מראשית הדפוס העברי בבומביי בשנת תר"א (1841), ועד אמצע המאה ה-20. עברית, ערבית-יהודית ומראטהי.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-120 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה.
באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בבומביי, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל קרוב למחצית מן הכותרים שנדפסו בבומביי, ועוד עשרות לוחות שנה שנדפסו שם (חלקם מאוירים). כולל מגוון ספרים שנדפסו לקהילת "בני ישראל" בבומביי וספרי קהילת יוצאי בגדאד בעיר. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בומביי, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בומביי). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • מחזור לימי הסליחות והתרת נדרים. בומביי, [תר"א 1841]. דפוס ליטוגרפי. הספר העברי הראשון שנדפס בבומביי. יערי, מס' 90. • הגדה של פסח עם שרח [תרגום] ערבי. בומביי, [תרט"ז 1856 בקירוב]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 7. • ספר חנוך לנער. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 9. • ספר הפזמונים. בומביי, [תרט"ז 1856]. ליטוגרפיה על נייר כחול. יערי, מס' 11. • שרח רות. [בומביי, תרי"ט 1859]. הספר הראשון שנדפס בדפוס רגיל בבומביי. יערי, מס' 15. • "וביום שמחתכם ובמועדיכם" – דף מודפס בליטוגרפיה. [תר"מ 1880 בערך]. יערי, מס' 23. • Prayer For the Jews in Rusia, "תפלה ליום תענית צבור... על צרת אחינו בני ישראל בארץ רוסיא...". בומביי, [תרמ"ב 1882]. יערי, מס' 104. • "תפלה להתפלל יחד כל חוסי בצל ממשלת בריטאניא". בומביי, [תרע"ד 1914]. יערי, מס' 83. • ספר יערת הדבש, אוצר השרשים וערוך, מאת רבי יחזקאל יעקב רחמים. בומביי, [תר"ן] 1890. בראש הספר נדפס במלואו ספר "שמות הצדיקים" שחיבר רבי נתן מברסלב. יערי, מס' 64. • תפלת החודש – The Daily Prayers, סידור כמנהג ק"ק ספרדים, בתרגום למראטהי. בומביי, [תרצ"ד] 1934. יערי, מס' 142. עותק מפואר, עם הטבעה מוזהבת על הכריכה "רחל אשת דוד עזרא... Calcutta". • ועוד.
הדפוס העברי בבומביי נוסד בעקבות התפתחות שתי הקהילות היהודיות בעיר: התחיה הדתית של קהילת יהודי "בני ישראל", והקהילה השניה של יהודים יוצאי בגדאד ובראשם ר' דוד ששון. כך ניתן לחלק את הספרים שנדפסו בעיר לכאלה שנדפסו עבור "בני ישראל", וכאלה שנדפסו עבור יוצאי בגדאד. ארבעת הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי, בין השנים תר"א-תרי"ג, נדפסו ע"י יהודים מקוצ'ין שהתיישבו בעיר, וכולם מיועדים לקהילת "בני ישראל". בשנת תרט"ו החלה "חברת בית דוד" של יהודי בגדאד להדפיס אף היא ספרים. במשך שנים רבות השתמשו בבומביי רק בטכניקת דפוס-אבן (ליטוגרפיה). אמנם בשנת תרי"ט נעשה ניסיון לייסד דפוס בלט ע"י "המחבר אותיות הצעיר בנימין יצחק אשכנזי", שחתך או יצק את האותיות בעצמו והדפיס בהן את הספר "שרח רות בלשון ערבי", אך זו היתה ההדפסה היחידה בדפוס בלט ואחריה נשארה בומביי בלי בית דפוס קבוע עוד עשרים ושתיים שנה, עד שנת תרמ"ב. החל משנת תרמ"ב נוסדו בבומביי מספר דפוסים, העיקריים שבהם: דפוס The Bombay Education Society's Press שבו נדפסו גם ספרי "בני ישראל" וגם ספרי יהודי בגדאד (נוסד תרמ"ב), דפוס יחזקאל בנימין פינכר - The Anglo-Jewish and Vernacular Press (נוסד תרמ"ד), דפוס יחזקאל שם טוב דוד - Hebrew and English Press (נוסד תרמ"ז), דפוס יהודה דוד אשכנזי ובנו (נוסד תר"ס).
56 כותרים (ב-59 כרכים) ו-5 דפים בודדים, 61 לוחות שנה, ו-3 כרטיסים עם זמני תפילות. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-120 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה.
באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בבומביי, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל קרוב למחצית מן הכותרים שנדפסו בבומביי, ועוד עשרות לוחות שנה שנדפסו שם (חלקם מאוירים). כולל מגוון ספרים שנדפסו לקהילת "בני ישראל" בבומביי וספרי קהילת יוצאי בגדאד בעיר. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בומביי, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בומביי). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • מחזור לימי הסליחות והתרת נדרים. בומביי, [תר"א 1841]. דפוס ליטוגרפי. הספר העברי הראשון שנדפס בבומביי. יערי, מס' 90. • הגדה של פסח עם שרח [תרגום] ערבי. בומביי, [תרט"ז 1856 בקירוב]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 7. • ספר חנוך לנער. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 9. • ספר הפזמונים. בומביי, [תרט"ז 1856]. ליטוגרפיה על נייר כחול. יערי, מס' 11. • שרח רות. [בומביי, תרי"ט 1859]. הספר הראשון שנדפס בדפוס רגיל בבומביי. יערי, מס' 15. • "וביום שמחתכם ובמועדיכם" – דף מודפס בליטוגרפיה. [תר"מ 1880 בערך]. יערי, מס' 23. • Prayer For the Jews in Rusia, "תפלה ליום תענית צבור... על צרת אחינו בני ישראל בארץ רוסיא...". בומביי, [תרמ"ב 1882]. יערי, מס' 104. • "תפלה להתפלל יחד כל חוסי בצל ממשלת בריטאניא". בומביי, [תרע"ד 1914]. יערי, מס' 83. • ספר יערת הדבש, אוצר השרשים וערוך, מאת רבי יחזקאל יעקב רחמים. בומביי, [תר"ן] 1890. בראש הספר נדפס במלואו ספר "שמות הצדיקים" שחיבר רבי נתן מברסלב. יערי, מס' 64. • תפלת החודש – The Daily Prayers, סידור כמנהג ק"ק ספרדים, בתרגום למראטהי. בומביי, [תרצ"ד] 1934. יערי, מס' 142. עותק מפואר, עם הטבעה מוזהבת על הכריכה "רחל אשת דוד עזרא... Calcutta". • ועוד.
הדפוס העברי בבומביי נוסד בעקבות התפתחות שתי הקהילות היהודיות בעיר: התחיה הדתית של קהילת יהודי "בני ישראל", והקהילה השניה של יהודים יוצאי בגדאד ובראשם ר' דוד ששון. כך ניתן לחלק את הספרים שנדפסו בעיר לכאלה שנדפסו עבור "בני ישראל", וכאלה שנדפסו עבור יוצאי בגדאד. ארבעת הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי, בין השנים תר"א-תרי"ג, נדפסו ע"י יהודים מקוצ'ין שהתיישבו בעיר, וכולם מיועדים לקהילת "בני ישראל". בשנת תרט"ו החלה "חברת בית דוד" של יהודי בגדאד להדפיס אף היא ספרים. במשך שנים רבות השתמשו בבומביי רק בטכניקת דפוס-אבן (ליטוגרפיה). אמנם בשנת תרי"ט נעשה ניסיון לייסד דפוס בלט ע"י "המחבר אותיות הצעיר בנימין יצחק אשכנזי", שחתך או יצק את האותיות בעצמו והדפיס בהן את הספר "שרח רות בלשון ערבי", אך זו היתה ההדפסה היחידה בדפוס בלט ואחריה נשארה בומביי בלי בית דפוס קבוע עוד עשרים ושתיים שנה, עד שנת תרמ"ב. החל משנת תרמ"ב נוסדו בבומביי מספר דפוסים, העיקריים שבהם: דפוס The Bombay Education Society's Press שבו נדפסו גם ספרי "בני ישראל" וגם ספרי יהודי בגדאד (נוסד תרמ"ב), דפוס יחזקאל בנימין פינכר - The Anglo-Jewish and Vernacular Press (נוסד תרמ"ד), דפוס יחזקאל שם טוב דוד - Hebrew and English Press (נוסד תרמ"ז), דפוס יהודה דוד אשכנזי ובנו (נוסד תר"ס).
56 כותרים (ב-59 כרכים) ו-5 דפים בודדים, 61 לוחות שנה, ו-3 כרטיסים עם זמני תפילות. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
אוסף ששון: מכתבים, ספרים מדפוסי הודו
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $7,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של ספרים, חוברות ופריטי דפוס שונים, שנדפסו בדפוסי כלכתה שבהודו במשך תקופה של כמאה שנה, מראשית הדפוס העברי בכלכתה בשנת תר"א (1840), ועד אמצע המאה ה-20.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בכלכתה, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל את מרבית הספרים שנדפסו בעיר בשנים הראשונות להקמתו – שנות הארבעים של המאה ה-19 (לפנינו 22 מתוך 26 הספרים הראשונים שנדפסו בכלכתה ע"י ר' אלעזר עראקי. מס' 1, 3-7, 9-10, 12-17, 19-26 ברשימת יערי), וכמחצית מן הכותרים שנדפסו בכלל בכלכתה. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי כלכתה, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, כלכתה). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • ספר שיר השירים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום לערבית-יהודית. כלכתה, [תר"א 1840]. יערי, מס' 1. הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה בכלכתה. באותה שנה נדפס ספר שערי קדושה [בדפוס רגיל] ע"י המדפיס ר' אלעזר עראקי. לפי יערי, מסתבר כי ספר שיר השירים קדם להקמת דפוס עראקי. מאז לא נדפס בכלכתה ספר נוסף בליטוגרפיה עד שנת תרל"א. • מסכת אבות, עם תרגום בערבית-יהודית. כלכתה, [תר"ד 1844]. יערי, מס' 15. נדפס על נייר כחלחל. • ספר רזיאל המלאך. כלכתה, [תר"ה 1845]. יערי, מס' 17. נדפס על נייר כחלחל. • קונטרס אמרי שבת, "לברר... איסור הליכות מסלת הברזל בעגלות הקיטור בשבת (נקרא בלשון אנגליז ריל וויה Rail Way)...", מאת רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין] "שד"ר מעה"ק צפת". כלכתה, [תרל"ד 1874]. יערי, מס' 29. • קוואנין בית הכנסת מגן דוד תכב"ץ [תקנות בית הכנסת מגן דוד בערבית-יהודית]. כלכתה, [תרנ"ד 1894]. יערי, מס' 82. • ספר האחלמה, פתרון חלומות. כלכתה, תרמ"ד [1844]. כתב-יד בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 117. • דף בדפוס ליטוגרפי, עם הפיוט "מלך המפואר ברום הודו ואין צור בלעדו", מאת "בהכ"נ מגן דוד תכב"ץ ביום ראש חודש טבת תרפ"ד". נדפס לכבוד ר' אליהו משה דוויך הכהן במלאת חמישים שנה לרבנותו בביהכנ"ס מגן דוד בכלכתה. יערי, מס' 119.• דף בדפוס ליטוגרפי, בדיו מוזהבת, עם הפיוט "אל רחום שמך, אל חנוך שמך...". יערי, מס' 120. [כלכתה, ללא שנה]. • חוברת בדפוס ליטוגרפי, הפטרת תשעה באב, עם תרגום בערבית-יהודית, מאת "שלום יהושע עראקי הכהן ס"ט מלמד תינוקות כלכתה". [שנה לא ידועה]. יערי, מס' 123. • לוח ללימוד א"ב לילדים, עם הפסוקים שמע ישראל, ועוד. דפוס ליטוגרפי. [כלכתה, תר"ן]. יערי, מס' 124. • "תחל שנה וברכותיה", שני דפים מודפסים בדפוס ליטוגרפי, עם ה"סימנים" לליל ראש השנה. [כלכתה, ללא שנה]. יערי, מס' 132-133. • "תפלה נאה ומסוגל[ת] לאמרה קודם ואחר הדלקת נרות שבת קודש וימים טובים". [כלכתה, ללא שנה]. קונטרס בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 134. • חוברות תפילה לאירועים שונים (לכבוד המלכה ויקטוריה, להכתרת המלך ג'ורג', ועוד). • כרטיסים עם זמני תפילות בבית הכנסת. • לוחות שנה בפורמט גדול, לתליה על קיר. • ועוד.
את הדפוס העברי הראשון בכלכתה הקים יהודי ממוצא תימני בשם ר' אלעזר עראקי הכהן. בשנת תר"א יסד את בית דפוסו, שפעל עד שנת תרי"ז. הספרים שהדפיס מצטיינים בהידור, אף ביחס לספרים עבריים שנדפסו באירופה, ועל אחת כמה וכמה ביחס לדפוס קטן במקום נידח. נראה כי הוא יצק בעצמו את האותיות, ואכן צורת האות שלו שונה מאותיות דפוסים אחרים באירופה. כתימני השתדל להדפיס את ספרי חכמי תימן, ביניהם ספרי ההלכה של המהרי"ץ שנדפסו על ידו לראשונה, ושירי משוררי תימן ב"ספר הפזמונים". ר' אלעזר עראקי לא היה בעל מלאכה בלבד, אלא תלמיד חכם ואיש ספר, שערך, הגיה והתקין את החיבורים שהדפיס ובין היתר תרגם את ההגדה של פסח שנדפסה אצלו, ואף הוסיף עשרים ושנים מפיוטיו ב"ספר הפזמונים" שהדפיס. סמל הדפוס שמופיע בספריו הוא צורת ידי כהנים עם השם "עראקי" או "עראקי כ"ץ". עראקי חדל מלהדפיס בשנת תרי"ז בשל העדר שוק רחב מספיק לספריו. רוב הספרים שהדפיס עראקי נמצאים באוסף שלפנינו.
מלאכת הדפוס העברי התחדשה לאחר מכן רק בשנת תרל"א, ע"י המדפיס יחזקאל בן סלימאן חנין, שהדפיס בסך הכל עשרה ספרים (בהם שני ספרים מאת שד"ר צפת רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין). באוסף שלפנינו ששה ספרים מדפוסו.
בשנת תרמ"א הקים רב בית הכנסת "מגן דוד" בכלכתה, רבי אליהו בן משה דוויך הכהן, בית דפוס משלו בעיר. מאחר והיה כהן וראה עצמו כממשיך של המדפיס הראשון עראקי, התקין לעצמו סמל דומה לזה של עראקי, עם צורת ידי כהנים. בבית דפוסו הדפיס ששה ספרים. באוסף שלפנינו ארבעה ספרים מתוכם.
בשנת תרמ"ח הקים רבי שלמה בן עבאד תווינא מבגדאד, את בית דפוסו בכלכתה. רבי שלמה תווינא היה תלמיד חכם מופלג, וכבר קודם הגיעו להודו, הדפיס ספרים בבגדאד. בבית דפוסו נדפסו ספרים רבים, ביניהם חיבורים רבים של רבי שלמה תווינא עצמו. בית דפוסו היה בית הדפוס הגדול האחרון בהודו, ופעילותו נפסקה בשנת תרס"ב בערך. באוסף שלפנינו 27 ספרים מדפוס תווינא.
במקביל לדפוסים הממוסדים, נעשו בכלכתה מספר הדפסות עממיות בדפוס-אבן (ליטוגרפיה). כבר בשנת תר"א, השנה שבה נוסד בכלכתא הדפוס העברי הראשון, הדפיס יצחק בן יעקב מבגדאד ספר שיר השירים עם תרגום יונתן ותרגום בערבית-יהודית בליטוגרפיה. כשנוסד דפוס עראקי לא נזקקו עוד לליטוגרפיה והדפסה ליטוגרפית שניה נעשתה רק בשנת תרל"א, ולאחר מכן במהלך השנים נעשו הדפסות נוספות. באוסף שלפנינו 11 פריטים שנדפסו בליטוגרפיה.
73 ספרים, חוברות וקונטרסים, 20 לוחות שנה (כרטיסי קרטון, חוברות, ולוחות קיר), 8 דפים בודדים (חלקם בדפוס ליטוגרפי. אחד קרוע וחסר ברובו), 7 כרטיסים עם זמני תפילות. סה"כ 108 פריטים. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בכלכתה, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל את מרבית הספרים שנדפסו בעיר בשנים הראשונות להקמתו – שנות הארבעים של המאה ה-19 (לפנינו 22 מתוך 26 הספרים הראשונים שנדפסו בכלכתה ע"י ר' אלעזר עראקי. מס' 1, 3-7, 9-10, 12-17, 19-26 ברשימת יערי), וכמחצית מן הכותרים שנדפסו בכלל בכלכתה. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי כלכתה, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, כלכתה). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
בין הפריטים: • ספר שיר השירים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום לערבית-יהודית. כלכתה, [תר"א 1840]. יערי, מס' 1. הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה בכלכתה. באותה שנה נדפס ספר שערי קדושה [בדפוס רגיל] ע"י המדפיס ר' אלעזר עראקי. לפי יערי, מסתבר כי ספר שיר השירים קדם להקמת דפוס עראקי. מאז לא נדפס בכלכתה ספר נוסף בליטוגרפיה עד שנת תרל"א. • מסכת אבות, עם תרגום בערבית-יהודית. כלכתה, [תר"ד 1844]. יערי, מס' 15. נדפס על נייר כחלחל. • ספר רזיאל המלאך. כלכתה, [תר"ה 1845]. יערי, מס' 17. נדפס על נייר כחלחל. • קונטרס אמרי שבת, "לברר... איסור הליכות מסלת הברזל בעגלות הקיטור בשבת (נקרא בלשון אנגליז ריל וויה Rail Way)...", מאת רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין] "שד"ר מעה"ק צפת". כלכתה, [תרל"ד 1874]. יערי, מס' 29. • קוואנין בית הכנסת מגן דוד תכב"ץ [תקנות בית הכנסת מגן דוד בערבית-יהודית]. כלכתה, [תרנ"ד 1894]. יערי, מס' 82. • ספר האחלמה, פתרון חלומות. כלכתה, תרמ"ד [1844]. כתב-יד בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 117. • דף בדפוס ליטוגרפי, עם הפיוט "מלך המפואר ברום הודו ואין צור בלעדו", מאת "בהכ"נ מגן דוד תכב"ץ ביום ראש חודש טבת תרפ"ד". נדפס לכבוד ר' אליהו משה דוויך הכהן במלאת חמישים שנה לרבנותו בביהכנ"ס מגן דוד בכלכתה. יערי, מס' 119.• דף בדפוס ליטוגרפי, בדיו מוזהבת, עם הפיוט "אל רחום שמך, אל חנוך שמך...". יערי, מס' 120. [כלכתה, ללא שנה]. • חוברת בדפוס ליטוגרפי, הפטרת תשעה באב, עם תרגום בערבית-יהודית, מאת "שלום יהושע עראקי הכהן ס"ט מלמד תינוקות כלכתה". [שנה לא ידועה]. יערי, מס' 123. • לוח ללימוד א"ב לילדים, עם הפסוקים שמע ישראל, ועוד. דפוס ליטוגרפי. [כלכתה, תר"ן]. יערי, מס' 124. • "תחל שנה וברכותיה", שני דפים מודפסים בדפוס ליטוגרפי, עם ה"סימנים" לליל ראש השנה. [כלכתה, ללא שנה]. יערי, מס' 132-133. • "תפלה נאה ומסוגל[ת] לאמרה קודם ואחר הדלקת נרות שבת קודש וימים טובים". [כלכתה, ללא שנה]. קונטרס בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 134. • חוברות תפילה לאירועים שונים (לכבוד המלכה ויקטוריה, להכתרת המלך ג'ורג', ועוד). • כרטיסים עם זמני תפילות בבית הכנסת. • לוחות שנה בפורמט גדול, לתליה על קיר. • ועוד.
את הדפוס העברי הראשון בכלכתה הקים יהודי ממוצא תימני בשם ר' אלעזר עראקי הכהן. בשנת תר"א יסד את בית דפוסו, שפעל עד שנת תרי"ז. הספרים שהדפיס מצטיינים בהידור, אף ביחס לספרים עבריים שנדפסו באירופה, ועל אחת כמה וכמה ביחס לדפוס קטן במקום נידח. נראה כי הוא יצק בעצמו את האותיות, ואכן צורת האות שלו שונה מאותיות דפוסים אחרים באירופה. כתימני השתדל להדפיס את ספרי חכמי תימן, ביניהם ספרי ההלכה של המהרי"ץ שנדפסו על ידו לראשונה, ושירי משוררי תימן ב"ספר הפזמונים". ר' אלעזר עראקי לא היה בעל מלאכה בלבד, אלא תלמיד חכם ואיש ספר, שערך, הגיה והתקין את החיבורים שהדפיס ובין היתר תרגם את ההגדה של פסח שנדפסה אצלו, ואף הוסיף עשרים ושנים מפיוטיו ב"ספר הפזמונים" שהדפיס. סמל הדפוס שמופיע בספריו הוא צורת ידי כהנים עם השם "עראקי" או "עראקי כ"ץ". עראקי חדל מלהדפיס בשנת תרי"ז בשל העדר שוק רחב מספיק לספריו. רוב הספרים שהדפיס עראקי נמצאים באוסף שלפנינו.
מלאכת הדפוס העברי התחדשה לאחר מכן רק בשנת תרל"א, ע"י המדפיס יחזקאל בן סלימאן חנין, שהדפיס בסך הכל עשרה ספרים (בהם שני ספרים מאת שד"ר צפת רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין). באוסף שלפנינו ששה ספרים מדפוסו.
בשנת תרמ"א הקים רב בית הכנסת "מגן דוד" בכלכתה, רבי אליהו בן משה דוויך הכהן, בית דפוס משלו בעיר. מאחר והיה כהן וראה עצמו כממשיך של המדפיס הראשון עראקי, התקין לעצמו סמל דומה לזה של עראקי, עם צורת ידי כהנים. בבית דפוסו הדפיס ששה ספרים. באוסף שלפנינו ארבעה ספרים מתוכם.
בשנת תרמ"ח הקים רבי שלמה בן עבאד תווינא מבגדאד, את בית דפוסו בכלכתה. רבי שלמה תווינא היה תלמיד חכם מופלג, וכבר קודם הגיעו להודו, הדפיס ספרים בבגדאד. בבית דפוסו נדפסו ספרים רבים, ביניהם חיבורים רבים של רבי שלמה תווינא עצמו. בית דפוסו היה בית הדפוס הגדול האחרון בהודו, ופעילותו נפסקה בשנת תרס"ב בערך. באוסף שלפנינו 27 ספרים מדפוס תווינא.
במקביל לדפוסים הממוסדים, נעשו בכלכתה מספר הדפסות עממיות בדפוס-אבן (ליטוגרפיה). כבר בשנת תר"א, השנה שבה נוסד בכלכתא הדפוס העברי הראשון, הדפיס יצחק בן יעקב מבגדאד ספר שיר השירים עם תרגום יונתן ותרגום בערבית-יהודית בליטוגרפיה. כשנוסד דפוס עראקי לא נזקקו עוד לליטוגרפיה והדפסה ליטוגרפית שניה נעשתה רק בשנת תרל"א, ולאחר מכן במהלך השנים נעשו הדפסות נוספות. באוסף שלפנינו 11 פריטים שנדפסו בליטוגרפיה.
73 ספרים, חוברות וקונטרסים, 20 לוחות שנה (כרטיסי קרטון, חוברות, ולוחות קיר), 8 דפים בודדים (חלקם בדפוס ליטוגרפי. אחד קרוע וחסר ברובו), 7 כרטיסים עם זמני תפילות. סה"כ 108 פריטים. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
אוסף ששון: מכתבים, ספרים מדפוסי הודו
קָטָלוֹג