מחזור ספרדים מימים נוראים וסדר סליחות ללילי אשמורות. אמשטרדם, [תל"ט 1679]. דפוס אורי הלוי.
רנו דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בחלק מהדפים. קרעים משוקמים בדפים קיג-קיד, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור עתיקה עם עיטורים מוזהבים ושדרת עור חדשה. פגמים קלים בכריכה.

אוסף דפים מודפסים – עלונים קהילתיים עם פירוט רשימת הסליחות הנאמרות בתפילות יום כיפור, מקהילות אשכנז והונגריה. [אירופה, תרע"ז-תש"ט 1916-1948].
במחזורים הישנים נדפסו סליחות רבות לכל תפלה ביום הכיפורים. מאחר ונבצר מהמתפללים לומר את כולן, נהגו בקהילות רבות לבחור בכל שנה מספר סליחות מתוכן שהיו נאמרות באותה שנה. את רשימת הסליחות שנבחרו היו מדפיסים בעלונים מיוחדים ומחלקים לבני הקהילה. לעתים הוסיפו לעלונים אלה גם את זמני היום וזמני התפילות של יום כיפור, ויש שכללו את נוסח תפילת "א-ל מלך יושב על כסא רחמים" על מנת להקל על המתפללים (נוסח תפילת 'אל מלך' לא נדפס במחזורים לאחר כל סליחה, והמתפללים היו נאלצים לדפדף בכל פעם אל המקום בו הוא הופיע).
האוסף שלפנינו כולל את דפי הסליחות הבאים:
• דף מודפס מ"ק"ק מאשאן", [מושון. כיום: Mosonmagyaróvár], תרע"ז.
• דף מודפס מבית הכנסת "אם בערנעפלאטץ", פרנקפורט דמיין, תרפ"ה. מעבר לדף, כמה ממנהגי פרנקפורט ליום כיפור בגרמנית.
• דפים מודפסים מ"ק"ק פרעסבורג", לשנים תרפ"ז, תרצ"ה, תרצ"ז (2 סוגים שונים), תרצ"ח, תרצ"ט.
• דף מודפס מבית הכנסת "קהל עדת ישרון", ציריך, תרפ"ט.
• דפים מודפסים מבית הכנסת "בית תפלת ישורון" [של קהילת הרש"ר הירש], פרנקפורט דמיין, מהשנים תרצ"ג ותרצ"ד.
• דף מודפס מ"ק"ק פעשט", בודפשט, תש"ט.
• ששה דפים מודפסים ללא שם הקהילה, ביניהם: דף לשנת תרפ"ז, דפוס ליטוגרפי של כתב-יד ["סדר הסליחות וזמני התפלות מערב ראש השנה עד יום כפור" – 2 עותקים]; דף לשנת תרפ"ז, נדפס ב-Kunszentmiklós סמוך לבודפשט; דף לשנת תרצ"ו; דף ללא ציון שנה, נדפס בהמבורג.
• מצורף: דף מודפס, "קינות לתשעה באב תרע"ז לפ"ק" [יתכן שקיצרו באמירת הקינות בשנה זו מחמת תלאות מלחמת העולם הראשונה]. עם רישומים בכתב-יד, ביניהם: "Herrn Landrabbiner Dr. Gronemann" [רבי יצחק זליג גרונמן רב המדינה בהנובר, תר"ד-תרע"ח 1843–1918].
[19] דף. גודל ומצב משתנים. חלקם עם סימני עש ופגיעה בטקסט.

תלמוד בבלי, מסכת ברכות, עם פירושי רב אלפס, רא"ש, מרדכי, פירוש המשניות לרמב"ם, מהרש"א ומהר"ם, משניות ותוספתא של סדר זרעים. סלאוויטא, [תקע"ז 1817]. דפוס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא. עם הסכמות בעל התניא, ה"אוהב ישראל" מאפטא ורבי ישראל מפיקוב.
במהדורה זו של התלמוד התחדשו מספר חידושים; אחד החידושים במהדורה זו הוא שלראשונה נדפסו חיבורי "רב אלפס" (רי"ף), ה"מרדכי" והתוספתא באותו כרך יחד עם מסכת התלמוד המתאימה.
מהדורה זו נדפסה תוך כדי תחרות קשה עם המדפיס רבי ישראל יפה מקאפוסט, שגם הוא הדפיס את התלמוד בשנים תקע"ו-תקפ"ח, אך "הדבר מובן מאליו שהכל פנו לקנות מהדורה שלו [של רבי משה שפירא מסלאוויטא], היפה מאד והמרובה במפרשים" (ררנ"נ רבינוביץ, בספרו "מאמר על הדפסת התלמוד", עמ' קלא).
מהדורת התלמוד הראשונה שנדפסה בסלאוויטא, נדפסה בין השנים תקס"א-תקס"ו, ביוזמתו ובמימונו של בעל התניא. לקראת הדפסת המהדורה השניה (תקס"ח-תקע"ג) מכר בעל התניא את כל זכויותיו, והעבירן לידי המדפיס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא. מעבר לדף השער של מסכת ברכות של המהדורה השניה, וכן של המהדורה שלפנינו, הדפיס רבי משה שפירא את כתב ה"הסכמה והרשאה" שכתב לו האדמו"ר הזקן, בו כתב שהוא מעביר את כל זכויות ההדפסה מידיו לידי המדפיס רבי משה ובאי כחו.
בהסכמתו המקורית של בעל התניא, ששרדה בכתב-ידו (צולמה ב"אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן", ברוקלין תשע"ב, עמ' שנד), ישנם מספר הבדלים לעומת הנוסח שנדפס לפנינו. הבעל התניא כותב מספר תארי כבוד על רבי משה שפירא, אך אלו הושמטו במהדורה שלפנינו.
הבדל נוסף: בעל התניא כותב כי הוא מעביר את כל זכויות ההדפסה, וכן את כל ההגבלות שכתבו הרבנים המסכימים בהסכמותיהם, אל המדפיס רבי משה שפירא ובאי כחו. בהסכמה נכתב כי הרבנים "גדרו וגזרו... על שאר כל המדפיסים ועל כללות עמב"י שלא לחזור ולהדפיס הש"ס... עד תום משך כ"ה שנים מהתחלת הדפוס הנ"ל" [=של מהדורת תקס"א-תקס"ו], כלומר שכ"ה השנים מתחילים בשנת תקס"א ומסתיימים בשנת תקפ"ו. הבעל התניא מוסיף (במכתב המקורי): "חלילה חלילה לשום בר ישראל להשיג גבולו ח"ו לחזור ולהדפיס הש"ס... בשום תחבולה וערמה בעולם, עד כלות הזמן אשר גבלו הגאונים הנ"ל בהסכמותיהם הנ"ל". במשפט זה האחרון חלו ידיים בשעת ההדפסה ובמקומו נדפס: "עד כלות חמשה ועשרים שנה מיום כלות הדפוס הנ"ל" – כלומר, שכ"ה השנים מתחילים בשנת תקס"ו והם אמורים להסתיים בשנת תקצ"א (משפט זה כמובן סותר את המשפט הראשון בו נכתב במפורש שהתקופה חלה "מהתחלת הדפוס הנ"ל", כלומר מראשית ההדפסה של מהדורת תקס"א-תקס"ו).
לפנינו נדפס משפט נוסף שאינו מופיע בהסכמה המקורית שבכתב-יד: "הן בתבנית זה הן בתבנית אחר".
בדף השער חתימה (בכתב "רש"י"): "הצעיר גרשון בכ"ר ראובן ישל".
שערים נפרדים לפירוש רב אלפס ולמשניות סדר זרעים.
[1], קלז; סד; ע דף. 33.5 ס"מ בקירוב. נייר תכלכל. רוב הדפים במצב טוב, דף השער ומספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדף שאחריו, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. פגמים נוספים בדף ב', עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. סימני עש בחלק מהדפים. כריכה חדשה.

מחזור לראש השנה ויום הכיפורים, כמנהג רייסין, ליטא, פולין, פיהם ומעהרין [נוסח אשכנז]. זיטומיר, תרי"ח 1858. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא.
ו, ה-קסד דף. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בדפים הראשונים והאחרונים. סימני עש קלים בדף השער ובמספר דפים נוספים. קרעים ופגמים קלים בדף האחרון, משוקמים בנייר-דבק. כריכה ישנה.