מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
- (-) Remove palestine, filter palestine,
- palestin (83) Apply palestin filter
- and (76) Apply and filter
- ישראל (60) Apply ישראל filter
- of (48) Apply of filter
- העפלה (32) Apply העפלה filter
- גיוס (32) Apply גיוס filter
- הבריטי (32) Apply הבריטי filter
- הבריטי, (32) Apply הבריטי, filter
- המעצר (32) Apply המעצר filter
- הקמת (32) Apply הקמת filter
- העפלה, (32) Apply העפלה, filter
- בקפריסין (32) Apply בקפריסין filter
- מדינת (32) Apply מדינת filter
- מחנות (32) Apply מחנות filter
- עברי (32) Apply עברי filter
- עברי, (32) Apply עברי, filter
- בקפריסין, (32) Apply בקפריסין, filter
- המנדט (32) Apply המנדט filter
- british (32) Apply british filter
- camp (32) Apply camp filter
- cyprus (32) Apply cyprus filter
- detent (32) Apply detent filter
- enlist (32) Apply enlist filter
- enlistment, (32) Apply enlistment, filter
- establish (32) Apply establish filter
- illeg (32) Apply illeg filter
- immigr (32) Apply immigr filter
- immigration, (32) Apply immigration, filter
- israel (32) Apply israel filter
- jewish (32) Apply jewish filter
- mandat (32) Apply mandat filter
- state (32) Apply state filter
- the (32) Apply the filter
- ישראל, (28) Apply ישראל, filter
- גלויות (21) Apply גלויות filter
- ואגרות (21) Apply ואגרות filter
- טובה (21) Apply טובה filter
- מארץ (21) Apply מארץ filter
- "שנה (21) Apply "שנה filter
- טובה" (21) Apply טובה" filter
- "shanah (21) Apply "shanah filter
- card (21) Apply card filter
- from (21) Apply from filter
- greet (21) Apply greet filter
- postcard (21) Apply postcard filter
- shanah (21) Apply shanah filter
- souvenir (21) Apply souvenir filter
- tovah (21) Apply tovah filter
- tovah" (21) Apply tovah" filter
מציג 1 - 12 of 83
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $8,000
לא נמכר
יומן ארוך בכתב-יד, המתאר מסע של שבועות מספר בארץ ישראל העות'מאנית – יפו, ירושלים, חברון, רמלה, ועוד. 7 במרץ עד 10 באפריל, [1855]. אנגלית.
היומן נכתב בידי תייר אמריקני ששמו לא נזכר (כפי הנראה, אדם בעל מעמד וקשרים), והוא מתעד בלשון צבעונית את ראשית התקופה הקולוניאלית והתיירות בארץ ישראל – מפגשים עם הקונסולים ונציגי המעצמות, נוסעים ואישים ששהו בארץ באותה תקופה, הערים והאתרים הקדושים (שחלקם היו אסורים לכניסת נוצרים), התושבים המקומיים ואורחות חייהם, ועוד.
היומן נפתח עם הגעתו של הכותב לארץ ישראל – "אותו בוקר בלתי נשכח שבו ניצבו לראשונה רגלי על אדמת יהודה! [...] מסיפון האונייה 'גרמניה' נגלתה העיר העתיקה, נפרשת במלוא יופייה". בהמשך של אותו היום, מספר הכותב על פגישתו עם סגן הקונסול האמריקני, יעקב סרפיון מוראד – "ארמני בעל גוון-עור כהה למדי... בעל ארשת מכובדת", שמנדב את שומר ראשו כדי ללוות את הנוסעים בדרך לירושלים – יניצ'רי עם "צמד אקדחים מרהיבים בחגורתו וחרב מוארכת לצדו".
בהמשך היומן מופיע תיאור מפורט של הדרך מיפו לירושלים – תחנות העצירה השונות, תשלום דמי מעבר לבעלי הדרכים, נוודים בדואים ("כל בדואי חמוש עד השיניים"), האתרים "יד אבשלום", "בריכות שלמה", "הר העצה הרעה", מנזר ש"נפל טרף למוסלמים", וכן תיאורים מעניינים של הצמחייה, הגידולים החקלאיים והטבע בארץ ישראל.
ביום 11 במרץ מספר הכותב שהגיע לירושלים – "כמה יפה ירושלים... חלפנו על פני גת שמנים... הייתי מופתע מאוד למצוא ילדה קטנה דוברת אנגלית, ששמשה לנו כמתרגמת". הרשומות הבאות מוקדשות לתיאור העיר, והן כוללות תיעוד חשוב של הדמויות והאישים שפעלו בה – "האדון משולם" (ג'ון משולם, יהודי אנגלי מומר, ממייסדי החווה החקלאית "ארטאס" על יד בית לחם), "הגב' קופר" (קרוליין קופר, מייסדת "בית הספר לבנות של המיסיון האנגליקני"), "האדון גרהם" (כנראה, הצלם ג'יימס גרהם), "מר קרסון" מפילדלפיה (הוא מיכאל בועז ישראל בן אברהם, ששימש תקופה קצרה קונסול ארה"ב בירושלים בטרם התגייר) ואחרים. כמו כן, כולל חלק זה של היומן תיאור מעניין של היהודים המומרים בסדנאות העבודה של "המיסיון האנגלי", מלאכותיהם ומראם.
בכמה מקומות ביומן, מתוארים ביקורים באתרים שהיו אסורים לכניסת נוצרים, או בלתי נגישים למטיילים, בהם ביקור בקבר דוד בהדרכתו של ילד בדואי – "הובלתי לתוך המסגד, ובקצה הרחוק ביותר הונחתי אל חלון קטן, שממנו נאמר לי להתבונן אל תוך הקבר", סיור במערות עדולם הסמוכות לחברון, שנערך באמצעות נר וחוט מגולגל כדי שלא ללכת לאיבוד, ועוד.
ביום 20 במרץ מזכיר הכותב הכנות לביקור דוכס בראבנט בירושלים. מאזכור זה ומפרטים נוספים הנזכרים ביומן, עולה ששנת ביקורו של הכותב בארץ ישראל היא 1855.
חלק מהיומן מתאר את חלקי הנסיעה שנערכו מחוץ לארץ ישראל, במצרים ובאירופה.
52 דף כתובים, 18.5 ס"מ. גוף היומן במצב טוב. פגמים וקרעים קלים בשוליים. מעט כתמים. דפים וקונטרסים מנותקים ומנותקים חלקית. הכריכה הקדמית מנותקת. שדרה עם חלקים מנותקים וחסרים.
היומן נכתב בידי תייר אמריקני ששמו לא נזכר (כפי הנראה, אדם בעל מעמד וקשרים), והוא מתעד בלשון צבעונית את ראשית התקופה הקולוניאלית והתיירות בארץ ישראל – מפגשים עם הקונסולים ונציגי המעצמות, נוסעים ואישים ששהו בארץ באותה תקופה, הערים והאתרים הקדושים (שחלקם היו אסורים לכניסת נוצרים), התושבים המקומיים ואורחות חייהם, ועוד.
היומן נפתח עם הגעתו של הכותב לארץ ישראל – "אותו בוקר בלתי נשכח שבו ניצבו לראשונה רגלי על אדמת יהודה! [...] מסיפון האונייה 'גרמניה' נגלתה העיר העתיקה, נפרשת במלוא יופייה". בהמשך של אותו היום, מספר הכותב על פגישתו עם סגן הקונסול האמריקני, יעקב סרפיון מוראד – "ארמני בעל גוון-עור כהה למדי... בעל ארשת מכובדת", שמנדב את שומר ראשו כדי ללוות את הנוסעים בדרך לירושלים – יניצ'רי עם "צמד אקדחים מרהיבים בחגורתו וחרב מוארכת לצדו".
בהמשך היומן מופיע תיאור מפורט של הדרך מיפו לירושלים – תחנות העצירה השונות, תשלום דמי מעבר לבעלי הדרכים, נוודים בדואים ("כל בדואי חמוש עד השיניים"), האתרים "יד אבשלום", "בריכות שלמה", "הר העצה הרעה", מנזר ש"נפל טרף למוסלמים", וכן תיאורים מעניינים של הצמחייה, הגידולים החקלאיים והטבע בארץ ישראל.
ביום 11 במרץ מספר הכותב שהגיע לירושלים – "כמה יפה ירושלים... חלפנו על פני גת שמנים... הייתי מופתע מאוד למצוא ילדה קטנה דוברת אנגלית, ששמשה לנו כמתרגמת". הרשומות הבאות מוקדשות לתיאור העיר, והן כוללות תיעוד חשוב של הדמויות והאישים שפעלו בה – "האדון משולם" (ג'ון משולם, יהודי אנגלי מומר, ממייסדי החווה החקלאית "ארטאס" על יד בית לחם), "הגב' קופר" (קרוליין קופר, מייסדת "בית הספר לבנות של המיסיון האנגליקני"), "האדון גרהם" (כנראה, הצלם ג'יימס גרהם), "מר קרסון" מפילדלפיה (הוא מיכאל בועז ישראל בן אברהם, ששימש תקופה קצרה קונסול ארה"ב בירושלים בטרם התגייר) ואחרים. כמו כן, כולל חלק זה של היומן תיאור מעניין של היהודים המומרים בסדנאות העבודה של "המיסיון האנגלי", מלאכותיהם ומראם.
בכמה מקומות ביומן, מתוארים ביקורים באתרים שהיו אסורים לכניסת נוצרים, או בלתי נגישים למטיילים, בהם ביקור בקבר דוד בהדרכתו של ילד בדואי – "הובלתי לתוך המסגד, ובקצה הרחוק ביותר הונחתי אל חלון קטן, שממנו נאמר לי להתבונן אל תוך הקבר", סיור במערות עדולם הסמוכות לחברון, שנערך באמצעות נר וחוט מגולגל כדי שלא ללכת לאיבוד, ועוד.
ביום 20 במרץ מזכיר הכותב הכנות לביקור דוכס בראבנט בירושלים. מאזכור זה ומפרטים נוספים הנזכרים ביומן, עולה ששנת ביקורו של הכותב בארץ ישראל היא 1855.
חלק מהיומן מתאר את חלקי הנסיעה שנערכו מחוץ לארץ ישראל, במצרים ובאירופה.
52 דף כתובים, 18.5 ס"מ. גוף היומן במצב טוב. פגמים וקרעים קלים בשוליים. מעט כתמים. דפים וקונטרסים מנותקים ומנותקים חלקית. הכריכה הקדמית מנותקת. שדרה עם חלקים מנותקים וחסרים.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
Letter from the Secretary of State, communicating information touching the application for compensation of the late consular agent of the United States at Jaffa [מכתב ממזכיר המדינה המוסר מידע הנוגע לבקשת הפיצויים של הסוכן הקונסולרי המנוח של ארה"ב ביפו]. [וושינגטון, 1859]. אנגלית.
פרסום רשמי מהמושב ה-35 של בית הנבחרים האמריקני העוסק בעתירתו של יעקב סרפיון מוראד, הסוכן הקונסולרי של ארה"ב ביפו, לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות הכלכליות שהיו כרוכות במילוי תפקידו – נוסחם של שלושת מכתבי ההמלצה שהוגשו עם העתירה ומכתב הדחייה מאת מזכיר המדינה של ארה"ב.
יעקב סרפיון (Jacob Serapion) נולד למשפחה ארמנית בירושלים. הוא היה מזכירו של הסוחר הארמני ארוטין מוראד (Murad Arutin) שכיהן משנת 1835 כסוכן קונסולרי של ארה"ב ביפו ובירושלים. מוראד אימץ את סרפיון אל חיק משפחתו ואף השיא אותו לאחייניתו. עם מותו של מוראד ירש סרפיון את תפקידו כסוכן קונסולרי (באותה תקופה גם הוסיף לשמו את שם המשפחה מוראד). עם השנים נהיה סרפיון לאחד האנשים העשירים ביותר בארץ ישראל והחזיק בבעלותו בתים ואדמות בבית לחם, ביפו וברמלה.
בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 הגיש סרפיון עתירה למזכיר המדינה של ארה"ב לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות שנגרמו לו במסגרת עבודתו; זאת, ככל הנראה, בעקבות שינוי בחוק האמריקני שקבע כי רק אזרחי ארה"ב יוכלו להחזיק בתפקיד קונסולרי. לעתירתו צורפו שלושה מכתבי המלצה מאת הקונסולים של ארה"ב בירושלים ובסוריה ומאת קבוצת אזרחים אמריקנים שהתגוררו בארץ ישראל ובסוריה (ובהם וורדר קרסון. ראו אודותיו קטלוג "קדם" 66, פריט 100). מכתבי ההמלצה הדגישו את התפקיד החשוב שמילא סרפיון בהבאתם לדין של חמשת בני משפחת סואלמה, אשר תקפו בשנת 1858 את משפחת דיקסון מהמושבה האמריקנית "הר התקווה" שביפו [במהלך התקיפה נרצח אבי המשפחה, ובעקבותיה נטשו יתר המתיישבים את המושבה]. סרפיון נפטר בשנת 1858, לפני שקיבל את התשובה השלילית לעתירתו.
4 עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות. קרעים קלים וסימני הדבקה בחיבור בין שני הדפים.
ספרות: 1832-1914 American Consuls in the Holy Land, , מאת רות קרק. דטרויט-ירושלים, 1994. עמ' 102-108.
פרסום רשמי מהמושב ה-35 של בית הנבחרים האמריקני העוסק בעתירתו של יעקב סרפיון מוראד, הסוכן הקונסולרי של ארה"ב ביפו, לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות הכלכליות שהיו כרוכות במילוי תפקידו – נוסחם של שלושת מכתבי ההמלצה שהוגשו עם העתירה ומכתב הדחייה מאת מזכיר המדינה של ארה"ב.
יעקב סרפיון (Jacob Serapion) נולד למשפחה ארמנית בירושלים. הוא היה מזכירו של הסוחר הארמני ארוטין מוראד (Murad Arutin) שכיהן משנת 1835 כסוכן קונסולרי של ארה"ב ביפו ובירושלים. מוראד אימץ את סרפיון אל חיק משפחתו ואף השיא אותו לאחייניתו. עם מותו של מוראד ירש סרפיון את תפקידו כסוכן קונסולרי (באותה תקופה גם הוסיף לשמו את שם המשפחה מוראד). עם השנים נהיה סרפיון לאחד האנשים העשירים ביותר בארץ ישראל והחזיק בבעלותו בתים ואדמות בבית לחם, ביפו וברמלה.
בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 הגיש סרפיון עתירה למזכיר המדינה של ארה"ב לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות שנגרמו לו במסגרת עבודתו; זאת, ככל הנראה, בעקבות שינוי בחוק האמריקני שקבע כי רק אזרחי ארה"ב יוכלו להחזיק בתפקיד קונסולרי. לעתירתו צורפו שלושה מכתבי המלצה מאת הקונסולים של ארה"ב בירושלים ובסוריה ומאת קבוצת אזרחים אמריקנים שהתגוררו בארץ ישראל ובסוריה (ובהם וורדר קרסון. ראו אודותיו קטלוג "קדם" 66, פריט 100). מכתבי ההמלצה הדגישו את התפקיד החשוב שמילא סרפיון בהבאתם לדין של חמשת בני משפחת סואלמה, אשר תקפו בשנת 1858 את משפחת דיקסון מהמושבה האמריקנית "הר התקווה" שביפו [במהלך התקיפה נרצח אבי המשפחה, ובעקבותיה נטשו יתר המתיישבים את המושבה]. סרפיון נפטר בשנת 1858, לפני שקיבל את התשובה השלילית לעתירתו.
4 עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות. קרעים קלים וסימני הדבקה בחיבור בין שני הדפים.
ספרות: 1832-1914 American Consuls in the Holy Land, , מאת רות קרק. דטרויט-ירושלים, 1994. עמ' 102-108.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
Statuts du Cercle International de Jérusalem [תקנון החוג הבינלאומי של ירושלים]. ללא ציון מדפיס. [ירושלים?, 1879]. צרפתית.
תקנון "החוג הבינלאומי של ירושלים" (Cercle International de Jérusalem), עם רשימה של 44 שמות משפחה של מייסדי וחברי החוג, ובהם קונסולים ובעלי תפקיד שונים, אירופאים ועות'מאנים, שפעלו או התגוררו בירושלים במחצית השניה של המאה ה-19. בראש החוג עמדו, ככל הנראה, הקונסול הגרמני טנקמר פון מינכהאוזן (Thankmar von Münchhausen, קונסול גרמניה בירושלים בשנים 1871-1881) והקונסול הרוסי ניקולאי אילריונוב (Ilarionov).
ברשימת החברים המייסדים של החוג נזכרים גם שמות המשפחה ראוף פשה (כפי הנראה, מושל ירושלים מחמד ראוף פאשה), ברגהיים (הצלם פטר ברגהיים?), פלויד (חבר המושבה האמריקנית ביפו ומדריך התיירים רולה פלויד?), סראפין (האדריכל פסקאל סראפין?), מזארקי (ד"ר קלרמו מזארקי שעבד בבית החולים משגב לדך?) ורבים אחרים.
לא עלה בידינו למצוא אזכור של חוג בשם זה בירושלים.
[8] עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים ובעטיפה (ללא פגיעה בטקסט). העטיפה מנותקת חלקית.
חוברת נדירה. אינה מופיעה ב-OCLC.
תקנון "החוג הבינלאומי של ירושלים" (Cercle International de Jérusalem), עם רשימה של 44 שמות משפחה של מייסדי וחברי החוג, ובהם קונסולים ובעלי תפקיד שונים, אירופאים ועות'מאנים, שפעלו או התגוררו בירושלים במחצית השניה של המאה ה-19. בראש החוג עמדו, ככל הנראה, הקונסול הגרמני טנקמר פון מינכהאוזן (Thankmar von Münchhausen, קונסול גרמניה בירושלים בשנים 1871-1881) והקונסול הרוסי ניקולאי אילריונוב (Ilarionov).
ברשימת החברים המייסדים של החוג נזכרים גם שמות המשפחה ראוף פשה (כפי הנראה, מושל ירושלים מחמד ראוף פאשה), ברגהיים (הצלם פטר ברגהיים?), פלויד (חבר המושבה האמריקנית ביפו ומדריך התיירים רולה פלויד?), סראפין (האדריכל פסקאל סראפין?), מזארקי (ד"ר קלרמו מזארקי שעבד בבית החולים משגב לדך?) ורבים אחרים.
לא עלה בידינו למצוא אזכור של חוג בשם זה בירושלים.
[8] עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים ובעטיפה (ללא פגיעה בטקסט). העטיפה מנותקת חלקית.
חוברת נדירה. אינה מופיעה ב-OCLC.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
מאתיים קבלות מודפסות של החווה החקלאית סג'רה, עם מילוי פרטים בכתב-יד, חותמות-דיו רשמיות וחתימות של מנהלי החווה. כרוכות יחד. סג'רה, 1903. צרפתית.
קבלות רשמיות של החווה החקלאית סג'רה שניתנו תמורת שירותים ומוצרים שסופקו לחווה. רבות מהקבלות חתומות בידי אליהו קראוזה, מנהל החווה מטעם ארגון יק"א בין השנים 1901-1913, ולימים המנהל של ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל". כמה קבלות חתומות בידי אליעזר נחום ברון, מנהל חדרי האירוח בחווה. על גבי כמה קבלות מופיעות חותמות-דיו עות'מאניות וחותמות-דיו של החברה החיפאית "A. Dück & Cie.".
החווה בסג'רה הוקמה ב-1899 כמרכז הכשרה חקלאית בידי החברה להתיישבות יהודית יק"א. העבודה בחווה החלה בשנת 1900, ובשנת 1902 הוקמה על אדמת החווה המושבה אילניה. בין חקלאי סג'רה נמנה גם דוד בן-גוריון, ששהה במקום מאוקטובר 1907 עד אוקטובר 1909. בין ההצלחות של הפרויקט החקלאי בחוות סג'רה בשנים הראשונות להיווסדה היו העברת השמירה על החווה לידיים יהודיות על ידי ארגון "בר גיורא" ("כיבוש השמירה"); ייסוד ההסתדרות "החורש" במטרה לאגד את כל פועלי הגליל במושבות ובחוות הלאומיות; וייסוד הקולקטיב החקלאי הראשון.
[200] קבלות, 13X21 ס"מ, כרוכות יחד בכריכה חדשה (עם דפי בטנה חדשים). מצב טוב. סימני קיפול במספר קבלות. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים ספורים (ללא פגיעה בטקסט).
קבלות רשמיות של החווה החקלאית סג'רה שניתנו תמורת שירותים ומוצרים שסופקו לחווה. רבות מהקבלות חתומות בידי אליהו קראוזה, מנהל החווה מטעם ארגון יק"א בין השנים 1901-1913, ולימים המנהל של ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל". כמה קבלות חתומות בידי אליעזר נחום ברון, מנהל חדרי האירוח בחווה. על גבי כמה קבלות מופיעות חותמות-דיו עות'מאניות וחותמות-דיו של החברה החיפאית "A. Dück & Cie.".
החווה בסג'רה הוקמה ב-1899 כמרכז הכשרה חקלאית בידי החברה להתיישבות יהודית יק"א. העבודה בחווה החלה בשנת 1900, ובשנת 1902 הוקמה על אדמת החווה המושבה אילניה. בין חקלאי סג'רה נמנה גם דוד בן-גוריון, ששהה במקום מאוקטובר 1907 עד אוקטובר 1909. בין ההצלחות של הפרויקט החקלאי בחוות סג'רה בשנים הראשונות להיווסדה היו העברת השמירה על החווה לידיים יהודיות על ידי ארגון "בר גיורא" ("כיבוש השמירה"); ייסוד ההסתדרות "החורש" במטרה לאגד את כל פועלי הגליל במושבות ובחוות הלאומיות; וייסוד הקולקטיב החקלאי הראשון.
[200] קבלות, 13X21 ס"מ, כרוכות יחד בכריכה חדשה (עם דפי בטנה חדשים). מצב טוב. סימני קיפול במספר קבלות. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים ספורים (ללא פגיעה בטקסט).
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $700
לא נמכר
ארבעה רישומים אדריכליים עבור אחד מבתי משפחת שלוש, מעשה ידי האדריכל הלל רוברט שלוש. [שנות ה-30/40].
רישומי-חזית, בדיו, עפרון וצבעי מים, המציגים את ארבעת צדדיו של אחד מבתי משפחת שלוש. בשוליים העליונים רשום שם הפרוייקט – Villa Atelier, Propriete de M. Chelouche, ובשוליים התחתונים מופיעה חתימת האדריכל – R. Chelouche (הלל רוברט שלוש).
משפחת שלוש נחשבת לאחת המשפחות הוותיקות והחשובות בתולדות היישוב העברי, ממייסדי השכונות נווה צדק, אחוזת בית והעיר תל-אביב. אבי המשפחה, אברהם שלוש, עלה ארצה מצפון אפריקה בשנת 1838, השתקע עם משפחתו ביפו ונעשה לאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר. בנו אהרן רכש את הקרקע שעליה הוקמו השכונות נווה שלום ונווה צדק, ובנו של אהרן – יוסף אליהו שלוש, בנה שלושים ושניים מבתיה המקוריים של "אחוזת-בית". תולדות המשפחה שלובים בתולדות העיר תל אביב, וצאצאיה בנו את בתיהם ברחובות הראשונים של העיר – חלקם מהיפים והמרשימים שבבתי "תל אביב הקטנה".
האדריכל הלל שלוש, נינו של אברהם, נולד בשנת 1904 לאביו יוסף. בגיל 15 נשלח ללימודי אדריכלות בפריז, ושם אימץ את השם הצרפתי "רוברט". עם שובו ארצה, בשנת 1933, תכנן את מרבית בתי אחיו ובני משפחתו, לצד עשרות מבנים ברחבי הארץ.
45X29 עד 54X32 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבים וקרעים קלים בשוליים (קרע באורך 3 ס"מ באחד מהם). שרטוט קטן בעפרון בצדו האחורי של אחד מהם.
רישומי-חזית, בדיו, עפרון וצבעי מים, המציגים את ארבעת צדדיו של אחד מבתי משפחת שלוש. בשוליים העליונים רשום שם הפרוייקט – Villa Atelier, Propriete de M. Chelouche, ובשוליים התחתונים מופיעה חתימת האדריכל – R. Chelouche (הלל רוברט שלוש).
משפחת שלוש נחשבת לאחת המשפחות הוותיקות והחשובות בתולדות היישוב העברי, ממייסדי השכונות נווה צדק, אחוזת בית והעיר תל-אביב. אבי המשפחה, אברהם שלוש, עלה ארצה מצפון אפריקה בשנת 1838, השתקע עם משפחתו ביפו ונעשה לאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר. בנו אהרן רכש את הקרקע שעליה הוקמו השכונות נווה שלום ונווה צדק, ובנו של אהרן – יוסף אליהו שלוש, בנה שלושים ושניים מבתיה המקוריים של "אחוזת-בית". תולדות המשפחה שלובים בתולדות העיר תל אביב, וצאצאיה בנו את בתיהם ברחובות הראשונים של העיר – חלקם מהיפים והמרשימים שבבתי "תל אביב הקטנה".
האדריכל הלל שלוש, נינו של אברהם, נולד בשנת 1904 לאביו יוסף. בגיל 15 נשלח ללימודי אדריכלות בפריז, ושם אימץ את השם הצרפתי "רוברט". עם שובו ארצה, בשנת 1933, תכנן את מרבית בתי אחיו ובני משפחתו, לצד עשרות מבנים ברחבי הארץ.
45X29 עד 54X32 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבים וקרעים קלים בשוליים (קרע באורך 3 ס"מ באחד מהם). שרטוט קטן בעפרון בצדו האחורי של אחד מהם.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
כ-95 מכתבים, חוזרים ומסמכים, המתעדים את פעילות אגודות החקלאים ובעלי האדמות בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה והשלישית. פתח תקוה, חדרה, יפו, ראשון לציון ומקומות נוספים (מקצתם בארה"ב ואירופה), שנות העשרה ושנות ה-20. עברית, מעט אנגלית ומעט צרפתית.
המכתבים והמסמכים שלפנינו נכתבו בתקופת הגעת העליות הסוציאליסטיות מאירופה, הקמת "הסתדרות העובדים" והתעצמות מפלגות הפועלים, והן מתעדות את ניסיונותיהם של בעלי האדמות, האיכרים ו"הבורגנים" לשמור על מעמדם וכוחם בארץ. לצד תיעוד המתח שבין האיכרים והפועלים, מתעדים המסמכים גם את הפעילות החקלאית, סוגי הגידולים והיחסים שבין המושבות העבריות בתחילת המאה ה-20.
בין היתר, כולל האוסף: · כ-25 מכתבים ומסמכים מטעם "התאחדות המושבות ביהודה" וארגון האיכרים שנוסד מטעמה – "התאחדות האכרים העבריים בא"י" (רבים מהם חתומים בידי "אחרון הבילויים", מנשה מאירוביץ'). במסמכים מתועדים עימותים אלימים בין פועלים ואיכרים, ישיבות חירום שניהלו נציגי המושבות בנושא תנועות הפועלים והאידאולוגיה הסוציאליסטית ה"מורעלת", ניסיונות ראשונים להקמת מפלגות איכרים, ועוד. · כ-20 מכתבים ומסמכים שהוחלפו בין אגודת "האכר הצעיר", ואגודות נוספות בארץ, עם מידע מעניין על הטיפול במזיקים, סוגי הכלים החקלאיים, הארגון הכלכלי, ועוד. · כ-30 מכתבים, דפי חשבון ופרוספקטים שנשלחו מטעם יצרני כלים חקלאיים וחברות דישון אמריקניות ואירופאיות אל אגודת "האכר הצעיר". · שישה מכתבים שנשלחו מטעם מפלגת "הסתדרות האזרח" של אגודות החקלאים השונות. · ועוד.
רבים מהמכתבים והמסמכים חתומים בחותמות דיו של הארגונים השונים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
המכתבים והמסמכים שלפנינו נכתבו בתקופת הגעת העליות הסוציאליסטיות מאירופה, הקמת "הסתדרות העובדים" והתעצמות מפלגות הפועלים, והן מתעדות את ניסיונותיהם של בעלי האדמות, האיכרים ו"הבורגנים" לשמור על מעמדם וכוחם בארץ. לצד תיעוד המתח שבין האיכרים והפועלים, מתעדים המסמכים גם את הפעילות החקלאית, סוגי הגידולים והיחסים שבין המושבות העבריות בתחילת המאה ה-20.
בין היתר, כולל האוסף: · כ-25 מכתבים ומסמכים מטעם "התאחדות המושבות ביהודה" וארגון האיכרים שנוסד מטעמה – "התאחדות האכרים העבריים בא"י" (רבים מהם חתומים בידי "אחרון הבילויים", מנשה מאירוביץ'). במסמכים מתועדים עימותים אלימים בין פועלים ואיכרים, ישיבות חירום שניהלו נציגי המושבות בנושא תנועות הפועלים והאידאולוגיה הסוציאליסטית ה"מורעלת", ניסיונות ראשונים להקמת מפלגות איכרים, ועוד. · כ-20 מכתבים ומסמכים שהוחלפו בין אגודת "האכר הצעיר", ואגודות נוספות בארץ, עם מידע מעניין על הטיפול במזיקים, סוגי הכלים החקלאיים, הארגון הכלכלי, ועוד. · כ-30 מכתבים, דפי חשבון ופרוספקטים שנשלחו מטעם יצרני כלים חקלאיים וחברות דישון אמריקניות ואירופאיות אל אגודת "האכר הצעיר". · שישה מכתבים שנשלחו מטעם מפלגת "הסתדרות האזרח" של אגודות החקלאים השונות. · ועוד.
רבים מהמכתבים והמסמכים חתומים בחותמות דיו של הארגונים השונים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
Palästina Wirtschaftsatlas] (אטלס כלכלי של ארץ ישראל), מאת דוד (דיוויס) טריטש. הוצאת Orient, ברלין, 1926]. גרמנית.
שלושים לוחות צבעוניים (ארבעה מהם מקופלים), ובהם מגוון תרשימים, גרפים ומפות עם מידע רב אודות ארץ ישראל והעם היהודי (גבולות היסטוריים של ארץ ישראל, ריכוזי יישוב, גידול וצפיפות אוכלוסין, תעסוקה, הגירה, תעשייה, ייבוא וייצוא, ועוד).
דוד (דיוויס) טריטש (Davis Trietsch, 1870-1935), עורך, סופר ופעיל ציוני, יליד גרמניה, היה חבר הוועד הפועל הגדול של ההסתדרות הציונית וחבר הפרקציה הדמוקרטית (סיעה אופוזיציונית בהסתדרות הציונית שהציגה אלטרנטיבה לדרכו של הרצל). הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו לשאלת ההתיישבות היהודית והציע ליישב יהודים באי קפריסין כחלופה לתוכנית אוגנדה. כן תרגם ופרסם שירה ופרוזה, היה מעורכי הירחונים Ost und West ו-Palästina, מחבר השנתון Palästina Handbuch, וממייסדי ההוצאה Jüdischer Verlag.
מצורף דף תוכן העניינים של "אטלס העולם היהודי" (Atlas der Jüdischen Welt) – אטלס נוסף שפרסם טריטש בברלין בשנת 1926 ושכלל מספר לוחות המופיעים גם באטלס שלפנינו.
[30] לוחות נפרדים, 25X38 ס"מ עד 25X75 ס"מ. ללא דף תוכן עניינים וללא תיקייה מקורית (מצורף דף תוכן העניינים של "אטלס העולם היהודי"). מצב טוב. מעט כתמים (רובם קלים, בעיקר בשוליים). קמטים קלים. שני קרעים חסרים קטנים באחת המפות. קרע בשולי אחד הלוחות.
שלושים לוחות צבעוניים (ארבעה מהם מקופלים), ובהם מגוון תרשימים, גרפים ומפות עם מידע רב אודות ארץ ישראל והעם היהודי (גבולות היסטוריים של ארץ ישראל, ריכוזי יישוב, גידול וצפיפות אוכלוסין, תעסוקה, הגירה, תעשייה, ייבוא וייצוא, ועוד).
דוד (דיוויס) טריטש (Davis Trietsch, 1870-1935), עורך, סופר ופעיל ציוני, יליד גרמניה, היה חבר הוועד הפועל הגדול של ההסתדרות הציונית וחבר הפרקציה הדמוקרטית (סיעה אופוזיציונית בהסתדרות הציונית שהציגה אלטרנטיבה לדרכו של הרצל). הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו לשאלת ההתיישבות היהודית והציע ליישב יהודים באי קפריסין כחלופה לתוכנית אוגנדה. כן תרגם ופרסם שירה ופרוזה, היה מעורכי הירחונים Ost und West ו-Palästina, מחבר השנתון Palästina Handbuch, וממייסדי ההוצאה Jüdischer Verlag.
מצורף דף תוכן העניינים של "אטלס העולם היהודי" (Atlas der Jüdischen Welt) – אטלס נוסף שפרסם טריטש בברלין בשנת 1926 ושכלל מספר לוחות המופיעים גם באטלס שלפנינו.
[30] לוחות נפרדים, 25X38 ס"מ עד 25X75 ס"מ. ללא דף תוכן עניינים וללא תיקייה מקורית (מצורף דף תוכן העניינים של "אטלס העולם היהודי"). מצב טוב. מעט כתמים (רובם קלים, בעיקר בשוליים). קמטים קלים. שני קרעים חסרים קטנים באחת המפות. קרע בשולי אחד הלוחות.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $25,000
לא נמכר
טס גדל-ממדים, מעוטר בסמל "הגמל המעופף" במלאכת דמשק ובכתובת "יריד המזרח" בעברית, באנגלית ובערבית. תל-אביב, 1934.
טס עגול; במרכזו נראה הגמל המעופף שעיצב האמן והאדריכל אריה אלחנני בשנת 1932 כסמל יריד המזרח הראשון. רגליו האחוריות של הגמל נושקות לסמל העיר תל-אביב ופניו אל השמש. סביב הגמל, בתוך שלוש לוחיות סגלגלות, מופיעה הכתובת "יריד המזרח" בעברית, באנגלית ובערבית. יתר שטחו של הטס מעוטר בדגם צמחי צפוף של שריגי גפן ואשכולות ענבים.
"יריד המזרח" ראשיתו בתערוכות לתוצרת הארץ שנערכו בתל-אביב פעמים מספר בשנים 1923 עד 1929. בשנת 1932 הוכרז היריד לראשונה כיריד בין-לאומי, והוצגה בו תוצרתן של חברות מעשרות מדינות; כמו כן כלל מתקני שעשועים ותצוגות שונות בשלל תחומים, והוצגו בו סרטי קולנוע, הצגות תיאטרון, מופעי בידור ועוד. היריד נערך בשנים 1932, 1934 ו-1936, ובכל עונה משך מאות אלפי מבקרים, רבים מהם תיירים. מופע הראווה להישגי הישוב בתחום המסחר, התעשייה והחקלאות הותיר אחריו גם מורשת תרבותית: מבני הקבע שהוקמו לקראת היריד של שנת 1934, יצירות האמנות שהוזמנו עבורו וחומרי הדפוס שליוו אותו הם מופת לאדריכלות, עיצוב וגרפיקה מודרניסטיים במיטבם.
הטס שלפנינו הופיע על כריכת הקטלוג "הגמל המעופף, 85 שנים של תערוכות וירידים בתל-אביב" מאת מרדכי נאור ובתיה כרמיאל. הוצאת מרכז הירידים והקונגרסים בישראל ומוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב, 2010 (מצורף).
פליז משובץ כסף ונחושת במלאכת דמשק. קוטר: 70.5 ס"מ. מצב טוב. כיפופים ותיקוני הלחמה קלים (תיקון הלחמה גדול בגב).
טס עגול; במרכזו נראה הגמל המעופף שעיצב האמן והאדריכל אריה אלחנני בשנת 1932 כסמל יריד המזרח הראשון. רגליו האחוריות של הגמל נושקות לסמל העיר תל-אביב ופניו אל השמש. סביב הגמל, בתוך שלוש לוחיות סגלגלות, מופיעה הכתובת "יריד המזרח" בעברית, באנגלית ובערבית. יתר שטחו של הטס מעוטר בדגם צמחי צפוף של שריגי גפן ואשכולות ענבים.
"יריד המזרח" ראשיתו בתערוכות לתוצרת הארץ שנערכו בתל-אביב פעמים מספר בשנים 1923 עד 1929. בשנת 1932 הוכרז היריד לראשונה כיריד בין-לאומי, והוצגה בו תוצרתן של חברות מעשרות מדינות; כמו כן כלל מתקני שעשועים ותצוגות שונות בשלל תחומים, והוצגו בו סרטי קולנוע, הצגות תיאטרון, מופעי בידור ועוד. היריד נערך בשנים 1932, 1934 ו-1936, ובכל עונה משך מאות אלפי מבקרים, רבים מהם תיירים. מופע הראווה להישגי הישוב בתחום המסחר, התעשייה והחקלאות הותיר אחריו גם מורשת תרבותית: מבני הקבע שהוקמו לקראת היריד של שנת 1934, יצירות האמנות שהוזמנו עבורו וחומרי הדפוס שליוו אותו הם מופת לאדריכלות, עיצוב וגרפיקה מודרניסטיים במיטבם.
הטס שלפנינו הופיע על כריכת הקטלוג "הגמל המעופף, 85 שנים של תערוכות וירידים בתל-אביב" מאת מרדכי נאור ובתיה כרמיאל. הוצאת מרכז הירידים והקונגרסים בישראל ומוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב, 2010 (מצורף).
פליז משובץ כסף ונחושת במלאכת דמשק. קוטר: 70.5 ס"מ. מצב טוב. כיפופים ותיקוני הלחמה קלים (תיקון הלחמה גדול בגב).
קטגוריה
מסחר וספורט בא"י
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
עשרה מסמכים המתעדים את הכנות משחקי המכביה הראשונה בארץ ישראל. ארץ ישראל ואירופה, 1932. עברית, אנגלית, גרמנית, צרפתית וערבית.
ביניהם: · "הסדור לטקס הפתיחה, 29.3.1932" – תוכנית מפורטת לתהלוכת האופנוענים, הפרשים, נושאי הדגלים, התזמורת ונבחרות הספורטאים בטקס הפתיחה של המכביה הראשונה, עם תרשימים של סידורם באיצטדיון ונוסח ההכרזה על פתיחת המשחקים.
· ארבע טיוטות לתקנון המכבייה: הצעת המרכז העולמי של "מכבי", הצעת מרכז ארץ ישראל של "מכבי", הצעה שחיבר השחיין-האולימפי היהודי יוליוס בלס (בגרמנית), ונוסח הכולל סעיפים משלוש ההצעות. בין היתר, כוללות ההצעות סעיפים העוסקים בתנאי ההשתתפות, ענפי הספורט והמשחקים, השיפוט, הפרסים, תכנית לקיום מכביית חורף, ועוד.
· "תרגילי המוטוסיקליסטים" – חמישה עשר תרשימי-חיצים בכתב-יד לתרגילי אופנוע בטקס הפתיחה של המכביה. מצוירים על גבי שלושה עמודים, שניים מהם חתומים בשוליים: "שלמה ארזי, 24.2.1932" (ארזי היה מזכ"ל "מכבי" בארץ ישראל, וממייסדי ארגוני האופנוענים בארץ).
· גליונות מס' 1 ו-2 של Maccabiade Bulletin, עלון המכביה הרשמי מטעם הסניף הארץ ישראלי של ארגון "מכבי". פברואר, 1932. אנגלית.
· ועוד.
בכמה מהפריטים תיקונים והוספות בכתב-יד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
ביניהם: · "הסדור לטקס הפתיחה, 29.3.1932" – תוכנית מפורטת לתהלוכת האופנוענים, הפרשים, נושאי הדגלים, התזמורת ונבחרות הספורטאים בטקס הפתיחה של המכביה הראשונה, עם תרשימים של סידורם באיצטדיון ונוסח ההכרזה על פתיחת המשחקים.
· ארבע טיוטות לתקנון המכבייה: הצעת המרכז העולמי של "מכבי", הצעת מרכז ארץ ישראל של "מכבי", הצעה שחיבר השחיין-האולימפי היהודי יוליוס בלס (בגרמנית), ונוסח הכולל סעיפים משלוש ההצעות. בין היתר, כוללות ההצעות סעיפים העוסקים בתנאי ההשתתפות, ענפי הספורט והמשחקים, השיפוט, הפרסים, תכנית לקיום מכביית חורף, ועוד.
· "תרגילי המוטוסיקליסטים" – חמישה עשר תרשימי-חיצים בכתב-יד לתרגילי אופנוע בטקס הפתיחה של המכביה. מצוירים על גבי שלושה עמודים, שניים מהם חתומים בשוליים: "שלמה ארזי, 24.2.1932" (ארזי היה מזכ"ל "מכבי" בארץ ישראל, וממייסדי ארגוני האופנוענים בארץ).
· גליונות מס' 1 ו-2 של Maccabiade Bulletin, עלון המכביה הרשמי מטעם הסניף הארץ ישראלי של ארגון "מכבי". פברואר, 1932. אנגלית.
· ועוד.
בכמה מהפריטים תיקונים והוספות בכתב-יד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מסחר וספורט בא"י
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
תשעה פריטי אפמרה מהמכביה הראשונה והמכביה השנייה.
1-5. חמישה פריטי אפמרה מן המכביה הראשונה, 1932: כרטיס כניסה ל"פנת העתונאים" באיצטדיון המכביה; גיליון בולים עם איור הכרזה של המכביה הראשונה, מודפס על נייר כחול (שישה בולים בגיליון); בול אחד עם איור הכרזה של המכביה הראשונה, מודפס על נייר לבן; "המכביה הראשונה, אביב תרצ"ב", עלון פרסומת לקראת צאת "ספר המכביה", עם עבודת פוטומונטאז' על החזית (ספר בשם זה ראה אור לאחר המכביה השנייה); גלויה מאוירת מטעם עריית תל-אביב, לפרסום המכביה הראשונה, חגיגות פורים ויריד המזרח.
6-9. ארבעה פריטי אפרמה מהמכביה השנייה, 1935: גלויה עם איור הכרזה של המכביה השנייה, בעיצוב פרנץ קראוס; שלושה גיליונות בולים צבעוניים עם איור של כרזת המכביה (עשרה בולים בכל גיליון).
גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב. הדף השני של העלון ל"ספר המכבייה" קרוע (חלקו התחתון של הדף חסר).
1-5. חמישה פריטי אפמרה מן המכביה הראשונה, 1932: כרטיס כניסה ל"פנת העתונאים" באיצטדיון המכביה; גיליון בולים עם איור הכרזה של המכביה הראשונה, מודפס על נייר כחול (שישה בולים בגיליון); בול אחד עם איור הכרזה של המכביה הראשונה, מודפס על נייר לבן; "המכביה הראשונה, אביב תרצ"ב", עלון פרסומת לקראת צאת "ספר המכביה", עם עבודת פוטומונטאז' על החזית (ספר בשם זה ראה אור לאחר המכביה השנייה); גלויה מאוירת מטעם עריית תל-אביב, לפרסום המכביה הראשונה, חגיגות פורים ויריד המזרח.
6-9. ארבעה פריטי אפרמה מהמכביה השנייה, 1935: גלויה עם איור הכרזה של המכביה השנייה, בעיצוב פרנץ קראוס; שלושה גיליונות בולים צבעוניים עם איור של כרזת המכביה (עשרה בולים בכל גיליון).
גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב. הדף השני של העלון ל"ספר המכבייה" קרוע (חלקו התחתון של הדף חסר).
קטגוריה
מסחר וספורט בא"י
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
עשרים ושישה מסמכים המתעדים את הכנת אירועי המכביה השנייה והמכביה השלישית. ארץ ישראל (פריט אחד מלונדון), 1934-1937. עברית, גרמנית ואנגלית.
1-21. עשרים ואחד מסמכים הקשורים למכביה השנייה, 1934-1935: · "תכנית ההגשמה של המכביה השניה", פירוט ההוצאות הצפויות, מקורות התקציב, הרכבי הוועדות וסך ההוצאות הכולל – 6625 לא"י. · טופס הרשמה למכביה השנייה עבור מתחרים באתלטיקה קלה (לא ממולא). · שתי רשימות של תרגילי סדר למשתתפי טקס הפתיחה, עם הפקודות השונות וההנחיות לביצוען (אחת בעברית והשנייה בגרמנית). · טיוטה לחוזה בין ארגון "מכבי" ובין הקבלנים יואל פינקרפלד וצ. אורבוך, לבניית מתקני איצטדיון המכביה. · גליון מס' 5 של עלון המכביה הרשמי Makkabiah Bulletin, שנדפס במהלך שבוע המשחקים ודיווח על התוצאות בתחרויות הראשונות – אגרוף, הרמת משקולות, אתלטיקה, סיף, פינג פונג ועוד. · דו"ח שחובר בידי יהושע אלוף לאחר המכביה, עם ביקורת מעניינת על רמת המתקנים והניהול הספורטיבי של המשחקים. מסווג "סודי". · ועוד.
22-26. חמישה מסמכים הקשורים למכביה השלישית, 1937: · שלושה פרוטוקולים של ישיבת הוועד המארגן של המכביה השלישית. · טיוטה ל"חוקת המוסדות של המכביה השלישית". · חוזר מטעם הסתדרות "מכבי" – הזמנה להשתתף בדיונים לקביעת התקנון.
הערות ותיקונים בכתב-יד בחלק קטן מהמסמכים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
1-21. עשרים ואחד מסמכים הקשורים למכביה השנייה, 1934-1935: · "תכנית ההגשמה של המכביה השניה", פירוט ההוצאות הצפויות, מקורות התקציב, הרכבי הוועדות וסך ההוצאות הכולל – 6625 לא"י. · טופס הרשמה למכביה השנייה עבור מתחרים באתלטיקה קלה (לא ממולא). · שתי רשימות של תרגילי סדר למשתתפי טקס הפתיחה, עם הפקודות השונות וההנחיות לביצוען (אחת בעברית והשנייה בגרמנית). · טיוטה לחוזה בין ארגון "מכבי" ובין הקבלנים יואל פינקרפלד וצ. אורבוך, לבניית מתקני איצטדיון המכביה. · גליון מס' 5 של עלון המכביה הרשמי Makkabiah Bulletin, שנדפס במהלך שבוע המשחקים ודיווח על התוצאות בתחרויות הראשונות – אגרוף, הרמת משקולות, אתלטיקה, סיף, פינג פונג ועוד. · דו"ח שחובר בידי יהושע אלוף לאחר המכביה, עם ביקורת מעניינת על רמת המתקנים והניהול הספורטיבי של המשחקים. מסווג "סודי". · ועוד.
22-26. חמישה מסמכים הקשורים למכביה השלישית, 1937: · שלושה פרוטוקולים של ישיבת הוועד המארגן של המכביה השלישית. · טיוטה ל"חוקת המוסדות של המכביה השלישית". · חוזר מטעם הסתדרות "מכבי" – הזמנה להשתתף בדיונים לקביעת התקנון.
הערות ותיקונים בכתב-יד בחלק קטן מהמסמכים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מסחר וספורט בא"י
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $600
לא נמכר
כ-170 תקנונים, מערכי שיעורים, רשימות חברים, עלונים ופריטי נייר נוספים המתעדים את פעילות ארגון "מכבי" בארץ ישראל בשנות ה-30. חיפה ומקומות נוספים בארץ ישראל. עברית ומעט אנגלית (פריט אחד בגרמנית).
המסמכים שלפנינו היו שייכים לשלמה ארזי, המזכיר הכללי של ארגון "מכבי" בארץ ישראל במהלך שנות ה-30. בין המסמכים: · טיוטות לתקנונים וחוקות של ארגוני ספורט ("תקנון של המכביות", "חוקת הספורט" של התאחדות מכבי, מספר טיוטות לתקנון של "התאחדות הספורט" ועוד). · רשימת השיאים של חברי מכבי בענפי האתלטיקה, עם שמות של השיאנים ושנת קביעת השיא (1937). · "רשימת ההישגים המינימליים לאטלטים ארץ ישראליים להשתתפות במשלחת הא"י לאולימפיאדה" (1937). · עשרות דפי הדרכה ומערכים לשיעורי ספורט – "סיוף", "בוקס", "מסג' עצמי ספורטיבי", "שחיה זוחלת", ועוד. · עשרות עלונים וחוברות מטעם ארגון "מכבי" ("ביולטין המפקדה הארצית", "ידיעות ברית המכבים", "ידיעות לעיתונות", ועוד). · טופס בחינה לחברי התאחדות אגודת הספורט לחובבים. · ועוד.
מרבית הפריטים מודפסים ומשוכפלים בסטנסיל, ומקצתם עם הערות ותיקונים בכתב-יד. פריטים ספורים בשני עותקים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מצורף: דפי הדרכה למשתתפים במצעד של ארגון "מכבי" בצ'רנוביץ' – הוראות מאוירות לכל אחת מהתנועות של הצועדים, ומולן רישום-תווים של קטע הנגינה שיישמע במקביל (גרמנית).
המסמכים שלפנינו היו שייכים לשלמה ארזי, המזכיר הכללי של ארגון "מכבי" בארץ ישראל במהלך שנות ה-30. בין המסמכים: · טיוטות לתקנונים וחוקות של ארגוני ספורט ("תקנון של המכביות", "חוקת הספורט" של התאחדות מכבי, מספר טיוטות לתקנון של "התאחדות הספורט" ועוד). · רשימת השיאים של חברי מכבי בענפי האתלטיקה, עם שמות של השיאנים ושנת קביעת השיא (1937). · "רשימת ההישגים המינימליים לאטלטים ארץ ישראליים להשתתפות במשלחת הא"י לאולימפיאדה" (1937). · עשרות דפי הדרכה ומערכים לשיעורי ספורט – "סיוף", "בוקס", "מסג' עצמי ספורטיבי", "שחיה זוחלת", ועוד. · עשרות עלונים וחוברות מטעם ארגון "מכבי" ("ביולטין המפקדה הארצית", "ידיעות ברית המכבים", "ידיעות לעיתונות", ועוד). · טופס בחינה לחברי התאחדות אגודת הספורט לחובבים. · ועוד.
מרבית הפריטים מודפסים ומשוכפלים בסטנסיל, ומקצתם עם הערות ותיקונים בכתב-יד. פריטים ספורים בשני עותקים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מצורף: דפי הדרכה למשתתפים במצעד של ארגון "מכבי" בצ'רנוביץ' – הוראות מאוירות לכל אחת מהתנועות של הצועדים, ומולן רישום-תווים של קטע הנגינה שיישמע במקביל (גרמנית).
קטגוריה
מסחר וספורט בא"י
קָטָלוֹג