מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
- (-) Remove the filter the
- and (85) Apply and filter
- אנטישמיות (53) Apply אנטישמיות filter
- שואה (53) Apply שואה filter
- פרשת (53) Apply פרשת filter
- ושארית (53) Apply ושארית filter
- הפליטה (53) Apply הפליטה filter
- דרייפוס (53) Apply דרייפוס filter
- אנטישמיות, (53) Apply אנטישמיות, filter
- דרייפוס, (53) Apply דרייפוס, filter
- affair (53) Apply affair filter
- affair, (53) Apply affair, filter
- antisemit (53) Apply antisemit filter
- antisemitism, (53) Apply antisemitism, filter
- dreyfus (53) Apply dreyfus filter
- erit (53) Apply erit filter
- hapletah (53) Apply hapletah filter
- holocaust (53) Apply holocaust filter
- she (53) Apply she filter
- she'erit (53) Apply she'erit filter
- sheerit (53) Apply sheerit filter
- גיוס (32) Apply גיוס filter
- הבריטי (32) Apply הבריטי filter
- הבריטי, (32) Apply הבריטי, filter
- המנדט (32) Apply המנדט filter
- ישראל (32) Apply ישראל filter
- המעצר (32) Apply המעצר filter
- העפלה (32) Apply העפלה filter
- העפלה, (32) Apply העפלה, filter
- הקמת (32) Apply הקמת filter
- בקפריסין (32) Apply בקפריסין filter
- בקפריסין, (32) Apply בקפריסין, filter
- מדינת (32) Apply מדינת filter
- british (32) Apply british filter
- camp (32) Apply camp filter
- cyprus (32) Apply cyprus filter
- detent (32) Apply detent filter
- enlist (32) Apply enlist filter
- enlistment, (32) Apply enlistment, filter
- establish (32) Apply establish filter
- illeg (32) Apply illeg filter
- immigr (32) Apply immigr filter
- immigration, (32) Apply immigration, filter
- israel (32) Apply israel filter
- jewish (32) Apply jewish filter
- mandat (32) Apply mandat filter
- of (32) Apply of filter
- palestin (32) Apply palestin filter
- palestine, (32) Apply palestine, filter
- state (32) Apply state filter
מציג 49 - 60 of 85
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
Todes-Anzeige [מודעת פטירה], כרוז אנטישמי מטעם המפלגה הנאצית באוסטריה. נדפס עם סיפוח אוסטריה לרייך השלישי (ה"אנשלוס"). [אוסטריה, מרץ 1938]. גרמנית.
כרוז אנטישמי מטעם המפלגה הנאצית באוסטריה, מעוצב כמודעת פטירה (הטקסט מוקף במסגרת שחורה רחבה), המודיע על מותה של "האימפריה האוסטרית-יהודית":
"'חזית המולדת האוסטרית' מודיעה בזאת לחבריה המעטים, כי הפגר היהודי-השחור [...] הלך לפתע ב-11 במרץ 1938 לעזאזל". הכרוז, החתום כביכול בידי כמה ממנהיגי "חזית המולדת האוסטרית", ובהם קנצלר אוסטריה המודח קורט שושניג (Schuschnigg), נחתם במילים: "ולעולם לא להתראות שוב!".
מפלגת "חזית המולדת האוסטרית" (Vaterländische Front) הייתה מפלגה אוסטרית פשיסטית שנוסדה במאי 1933 ודגלה בלאומיות אוסטרית ובעצמאות מגרמניה הנאצית. עם פלישת הצבא הגרמני לאוסטריה ב-12 במרץ 1938 וסיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי, הוצאה המפלגה אל מחוץ לחוק. סממני השלטון הישן של אוסטריה העצמאית נמחקו: הדגל וסמלי המדינה הוחלפו, שמות רחובות וכיכרות שונו, ועוד. בימים אלו התפרסם בעיתונות האוסטרית נוסח הכרוז שלפנינו, הקושר בין היהודים ובין השלטון הישן, כדי לקעקע את הלגיטימציה שלו.
22.5X28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ובקווי הקיפול.
כרוז אנטישמי מטעם המפלגה הנאצית באוסטריה, מעוצב כמודעת פטירה (הטקסט מוקף במסגרת שחורה רחבה), המודיע על מותה של "האימפריה האוסטרית-יהודית":
"'חזית המולדת האוסטרית' מודיעה בזאת לחבריה המעטים, כי הפגר היהודי-השחור [...] הלך לפתע ב-11 במרץ 1938 לעזאזל". הכרוז, החתום כביכול בידי כמה ממנהיגי "חזית המולדת האוסטרית", ובהם קנצלר אוסטריה המודח קורט שושניג (Schuschnigg), נחתם במילים: "ולעולם לא להתראות שוב!".
מפלגת "חזית המולדת האוסטרית" (Vaterländische Front) הייתה מפלגה אוסטרית פשיסטית שנוסדה במאי 1933 ודגלה בלאומיות אוסטרית ובעצמאות מגרמניה הנאצית. עם פלישת הצבא הגרמני לאוסטריה ב-12 במרץ 1938 וסיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי, הוצאה המפלגה אל מחוץ לחוק. סממני השלטון הישן של אוסטריה העצמאית נמחקו: הדגל וסמלי המדינה הוחלפו, שמות רחובות וכיכרות שונו, ועוד. בימים אלו התפרסם בעיתונות האוסטרית נוסח הכרוז שלפנינו, הקושר בין היהודים ובין השלטון הישן, כדי לקעקע את הלגיטימציה שלו.
22.5X28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ובקווי הקיפול.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
Jüdisches Adressbuch für Gross-Berlin [מדריך הכתובות היהודי של ברלין רבתי]. עורך אחראי: H. Arnold. הוצאת Goedega Verlags-Gesellschaft, ברלין, [1929]. גרמנית.
מדריך כתובות של יהודי ברלין שנדפס עבור השנים 1929-1930. במדריך שמותיהם ופרטיהם האישיים של למעלה משבעים אלף יהודים ברלינאים (כשליש מיהודי ברלין בתקופה זו), ערוכים על פי סדר האל"ף-בי"ת, עם כתובותיהם ומקצועותיהם. לצד היהודים שברשותם מכשיר טלפון מופיע איור קטן של אפרכסת טלפון.
המדריך מלווה פרסומות למאות בתי-עסק וחברות של יהודים בברלין (מקצתן מודפסות על לוחות צבעוניים), ובסופו נדפסו מספר טקסטים אודות הקהילה היהודית בברלין (מערכת החינוך, מערכת הרווחה, שירותי הדת, ועוד) ורשימה של עשרות אגודות וארגונים יהודיים, מחולקת לקטגוריות שונות: אגודות כלליות, אגודות עזר וסיוע, אגודות בתי הכנסת והקהילות, אגודות נוער, ארגונים מקצועיים, אגודות תרבות, אגודות נשים, אגודות סטודנטים, אגודות ציוניות, אגודות ספורט, ועוד.
עוד במהלך הכנתו, עורר המדריך שלפנינו פולמוס חריף בקרב יהודי ברלין, שחלקם ראו בו מעשה התרסה החושף את יהודי העיר לסכנה גדולה. בהקדמה למהדורה, התייחסו העורכים בהרחבה לאווירה השוררת בברלין ולטענות שהעלו מתנגדיהם: "ישנם כמובן יהודים, שמתנגדים לספר כתובות יהודי, כיוון שאינם מעוניינים לראות עצמם מתוארים כיהודים בדפוס. איננו מייחסים להתנגדות זו כל תוקף. היטב אנו יודעים שבין כה וכה יש לתנועה האנטי-יהודית בימינו נטייה מובהקת לזהות כיהודי כל אדם שנושא שם בעל צליל יהודי [...] היהודים הגרמנים, ככלל, חשים עצמם כאיבר נאמן של העם הגרמני [...] הם הוכיחו זאת במלחמת העולם, ורבבות מהם איששו נאמנות זו לעם ולמולדת הגרמניים בהקרבת חייהם".
מדפיסי המדריך שלפנינו תכננו להוציאו לאור אחת לשנתיים, אולם הספיקו להדפיסו עוד פעם אחת בלבד, בשנת 1931, לפני שעלתה המפלגה הנאצית לשלטון.
496, [2] עמ' + [5] לוחות-פרסומת. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (בעיקר בשוליים). קרעים וקרעים חסרים בדפים הראשונים והאחרונים (חלקם משוקמים. פיסות נייר לחיזוק באחד הדפים). אחד הלוחות מנותק. חותמות דיו בדף הראשון ורישום בעט בצידה הפנימי של הכריכה הקדמית. הכריכה מוכתמת ובלויה מעט. השדרה משוקמת.
מדריך כתובות של יהודי ברלין שנדפס עבור השנים 1929-1930. במדריך שמותיהם ופרטיהם האישיים של למעלה משבעים אלף יהודים ברלינאים (כשליש מיהודי ברלין בתקופה זו), ערוכים על פי סדר האל"ף-בי"ת, עם כתובותיהם ומקצועותיהם. לצד היהודים שברשותם מכשיר טלפון מופיע איור קטן של אפרכסת טלפון.
המדריך מלווה פרסומות למאות בתי-עסק וחברות של יהודים בברלין (מקצתן מודפסות על לוחות צבעוניים), ובסופו נדפסו מספר טקסטים אודות הקהילה היהודית בברלין (מערכת החינוך, מערכת הרווחה, שירותי הדת, ועוד) ורשימה של עשרות אגודות וארגונים יהודיים, מחולקת לקטגוריות שונות: אגודות כלליות, אגודות עזר וסיוע, אגודות בתי הכנסת והקהילות, אגודות נוער, ארגונים מקצועיים, אגודות תרבות, אגודות נשים, אגודות סטודנטים, אגודות ציוניות, אגודות ספורט, ועוד.
עוד במהלך הכנתו, עורר המדריך שלפנינו פולמוס חריף בקרב יהודי ברלין, שחלקם ראו בו מעשה התרסה החושף את יהודי העיר לסכנה גדולה. בהקדמה למהדורה, התייחסו העורכים בהרחבה לאווירה השוררת בברלין ולטענות שהעלו מתנגדיהם: "ישנם כמובן יהודים, שמתנגדים לספר כתובות יהודי, כיוון שאינם מעוניינים לראות עצמם מתוארים כיהודים בדפוס. איננו מייחסים להתנגדות זו כל תוקף. היטב אנו יודעים שבין כה וכה יש לתנועה האנטי-יהודית בימינו נטייה מובהקת לזהות כיהודי כל אדם שנושא שם בעל צליל יהודי [...] היהודים הגרמנים, ככלל, חשים עצמם כאיבר נאמן של העם הגרמני [...] הם הוכיחו זאת במלחמת העולם, ורבבות מהם איששו נאמנות זו לעם ולמולדת הגרמניים בהקרבת חייהם".
מדפיסי המדריך שלפנינו תכננו להוציאו לאור אחת לשנתיים, אולם הספיקו להדפיסו עוד פעם אחת בלבד, בשנת 1931, לפני שעלתה המפלגה הנאצית לשלטון.
496, [2] עמ' + [5] לוחות-פרסומת. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (בעיקר בשוליים). קרעים וקרעים חסרים בדפים הראשונים והאחרונים (חלקם משוקמים. פיסות נייר לחיזוק באחד הדפים). אחד הלוחות מנותק. חותמות דיו בדף הראשון ורישום בעט בצידה הפנימי של הכריכה הקדמית. הכריכה מוכתמת ובלויה מעט. השדרה משוקמת.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
Wo Juden unerwünscht sind! [היכן יהודים אינם רצויים!]. הוצאת העיתון Israelitisches Familienblatt, המבורג, 1932. גרמנית.
חוברת שנדפסה כמוסף לגיליון מס' 22 של העיתון היהודי הנפוץ Israelitisches Familienblatt מיום 2 ביוני 1932 (מהדורה מורחבת של החוברת שהוציא לאור העיתון בשנת 1929). בחוברת רשימה של מאות בתי עסק ברחבי גרמניה – בתי מלון ובתי הארחה, אתרי נופש ומרחצאות, מסעדות, ועוד – המחרימים מבקרים יהודים או נוקטים במדיניות אנטישמית. לצד כל בית עסק ברשימה מופיע סימון המציין את המניע למדיניותו האנטישמית – דתי, אתני, לאומי או גזעני.
32 עמ', 14 ס"מ. מצב טוב. מעט קמטים. כתמים קלים. מספר סימונים בעפרון צבעוני. קרע לאורך חלקה התחתון של השדרה.
חוברת שנדפסה כמוסף לגיליון מס' 22 של העיתון היהודי הנפוץ Israelitisches Familienblatt מיום 2 ביוני 1932 (מהדורה מורחבת של החוברת שהוציא לאור העיתון בשנת 1929). בחוברת רשימה של מאות בתי עסק ברחבי גרמניה – בתי מלון ובתי הארחה, אתרי נופש ומרחצאות, מסעדות, ועוד – המחרימים מבקרים יהודים או נוקטים במדיניות אנטישמית. לצד כל בית עסק ברשימה מופיע סימון המציין את המניע למדיניותו האנטישמית – דתי, אתני, לאומי או גזעני.
32 עמ', 14 ס"מ. מצב טוב. מעט קמטים. כתמים קלים. מספר סימונים בעפרון צבעוני. קרע לאורך חלקה התחתון של השדרה.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
שמונה כרטיסי-תרומה (Beitragskarte), ובהם בולים שניתנו עבור תרומה ל"לשכה המרכזית לרווחה של יהודי גרמניה" (Zentralwohlfahrtsstelle der Deutschen Juden) – ארגון סיוע ליהודי גרמניה תחת השלטון הנאצי. גרמניה, [1934-1939 בקירוב]. גרמנית.
שמונה כרטיסי בריסטול כחולים, מקופלים לשניים. בצדם החיצוני של הכרטיסים מודפסים איור של מגן דוד, הכותרת "Für Hilfe und Aufbau" [עבור סיוע ושיקום], ופרטים נוספים (שמות האנשים להם ניתנו הכרטיסים נוספו בכתב-יד). על כמה מהכרטיסים נדפס כי הם הוצאו על ידי הקהילה היהודית של ברלין, ועל כמה מהם מופיעות חותמות-דיו של לשכות רווחה יהודיות בברסלאו (Jud. Wohlfahrtsamt Breslau) ובמינכן (Wohlfahrtsant der Israelitischen Kultusgemeinde München).
בצדו הפנימי של כל כרטיס מודבקים שנים עשר בולים, בעריכים שונים – אחד עבור כל חודש בו נתקבלה תרומה עבור ה"לשכה המרכזית לרווחה של יהודי גרמניה". על הבולים מודפסים איורים צבעוניים, רובם בנושאים יהודיים: סמלי שנים עשר השבטים; חפצי יודאיקה; חגים, טקסים ומנהגים (ובהם חתונה יהודית, תפילה בכותל המערבי, הדלקת נרות שבת וסעודת פורים); דמויות תנ"כיות; ועוד.
כרטיסים מסוג זה הוענקו על-ידי ה"לשכה המרכזית לרווחה של יהודי גרמניה", החל משנת 1934, עבור תרומות כספיות שנתקבלו על-ידי הלשכה. כספי התרומות שימשו לסייע ליהודי גרמניה שאיבדו את יכולתם להתפרנס או נפגעו בדרך אחרת מידי שלטונות גרמניה הנאצית.
שמונה כרטיסי בריסטול, 15X20 ס"מ, מקופלים לשניים. מצב כללי טוב. כתמים (ובהם כתמי חלודה כתוצאה משימוש באטבי נייר) ופגמים קלים. נקב תיוק באחד הכרטיסים. קרע חסר ושרידי הדבקה בשולי כרטיס אחר.
שמונה כרטיסי בריסטול כחולים, מקופלים לשניים. בצדם החיצוני של הכרטיסים מודפסים איור של מגן דוד, הכותרת "Für Hilfe und Aufbau" [עבור סיוע ושיקום], ופרטים נוספים (שמות האנשים להם ניתנו הכרטיסים נוספו בכתב-יד). על כמה מהכרטיסים נדפס כי הם הוצאו על ידי הקהילה היהודית של ברלין, ועל כמה מהם מופיעות חותמות-דיו של לשכות רווחה יהודיות בברסלאו (Jud. Wohlfahrtsamt Breslau) ובמינכן (Wohlfahrtsant der Israelitischen Kultusgemeinde München).
בצדו הפנימי של כל כרטיס מודבקים שנים עשר בולים, בעריכים שונים – אחד עבור כל חודש בו נתקבלה תרומה עבור ה"לשכה המרכזית לרווחה של יהודי גרמניה". על הבולים מודפסים איורים צבעוניים, רובם בנושאים יהודיים: סמלי שנים עשר השבטים; חפצי יודאיקה; חגים, טקסים ומנהגים (ובהם חתונה יהודית, תפילה בכותל המערבי, הדלקת נרות שבת וסעודת פורים); דמויות תנ"כיות; ועוד.
כרטיסים מסוג זה הוענקו על-ידי ה"לשכה המרכזית לרווחה של יהודי גרמניה", החל משנת 1934, עבור תרומות כספיות שנתקבלו על-ידי הלשכה. כספי התרומות שימשו לסייע ליהודי גרמניה שאיבדו את יכולתם להתפרנס או נפגעו בדרך אחרת מידי שלטונות גרמניה הנאצית.
שמונה כרטיסי בריסטול, 15X20 ס"מ, מקופלים לשניים. מצב כללי טוב. כתמים (ובהם כתמי חלודה כתוצאה משימוש באטבי נייר) ופגמים קלים. נקב תיוק באחד הכרטיסים. קרע חסר ושרידי הדבקה בשולי כרטיס אחר.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
שני דרכונים מטעם גרמניה הנאצית (Deutsches Reich Reisepass), שהונפקו בקונסוליה הגרמנית ביפו עבור תושבים גרמנים בארץ ישראל. יפו, 1938.
הדרכונים הונפקו עבור עו"ד ד"ר קורט לנדסברג (Landsberg) וזוגתו שרלוטה. בעמודים הראשונים מופיעות תמונותיהם, פרטיהם האישיים וחתימותיהם. בשניהם חותמות-דיו רשמיות של הקונסוליה הגרמנית ביפו (Deutsches Konsulat in Jaffa) וחתימת-ידו של הקונסול הגרמני ביפו.
באחד משני הדרכונים, דרכונו של קורט, מופיעה חותמת-דיו נוספת בעברית: "צבא ההגנה לישראל – מבצע בצר" (מבצע לאיתור עריקים שנערך בתל-אביב בחודש אוגוסט 1948, בזמן ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות).
כפי הנראה, הוסיפו בני הזוג להשתמש בדרכונים גם לאחר נפילת הרייך השלישי והקמת מדינת ישראל, ובשל כך התקבל הצירוף יוצא הדופן – דרכון הרייך השלישי הנושא חותמת של הצבא הישראלי. מסמך זיהוי רשמי מטעם גרמניה הנאצית שהונפק בארץ ישראל ונושא חותמת של ריבונות עברית הוא נדיר וייחודי.
הקונסוליה הגרמנית ביפו פעלה בין השנים 1870 ל-1917, ובין 1926 ל-1939. היא פעלה בכפיפות מנהלית לקונסוליה הכללית בירושלים, אך בתחומים מסוימים שמרה על סמכויות עצמאיות. בין השנים 1932-1939 כיהן חבר המפלגה הנאצית טים וורסט (Timotheus Wurst, 1874-1961) כקונסול גרמניה ביפו, ובמקביל שימש גם כמנהל בנק הטמפלרים בעיר (Bank der Tempelgesellschaft).
16.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים (בעיקר בשוליים ובעטיפות).
הדרכונים הונפקו עבור עו"ד ד"ר קורט לנדסברג (Landsberg) וזוגתו שרלוטה. בעמודים הראשונים מופיעות תמונותיהם, פרטיהם האישיים וחתימותיהם. בשניהם חותמות-דיו רשמיות של הקונסוליה הגרמנית ביפו (Deutsches Konsulat in Jaffa) וחתימת-ידו של הקונסול הגרמני ביפו.
באחד משני הדרכונים, דרכונו של קורט, מופיעה חותמת-דיו נוספת בעברית: "צבא ההגנה לישראל – מבצע בצר" (מבצע לאיתור עריקים שנערך בתל-אביב בחודש אוגוסט 1948, בזמן ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות).
כפי הנראה, הוסיפו בני הזוג להשתמש בדרכונים גם לאחר נפילת הרייך השלישי והקמת מדינת ישראל, ובשל כך התקבל הצירוף יוצא הדופן – דרכון הרייך השלישי הנושא חותמת של הצבא הישראלי. מסמך זיהוי רשמי מטעם גרמניה הנאצית שהונפק בארץ ישראל ונושא חותמת של ריבונות עברית הוא נדיר וייחודי.
הקונסוליה הגרמנית ביפו פעלה בין השנים 1870 ל-1917, ובין 1926 ל-1939. היא פעלה בכפיפות מנהלית לקונסוליה הכללית בירושלים, אך בתחומים מסוימים שמרה על סמכויות עצמאיות. בין השנים 1932-1939 כיהן חבר המפלגה הנאצית טים וורסט (Timotheus Wurst, 1874-1961) כקונסול גרמניה ביפו, ובמקביל שימש גם כמנהל בנק הטמפלרים בעיר (Bank der Tempelgesellschaft).
16.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים (בעיקר בשוליים ובעטיפות).
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
דרכון ננסן (Nansenausweis) – דרכון למחוסרי אזרחות שהונפק על-ידי "משרד ננסן הבינלאומי לפליטים של חבר הלאומים". לייפציג, יולי 1938. מודפס בגרמנית ובצרפתית.
דרכון ננסן על-שם היהודי Lowe Merkin משקלוב (בלארוס), מאושר בחתימת-ידו ובחותמות דיו רשמיות של מפקד המשטרה הנאצית בלייפציג.
בעמוד הראשון מופיעים פרטיו האישיים של Merkin, תמונתו וחתימת-ידו, ובשני העמודים הבאים אשרות כניסה וחותמות מעבר המתעדות את מסלול יציאתו מאירופה – דרך פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, קרואטיה, סלובניה, איטליה, שווייץ ומשם (כנראה) בכלי טיס אל העיר קרוידון (Croydon) שבאנגליה (חותמת זו הנה האחרונה שמופיעה בדרכון, והיא מתוארכת ליום 27 באפריל 1939).
דרכוני ננסן היו מסמכי נסיעה שהונפקו מטעם "חבר הלאומים" עבור פליטים מחוסרי אזרחות בין השנים 1922 ל-1938. ההחלטה להנפיקם התקבלה ביוזמתו של המדען וחוקר הקוטב פריטיוף ננסן, לאחר שרוסיה הסובייטית שללה את אזרחותם של 800,000 גולים שנמלטו מהצבא האדום. הדרכונים נחשבו לאחת ההצלחות הבודדות של ארגון "חבר הלאומים", ובשנת 1938 הוענק ל"משרד ננסן הבינלאומי לפליטים" פרס נובל לשלום.
[2] דף, 29.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (חלקם חסרים), חלקם מחוזקים ברצועות נייר ונייר דבק.
דרכון ננסן על-שם היהודי Lowe Merkin משקלוב (בלארוס), מאושר בחתימת-ידו ובחותמות דיו רשמיות של מפקד המשטרה הנאצית בלייפציג.
בעמוד הראשון מופיעים פרטיו האישיים של Merkin, תמונתו וחתימת-ידו, ובשני העמודים הבאים אשרות כניסה וחותמות מעבר המתעדות את מסלול יציאתו מאירופה – דרך פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, קרואטיה, סלובניה, איטליה, שווייץ ומשם (כנראה) בכלי טיס אל העיר קרוידון (Croydon) שבאנגליה (חותמת זו הנה האחרונה שמופיעה בדרכון, והיא מתוארכת ליום 27 באפריל 1939).
דרכוני ננסן היו מסמכי נסיעה שהונפקו מטעם "חבר הלאומים" עבור פליטים מחוסרי אזרחות בין השנים 1922 ל-1938. ההחלטה להנפיקם התקבלה ביוזמתו של המדען וחוקר הקוטב פריטיוף ננסן, לאחר שרוסיה הסובייטית שללה את אזרחותם של 800,000 גולים שנמלטו מהצבא האדום. הדרכונים נחשבו לאחת ההצלחות הבודדות של ארגון "חבר הלאומים", ובשנת 1938 הוענק ל"משרד ננסן הבינלאומי לפליטים" פרס נובל לשלום.
[2] דף, 29.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (חלקם חסרים), חלקם מחוזקים ברצועות נייר ונייר דבק.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
שלושה דרכונים שהונפקו מטעם שגרירות יפן בעיר סופיה, עבור משפחה יהודית שנמלטה מאירופה דרך יפן. סופיה; הונפקו בשנים 1939-1940.
הדרכונים הונפקו על שם לאון לוי, לילי לוי (במשותף עם בתה) וברתה לוי, והם נושאים חותמות שונות המתעדות את בריחתם מאירופה לקנדה בסוף שנת 1940: אשרות כניסה לארה"ב מטעם השגרירות בסופיה, חותמת יציאה מבולגריה דרך העיר וארנה, חותמת כניסה לברית המועצות וחותמת יציאה מצידה השני, במזרח, חותמת כניסה ליפן ולבסוף – חותמות כניסה לקנדה מיום 23.12.1940. בכל אחד מהדרכונים מופיעה ויזת מעבר דרך יפן שהונפקה בשגרירות סופיה ביום 5.11.1940, ולצדה רישומים בכתב-יד (ביפנית) וחותמות נוספות.
בין השנים 1940 ל-1941, הנפיקו שגרירי יפן באירופה אלפי אשרות מעבר לפליטים יהודים מגרמניה הנאצית (במיוחד התפרסם השגריר היפני בעיר קובנה, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, שהנפיק אלפי אשרות לבדו). על מקבלי האשרות נגזר מסע מפרך – חציית רוסיה ממערב למזרח, נסיעה ליפן ומעבר לארץ שלישית שתהיה מוכנה לקבלם, אולם הן פתחו צוהר להצלת חייהם של אלפים. בעיר סופיה שבבולגריה מיעטה מאוד השגרירות להנפיק אשרות, ובמסמך רשמי של ממשלת יפן מחודש פברואר 1941, נרשם ששגרירות זו העניקה לפליטים יהודים שלוש אשרות מעבר – כמספר הדרכונים שלפנינו.
שלושה דרכונים, 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ופגמים. הכריכות בלויות ושחוקות. קרעים ארוכים לאורך החיבור שבין השדרה והכריכה הקדמית בשניים מהם.
ראו: Jewish Refugees Japanese Diplomats and, מאת Pamela Rotner Sakamoto, הוצאת Praeger, וסטפורט, 1998. עמ' 119-120.
הדרכונים הונפקו על שם לאון לוי, לילי לוי (במשותף עם בתה) וברתה לוי, והם נושאים חותמות שונות המתעדות את בריחתם מאירופה לקנדה בסוף שנת 1940: אשרות כניסה לארה"ב מטעם השגרירות בסופיה, חותמת יציאה מבולגריה דרך העיר וארנה, חותמת כניסה לברית המועצות וחותמת יציאה מצידה השני, במזרח, חותמת כניסה ליפן ולבסוף – חותמות כניסה לקנדה מיום 23.12.1940. בכל אחד מהדרכונים מופיעה ויזת מעבר דרך יפן שהונפקה בשגרירות סופיה ביום 5.11.1940, ולצדה רישומים בכתב-יד (ביפנית) וחותמות נוספות.
בין השנים 1940 ל-1941, הנפיקו שגרירי יפן באירופה אלפי אשרות מעבר לפליטים יהודים מגרמניה הנאצית (במיוחד התפרסם השגריר היפני בעיר קובנה, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, שהנפיק אלפי אשרות לבדו). על מקבלי האשרות נגזר מסע מפרך – חציית רוסיה ממערב למזרח, נסיעה ליפן ומעבר לארץ שלישית שתהיה מוכנה לקבלם, אולם הן פתחו צוהר להצלת חייהם של אלפים. בעיר סופיה שבבולגריה מיעטה מאוד השגרירות להנפיק אשרות, ובמסמך רשמי של ממשלת יפן מחודש פברואר 1941, נרשם ששגרירות זו העניקה לפליטים יהודים שלוש אשרות מעבר – כמספר הדרכונים שלפנינו.
שלושה דרכונים, 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ופגמים. הכריכות בלויות ושחוקות. קרעים ארוכים לאורך החיבור שבין השדרה והכריכה הקדמית בשניים מהם.
ראו: Jewish Refugees Japanese Diplomats and, מאת Pamela Rotner Sakamoto, הוצאת Praeger, וסטפורט, 1998. עמ' 119-120.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $3,125
כולל עמלת קונה
כ-100 מכתבים, תעודות ומסמכים, שהוחלפו בין רשות המיסים בווינה (Finanzamt) לבין גופים שונים בגרמניה הנאצית – "הלשכה המרכזית להגירת יהודים", "הרשות לרישום הרכוש", הגסטאפו, המפלגה הנאצית וגופים נוספים. אוסטריה וגרמניה, סוף שנות ה-30 עד אמצע שנות ה-40. גרמנית.
המכתבים והמסמכים מודפסים במכונת כתיבה על ניירות רשמיים, עם הערות רבות בכתב-יד, חותמות דיו וחתימות של הפקידים האחראים, והם מספקים הצצה ל"אחורי הקלעים" של המנגנון הבירוקרטי בגרמניה הנאצית – תהליך ה"אריזציה" והפקעת רכושם של היהודים, מחיקת חובות לפקידים וחיילים מצטיינים, הסדרי המס של הגופים השונים, קשרי חברות מסחריות עם המפלגה, ועוד. באוסף:
· 17 מכתבים מאת "הרשות לרישום הרכוש" (Vermögensverkehrsstelle; שמו הרשמי של הגוף להפקעת רכושם של יהודי אוסטריה) – מכתב העוסק בהחרמת בית עסק לבגדים בווינה, בבעלות היהודיה Vera Mund; יפוי כוח להשתלטות על רכושו של היהודי רודולף (ישראל) טאוסיג (Taussig) מווינה; מכתב העוסק בפירוקה של חברת הייצוא Carl Bondy & Co. (שהייתה שייכת לתושב יהודי-אוסטרי); ועוד.
· שני מכתבים מאת "הלשכה המרכזית להגירת יהודים", העוסקים בתשלומים שיוטלו על יהודים המבקשים היתר יציאה מאוסטריה.
· שלושה מכתבים מאנשי הגסטאפו, בהם מכתב העוסק בשלילת אזרחותו הגרמנית של האנס (ישראל) פרוינד (Freund) מווינה והחרמת רכושו.
· שבעה-עשר מכתבי המלצה למחיקת חובות והקלות במיסים עבור בכירי המפלגה הנאצית באוסטריה, בהם חמישה מכתבי המלצה עבור מושל וינה וקצין האס. אס. פרנץ ריכטר (Franz Richter); מכתב המלצה לקבלת עיטור "מסדר הדם" עבור חברת המפלגה הנאצית Antonie Friedmann (משש-עשרה הנשים הבודדות שקיבלו את העיטור); ומכתבי המלצה נוספים.
· וכן מכתבים מאת מפקדים בכירים בוורמאכט, ראש משטרת וינה Leo Gotzmann, רשות השידור של גרמניה הנאצית, "מחלקת הסרטים של הרייך" (Reichsfilmkammer), חברות "מפעלי הרייך של הרמן גרינג" (Reichswerke Hermann Göring), חברת "היינקל מפעל מטוסים" לייצור כלי טייס, מרכז הקניות הגדול בווינה "Gerngross" (שהופקע מבעלות יהודית), ועוד.
כ-100 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
המכתבים והמסמכים מודפסים במכונת כתיבה על ניירות רשמיים, עם הערות רבות בכתב-יד, חותמות דיו וחתימות של הפקידים האחראים, והם מספקים הצצה ל"אחורי הקלעים" של המנגנון הבירוקרטי בגרמניה הנאצית – תהליך ה"אריזציה" והפקעת רכושם של היהודים, מחיקת חובות לפקידים וחיילים מצטיינים, הסדרי המס של הגופים השונים, קשרי חברות מסחריות עם המפלגה, ועוד. באוסף:
· 17 מכתבים מאת "הרשות לרישום הרכוש" (Vermögensverkehrsstelle; שמו הרשמי של הגוף להפקעת רכושם של יהודי אוסטריה) – מכתב העוסק בהחרמת בית עסק לבגדים בווינה, בבעלות היהודיה Vera Mund; יפוי כוח להשתלטות על רכושו של היהודי רודולף (ישראל) טאוסיג (Taussig) מווינה; מכתב העוסק בפירוקה של חברת הייצוא Carl Bondy & Co. (שהייתה שייכת לתושב יהודי-אוסטרי); ועוד.
· שני מכתבים מאת "הלשכה המרכזית להגירת יהודים", העוסקים בתשלומים שיוטלו על יהודים המבקשים היתר יציאה מאוסטריה.
· שלושה מכתבים מאנשי הגסטאפו, בהם מכתב העוסק בשלילת אזרחותו הגרמנית של האנס (ישראל) פרוינד (Freund) מווינה והחרמת רכושו.
· שבעה-עשר מכתבי המלצה למחיקת חובות והקלות במיסים עבור בכירי המפלגה הנאצית באוסטריה, בהם חמישה מכתבי המלצה עבור מושל וינה וקצין האס. אס. פרנץ ריכטר (Franz Richter); מכתב המלצה לקבלת עיטור "מסדר הדם" עבור חברת המפלגה הנאצית Antonie Friedmann (משש-עשרה הנשים הבודדות שקיבלו את העיטור); ומכתבי המלצה נוספים.
· וכן מכתבים מאת מפקדים בכירים בוורמאכט, ראש משטרת וינה Leo Gotzmann, רשות השידור של גרמניה הנאצית, "מחלקת הסרטים של הרייך" (Reichsfilmkammer), חברות "מפעלי הרייך של הרמן גרינג" (Reichswerke Hermann Göring), חברת "היינקל מפעל מטוסים" לייצור כלי טייס, מרכז הקניות הגדול בווינה "Gerngross" (שהופקע מבעלות יהודית), ועוד.
כ-100 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $700
לא נמכר
כרטיס ברכה גדול, כתוב ומאויר ביד, שהוכן עבור מרדכי חיים רומקובסקי בגטו לודז'. רחוב דוורסקה (Dworska), ערב ראש השנה תש"ב (1941). יידיש.
כרטיס "שנה טובה" גדול, כתוב ומאויר ביד, שהוכן עבור ראש היודנראט של גטו לודז' מרדכי חיים רומקובסקי במחלקה ההקטוגרפית (מחלקת השכפול?) שברחוב דוורסקה בגטו (שם שכנו המשרדים החשובים של הנהלת הגטו): "יש לנו, ההנהלה והעובדים של המחלקה ההקטוגרפית בדוורסקה 1, את הכבוד לשלוח לך את איחולינו הלבביים לרגל השנה החדשה. אנו, שיש לנו את הכבוד לבצע את כל הוראותיך ודרישותיך, מתפעלים יום-יום מחוסר הלאות ומההתמדה בעבודתך לטובת האוכלוסייה היהודית. אנו מאחלים לך הצלחה רבה בכל עבודתך" (יידיש).
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[1] דף, מקופל לשניים (שני עמודים כתובים ומאוירים), 30 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. כתמים רבים (בעיקר בגב – בעמוד הריק). קמטים. קרעים בודדים בשוליים.
כרטיס "שנה טובה" גדול, כתוב ומאויר ביד, שהוכן עבור ראש היודנראט של גטו לודז' מרדכי חיים רומקובסקי במחלקה ההקטוגרפית (מחלקת השכפול?) שברחוב דוורסקה בגטו (שם שכנו המשרדים החשובים של הנהלת הגטו): "יש לנו, ההנהלה והעובדים של המחלקה ההקטוגרפית בדוורסקה 1, את הכבוד לשלוח לך את איחולינו הלבביים לרגל השנה החדשה. אנו, שיש לנו את הכבוד לבצע את כל הוראותיך ודרישותיך, מתפעלים יום-יום מחוסר הלאות ומההתמדה בעבודתך לטובת האוכלוסייה היהודית. אנו מאחלים לך הצלחה רבה בכל עבודתך" (יידיש).
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[1] דף, מקופל לשניים (שני עמודים כתובים ומאוירים), 30 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. כתמים רבים (בעיקר בגב – בעמוד הריק). קמטים. קרעים בודדים בשוליים.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
"משלוח-מנות, מנחת זכרון (לכ' פורים), תש"א", חוברת בכתב-יד שהוכנה עבור ראש היודנראט של גטו לודז', מרדכי חיים רומקובסקי. [לודז'], תש"א [1941].
כפי הנראה, הוכנה החוברת שלפנינו בידי אחד מדיירי גטו לודז', והיא כוללת מספר שעשועי לשון, ברוח חג הפורים: בעמוד השער הוצפן שמו של המחבר בתוך פסוק עם אותיות מסומנות (השם המתקבל מצירוף האתיות: יעקב בריקמן), בעמוד השני מסודרות שבע ברכות בצורת מגן דוד ואילו בעמוד השלישי נכתב שיר אקרוסטיכוני – האותיות הראשונות של השורות מרכיבות את השם "מרדכי חיים רומקבסקי".
בנוסף, מופיעות על גבי החוברת שלוש הקדשות מעניינות: בשוליים התחתונים של עמוד השער נכתב – "מבחורי הישיבה, [?]ירסקה 43/45", בשוליים העליונים של אותו העמוד נכתב "א[ו]מר אני מעשי למלך, לשוני עט סופר מהיר (תהלים, מ"ה, ב')", ובצדו החיצוני של הדף האחרון נכתבה הקדשה ביידיש: "צום עלסטען פון די יודען אין ליצמאנשטאדט-געטטא, ה' מ. ח. רומקאווסקי" [לזקן היהודים (או: לנבון שביהודים) בגטו ליצמנשטט, האדון מ. ח. רומקובסקי].
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[4] דף (שני גיליונות נייר מקופלים לשניים, משודכים לצורת חוברת), 30.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. קרע חסר קטן בדף הראשון (עם נזק קל לכיתוב).
כפי הנראה, הוכנה החוברת שלפנינו בידי אחד מדיירי גטו לודז', והיא כוללת מספר שעשועי לשון, ברוח חג הפורים: בעמוד השער הוצפן שמו של המחבר בתוך פסוק עם אותיות מסומנות (השם המתקבל מצירוף האתיות: יעקב בריקמן), בעמוד השני מסודרות שבע ברכות בצורת מגן דוד ואילו בעמוד השלישי נכתב שיר אקרוסטיכוני – האותיות הראשונות של השורות מרכיבות את השם "מרדכי חיים רומקבסקי".
בנוסף, מופיעות על גבי החוברת שלוש הקדשות מעניינות: בשוליים התחתונים של עמוד השער נכתב – "מבחורי הישיבה, [?]ירסקה 43/45", בשוליים העליונים של אותו העמוד נכתב "א[ו]מר אני מעשי למלך, לשוני עט סופר מהיר (תהלים, מ"ה, ב')", ובצדו החיצוני של הדף האחרון נכתבה הקדשה ביידיש: "צום עלסטען פון די יודען אין ליצמאנשטאדט-געטטא, ה' מ. ח. רומקאווסקי" [לזקן היהודים (או: לנבון שביהודים) בגטו ליצמנשטט, האדון מ. ח. רומקובסקי].
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944), היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו, היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח, ככל הנראה, עוד באותו היום.
[4] דף (שני גיליונות נייר מקופלים לשניים, משודכים לצורת חוברת), 30.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. קרע חסר קטן בדף הראשון (עם נזק קל לכיתוב).
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ארבעה מטבעות 10 פפנינג שהיו בשימוש בגטו לודז', 1942.
קוטר: 21 מ"מ. מצב בינוני-גרוע. בלאי ושחיקה.
קוטר: 21 מ"מ. מצב בינוני-גרוע. בלאי ושחיקה.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $2,000
לא נמכר
אלבום ייחודי המשלב, אלו לצד אלו, פריטי אפמרה מגטו טרזיינשטט ותמונות-נוף פסטורליות של העיירה הצ'כית טרזין (הסמוכה לגטו). המחצית הראשונה של שנות ה-40 [ייתכן שכמה מהפריטים משנים מאוחרות או מוקדמות יותר]. גרמנית ומעט פולנית.
כפי הנראה, הוכן האלבום בידי אסיר במחנה הריכוז בשם Karl Langfelder, והוא מציג את העדויות שנשמרו מחיי המחנה לצד גלויות.
בין פריטי האפמרה שבאלבום: "פנקס חיסון" של גטו טרזיינשטט, 1942; שני אישורי יציאה לעבודה, חתומים בחתימת ידו של מפקח העבודה, 1942; כרטיס-עובד במחלקת החשמל (Abteilung Elektrizität) של טרזיינשטט, 1943; שתי הוראות התייצבות לקבוצת עבודת הכפייה Barackenbau (הקבוצה נשלחה בשנת 1944 לבניית צריפים לקציני אס. אס. בסמוך לכפר Wulkow), 1944; שני אישורי-מעבר מטעם היודנראט של טרזיינשטט (שונים זה מזה. אחד מהם חתום בחותמת הדיו של היודנראט), 1944; שבעה שטרות מגטו טרזיינשטט, בערכים 1, 2, 5, 10, 20, 50 ו-100 קרונה; ועוד.
גטו טרזיינשטט הוקם בסמוך לעיירה הצ'כית טרזין בשנת 1941. הגטו נוהל בידי האס. אס., ואסיריו הוחזקו בתנאי צפיפות, מחלות ורעב. לקראת ביקור ועדת חקירה של הצלב האדום, החליטו הגרמנים להקים במקום "גטו ראווה", ובנו ברחובות חנויות, בית קפה, בנק, בית ספר וגנים ציבוריים. התרמית הצליחה כל כך, עד שהגרמנים החליטו לצלם סרט תעמולה בגטו (Theresienstadt. Ein Dokumentarfilm aus dem jüdischen Siedlungsgebiet), שהוקרן בפני נציגי הצלב האדום. זמן קצר לאחר צילומי הסרט, נשלחו מרבית אסירי הגטו למחנות ההשמדה.
מצורפים: ארבעה מכתבים בכתב-יד (צ'כית); שני תצלומים; פרוספקט התערוכה "ציורי טרזין" של יד ושם; שלושה העתקים של מסמכים ושני דפי עיתון.
סך הכל כ-25 פריטי אפמרה ו-12 גלויות, חלקן גזורות; מודבקים על עשרה דפים. גודל ומצב משתנים. חלק מהפריטים מנותקים מהדפים. האלבום בגודל 34.5X24.5 ס"מ בקירוב. דפים מנותקים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. קילופים ועקבות הדבקה במספר דפים.
כפי הנראה, הוכן האלבום בידי אסיר במחנה הריכוז בשם Karl Langfelder, והוא מציג את העדויות שנשמרו מחיי המחנה לצד גלויות.
בין פריטי האפמרה שבאלבום: "פנקס חיסון" של גטו טרזיינשטט, 1942; שני אישורי יציאה לעבודה, חתומים בחתימת ידו של מפקח העבודה, 1942; כרטיס-עובד במחלקת החשמל (Abteilung Elektrizität) של טרזיינשטט, 1943; שתי הוראות התייצבות לקבוצת עבודת הכפייה Barackenbau (הקבוצה נשלחה בשנת 1944 לבניית צריפים לקציני אס. אס. בסמוך לכפר Wulkow), 1944; שני אישורי-מעבר מטעם היודנראט של טרזיינשטט (שונים זה מזה. אחד מהם חתום בחותמת הדיו של היודנראט), 1944; שבעה שטרות מגטו טרזיינשטט, בערכים 1, 2, 5, 10, 20, 50 ו-100 קרונה; ועוד.
גטו טרזיינשטט הוקם בסמוך לעיירה הצ'כית טרזין בשנת 1941. הגטו נוהל בידי האס. אס., ואסיריו הוחזקו בתנאי צפיפות, מחלות ורעב. לקראת ביקור ועדת חקירה של הצלב האדום, החליטו הגרמנים להקים במקום "גטו ראווה", ובנו ברחובות חנויות, בית קפה, בנק, בית ספר וגנים ציבוריים. התרמית הצליחה כל כך, עד שהגרמנים החליטו לצלם סרט תעמולה בגטו (Theresienstadt. Ein Dokumentarfilm aus dem jüdischen Siedlungsgebiet), שהוקרן בפני נציגי הצלב האדום. זמן קצר לאחר צילומי הסרט, נשלחו מרבית אסירי הגטו למחנות ההשמדה.
מצורפים: ארבעה מכתבים בכתב-יד (צ'כית); שני תצלומים; פרוספקט התערוכה "ציורי טרזין" של יד ושם; שלושה העתקים של מסמכים ושני דפי עיתון.
סך הכל כ-25 פריטי אפמרה ו-12 גלויות, חלקן גזורות; מודבקים על עשרה דפים. גודל ומצב משתנים. חלק מהפריטים מנותקים מהדפים. האלבום בגודל 34.5X24.5 ס"מ בקירוב. דפים מנותקים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. קילופים ועקבות הדבקה במספר דפים.
קטגוריה
פרשת דרייפוס, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג