מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
מציג 13 - 24 of 25
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
Processo verbale della commissione rappresentante la giá Universitá generale degl' ebrei del Monferrato, con successivo regolamento per il riparto de'debiti, e carichi della suddetta università [פרוטוקול הוועדה המייצגת של המועצה הכללית של היהודים במונפראטו...]. דפוס Lodovico Maffei, קזאלה מונפראטו, [1807 בקירוב]. איטלקית וצרפתית.
חוברת דו לשונית (באיטלקית ובצרפתית, עמוד מול עמוד) ובה פרוטוקול ועידת "המועצה הכללית של היהודים" (Università generale degli Ebrei) בעיר קזאלה מונפראטו, מחודש אוגוסט 1807. כוללת סעיפים בנושא הכספים, המיסים והחובות בין חברי הקהילה. בראש הפרוטוקול נדפס הכיתוב "האימפריה הצרפתית" (החוברת נדפסה בתקופה הקצרה שבה עברה העיר לידי צרפת ויהודיה זכו לשוויון מלא).
35 עמ', 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים.
נדיר.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
חוברת דו לשונית (באיטלקית ובצרפתית, עמוד מול עמוד) ובה פרוטוקול ועידת "המועצה הכללית של היהודים" (Università generale degli Ebrei) בעיר קזאלה מונפראטו, מחודש אוגוסט 1807. כוללת סעיפים בנושא הכספים, המיסים והחובות בין חברי הקהילה. בראש הפרוטוקול נדפס הכיתוב "האימפריה הצרפתית" (החוברת נדפסה בתקופה הקצרה שבה עברה העיר לידי צרפת ויהודיה זכו לשוויון מלא).
35 עמ', 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים.
נדיר.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
Notte des fraix, מסמך בכתב-יד ובו פירוט הכספים ששולמו לשבעה מרגלים (חמישה מהם יהודים) מהעיר לנדאו שבחבל פפאלץ (לנדאו אין דר פפאלץ) על-ידי הגנרל הצרפתי קלרמן [פרנסואה כריסטוף דה קלרמן François-Christophe Kellermann]. [לנדאו?, 1791 בקירוב]. צרפתית.
לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית (יולי 1789), התארגנה קואליציה אנטי-מהפכנית בהנהגתה של פרוסיה למתקפה על כוחות צבא צרפת. המסמך שלפנינו מפרט את התשלומים שהעביר פרנסואה כריסטוף קלרמן, מפקד הדיביזיה החמישית הצרפתית שחנתה כחיל מצב בעיר לנדאו שבחבל פפאלץ (חבל ארץ שהיה בשליטת צרפת החל משנת 1714, בעקבות "הסכם רסטאט". כיום בגרמניה), לשבעה מרגלים מלנדאו. המרגלים, חמישה מהם יהודים, נשלחו לאסוף מידע על תנועת האויב באפריל 1791.
לפנינו תיעוד נדיר על מעורבותם של יהודים בריגול בתקופה זו. כפי הנראה, השתמשו שני הצדדים הלוחמים במרגלים יהודים הן בשל ידיעתם את הלשון הגרמנית והן בשל קשריהם המשפחתיים הענפים.
פרנסואה כריסטוף קלרמן (1735-1820), יליד חבל אלזס, לחם במלחמת שבע השנים (1756-1763) וקודם בשנת 1788 לדרגת "מרשל דה קאם" (maréchal de camp) בצבא הצרפתי. בספטמבר 1792, הוביל את צבא צרפת המהפכני, לצדו של הגנרל שארל פרנסואה דומורייה, לניצחון על הצבא הפרוסי ב"קרב ואלמי" (bataille de Valmy). בעקבות נצחונו מונה קלרמן על-ידי נפוליאון בשנת 1804 לדוכס הראשון של ואלמי.
[1] דף, 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים קלים.
לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית (יולי 1789), התארגנה קואליציה אנטי-מהפכנית בהנהגתה של פרוסיה למתקפה על כוחות צבא צרפת. המסמך שלפנינו מפרט את התשלומים שהעביר פרנסואה כריסטוף קלרמן, מפקד הדיביזיה החמישית הצרפתית שחנתה כחיל מצב בעיר לנדאו שבחבל פפאלץ (חבל ארץ שהיה בשליטת צרפת החל משנת 1714, בעקבות "הסכם רסטאט". כיום בגרמניה), לשבעה מרגלים מלנדאו. המרגלים, חמישה מהם יהודים, נשלחו לאסוף מידע על תנועת האויב באפריל 1791.
לפנינו תיעוד נדיר על מעורבותם של יהודים בריגול בתקופה זו. כפי הנראה, השתמשו שני הצדדים הלוחמים במרגלים יהודים הן בשל ידיעתם את הלשון הגרמנית והן בשל קשריהם המשפחתיים הענפים.
פרנסואה כריסטוף קלרמן (1735-1820), יליד חבל אלזס, לחם במלחמת שבע השנים (1756-1763) וקודם בשנת 1788 לדרגת "מרשל דה קאם" (maréchal de camp) בצבא הצרפתי. בספטמבר 1792, הוביל את צבא צרפת המהפכני, לצדו של הגנרל שארל פרנסואה דומורייה, לניצחון על הצבא הפרוסי ב"קרב ואלמי" (bataille de Valmy). בעקבות נצחונו מונה קלרמן על-ידי נפוליאון בשנת 1804 לדוכס הראשון של ואלמי.
[1] דף, 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים קלים.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
Liste de MM. les députés de la Nation Juive, Convoqués à Paris par ordre de Sa Majesté l’Empereur et Roi [רשימת האדונים הנכבדים, נציגי האומה היהודית, הנקראים להתאסף בפריז בפקודת הוד מעלתו הקיסר והמלך]. הוצאת Dabin, libraire, Palais du Tribunat, פריז, 1806. צרפתית.
החוברת הרשמית שפרסמה הקיסרות הצרפתית, הקוראת לכינון אספת נכבדי היהודים וקובעת את רשימת המשתתפים באסיפה.
בשנת 1806 כינס נפוליאון כמאה נציגים יהודים מרחבי צרפת והציג בפניהם תריסר שאלות: האם הצרפתים הם אחים או נוכרים בעיני היהודים? האם היהודים רואים בצרפת את מולדתם? האם מותר ליהודי לשאת אישה נוצרית? מה סמכות השיפוט של הרבנים? ושאלות נוספות שבחנו את יחסם של היהודים לחוק המדינה הצרפתי, ונועדו לקבוע את עתידם בצרפת לאחר המהפכה. דיוני האספה עוררו עניין רב ברחבי אירופה (פרוטוקולים של הדיונים פורסמו בצרפתית, אנגלית, איטלקית וגרמנית), ומקץ כמה חודשים הגישו הנציגים את תשובתם הסופית לקיסר – נכונות לקבל את חוקי המדינה הצרפתית כמסגרת לחוקי הקהילה היהודית. על מנת להקנות להחלטה "תוקף הלכתי", הורה נפוליאון על הקמת "הסנהדרין של פריז", אספה מצומצמת בת 71 משתתפים (כמניין חברי הסנהדרין הגדולה בימי בית שני), שהכפיפה, למעשה, את חוקי ההלכה לחוקי המדינה הצרפתית. בעקבות פעילותן של "אסיפת הנכבדים" ו"הסנהדרין של פריז", אומץ תקנון המפקיע את סמכותן החברתית והאזרחית של הקהילות היהודיות, ופעילותה של הרבנות צומצמה לתחום הפולחן ואחזקת בתי הכנסת בלבד.
החוברת שלפנינו כוללת שני חלקים: · צו קיסרי (Décret Imperial) מיום 30.5.1806, הקורא לנציגים להתכנס ב-15 ביולי אותה השנה. · רשימה מפורטת של כמאה שמות וכתובות של נציגי הקהילות היהודיות שזומנו לאסיפה, מחולקים על פי המחוזות השונים בצרפת (נציגים אחדים זומנו מאיטליה שהייתה אז תחת שליטת נפוליאון). הרשימה כוללת רבנים, מנהיגי קהילה ופרנסים יהודים ממגוון הזרמים והתנועות ביהדות של אותה תקופה, ובהם הרב יוסף דוד זינצהיים (רב העיר שטרסבורג; מאוחר יותר מונה לעמוד בראש "הסנהדרין של פריז"), הרב אברהם דה קולוניה, הבנקאי אברהם פורטדו מהקהילה הספרדית בעיר בורדו (יושב ראש האסיפה), הרב חננאל נפי מפרארה, ואחרים.
בעמוד השער של החוברת, תחת הכותרת, נדפסה המילה העברית "א-להים".
18 עמ', 14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים וקרעים קלים בשוליים. הדף האחרון מנותק חלקית. החוברת כרוכה בעטיפת נייר חלקה.
החוברת הרשמית שפרסמה הקיסרות הצרפתית, הקוראת לכינון אספת נכבדי היהודים וקובעת את רשימת המשתתפים באסיפה.
בשנת 1806 כינס נפוליאון כמאה נציגים יהודים מרחבי צרפת והציג בפניהם תריסר שאלות: האם הצרפתים הם אחים או נוכרים בעיני היהודים? האם היהודים רואים בצרפת את מולדתם? האם מותר ליהודי לשאת אישה נוצרית? מה סמכות השיפוט של הרבנים? ושאלות נוספות שבחנו את יחסם של היהודים לחוק המדינה הצרפתי, ונועדו לקבוע את עתידם בצרפת לאחר המהפכה. דיוני האספה עוררו עניין רב ברחבי אירופה (פרוטוקולים של הדיונים פורסמו בצרפתית, אנגלית, איטלקית וגרמנית), ומקץ כמה חודשים הגישו הנציגים את תשובתם הסופית לקיסר – נכונות לקבל את חוקי המדינה הצרפתית כמסגרת לחוקי הקהילה היהודית. על מנת להקנות להחלטה "תוקף הלכתי", הורה נפוליאון על הקמת "הסנהדרין של פריז", אספה מצומצמת בת 71 משתתפים (כמניין חברי הסנהדרין הגדולה בימי בית שני), שהכפיפה, למעשה, את חוקי ההלכה לחוקי המדינה הצרפתית. בעקבות פעילותן של "אסיפת הנכבדים" ו"הסנהדרין של פריז", אומץ תקנון המפקיע את סמכותן החברתית והאזרחית של הקהילות היהודיות, ופעילותה של הרבנות צומצמה לתחום הפולחן ואחזקת בתי הכנסת בלבד.
החוברת שלפנינו כוללת שני חלקים: · צו קיסרי (Décret Imperial) מיום 30.5.1806, הקורא לנציגים להתכנס ב-15 ביולי אותה השנה. · רשימה מפורטת של כמאה שמות וכתובות של נציגי הקהילות היהודיות שזומנו לאסיפה, מחולקים על פי המחוזות השונים בצרפת (נציגים אחדים זומנו מאיטליה שהייתה אז תחת שליטת נפוליאון). הרשימה כוללת רבנים, מנהיגי קהילה ופרנסים יהודים ממגוון הזרמים והתנועות ביהדות של אותה תקופה, ובהם הרב יוסף דוד זינצהיים (רב העיר שטרסבורג; מאוחר יותר מונה לעמוד בראש "הסנהדרין של פריז"), הרב אברהם דה קולוניה, הבנקאי אברהם פורטדו מהקהילה הספרדית בעיר בורדו (יושב ראש האסיפה), הרב חננאל נפי מפרארה, ואחרים.
בעמוד השער של החוברת, תחת הכותרת, נדפסה המילה העברית "א-להים".
18 עמ', 14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים וקרעים קלים בשוליים. הדף האחרון מנותק חלקית. החוברת כרוכה בעטיפת נייר חלקה.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $700
לא נמכר
ארבע חוברות מתקופת ייסודה של "הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת": שלוש חוברות המתעדות את הקמתה של קונסיסטוריה חדשה בנפת קסל, וחוברת אחת שנדפסה מטעם הקונסיסטוריה המרכזית בפריז – תפילה לשלום הקיסרית מארי לואיז לרגל הריונה. קסל (Casale) ופריז, [1809-1811]. צרפתית, איטלקית ועברית.
"הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת" (Le Consistoire central israélite de France) נוסדה בשנת 1808 בידי נפוליאון כמוסד עליון לניהול הקהילה היהודית ברחבי צרפת. המוסד החדש חולל מהפכה ביחסי היהודים ומדינות אירופה, הפקיע את ניהולן של הקהילות מהרבנים המקומיים, ולראשונה בהיסטוריה הפך את הדת היהודית לדת רשמית באירופה. בשנים הבאות, הוקמו ברחבי צרפת עשרות "קונסיסטוריות" – מועצות מקומיות של חברי הקהילה שפעלו בכפוף לקונסיסטוריה המרכזית בפריז, ולמעשה בכפוף למשרד הדתות הצרפתי.
לפנינו ארבע חוברות מודפסות – שלוש חוברות המתעדות את הקמתה של הקונסיסטוריה בנפת קסל (Casale, כיום צפון איטליה), ותפילה לשלום הקיסרית מארי לואיז, שנדפסה מטעם הקונסיסטוריה המרכזית וחולקה בין הקהילות השונות:
1. Décret impérial qui ordonne l'exécution d'un réglement du 10 décembre 1806, concernant les Juifs. Au palais des Tuileries, le 17 mars 1808 [צו אימפריאלי המונה את האמצעים ליישום התקנה הנוגעת ליהודים מיום 10 בדצמבר 1806...]. דפוס Louis Maffei, קסל, [1809?]. צרפתית.
חוברת ובה נדפס הצו ההיסטורי המורה על הקמת המוסד החדש – "הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת". בין היתר, מורה הצו על הקמת קונסיסטוריה חדשה עבוד כל קהילה בת 2000 יהודים ומעלה, ומדגיש ארבעה תפקידים: פיקוח על החלטות הרבנים בהתאם ל"פסיקת ההלכה" של "הסנהדרין של פריז"; ניהול הכספים ובתי הכנסת; עידוד היהודים לאמץ משלחי יד מועילים; ניהול הכספים ובתי הכנסת; ודיווח לרשויות על מספר היהודים. בחוברת נדפס צו נוסף, המגביל הקמת בתי כנסת חדשים. 7 עמ', 25.5 ס"מ בקירוב.
2. Procès verbal de l'installation suivie le jour 25 mai 1809 du Consistoire départemental des israélites établi à Casal… et Discours prononcés à cette occasion par Monsieur le Sous-Préfet et par Monsieur le Grand rabbin [פרוטוקול של ייסוד הקונסיסטוציה היהודית בקסל ביום 25 במאי 1809... ונאומים שנישאו במעמד זה בידי הפרפקט המשני והרב הראשי]. דפוס Louis Maffei, קסל [1809?]. צרפתית. 10 עמ', 25 ס"מ בקירוב.
3. Réglement concernant la police intérieure et extérieure, l'administration et les employés des temples des Israélites compris dans la circonscription consistoriale de Casal [חוקים הנוגעים... לניהול ולמועסקים בבתי התפילה היהודים שבתחום הקונסיסטוריה של קסל]. דפוס Ludovic Maffei, קסל, [1811?]. צרפתית ואיטלקית. בדף השער נדפס החותם הרשמי של הקונסיסטוריה בעיר קסל. 21 עמ', 29 ס"מ.
4. Prière pour Sa Majesté l'impératrice et reine, adoptée par le Constistoire central [תפילה להוד מלכותה, הקיסרית המלכה, שאומצה בידי הקונסיסטוריה המרכזית]. דפוס Consistoire central des Israélites, פריז, 1810. עברית וצרפתית. בדף השער נדפס החותם הרשמי של הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת.
בתחילת החוברת נדפס מכתב מהקונסיסטוריה המרכזית אל חברי הקונסיסטוריות השונות – בקשה להתפלל לשלום הקיסרית עד הלידה, על פי הנוסח המופיע בחוברת בצירוף שני פרקי תהילים שנדפסו בה. חתום בדפוס בידי הרב הראשי של צרפת, דוד זינצהיים, ורבנים נוספים, ובחותמת של הקונסיסטוריה. בהמשך החוברת מופיעה התפילה, בעברית ובצרפתית, עם כותרת: "תפלה לבני ישראל יושבי מלכות צרפת בבקר לפני ה' ישפכו שיחם אליו יתחננו בעד שלום גברתנו הקיסרית ומלכה כי הרה ללדת מטעם רועי אבן ישראל קריאי עדת הקונסיסטואר צאנטראל אשר בפאריס עיר מלך רב". [1], 7 עמ', 25 ס"מ בקירוב.
מצב משתנה. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים קלים. קרעים קלים בשוליים. חוברת אחת עם מספר נקבים קטנים. כפולה מנותקת באחת החוברות. שתיים מהחוברות כרוכות בעטיפת נייר.
החוברות אינן מופיעות בקטלוג הספרייה הלאומית.
"הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת" (Le Consistoire central israélite de France) נוסדה בשנת 1808 בידי נפוליאון כמוסד עליון לניהול הקהילה היהודית ברחבי צרפת. המוסד החדש חולל מהפכה ביחסי היהודים ומדינות אירופה, הפקיע את ניהולן של הקהילות מהרבנים המקומיים, ולראשונה בהיסטוריה הפך את הדת היהודית לדת רשמית באירופה. בשנים הבאות, הוקמו ברחבי צרפת עשרות "קונסיסטוריות" – מועצות מקומיות של חברי הקהילה שפעלו בכפוף לקונסיסטוריה המרכזית בפריז, ולמעשה בכפוף למשרד הדתות הצרפתי.
לפנינו ארבע חוברות מודפסות – שלוש חוברות המתעדות את הקמתה של הקונסיסטוריה בנפת קסל (Casale, כיום צפון איטליה), ותפילה לשלום הקיסרית מארי לואיז, שנדפסה מטעם הקונסיסטוריה המרכזית וחולקה בין הקהילות השונות:
1. Décret impérial qui ordonne l'exécution d'un réglement du 10 décembre 1806, concernant les Juifs. Au palais des Tuileries, le 17 mars 1808 [צו אימפריאלי המונה את האמצעים ליישום התקנה הנוגעת ליהודים מיום 10 בדצמבר 1806...]. דפוס Louis Maffei, קסל, [1809?]. צרפתית.
חוברת ובה נדפס הצו ההיסטורי המורה על הקמת המוסד החדש – "הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת". בין היתר, מורה הצו על הקמת קונסיסטוריה חדשה עבוד כל קהילה בת 2000 יהודים ומעלה, ומדגיש ארבעה תפקידים: פיקוח על החלטות הרבנים בהתאם ל"פסיקת ההלכה" של "הסנהדרין של פריז"; ניהול הכספים ובתי הכנסת; עידוד היהודים לאמץ משלחי יד מועילים; ניהול הכספים ובתי הכנסת; ודיווח לרשויות על מספר היהודים. בחוברת נדפס צו נוסף, המגביל הקמת בתי כנסת חדשים. 7 עמ', 25.5 ס"מ בקירוב.
2. Procès verbal de l'installation suivie le jour 25 mai 1809 du Consistoire départemental des israélites établi à Casal… et Discours prononcés à cette occasion par Monsieur le Sous-Préfet et par Monsieur le Grand rabbin [פרוטוקול של ייסוד הקונסיסטוציה היהודית בקסל ביום 25 במאי 1809... ונאומים שנישאו במעמד זה בידי הפרפקט המשני והרב הראשי]. דפוס Louis Maffei, קסל [1809?]. צרפתית. 10 עמ', 25 ס"מ בקירוב.
3. Réglement concernant la police intérieure et extérieure, l'administration et les employés des temples des Israélites compris dans la circonscription consistoriale de Casal [חוקים הנוגעים... לניהול ולמועסקים בבתי התפילה היהודים שבתחום הקונסיסטוריה של קסל]. דפוס Ludovic Maffei, קסל, [1811?]. צרפתית ואיטלקית. בדף השער נדפס החותם הרשמי של הקונסיסטוריה בעיר קסל. 21 עמ', 29 ס"מ.
4. Prière pour Sa Majesté l'impératrice et reine, adoptée par le Constistoire central [תפילה להוד מלכותה, הקיסרית המלכה, שאומצה בידי הקונסיסטוריה המרכזית]. דפוס Consistoire central des Israélites, פריז, 1810. עברית וצרפתית. בדף השער נדפס החותם הרשמי של הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת.
בתחילת החוברת נדפס מכתב מהקונסיסטוריה המרכזית אל חברי הקונסיסטוריות השונות – בקשה להתפלל לשלום הקיסרית עד הלידה, על פי הנוסח המופיע בחוברת בצירוף שני פרקי תהילים שנדפסו בה. חתום בדפוס בידי הרב הראשי של צרפת, דוד זינצהיים, ורבנים נוספים, ובחותמת של הקונסיסטוריה. בהמשך החוברת מופיעה התפילה, בעברית ובצרפתית, עם כותרת: "תפלה לבני ישראל יושבי מלכות צרפת בבקר לפני ה' ישפכו שיחם אליו יתחננו בעד שלום גברתנו הקיסרית ומלכה כי הרה ללדת מטעם רועי אבן ישראל קריאי עדת הקונסיסטואר צאנטראל אשר בפאריס עיר מלך רב". [1], 7 עמ', 25 ס"מ בקירוב.
מצב משתנה. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים קלים. קרעים קלים בשוליים. חוברת אחת עם מספר נקבים קטנים. כפולה מנותקת באחת החוברות. שתיים מהחוברות כרוכות בעטיפת נייר.
החוברות אינן מופיעות בקטלוג הספרייה הלאומית.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $600
לא נמכר
Instruction Salutaire Adressée aux Communautés Juives, qui Habitent Paisiblement les Villes de la Domination du Grand Empereur Joseph II, מאת נפתלי הרץ וייזל. ברלין, 1782. צרפתית.
החיבור "דברי שלום ואמת" נכתב בעקבות פרסום כתב הסובלנות בידי הקיסר יוזף השני (1781), וקרא לערוך שינוי מקיף בחינוך היהודי, כך שיכלול מקצועות כלליים, ברוח הנאורות ותנועת ההשכלה – היסטוריה, גיאוגרפיה, אתיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה ומקצועות נוספים.
הספר פורסם לראשונה בשנת 1782, בעברית, ועוד באותה שנה תורגם לצרפתית והופץ בין קהילות יהודי צרפת. התרגום נעשה, ככל הנראה, בידי בר יצחק בר (1744-1828), ממנהיגי יהדות לורן, שלאחר המהפכה הצרפתית כיהן כאחד מחברי "הסנהדרין של פריז".
[2], 86 עמ', 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. רישום בכתב-יד בצדו האחורי של דף השער הראשון (חלק). כריכה מחופה עור, בלויה ופגומה; פיסות מהשדרה חסרות.
אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית. עותק אחד ב-OCLC.
ראו: מסורת ומהפכה, תרבות יהודית בצרפת בראשית העת החדשה, מאת חיים ברקוביץ (הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים, 2007), עמ' 153.
החיבור "דברי שלום ואמת" נכתב בעקבות פרסום כתב הסובלנות בידי הקיסר יוזף השני (1781), וקרא לערוך שינוי מקיף בחינוך היהודי, כך שיכלול מקצועות כלליים, ברוח הנאורות ותנועת ההשכלה – היסטוריה, גיאוגרפיה, אתיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה ומקצועות נוספים.
הספר פורסם לראשונה בשנת 1782, בעברית, ועוד באותה שנה תורגם לצרפתית והופץ בין קהילות יהודי צרפת. התרגום נעשה, ככל הנראה, בידי בר יצחק בר (1744-1828), ממנהיגי יהדות לורן, שלאחר המהפכה הצרפתית כיהן כאחד מחברי "הסנהדרין של פריז".
[2], 86 עמ', 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. רישום בכתב-יד בצדו האחורי של דף השער הראשון (חלק). כריכה מחופה עור, בלויה ופגומה; פיסות מהשדרה חסרות.
אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית. עותק אחד ב-OCLC.
ראו: מסורת ומהפכה, תרבות יהודית בצרפת בראשית העת החדשה, מאת חיים ברקוביץ (הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים, 2007), עמ' 153.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
Preces ac piae functiones a comunitate Judaeorum Posonii […]. דפוס Francisci Augustini Patzko, פרשבורג, 1790. לטינית.
חוברת ובה נוסח תפילת קהילת יהודי פרשבורג לרגל הכתרתו של לאופולד השני בשנת 1790 לקיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך הונגריה ובוהמיה, תחת אחיו יוזף השני.
16 עמ', 15.5 ס"מ. ללא עטיפה. מצב טוב. קו קפל אופקי. כתמים ספורים. הכפולות מנותקות זו מזו. עקבות הדבקה לעטיפה לאורך השדרה.
אינה מופיעה ב-OCLC.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
חוברת ובה נוסח תפילת קהילת יהודי פרשבורג לרגל הכתרתו של לאופולד השני בשנת 1790 לקיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך הונגריה ובוהמיה, תחת אחיו יוזף השני.
16 עמ', 15.5 ס"מ. ללא עטיפה. מצב טוב. קו קפל אופקי. כתמים ספורים. הכפולות מנותקות זו מזו. עקבות הדבקה לעטיפה לאורך השדרה.
אינה מופיעה ב-OCLC.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
תעודת תואר-אצולה (Patent of Nobility) מטעם הקיסר פרנץ יוזף הראשון, על שם שמעון שוסברגר (Schossberger Simon Vilmos), ראש הקהילה היהודית של פשט – עותק רשמי בדפוס ליטוגרפי. מספר עיטורים צבועים ביד. [הונגריה], 1865. הונגרית.
עותק של תעודת תואר-אצולה על שם שמעון שוסברגר, ראש הקהילה היהודית של פשט בשנים 1863-1865 והיהודי ההונגרי הראשון שקיבל תואר אצולה מבלי להמיר את דתו (התואר הוענק לו בשנת 1863). את הטקסט מקיפות מסגרות מעוטרות, מודפסות בזהב. שלט האצולה המופיע בעמוד החמישי צבוע ביד. שמותיהם של הקיסר פרנץ יוזף ושל שמעון שוסברגר בעמודים הראשונים צבועים ביד בדיו זהובה.
בעמוד האחרון של התעודה נוסף אישור רשמי בכתב-יד המעיד על היותה העתק מדויק מה-Királyi könyvek ("The Royal Books " – ספרי רישום שבהם תועדו, בין היתר, מסמכים רשמיים של השלטונות) שנעשה בשנת 1865. לצד האישור מופיע בול הכנסה הונגרי, ותחתיו חותם-נייר ועליו סמל האימפריה האוסטרו-הונגרית.
[5] דף, 38.5 ס"מ. כריכת קרטון מחופה בד. מצב טוב. פגמים קלים. כתמים בכריכה ובשולי הדפים, רובם קלים. דפים רופפים מעט.
ספרות: Jewish Budapest: Monuments, Rites, History, בעריכת Géza Komoróczy (בודפשט, 1999), עמ' 260.
עותק של תעודת תואר-אצולה על שם שמעון שוסברגר, ראש הקהילה היהודית של פשט בשנים 1863-1865 והיהודי ההונגרי הראשון שקיבל תואר אצולה מבלי להמיר את דתו (התואר הוענק לו בשנת 1863). את הטקסט מקיפות מסגרות מעוטרות, מודפסות בזהב. שלט האצולה המופיע בעמוד החמישי צבוע ביד. שמותיהם של הקיסר פרנץ יוזף ושל שמעון שוסברגר בעמודים הראשונים צבועים ביד בדיו זהובה.
בעמוד האחרון של התעודה נוסף אישור רשמי בכתב-יד המעיד על היותה העתק מדויק מה-Királyi könyvek ("The Royal Books " – ספרי רישום שבהם תועדו, בין היתר, מסמכים רשמיים של השלטונות) שנעשה בשנת 1865. לצד האישור מופיע בול הכנסה הונגרי, ותחתיו חותם-נייר ועליו סמל האימפריה האוסטרו-הונגרית.
[5] דף, 38.5 ס"מ. כריכת קרטון מחופה בד. מצב טוב. פגמים קלים. כתמים בכריכה ובשולי הדפים, רובם קלים. דפים רופפים מעט.
ספרות: Jewish Budapest: Monuments, Rites, History, בעריכת Géza Komoróczy (בודפשט, 1999), עמ' 260.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
w Imieniu Nayiaśnieyszego Alexandra I Cesarza Wszech Rossyi Króla Polskiego… [בשם אלכסנדר הראשון, הצאר של רוסיה, מלך פולין...]. [פולין, 1821]. פולנית.
צו רשמי מטעם הצאר אלכסנדר הראשון, מיום ה-27 במרץ 1821, המחייב את יהודי פולין הקונגרסאית (ממלכת פולין) לאמץ לעצמם שמות משפחה קבועים. בסעיף הראשון נקבע כי כל תושב יהודי בפולין הקונגרסאית חייב, בתוך חצי שנה מיום פרסום הצו, להצהיר בפני הרשויות ולאשר במרשם האוכלוסין את השם הפרטי ושם המשפחה ששימשו אותו עד כה, ויוסיפו לשמשו מעתה ואילך (אלו שלא היה להם שם משפחה, או לא יכלו להוכיח את שם משפחתם, יצהירו על השם שבו ייקראו מעתה ואילך).
[6] עמ', 14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. שוליים קצוצים (ללא פגיעה בטקסט). כרוך בכריכה חדשה.
אינו מופיע ב-OCLC.
צו רשמי מטעם הצאר אלכסנדר הראשון, מיום ה-27 במרץ 1821, המחייב את יהודי פולין הקונגרסאית (ממלכת פולין) לאמץ לעצמם שמות משפחה קבועים. בסעיף הראשון נקבע כי כל תושב יהודי בפולין הקונגרסאית חייב, בתוך חצי שנה מיום פרסום הצו, להצהיר בפני הרשויות ולאשר במרשם האוכלוסין את השם הפרטי ושם המשפחה ששימשו אותו עד כה, ויוסיפו לשמשו מעתה ואילך (אלו שלא היה להם שם משפחה, או לא יכלו להוכיח את שם משפחתם, יצהירו על השם שבו ייקראו מעתה ואילך).
[6] עמ', 14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. שוליים קצוצים (ללא פגיעה בטקסט). כרוך בכריכה חדשה.
אינו מופיע ב-OCLC.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
"מציאת עשרת השבטים עם הנהר סמבטיון במדינת חינא", מאת עוזיאל האגא, ספר העוסק ביהדות סין. דפוס Турша (טורשה), ורשה, 1900. מהדורה ראשונה.
על פי ההקדמה, נסע המחבר ביחד עם צבא ארה"ב לסין בתקופת "מרד הבוקסרים", בשנת 1900, לאחר שקיבל אישור מיוחד מנשיא ארה"ב ויליאם מקינלי. במהלך מסעו נשבה בידי המורדים, עונה קשות ומת בכלאו. אמיתות הסיפור שנויה במחלוקת.
בפתח החיבור נדפסו שתי אגרות שהופיעו בעיתון "המגיד" (שנה יב, 1868, גל’ 1-3, 8-9, 11): איגרת מאת ר' "אברהם שטעמפעל מילידי מחוז עלזאס במדינת צרפת" על "מצב היהודים בחינא" ואיגרת מאת אהרן הלוי פינק, תושב פקין, אודות יהודי סין.
56 עמ'.
הספר כרוך עם:
1. "ספר יוחסין השלם", מאת ההיסטוריון והאסטרונום אברהם זכות (1452-1515), הסוקר את תולדות עם ישראל מאדם הראשון ועד ימי חייו של המחבר. דפוס האחים לעווין-אפשטיין, ורשה, 1901.
192 עמ'.
2. "ספר שבט יהודה", מאת ההיסטוריון והרופא שלמה אבן וירגה (1460-1554), הסוקר שישים וחמישה מקרי רדיפת יהודים לאורך הדורות. דפוס А. Глинкa (א' גלינקא), פיעטרקוב (פיוטרקוב טריבונלסקי, פולין), 1901.
120 עמ' (2 דפים חסרים בסוף הספר).
כרך 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. נייר שביר. קרעים קלים בשוליים. קרעים חסרים ונקבי תילוע במספר דפים ובכריכה (קלים, עם נזק קל לכיתוב). בשני דפים קרעים מחוזקים באמצעות רצועות נייר מודבקות (פגיעות קלות בטקסט). כריכה בלויה ופגומה. שדרה מנותקת (חלקה חסר).
על פי ההקדמה, נסע המחבר ביחד עם צבא ארה"ב לסין בתקופת "מרד הבוקסרים", בשנת 1900, לאחר שקיבל אישור מיוחד מנשיא ארה"ב ויליאם מקינלי. במהלך מסעו נשבה בידי המורדים, עונה קשות ומת בכלאו. אמיתות הסיפור שנויה במחלוקת.
בפתח החיבור נדפסו שתי אגרות שהופיעו בעיתון "המגיד" (שנה יב, 1868, גל’ 1-3, 8-9, 11): איגרת מאת ר' "אברהם שטעמפעל מילידי מחוז עלזאס במדינת צרפת" על "מצב היהודים בחינא" ואיגרת מאת אהרן הלוי פינק, תושב פקין, אודות יהודי סין.
56 עמ'.
הספר כרוך עם:
1. "ספר יוחסין השלם", מאת ההיסטוריון והאסטרונום אברהם זכות (1452-1515), הסוקר את תולדות עם ישראל מאדם הראשון ועד ימי חייו של המחבר. דפוס האחים לעווין-אפשטיין, ורשה, 1901.
192 עמ'.
2. "ספר שבט יהודה", מאת ההיסטוריון והרופא שלמה אבן וירגה (1460-1554), הסוקר שישים וחמישה מקרי רדיפת יהודים לאורך הדורות. דפוס А. Глинкa (א' גלינקא), פיעטרקוב (פיוטרקוב טריבונלסקי, פולין), 1901.
120 עמ' (2 דפים חסרים בסוף הספר).
כרך 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. נייר שביר. קרעים קלים בשוליים. קרעים חסרים ונקבי תילוע במספר דפים ובכריכה (קלים, עם נזק קל לכיתוב). בשני דפים קרעים מחוזקים באמצעות רצועות נייר מודבקות (פגיעות קלות בטקסט). כריכה בלויה ופגומה. שדרה מנותקת (חלקה חסר).
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
חוברת תקנות מודפסת וספר זיכרון בכתב-יד, המתעדים את פעילות "אגודת אחים" בווינה. וינה, 1910 ו-1923. גרמנית.
1. Wien Achim" in Statuten des Israelitischen Bethausvereines "Agudas [תקנות אגודת בית הכנסת היהודי "אגודת אחים" בווינה]. הוצאת האגודה, וינה, 1910 (דפוס Sohn Adolph Alkalai &, פרשבורג).
חמש עשרה תקנות המסדירות את פעילותה של "אגודת אחים". על גבי שלושה מדפי החוברת מודבקות פיסות נייר מודפסות עם תיקונים או תוספות לתקנות.
15, [1] עמ', 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים. מספר רישומים בעיפרון. שני חלקי העטיפה מנותקים זה מזה ומגוף החוברת.
אינה מופיעה ב-OCLC.
2. Gedenkbuch des Israel. Bethhaus-Vereins, Agudas Achim [ספר זכרון של אגודת בית הכנסת היהודי, אגודת אחים]. וינה, 1923.
ספר זיכרון של "אגודת אחים", כתוב ביד. בספר סקירה מפורטת אודות הקמת בית הכנסת של האגודה ברחוב Purgstallgasse-Hammer, ולצדה הספדים ומידע על חיי המייסדים ובעלי התפקידים באגודה – מייסד בית הכנסת טוביאס שפיגל, הרב מיכאל לאופולד גולדשטיין ואחרים. בפתח הספר הקדמה קצרה, מתוארכת לשנת 1923. מרבית דפי הספר נותרו ריקים.
[23] עמ' כתובים, 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. דף הבטנה הקדמי מנותק חלקית. כריכת עור נאה, עם הטבעות מוזהבות. חיתוך דפים מוזהב.
1. Wien Achim" in Statuten des Israelitischen Bethausvereines "Agudas [תקנות אגודת בית הכנסת היהודי "אגודת אחים" בווינה]. הוצאת האגודה, וינה, 1910 (דפוס Sohn Adolph Alkalai &, פרשבורג).
חמש עשרה תקנות המסדירות את פעילותה של "אגודת אחים". על גבי שלושה מדפי החוברת מודבקות פיסות נייר מודפסות עם תיקונים או תוספות לתקנות.
15, [1] עמ', 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים. מספר רישומים בעיפרון. שני חלקי העטיפה מנותקים זה מזה ומגוף החוברת.
אינה מופיעה ב-OCLC.
2. Gedenkbuch des Israel. Bethhaus-Vereins, Agudas Achim [ספר זכרון של אגודת בית הכנסת היהודי, אגודת אחים]. וינה, 1923.
ספר זיכרון של "אגודת אחים", כתוב ביד. בספר סקירה מפורטת אודות הקמת בית הכנסת של האגודה ברחוב Purgstallgasse-Hammer, ולצדה הספדים ומידע על חיי המייסדים ובעלי התפקידים באגודה – מייסד בית הכנסת טוביאס שפיגל, הרב מיכאל לאופולד גולדשטיין ואחרים. בפתח הספר הקדמה קצרה, מתוארכת לשנת 1923. מרבית דפי הספר נותרו ריקים.
[23] עמ' כתובים, 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. דף הבטנה הקדמי מנותק חלקית. כריכת עור נאה, עם הטבעות מוזהבות. חיתוך דפים מוזהב.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
עשרה גליונות של העתון Jüdische Jugendblätter בהוצאת ארגון הסטודנטים "בר-כוכבא" ותנועת הנוער "בלאו וייס", וחמישה פריטי נייר מטעם תנועת "בלאו וייס". צ'כוסלובקיה, 1921-1927 בקירוב. גרמנית.
1-10. עשרה גיליונות של העיתון Jüdische Jugendblätter בהוצאת ארגון הסטודנטים היהודים "בר-כוכבא" (חמישה מהגיליונות ראו אור בשיתוף עם תנועת הנוער "בלאו וייס"). פראג, 1921-1924.
11. תכנית טיול מודפסת של תנועת "בלאו וייס" ב-Znaim (זנוז'מו / Znojmo, כיום בצ'כיה), עם רשימת החברים המשתתפים והשירים שיושרו במהלך הטיול. נובמבר 1924.
12. Pětka, עלון כתוב ומאויר ביד. גיליון ראשון, זנוז'מו, 1925 (לא ידוע אם גיליונות נוספים ראו אור). בצדו האחורי חותמת-דיו של סניף ארגון "בלאו וייס" בזנוז'מו.
13. חוזר לחברי תנועת "בלאו וייס" (דף מודפס משני הצדדים) – הכרזה על חודש מרץ כחודש הצעירים של הקרן הקיימת לישראל, 1927.
14. מכתב נזיפה חריף מטעם הנהלת "בלאו וייס" לסניף התנועה בעיר זנוז'מו בעקבות עבירות משמעת – הזדמנות אחרונה לפני סילוק מהתנועה. מודפס; חתום בחותמת-דיו רשמית של ההנהלה.
15. קול-קורא מודפס מטעם תנועת "בלאו וייס", המספר על קשיי העולים החדשים לארץ ומפציר בחברים לתרום לכלכלת העולים ולעמוד לצדם באסיפה הכללית של הארגון. חתום בדפוס: Walter Pollack.
תנועת הנוער "בלאו-וייס" (Blau Weiss – כחול-לבן) נוסדה בגרמניה בשנת 1912 ויועדה לבני ובנות משפחות מתבוללות, שלא התקבלו לתנועות הנוער הגרמניות בשל מוצאם היהודי. בצ'כוסלובקיה נקראו סניפי התנועה "תכלת-לבן". כתוצאה מהתגברות האנטישמיות בגרמניה, אימצה התנועה את הרעיון הציוני ועודדה את חבריה להכשיר עצמם לעבודה חקלאית ומקצועית לקראת עלייה לארץ ישראל.
ארגון הסטודנטים ואגודת הספורט "בר כוכבא" (Bar-Kochba) הוקם בשנת 1898 בברלין. בעקבות נאום שנשא מקס נורדאו בשנת 1900 על "יהדות השרירים", החל הארגון להדפיס עיתון ספורט שהפך לעיתונן של כל אגודות הספורט היהודיות בעולם.
גודל ומצב משתנים.
מצורפים ארבעה עותקים נוספים של גיליונות Jüdische Jugendblätter.
1-10. עשרה גיליונות של העיתון Jüdische Jugendblätter בהוצאת ארגון הסטודנטים היהודים "בר-כוכבא" (חמישה מהגיליונות ראו אור בשיתוף עם תנועת הנוער "בלאו וייס"). פראג, 1921-1924.
11. תכנית טיול מודפסת של תנועת "בלאו וייס" ב-Znaim (זנוז'מו / Znojmo, כיום בצ'כיה), עם רשימת החברים המשתתפים והשירים שיושרו במהלך הטיול. נובמבר 1924.
12. Pětka, עלון כתוב ומאויר ביד. גיליון ראשון, זנוז'מו, 1925 (לא ידוע אם גיליונות נוספים ראו אור). בצדו האחורי חותמת-דיו של סניף ארגון "בלאו וייס" בזנוז'מו.
13. חוזר לחברי תנועת "בלאו וייס" (דף מודפס משני הצדדים) – הכרזה על חודש מרץ כחודש הצעירים של הקרן הקיימת לישראל, 1927.
14. מכתב נזיפה חריף מטעם הנהלת "בלאו וייס" לסניף התנועה בעיר זנוז'מו בעקבות עבירות משמעת – הזדמנות אחרונה לפני סילוק מהתנועה. מודפס; חתום בחותמת-דיו רשמית של ההנהלה.
15. קול-קורא מודפס מטעם תנועת "בלאו וייס", המספר על קשיי העולים החדשים לארץ ומפציר בחברים לתרום לכלכלת העולים ולעמוד לצדם באסיפה הכללית של הארגון. חתום בדפוס: Walter Pollack.
תנועת הנוער "בלאו-וייס" (Blau Weiss – כחול-לבן) נוסדה בגרמניה בשנת 1912 ויועדה לבני ובנות משפחות מתבוללות, שלא התקבלו לתנועות הנוער הגרמניות בשל מוצאם היהודי. בצ'כוסלובקיה נקראו סניפי התנועה "תכלת-לבן". כתוצאה מהתגברות האנטישמיות בגרמניה, אימצה התנועה את הרעיון הציוני ועודדה את חבריה להכשיר עצמם לעבודה חקלאית ומקצועית לקראת עלייה לארץ ישראל.
ארגון הסטודנטים ואגודת הספורט "בר כוכבא" (Bar-Kochba) הוקם בשנת 1898 בברלין. בעקבות נאום שנשא מקס נורדאו בשנת 1900 על "יהדות השרירים", החל הארגון להדפיס עיתון ספורט שהפך לעיתונן של כל אגודות הספורט היהודיות בעולם.
גודל ומצב משתנים.
מצורפים ארבעה עותקים נוספים של גיליונות Jüdische Jugendblätter.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
אחד-עשר טפסים מתוך פנקס הקהילה היהודית בסלוניקי ששוחזר לאחר השריפה הגדולה בשנת 1917 ובהם הצהרות על שמות ומקומות מגורים לצד תצלומים. סלוניקי, 1924. לאדינו.
אחד-עשר דפים מודפסים, כל אחד נושא ארבעה טופסי הצהרה ("דיקלאראסייון") המעידים כי הרשומים בהם אכן שייכים לקהילה היהודית של סלוניקי: "מוזוטרוס סוטוסקריטוס דיקלאראמוס סוטו נואיסטרה ריספונסאביליטה קי [...] איס אוריזינאריו די סאלוניקו [...]" ("אנו החתומים מטה מצהירים על אחריותנו כי [...] מוצאו מסלוניקי"). כל טופס נושא תמונת דיוקן קטנה של הרשום או הרשומים בו, וחתום בידי עדים בני הקהילה היהודית בעיר. מלבד הכותרת, הטקסט כולו נדפס באותיות רש"י. הטפסים ממוספרים 784 עד 825.
בראשית המאה ה-20 הייתה קהילת יהודי סלוניקי מן הקהילות הגדולות והמשגשגות בבלקן. הקהילה היהודית מנתה כמחצית מאוכלוסיית העיר והחיים היהודיים בה היו כה מושרשים ועשירים בחומר וברוח עד שכונתה "ירושלים דבלקן". היו בה עשרות רבות של בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ועבריים, בתי דפוס יהודיים, עיתונים יהודיים בשלל שפות, ואף בית חולים יהודי מתקדם ומצויד היטב; יהודי סלוניקי שלחו ידם בכל – היו בהם אנשי רוח, סוחרים, תעשיינים, בעלי מלאכה רבים, דייגים וסוורים בנמל. בשנים אלו פעלו בעיר תנועה ציונית גדולה ותנועת פועלים – חברה תוססת, רבת מעמדות ורבת פנים.
בשנת 1917 פרצה בעיר שריפה, שהייתה נקודת מפנה של ממש בחיי הקהילה. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ובעיר שהו פליטים רבים; הגחלים שתחת כירתו של אחד הפליטים התלקחו, האש אחזה בקירות הבית, ומשם התפשטה במהירות בין בתיה הצפופים של סלוניקי העתיקה. שלושים ושתיים שעות בערה האש, עשתה שמות בעיר וכילתה חלקים נרחבים בה, והקהילה היהודית במיוחד הוכתה מכה קשה. מתוך 70,000 אנשים שנותרו ללא קורת גג לראשם, היו 52,000 יהודים. בין היתר, עלה באש ארכיון הקהילה היהודית ובו רישום יהודי העיר לדורותיהם. כדי לתבוע פיצויים מן השלטונות, היה על נפגעי השריפה להוכיח את היותם תושבי סלוניקי וכך פתחה הקהילה ברישום מחודש של יהודי העיר. דפים אלו, הלקוחים מתוך פנקס הקהילה המשוחזר, מעידים על הרשומים בהם כי הם אכן תושבי העיר.
[11] דף, 33 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים. פגמים וקרעים קלים. קרעים ארוכים בכמה מהדפים. תיקונים בנייר דבק.
אחד-עשר דפים מודפסים, כל אחד נושא ארבעה טופסי הצהרה ("דיקלאראסייון") המעידים כי הרשומים בהם אכן שייכים לקהילה היהודית של סלוניקי: "מוזוטרוס סוטוסקריטוס דיקלאראמוס סוטו נואיסטרה ריספונסאביליטה קי [...] איס אוריזינאריו די סאלוניקו [...]" ("אנו החתומים מטה מצהירים על אחריותנו כי [...] מוצאו מסלוניקי"). כל טופס נושא תמונת דיוקן קטנה של הרשום או הרשומים בו, וחתום בידי עדים בני הקהילה היהודית בעיר. מלבד הכותרת, הטקסט כולו נדפס באותיות רש"י. הטפסים ממוספרים 784 עד 825.
בראשית המאה ה-20 הייתה קהילת יהודי סלוניקי מן הקהילות הגדולות והמשגשגות בבלקן. הקהילה היהודית מנתה כמחצית מאוכלוסיית העיר והחיים היהודיים בה היו כה מושרשים ועשירים בחומר וברוח עד שכונתה "ירושלים דבלקן". היו בה עשרות רבות של בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ועבריים, בתי דפוס יהודיים, עיתונים יהודיים בשלל שפות, ואף בית חולים יהודי מתקדם ומצויד היטב; יהודי סלוניקי שלחו ידם בכל – היו בהם אנשי רוח, סוחרים, תעשיינים, בעלי מלאכה רבים, דייגים וסוורים בנמל. בשנים אלו פעלו בעיר תנועה ציונית גדולה ותנועת פועלים – חברה תוססת, רבת מעמדות ורבת פנים.
בשנת 1917 פרצה בעיר שריפה, שהייתה נקודת מפנה של ממש בחיי הקהילה. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ובעיר שהו פליטים רבים; הגחלים שתחת כירתו של אחד הפליטים התלקחו, האש אחזה בקירות הבית, ומשם התפשטה במהירות בין בתיה הצפופים של סלוניקי העתיקה. שלושים ושתיים שעות בערה האש, עשתה שמות בעיר וכילתה חלקים נרחבים בה, והקהילה היהודית במיוחד הוכתה מכה קשה. מתוך 70,000 אנשים שנותרו ללא קורת גג לראשם, היו 52,000 יהודים. בין היתר, עלה באש ארכיון הקהילה היהודית ובו רישום יהודי העיר לדורותיהם. כדי לתבוע פיצויים מן השלטונות, היה על נפגעי השריפה להוכיח את היותם תושבי סלוניקי וכך פתחה הקהילה ברישום מחודש של יהודי העיר. דפים אלו, הלקוחים מתוך פנקס הקהילה המשוחזר, מעידים על הרשומים בהם כי הם אכן תושבי העיר.
[11] דף, 33 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים. פגמים וקרעים קלים. קרעים ארוכים בכמה מהדפים. תיקונים בנייר דבק.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג