שטעטל, מיין חרובער היים – א געדעכעניש [שטעטל, ביתי החרב – היזכרות]. הוצאת שוועלן, ברלין, תרפ"ג [1923].
ספר בפורמט אלבומי ובו שלושים ליטוגרפיות מאת יששכר בער ריבאק (1897-1935) – עמוד שער ו-29 ציורים המתארים את חיי היהודים בשטעטלאך באוקראינה לפני חורבנם בפוגרומים שפרצו לאחר מלחמת העולם הראשונה.
[2], III-XXXI, [1] דף (בדף האחרון מושחל דף תוכן עניינים ביידיש), 33X49.5 ס"מ. הספר נכרך מחדש ונוספו לו דפי מגן (משני צדי הכריכה מודבקת כריכת הבד הסגולה המקורית). מצב טוב. רצועות נייר לחיזוק בין הכריכה לדף הראשון ובין שני הדפים האחרונים. כתמים (מרבית הליטוגרפיות נקיות). פגמים קלים. דף תוכן העניינים כהה. כתמים, קרעים ופגמים בכריכה.
מקור: אוסף משפחת רימון.

מתנת אמנים לקונגרס הציוני הי"ב / Künstlergabe zum xii. Zionisten-Kongress. דפוס א. רוגל (A. Rogall), ברלין, [1921]. עברית וגרמנית. עותק מספר 266 מתוך מהדורה של 300 עותקים.
פורטפוליו ובו אחד-עשר תחריטים, חיתוכי-עץ וליטוגרפיות מאת יוסף בודקו, יוסף אופנהיימר, יעקב שטיינהרט, הרמן שטרוק, לסר אורי, פרידריך פייגל, אדולף אדוארד הרשטיין, יוליוס קרול, ליאו מיכלסון, ארנסט אופלר ויוג'ן ספירו. על גבי הפורטפוליו נדפס רישום מאת הרמן שטרוק.
מצורפים עותקים נוספים של שלושה מההדפסים: "יהודי עם ספר תורה" מאת יעקב שטיינהרט, "אחיות מתאבלות" מאת יוג'ן ספירו ו"אל מלא רחמים" מאת יוליוס קרול. שלושת ההדפסים הללו חתומים בעפרון בידי האמנים.
[1] דף שער + [11] לוחות הדפס + [3] הדפסים חתומים. גודל הדפים: 27.5X38.5 ס"מ (ההדפס החתום בידי יוליוס קרול קטן יותר). מצב כללי טוב. כתמים, רובם קלים (מרבית ההדפסים נקיים). קמטים וקרעים קלים בשולי דף השער. ההדפס החתום בידי יוליוס קרול במצב בינוני (כתמים רבים וקרעים. שולי הדף נחתכו והוא הודבק על נייר דק לחיזוק). כתמים ופגמים קלים בתיקייה.
מקור: אוסף משפחת רימון.

מאה שערים, [1934]. גלופה להדפסת חיתוך עץ מעשה ידי יעקב שטיינהרט (1887-1968). האזורים השקועים נצבעו.
לגב הלוח מוצמד אישור כי הגלופה היא אכן מעשה ידי יעקב שטיינהרט וכי שימשה אותו בהדפסת חיתוך העץ "מאה שערים"; חתום בידי מיני שטיינהרט, אשתו של יעקב שטיינהרט, ומתוארך 2/7/1972 (אנגלית).
27.5X35 ס"מ. מצב טוב. נתון במסגרת 57.5X48.5 ס"מ.
ראו: Jakob Steinhardt, Das graphische Werk, בעריכת Stefan Behrens. פריט 440.
מקור: עזבון יוסף ג'ו רענן (רייסמן).

בדואים נחים, [1953]. גלופה להדפסת חיתוך עץ מעשה ידי יעקב שטיינהרט (1887-1968). האזורים השקועים נצבעו.
לגב הלוח מוצמד אישור כי הגלופה היא אכן מעשה ידי יעקב שטיינהרט וכי שימשה אותו בהדפסת חיתוך העץ "בדואים נחים"; חתום בידי מיני שטיינהרט, אשתו של יעקב שטיינהרט, ומתוארך 3/7/1973 (אנגלית).
46X38 ס"מ. מצב טוב. נתון במסגרת 66.5X58 ס"מ.
ראו: The Woodcuts of Jacob Steinhardt, בעריכת Leon Kolb. הוצאת Genuart Co., סן פרנסיסקו, 1959. פריט 336.
מקור: עזבון יוסף ג'ו רענן (רייסמן).

למעלה משלוש מאות מכתבים, מסמכים אישיים, תעודות ותצלומים מעזבונו של האמן יוסף בודקו. מקומות שונים באירופה וארץ ישראל, סוף המאה ה-19 עד שנות ה-40 (פריטים ספורים משנים מאוחרות יותר). יידיש, עברית, גרמנית, רוסית ושפות נוספות.
ארכיון עשיר ומגוון המתעד את מהלך חייו ויצירתו של האמן יוסף בודקו, מילדותו בעיר פלונסק, נעוריו כתלמיד בישיבת שצ'צ'ין, ראשית דרכו האמנותית בווילנה, עבודתו בברלין, ועד עלייתו ארצה ומינויו למנהל בית הספר "בצלאל החדש" בירושלים.
בארכיון:
· כעשרים וחמישה מכתבים בכתב-יד (יידיש ועברית) שהוחלפו בין יוסף בודקו ובני משפחתו: שלושה מכתבים ששלח יוסף בודקו בשנת 1903, בעת לימודיו בישיבה בשצ'צ'ין, להוריו בפלונסק ולשני אחיו משה ודוד במנצ'סטר (במכתב להוריו: "ואני אוכל פת חריבה בלי שלוה וגם בדאגות רבות... לא אוכל לישון, כי בשכבי על משכבי עם לבבי אשיחה לתפוש רוחי..."; ובמכתב לאחיו: "אני ב"ה בריא. אני לומד בהתמדה גדולה, ובלילה כשאני שב לדירתי אני מלמד את עצמי לכתוב ברוסית, לשון הקודש, פולנית גרמנית וחשבון. אין לי חרטה שנסעתי ללמוד בשצוצין"); שלושה מכתבים ששלח בשנים 1903-1904 לאחיו, לאחר חזרתו מהישיבה בשצ'צ'ין לבית ההורים ולפני שעזב ללימודי אמנות בווילנה; עשרה מכתבים שנשלחו אל יוסף מאת אביו, יעקב, בין השנים 1912-1927; ועוד.
· חוות דעת אמנותית בכתב-ידו של הצייר ואמן ההדפס הגרמני לוביס קורינת (Lovis Corinth), אודות איורי ההגדה של בודקו (ברלין, 1917. גרמנית): "החתום מטה ראה את עבודתו של האדון בודקו ומשוכנע שה'הגדה' הינה יצירה יפה להפליא, הן מהזווית האמנותית והן ביישום המוקפד של הפרטים" (בודקו יצר את סדרת תצריביו להגדה של פסח בין השנים 1915-1917, והם נדפסו בשנת 1921).
· שלושה מכתבים מאת יוסף בודקו (ירושלים, 1935-1936): מכתב אל מורו וידידו האמן הרמן שטרוק, מכתב אל הציירת ואמנית ההדפס קתה קולוויץ (Käthe Kollwitz), ומכתב אל העסקן הציוני גיאורג לנדואר (Landauer‏). גרמנית ועברית.
· תעודת הוקרה, כתובה בכתב-יד על קלף, שהוענקה ליוסף בודקו מאת תלמידי בית הספר "בצלאל החדש" בירושלים, ליום הולדתו ה-50. חתומה בשוליה בידי עשרים ושלושה מתלמידי בית הספר (1938).
· אלבום ובו כתשעים תצלומים וגלויות מצולמות המתעדים תקופות שונות בחייו של יוסף בודקו (מקצתם מתוארים או נושאים מכתבים בצדם האחורי, בכתב-ידו): תצלומים מעיר הולדתו פלונסק – לצד הוריו ואחיו בסמוך לבית המשפחה, באזור מגורי היהודים, בבית הכנסת ובבית המדרש (נופים אלה מתועדים ברבים מציוריו והדפסיו); תצלום מתקופת לימודיו בווילנה; תצלומים מתקופת לימודיו ומגוריו בברלין (באחד התצלומים מתועד ביקור האמן הרמן שטרוק בביתו); תצלומים מהתקופה שבה ניהל את בית הספר "בצלאל החדש" בירושלים (1935-1940) – עם תלמידיו בשיעורים, בסדנאות ובתערוכות, ועוד; שני תצלומים של בודקו משוחח עם מרטין בובר; תצלום בחברת מנחם אוסישקין; תצלום קבוצתי מביקור הנציב העליון ארתור ווקופ בבצלאל החדש; ועוד.
· כ-75 רפרודוקציות ותצלומים של עבודותיו של בודקו (חלקם מודפסים על גבי גלויות וחלקם מודבקים ללוחות נייר ומתוארים ומתוארכים בכתב-יד).
· כ-25 שירים ביידיש (כתובים בכתב-יד על גבי תשעה גיליונות נייר גדולים), שחוברו ונכתבו, כפי הנראה, על ידי יוסף בודקו (לשירים מצורפת פתקה בכתב-יד, ברוסית, מתוארכת – פלונסק, 1908).
· מסמכים ופריטים אישיים שונים של יוסף בודקו, 1908-1938: ספר לימוד אנטומיה ברוסית, עם הקדשה חתומה מאת אביו, יעקב, 1909: "למזכרת נצח לבני יוסף נ"י, ליום הולדתו, אביו, יעקב הכהן, פלונסק ל' אלול תרס"ט (ל' תת"ו לג')"; פספורט פולני, עם אישור שחרור מהצבא הרוסי (פלונסק 1913); תעודת סיום לימודים בבית הספר למלאכת-אמנות בברלין (1914); תעודה מטעם הקק"ל (בעיצוב אמיל רנצנהופר) שניתנה לבודקו עבור תרומה לנטיעת חמישה עצים; חוזה לרכישת בית בשכונת בית הכרם בירושלים (ספטמבר 1933); טיוטה למאמר "האמן וארצו" (מודפסת במכונת כתיבה עם תיקונים בכתב-יד, 1939); ועוד.
· מסמכים אישיים של יעקב ופייגה גיטל בודקו, הוריו של יוסף, 1871-1929: שטר תנאים (פלונסק, 1871); שטר כתובה (פלונסק, 1872); שטר מכירת מקום בבית הכנסת (פלונסק, 1871); מכתב מרשויות הצבא הרוסי (פלונסק, 1878); אישורים וקבלות על פטירתו וקבורתו של יעקב בודקו (מאי 1929); ועוד.?· ספרים שאוירו בידי יוסף בודקו (עם תחריטים וחיתוכי עץ) וכן ספרים, חוברות וקטלוגים המציגים את עבודותיו, בהם: "ימים מקדם" (Das Jahr des Juden), תריסר שירים מאת ארנו נאדל (Arno Nadel) ותריסר תחריטים מאת בודקו (ברלין, 1920) – שני עותקים, באחד מהם הקדשה חתומה בכתב-ידו של בודקו; Die Psalmen, תהלים בתרגום גרמני מאת משה מנדלסון, עם תריסר חיתוכי-עץ מאת בודקו (ברלין, 1921); כתבי חיים נחמן ביאליק ומבחר תרגומיו, ספר ראשון, שירים (תל-אביב, תרפ"ט); גיליון שמיני של הירחון היהודי "עבר ועתיד" (Múlt és Jövő), שהוקדש ליצירתו של בודקו, מלווה בעשרות מאיוריו (בודפשט, 1918); ארבעה גיליונות של עיתון הילדים "עולמי" (ורשה, 1937-1938); "אריה בעל גוף", מאת חיים נחמן ביאליק (ירושלים, תש"ו); שני עותקים של החוברת "לא הגיעה השעה, אגדה חסידית", מאת שמואל לוין (תל-אביב, תשל"ו); ועוד.
מצורפים:
כ-60 פריטים מעזבונם של אסתר בודקו (אחותו של יוסף) ובעלה, אריה גולדשמידט. בהם: כעשרה מכתבי תנחומים (עברית וגרמנית) שקיבלה אסתר לאחר מות אחיה (יולי, 1940), מכתבים, דרכונים, אישורים ותעודות, כרטיסים ופנקסים ומסמכים נוספים. מקומות שונים באירופה ובארץ ישראל, שנות ה-20-60.
סה"כ כ-330 פריטים, גודל ומצב משתנים.
מקור:
1. עזבון האמן.
2. אוסף פרטי.
---------------------------
יוסף בודקו (1888-1940), אמן-תחריט וצייר, טיפוגרף, מאייר ספרים ותווי-ספר ומנהל "בצלאל החדש" עד יום מותו.
בודקו נולד בפלונסק בפולין. אביו יעקב בודקו, סוחר תבואה וקמח, היה איש-ספר, מראשוני חובבי ציון בפלונסק, שהנהיג בביתו את העברית כשפת הדיבור ונטע בילדיו את אהבת המוסיקה והתרבות. בודקו הצעיר התחנך ב"חדר" ומגיל בר-מצווה אף נשלח ללמוד בישיבות בשטטין, במיר ובלומז'ה.
בן 17 פנה בודקו ללימודים כלליים בגימנסיה בווילנה; באותה תקופה החל ללמוד ציור, ועם השלמת חוק לימודיו אף שימש תקופה כמורה לציור במחלקה לבנות שעל-יד בית הספר. הוא ניסה להתקבל ללימודים באקדמיה לאמנות בסנקט פטרבורג, אולם נדחה בשל יהדותו. בודקו עקר אפוא לברלין, ושם המשיך להתמחות במקצועות האמנות השונים. בשנת 1912 התקבל לבית-הספר הגבוה למלאכת-אמנות שליד מוזיאון פרידריך והתמחה בחריטה במתכת, ברישום, בציור ובגרפיקה שימושית; עם מוריו שם נמנו מקס ליברמן וקתה קולוויץ. בה בעת השתלם במלאכת התחריט בסדנתו של האמן הרמן שטרוק. על תקופה זו, ועל הקשרים הקרובים שקשר עם שטרוק, יעידו דיוקנאותיו של שטרוק בתחריט ובצילום מעשה ידי בודקו.
בברלין קנה בודקו את פרסומו כאמן יהודי בעיצוב תווי-ספר עבריים לעצמו ולאישים מוכרים בחוגים היהודיים בברלין, וכן באיור ספרים, חלקם ספרים במהדורות ביבליופיליות, בהם "והיה העקוב למישור" לש"י עגנון (הוצאת Jüdischer Verlag, ברלין, 1919), האוסף "Ostjüdische Novellen" ("מסַפרים יהודיים ממזרח-אירופה", הוצאת G. Müller, מינכן, 1918), "ימים מקדם" לארנו נדל (הוצאת F. Gurlitt, ברלין, 1920), הגדה של פסח המלווה בתחריטיו (הוצאת "לאוויט", וינה-ברלין, 1921), ועוד ועוד. כן עיצב פרסומים וסמלילים שונים עבור הקרן הקיימת לישראל (בהם הסמליל לחגיגות מחצית היובל, 1927); מן המפורסמות והנאות בעבודות אלו הייתה מהדורת יובל החמישים של מבחר כתבי ח"נ ביאליק ותרגומיו (הוצאת "חובבי השירה העברית", ברלין, 1923) שעיצובה מאות עד כריכה היה מעשה ידיו של בודקו: הוא אייר אותה בחיתוכי-עץ, בחר את אותיותיה, עיטר את שעריה ועיצב לה תיבות פתיחה הדורות ווינייטות נאות.
בשנת 1933 הוציא בודקו לפועל את שאיפותיו הציוניות ועלה לארץ ישראל. תחילה התגורר אצל אחותו אסתר גולדשמידט בקיבוץ עין-חרוד, אולם עד מהרה השתקע בשכונת רחביה בירושלים. בשנת 1935, עם ייסוד בית הספר לאמנות "בצלאל החדש", נתבקש בודקו לנהל את המוסד למשך תקופה קצובה עד שיחליפו בתפקיד עמיתו יעקב שטיינהרדט. לבסוף קיבל בודקו את התפקיד כמינוי של קבע, ובמשך חמש השנים הבאות התמסר כל כולו לטרדות הניהול; אלו כמעט שלא הותירו לו פנאי להקדיש עצמו לעבודתו האמנותית.
בודקו נפטר בקיצור ימים, בן 52 בלבד, לאחר ניתוח שלא עלה יפה. לאחר מותו התקיימה תערוכת זיכרון ליצירתו ב"בית הנכות הלאומי בצלאל". בקטלוג התערוכה כתב דברים לזכרו ד"ר קארל שווארץ, ידידו מימי ברלין ומנהל מוזיאון תל אביב: "בודקו בא מן האומנות, ממלאכת המחשבת, ורק בברלין נפנה למקצועות האמנות הגרפית. מיד הצליח לפתח סגנון מיוחד משלו, שחנוכו הרוחני בכלל וחנוכו היהודי בפרט הכשירו במיוחד לכך: מזיגה של מסורת יהודית מעמיקה ויצירה אמנותית מודרנית.
שום אמן לפניו לא העמיק להבין כמוהו את הערכים הסמליים-עיטוריים של היהודים, שהיו נרדמים בנפשנו כמעט מוסתרים ונסתמים. עד שבא בודקו והעירם לחיים חדשים. הוא שגלה מחדש והביא לנו שי את הספר היהודי היפה, והוא שיצר צורה חדשה ומודרנית של קשוט ספרים הגושרת גשר בין הרוח העתיקה וההשקפות החדשות.
בודקו הוא הראשון בין האמנים היהודים המודרניים, שקשוט וסמל משמשים לו תוכן חיוני. בכשרונו המיוחד ניתן לו להביע שפע של רעיונות בדיוק ובשכלול של כל תו ותג וליצור מפעלי אמנות [...]
'בצלאל החדש' הוא כולו מפעלו של בודקו. כל התבנית של בית הספר, הקמתו ושכלולו הם מעשה ידיו. [...] כעת נתיַתֵּם בית הספר; אבד לארץ, לכל העם היהודי, אחד מלוחמיו המעולים ביותר משדה האמנות...".
ספרות:
1. תערוכת זכרון ליוסף בודקו (1888-1940) בבית הנכות הלאומי בצלאל. הוצאת הועד המפקח של בית הספר לאמנות ולאומנות "בצלאל החדש", 1940.
2. יוסף בודקו – מונוגרפיה, מאת גדעון עפרת. 2005.
3. לצייר בעברית, יוסף בודקו מעצב את מהדורת יובל החמישים של כתבי ח"נ ביאליק, מאת אליק מישורי. הוצאת "עם עובד", 2006.