ספר זוהר חי, פירוש על ספר הזהר על פי הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". למברג-פרמישלה, תרל"ה-[תרמ"א] 1875-1881. מהדורה ראשונה. סט שלם – חמישה חלקים בחמישה כרכים.
ספר זוהר חי הוא פירוש עמוק ומקורי על הזהר הקדוש, בנוי על יסודות תורת האריז"ל ועל יסודות תורת הבעש"ט. המחבר משלב וממזג בחיבורו זה, כמו בכל חיבוריו, את הקבלה עם החסידות. בשונה משאר חיבוריו שנדפסו בחייו, חיבורו זה נדפס לאחר פטירתו, על ידי בנו האדמו"ר רבי אליעזר צבי, בעל "דמשק אליעזר". הכרך הראשון נדפס בשנת האבל, ובתחילתו נדפסה הקדמה ארוכה ומופלאה מאת בנו ה"דמשק אליעזר". בהקדמה מספר בנו על מדרגותיו המופלאות של אביו בתורה ובעבודת ה', ומספר על גילויי רוח הקודש ועל מופתים שמימיים שראה בעיניו אצל אביו הקדוש.
בין היתר מספר בנו שלאחר שכתב אביו את ארבעת הדפים הראשונים של פירושו, נכנס אל אביו מישהו שביקש ממנו שיתפלל על חולה מסוכן. אביו שראה ברוח קודשו שאותו חולה זקוק לרחמי שמים מרובים, אמר לאותו אחד: "אין לי שום דרך לעזור לו, אלא יש תחת ידי ארבעה דפין שכתבתי על הזוהר, לך ואמור להחולה הזה שאני נותן לו במתנה גמורה חדושים של הזוהר... ובזכות זה אפשר יכריע הכף זכות ויחיה לאורך ימים ושנים". וכך עשה האיש, "ומיד כשאמר האיש הזה להחולה דבורים הללו, התחיל תיכף להזיע, ונתרפא". עוד מסופר בהמשך ההקדמה, שארבעת הדפים הראשונים מהפירוש היו על שתי השורות הראשונות של הקדמת הזהר. דפים אלו נכתבו בקיץ תרי"ז, ומאז עשה הפסקה של עשר שנים מכתיבת הפירוש. בערך בשנת תרכ"ז "ראה בחלום הבעש"ט זלה"ה, והסכים עמו שיתחיל לכתוב פירוש על הזוהר... ותיכף ומיד ביום המחרת התחיל לכתוב". את פירושו סיים לכתוב מספר שבועות לפני פטירתו. ב"סיום הספר" שבסוף הכרך החמישי, מספר בנו המו"ל, שאביו השביעו פעמיים בתקיעת כף קודם פטירתו "שאדפוס פרושו זהר חי הזה עד גמירא על נייר שרייב [=נייר כתיבה] ושמחתי במה שגמרתי אמונתי [=הבטחתי] שלי וקיימתי דברי אאמו"ר זלה"ה".
האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא (תקס"ו-תרל"ד), קדוש-עליון, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: "החוזה מלובלין" (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוזין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים ופירושי "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
חמישה כרכים. כרך ראשון (בראשית חלק ראשון): [4], רטו דף. כרך שני (בראשית חלק שני): [1], רטז-שמח, שמח-תנו, [1] דף. כרך שלישי (שמות חלק ראשון): [4], קסו דף. כרך רביעי (שמות חלק שני): [2], רפו, [2] דף. כרך חמישי (ויקרא-דברים): [2], רכח, [4] דף. חסר דף אחד מ-[5] הדפים האחרונים, עם סיום הספר מאת בן המחבר. 24-23 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר (לעיתים גם מעט כהה). מצב כללי טוב. כתמים. קרעים משוקמים במספר מקומות (עם פגיעה קלה מאוד בטקסט באחד מן הדפים). סימני עש קלים במקומות בודדים. כריכות חדשות (אחידות).
סטפנסקי חסידות, מס' 195.

ספר דברי חיים, שני חלקים, על הלכות גיטין ומקוואות, [מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז]. זולקווא, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
ספר זה הנו ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שראה אור בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע", אך מהמהדורה השניה (מונקאטש תרנ"ב) ואילך נדפס שם המחבר בדף השער. בהקדמה למהדורה השניה של הספר מספר בן המחבר, האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, על אביו, ש"קודם פטירתו בעת חליו, אמר בזה הלשון: אני נותן שבח והודיה להשי"ת שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה. לדעתי כל המורה מתוך ספרי זה, יפסוק כדת וכהלכה".
מסופר שכשיצא הספר שלפנינו מבית הדפוס, "שש ושמח" המחבר, ואמר בהתרגשות שכשיבוא מלך המשיח, יצא יחד עם כל מחברי הספרים, לקבל את פניו עם חיבורו זה (ראה "זכרנו לחיים", מונקאטש תרצ"ח, עמ' 331).
חתימה בדף השער: "לד' הארץ ומלואה, חנני ד' בזה, כתבתי בשנת תרח"ם לפ"ק פה גאווע, שלמה הק'[?] בליך בן להרב דגאווע" [בנו של רבי יצחק יוסף בליך אב"ד גאווע].
[3], לד, לד, לג-מד, א-כז; [1], כג, [1] דף. דפים כג-כד מספירת הדפים הראשונה נכרכו שלא במקומם. 34.5 ס"מ. כתמים ובלאי. סימני עש. סימני עש וקרעים בשולי דף השער. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 117.

ספר דברי חיים, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. חלק ראשון, על התורה, מונקאטש, תרל"ז 1877. חלק שני, על המועדים ועל מסכת בבא מציעא, מונקאטש, תרל"ח 1877. מהדורה ראשונה, בהוצאת "בני המחבר". שני כרכים.
ספר "דברי חיים" על התורה ועל המועדים נדפס לאחר פטירת המחבר. בהקדמת החיבור על התורה כותבים הבנים על אביהם המחבר הקדוש ועל יום פטירתו: "...נודע ומפורסם... רוב קדושתו וצדקתו, אשר הקדיש כל ימיו לתורה ועבודה בדבקות ויראה גדולה במסירת נפש ממש, מנעוריו עד... אשר ראו עינינו ביום פטירתו... כי קידש עצמו כשרפי מעלה ביחודים והתלהבות גדול, לא פסק רגע עד אשר דבקה נפשו באור עליון...". בסיום ההקדמה כותבים בני המחבר על צוואת אביהם להדפיס את הספרים הללו: "...ואנחנו בני אבינו המחבר הקדוש אדמו"ר זצללה"ה השתדלנו בהדפסת זה החיבור, כי כן ציוה עלינו קודם פטירתו, להדפיסו ולהוציאו לאור בקרוב, וזכות אאמו"ר בעהמ"ח הקדוש יגן עלינו ועל כל בני ישראל, שיתרומם קרן התורה והיראה, ושיושפע לנו שפע ברכה והצלחה, ולכל אחינו בני ישראל".
בהקדמת החלק השני מוסיפים בני המחבר לספר על כך שאביהם, בעל ה"דברי חיים", למד מסכת בבא מציעא "בעיון רב בחבורת תלמידים גדולי תורה, יותר מעשרים שנה, וחידש חידושים נפלאים...". בנוסף, כותבים הם על חידושי התורה של אביהם, שנכתבו על דרך הנגלה והנסתר: "שמענו מפיו הקדוש שגם בפלפול ההלכות לא אמר שום דבר רק אשר יוצדק חידוש זה גם לפי הקבלה ליחודים".
חותמות בכרך הראשון: "אהרן ר". בדף הבטנה האחורי של הכרך השני, רישום בעלות של ר' אלטר שטיינמץ: "זה הספר דברי חיים נתן לי במתנה אדוני אבי מורי, הק' אלטער בן לא"א מו"ה שלמה שטיין מעץ".
כרך ראשון: [2], פד, [5] דף. כרך שני: [2], עב; מח דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים בדף השער של הכרך הראשון, מודבקים בנייר דבק. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 119.

סט שלם (חמשה חלקים בחמשה כרכים) של הספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. מהדורות ראשונות של כל חמשת החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרכים במדבר ודברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אויהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגעט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי ה"חוזה מלובלין" וה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקס"ח, בה נבחר לרב באוהעל, הפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
רישום בעלות וחתימות בדף השער ובדף המגן הקדמי של כרך בראשית של "הק' מנחם מנלי סגל מפריסטיק".
חותמת בדף המגן הקדמי של כרך שמות: "יעקב מאיר וואלד ראב"ד דק"ק קלוזש (קלויזענבורג)" [רבי יעקב מאיר וואלד (תרל"ד-תרפ"ח) היה מתלמידי ה"שבט סופר" ונסמך להוראה על ידו. היה חתנו של רבי משה שמואל גלזנר, רבה המפורסם של קלויזנבורג. הסתופף בצילו של האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלזא. בשנת תר"ס התמנה לדיין ומו"צ בקלויזנבורג].
חמשה כרכים. בראשית: [1], קיז דף. שמות: צ דף. ויקרא: מב דף. במדבר: [1], מט, [3] דף (שלשת הדפים האחרונים שייכים לתחילת חומש דברים). דברים: עב, [1] דף. ספירת דפים משובשת בחלק מהכרכים. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים קלים במספר דפים. כתמי רטיבות גדולים בכרך ויקרא. כתמי דיו בדף השער של ספר בראשית. נייר דבק לחיזוק בשוליים הפנימיים של דפי השער בכרכים שמות ודברים. סימני עש במספר דפים בכרך ויקרא. רישומים, חותמות. כריכות עור חדשות מהודרות.

ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על פרשיות התורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
חמשה חלקים בכרך אחד. שער ראשי בראש הכרך, וחמשה שערים חלקיים לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים.
בדף השער חותמת האדמו"ר רבי משה ליפשיץ מפילדלפיה (תרנ"ח-תשל"ה. אנצי' לחסידות, ג, עמ' רפו): "הרב משה ליפשיץ פילאדעלפיער רבי, פעיה"ק ירושלם תובב"א".
[3], קמא, [2]; צא; [3], נה; [3], פ; [1], נב, נה-ע דף. דפים יג-טז של הספירה הראשונה נכרכו פעמיים. חסר הדף של "לוח תיקוני הטעיות [של] ספר ויקרא". 25 ס"מ. מצב כללי טוב. דף השער הראשון ומספר דפים במצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים בדף השער הראשון והדבקת נייר דבק לשיקום, עם פגיעה במסגרת השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 228.