מכתב סמיכה בחתימת הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל "נודע ביהודה", ובחתימות חברי בית דינו בפראג. פראג, ג' סיון תק"כ [1760].
"שיר המעלות לדו"ד..." – מכתב סמיכה שניתן לרבי דוד ב"ר רבי יצחק אייזק בינדלש מפראג, "לישרי לב סמכה בסמוכין... מהיום ומעלה, לקרותו בשם מורינו הרב ר' דוד לס"ת ולכל דבר...".
כתיבת סופר, המסתיימת במילים: "כ"ד [=כה דברי] הטרוד על התורה ועל העבודה בצירוף הרבני'[ם] ב"ד מו"ש [=מורה שוה] פה פראג בא' בשבת תלתא ימים לירח תליתאי דורש"י ה' לא יחסרו כל טוב לפ"ק", ולאחר מכן מופיעה שורת חתימה בכתב-ידו של ה"נודע ביהודה": " המדבר לכבוד התורה ולומדי' הק' יחזקאל סג"ל לנדא".
אחרי חתימת ה"נודע ביהודה" חתמו חברי בית דינו – גדולי חכמי פראג: " יהודא ליב קאסוויץ מפראג" – רבי ליב קאסוויץ (ראשוויץ; נפטר תקמ"ג), כיהן כראש בית הדין בתקופת ה"נודע ביהודה"; " יצחק וואלף במוהר"ר אהרן אויסטרליץ סג"ל זלה"ה" – רבי יצחק בנימין וואלף אויסטרליץ (נפטר תקכ"ב), תלמידו המובהק של רבי יהונתן אייבשיץ, ראש ישיבה בפראג ורב בית הכנסת "חצר הגדול" בפראג, מראשוני החותמים על כתב הרבנות של ה"נודע ביהודה"; " מאיר בהרר"פ בומסלא זצלה"ה" – רבי מאיר ב"ר פישל (פישל'ס) בומסלא (נפטר תק"ל), תלמידו ומקורבו של רבי יהונתן אייבשיץ, כיהן כראש בית הדין בפראג בתקופת ה"נודע ביהודה", שימש כארבעים שנה כראש ישיבה בפראג ורוב חכמי פראג היו מתלמידיו; "ה ק' אשר אנשל במה"ו ברוך עוזרש ז"ל" – רבי אשר אנשיל עוזר'ש (נפטר תקכ"ה), מחכמי פראג ומדייני בית דינו של ה"נודע ביהודה", " הק' שלמה זלמן בהר"ר גומפל עמריך ז"ל" – רבי שלמה זלמן עמריך (נפטר תקנ"ד), תלמיד רבי נתנאל ווייל בעל "קרבן נתנאל", רב בית הכנסת מייזל בפראג, החל משנת תקכ"ב דיין בבית הדין בפראג, ובשנת תקנ"ג נתמנה לראב"ד, בעל "ששה זרעוני ערוגה" (פראג תקמ"ט).
רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא (תע"ד-תקנ"ג), מגדולי עמודי ההוראה שבכל הדורות אשר כל בית ישראל נשען עליו. מגיל צעיר נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. מגיל 13 עד גיל 30, דר בעיר ברודי, שהיתה אחד ממרכזי התורה הגדולים שבאותו הדור. בה היה הקלויז המפורסם של "נסיכי אדם, רבנים מופלגים, חכמי תעודה דקלויז רבתא, קדושי דק"ק בראד", שנודעו לתהילה בלימוד הנגלה והנסתר, בפירושי הש"ס ובפסקי הלכות, ובחיבורי הקבלה המפורסמים שיצאו מתחת ידם. בברודי כיהן כ-10 שנים כאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שהיו בה. בתקופת מגוריו בברודי התיידד עם חכמי הקלויז המפורסמים, בהם רבי חיים צאנזיר ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). בשנים ההן למד את כתבי האר"י בחברותא עם ר"ח צאנזיר, גדול יושבי ה"קלויז".
בשנת תק"ה בערך עבר לכהן ברבנות העיר יאמפלא (ימפולי Jampol), ובשנת תקי"ד (1754) עלה לכהן ברבנות העיר הגדולה פראג וגלילותיה. בשבתו בפראג הנהיג את נשיאותו ברמה, והתפרסם כאחד מגדולי מנהיגי הדור. בפראג הקים ישיבה גדולה שבה העמיד אלפי תלמידים, מהם רבים מגדולי אותו הדור (תלמידו הנודע רבי אלעזר פלקלס בעל "תשובה מאהבה", כותב עליו בהספדו: "העמיד כמה אלפים תלמידים בעולם, מהם כמה מאות מורי הוראות בישראל ויושבי כסאות למשפט". עולת החודש השלישי, יז, דף פה ע"א). שאלות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר. כ-850 מתשובותיו נדפסו בספריו נודע ביהודה. ספריו שנדפסו בחייו, "שו"ת נודע ביהודה – מהדורא קמא", וחידושי צל"ח על מסכתות פסחים וברכות, הוציאו לו שם עולם כבר בחייו [בספרו נודע ביהודה – מהדורא תניינא (שנדפס לאחר פטירתו, פראג, תקע"א) נדפסו תשובות ממנו לעשרות ומאות, על קושיות שנשלחו אליו ממחוזות שונים, על ספרו הראשון].
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר "נודע ביהודה": "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...". הנודע ביהודה כותב באחת מתשובותיו, על אחד מחידושיו שחידש: "ולדעתי כיוונתי בזה דבר אמיתי בתורת משה" (אבן העזר, מהדורא תניינא, סימן כג, ב). על אחת מתשובותיו של ה"נודע ביהודה", כותב ה"חתם סופר" (שו"ת חתם סופר ח"ב, אבה"ע, סימן צה): "ודבר אלקים בפיו אמת".
[1] דף כפול. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.