שני דפים (שלושה עמודים כתובים, 76 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימותיו של המקובל רבי יעקב צמח - פירושים על ספר הזהר, פרשת פנחס, על פי קבלת האר"י. [ירושלים, בין השנים ת"א-ת"ג 1641-1643].
שלושה עמודים בכתב-יד קדשו של המקובל האלוקי רבי יעקב צמח (כתיבה ספרדית בינונית, בכתיבה אוטוגרפית עם מחיקות ותיקונים). בעמודים אלו מופיע פירוש על דברי הזהר הקדוש בפרשת פנחס (דף ריד/1). בראש העמוד הראשון נכתב: "שייך בפרשת פנחס זוהר דף רי"ד ורי"ז". בראש העמוד השלישי: "פנחס דף רי"ד רי"ז". לפנינו דפים מתוך חיבורו של רבי יעקב צמח על הזוהר אשר לא נדפס מעולם.
בראש העמוד הראשון העתיק רבי יעקב צמח קטע מדברי הזוהר בתוך "חלון" (באותיות גדולות יותר), וסביבו כתב את הפירוש. בשוליים השמאליים, מופיעה חתימתו "צמח". בהמשך העמוד, בצד שמאל, מופיעה הגהה קצרה, חתומה בתחילתה: "צמח". בעמוד השלישי מופיעה הגהה קצרה חתומה נוספת. בשלושה מקומות בשולי הגליון ציין רבי יעקב צמח את מקורם של כמה מהחידושים בכתבי האר"י (שהיו בימים ההם בכתבי יד), ב"דרושים" או ב"ליקוטים".
בכתב היד מובאים דברים בשם האר"י הקדוש (המוזכר מספר פעמים בכינוי "הרב זלה"ה"), ביניהם סיפור לא מוכר על לידתו של רבי יהודה הנשיא (ראה להלן).
המקובל האלוקי רבי יעקב צמח (שמ"ד?-תכ"ז), גדול מעתיקי השמועה הנאמנים של תורת האר"י המבוארת בכתבי רבי חיים ויטאל (מהרח"ו), וראש וראשון לעורכים והמסדרים של כתבי האר"י. תלמידו של רבי שמואל ויטאל. נולד למשפחת אנוסים בליסבון שבפורטוגל, שם למד רפואה והיה ל"רופא מובהק" (כדברי החיד"א ב"שם הגדולים" בערכו). בפורטוגל חי כאנוס. בגיל שלושים עקר לסלוניקי, שם שב ליהדותו בגלוי והחל לעסוק בתורה. בשנת שע"ט בקירוב עלה לצפת, ובה החל לשקוד על התורה בהתמדה עצומה, בחיי צער ובמיעוט שינה. במשך שש שנים רצופות למד את כל הש"ס, רמב"ם, טור עם בית יוסף, ואת כל ספרי ה"לבוש". לאחר שש שנים אלו החל להקדיש את לילות וימי שישי ללימוד תורת הקבלה. מאז החל להקדיש את כל מרצו וזמנו לקניית כתבי יד של כתבי האר"י, לעריכתם וסידורם באופנים שונים ולהגהתם. ספריו המפורסמים הם "קול ברמה" - פירוש על האידרא, ו"נגיד ומצוה" - ליקוט הנהגות האר"י בקיום המצוות. בסביבות השנים שפ"ה-ש"צ עבר לגור בדמשק, שם למד חכמת הקבלה אצל רבי שמואל ויטאל. בכל שבת נהג ללמוד בביתו של רבי שמואל בכתב היד המקורי של ספר "עץ החיים", שהיה כתוב בכתב-יד קדשו של רבי חיים ויטאל. בשנת ת' חזר לארץ ישראל והתגורר בירושלים עד לפטירתו. בשבתו בירושלים הגיעו לידיו כתביו הגנוזים של רבי חיים ויטאל - כתבי ה"מהדורא בתרא" - שלא היו אף בידי בנו רבי שמואל ויטאל (הכתבים נגנזו על פי ציוויו של מהרח"ו באדמת בית החיים שבצפת, ולאחר עשרות שנים מגניזתם, הוצאו מקברם על ידי "רבנן קדישי אשר בדור, ע"י יחודים... ברשותו ע"י שאלת חלום" - "שם הגדולים" להחיד"א, ח, כא). לאור תגליות אלו החל רבי יעקב צמח לערוך ולסדר מחדש את כל כתבי האר"י. מעל עשרים חיבורים כתב רבי יעקב צמח, בעיקר בתורת הנסתר, אך גם בתורת הנגלה. כמחציתם לא נדפסו עד לימינו. מעריכתו של רבי יעקב צמח לכתבי האר"י ומעריכות תלמידו רבי מאיר פופרש יצאו הספרים הידועים ביותר בתורת האר"י, כגון אוצרות חיים, קהילת יעקב, אדם ישר, ועוד. חיבורים אלו זכו לתפוצה רחבה וגדולי מקובלי הדורות הבאים למדו את קבלת האר"י על פיהם. לפנינו קטע מחיבורו של רבי יעקב צמח על הזהר, שלא נדפס.
[2] דף (שלושה עמודים כתובים). 15 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשוליים הפנימיים.

תגלית: סיפור לא מוכר על לידתו של רבי יהודה הנשיא
בכתב-היד שלפנינו, בעמוד השלישי, מובא בשם האר"י הקדוש סיפור לא ידוע על מסירות נפשם של אביו ואמו של רבי יהודה הנשיא, כיצד הביאוהו לעולם וכיצד מלו אותו, וכך הלשון לפנינו:
"כמו שאירע לרבן גמליאל [צ"ל: רבן שמעון בן גמליאל] שתפשו אותו ואת אשתו על שמל בנו, והרגו בנו, ותפשו אותם, והנה בבית הסוהר עצמה חפרו הקיר שבינו ובין אשתו ונזדווגו אותו הזווג הקדוש ויצא ממנו רבנו הקדוש ושם מלו אותו לח' ימים, ואמרה לו אשתו הנה אנו בבית ה[א]סורים על אודות המילה ואיך נעשה מילה, וגם בתוך הסוהר, אמר ר' גמליאל הנה אנו מצוים וחייבים פריה ורביה ומילה [כ]כתוב בתורה, וכן צוה הק"ב[ה], והנה אנו עושים מה שצוה אותנו, והוא הטוב בעיניו יעשה, ונעשה להם נס וניצולו, כנז'[כר] באורך בספר הגלגולים, משם הרב זלה"ה".
סיפור זה, בנוסח המופיע לפנינו, אינו מופיע בספר הגלגולים הידוע כיום וגם לא בשער הגלגולים. הסיפור אף אינו ידוע ממדרשים ומקורות אחרים. אמנם ידוע סיפור מפורסם על כך שאמו של רבי יהודה הנשיא החליפה אותו עם אנטונינוס (ראה תוספות במסכת עבודה זרה דף י, ב, ד"ה "אמר"), אך מדובר בסיפור אחר מזה שלפנינו. עם זאת, בספר "זכר דוד", על ענייני ברית מילה, מאת רבי דוד זכות מודינה, שנדפס לראשונה בליוורנו תקצ"ז (במאמר ראשון, פרק ו) מובא הסיפור שלפנינו בנוסח שונה, כשהוא משולב עם הסיפור על החלפתו עם אנטונינוס. בסוף הסיפור שב"זכר דוד" כתב המחבר את מקורו: "כן כתב בספר אוצרות חיים כתב-יד, ובספר מאורות נתן חלק נגיד מצוה כתב-יד, ובספר נגיד ומצוה בהלכות מילה" - כל אלו חיבורים של רבי יעקב צמח ושל תלמידו רבי מאיר פופרש שהעתיק מרבו, אך למעשה בספרים אלו, כפי שהם מופיעים בדפוס, לא מופיע כלל הסיפור שלפנינו.
לפנינו סיפור פלא, בנוסח לא מוכר, בכתב-יד קדשו של רבי יעקב צמח, שהעתיק מילה במילה מכתביו הגנוזים של רבי חיים ויטאל, שכתב מה ששמע מרבו האר"י הקדוש