• ספר שיירי כנסת הגדולה, חלק אורח חיים, מאת רבי חיים בנבנישתי. ליוורנו, [תקנ"ג] 1792.
בדף השער חותמות שושלת הרבנים צאצאי החכם "אור שרגא": חותמת "הצעיר משה בן מאור" – בנו של ה"אור שרגא", חתימה וחותמת בנו: "הצעיר יצחק בכ"ר משה", חותמת נכדו: "הצעיר משה בכר יצחק ס"ט" (מולא אג'בבא), ומספר חותמות נוספות. מספר הגהות.
• ספר תורה אור, חמשה חומשי תורה, עם תרגום ומפרשים. ליוורנו, [תרכ"ג 1863].
בשער: חותמות רבי רפאל ב"ר משה "נכד להמאור" (מולא רפאל), ושני רישומים בכתב-יד: האחד, קינה על פטירת רבי משה ב"ר יצחק ("אדמו"ר משה שפיר"א זצוק"ל"; מולא אג'בבא) בחודש שבט תרע"ג, שכתב בנו (כנראה מולא רפאל, שחותמותיו מופיעות בשער); והשני קינה על פטירת מולא רפאל, בחודש חשוון תש"ג, שכתב בנו רבי משה. חותמת של רבי משה האחרון בדף שאחרי השער. חותמות וחתימות נוספות. מספר הגהות.
• ספר מלל לאברהם, דרושים, מאת רבי אברהם סתהון. ליוורנו, [תר"ג 1843]. כרוך עם: ספר דברי משה, מאת רבי משה סתהון. ליוורנו, [תר"ד 1844].
חותמות רבי רפאל ב"ר משה "נכד להמאור" (מולא רפאל). הקדשה עצמית בשער: "קניתי אותו לעבודת קוני קנין כספי ע"ה אברהם חלואה ס"ט", ורישום נוסף: "זה הספר מכרתי אותו למע' ח' מנחם יאודא הכהן ה"יו מתושבי עה"ק טבריא ת"ו כ"ד השד"ר מעה"ק ירושת"ו ע"ה אברהם חלואה ס"ט" (אביו של מולא רפאל, רבי משה ב"ר יצחק – מולא אג'בבא, הסכים על ספרו של השד"ר רבי אברהם חלואה – ספר מנחת אברהם). רישומים וחותמות של רבי משה ב"ר רפאל שרגא.
• ספר אדרת אליהו, דרושים, מאת רבי יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". ליוורנו, [תרכ"ד 1864]. חתימות וחותמות של רבי משה ב"ר רפאל שרגא. חתימה נוספת: "הצעיר יוסף בן... יהודא הכהן זלה"ה בעיר טהראן... תרס"ד". רישום בעלות נוסף. מספר הגהות.
משפחת "אור שרגא" מיזד, צאצאי המקובל "מולא אור שרגא", מגדולי רבניה של יהדות פרס. מולא אור שרגא כיהן ברבנות במשך עשרות שנים, ומכוחו נשארה יהדות יזד דבקה בלימוד התורה ובקיום מצוות, למרות ריחוקה ממרכזי היהדות. הוא וצאצאיו הנהיגו את יהדות פרס במשך כמאתים שנה. לפי המסופר הגיע הרב אור שרגא לעיר יזד לפני כמאתים וחמישים שנה מהעיר איספאהן, בה היו עשרה רבנים גדולים בתורה שהמלך גזר להורגם. שבעה מהם נהרגו על קידוש השם, ושלשת האחרים הצליחו לברוח ולהנצל. אחד מן השלשה היה מולא אור שרגא שהגיע ליזד. מעברו לעיר גרם לפריחתה של היהדות בעיר והפיכתה למרכז תורני. יהודי יזד היו גם מן הראשונים שעלו מפרס לירושלים, והקימו בה את קהילת ה"יזדים" המפורסמת. הרב אור שרגא וצאצאיו היו נערצים על יהודי פרס. ביניהם נודע במיוחד החכם רבי משה ב"ר יצחק, המכונה "מולא אג'בבא", שהיה רבה של יזד ונחשב כדמות פלאית (ראה אודותם: יוסף שרגא, מיזד לארץ הקודש, עמ' 157 ואילך).
4 ספרים. גודל ומצב משתנים.

"איש יהודי היה בשושן" – לוח קיר לחג הפורים, כתוב ומאוייר ביד. [כורדיסתאן הפרסית, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
דיו וצבע על נייר.
מסגרת צבעונית מאויירת בפרחים, עלים ואגרטלים. בתוכה מסגרת טקסט: "איש יהודי היה בשושן הבירה... ומרדכי יצא מלפני המלך...". במרכז הדף שתי עמודות, בהן נכתב הפיוט "תנו שירה וזמרה עם סגולה לאל עליון וקראו המגילה / ידידים ברכו פועל גבורות...", אותו נהגו לשיר יהודי כורדיסתאן לפני קריאת המגילה. בסוף הפיוט נכתבו ברכות המגילה.
על לוח דומה מספר הביבליוגרף והחוקר מנשה רפאל ליהמן בקובץ "סיני" (גליון צח, תשמ"ו, עמ' עד-עה): "הפיוט 'ידידים ברכו פועל גבורות'... לא היה ידוע עד עתה. הוא נרשם, במקומות שונים, על פני לוח קלף לחג הפורים המצוייר בצבעים מרהיבים בפסקאות מן המגילה. את הלוח רכשתי לאחרונה מידי מוכר ערבי בעיר העתיקה בירושלים". לפנינו נוסח מתוקן יותר מזה שפרסם ליהמן.
[1] דף. 43 ס"מ. נתון במסגרת 32X46 ס"מ. כתמים וסימני רטיבות, קרעים ובלאי. לא נבדק מחוץ למסגרת.
ראה: קטלוג התערוכה "אורות וצללים, סיפור איראן והיהודים" (בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי, תל-אביב, 2010), עמ' 48-49.

כתובה לנישואי החתן אהרן בן משה כהן עם הכלה דינה בת משה כהן. יזד, אדר תקפ"ב [1822]. כתובה מוקדמת, כתובה על גבי נייר עבה ואיכותי. המסגרת מעוטרת בעיטורים פרחוניים. בראשה עץ ברוש ומשני צדיו טווסים. סביבם מצוירים ביד מקצועית פרחים – פרגים וכלניות, עם עלים וגבעולים. בתחתית – תוספת כתובה בפרסית-יהודית, עם חתימות רבות, ביניהן חתימת "הצעיר שמואל בכה"ר אור זצוק"ל" [מצאצאי ה"אור שרגא" ומחכמי יזד].
60X48 ס"מ. מצב בינוני-טוב. מספר קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. סימני קיפול. כתמים. קרעים, חלקם משוקמים (בצדו האחורי של הדף).

אוסף גדול של שטרי כתובה לנישואין, מודפסים בדיו צבעונית, עם מילוי בכתב-יד נאה וחתימות עדים ורבנים. נא-אמון (אלכסנדריה, מצרים), בין השנים תרס"ה-תש"ג [1904-1943].
בשתיים מן הכתובות הודפסה רק המסגרת המעוטרת, ונוסח הכתובה כולו בכתב-יד. על הכתובה המוקדמת ביותר באוסף, מהתאריך ט"ו בטבת תרס"ה (דצמבר 1904), חתומים הרבנים רבי אליהו חזן ורבי אברהם אביכזיר. על רבות מן הכתובות האחרות חתומים הרבנים: רבי מיימון בן עטר, רבי דניאל גאון, רבי דוד פראטו, רבי יעקב משה טולידאנו, ד"ר משה וינטורה ורבנים נוספים.
רבי אליהו חזן (תר"ה-תרס"ח), רבה של אלכסנדריה. גאון נודע, מחבר הספרים "תעלומות לב".
רבי אברהם אביכזיר (תרכ"ו-תש"ה), מחכמי המערבים בירושלים וראב"ד מצרים.
רבי מיימון בן עטר (תרכ"ז-תשי"ח), נולד במקנס (מרוקו). בשנת תרמ"ה עבר למצרים ובשנת תרפ"ה התמנה לראב"ד בנא-אמון (אלכסנדריה). מגדולי רבני מצרים ומאחרוני הרבנים במדינה זו. עלה לישראל בשנת תשט"ו.
רבי יעקב משה טולידאנו (תר"מ-תשרי תשכ"א), מחכמי טבריה. רב גאון, ומומחה לכתבי יד עתיקים. כיהן ברבנות בקורסיקה ובטנג'יר. בשנים תרפ"ח-תש"ב כיהן ברבנות ובדיינות במצרים. בשנת תש"ב נתמנה לרבה הראשי של תל-אביב וכיהן גם תקופה קצרה כשר הדתות.
הרב פרופ' דוד פראטו (תרמ"ב-תשי"א), רב ומשכיל איטלקי. בשנים תרפ"ז-תרצ"ו כיהן כרב ראשי באלכסנדריה (מצרים). בשנת תרצ"ו חזר לאיטליה, לכהן כרב ראשי ברומא.
34 כתובות, 41-48 ס"מ. מצב כללי טוב. בחלקן כתמים ובלאי.